על השכונה

רמת חן היא שכונה ירוקה ופסטורלית בדרום רמת גן, הנהנית משקט לצד אוכלוסייה אמידה. בשנים האחרנות עלו המחירים בשכונה.

גבולות השכונה

רמת חן ממוקמת בצומת מפגשי הערים: רמת גן, גבעתיים, ותל אביב-יפו. מדרום לה שכונת רמת השקמה, ובחלקה הצפוני היא גובלת עם שכונת הבילויים כאשר דרך אלוף שדה מפרידה בין השתיים לכביש הטייסים .

סוג בנייה

רוב הבתים ברמת חן הם צמודי קרקע

היסטוריה

עד לשנת 1948 היו שטחי השכונה חלק מהשטחים החקלאיים של הכפר הערבי סלמה. השכונה סופחה לרמת-גן ב-5 בינואר 1953. באותה שנה הוקם גם מגדל המים בראש הגבעה. שם השכונה (ח"ן) הוא ראשי תיבות של חילות ונביאים, וכך גם שמות הרחובות בשכונה על שם חילות ונביאים..

בראשית ימיה היו רוב שטחי השכונה אזור ביצות שנעלמו בהדרגה בהמשך לבניית בתי מגורים צמודי הקרקע האופייניים לשכונה.

הביצות נוצרו מכיוון שסוג האדמה במקום מנע חלחול וספיגת מי הגשמים – ואלו שימשו גם להקמת האגם הגדול בפארק הלאומי הניצב בשיפוליה הדרומיים של השכונה.

אוכלוסייה

האוכלוסייה בשכונה מאופיינת כמבוגרת וותיקה לצד משפחות. תושבי השכונה נמצאים במעמד סוציו-אקונומי בינוני-גבוה, רובם בעלי מקצועות חופשיים, חלקם דור שני בשכונה.

בשכונה יש אחוז גבוה מאוד של תושבים בני 70 ומעלה, אם כי בשנים האחרונות מגיעים אליה גם זוגות צעירים

נדל"ן

ברמת חן מחיר דירה ממוצעת ל-3 חדרים 1,900,000 שקל ול-4 חדרים 3,500,000, מחיר למ"ר 37,200 שקל,  רוב הדירות בבעלות, מיעוט עסקאות שכירות.

חינוך

בשכונה אחד התיכונים המפורסמים בארץ, תיכון בליך, שעד מערכות הבחירות האחרונות היה ידוע בתחזיות המדויקות לתוצאות הבחירות. כמו כן בשכונה בית ספר יסודי רמת חן לאמנויות ולמדעים. בשכונה שבט צופי רמת חן.

בתי הספר המובילים באזור לפי מדד הבודק את רמת האלימות, הציונים ושביעות רצון המורים והתלמידים בתי הספר המובילים הם:

רמת חן

נטעים

בית יעקב

דירוג בתי הספר 88 לעומת 81 בעיר

הגנים העיקריים באזור:  רונית ועוד כמה גנים בגבעתיים הסמוכה

גנים ופארקים

רמת חן שכונה ירוקה מאוד ובקרבתה הפארק הלאומי

מבני ציבור ומסחר

בשכונה החווה החקלאית "תלמי אברהם", בית הורים רמת חן, בית הורים ע"ש פנחס רוזן, בית כנסת, בריכת שחייה, שני סניפי בנק ומרכזי קניות ברחוב האלוף דוד ובכיכר השושנים..

השכונה קרובה גם לספארי ולמרכז הספורט כפר המכבייה. כמו כן בשכונה בתי קפה שכונתיים

תחבורה

השכונה קרובה לציר ראשי אלוף שדה ובו קווי אוטובוס רבים.  בשכונה עצמה תחבורה ציבורית לרמת גן ולערים השכנות תל אביב וגבעתיים.

אפשרויות תעסוקה

השכונה קרובה למרכז המסחרי כורזין בגבעתיים, אבל בקלות אפשר להגיע בה גם לשאר מרכזי התעסוקה של רמת גן ותל אביב.

שכנים מספרים

השכנים מרוצים מהחינוך באזור וכן מהשטחים הירוקים, הם מרוצים פחות מהחנייה ומאפשרויות הבילויים וכן מהתשתיות הישנות בחלקן

קבוצת הפייסבוק

שכונת הלל, רמת גן – תעודת זהות

על השכונה

נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו. נחשבת שכונה ייחודית ויוקרתית. מרבית מבתיה מיועדים לשימור.

גבולות השכונה

גבולותיה המקובלים הם בצפון-מזרח רחוב פינס, בדרום-מזרח ואדי שבו עברה מסילת הרכבת לירושלים ובו יעבור הקו האדום של הרכבת הקלה, בדרום-מערב חניון מנשייה ובצפון-מערב רחוב שבזי. סמוכה לשכונת שבזי

סוג בנייה

הבנייה בשכונה מאופיינת בבנייה נמוכה, עם בניינים בגובה 2-3 קומות, לצד בתי קרקע ישנים מתקופת הקמת השכוהנ. מבנים רבים בשכונה מוגדרים כמיועדי שימור, עם זאת השכונה נקלעה בין מגדלים ליד הים ובים בניינים רבי קומות בתל אביב הקטנה מסביבה. ובהם מלונות וגורדי שחקים.

היסטוריה

השכונה נוסדה בשנת 1887, 22 שנה לפני הקמת תל אביב, על ידי משפחות יהודיות שרצו לגור מחוץ ליפו הצפופה. שמה בא מדברי ירמיהו הנביא:"כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עוֹד יֹאמְרוּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרָיו, בְּשׁוּבִי אֶת-שְׁבוּתָם: יְבָרֶכְךָ ה' נְוֵה-צֶדֶק, הַר הַקֹּדֶשׁ" (ירמיהו ל"א, כ"ב).

היוזמה להקמת השכונה הגיעה מחברת "עזרת ישראל" מיפו, שהוקמה כדי לפעול לטובת הציבור. החברה נוסדה על ידי אלעזר רוקח אחיו של שמעון רוקח. המפעל הראשון של החברה היה הקמת בית חולים לעניי העיר ולפועלי המושבות שביקרו אצל רופאי העיר. הם קנו מגרש בין הפרדסים בדרך לירושלים וחילקו אותו לחלקות, אותן מכרו אחר כך לתושבי יפו. השכונה נועדה להיקרא בשם "נוה שלום", אך כאשר ניגשו לבנייה, הגיעו למסקנה כי לצורך חפירת באר מים יידרש מהם סכום כסף נכבד נוסף שאין ברשותם, ולכן נווה שלום הוקמה למעשה רק בשנת 1890.

נווה צדק הוקמה לבסוף בסיועו של אהרן שלוש שהיה בעל קרקעות על גבול יפו. שלוש הציע למכור לחברה מגרש לבניית השכונה החדשה והניח  שאם יתחילו לבנות שכונה על אדמתו יגדל היישוב היהודי מחוץ ליפו ויעלה ערך אדמותיו, ולפיכך הסכים למכור למנהלי "עזרת ישראל" אדמה בתנאי תשלום נוחים ובמחי רטוב מאוד – עשרים אלף אמה בכאלפיים וחמש מאות פרנק שישולמו תוך שנה.

עם הזמן נבנו שכונות נוספות מסביב לנווה צדק, ובהן נווה שלום שנוסדה ב-1890 על ידי זרח ברנט, שכונת אחווה שקמה ב-1899 על ידי אגודת אחווה ושכונת אהל משה שנוסדה ב-1906 בעיקר על ידי יוצאי צפון אפריקה. שכונות אלה נבלעו עם השנים בנווה צדק

מייסדי השכונה קבעו תקנות, אשר על פיהן אמורה להיבנות השכונה החדשה. בהקדמה לתקנון נאמר:

• מספר העולים הבאים ליפו הולך וגדל, ושכר הדירה עולה ומגיע לסכום שקשה לעמוד בו;
• רבים מהבאים לגור ביפו אינם בעלי אמצעים והם נאלצים לגור בצפיפות רבה;
• יש צורך באוויר צח למען הבריאות;
• ההחלטה להקמת השכונה באה בעקבות הניסיון הטוב בהקמת השכונות מחוץ לחומות בירושלים;
• הניסיון בירושלים הראה כי מאות משפחות יכלו לרכוש שם בתשלומים בית בשכונות החדשות

בימי מלחמת העצמאות הייתה נווה צדק, יחד עם שכונת שבזי ושכונת כרם התימנים שכנותיה, בחזית העימות בין יהודי תל אביב וערביי יפו. וחלק ממבניה אף שימשו את חברי האצ"ל כבסיסי פעולה. במהלך המלחמה ניזוקו חלק מבתי השכונה.

עם העלייה הגדולה של שנות החמישים שוכנו רבים מהעולים בבתי השכונה, אך השכונה נותרה מוזנחת משום שנתפשה מלכתחילה כפתרון דיור זמני. בשנות השישים של המאה ה-20 הייתה נווה צדק לשכונה ענייה ומוזנחת ותושבים רבים עזבו. כשגובשה תוכנית מתאר לתל אביב, הוצע להרוס את רובה ולבנות על חורבותיה שורה של רבי קומות בין חוף הים למרכז העסקים הראשי במגדל שלום ובשדרות רוטשילד.

בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20 החלה מגמה של חזרה לשכונה, בעיקר של צעירים, ובהם אומנים רבים, אשר מצאו בנווה צדק סביבת חיים מתאימה לסגנון חייהם. התושבים החדשים החלו לשפץ את בתי השכונה ההרוסים, והפיחו בה רוח חדשה שהפכה אותה לשכונה מבוקשת ויוקרתית

אוכלוסייה

משפחות עם ילדים לצד אוכלוסייה ותיקה, שיעור גבוה של בני 30, הרבה תושבי חוץ ואמנים, 40% צווארון לבן, בערך 50% עם בגרות. מדד 5 מתוך 10 במדד הכלכלי-חברתי

נדל"ן

מחיר דירה ממוצעת 4,000,000 שקל,  58 אלף שקל למ"ר,  מעל חצי דירות שני חדרים, 60% דירות בשכירות

חינוך

השכונה סובלת מהעדר מוסדות חינוך.

בתי הספר מדורגים נמוך  ביחס לעיר במדד מדלן המודד אלימות, ציונים ושביעות רצון מורים ותלמידים. 60 לעומת 69

בתי הספר המובילים באזור:

בית יעקב – חרדי

אולפנית בנ"ע

עירוני נווה צדק

כמה גני ילדים ברח' אלחנן יצחק

מבני ציבור ומסחר

האתר הידוע בשכונה, ששוחזר, הוא מרכז סוזן דלל – בעבר בית הספר לבנים של חברת כל ישראל חברים ובית הספר לבנות של תנועת חיבת ציון, וכיום מתחם תרבות, בילוי ופנאי שכולל רחבה גדולה לאירועי חוצות, אולם חזרות ומופעים של להקת המחול בת-שבע ומסעדות. אתרים נוספים ששוקמו בשכונה הם "בית הסופרים", בעבר מקום מגוריהם של אנשי רוח חשובים – יוסף חיים ברנר, דבורה בארון ויוסף אהרונוביץ – וכיום מוזיאון נחום גוטמן ו"בית רוקח" (בעבר מקום מגוריו של שמעון רוקח, אחד ממייסדי השכונה, וכיום מוזיאון לתולדות השכונה וגלריה לפיסול.) באזור גם מתחם התחנה. רחוב שבזי המפריד בין שכונת שבזי לננוה צדק הפך לאזור מסחר שוקק ובו מעצבים, בתי קפה ועוד.

מהאתר הקהילתי של דרום ת"א:

קולנוע עדן

בית קולנוע שבנייתו החלה בשנת 1914 ביוזמת ראש העירייה הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף. זה היה הקולנוע (נקרא אז ראינוע) הראשון בארץ ישראל והוא הכיל 1,100 מקומות. הקולנוע הוקם על ידי מרדכי וייסר ומשה אברבנאל, ושמו הוצע על ידי הסופר ש.בן-ציון. הקולנוע היה פעיל עד שנת 1974. לאחר מכן, נקנה המבנה על ידי בנק לאומי מתוך מטרה לשמרו ולהנציח את הקולנוע הישראלי אך מזה שנים רבות הוא מוזנח.

הבתים התאומים

בסמוך לקולנוע עדן ניצבים שני בתים תאומים (בתבנית מראה) שהיו שייכים בעבר למשפחת שלוש. את הבתים תכנן ובנה בשנים 1913-1914 הקבלן יוסף אליהו שלוש עבור נכדיו של אהרון שלוש,  מרקו שלוש ומשה שלוש. בבתים אלה נעשה שימוש נרחב באלמנטים טרומיים מבטון מתוצרת בית החרושת של  "האחים שלוש". בבית משה שלוש שברח’ פינס 30 שכנה הקונסוליה הבולגרית בין השנים 1932-1940. מאוחר יותר שכן בו במשך שבע שנים (1960-1967) בית הספר לאמנויות רננים.

פארקים וגנים

בשכונה גינה קהילתית

תחבורה

הרחובות צרים ולכן אינם מאפשרים כניסת תחבורה ציבורית. בגבולות השכונה תחבורה ציבורית ענפה. קושי בחניה לרכבים פרטיים. בעתיד אמורה לעבור שם הרכבת הקלה

שכנים מספרים

מהתגובות ברשת עולה כי השכנים מרוצים בעיקר מהביטחון האישי ומאפשרויות הבילוי בסביבה, פחות מרוצים מאפשרויות התחבורה ומבתי הספר

תוכניות בנייה

תוכנית שתאפשר לבנות 230 דירות חדשות בחלק הצפון־מערבי של השכונה ובשטחי שכונת מנשייה ההיסטורית — ותמחק מאות מקומות חנייה.

התוכנית  בצפון מערב נווה צדק משתרעת על 33 דונם. גבולות התוכנית הם רחוב שבתי דון יחיא מצפון, רחוב שלוש מדרום ורחוב עין יעקב ממזרח. ממערב נמצאים רחוב המרד ומתחם בתי המלון הפונים לטיילת ולחוף הים.

רוב השטח בתוכנית מיועד לבנייה למגורים של עד ארבע קומות, ועוד 1.3 דונם לשטח ציבורי פתוח. הבנייה למגורים תתאפשר הן בבנייה חדשה והן בתוספות בנייה למבנים קיימים, ובתנאי שהבניין עבר בדיקה של צורך בחיזוק לפי התקינה הקיימת. התוכנית כוללת גם מגרש המיועד להקמת מלון בגובה חמש קומות ברחוב המרד.

דף הפייסבוק

מחקר חדש קובע: בתל אביב פי שבעה דירות אייר בי אן בי מבניו יורק

התחדשות עירונית זה לא רק נדל;ן. זה גם בתי ספר, כבישים, חניות ותשתיות בכלל;

חברת דן (ב.ע.) נדל"ן ממבשרת ציון, תשלם כ-18 מיליון דולר למגרש בשכונת נווה צדק

חברת דן (ב.ע.) נדל"ן ממבשרת ציון, תשלם כ-18 מיליון דולר למגרש בשכונת נווה צדק. החברה זכתה במכרז רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) לרכישת מגרש בשטח 255 מ"ר בשכונת נווה צדק בתל אביב. מדובר במגרש שנמצא בפינת הרחובות אלחנן ודגניה, ושניתן להקים עליו מבנה בן 10 דירות עם חזית מסחרית..

על פי התוכנית שחלה על המגרש שנמכר כעת, ניתן להקים עליו מבנה בן 3 קומות שחזיתו מסחרית, בגובה כולל של עד 15 מטרים. שטחי הדירות הממוצעים, לא יפחתו מ-65 מ"ר. מחיר המינימום שנקבע במכרז למגרש, היה 5.44 מיליון שקל והוגשו במסגרתו 14 הצעות.

על המגרש חלה התוכנית  "תפרי נווה צדק מזרח". התוכנית אושרה בשנה שעברה והיא כוללת את האזור הצפון-מזרחי של השכונה, שגובל ברחובות יצחק אלחנן, תלמי וקצה שדרות רוטשילד. שטח התוכנית הוא כ-35 דונם, והיא אמורה לשמור על מרקם הבנייה ההיסטורי של השכונה, המאופיין בבנייה נמוכה אךר המבנים יתפסו חלקים גדולים משטחי המגרשים שעליהם הוקמו.

תוכנית תפרי נווה צדק צפון מזרח

התוכנית תפרי נווה צדק כוללת מספר מתחמים, שימשיכו את נפח הבנייה האופייני לשכונה. מיקום הבנייה המתוכננת הינו בין רחוב יצחק אלחנן מצפון, שדרות רוטשילד ורחוב התלמי ממזרח, הרחובות לילינבלום ופינס מדרום ורחובות החרמון, תחכמוני ושבזי ממערב.

בין המתחמים המשמעותיים ישנו האזור שבין רחוב התלמי ממזרח לרחוב תחכמוני ממערב, המקשר בין נווה צדק לשדרות רוטשילד. התוכנית תחבר בין האזורים ותכלול ציר ירוק שיימשך מקצה שדרות רוטילד עד לים. בקצה שדרות רוטשילד מוצע מגרש למבנה ציבורי בשטח של 1,900 מ"ר.

שכונת שבזי, תל אביב – תעודת זהות

כרם ישראל, תל אביב – תעודת זהות

ענת גוואטה על שוק הקנאביס: "אני לא חושבת שאנחנו יכולים לחמוק מבועה".

חברות הקנאביס הרפואי יכולות להפוך להשקעה בועתית בישראל", אמרה יו"ר רשות ניירות ערך ענת גוואטה בראיון לרויטרס. זו הפעם הראשונה שגוואטה מתייחסת לנושא החם בבורסה.

גואטה סיפרה  לרויטרס  על המעקב של הרשות אחרי החברות  ואיך היא בוחנת היטב את החברות הבורסאיות ואת התנהלותן. "הרשות הקימה יחידה מיוחדת לפקח מקרוב על הסקטור שמטרתה להגן על המשקיעים ולפקח על החברות", אמרה. .

גואטה סיכמה: "אני לא חושבת שאנחנו יכולים לחמוק מבועה. בועות הן חלק מהטבע של שוקי ההון כמו בועת הגז בשנות ה-90 ובועת ההיי טק ב-2000 אבל אנחנו כן יכולים לספק למשקיעים את הכלים הנכונים לנהל נכונה את הסיכון".

רק בחודשים האחרונים כמה אנשי עסקים  ובתי השקעות החלו לדבר פומבית על ההשקעה בקנאביס, בהם עמוס לוזון , ברק רוזן, בית ההשקעות אי בי איי, הקרן גרין פילד ועוד רבות אחרות.

פרופ' דדי מאירי, הטכניון:"קנאביס זו האמא של הבועות""

האם מניות הקנאביס מעניינות להשקעה? רובן לא, אם כן – השקעה קטנה מהתיק, מסוכן מאוד – בקיצור לא

אינטרקיור חתמה עם שותף קנדי על שיווק פעילות הקנאביס שלה

בחודש מרץ לבדו נמכרו השנה כ-1,870 דירות, נתון גבוה ב-22% מזה של מרץ 2018.

לפי הלמ"ס, מספר הדירות החדשות שמכרו הקבלנים היה כ-5,750 בשלושת החודשים ינואר-מרץ 2019, ירידה של כ-11.5% לעומת אוקטובר-דצמבר אשתקד. אך מספר הדירות שנמכרו עלה בכ-16%  ביחס לתקופה המקבילה 2018, שבה נמכרו כ-4,950 דירות בלבד. בחודש מרץ נמכרו השנה כ-1,870 דירות, נתון גבוה ב-22% מזה של מרץ 2018.

לפי  הלמ"ס יש עלייה קלה במכירת דירות חדשות, בשיעור של 2% לחודש. מגמה זו החלה בחודש אפריל 2018, וזאת לאחר תקופה ארוכה של  ירידות שעמדה של כ-1.5% בממוצע לחודש.

הדירות החדשות שנותרו למכירה בשוק  נכון לסוף מרץ 2019, מסתכמות בכ-25,590 דירות. לעומת כ-26,160 דירות בסוף פברואר 2019 ולעומת 27,810 בתקופה המקבילה.  הזמן הממוצע שבו הדירות ממתינות לקונים הוא 14 חודשים בממוצע נכון לינואר-מרץ 2019.

דירות הקבלנים החדשות היוו 60% מכלל הכמות המבוקשת לדירות חדשות בשוק, מתוך כ-10,140 דירות. השאר, כ-43.3%, היו דירות שלא למכירה שהחלה בנייתן, למטרות שימוש עצמי של בעל זכויות הבנייה בקרקע, קבוצות רכישה או השכרה.

מהדוח עולה, כי הכמות המבוקשת של דירות חדשות ירדה אף היא, בשיעור של 10% לעומת שלושת החודשים הקודמים,.ובכל זאת גם כאן רואים מגמת עליה מאז אפריל אשתקד, של 1.5% בממוצע לחודש.

על פי המיקום  היישובים שהובילו במכירת דירות חדשות בתקופה זו בהשוואה לשלושת החודשים הקודמים, היו יבנה, ירושלים, רעננה ונתיבות. מנגד, היישובים בהם נרשמה הירידה המשמעותית ביותר במכירת דירות חדשות  הם ראשון לציון, ראש העין, פתח תקווה, אור יהודה ותל אביב-יפו.

מבחינת מחוזים, הייתה עלייה בסך הביקושים לדירות חדשות בשלושת החודשים האחרונים במחוזות מרכז עם כ-26%, ותל אביב עם כ-20.5%, כשבכל אחד מהם נרשם שיעור גבוה של מעל ל-70% של דירות שמכרו הקבלנים.

במחוז הדרום היה ביקוש לדירות חדשות בשיעור גבוה של כ-21.8%, אולם שיעור הדירות שמכרו הקבלנים עמד על כ-34.5% בלבד. במחוז הצפון עמדה הכמות המבוקשת של דירות חדשות על 12%, במחוז חיפה על כ-10% ובמחוז ירושלים על כ-6.8%.

17 מיליארד שקל – הכנסות המדינה ממסים על דירות חדשות

עלייה של 16% במכירת דירות חדשות

הלמ"ס: עליה בכמות המבוקשת של דירות חדשות; אקסלנס: הכוונה לעלייה בהיצע

על השכונה

שכונת שבזי היא שכונה ותיקה בדרום-מרכז תל אביב-יפו. כיום נחשבת לאזור מגורים ומסחר פופולרי. השכונה סמוכה לשכונות הוותיקות: כרם התימנים ונווה צדק.

היסטוריה

שכונת שבזי היא מהשכונות היהודיות הראשונות באזור יפו ותל אביב, ונוסדה לפני שהוקמה "אחוזת בית"- היא תל אביב. השכונה קרויה על שמו של גדול משוררי יהדות תימן, רבי שלום שבזי, ומורכבת למעשה משתי שכונות קטנות: "מחנה יהודה" (1896) ו"מחנה יוסף" (1904). השכונה הוקמה על ידי עולים מתימן (רובם מהעיר עדן).

גבולות השכונה

גבולות השכונה הם רחוב המרד במערב, רחוב יצחק אלחנן בצפון, רחוב שבזי במזרח ורחוב זרח ברנט בדרום. הרחוב הראשי של השכונה נקרא בשם שבזי, ומהווה את מרכז חיי התרבות של השוכנה

נדל"ן

מחיר דירה ממוצעת 2,700,000, עם  תשואת שכירות של 2.6%, כמעט חצי מהדירות בשכירות.

סוג בנייה

בתים צמודי קרקע גדולים עם גגות אדומים

אוכלוסייה

מדד סוציו-אקונומי גבוה, 8 מתוך 10, מגוונת  – בגילים מגוונים, רווקים ופנסיונירים לצד מעט משפחות, רוב מוחלט של ותיקים לעומת עולים.

שטחי מסחר וציבור

רחוב שבזי, הרחוב הראשי של השכונה, הפך לרחוב אופנתי שוקק חיים ובו חנויות מעצבים של ביגוד, תכשיטים ואבזור הבית, חנויות למתנות ומזכרות וספרים, וגלריות ליצירות אמנות, בתי קפה ומסעדות. כמו כן השכונה נהנית מהקרבה למרכזי מסחר ובילוי כמו רוטשילד, אלנבי ולילינבלום

תחבורה

תחבורה ציבורית ענפה, בעיקר מחוץ לשכונה. קשה להסתדר עם רכב פרטי, הן בשל הפקקים והן בשל העדר מקומות החניה

חינוך

אין בתי ספר באזור. בקרבת מקום בית הספר לטבע וסביבה ובית הספר לאומנויות. שניהם מדורגים גבוה במדד מדלן הבודק ציונים, רמת אלימות וכן שביעות רצון מורים ותלמידים. בשכונה מרכזי חינוך, צופים וספורט

פארקים וגנים

מעט גינות בשכונה, פארק קרוב ביצחק אלחנן

השכנים מספרים

השכנים נהנים מהשקט, מהקרבה למרכז, ממוקדי הבילוי ופחות מרוצים מהחניה, מהעדר שטחים ירוקים, מהתשתיות הישנות ומהמחירים

תוכניות בנייה

תוכניות תמ"א בודדות,  של יזמים פרטיים, אינה נכללת בתוכנית הרובעים.

כרם ישראל, תל אביב – תעודת זהות

נווה עופר, תל אביב – תעודת זהות

כרם התימנים, תל אביב – תעודת זהות

על השכונה

כרם ישראל היא שכונה בלב תל אביב. כרם ישראל נמצאת במיקום אסטרטגי בלב תל אביב ההיסטורית ומוקפת מכל הכיוונים באטרקציות עירוניות תוססות ובשטחים פתוחים: חוף הים והטיילת, פארק צ'ארלס קלור, נווה צדק ומתחם התחנה, שדרות רוטשילד, רחובות הרצל, אלנבי ושינקין, מדרחוב נחלת בנימין, כרם התימנים ושוק הכרמל. קשה לחשוב על שכונה אחרת בעיר שמצד אחד מציעה מגוון עשיר כל כך של מקומות תרבות, בילוי ופנאי במרחק הליכה קצר מהבית ומצד שני היא שקטה מאד ואינטימית (מאתר השכונה)

גבולות השכונה

גבולות השכונה הם בין נווה צדק מדרום לבין מדרחוב נחלת בנימין מצפון, ובין שוק הכרמל וכרם התימנים ממערב לבין רחוב אלנבי ושכונת לב העיר ממזרח.

היסטוריה

ב-1911 רכש ועד תל אביב שטח של כשלושים דונם באזור הרחובות שפ"ר, גרוזנברג ומוהליבר. השטח חולק למגרשים בני אלף אמה (כגודל המגרשים באחוזת בית), אך צורת המגרש וכיוונו גרמו לתכנון הרחובות בזווית שונה מאלה של אחוזת בית ושל נחלת בנימין הסמוכות. ב-1913 רכש הוועד שטח נוסף בן כשלושים דונם מאברהם מויאל. .

למעשה, אזור זה לא תפקד כשכונה במובן הרגיל של המושג. לא פעל בו ועד כמו בשכונות אחרות שנבנו אז (נחלת בנימין, חברה חדשה, מחניים ועוד), ולא היה אופי אחיד לאוכלוסייה ולסגנון הבנייה. האזור הכיל כמה שכונות:

• שכונת פקידי אפ"ק
• שכונת ברנר, שהוקמה ב-1922 על אדמות מויאל. מנתה כ-315 משפחות שחיו בצריפים רעועים (כיום הרחובות יצחק אלחנן, מוהליבר, יעבץ והתבור).
• מחנה ברנר
• שכונת הבונה, המסומנת במפה מ-1923 בין הרחובות מוהליבר, קלישר, התבור ויעבץ, ובה גם ביתו של האדריכל ומהנדס העיר הראשון יהודה מגידוביץ.

הקרבה לקו התפר עם מנשייה גרמה לחיכוכים רבים ולהגירת תושבים לאזורים בטוחים יותר בעיר. כך היה גם בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות. בשנות השישים והשבעים התרוקן אזור כרם ישראל מרוב תושביו לטובת עסקים שונים (בעיקר מתפרות ועסקי אופנה).).

באמצע שנות השמונים חלו שינויים בעיקר בעקבות מדיניות העירייה ובעזרת מענקים מטעם החברה העירונית עזרה וביצרון: אזור רחוב שינקין שופץ, שכונות שבזי מותגו בשם נווה צדק, המרכז התיאטרוני ולהקת המחול ענבל החלו לפעול במתחם בתי הספר הראשונים, ונבנה מדרחוב נחלת בנימין. כל השינויים מסביב חלחלו גם לאזור כרם ישראל, שבשל מיקומו האטרקטיבי חזר להיות אופציה למגורים. בשנות התשעים החלה לפעול במקום קבוצת פעילים במספר נושאים, וביניהם המאבק בחברת דן להעברת קווי האוטובוס העוברים ברחוב גרוזנברג המיושב לרחוב אחד העם. נראה שבתקופה זאת גם החל השימוש בשם כרם ישראל, ככל הנראה בהשראת שכונות מחנה ישראל וכרם התימנים הסמוכות.

סוג בנייה

כיוון שהשכונה לא נבנתה מלכתחילה כשכונה, אין אחידות בסוג הבנייה

נדל"ן

דירות 2 חדרים נמכרות במחיר ממוצע של 2,900,000,  דירות 3 חדרים בבמוצע 3,000,000,  דירות 5 חדרים 7,000,000 מיליון

אדריכלות ומבנים לשימור

בשנה 30 מבנים לשימור, בהם בית וילסון ובית חבויניק.

מרכזי מסחר וציבור

בשכונה פועלים "סדנאות האמנים" ו"המרכז לאמנות עכשווית", שזכו בפרס לאדירכלות.

גנים ופארקים

אוכלוסייה

תחבורה

כמו כרם התמנים ונווה צדק לצדה פחות נגישה לתחבורה ברכב פרטי, תחבורה ציבורית ענפה מאלנבי וממסוף כרמלית.

אתר השכונה

על השכונה

שכונת מוניטפיורי במזרח העיר פרוסה סביב הרחוב הראשי שד' יהודית. משנות התשעים הרכב האוכלוסייה וסגנונה משתנים ומשכונת מוסכים עם אוכלוסייה מסורתית הופכת יותר ויותר לשכונת מגורים המושכת אליה אמנים ובעלי עסקים קטנים ואוכלוסייה צעירה. עם תחילת העבודות על הרכבת הקלה נחסמה שד' יהודית  לטובת העבודות.

גבולות השכונה

השכונה גובלת במרכז עזריאלי בצפון וברחוב יצחק שדה בדרום, ומנתיבי איילון במזרח ורחוב המסגר ודרך בגין במערב.

היסטוריה

בשנת 1855 נרכש הפרדס שעל גבו הוקמה השכונה מרבנה של יפו על ידי משה מונטיפיורי ונקרא על שמו. הפרדס הוחכר לאנשי חוות הר התקווה. עם חיסולה של החווה עבר הפרדס מיד ליד, וב-1894, לאחר מותו של מונטיפיורי, נמסר לידי חברת כל ישראל חברים, שמסרה אותו  לטיפולה של הנהלת בית הספר מקוה ישראל.

בשנת 1922 נעקר הפרדס, ושטחו חולק ונמכר ב-1925 כמגרשים. אלה נרכשו בידי יהודים לא אמידים אשר הקימו במקום את השכונה. בשדרות יהודית מס' 12 בשכונה נותר העץ האחרון מפרדס מונטיפיורי. בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 נעקר העץ בזהירות והועבר לגן הטרופי בגני יהושע.השכונה הוקמה כשכונת מגורים עצמאית וירוקה ונודעה תחילה בשם "גנניה". ביוני 1943 צורפה לעיר תל אביב ונסללו בה כבישים ומדרכות. בעשורים הראשונים להקמתה ידעה השכונה מספר שיטפונות שנגרמו מקרבתה לנחל איילון. בשנת 1952 הוגבהו הקירות התומכים שבגבולה המזרחי של השכונה ובכך הוסר האיום. לאחר שבקיר הישן נוצרו בקיעים הוחל בבניית קיר נוסף בסוף 1965. קירות אלו מפרידים עד היום בין השכונה לבין נתיבי איילון. בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 התפתח אזור תעשייה מדרום לשכונה ועם הזמן נכנסו מוסכים, מפעלי תעשייה זעירה לתוך השכונה ואף מכוני ליווי והימורים. לכן דיירי השכונה  דרשו הגדלת אחוזי הבנייה במגרשים כדי למשוך לשכונה דיירים אמידים שיבנו ווילות ורבי קומות.  בתחילת שנות ה-70 הוחלט לקדם תוכנית מעורבת שכללה מגורים לצד מלאכה זעירה, , וניתן אישור לבניית רב קומות ראשון בשכונה. בשנת 1973 קבעה הוועדה המחוזית שהשכונה תיועד למלאכה ומשרדים, אך רק מסוגים שלא יפריעו לתושבים. שלמה להט, שנבחר לראש עיריית תל אביב בתחילת 1974 ביקש לקדם את הפיכת השכונה לאזור תעשייה ובינואר 1976 קידמה העירייה תוכנית מתאר שהעדיפה עסקים בשכונה, אך מבלי למנוע לחלוטין בנייה למגורים.  החל משנות ה-90 של המאה ה-20 החלה פריחה איטית של האזור שהתבטאה במעבר של אמנים ואוכלוסייה צעירה לשכונה.

סוג בנייה

שכונה מרווחת באופן יחסי ומאופיינת בבנייה מעורבת של בניינים חדשים לצד ישנים בני 2-9 קומות. קיימים מעט מבנים צמודי קרקע עוד מימיה הראשונים של השכונה.

החלק הדרומי השכונה עדיין מיועד לתעשייה.

נדל"ן

מחיר דירה ממוצעת 2,700,000 שקל, משלהי 2018 ירידית מחירים קלה, כנראה בגלל בניית התחנה לרכבת הקלה. מחיר כ-44,800 למ"ר, 47% דירות שני חדרים.

מבני ציבור ומסחר

. בשכונה ממוקמים תיאטרון תמונע, המרכז הרוחני הודיה. השכונה קרובה לקניון עזריאלי ולמתחם שרונה במרחק הליכה. עוד בשכונה חנויות קטנות, מרכז AMPM  מסעדה ובית קפה

פארקים וגנים

למעט גינה קטנה אין פארקים וגנים בשכונה, אבל אפשר ללכת ברגל למתחם שרונה, שם יש פארק גדול עם מתקנים רבים.

אוכלוסייה

האוכלוסייה הצעירה דוחקת את האוכלוסיה הוותיקה, ויש בה השיעור הגבוה ביותר של בני 25-34 ביחס לכל שכונה אחרת בתל אביב. בעקבות הרווקים והאומנים הגיעו גם משפחות צעירות. אחוז גבוה של אקדמאים ורווקים.

חינוך

בשכונת מונטיפיורי המכינה הקדם אקדמית "רום פרט", המתמקדת בסיוע לסטודנטים בעלי לקויות למידה ובית יהדות וילנה. בשכונה רק בית ספר חרדי אחד, אך השכונה קרובה  במרחק הליכה לתיכון עירוני א' לאומנויות המדורג גבוה במדד מדלן וכן לבית הספר היסודי יובל

תחבורה

בתחבורה ציבורית התושבים נהנים מהקרבה לתנחת רכבת השלום, ברכב פרטי התושבים נהנים מהקרבה למחלף השלום ולנתיבי איילון. בהיעדר פקקים זמן נסיעה של 5 דק' מאזור רוטשילד, 10 דק' בפקקים. בדרך בגין הסמוכה תחבורה ציבורית ענפה. עוד מתוכננת לעבור בה הרכבת הקלה וכן יש גשר לאופניים ולהולכי רגל עד מתחם שרונה.

שכנים מספרים

מהתגובות ברשת עולה כי שכנים מרוצים בעיקר מהגישה לתחבורה הציבורית ולתחבורה ברכב פרטי, השכנים לא מרוצים מהרעש, מהעדר הפארקים ומהבנייה ובעיקר מחסימת שד' יהודית להקמת הרכבת הקלה.

תוכניות בנייה

עיריית תל אביב מקדמת תכנית חדשה לבניית רבי קומות בחלק הצפוני של שכונת מונטיפיורי (מול מגדלי עזריאלי). התוכנית כוללת הריסה של המבנים הקיימים במתחם "שפע טל" לטובת בנייה של מספר מגדלים בני 44 קומות כל אחד. המתחם החדש צפוי להכיל שטחי משרדים נרחבים, שטחי מסחר ועד 800 דירות, כאשר מחציתן יוקצו לדיור בר-השגה או השכרה ארוכת-טווח. התוכנית טרם אושרה סופית

קבוצת הפייסבוק

דף השכונה באתר המועצה לשימור אתרי מורשת

איך הופכים בניין לבית מלון? והאם זה פוגע בשוק הדירות למגורים?

נווה עופר, תל אביב – תעודת זהות

כרם התימנים, תל אביב – תעודת זהות

נווה שרת, תל אביב – תעודת זהות

על השכונה

נווה עופר היא שכונה פסטורלית בדרום תל אביב ויש לה פוטנציאל התחדשות גבוה. היא קרובה לצירים ראשיים, למרכזי מסחר ובה תחבורה ציבורית. בשנים האחרונות נהנית מהגירה של צעירים.

נווה עופר – תל כביר לשעבר -גובלת בשכונת תל גיבורים שבחולון וביפו.

גבולות השכונה

שכונת נווה עופר נמצאת בדרום תל אביב, בין דרך בן צבי לרחובות גרינבוים, נס לגויים, היינריך היינה, הלוחמים ותל גיבורים.

היסטוריה

נווה עופר הוקמה על חורבות השכונה הערבית אבו כביר, שהייתה שייכת לעיר יפו, והוקמה בשנות ה-40 של המאה ה-19 על ידי תושבי הכפר המצרי תל אל־כביר. התושבים הערבים התפרנסו מפרדסנות, תעשייה קלה ומסחר. במלחמת העצמאות נהרסו ופוצצו מרבית בתי השכונה, שהיוותה איום על העיר תל אביב, ותושביה הערביים גורשו ממנה או נטשוה. לאחר מלחמת העצמאות השכונה ההרוסה הייתה נטושה.

בסוף שנות ה-60 השכונה אוכלסה בעולים מצפון אפריקה ובולגריה והיא נקראה בשם "תל כביר". בשנות ה-70 נבנו שיכונים חדשים במסגרת פרויקט שיקום שכונות, והיא אוכלסה במשפרי דיור משכונות כמו שבזי בדרום תל אביב ועולים מחבר המדינות, בעיקר יוצאי בוכרה וגאורגיה. השיקום לא היה רק פיזי, ובמסגרת השיקום החברתי והתדמיתי בשנים 1977-1983, הוחלף שמה מ"תל כביר" ל"נוה עופר" (כיום נכתב שם השכונה כ"נווה עופר"). בטקס שנערך בפינת הרחובות גרינבוים ובן-צבי בתאריך 26 באפריל 1983, נקראה השכונה על שמו של אברהם עופר, שר השיכון בין יוני 1974 לינואר 1977.

בעשור הראשון של המאה ה-21 עברה השכונה פרויקט שיקום שני והתחדשות עירונית, שבמסגרתה זוגות צעירים עברו לשכונה.

סוג בנייה

הבנייה בשכונה רוויה, בדרך כלל בניינים נמוכים של עד 4 קומות ומספר מועט של בניינים של 8 קומות.

נדל"ן

מחיר דירה ממוצעת 1,800,000 שקל,  70% מהדירות 3 חדרים,  65% דירות בבעלות, מחיר למ"ר כ-22,400 שקל, תשואת שכירות של 2.7%

אוכלוסייה

השכונה נהנית מאוכלוסייה מגוונת.  בשכונה מגוון גילאים, משפחות צעירות לצד מתבגרות, ותיקים וצעירים שהגיעו בשל מכללת ת"א יפו בשטח השכונה.

כמו כן בשכונה אוכלוסיית עולים מרוסיה שעלו לישראל בתחילת שנות ה-90, ואוכלוסיה מסורתית הכוללת בעיקר קהילה של עולים מבוכרה ומגיאורגיה. האוכלוסייה מעורבת: דתיים, חילונים וחרדים:.שכבה סוציו-אקונומיית נמוכה: 3 מתוך 10 במדד החברתי.

מוסדות ציבור ומסחר