מינואר 2016 – רמות הסיכון של הפנסיה מותאמות לגיל
המודל הצ'יליאני נקרא כך, כי פותח בצ'ילה בשנות השבעים של המאה העשרים, ומאז עבר שינויים רבים. הוא נחשב למודל מועדף במדינות המערב ומיושם יותר ויותר מאז משבר 2008, שפגע בחוסכים לפנסיה . אבל מה הוא אומר? בעקבות נטישת המדינה את קרנות הפנסיה ועליית גיל החוסכים קשה לחזות מה תהיה הפנסיה שלך המושקעות כיום אצל הקרנות הפרטיות בשוק ההון. המודל הצ'יליאני הוא למעשה מסלולי ברירת מחדל המותאמים לגיל החוסך. עד לא מזמן החיסכון לפנסיה אחיד לכולם ללא קשור לרמת הסיכון שבה החוסך נמצא. הבעיה העיקרית הייתה שלא הייתה הפרדה בין החוסכים המבוגרים לצעירים ברמת סיכון.
במודל הצ'יליאני המיושם בישראל יש מסלול למקבלי קצבאות מעל גיל 60, מסלול לחוסכים מגיל 50 עד שישים ומסלול לצעירים מגיל 50. המשמעות היא שעד גיל 50 החיסכון לפנסיה בסיכון גבוה יותר וחשוף למניות וככל שעולים בגיל עוברים לאפיקים סולידיים יותר. כך הצערים אומנם חשופים לסיכונים בטווח הקצר אך יזכו לתשואה גבוהה בטווח הארוך ומבוגרים לא יצטרכו לחשוש לאבד את כספם בטווח הקצר. תיק זה יעבור שינוי של הקטנת הסיכונים ככל שמתקרב החוסך לגיל הפרישה עד כדי הפחתה מוחלטת של “נכסים מסוכנים” בסמוך לפרישה. אבל אם התשואה המזערית המצופה מההשקעות לא מתקבלות על הקרן לממן זאת, ואם אין ביכולת הקרן לממן זאת המדינה משלמת ומשלימה את הפערים. כך במודל המקורי
בצורה זו מגנים טוב יותר על כספי החוסכים ויוצרים התאמה טובה יותר של השקעות לצרכיהם בסמוך לתקופת פרישתם לגמלאות. המודל חל מינואר 2017ורק על מצטרפים חדשים לקרנות הפנסיה.
ז אם התחללתי לחסוך קודם כבר לא צריך להתחשב בי? לא בהכרח, אפשר לבקש להצטרף לתוכנית גם אם הצטרפתם קודם לקרן..
רגע, ואם אני צעיר שפוחד מסיכון? או מבוגר שחי על הקצה? במקרה כזה תוכלו לעבור מסלול לפי דרישתכם.
אבל יש גם ביקורת: עצמאים שלא הפרישו 20 שנה לפנסיה לא זכאים לקבל פנסיה ועלולים להישאר ללא תמיכה.ביקורת אחרת שהקרנות מעודדות מעבר בין במסלולים כך שהוצאות החוסך יגדלו. בישראל עיקר הביקורת שאין באמת רשת ביטחון גדולה מספיק לחוסכים המבוגרי. לדעתנו, שני אלו ניננים לתיקום והוא מול חיובי שכבר עשה שינוי ניכר בעולם
איך תשמרו על הזכויות הפנסיוניות גם כשאתם לא עובדים
חיסכון פנסיוני של בעלי שליטה – ההבדלים בין חיסכון פנסיוני לשכירים, ופנסיה תקציבית לבעל שליטה
מעודכן ל-01/2019
על קפה לקחת תוכלו לשלם 5 שקלים או 12 שקלים, תלוי איפה אתם קונים
קמתם בבוקר אפופים, עייפים ותשושים ולא הצלחתם להתחיל את היום, אתם כנראה צריכים קפה ומהר.
אם תרצו לשתות כוס קפה קטנה לקחת המחירים נעים בין 5 שקלים ברשתות קופיקס ושאר רשתות הקפה הזולות, ל-12 שקל לכוס לקחת בבבית קפה יוקרתי יותר . אם אתם יותר טיפוסים של נס קפה, המחיר הנמוך יותר הוא 11 שקל בטווח הזול ו-17 שקל בטווח היקר.חובבי ההפוך והקפוצ'יניו ייהנו מקפה זול אך לא איכותי ב-10 שקלים לכוס קטנה וב-14 שקל עבור קפה איכותי אך לא זול. אם חפצה נפשכם בכוס גדולה, המחיר הנמוך יותר הוא 13 שקל ובבתי הקפה היקרים תיפרדו מעשרים שקלים. אתם רק צריכים קפה אספרסו חזק ומהר? בטווח הנמוך תשלמו 8-שקלים ובטווח הגבוה 11 שקלים. אבל אם תכפילו את המנה תשלמו בטווח הנמוך 10 שקלים בבית קפה ו-14 שקלים בטווח הגבוה.
עזבו אתכם משמות איטלקיים של קפה? אני רוצה קפה בוץ. אם כך, תשלם בטווח הנמוך 8 שקלים ובטווח הגבוה 14 שקלים. מקווים שזה שווה את זה. על אייס קפה משלמים 19-22 שקלים. אם תוסיפו מאפה המחירים 29-18 שקל.
בבחינה לפי רשתות נגלה שקופיקס עדיין הכי זולים עם 5 שקלים לקפה לקחת, מעט מעליהם קפה קפה 6 שקלים, וקפה גרג 8 שקלים. בטווח הגבוה הכי יקר ארקפה 14 שקל, ואחריו לאביט ולנדוור עם 13 שקל, וקפה ג'ו וקפה הלל שניהם עם 11 שקלים.
אם בא לכם קפה הפוך, בשכונתיים רוב המחירים הם 13–12 שקל להפוך, בעיקר בתל אביב. בטווח הנמוך פיצרון בתל אביב עם 10 שקלים ובטווח הגבוה יותר בתל אביב 14 שקלים במסעדת אנססטיה. אחרי שהתעוררתם תבדקו מה נשאר לכם בארנק
הוצאות על קפה – האם הן הוצאות מוכרות? ומה עם אלו שבית הקפה הוא המשרד שלהם? הם בבעיה!
השוואת מחירי נסקפה טסטרס צ'ויס – איפה תמצאו את הקפה הזול ביותר?
מעודכן ל-03/2019
מבין הערים שבדקנו מרכז רמת גן הכי יקר, אבל אם תמצאו לקוחות בשכונות נחשבות פחות בעיר כמו רמת עמידר תשלמו רק 122.33 שקל למ"ר
כולם יודעים שהרבה מההוצאות של עסק בימינו מיועדות לשימוש במשרדים. זה כולל שכירות, הוצאות שוטפות ובהן הארנונה האיומה המשתנה מעיר לעיר. כמה תשלמו על ארנונה בערים השונות לפי האזור?
להבדיל מבתי מגורים התעריף למשרדים אחיד לפי אזור מגורים בעיר. מה המחירים בתל אביב, רמת גן, גבעת שמואל וירושלים?
תל אביב
בתל אביב האזורים מחולקים לשלושה אזורים בלבד. באזור 1 למשל נמצא את רוב הרחובות במערב העיר הכולל את טיילת הרברט סמואל ורחוב הרצל, ובצפון צפון דרך נמיר, אך גם בצפון מזרח העיר ראול ולנברג עד משה סנה. אזור 2 כולל את הרחובות בדרום העיר משלמה במזרח עד גולדמן נחום במערב וגם את דרך הטייסים עד דרך השלום וערבי נחל. אזור 3 כולל את הרחובות בדרום העיר, מלה גוורדיה בצפון עד דרום שד' ירושלים.
באזור 3 הכולל את יפו ואת הרחובות הכי דרומיים שמלמים הכי פחות, 260.58 למ"ר לשנה..מעליו אזור 2 עם317.59 שקל למ"ר בשנה.
רמת גן
רמת גן מתחלקת לארבעה אזורים. אזור א' כולל את מרכז העיר ואת האצטדיון וכן את רמת חן, רמת אפעל וכפר אז"ר. אזור ב' כולל את השכונות בצפון העיר כמו שיכון ותיקים, הגפן והבורסה. אזור ג' כולל את רוב רמת השקמה ואת אזור בר אילן. אזור ' כולל רק את שכונת רמת עמידר ואת סלמה ג'
באזור א' תשלמו הכי הרבה 386.06 שקל למ"ר בשנה. באזור ב' תצטרכו לשלם רק 344.01 שקל על עסקים של עד 300 מ"ר ומעל 300מ"ר 350.32. אזור ג' נהנה מארונה של של 234.91 שקל על עסקים של עד 300 מ"ר, אך אם תעברו אותם תשלמו 225.43 לעסק של עד 300 מ"ר,. באזור ד' המחיר הנמוך יותר. באזור ד' המחיר הכי נמוך 124.10 שקל לעד -300 מ"ר ו122.33 לעסקים מעל שטח זה. על מעברים בקנינוים המחיר הוא 87.01 למקרה שתרצו לפתוח שם פיצוצייה.
גבעת שמואל
גבעת שמואל מחולקת רק לשני אזורים. עד שטח של 30 מ"ר משלמים 134.33 שקל עבור מ"ר לשנה. באזורים א- ג' (ראו באתר העירייה) משלמים על כל מ"ר נוסף עד 150 מ"ר 133.52 שקל למ"ר ובאזורים ד-ז ע195.23. ולכל מ"ר נוסף מעל 1000 מ"ר 245.20 שקל למ"ר בכל האזורים וכן 74.11 לכלמ"ר של הקרקע הצמודה.
ירושלים
בירושלים עושים הכי פחות בעיות עם מחיר אחיד לכל העיר. מעל 150 מ"ר 342.08 שקל על כל מ"ר לשנה ובשטח קטן יותר מזה 331.45
ראשון לציון
ראשון לציון מחולקת לארבעה אזורי משרדים, אותם ניתן לראות באתר העירייה. באזורי א' וד' המחירים הגבוהים יותר 271.91 שקל למ"ר לשנה לשטח של עד 150 מ"ר. מעל 150 מ"ר 290.27. באזור ג' תשלמו אותו דבר למשרדים בשטחשל עד 300 מ"ר. מעל 300 מ"ר ועד 5,000 מ"ר תשלמו 263.62 על כל מ"ר. מעל שטח זה תשלמו 241.14
גבעתיים
בגבעתיים משלמים על 178.20שקל על מ"ר לנכסים בשטח של עד 15 מ"ר. מגודל זה עד 60 מ"ר משלמים 213.59 שקלים למ"ר. בשנה. מעל 60 מ"ר משלמים לכל מ"ר נוסף 316.40 שקל
תעריף ארנונה גבוה לדירות Airbnb
חיילי מילואים זכאים להנחה בארנונה
NBC תתחרה על שוק הסטרימינג עם נטפליקס, אמזון ודיסני. תולה תקוותה בגיוס מנוים בחינם מהכבלים ומהלוויין
רשת השידורים האמריקאית NBC דיווחה כי היא צפויה להשיק שירות סטרימינג, ובכך להצטרף לשחקניות הגדולות נטפליקס ואמזון. וגם לדיסני שצפויה להצטרף השנה. השירות צפוי להחל את שידוריו ב-2020 ולכלול1,500 שעות תכנים מקוריים. כך שצופי הרשת הפופוליריות יוכלו ליהנות מסדרות כמו "המקום הטוב" או"סאטרדיי נייט לייב" המשודרות כעת גם בערוצי סטרימינג אחרים. כמו כן צפויים שידורים חיים של חדשות וספורט.
מחיר החבילה צפוי להיות 12 דולר בחודש אך מנויי הכבלים והלויין יקבלו אותו בחינם. בחברה האמריקאית מעריכים כי יגיעו ל-40-30 מיליון מנויים בזכות גיוס המנויים מהכבלים והלוויין. כיצד ירוויחו אם השירות למשתמשי הכבלים בחינם? ב-NBC מעריכים כי ירוויחו מפרסומת 5 דולר למשתמש. אלו צפויות להיות עד חמש דקות לכל שעת שידור.
מנכ"ל NBCUniversal אמר אנחנו רוצים ליצור פלטפורמה גדולה שיכולה לגדול במהירות. הדרך הכי טובה לעשות את זה, היא להפוך אותה לחינמית לצרכנים
מהן האפליקציות הכי מכניסות ל-2018
נטפליקס, הוט, סלקום, דרך מי עדיף לראות טלוויזיה?
כמעט 25% מחברות ההייטק רוצות לעבור לחו"ל – למה? עבור כוח אדם זול יעדיפו את הודו ומזרח אירופה, עבור מענקים את ארצות הברית ומערב אירופה
איגוד הייטק מדווח כי 24% מחברות ההייטק הישראליות רוצות להעביר פעילותן לחו"ל. בסה"כ 45% מהחברות פועלות בחו"ל או שוקלות להעביר פעילות. מתוכן 21% כבר פועלות בחו"ל.
ההשלכה של זה עלולה לכאורה להיות סופה של ישראל כמעצמת הייטק, אם חלק ניכר יעבירו את הפעילות לחו"ל. הסיבה שנותנים באיגוד ההייטק לעדיפות למשרדים בגולה היא פשוטה, קל יותר לעשות שם עסקים, במקומות מסוימים כוח האדם זול יותר ובמקומות אחרים מקבלים מענקים על עסקים. אלוההסברים של האיגוד והחברות, אבל הם שוכחים לספר שכאן – כן בישראל – יש כח אדם איכותי, הטבות מס גדולות, סביבה תומכת. זה נראה כמו ניסיון ליצור לחץ לקבל הטבות נוספות. בפועל, החברות האלו מקבלות הרבה!
מדינות בעולם מפתות את החברות הישראליות בשל הערך שמביאות. אם יש חוסר בכוח אדם, החברות יעדיפו את הודו או את מזרח אירופה, אבל אם הן רוצות מענקים הן יעידפו את ארצות הברית או מערב אירופה. מדינות בתוך ארצות הברית, אומרים באיגוד, מתחרות על החברות הישראליות.
הסיבות העיקריות להעברת הפעילות היא בראש ובראשונה כוח אדם זול יותר ואחריה קרבה לשוקי היעד. גם מתוך כמעט חצי חברות שמעוניינות להרחיב את פעילות בחו"ל יש כמה ששוקלות להעביר את הפעילות בשל קשיי רגולציה.
הסקר נערך בקרב 66 חברות המהוות 40% מהמדגם אליו נשלח.
קרנות ההייטק – מי ישלם את דמי הניהול?
איפה האופציות הטובות ביותר בסטארט-אפים
ירידה בביקוש לעובדים לראשונה מאז 2013
לצד XT6 הצפוי להגיע לישראל בקרוב חשפה קאדילק גם אבטיפוס של רכב פנאי חשמלי
קאדילק הציגה השבוע בתערוכה בדטרויט את רכב הפנאי -XT6 זה מתוכנן להגיע לישראל בסוף השנה. יש לו עיצוב מודרני עם יחידות תאורה קדמיות צרות וסבכה גדולה. הוא באורך 505 ס"מ, רוחב של 196 ס"מ, גובה של 175 ס"מ ולבסיס גלגלים אורך 286 ס"מ".
מחירו צפוי להיות בטווח של 705-345 אלף שקל. בשלב ראשון יוצע עם מנוע צפוי של מנוע V6 בנזין אטמוספרי, בנפח 3.6 ליטר ועם הספק ומומנט משוערים של 310 כ"ס ב-6,600 סל"ד ו-38 קג"מ ב-5,000 סל"ד. גם גרסת הנעה כפולה עם אותו מנוע ותיבה צפויה
אבזור הבטיחות יכלול שבע כריות אוויר, בלימת חירום אוטונומית בנסיעה לפנים ולאחור עם זיהוי הולכי רגל (בשני הכיוונים), מערכת ראיית לילה, מצלמות HD היקפיות כולל שמירת תיעוד הנסיעה למקרה הצורך, סיוע בשמירת נתיב ובקרת שיוט אדפטיבית. אפשר להזמין את הרכב באחד משני עצובים, פרימיום או ספורט.
האבזור הנוסף כולל טעינה אלחוטית לטלפון חכם וקישורו באמצעות טכנולוגיית NFC, הנעה מרחוק, מושבים אחוריים מתקפלים חשמלית, מערכת עזר לחנייה ששולטת בכל פעולות הנהיגה. בהמשך השנה צפויים פרטים נוספים
כמו כן חשפה קאדילק, יצרנית כלי הרכב היוקרתיים, כי היא מצטרפת למועדון רכבי הפנאי החשמליים. שם הדגם בינתיים BEV3.והוא עדיין רק אבטיפוס אבל הוא מיועד להיות רכב ראשון בקונצרן שלGM לפלטפורמה חדשה המיועדת לרכבים חשמליים.
עדיין לא פרסמה החברה מפרט טכני, או תאריך לייצור סדרתי, אבל אפשר לראות עיצוב שמאוד מזוהה עם החברה כולל יחידת הלד האנכית.
כך הגיבה בתגובה לעתירה של האגודה לזכויות האזרח. בממשלה טוענים כי מדובר בתוספת של 430 מיליון שקל. באגודה טוענים מנגד כי חלק מהזכאים מקבלים כיום סיוע זהה בגובהו לסיוע שקיבלו לפני יותר מעשור
האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה לבית המשפט נגד הממשלה, ובה דרישה להצמיד את הסיוע בשכר דירה לעלייה בדמי השכירות. משרד האוצר והמשרד לבינוי ושיכון הגישו את התנגדותם לבית המשפט.
"סכום הסיוע שניתן לאוכלוסיית הזכאים הינו סיוע בתשלום שכר דירה ואינו נגזרת של מחירי השוק, וממילא לא נועד לכסות את גובה דמי השכירות, ולפיכך הסכום לא מתעדכן בהתאם לשינויים בשוק השכרת הדירות", הסבירו בתגובה לעתירה.
ב-2018 ניתן סיוע שכר דירה בהיקף של 1.96 מיליארד שקל עבור 171 אלף משקי בית, לעומת 1.45 מיליארד שקל ב-2014 ל-145 אלף משקי בית. כלומר, יש גידול בזכאים לסיוע של 18% וגידול של 35% בסכום הסיוע.
לכן טענה המדינה כי לאורך השנים הממשלה הגדילה את הסיוע לקבוצות שונות, בהתאם למדיניות הממשלה. וסכום הסיוע המבוקש יגיע לתוספת עלות של 430 מיליון שקל. המדינה דחתה את טענת העותרים בטענה כי מדובר בהחלטה שבמדיניות המצויה בסמכות הגורמים המוסמכים, ואין עילה להתערבות בית המשפט".
העותרים מצידם טענו כי בזמן שמחירי השכירות עלו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות – מ-2,330 שקל ב-2008 ל-3,879 שקל בסוף הרבעון השלישי של 2018 – חלק מהזכאים מקבלים כיום סיוע זהה בגובהו לסיוע שקיבלו לפני יותר מעשור, בסך כמה מאות שקלים בלבד.
על תגובת הממשלה אמרו : "הקפאת גובה הסיוע בשכר דירה חרף עלייה דרסטית במחירי השכירות זהה למעשה לקיצוץ בסיוע. משקי בית רבים מתקשים לשכור דירה או נאלצים לעזוב דירה שכבר שכרו כי לא יכולים לעמוד בדרישה של הבעלים".
אסיר משוחרר זכאי להשתתפות בשכר דירה
עונתיות בשכר דירה – מתי כדאי לשכור דירה? בקיץ או בחורף?
רוב הירידה בענפי הבנייה והתעשייה, באזור הדרום הירידה הגדולה ביותר,
זינוק של 46% בביקוש למפתחי תוכנה
כל מי שמקשיב לראש הממשלה יודע לדקלם שהאבטלה נמוכה ושיעור התעסוקה גדל. ולמען האמת, זה היה נכון עד עכשיו אלא שעתה מאז 2013 יש לראשונה ירידה בביוש לעובדים.
ב-2018 ירד שיער המשרות הפנויות ל 3.72% לעומת 3.74% ב-2017. זו מגמה הפוכה לחמש השנים האחרונות, שבהן הייתה עלייה במספר המשרות הפנויות. ב-2017 נבלמה מגמת העלייה וכעת אנו רואים ירידה קלה.
הענפים החשובים שספגו את הירידות הגדולות הם בנייה ומסחר. בענף הבנייה מספר המשרות היה 11,364, ירידה של 2% לעומת 2017. בענפי המסחר מספר המשרות הפנויות היה 14,112. ירידה של 4.3% לעומת השנה הקודמת. בענף התעשייה לא חל שינוי מהותי, והמשרות עדיין עומדות על סדר גודל של 11,113.
המגזר שכן מתחזק הוא ענף השירותים, עם עליה של 6.4% במספר המשרות הפנויות. מדובר ביותר מ-66 אלף משרות, בעיקר בהייטק, זינוק של 46% בביקוש למפתחי תוכנה.
עלייה מעניינת נוספת היא הביקוש לטבחים, שבתוך שנתיים זינק ב-30%. גם הביקוש לעובדים לא מיומנים זינק ב-45%. דווקא משרות שנחשבות מבוקשות יותר, כמו מנהדסי חשמל ואלקטרוניקה, ספגו ירידה.
בחלוקה גיאוגרפית הדרום סובל בעיקר מהירידה במשרות הפנויות, בעוד בחיפה תל אביבוהמרכז יש יציבות. ירידות קטנות יותר יש בירושלים ובצפון.
בדצמבר 2014 חלה עלייה של יותר מ-20% במספר המשרות הפנויות לעומת דצמבר אשתקד
ד;ר פלוג במבט על שוק העבודה: אבטלה נמוכה, האי שיוויון מצטמצם
עלייה של 1.2% במספר המשרות הפנויות במגזר העסקי באוקטובר
כך אמר מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון. חלק מהבעיה היא פיתוחים של תגליות ישראליות בחו"ל. עוד הציע פתרונות לריכוז חברות הייטק במרכז
במרוץ להובלה טכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית – מדינת ישראל כבר בפיגור", אומר מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון בדוח שפרסמה הרשות. הוא ציין את ענף הבינה המלאכותית וההשקעה האדירה שמשקיעות בו ממשלות אחרות. אלו "חייבות להוות תמרור אזהרה בפני כולנו. אם לא יוקצו המקורות המתאימים, ואם לא נשכיל לפתח את הכלים המתאימים לקידום ההובלה הישראלית בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית, אנחנו עלולים להשתרך מאחור. הוא קרא לכל המגזרים, ממשלה, אקדמיה ותעשייה, להתאחד סביב הנושא.
עוד הוא קרא להציג תוכנית ל-20 השנים הקרובות. ב-3-5 השנים הקרובות שיעור העובדים במשק, שיידרשו לעיסוק בתחום הבינה המלאכותית, יהיה שליש.
הענף שבו סבורים ברשות שישראל יכולה להוביל הוא רפואה מותאמת אישית, משום שהביופארמה הישראלית לא מימשה את הפוטנציאל, כיוון שרוב התרופות המתגלות בארץ מפותחות במדינות אחרות. אבל, אומרים ברשות, שינויים בתעשייה המקומית בשנים האחרונות מצביעים על מומנטום חיובי" עם 15 חברות שמצטרפות בכל שנה המביאות לעלייה גדולה בהיקף ההשקעות.
פער בין הפיתוח לחיי היומיום
עוד ציינו ברשות כי "ישנו פער גדול בין תעשיית ההייטק המתקדמת ובין חיי היומיום בישראל. רוב תושבי ישראל אינם מרגישים שהם חיים במדינה 'טכנולוגית' כשהם נוסעים לעבודה, מתנהלים מול הרשויות או קונים ברשתות השיווק
לדוגמה, אם נסתכל על פיתוחים ישראליים מובילים כמו מובילאיי, וייז ומוביט ונשווה לטכנולוגיה של התחבורה הציבורית ובכלל בארץ, נראה פערים עצומים לעומת מדינות המערב.
ברשות מסבירים את זה בהעדר תחרות מספקת: זו מעכבת השקעות בחדשנות ומקטינה את התמריץ לשיפור פריון העבודה על ידי השקעות בחדשנות ובטכנולוגיה… נוסף על הרגולציה המעכבת חדשנות.
כדי לפתור זאת מציעים ברשות פיילוט להקמת סטארט-אפים שיוטמעו במשק וייהנו מתמיכה כלכלית ומאישורים רגולטוריים.
להוציא את ההייטק מתל אביב?
עוד אתגר שאיתו מתמודדת הרשות הוא ש-60% מהמשרות בתחום הן בתל אביב והמרכז ו-76% מחברות ההזנק. והמגמה אף מתחזקת בשנים האחרונות. יתר על כן ציינו שכמחצית העובדים הם גברים יהודים ולא חרדים. עד גיל 45. וקשה לאוכלוסיות אחרות להיכנס לענף. אומנם שיעור העובדים הערבים בהייטק שילש את עצמו ל-3% בחמש שנים אבל רחוק מפוטנציאל העומד על 21%. נשים מהוות כ-23% מעובדי הענף, אבל אין מניעה שיגיעו ל-50%, חלקן באוכלוסייה. אצל החרדים, שסובלים משיעורי תעסוקה נמוכים, שיעור ההשתתפות הוא 1% ויכול להגיע ל-12%
ברשות מפתחים תוכניות שיביאו חברות לפתוח שלוחות בפריפריה כמו עידוד יזמות בפריפריה עם זיקה לעוגנים אזוריים, כלומר מוסדות אקדמיה, תעשייה או מזון. לא בטוח שהתוכנית תצליח, כיוון שבזמן האחרון אנחנו רואים חזרה של חברות הייטיק למרכז לאחר עשור שהעדיפו לקום בפריפריה. אבל אולי הפעם לממשלה יש דיל טוב יותר?
תחרות וחדשנות בבנקאות – האם כבר רואים את השינוי?
הכי מבוקשים בשוק העבודה 2019: יצירתיות וכושר שכנוע
הטכנולוגיה הפיננסית עושה מהפכה. מה המגמות?
הקרן היא המשקיעה הגדולה בברוקלנד. את 2018 סיימה בתשואה שלילית של 28%
קרן הגידור גיא פאנד, בניהול עודד גל, ספגה תשואה שלילית של 24% בחודשיים. הסיבה היא השקעתה בחברת הנדל"ן הקורסת ברוקלנד. את 2018 סיימה עם תשואה שלילית של 28% ומאז הקמתה זכתה לתשואה חיובית של 34%.
גיא פאנד היא המשקיעה הגדולה באג"ח של ברוקלנד. מעריכים כי בידיה 40 מיליון שקל ערך נקוב של אג"ח ברוקלנד ב' – שזה קרוב לשליש מהסדרה וכ-27% מסך איגרות החוב שהנפיקה ברוקלנד. היקף נכסי גיא פאנד מוערך בכמה מיליוני שקלים. היא הוקמה ב- -2013 על ידי עודד גל, יוצא חברת קרנות הנאמנות של בית ההשקעות אי.בי.אי. כיום היא מנהלת שלוש קרנות גידור שונות: בתחום האג"ח הישראלי גיא פאנד, בתחום המניות הישראלי גיא אקוויט,י וכן גיא גלובל, אג"ח דולריות בעולם.
ברוקלנד היא יזמית נדל"ן בעיקר ברובע ברוקלין בני יורק, ליעדי מגורים. היא סוחרת בבורסה בת"א אג"ח של החברה מסדרות א' וב' בהיקף של כ-150 מיליון שקל ערך נקוב. לאחרונה דיווחה כי תתקשה לעמוד בפירעונות הקרן למחזיקי אג"ח עקב עיכובים בבנייה.
מאז נפלו האג"ח למחיר מגוחך עבור המשקיעים. מחזיקי האג"ח דרשו מבעלי החברה בועז גלעד להתפטר מניהול הדירקטוריון כדי שימנו מנהל מטעמם. אז האשים גלעד את המשקיעים כי לא התייעצו עמו או יידעו אותו" אופן שגרם לנזקים כבדים, וכן כי התנהלות בהקשר זה היא אגרסיבית ואין מאחוריה כוונה להבריא את החברה. באופן שלא מאפשר ליו"ר למלא את תפקידו בחברה נאמנה".
לאחר מכן התפטרו גם סמנכ"לית הכספים נועה מתתיהו והדירקטור אלון רסקי.
איך ברוקלנד עקפה את שטרי הנאמנות
המשבר בברוקלנד; הצד של בעל השליטה
כך אמר צבי סטפק,מבעלי דש, בפורום שווי הוגן של המרכז הבינתלומי. עוד השתתפו בפורו. האסטרטג הראשי של פסגות: "אירועים כמו אלו שהתרחשו בדצמבר מייצרים בדרך כלל הזדמנויות השקעה ותו "לא" ומנכ"ל מליסרון: "אם לחברה יש נכסים שאינם משועבדים אזי הייתי מצפה שישעבדו אותם וירכשו אג"ח"
אומנם בדצמבר 2018 ראה שוק המניות בתל אביב ירידות חדות, אך הוא נרגע לבינתיים. מי שעדיין סובלות מירידות הן האג"ח הקונצרניות בשוק המקומי בשל ירידות שערים חדות באיגרות החוב של חברות הנדל"ן הזרות ושל החברות הישראליות בעלות הדירוג הנמוך. מתחילת 2019 כבר ירדמדד תל בונד גלובל בעוד 4.5% מתחילת השנה וב-2018 כולה ב-13%
אומנם 20 חברות נדל"ן אמריקאיות שהתאגדו באיי בתולה הבריטיים מציגות כיום תשואות דו-ספרתיות על האג"ח שהנפיקו בשנים האחרונות בת"א, אבל הן ייידרשו לפרוע את סכום זה – 12.86 מיליארד שקל – בשנים הקרובות, זאת בעוד השוק המקומי לא מאפשר להן למחזר חוב. אלו יצטרו לבקש הלוואות ענק או לפעול למימוש אגרסיבי של הנכסים.
תיקון למצב לא נורמלי
בפורום שווי הוגן של המרכז הבינתחומי בהרצליה הסביר צבי סטפק, מבעלי השליטה בדש, כי מצ ב זה לא נובע מסיבות חמורות ומהותיות אלא "כי "המצב הלא נורמלי בשוק איגרות החוב הקונצרניות היה קודם, לפני המצב הנוכחי. זה היה מצב לא נורמלי של פערים קטנים בתשואות שלא משקפות את פרמיית הסיכון ואת הסיכון האמיתי של החברות לפשיטת רגל".
סטפק מצא את הגורם בריבית של בנק ישראל, ששיעורה הנמוך הוביל להשקעות בעלות סיכון גבוה יותר בשוק הנדל"ן. על פתיחת המרווחים המחודשת בשוק האג"ח אמר: "תהליך לגמרי טבעי שאנחנו חיכינו לו כל הזמן.אתה מגיע להסתברות מאוד נמוכה שלא מתאימה למציאות. לכן, פתיחת המרווחים הייתה צפויה
לדעתו, כעת פרמיית הסיכון בענף כעת מבטאת את הסיכון האמיתי, "אני חושב שעכשיו היא יותר קרובה. אני חושב, שהמצב הנוכחי הוא מצב של שיווי משקל חדש, והרבה מאוד יהיה תלוי בהתנהגות שוק המניות בעולם ושוק האג״ח הקונצרניות בעולם. מסתיים עידן הכסף הזול מאוד. אני מזכיר שבנק ישראל כבר לפני חמש שנים הזהיר מפני פרמיית הסיכון הנמוכה מדי באיגרות חוב קונצרניות"
סטפק אף השיב לשאלתו של פרפ'אמיר ברנעF כיצד הוא רואה את אפשרות מחזור החוב של החברות, עקב השינוי כלפי מטה בתשואות. לכך השיב:
"הרבה מזה תלוי בסנטימנט של השוק, כי לקופות גמל, קרנות פנסיה וכל התעשייה הזאת של החיסכון ארוך הטווח זורמים יחד נטו 50 מיליארד שקל בשנה. אז גם אם יוצאים 20 מיליארד שקל מקרנות נאמנות, השאלה" היא אם מנהלי קופות הגמל חושבים שזה עיתוי נכון לקנות. בתוך האירוע האחרון גופים כאלה קנו גם איגרות חוב של חברות נדל״ן אמריקאיות"
ברור שבשוק קפוא קשה למחזר אג״ח, זה בטוח יהיה קשה אם השוק יאבד מהנזילות שלו. אנחנו יודעים שלפעמים בשוק ההון דברים קמים ונופלים על איזה יום קמת ובאיזה יום הנפקת. לכן אני אומר שאם זה מצב נקודתי" זה דבר אחד, אם זה מצב מתמשך – זה כבר דבר אחר. לפי דעתי, אנחנו עוד לא הגענו לפיק של המרווחים גם משום שאנחנו בפרק זמן של העלאת ריבית בישראל וחזרה שלה לרמה נורמלית יותר, וזה ייצר פתיחה נוספת במרווחים. לפי דעתי, באיזשהו שלב ב-2019 המרווחים יגדלו, ואם המצב הזה יתמשך, אז יהיה קשה בחלק מן המקרים למחזר חובות"
עוד הקשה ברנע: "כיום ישנם מצבים שבהם איגרת חוב מדורגת A ונסחרת בתשואה שנתית של 17%", אמר פרופ' ברנע "זהו מצב בלתי הגיוני בעליל שאולי מחייב שינוי דירוג, הפחתתו והתאמתו לשוק"
חברת דירוג לעולם תפגר בשינוי הדירוג לעומת שינוי 'הדירוג' על ידי השוק
על כך השיב סטפק:
חברת דירוג לעולם תפגר בשינוי הדירוג לעומת שינוי 'הדירוג' על ידי השוק. כך היה עם אפריקה ישראל וקבוצת נוחי דנקנר. אבל, לא תמיד זה מתבקש, כי אם איגרת החוב הגיעה לתשואה של 17% לשנה כתוצאה מפגיעה בנזילות השוק עקב מכירות מוגברות של קרנות נאמנות, זה יכול להתברר כמשהו נקודתי שיתוקן אחר כך על ידי השוק. ככל שהמצב מתמשך, ברור שיהיה צורך לשנות את הרייטינג של חברת הדירוג ולו מהסיבה שיהיה קשה לחברה למחזר את החוב בנתונים אלה, אלא אם יש לה מקורות אחרים"
עוד דיברו בפורום אורי גרינפלד כלכלן ואסטרטג ראשי של בית ההשקעות פסגות, שציין כי חברות הנדל"ן האמריקאיות שהנפיקו בישראל אינן מהוות מקרה מייצג לשוק האג"ח הקונצרניות בכללותו. לטענתו, "בשל אופי המחזיקים בשוק (בעיקר ציבור וקרנות נאמנות) אירועים כמו אלו שהתרחשו בדצמבר מייצרים בדרך כלל הזדמנויות השקעה ותו לא. אם לא חלה הרעה כלכלית במצב החברות (ולהערכתי לא חלה כזו) אין סיבה להניח שרמת המרווחים תוותר גבוהה מאוד ותייצר בעיית נזילות".
"מנכ"ל מליסרון: "אם לחברה יש נכסים שאינם משועבדים אזי הייתי מצפה שישעבדו אותם וירכשו אג"ח
על כך ענה אבי לוי, מנכ"ל חברת הנדל"ן המניב הישראלית מליסרון, כי "לומר ששיעור תשואה של 17% אינו בהכרח משקף בעיה זה ממש לא הגיוני אם לחברה יש נכסים שאינם משועבדים אזי הייתי מצפה שישעבדו אותם וירכשו אג"ח. אם יש להם אפשרות למימון מחודש אזי הייתי מצפה שיבצעו אותו וירכשו אג"ח ואם יש פה הזדמנות עסקית אזי החברה עצמה ובעלי השליטה בה אמורים להיות הראשונים לזהות את ההזדמנות העסקית והייתי מצפה מהם לעשות את כל המאמץ ולרכוש את האג"ח. אני לא מכיר הרבה נכסים שיודעים להניב תשואה של 17%. אם הם לא עושים זאת אזי בהחלט זה סימן לכך שישנה בעיה
דני ירדני, סמנכ"ל השקעות באלטשולר טען בדיון כי "השוק הקונצרני בישראל מושפע באופן מהותי מהפדיונות בקרנות הנאמנות, ולכן בתקופה המתאפיינת בפדיונות משמעותיים מקרנות הנאמנות המרווחים בין הקונצרניות לממשלתיות נפתחים וכרגע חזרו לרמות נורמליות, לעומת הרמות הנמוכות שהיו עד לא מזמן. בנוסף, במועד הדירוג נכון להסתכל על סיכון הסחירות שעלול בזמני משבר להוביל לסיכון נזילות מכיוון שחברה לא תוכל לגשת לשוק למחזור וזהו סיכון שאי אפשר להתעלם ממנו".
סטפק הוסיף: "בעולם העסקים הישראלי, פשיטת רגל ואי עמידה בהתחייבויות לנושים, עדיין נחשבת בגדר בושה ואות קלון. זהו עולם קטן שבו אם אתה פושט רגל, אתה נחשב 'שרוף', לפחות בכל מה שקשור לחברות ציבוריות. לעומת זאת, בארה"ב, קל הרבה יותר לפשוט רגל, ולחזור אחר כך לעסקים. לפיכך, כאשר מדברים על הפער בין הדירוג המקומי של האג"ח לבין הדירוג הבינלאומי, צריך לזכור גם את זה. האם זה צריך או יכול להיכלל בהגדרת הפערים – זו שאלה קשה, אך מעניינת"
אינטרגמל תגמולים – מדד תל בונד 20;
המשקיעים ימשיכו להעדיף אגח במחמים ארוכים ואגח קונצרניות של חברות יציבות
מדדי אג;ח חדשים – תל בונד שקלי, בנקים, ביטוח, נדלן ועוד – כל מה שצריך לדעת
כך קבע בית ההשקעות ווליו בייס. לשופרסל מחיר היעד הכי גבוה ביחס לשוק
בית השקעות ווליו בייס קובע כי נקודת הפתיחה של שוק קמעונאות המזון לשנת 2019 היא טובה מאוד, ובהתאם קבע לו המלצת "משקל יתר". בבית ההשקעות מסבירים ששוק קמעונאיות המזון חזר לצמוח, המחירים עולים וגם הרווחיות. בהיבט על חברות ספציפיות נראה השקעות לטווח ארוך בשופרסל או מכרז קואופ, שעשוי לההזניק את החברה שתרכוש אותה.
הם מציינים כי תקופות של תנודות וחוסר ודאות כמו זו הנוכחית טובות לענף. כך שלוש הקמעונאיות הגדולות סיימו את נובמר-דצמבר בעליית שערים לעומת ירידה במדדים המובילים. שופרסל עלתה ב-1.17%, ויקטורי ב-1.12% ורמי לוי ב-0.52%.
מבין החברות לשופרסל חוזים את מחיר היעד הכי גבוה ביחס למחיר השוק, 16% על הפרמיה. שופרסל היא המובילה במכירות אונליין, במותג הפרטי והשחקנית הכי חשובה בשוק הפארם עם מועדון כרטיסי אשראי גדול ועם נדל"ן בעל ערך רב.
לוויקטורי חוזים מחיר יעד הגבוה ב-12% ממחיר השוק. . על החברה אומרים בבית ההשקעות, זו חברה יציבה "עם אסטרטגיה פשוטה של ניצול הזדמנויות המחכה בסבלנות להזדמנויות גדולות". מבין שלוש הקמעונאיות הנסחרות הגדולות בבורסה לרמי לוי התחזית הנמוכה יותר, של תשואת יתר הגבוהה ב-10% ממחיר השוק. מציינים בבית ההשקעות שאומנם האסטרטגיה בהורדת מחירים טובה, אבל יש עוד שחקניות.
עוד הוסיפו כי המרווח הגולמי שתציג שופרסל יתקרב ל-27%, זה של ויקטורי יתקרב ל-25%, ואילו המרווח הגולמי של רמי לוי יהיה כ-21.5%. בשורה התפעולית בווליו בייס מעריכים כי המרווח של שופרסל יעמוד על 3.6%, זה של רמי לוי על 3.1%, ושל ויקטורי יגיע ל-2.9%. למתחרה הקטנה יותר טיב טעם צופים מרווח גולמי של 31.6% ומרווח תפעולי של 1.5%.
העלייה במחירים ובתשואות מגיעה לאחר שנים של סטגנציה בענף בעקבות המחאה החברתית, קריסת מגה וחוק המזון. עליית המחירים תיצור גידול בשורה העליונה מחד ומאידך שיפור הרווחיות לאורך כל שרשרת הערך
האוצר מפתיע: מחירי המזון יורדים – הייתכן?
חברות המזון מגדילות רווחים; המחאה החברתית – OUT