מי שציפה לפיקוח על קנאביס רפואי עשוי להתאכזב. מסתמן כי האוצר יתנגד. הדרישה לפיקוח על המחירים נובעת ממשרד הבריאות, לאחר שהרפורמה בקנאביס העלתה את מחירו. לכן הוועדה התכנסה לדון בנושא.

 גם בבג"ץ מתנגדים למחירים החדשים והורו  למשרד להחזיר את מחיר התרופה בכל המינונים ל־370 שקל. ההחלטה תיכנס לתוקף ב־15 בדצמבר עד סוף מרץ 2020. העתירה הוגשה על ידי ארגון המייצג חולים המטופלים בקנאביס.

לפי הרפורמה משרד הבריאות סובר שיש להטיל פיקוח מחירים על הקנאביס שיימכר בבתי המרקחת — אבל חלק זה לא בוצע בפועל. שלושהחודשים. אחרי צאתה של הרפורמה לדרך, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב דורש להכניס לאלתר את הקנאביס הרפואי לפיקוח מחירים

משרד הבריאות ביקש ששיטת הפיקוח תהיה מבוססת על קביעת מחיר מרבי שיבטיח כי המוצר יסופק במחיר הוגן, וכי לא יחולו שינויים דרמטיים שיפריעו את אספקתו או את רכישתו, לצד הפגנת גמישות לבקשת היצרנים.

למעשה, הרפורמה של יצוא הקנאביס נועדה להכשיר את הפיקוח על המחירים ובכך לשכנע את האוצר כששני אלו תלויים זה בזה. האוצר התנגד ודרש שיספקו את כל העלויות של שרשרת הייצור כדי לקבוע מחיר מפוקח. טענה אחרת הייתה שהשוק עדיין לא התייצב ומשום שהצטרפו  שחקנים חדשים באוצר לא מעוניינים לפגוע בתחרות.

לכן משרד הבריאות הציע לדחות את ההחלטה וצאת עם פיקוח זמני, אלא שמשבר הפיקוח על החלב ובעיקר החמאה גורם לאוצר לא למהר באישור פיקוח מחירים. וודאי שיהיה קשה להעלות מחירים שכבר מפוקחים, מבחינה פוליטית.

שופטי בג"ץ נדרשו לסוגיה וקבעו: "מצאנו לנכון להוציא בעתירה צו־על־תנאי המורה למשרדים הממשלתיים וכן לוועדת המחירים, המצורפת בזאת כמשיבה נוספת לעתירה, לבוא וליתן טעם: א. מדוע לא ייקבעו מחירי מקסימום עבור מוצרי קנאביס רפואי, הן עבור מחזיקי רישיונות שתוקף רישיונותיהם אמור היה לפוג בתאריך 31.07 והוארך בצו הביניים עד לתאריך 31.03.2020, והן עבור מחזיקי רישיונות במסגרת האסדרה החדשה — מכאן ולהבא ".

כך שניתן דדליין לאוצר להסביר את החלטות מדוע לא יהיה פיקוח על מחירי מקסימום.

ממשרד האוצר נמסר: "ועדת המחירים טרם קיבלה החלטה בנושא".

מעמותת הקנאביס הרפואי שהגישה את הבג"ץ נמסר בתגובה: "ממשלת ישראל קידמה רפורמה המושתת על כשל שוק מובנה, כפי שאף העיר כב' המשנה לנשיאה השופט מלצר, רפורמה שמבטיחה אינפלציית מחירים מטורפת והעשרת כיסי בעלי ההון, מבלי שום מנגנוני פיקוח או הסדרה שתבטיח שאלו לא ירמסו את החולים שעבורם התרופה הזו – והרפורמה בה – לכאורה נועדה. גם עכשיו, כאשר בג"צ מבקש לעשות את הדבר הנכון ולהגן עלינו – החולים, משום מה משרדי הממשלה עדיין מתעקשים להגן על בעלי העסקים. כל זאת, בזמן שכרגע, עכשיו, בשנייה זו, אותם בעלי עסקים מתעסקים בהאם החלטת ביהמ"ש הורידה או העלתה את מניותיהם – ואנחנו בהאם הכאבים יאפשרו לנו לצאת מהמיטה הבוקר. על הפסדי המגדלים, אם יהיו, אחראית המדינה שהכניסה אותם לכאוס הזה, ולא המטופלים – החולים הקשים התלויים בטיפול בקנאביס רפואי כמזור אחרון לסבלם – ושמשמשים כרגע כתחמושת במלחמה ביניהם".

אור ירוק בקצה המנהרה: מספר המטופלים בקנאביס רפואי יעלה ל־100 אלף תוך שנה

איך לקבל קנאביס רפואי

 

 

אגף הכלכלה בחטיבת שוקי הון של לאומי, בראשות ד"ר גיל מיכאל בפמן, מפרסם את הסקירה השבועית והפסימית שלו:

לפיו, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמדים כי השכר הריאלי הממוצע למשרת שכיר (סך כל המשק, נתונים מנוכי עונתיות במחירים קבועים) ירד בחודש ספטמבר (בכ-0.6%) לעומת החודש הקודם, שבו נרשמה גם כן ירידה מתונה. על רקע זה, מציינים כי קצב הגידול השנתי של השכר הריאלי (3 חודשים מול 3 חודשים מקבילים) ירד מעט בחודש ספטמבר 2019 והוא כעת מעט נמוך מ-2%.

לפי לאומי, בחינה של נתוני השכר לפי סקטורים עיקריים (על-פי בנק ישראל), מעלה כי השכר הריאלי בסקטור העסקי ממשיך לצמוח בקצב מהיר יותר בהשוואה לשכר בסקטור הציבורי, זאת בהמשך למגמה מתחילת 2018. בחודש ספטמבר, קצב הגידול (השנתי) של השכר הריאלי בסקטור העסקי עלה לכ-3%, זאת בדומה לקצב הממוצע מתחילת 2015, כך שנתון זה אינו מעיד על האטה בפעילות העסקים במשק. במקביל, עלייה נרשמה גם בקצב הגידול השנתי של השכר הריאלי בסקטור הציבורי, שעומד כעת על כ-1.5%, אך הוא עדיין מתון יחסית לתקופות קודמות. לאור זאת, נראה כי פערי הכישורים בין הנדרש על-ידי המעסיקים לבין אלה המוצעים על-ידי דורשי העבודה, משתקפים באופן בולט יותר בסקטור העסקי לעומת הסקטור הציבורי, בפרט ככל שהמשק מתקרב למצב של "תעסוקה מלאה".

בחינה של נתוני משרות השכיר, מצביעה על מגמה של התמתנות בקצב הגידול של מספר משרות השכיר בכלל המשק, מסביבה של כ-3.5% (שנתי) בשנים 2016-2017 לסביבה של כ-2.5% בעת הנוכחית. יש לציין שממצא זה עקבי עם המגמה שעולה מבחינה של נתוני מספר המועסקים שמבוססים על סקרי כוח האדם של הלמ"ס. התפתחות זו, לצד ההתמתנות ההדרגתית בקצב גידול השכר הריאלי בכלל המשק, הובילה בשנים האחרונות להאטה בקצב הצמיחה של סך תשלומי השכר במשק. נתון זה, שמחושב כמכפלה בין מספר משרות השכיר לבין השכר הממוצע במשק, מהווה מדד להתפתחות סך ההכנסות של משקי הבית, אשר מתואם באופן חיובי עם הצריכה הפרטית. לאור זאת, ניתן לומר כי ההתמתנות בקצב הגידול (השנתי) של סך תשלומי השכר במשק מצביעה על המשך התרחבות הצריכה הפרטית בחודשים הקרובים, אך זאת תוך האטה בקצב הגידול. כך לפי לאומי.

 קצב גידול איטי יותר בהשוואה ל- 2016

היקף הרכישות בכרטיסי אשראי של צרכנים פרטיים וכן פדיון רשתות השיווק ירדו קלות בתחילת הרביע הרביעי של השנה (חודש אוקטובר), לאחר שעלו בחדות בחודש ספטמבר, כך על-פי נתוני הלמ"ס. לאור זאת, קצב הצמיחה השנתי של אינדיקטורים אלה ירד בחזרה אל מתחת לממוצע מתחילת 2016. במקביל, הפדיון בענפי המסחר הקמעונאי אמנם עלה בחודש ספטמבר, אך קצב הגידול השנתי של אינדיקטור זה המשיך לרדת, והוא עומד כעת על רמתו הנמוכה ביותר מתחילת 2015. דהיינו, מרבית האינדיקטורים מצביעים על קצב התרחבות איטי יותר של הצריכה הפרטית (ללא קניות של ישראליים בחו"ל ורכישות אונליין) בעת הנוכחית לעומת תקופות קודמות, כפי שעולה גם מבחינה של נתוני החשבונאות הלאומית. מוסיפים בלאומי.

בסך הכול, נראה שההתפתחויות שתוארו קודם לכן לגבי השכר ומשרות השכיר משתקפות גם באינדיקטורים המובילים לצריכה הפרטית. בהקשר זה, מציינים כי קיים מתאם חיובי גבוה יחסית של כ-72% בין קצב הגידול השנתי של סך תשלומי השכר במשק (3 חודשים מול 3 מקבילים) לבין קצב הגידול השנתי של סך הרכישות בכרטיסי אשראי של צרכנים פרטיים. דהיינו, ניתן לומר כי סך תשלומי השכר במשק מהווה את אחד הגורמים שעומדים ברקע למגמה הנוכחית של האינדיקטורים לצריכה הפרטית, שצומחים בעת האחרונה בקצב נמוך מהממוצע הרב-שנתי. להערכתם, בסיכום שנת 2019 הצריכה הפרטית הכוללת (כולל רכישות כלי רכב) צפויה לצמוח בקצב דומה לזה של 2018, מעט יותר מ-3.5%, אך בשנה הבאה קצב צמיחת הצריכה הפרטית צפוי להתמתן לכיוון 3% (ריאלי), בין היתר, על רקע מהלכי המיסוי הצפויים מצד הממשלה במהלך 2020 (ראה/י הרחבה בפסקה הבאה).

הגירעון התקציבי  צפוי להיות גבוה משמעותית מהיעד של 2.9%

פעילות הממשלה הסתכמה בחודש נובמבר בעודף תקציבי של 0.5 מיליארד שקלים, אך משרד האוצר מציין שעודף זה נתמך בדחיית תשלומי מיסים מחודש אוקטובר בהיקף משוער של כ-2.2 מיליארד שקלים. כלומר, ללא דחייה זו, היה חודש נובמבר מסתכם בגירעון של 1.7 מיליארד שקלים. הגירעון המצטבר בחודשים ינואר-נובמבר השנה עמד על כ-37.1 מיליארד שקלים לעומת גירעון נמוך יותר של כ-24.8 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. יש לציין שגם בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים קודמות, הגירעון המצטבר מתחילת השנה בולט בגודלו.

ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר 2019 עמד הגירעון על כ-3.7% תוצר (לפי אומדני האוצר), נתון המשקף חריגה גדולה מיעד הגירעון לשנת 2019 כולה, שעומד על 2.9% תוצר, שהם 40.2 מיליארד שקלים. יש לציין שרמתו הנוכחית של הגירעון השנתי המצטבר היא מעט גבוהה אף ביחס להערכת משרד האוצר מינואר השנה, לפיה הגירעון לשנת 2019 צפוי לעמוד על כ-3.6% תוצר (שהם 50 מיליארד שקלים), ללא התאמות תקציביות.

בלאומי מסכמים, אנו צופים חריגה משמעותית מיעד הגירעון המתוכנן לשנת 2019. ההתאמות התקציביות הדרושות צפויות להשתקף בתקציב של שנת 2020, כפי הנראה לאחר שתקום ממשלה. בהקשר זה, מציינים כי בפרוטוקול החלטת הריבית האחרונה של הוועדה המוניטארית (מה-25.11.19), נראה שאחד מחברי הוועדה מרמז שאם תוקם ממשלה שתבחר לנקוט צעדים מרסנים משמעותיים, בנק ישראל עשוי ללוות מהלך כזה בצעדי הקלה (מוניטארית) – הפחתת ריבית ככל הנראה, אף כי מידת ההשפעה של צעד זה על המשק עלולה להיות מועטה. מבחינת העיתוי המשוער, כרגע נראה שמדובר ברביע השני של 2020, אלא אם תצלח הדרך להקמת ממשלה ברגע האחרון בימים אלו. כמו כן, סביבת האינפלציה צפויה להמשיך ולהתרחק מן היעד בראשית 2020 ובכך לתרום לסיכויים להפחתת הריבית חזרה אל 0.1% במחצית האשונה של 2020.

האוצר: הגירעון עלול להגיע ל-4% מהתוצר

בנק לאומי לאחר מכירת לאומי קארד: הרוויח כמיליארד שקל הרבעון

ועדת האכיפה המנהלית אישרו הסדר אכיפה מנהלי שנכרת בין רשות ניירות ערך לבין קרן הגשמה בע"מ. ויוטל על הקרן קנס גדול.

לפי ההסדר, הגשמה הודתה בעובדות ובביצוע הפרה של הצעה  לציבור של ניירות ערך שלא על פי תשקיף. במסגרת ההסדר, הוטל על הקבוצה קנס בגובה של 300,000 שקל וכן היא התחייבה לנקוט צעדים למניעת הישנות ההפרה בכך שתגבש ותאמץ נוהל אכיפה הנוגע ליישום הוראות סעיף 15 לחוק ניירות ערך בקשר לאפליקציה הסלולרית שלה, בתוך 3 חודשים מיום אישור ההסדר על ידי מותב האכיפה המנהלית.

קרן הגשמה  היא קרן השקעות פרטית שפעילותה מתמקדת בגיוס כספים עבור השקעות בעסקאות נדל"ן שעיקרן בחו"ל. גיוסי ההון ממשקיעים נעשים בכל פעם לצורך פרויקט נדל"ן ספציפי באמצעות תאגיד ייעודי. הגשמה מפרסמת את עצמה ואת השקעותיה באמצעי תקשורת מגוונים – קיום כנסי משקיעים, פרסומים בעיתונות, ברשתות חברתיות, באתר אינטרנט, באפליקציה וכד'. בעלי המניות העיקריים בחברה הם אבנר כץ (30%), חנן שמש (18.33%), ויצחק לאופר (9.67%). בנוסף להשקעות הפרטיות, פרסמה הגשמה מספר תשקיפים שקיבלו את היתר רשות ניירות ערך, שבמסגרתם גייסה מהציבור הון לצורך השקעות ספציפיות.

לפי רשות ני"ע , קרן הגשמה הציעה לציבור ניירות ערך בשותפויות הקבוצה ללא תשקיף בניגוד לסעיף 15 לחוק ניירות ערך וכן בניגוד לפטורים שנקבעו בחוק לחובת פרסום תשקיף. ניירות הערך הוצעו באפליקציה שהקבוצה השיקה בחודש יולי 2017.

האפליקציה נועדה לאפשר למשקיעים לקבל מידע מוגבל (בגדרי "פרסום כללי") על השקעות חדשות, לאפשר חתימה על מסמכים באופן דיגיטלי ולתת לכל משקיע גישה לפורטל האישי שלו, כך שיוכל לקבל מידע על ההשקעות בהן השקיע בלבד.

האפליקציה כללה מידע על פרויקטים נוכחיים ומידע אודות פרויקטי עבר, לרבות נתונים כספיים, אשר על פי הפטור שניתן לפרסומים כלליים אין לפרסמם שלא במסגרת תשקיף.

לאחר השקת האפליקציה ביולי 2017 ובחודשים לאחר מכן עד לאמצע דצמבר 2017 (כארבעה חודשים), מצגות על  פרויקטי העבר של החברה, לרבות נתונים כספיים כמפורט לעיל, היו חשופות ונגישות לכל משתמשי האפליקציה אשר נכנסו לעמוד שבו נכללו נתונים על פרויקטים שהושלמו בעבר, בחרו פרויקט ופתחו את המצגת של אותו פרויקט. ממצאי הבירור המנהלי העלו כי מדובר היה בתקלה טכנית, אשר המשיבה לא הייתה מודעת לקיומה בזמן אמת.

ביום 20 בדצמבר 2017, מספר ימים לפני פניית מחלקת החקירות של הרשות לחברה במסגרת הבירור המנהלי, נערכה בדיקה יזומה של החברה כחלק מהליכי בקרה שוטפת שהיא עורכת. כתוצאה מהבדיקה, גילה האחראי על ציות בחברה את התקלה והחברה פעלה לתיקונה תוך מספר ימים בודדים.

הגשמה תפסיד 25% בפורטלנד

 

 

 

 

 

ועדת הכספים של הכנסת אישרה הבוקר הארכת תוקפו של מס הקנייה על רכבי יוקרה בשנתיים נוספות.לפני כמה שבועות חתם שר האוצר, משה כחלון,  על צו הקובע לשנתיים נוספות (עד 31.12.2021 ) את העלאת מס הקנייה על כלי רכב יוקרתיים.

בשנת 2013, החל יישומה של החלטת הממשלה לעניין הטלת מס קניה מוגדל על רכב יוקרה. העלאת המס חלה על כלי רכב שמחיר המחירון שלהם עולה על 300,000 שקל.

לפי הצו ככל שמחירו של הרכב לצרכן גבוה יותר מ-300,000 שקלים כך שיעור מס הקנייה יעלה בהתאם. צו זה חל גם על כלי רכב היברידיים וחשמליים שמחירם מעל 300,000 שקלים.

בתיקון הקודם הורחבה תוספת המס והיא תחול גם על רכב עם טכנולוגיות הנעה מתקדמות הנהנה משיעורי מס מופחתים, כגון רכב היברידי בדרגת זיהום 2, רכב Plug-In ורכב חשמלי, כיום קיימת מגמה של יבוא מוגבר של רכבי פאר בטכנולוגיות הנעה אלה, והמחיר הגבוה של רכבי הפאר אינו נובע מהיותם בעלי טכנולוגיית הנעה מתקדמת אלא מהיותם רכבי יוקרה.

גם שייעור מס הקנייה על מכוניות פלאג אין הייבריד יעלה מ־20% ל־25%, והוא ימשיך לטפס גם ב־2021 ל־30% וכן הלאה בקפיצות של 5% מדי שנה; שנית, גובה ההטבה הירוקה שניתנת על רכבים כאלה יוגבל ל־60 אלף שקל מ־1 בינואר.

מס קנייה – מה זה, על מה הוא חל ולמה צריך אותו

מס קנייה נוסף על רכבי יוקרה – מעל שווי של 300 אלף שקל

 

קבוצת דן עומדת להשתנות.  נחתמה העסקה לרכישת 40% מהקבוצה על ידי קבוצת משקיעים. כמו כן יש אופציה להגדלת השיעור ל-50%. לקבוצת דן יותר מאלף בעלי מניות פרטיים וכהם יקבלו דיבידנד בעקבות ההשקעה. קבוצת המשקיעים זכתה במכרז להשקעה, שערכה דן, לפי שווי לפני התאמות לחלוקות של כ- 1.26 מיליארד שקל.

מנהלי קבוצת המשקיעים הם יאיר אפרתי ,מנכ"ל ושותף בווליו בייס מיזוגים ורכישות; עופר לינצ'בסקי מנכ"ל גדות ולשעבר מנכ"ל אגד והרכבת; שמעון בן חמו, לשעבר מנכ"ל מקורות; וברי בר-ציון, לשעבר מנהל מיוחד של רשות השידור ושל בית חולים ביקור חולים. מנהלי הקבוצה יצטרפו לדירקטוריון דן.

במשך עשרות שנים היתה דן קואופרטיב – חברה בבעלת עובדיה – וב-2002 היא נהפכה לחברה בע"מ. זאת, "מתוך כוונה להתאים את הארגון למגמות המשתנות בתחום התחבורה הציבורית ועל בסיס הרצון להתייעל ולהימנות עם השורה הראשונה של החברות בתחום השירותים הניתנים לציבור". מנכ"ל החברה הוא עופר זילביגר, היו"ר הוא שמואל רפאלי, ועל פי פרסומים החברה מעסיקה כ-2,600 עובדים.

 

לאחר השלמת הרכישה, שמואל רפאלי ועופר זילביגר יהיו יושבי הראש של הקבוצה. אופיר קרני, המשמש כיום כסמנכ"ל הכספים של הקבוצה וכמנכ"ל חברת ההשקעות שלה, ימונה למנכ"ל הקבוצה. בנוסף לצמצום חלקה היחסי בענף התחבורה הציבורית, החברה אמורה להפוך לציבורית בעוד כמה שנים ולהיות מונפקת בבורסה.

שבת שנייה עם תחבורה ציבורית בגוש דן: השירות שודרג לאור הביקוש

תחבורה ציבורית בגוש דן – עכשיו גם בסופי השבוע

חברת אל על פרסמה את מועדי טיסות הפיילוט הישירות לאוסטרלה. היעד הוא למלבורן באוסטרליה. לאחר הפיילוט יוחלט אם יהיו טיסות קבועות ליעד.

הטיסות הישירות יבוצעו במהלך החודשים אפריל ומאי 2020 ומשך הטיסה יעמוד על כ-16 שעות ורבע מנתב"ג למלבורן והטיסה חזרה תימשך כ-17 שעות ו-45 דקות.

המראות למלבורן יהיו בימי חמישי מנתב"ג בתאריכים 2 באפריל, 23 באפריל ו-14 במאי. המראות ממלבורן לנתב"ג יהיו במוצאי שבת בתאריכים 4 באפריל, 25 באפריל וב-16 במאי. הטיסות יבוצעו במטוסי 787 דרימליינר ויציעו 3 מחלקות תיירים פרימיום ועסקים. אל על מסרה  שניתן לשלב את הטיסות הישירות עם טיסות קונקשיין של החברה לבנגקוק או הונג קונג בתוספת מחיר.

מי שמעוניין לנצל את הפיילוט, מכירת הכרטיסים כבר החלה. מחיר כרטיסי הטיסה במחלקת תיירים הלוך ושוב – החל מ-1,199 דולר.

מה יש לראות במלבורן

מלבורן מדורגת כאחד מהמקומות שהכי כדאי לחיות בהם. אפשר לבקר בשוק  המלכה ויקוטריה – שוק של מאכלי ים, לשוט בנהר הירה, לבקר בגנים הבוטניים או לבמוזיאונים בכיר הפדרציה.

מלבורן  היא בירת מדינת ויקטוריה והעיר השנייה בגודלה באוסטרליה אחרי סידני. מלבורן הייתה בירת אוסטרליה בין השנים 1901 עד 1927.

מלבורן ממוקמת בקצה הדרום-מזרחי של יבשת אוסטרליה. פרברי העיר פרוסים לאורך עמק היארה בין רכסי היארה והדנדנדונג במזרח, למורדות חצי האי מורנינגטון והמפרץ הדרום-מזרחי, ולאורך נהר המריביירונג ופלגיו. בצפונה משתרעת העיר עד למרגלות רכסי מייסדון.

רוצים ויזה לאוסטרליה? כדאי שתשקלו מגורים בכפר

אנדימד – צעדי התייעלות ושינוי במודל המכירות באוסטרליה איפשרו מעבר לרווח

רוצים לטייל עם הכלב שלכם בחו"ל? לאן כדאי?

 

2019 הייתה אמורה להיות השנה של רכבי הפלאג אין הייבריד העממיים – המזהמים פחות וחסכוניים עוד יותר מהמכוניות ההיברידיות. בזכות הטבות מס וחיסכון בדלק ועם הטבות מס. אבל רק מאות נמכרו כי הן  יקרות יותר מההיברידיות, וגם החיסכון בדלק לא מתפרש אצל הציבור כמחזיר את ההשקעה.

על מכוניות בנזין ודיזל מוטל מס קנייה  גבוה מאוד של 83%. ממס זה מפחיתים עד 17 אלף שקל בהתאם לרמת הזיהום של הרכב. לעומת זאת על מכוניות היברידיות הפחות מזהמות, שבנוסף למנוע הרגיל מצוידות במנוע עזר חשמלי, מוטל מס קנייה בגובה 30%.  מכוניות הפלאג אין הייבריד גם הן היברידיות, אבל מסוג שונה – הסוללה שלהן היא בעלת קיבולת גדולה  יותר  מההיברידיות הרגילות ומאפשרת לנסוע 30-40 קילומטר בלי לשרוף דלק ובלי לפלוט זיהום. את הסוללה ניתן לטעון משקע חשמל ייעודי – והמכונית תעבור לשימוש בבנזין רק כשהסוללה מתרוקנת, וגם אז היא תפעל כמכונית היברידית לכל דבר. על מכוניות כאלה מוטל בישראל מס קנייה נמוך של 20%.

כיוון שרוב הנוסעים לעבודה נוסעים בארץ מרחקים קצרים יותר זה פתרון טוב עד שייכנסו החשמליות אלא שעדיין אין מספיק פריסה של עמדות הטענה פעילות.

כיוון שבחלק מהדגמים אין גרסה היברידית בארץ, במיוחד בדגמי היוקרה, צרכנים רבים מעדיפים את רכבי היוקרה ההיברידיים שזוכים להטבת המס בהשוואה לרכבי הבנזין. בפלאג אין עממית יעדיפו להשוות להיברידית ולמרות הטבות המס ההיברידית עדיין תהיה זולה יותר. אנשים לא מעוניינים לחכות חמש שנים עד שהחיסכון בדלק ישתלם להם.

מחירים

.קיה נירו ההיברידית משווקת בישראל בגרסת פלאג אין הייבריד ב־162 אלף שקל – 17 אלף שקל מעל מחיר קיה נירו היברידית רגילה

טויוטה פריוס תשווק בישראל בגרסת פלאג אין הייבריד .היא עולה בארץ 164 אלף שקל – 18 אלף יותר מפריוס היברידית. פלאג אין הייבריד נוספת המשווקת בישראל היא מיצובישי אאוטלנדר, אך מחירה מגיע  ל־200 אלף שקל.

ביטול הטבת  מס קנייה והתייקרות מועטה

החדשות הרעות הן שהמס על ההיברידיות צפוי לעלות בשנה הבאה ל-45%. ב־2022 יעלה המס על ההיברידיות שוב – ל־50%. ב־2024 ישתווה מס הקנייה על ההיברידיות למס הרגיל – 83%. אם כי יש לציין שההחלטה להעלות את המס על ההיברידיות נדחתה כבר כמה פעמים.

מס הקנייה על רכבי פלאג אין הייבריד שעומד כיום על 20% יעלה ב־2020 ל־25%. ב־2021 יעלה המס ל־30% וב־2022 ל־40%. אולי ההפרשים האלו יביאו את הצרכנים, אבל לשם כך צריך יותר היצע ויותר שיתוף פעולה מצד היבואנים.

בשוק מעריכים כי  ההיברידיות העממיות צפויות בשיעור מתון יחסית של 3,000 עד 5000 שקלים (במקום מעל עשרת אלפים שקלים כפי שהיה אמור להיות). השאלה אם עד שיהיו רלוונטיות כבר לא נעבור לחשמליות.

המלחמה בגירעון: ביטול ההטבה על היברידיות ואגרת גודש

תקנות הזיהום החדשות משפיעות גם על צהל: עובר להיברידיות

עם כל הצרות של ווי וורק, לפחות בישראל חללי עבודה משותפים גדלים. הנתח הריאלי שלהם בישראל הגיע  ל-1.5% מכלל שטחי המשרדים בישראל, המתאים לשיעור באירופה. לפי מחקר של חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר. כמה שוכרים יש? כמו מספר התושבים של כמה ערים גדולות – 80 אלף.  חללי העבודה גדלו בקצב אדיר בעשור האחרון, אבל בשוק יש ויכוח האם מדובר בחידוש  גדול או שמא אדפטציה של שוק הנדל"ן.

הרי מדובר בהשכרה לכל דבר. היזם שוכר  ומשכיר. שוכר שטח לטווח ארוך, ומשכיר אותו לטווח קצר, קצת כמו סאבלט של עבודה. בנוסף הוא דואג לעיצוב עדכני, התאמה לעובדים, ודואג לתחזוקה יומית כמו במשרד ולאירועים. הבעיה היא שרבים מלקוחות חללי עבודה הם פרילנסרים, והעלות גבוהה ביחס לעבודה מהבית, בית קפה, ספרייה או חלל של רשות מקומית. כך גם מדובר במקצועות יציבים פחות.

, בישראל נכון להיום כ-180 חללי עבודה משותפים. תל אביב עצמה היא המובילה הגדולה עם 82 חללים, אחריה ירושלים עם 26, רמת גן 16, בני ברק 11, בהרצליה ובנתניה יש 10 חללים כאלה בכל עיר, בראשון לציון וברעננה תשעה בכל אחת, בפתח תקווה שמונה, ובחיפה יש שבעה חללים. מיד אחריה באר שבע עם שישה חללים כאלה, כמו גם בכפר סבא ובמודיעין.

ל-wework הממותגת רק שנים עשר סניפים. לצדה הרשתות הגדולות הן רוגוס ובי אול. מבין השתיים רוגוס מתמקדת בחללים קטנים ובפריסה רחבה, בעוד השתיים האחרות מעדיפות ערים גדולות וחליים גדולים.

חללי עבודה בהיקף קטן בהיקפים  הם מיננדספייס, קליקה, שרונה ספייס, אופן ואלי, אורבן פלייס, בי וורק, מיקסר, מרקספייס, נט גב, רומס ואופיקס עם שלושה-חמישה סניפים.

מי שוכר חלל עבודה

יש שוכרים שהם חברות גדולות כמו מיקרוסופט, ויש שוכרים שהם הרוב שהם פרילנסרים שיכולים לצאת מהמנוי כל חודש, ולפעמים גם כל יום וכל שעה, לפחות בווי וור וורגוס הגדולות.

מה שוכרים

אפשר לשכור  שולחן באופן ספייס על בסיס מקום פנוי או קבוע ושולחן ליחיד, או לקבוצת אנשים במשרד משותף. כמו כן יש חדרי ישיבות לפי הצורך (בתוספת תשלום), שירותי משרד  אזורי מנוחה, מטבח מאובזר,  ואירועים.

הפקקים
הפקקים הפכו את חללי העובדה הקרובים לבית לכדאיים, לפי תחזיות עד 2050 איילון יהיה פקוק בכל שעות היום ולא רק בשעות השיא, ואנשים מבינים שכבר עדיף לעבוד מהבית מאשר לבזבז זמן על נסיעה לא נגמרת לעבודה שאיש לא משלם עליה.

כמה עולה

שכירת שולחן באופן ספייס ב-WeWork עולה בין 750 שקל לחודש בדרום תל אביב ל-1,600 שקל במגדלי מידטאון; שכירת משרד בשטח של החל מ-10 מ"ר עולה 1,600-2,200 שקל לחודש.

Reugs גובה דמי שכירות יומיים לשולחן קבוע לאדם, בהתחייבות לשנתיים, שנעים בין 42 שקל ליום במשרדים בנצרת ובנתניה ל-115 שקל ליום בשרונה ובמגדלי אלקטרה בתל אביב.

תוכלו לראות פה השוואת מחירים שעשינו: מתחמי עבודה משותפים – השוואת מחירים; מיקום, יתרונות וחסרונות

ואכן, הענף כאמור צומח במהירות, אלו המתחרות החדשות לווי וורק: חברת Rent24 הבינלאומית, שפועלת בתשע מדינות, מחזיקה כרגע בשני סניפים בתל אביב ומתכננת להתרחב בישראל. החברה השנייה בגודלה ברוסיה בתחום, SOK, תפתח סניף ראשון בתל אביב בשטח של 3,000 מ"ר ומתכננת עוד חמישה סניפים בשטח כולל של 20 אלף מ"ר. הרשת הבינלאומית LABS השייכת לטדי שגיא מפעילה כיום סניף בעזריאלי שרונה בשטח של 10,000 מ"ר ובוחנת מיקומים נוספים; חברת Mindspace שבשליטת דן זכאי ויותם אלרואי שמפעילה ארבעה סניפים בישראל, בוחנת אפשרויות נוספות, ולבסוף רשת מלונות פתאל נכנסה גם היא לאחרונה לתחום. לפי צ'מנסקי בן שחר.

משרד או חלל משותף

למרות ההשקעה הגדולה בתחום המשרדים, נראה שיש חשש של משקיעים מתחרות בתחום, בין המשקיעים באותו אזור, בשל גדילת היצע המשרדים בערי גוש דן וכן חשש מחללי העבודה.

אבל לא נראה שיש להם מה לדאוג מחללי העבודה, משום שהם פונים לקהלים אחרים, משכירי המשרדים פונים לקהל מבוסס לטווח ארוך ואילו משכירי חללי העובדה פונים לטווח קצר. גם הגילאים שונים. מי שכן יכול להיפגע הם המשרדים הקטנים, אבל תלוי בתחום, מקצועות חופשיים כמו עורכי דין או רואי חשבון כנראה ימשיכו לעבוד במשרדים. תחומים כמו עיצוב, הייטק ושיווק העובדים כנראה ימצאו את עצמם בחללי העבודה.

על היתרונות של חלל עבודה או משרד: חלל עבודה או משרד – יתרונות וחסרונות

 

נגישות היא לא רק נגישות למוסדות ציבור. החוק מחייב להנגיש גם אתרי אינטרנט. התקן לאתר אינטרנט נגיש בישראל הוא התקן הבינלאומי שנקרא  Web Content Accessibility Guidelines .

,המטרה להנגיש את אתרי האינטרנט בין היתר לעיוורים  וללקויי ראייה,  לבעלי מוגבלות פיזית עם קושי להפעיל את ידיהם ולהגיע למחשב, לקויי שמיעה דיסלקטים ועוד.

כך יוכלו עיוורים להשתמש בתוכנה הקוראת את הטקסט בסדר הגיוני,  לקבל תיאור של התמונות, לזהות כותרות וקישורים ועוד. כל הפעולות למען עיוורים דורשות קוד מיוחד המתאים להם. עבור מי שאינו יכול לבצע פעולות פיזיות בעכבר למשל, האתר צריך לאפשר את הפעולות בפקודות מקלדת. ללקויי ראייה הטקסט צריך להיות בולט וגדול, לקויי שמיעה יזכו לכתוביות במקרה שקיים קטע אודיו או וידאו.

מי חייב בהנגשת האתר

על פי חוק האתרים החייבים בהנגשה הם אתרים הנותנים שירות לציבור. אלו כוללים את התחומים הבאים: שירותי מסחר, רווחה, בריאות, השכלה, פנאי, ספורט, תיירות, הארחה, תרבות, בידור, דת, אנרגיה, תקשורת (בזק), שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי, והשכרת כלי רכב.

אתרים אלו  חייבים לעמוד בדרישות סימן ג' לתקנות הנגישות. הנגישות צריכה להיות הן באתר התדמית, הן באתר הסחר. האחריות להנגשה היא אינה על בונה האתר אלא על בעל האתר ומתפעלו,

אלו  הגופים שחייבים בהנגשת האתר:

התאמה לפלטפורמה

ברשתות חברתיות אין לבעל העסק אפשרות לערוך שינויים בקוד, על כן ינגיש בהן מה שאפשר במסגרתן, לדוגמה כתוביות. ואם אפשר לבחור צבעים, עליו להבליט טקסט בצבע.

הנגישות חלה רק על תכנים שבעל האתר יצר, שיתוף מיוטיוב לדוגמה אינו מצריך כתוביות אלא אם כן הוא בהפקת בעל האתר, גם צירוף תמונות ומסמכים של גורמים אחרים אינם דורשים הנגשה מיוחדת. האתר גם לא אחראי על תוכני הגולשים אם אלו בחרו שלא להנגיש את תגובותיהם, אבל עליו לספק את האפשרות להנגיש את תוכן הגולשים.

חובה להנגיש מסמכים, לרבות מסמכי PDF, שהוכנו לאחר 25 באוקטובר 2017 (אין חובה להנגיש מסמכים שהוכנו לפני תאריך זה). שנם מסמכים, שיש בהם מידע אישי למקבל השירות, שניתן לו בכניסה לאתר המחייב הזדהות. החובה להנגיש מסמך כזה תחול עד 31 בדצמבר 2021. חובת הנגשת סרטי וידאו חלה רק על רשות ציבורית או על גוף בעלי מחזור ממוצע העולה על 5 מיליון שקלים. גם אפליקציות לסמארטפונים ולטאבלטים מחויבות בהנגשה.

אין חובה  להנגיש פרסומות.

מי פטור מחובת נגישות

להנגשה יש עלויות לא מעטות ולכן המחוקק החליט להקל על מי שאינו יכול לשאת בהוצאות. מי שהמחזור שלו מתחת מיליון שקל בשנה פטור אוטומטית. הפטור לבעלי מחזור של עד מיליון שקל הוא לשלוש שנים ממתן הפטור.  לבעלי מחזור  של מעל  300 אלף שקל הפטור הוא רק לאתרים קיימים. במחזור של מתחת 100 אלף שקל הפטור כאמור אוטומטי. מעל מיליון שקל צריך לבקש אישור של הנציבות לשוויון בעלי מוגבלויות.

גם אתרים שיש בהם פחות מ-500 משתמשים פטורים  וכן אתרים שאין בהם האפשרות הטכנולוגית להתאמהץ

כמה עולה להנגיש אתר

בניית אתר נגיש עלותה כמו בניית כל אתר,  העלות הממוצעת להנגשת אתר קיים (ללא רלבנטיות לפלטפורמה או לגודל האתר) עומדת על כ-11,600 שקל. העלות הממוצעת להנגשת אתר חדש (מבוצעת כחלק מבניית האתר) עומדת על כ-13,500 שקל. אתרים עם תעבורה תעבורה נמוכה – עלות הנגשתם נמוכה יותר.

איך הנגשת האתרים והאפליקציות נעשית

בשוק קיימים כמה תוספים שמטרתם להנגיש אתרים  כמו נגישלי, userway ואחרים. אך ההמלצה היא להשתמש במפתחים ובאנשי תוכן כדי לבצע את ההטמעה לאתר נגיש ולא להסתמך על אוטומוציה. את הבדיקה עושים באמצעות טופס בדיקה לאתרי אינטרנט.

נגידת בנק ישראל: ";יש מקום לשוק אשראי מעבר למערכת הבנקאית – בעיקר בתחום הגדלת הנגישות לאשראי";

יום הזכויות הבינלאומי לבעלי מוגבלויות: פחות משכילים, פחות עובדים, מרוויחים פחות

 

כל הזמן מאיימים עלינו שיהיה מיתון, אבל מה זה בכלל מיתון? מיתון , במונחי מאקרו כללכה, הוא האטה במשק. בזמן מיתון יש ירידה בפעילות הייצור, במחירים ובתוך כך גם בתעסוקה. במקור המילה "מיתון" משמעותה הייתה מדיניות מכוונת של הממשלה להוריד את קצב האינפלציה

ההגדרה המקובלת, עם זאת,  היא צמיחה שלילית של המשק שני רבעונים רצוף. אם הירידה חמורה ומתמשכת, זה עלול להשפיע על כלל ענפי המשק  וכן על כלכלות אחרות. בארצות הברית מגדירים מיתון כשני רבעונים רצופים שבהם התמ"ג יורד. עם זאת, בישראל על ריבוי האוכלוסייה שבה, מקובל יותר למדוד תמ"ג לנפש. כך אם הצמיחה חיובית, עדיין המשמעות שלילית אם היא לא מדביקה את גודל האוכלוסייה.

שפל כלכלי נוצר כשיש מיתון מתמשך. במקרה זה שיעור האבטלה יהיה גדול זמן רב, עסקים רבים יפשטו את הרגל  וחוסכים יוציאו את השקעותיהם מהבנקים או מהבורסות כי יצטרכו אותם לצריכה הפרטית

למיתון יכולות להיות סיבות רבות, כמו מלחמות גדולות, אסונות טבע, גירעונות ממשלתיים מתמשכים, השקעות כושלות ואירועים לא צפויים אחרים. על פי התיאוריטיקן קרל מרקס, מיתון הוא תופעה צפויה בכלכלה חופשית משום שהייצור מגיע לרוויה ואין יותר ביקוש לסחורות ומכאן המשק נכנס להאטה. בכלכלה מתוכננת כמו הכלכלה המרקסיסטית הבעיה היא הפוכה, ובה נוצר מחסור. הפתרון של הכלכלן קיינס היה להגדיל את הביקושים של הממשלה לסחורות ולתעסוקה. מאוחר יותר טען הכלכלן מילטון פרידמן שזה פתרון זמני בלבד.

כיום מקובלת הגישה המוניטרית שהיא הורדת הריבית והגדלת היצע הכסף בבנק, חלק מהתוצר של שיטה זו הוא חוב גדל של משקי הבית. המטרה של הורדת הריבית היא לעודד עסקים ללוות כסף והפניה של משקי הבית לצריכה. לא תמיד זה עובד. כך למשל ביפן הריבית אפסית ובכל זאת היא נעה בין מיתון לצמיחה כל הזמן.

המיתון משמש לא פעם הזדמנות למשקיעים ובעלי עסקים אמידים, שבעקבות ירידת המחירים יכולים לרכוש נכסים או להעסיק עובדים בזול יותר. הרבה פעמים נכסים אלו יצמחו בהרבה בשעת צמיחה.

להאטה, לעומת זאת, כמה הגדרות, והיא אינה מיתון. האטה נוצרת כשיש צמיחה היא נמוכה. בשנים האחרונות בישראל מדובר בצמיחה של מתחת 3%.

תוצאות המחאות בהונג קונג: מיתון ראשון זה עשר שנים

עוד סימן למשבר עולמי? רמזים למיתון בבריטניה

לפני מיתון? באפט: &";קצב הכלכלה הואט&";

 

 

בנק ירושלים מוכר חלק נוסף מתיק המשכנתאות שלו לכלל ביטו לאחר חלקים שמכר לקבוצה ולהפניקס. הפעם מדובר במכירת 80% מתיק הלוואות בשווי 325 מיליון שקל שהבנק ימשיך לתפעל עבור כלל. הבנק צפוי לראות רווח של 26 מיליון שקל. גודל תיק המשכנתאות של הבנק הוא 8 מיליארד שקל.

באמצעות המכירה משחרר הבנק הון עבור העמדת הלוואות משכנתא חדשות וכן רושם רווח חד-פעמי. וכלל מקבלת עוד אפיק סוליד לאחר שהאג"ח הממשלתיות הפכו אפסיות.

העסקה מצטרפת לעסקאות מכירה קודמות בהיקף של 600 מיליון שקל. במאי השנה דווח על עסקת מכר משכנתאות שנייה לבנק ירושלים בתוך שנה וחודשיים: לאחר שהבנק מכר לעמיתי כלל ביטוח 50% מתיק משכנתאות בשווי 640 מיליון שקל בפברואר 2018 (נמכרו בפועל הלוואות דיור בסכום של 320 מיליון שקל), מכר הבנק 80% מתיק משכנתאות של 350 מיליון שקל לחברת הביטוח הפניקס.

מכירת תיק  האשראי לדיור מאפשרת לבנק ירושלים להמשיך וליישם את האסטרטגיה שהוא נוקט, להרחבת פעילותו בשוק המשכנתאות ולענות על הביקושים הגבוהים למוצרי משכנתא, ובפרט בתחום העסקאות המורכבות שהדרישה אליהן הולכת וגוברת. בנק ירושלים מציע מגוון מוצרים משלימים ללקוחות כל הבנקים ומתמחה במשכנתאות, ליווי בניה ואשראי צרכני. הבנק מאפשר ללקוחות כל הבנקים בישראל לקבל אישור עקרוני למשכנתא באמצעות אתר האינטרנט שלו ללא צורך בהגעה לסניף.
גיל טופז, מנכ"ל בנק ירושלים: "לבנק ירושלים התמחות רבת שנים בענף המשכנתאות ואנחנו שמחים על הבעת האמון שנתנה בנו כלל ביטוח ופיננסים. הבנק הביא בשנים האחרונות שורה של בשורות של חדשנות בענף המשכנתאות בישראל ותרם בכך לשקיפות בתחום ולהגדלת היכולת של הצרכנים להשוות מחירים ולמצוא את המוצר והשירות הטובים ביותר בשוק".
יוסי דורי, מנכ״ל כ.נ.ף חטיבת ההשקעות בכלל ביטוח ופיננסים, ציין: ״אנו שמחים על השותפות העיסקית המוצלחת עם בנק ירושלים. גם עסקה זו
כמו העסקה הקודמת, מגלמת, ביחס לסיכון שלה, תשואה עודפת לעמיתי כלל ביטוח ופיננסים״.
העלאת דירוג לבנק ירושלים; מניית החברה זינקה 30% מתחילת השנה
בנק ירושלים ימכור להפניקס חלק מתיק המשכנתאות בהיקף 350 מיליון שקל

מעודכן ל-12/2019

סוכן הביטוח, ישראל גרטי, יו"ר ועדת הביטוח האלמנטרי בלשכת סוכני הביטוח עונה לשאלות הנפוצות על רקע הסערה וההצפות שפקדו את אשקלון, ומזג האוויר הצפוי בכל הארץ.

שאלה: הרכב שלי חנה ברחוב והוצף במים בסערה, מה לעשות?

תשובה: "כפי שראינו באשקלון, הוצפו מאות רכבים כחלק מהסערה. לבעלי ביטוח מקיף – הביטוח מכסה. לבעלי ביטוח צד שלישי קיימת בעיה – אין כיסוי ביטוחי, שכן כיסוי צד ג' מכסה רק אם פגע במישהו אחר. כאן מדובר בנזקי טבע  ולכן מבלי צד ג' או לכאלו שאין להם ביטוח כלל,  יש את האפשרות לתבוע את העירייה על רשלנות בטיפול בתשתיות ובמערכות הניקוז. צריך לקחת בחשבון שלתבוע עירייה זה הליך מאוד ארוך ומייגע".

שאלה: המבול שירד על העיר הציף לי את הבית, מה לעשות?

תשובה: "חלק גדול מהנזקים הם בבתי קרקע, לבעלי ביטוח מבנה ותכולה יש כיסוי. לבעלי ביטוח משכנתא למבנה – יש כיסוי. העניין הרגיש יותר הוא ביטוח התכולה. לחלק מהמבוטחים אין ביטוח תכולה והנזקים עלולים להיות של מאות אלפי שקלים לתכולה. חשוב לציין שהעלויות הכוללות לביטוח מבנה ותכולה של דירה ממוצעת הם פחות מ-100 שקל לחודש. אלה עלויות נמוכות שבכסף קטן דואג לנזקי טבע, שריפה, פריצה, צד שלישי וכיו"ב'".

שאלה: אני בעלים של עסק שניזוק מהמים הרבים שהציפו אותו, מה מכסה הפוליסה?

תשובה: "לחלק לא קטן מהעסקים נוצרות בעיות במקרה של הצפה. מבוטחים שביטחו את המבנה והתכולה שלהם ורכשו כיסוי נזקי טבע, מכוסים. מבוטחים  שרכשו כיסוי למבנה  ולתכולה ולא רכש את הכיסוי לנזקי טבע, אינם מכוסים. גם כאן, עומדת לבעלי העסקים הזכות ,לתבוע את העירייה בגין רשלנות".

 שאלה: האם אקבל כבעל עסק פיצוי על אובדן רווחים במקרה של הצפה?

תשובה: "אובדן רווחים במקרי ההצפות שאנו עדים להם כדוגמת אשקלון, לא מכוסה".

שאלה: מה לעשות לאחר שנפגעתי?

תשובה: "לקוחות שיש להם ביטוח, להתקשר בהקדם לסוכן הביטוח. הסוכן יפעיל את השמאי לטפל באירועים, וילווה את המבוטח לאורך כל התביעה. חשוב לתעד את האירוע, גם ובמיוחד למי שאין ביטוח. זאת משום שמי שיש לו פוליסה צד ג' ברכב, או ללא ביטוח דירה, או עסק, צריך תיעוד אם יצטרך לתבוע את העירייה. לכן חשוב שיצלם ושיראו שהנזק קרה באותה עיר ובאותו מקום".

שאלה: החורף עוד לפנינו, אם אקנה ביטוח עכשיו, אהיה מכוסה?

תשובה: "מי שפונה וקונה ביטוח כיום יהיה מכוסה. מקרים חריגים, יכולים להיות בעיר כמו חדרה למשל, שם הייתה שנה שעברה הצפה גדולה ברחוב ספציפי. אז הרחוב הספציפי, אולי מסומן על ידי חברות הביטוח. אבל אפילו אם תושב אשקלון שלא נפגע כעת ירצה ביטוח  , יבטחו אותו. החורף עדיין לפנינו, לכן מומלץ לפנות לסוכן הביטוח, ולרכוש ביטוח דירה ,ולבעלי העסקים שלבטח את המבנה והתכולה כולל נזקי טבע".

ביטוח מפני נזקי הגשם – יש דבר כזה?

חברות הביטוח בלחץ מה"סערה" המתקרבת; שולחות מסרונים ללקוחות עם הנחיות