אגף הכלכלה בחטיבת שוקי הון של לאומי, בראשות ד"ר גיל מיכאל בפמן, מפרסם את הסקירה השבועית והפסימית שלו:

לפיו, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מלמדים כי השכר הריאלי הממוצע למשרת שכיר (סך כל המשק, נתונים מנוכי עונתיות במחירים קבועים) ירד בחודש ספטמבר (בכ-0.6%) לעומת החודש הקודם, שבו נרשמה גם כן ירידה מתונה. על רקע זה, מציינים כי קצב הגידול השנתי של השכר הריאלי (3 חודשים מול 3 חודשים מקבילים) ירד מעט בחודש ספטמבר 2019 והוא כעת מעט נמוך מ-2%.

לפי לאומי, בחינה של נתוני השכר לפי סקטורים עיקריים (על-פי בנק ישראל), מעלה כי השכר הריאלי בסקטור העסקי ממשיך לצמוח בקצב מהיר יותר בהשוואה לשכר בסקטור הציבורי, זאת בהמשך למגמה מתחילת 2018. בחודש ספטמבר, קצב הגידול (השנתי) של השכר הריאלי בסקטור העסקי עלה לכ-3%, זאת בדומה לקצב הממוצע מתחילת 2015, כך שנתון זה אינו מעיד על האטה בפעילות העסקים במשק. במקביל, עלייה נרשמה גם בקצב הגידול השנתי של השכר הריאלי בסקטור הציבורי, שעומד כעת על כ-1.5%, אך הוא עדיין מתון יחסית לתקופות קודמות. לאור זאת, נראה כי פערי הכישורים בין הנדרש על-ידי המעסיקים לבין אלה המוצעים על-ידי דורשי העבודה, משתקפים באופן בולט יותר בסקטור העסקי לעומת הסקטור הציבורי, בפרט ככל שהמשק מתקרב למצב של "תעסוקה מלאה".

בחינה של נתוני משרות השכיר, מצביעה על מגמה של התמתנות בקצב הגידול של מספר משרות השכיר בכלל המשק, מסביבה של כ-3.5% (שנתי) בשנים 2016-2017 לסביבה של כ-2.5% בעת הנוכחית. יש לציין שממצא זה עקבי עם המגמה שעולה מבחינה של נתוני מספר המועסקים שמבוססים על סקרי כוח האדם של הלמ"ס. התפתחות זו, לצד ההתמתנות ההדרגתית בקצב גידול השכר הריאלי בכלל המשק, הובילה בשנים האחרונות להאטה בקצב הצמיחה של סך תשלומי השכר במשק. נתון זה, שמחושב כמכפלה בין מספר משרות השכיר לבין השכר הממוצע במשק, מהווה מדד להתפתחות סך ההכנסות של משקי הבית, אשר מתואם באופן חיובי עם הצריכה הפרטית. לאור זאת, ניתן לומר כי ההתמתנות בקצב הגידול (השנתי) של סך תשלומי השכר במשק מצביעה על המשך התרחבות הצריכה הפרטית בחודשים הקרובים, אך זאת תוך האטה בקצב הגידול. כך לפי לאומי.

 קצב גידול איטי יותר בהשוואה ל- 2016

היקף הרכישות בכרטיסי אשראי של צרכנים פרטיים וכן פדיון רשתות השיווק ירדו קלות בתחילת הרביע הרביעי של השנה (חודש אוקטובר), לאחר שעלו בחדות בחודש ספטמבר, כך על-פי נתוני הלמ"ס. לאור זאת, קצב הצמיחה השנתי של אינדיקטורים אלה ירד בחזרה אל מתחת לממוצע מתחילת 2016. במקביל, הפדיון בענפי המסחר הקמעונאי אמנם עלה בחודש ספטמבר, אך קצב הגידול השנתי של אינדיקטור זה המשיך לרדת, והוא עומד כעת על רמתו הנמוכה ביותר מתחילת 2015. דהיינו, מרבית האינדיקטורים מצביעים על קצב התרחבות איטי יותר של הצריכה הפרטית (ללא קניות של ישראליים בחו"ל ורכישות אונליין) בעת הנוכחית לעומת תקופות קודמות, כפי שעולה גם מבחינה של נתוני החשבונאות הלאומית. מוסיפים בלאומי.

בסך הכול, נראה שההתפתחויות שתוארו קודם לכן לגבי השכר ומשרות השכיר משתקפות גם באינדיקטורים המובילים לצריכה הפרטית. בהקשר זה, מציינים כי קיים מתאם חיובי גבוה יחסית של כ-72% בין קצב הגידול השנתי של סך תשלומי השכר במשק (3 חודשים מול 3 מקבילים) לבין קצב הגידול השנתי של סך הרכישות בכרטיסי אשראי של צרכנים פרטיים. דהיינו, ניתן לומר כי סך תשלומי השכר במשק מהווה את אחד הגורמים שעומדים ברקע למגמה הנוכחית של האינדיקטורים לצריכה הפרטית, שצומחים בעת האחרונה בקצב נמוך מהממוצע הרב-שנתי. להערכתם, בסיכום שנת 2019 הצריכה הפרטית הכוללת (כולל רכישות כלי רכב) צפויה לצמוח בקצב דומה לזה של 2018, מעט יותר מ-3.5%, אך בשנה הבאה קצב צמיחת הצריכה הפרטית צפוי להתמתן לכיוון 3% (ריאלי), בין היתר, על רקע מהלכי המיסוי הצפויים מצד הממשלה במהלך 2020 (ראה/י הרחבה בפסקה הבאה).

הגירעון התקציבי  צפוי להיות גבוה משמעותית מהיעד של 2.9%

פעילות הממשלה הסתכמה בחודש נובמבר בעודף תקציבי של 0.5 מיליארד שקלים, אך משרד האוצר מציין שעודף זה נתמך בדחיית תשלומי מיסים מחודש אוקטובר בהיקף משוער של כ-2.2 מיליארד שקלים. כלומר, ללא דחייה זו, היה חודש נובמבר מסתכם בגירעון של 1.7 מיליארד שקלים. הגירעון המצטבר בחודשים ינואר-נובמבר השנה עמד על כ-37.1 מיליארד שקלים לעומת גירעון נמוך יותר של כ-24.8 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. יש לציין שגם בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים קודמות, הגירעון המצטבר מתחילת השנה בולט בגודלו.

ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר 2019 עמד הגירעון על כ-3.7% תוצר (לפי אומדני האוצר), נתון המשקף חריגה גדולה מיעד הגירעון לשנת 2019 כולה, שעומד על 2.9% תוצר, שהם 40.2 מיליארד שקלים. יש לציין שרמתו הנוכחית של הגירעון השנתי המצטבר היא מעט גבוהה אף ביחס להערכת משרד האוצר מינואר השנה, לפיה הגירעון לשנת 2019 צפוי לעמוד על כ-3.6% תוצר (שהם 50 מיליארד שקלים), ללא התאמות תקציביות.

בלאומי מסכמים, אנו צופים חריגה משמעותית מיעד הגירעון המתוכנן לשנת 2019. ההתאמות התקציביות הדרושות צפויות להשתקף בתקציב של שנת 2020, כפי הנראה לאחר שתקום ממשלה. בהקשר זה, מציינים כי בפרוטוקול החלטת הריבית האחרונה של הוועדה המוניטארית (מה-25.11.19), נראה שאחד מחברי הוועדה מרמז שאם תוקם ממשלה שתבחר לנקוט צעדים מרסנים משמעותיים, בנק ישראל עשוי ללוות מהלך כזה בצעדי הקלה (מוניטארית) – הפחתת ריבית ככל הנראה, אף כי מידת ההשפעה של צעד זה על המשק עלולה להיות מועטה. מבחינת העיתוי המשוער, כרגע נראה שמדובר ברביע השני של 2020, אלא אם תצלח הדרך להקמת ממשלה ברגע האחרון בימים אלו. כמו כן, סביבת האינפלציה צפויה להמשיך ולהתרחק מן היעד בראשית 2020 ובכך לתרום לסיכויים להפחתת הריבית חזרה אל 0.1% במחצית האשונה של 2020.

האוצר: הגירעון עלול להגיע ל-4% מהתוצר

בנק לאומי לאחר מכירת לאומי קארד: הרוויח כמיליארד שקל הרבעון

ועדת האכיפה המנהלית אישרו הסדר אכיפה מנהלי שנכרת בין רשות ניירות ערך לבין קרן הגשמה בע"מ. ויוטל על הקרן קנס גדול.

לפי ההסדר, הגשמה הודתה בעובדות ובביצוע הפרה של הצעה  לציבור של ניירות ערך שלא על פי תשקיף. במסגרת ההסדר, הוטל על הקבוצה קנס בגובה של 300,000 שקל וכן היא התחייבה לנקוט צעדים למניעת הישנות ההפרה בכך שתגבש ותאמץ נוהל אכיפה הנוגע ליישום הוראות סעיף 15 לחוק ניירות ערך בקשר לאפליקציה הסלולרית שלה, בתוך 3 חודשים מיום אישור ההסדר על ידי מותב האכיפה המנהלית.

קרן הגשמה  היא קרן השקעות פרטית שפעילותה מתמקדת בגיוס כספים עבור השקעות בעסקאות נדל"ן שעיקרן בחו"ל. גיוסי ההון ממשקיעים נעשים בכל פעם לצורך פרויקט נדל"ן ספציפי באמצעות תאגיד ייעודי. הגשמה מפרסמת את עצמה ואת השקעותיה באמצעי תקשורת מגוונים – קיום כנסי משקיעים, פרסומים בעיתונות, ברשתות חברתיות, באתר אינטרנט, באפליקציה וכד'. בעלי המניות העיקריים בחברה הם אבנר כץ (30%), חנן שמש (18.33%), ויצחק לאופר (9.67%). בנוסף להשקעות הפרטיות, פרסמה הגשמה מספר תשקיפים שקיבלו את היתר רשות ניירות ערך, שבמסגרתם גייסה מהציבור הון לצורך השקעות ספציפיות.

לפי רשות ני"ע , קרן הגשמה הציעה לציבור ניירות ערך בשותפויות הקבוצה ללא תשקיף בניגוד לסעיף 15 לחוק ניירות ערך וכן בניגוד לפטורים שנקבעו בחוק לחובת פרסום תשקיף. ניירות הערך הוצעו באפליקציה שהקבוצה השיקה בחודש יולי 2017.

האפליקציה נועדה לאפשר למשקיעים לקבל מידע מוגבל (בגדרי "פרסום כללי") על השקעות חדשות, לאפשר חתימה על מסמכים באופן דיגיטלי ולתת לכל משקיע גישה לפורטל האישי שלו, כך שיוכל לקבל מידע על ההשקעות בהן השקיע בלבד.

האפליקציה כללה מידע על פרויקטים נוכחיים ומידע אודות פרויקטי עבר, לרבות נתונים כספיים, אשר על פי הפטור שניתן לפרסומים כלליים אין לפרסמם שלא במסגרת תשקיף.

לאחר השקת האפליקציה ביולי 2017 ובחודשים לאחר מכן עד לאמצע דצמבר 2017 (כארבעה חודשים), מצגות על  פרויקטי העבר של החברה, לרבות נתונים כספיים כמפורט לעיל, היו חשופות ונגישות לכל משתמשי האפליקציה אשר נכנסו לעמוד שבו נכללו נתונים על פרויקטים שהושלמו בעבר, בחרו פרויקט ופתחו את המצגת של אותו פרויקט. ממצאי הבירור המנהלי העלו כי מדובר היה בתקלה טכנית, אשר המשיבה לא הייתה מודעת לקיומה בזמן אמת.

ביום 20 בדצמבר 2017, מספר ימים לפני פניית מחלקת החקירות של הרשות לחברה במסגרת הבירור המנהלי, נערכה בדיקה יזומה של החברה כחלק מהליכי בקרה שוטפת שהיא עורכת. כתוצאה מהבדיקה, גילה האחראי על ציות בחברה את התקלה והחברה פעלה לתיקונה תוך מספר ימים בודדים.

הגשמה תפסיד 25% בפורטלנד

ועדת הכספים של הכנסת אישרה הבוקר הארכת תוקפו של מס הקנייה על רכבי יוקרה בשנתיים נוספות.לפני כמה שבועות חתם שר האוצר, משה כחלון,  על צו הקובע לשנתיים נוספות (עד 31.12.2021 ) את העלאת מס הקנייה על כלי רכב יוקרתיים.

בשנת 2013, החל יישומה של החלטת הממשלה לעניין הטלת מס קניה מוגדל על רכב יוקרה. העלאת המס חלה על כלי רכב שמחיר המחירון שלהם עולה על 300,000 שקל.

לפי הצו ככל שמחירו של הרכב לצרכן גבוה יותר מ-300,000 שקלים כך שיעור מס הקנייה יעלה בהתאם. צו זה חל גם על כלי רכב היברידיים וחשמליים שמחירם מעל 300,000 שקלים.

בתיקון הקודם הורחבה תוספת המס והיא תחול גם על רכב עם טכנולוגיות הנעה מתקדמות הנהנה משיעורי מס מופחתים, כגון רכב היברידי בדרגת זיהום 2, רכב Plug-In ורכב חשמלי, כיום קיימת מגמה של יבוא מוגבר של רכבי פאר בטכנולוגיות הנעה אלה, והמחיר הגבוה של רכבי הפאר אינו נובע מהיותם בעלי טכנולוגיית הנעה מתקדמת אלא מהיותם רכבי יוקרה.

גם שייעור מס הקנייה על מכוניות פלאג אין הייבריד יעלה מ־20% ל־25%, והוא ימשיך לטפס גם ב־2021 ל־30% וכן הלאה בקפיצות של 5% מדי שנה; שנית, גובה ההטבה הירוקה שניתנת על רכבים כאלה יוגבל ל־60 אלף שקל מ־1 בינואר.

מס קנייה – מה זה, על מה הוא חל ולמה צריך אותו

מס קנייה נוסף על רכבי יוקרה – מעל שווי של 300 אלף שקל

קבוצת דן עומדת להשתנות.  נחתמה העסקה לרכישת 40% מהקבוצה על ידי קבוצת משקיעים. כמו כן יש אופציה להגדלת השיעור ל-50%. לקבוצת דן יותר מאלף בעלי מניות פרטיים וכהם יקבלו דיבידנד בעקבות ההשקעה. קבוצת המשקיעים זכתה במכרז להשקעה, שערכה דן, לפי שווי לפני התאמות לחלוקות של כ- 1.26 מיליארד שקל.

מנהלי קבוצת המשקיעים הם יאיר אפרתי ,מנכ"ל ושותף בווליו בייס מיזוגים ורכישות; עופר לינצ'בסקי מנכ"ל גדות ולשעבר מנכ"ל אגד והרכבת; שמעון בן חמו, לשעבר מנכ"ל מקורות; וברי בר-ציון, לשעבר מנהל מיוחד של רשות השידור ושל בית חולים ביקור חולים. מנהלי הקבוצה יצטרפו לדירקטוריון דן.

במשך עשרות שנים היתה דן קואופרטיב – חברה בבעלת עובדיה – וב-2002 היא נהפכה לחברה בע"מ. זאת, "מתוך כוונה להתאים את הארגון למגמות המשתנות בתחום התחבורה הציבורית ועל בסיס הרצון להתייעל ולהימנות עם השורה הראשונה של החברות בתחום השירותים הניתנים לציבור". מנכ"ל החברה הוא עופר זילביגר, היו"ר הוא שמואל רפאלי, ועל פי פרסומים החברה מעסיקה כ-2,600 עובדים.

לאחר השלמת הרכישה, שמואל רפאלי ועופר זילביגר יהיו יושבי הראש של הקבוצה. אופיר קרני, המשמש כיום כסמנכ"ל הכספים של הקבוצה וכמנכ"ל חברת ההשקעות שלה, ימונה למנכ"ל הקבוצה. בנוסף לצמצום חלקה היחסי בענף התחבורה הציבורית, החברה אמורה להפוך לציבורית בעוד כמה שנים ולהיות מונפקת בבורסה.

שבת שנייה עם תחבורה ציבורית בגוש דן: השירות שודרג לאור הביקוש

תחבורה ציבורית בגוש דן – עכשיו גם בסופי השבוע

מחקר בסדר גודל חסר תקדים בדק 1.2 מיליון דיווחים על עסקאות נדל"ן שנשלחו לרשות המסים ב-20 השנים האחרונות; 8.3% מהם היו כוזבים – והפחיתו 30%–50% משווי העסקה ■ הנזק שנגרם לקופת המדינה מוערך בכ-200 מיליון שקל בשנה 

ב-8.3% מדיווחי עסקות הנדל"ן שנמסרו לרשות המסים נמצאו עיוותים משמעותיים, שגרעו מהקופה הציבורית כ-200 מיליון שקל בשנה – כך עולה ממחקר שנערך במכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב.

על פי ההערכות, בכ-8% מעסקות הנדל"ן שדווחו בשני העשורים האחרונים קיים פוטנציאל ממשי להעלמת מס בשווי ממוצע של 30%. במקביל, מחקר של לשכת שמאי המקרקעין מעיד כי עיוותים משמעותיים בנתוני רשות המסים קיימים גם לגבי גודל הדירות. יש לציין כי ענף הנדל"ן כולו נשען על מאגר המידע של רשות המסים, כך שלליקויים בדיווחים יש השפעה אקוטית על מהימנות מדדי המחירים שעליהם מסתמך השוק.

ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, פרופ' דני בן שחר, הוביל את המחקר עם עמיתיו ד"ר רוני גולן וד"ר אייל סולגניק. לדבריו, "ממצאי המחקר מהווים אינדיקציה ממשית לכך שרבים מהמחירים המדווחים לרשות המסים בעסקות נדל"ן אינם דיווחי אמת, דבר שיש לו משמעויות רבות על השוק". עוד הוא מסביר כי "במצב שבו יש מחסור באינפורמציה על מחירי השוק – היעילות והוודאות של השוק נפגעות".

בן שחר טוען כי לדיווחים החסרים שנמצאו במחקר, יש השפעה מהותית ומוכחת גם על הקופה הציבורית: "הממצאים מראים פגיעה בתשלומי מס רכישה בסדר גודל שבין 2.5%–6.3% מהכנסותיהם. כך למשל, בשנת 2016 הגיעו ההכנסות ממס רכישה בישראל לסדר גודל של 1.1 מיליארד דולר – כלומר, מדובר באובדן הכנסות במס רכישה של 28–70 מיליון דולר בשנה זו בלבד. בממוצע, מדובר על 50 מיליון דולר שנגרעים מהקופה הציבורית בכל שנה. לזאת יש להוסיף אובדן הכנסות ממס שבח – לגביהן אין לנו הערכה בשלב זה".

בן שחר מניח כי לא תמיד מדובר בטעויות שנעשו בתום לב. "ברור לי שפה ושם יש טעויות בדיווח, אבל לא סביר שזה יהיה המצב במסה כל כך גדולה של עסקות. אני משוכנע שלפחות חלק מזה דווח במכוון", הוא מסביר.

הנוסחה שמאתרת רמאים

המחקר בחן כ-1.2 מיליון דיווחים לרשות המסים בשני העשורים האחרונים. כ-58 ערים ברחבי הארץ נבחרו למחקר – כאלה עם ריכוז גבוה של עסקות, שדרכו ניתן היה לייצר הערכה סטטיסטית של מחירי השוק בתקופות זמן שונות. בתחומן של 58 ערים אלו בחרו החוקרים כ-51 אלף נכסים שבהם נרשמו מכירות חוזרות – קרי שהנכס נמכר לפחות פעמיים לאורך השנים שנבחנו.

על מנת לגלות רמאויות וליקויים מהותיים בדיווחי המחיר, יצרו החוקרים נוסחה סטטיסטית שבוחנת את היחס בין מחיר הדירה למחיר השוק בתקופות זמן שונות שבהן הדירה נמכרה – ואת היקף הפערים ביניהם, תוך התייחסות למשתנים כמו עליית מחירים, הזמן שחלף בין העסקות וכדומה.

"פיתחנו נוסחה שלפיה אנחנו יכולים להעריך דיווחים חסרים – כלומר דיווחים על מחיר דירה שהוא נמוך מהמחיר האמיתי שלה", מסביר בן שחר. הוא הוסיף כי "בחנו באמצעות הנוסחה הזו את הנתונים של כל עסקות הנדל"ן שדווחו לרשות המסים מ-1998 ועד 2015. מצאנו כי 8.3% מהעסקות בישראל שבוצעו לאורך השנים האלה – דווחו במחיר שהיה נמוך ב-30% בממוצע ממחיר האמת של הדירה. הדיווחים ב-4.5% מהעסקות היו במצב גרוע עוד יותר – עם הפחתה בדיווח של יותר מ-36% בממוצע מהמחיר האמיתי. 1.5% מהעסקות דווחו במחיר ממוצע של 50% פחות ממחיר הדירה בשוק".

בימים אלה, בוחנים ברשות המסים את האפשרות להטמעת נוסחה זו בביקורות ובהליכי פיקוח שנעשים על דיווחי העסקות – כפיילוט שיסייע לרשות המסים לגלות מקרים של רמאויות והעלמות מס.

העבריינים העיקריים: רוכשי דירה ראשונה

לטענת בן שחר, במחקר לא נעשה פילוח של הנתונים על פי ערים, אולם נמצא כי ככלל, "הנטייה להיות חשוד בתת־דיווח לרשות המסים עלתה משמעותית באזורים שמתאפיינים ברמה סוציו־אקונומית נמוכה, שבהם שיעור הפשיעה גבוה יותר; וככל שהמס שצריך להיות משולם הוא גדול יותר. לצד זאת, מצאנו שמשקיעים – בעלי שתי דירות ויותר – נוטים משמעותית פחות לדיווחים חסרים, וכי אלה נעשים לרוב על ידי רוכשי דירה ראשונה".

אין זו הפעם הראשונה שבה מתעוררת סוגיית העיוותים בדיווחים של עסקות נדל"ן לרשות המסים. כך למשל, בדיקה דומה לזו שנערכה במכון אלרוב נעשתה על ידי מבקר המדינה ב-2007, אז נבחנו דיווחים של כ-20 אלף עסקות מקרקעין שנמסרו לרשות המסים בחודשים אפריל־יולי באותה השנה. הנתונים והמחירים שדווחו נבדקו באמצעות שמאי של רשות המסים – שמצא כי בכ-17% מהדיווחים המחיר שנמסר היה נמוך בממוצע של 30% ממחיר השוק האמיתי.

בדוח מבקר המדינה לשנת 2015 נמתחה ביקורת על יכולת הפיקוח והבקרה המוגבלת של רשות המסים. כמו כן, התריע הדוח על חוסר תיאום בין הגופים השונים בשוק האמונים על איסוף וריכוז נתונים בענף הנדל"ן – שיוצרים חוסרים, סתירות ועיוותים במאגר הנתונים הקיים.

בשנת 2017 פרסם גם משרד האוצר דוח שסקר את הליקויים שאליהם התייחס מבקר המדינה בסוגיית העיוותים בנתונים, שם נטען ל"חשש כי הון שחור רב מושקע בענף הנדל"ן בישראל". את חומרת הנושא וחשיבות הטיפול בו הסבירו בדוח של האוצר בכך ש"המאבק בהון השחור, ובפרט זה המושקע בנדל"ן, יכול להגדיל את פוטנציאל הגבייה של מסי מקרקעין, מס הכנסה ומע"מ. כמו כן, לכספים שאינם מדווחים לרשויות המס יש חלק בביקושים בשוק הנדל"ן, והם עלולים להביא לעלייה נוספת במחירי הנדל"ן".

בשנה האחרונה העלתה המדינה הילוך במאבק נגד היקפי ההון שחור המושקע בענף הנדל"ן והשפעתו המשמעותית על הענף כולו. כך למשל, במסגרת מאבק זה, החילה המדינה בתחילת השנה הנוכחית את חוק המזומן – שלראשונה מגביל את גובה העסקות המותרות בתשלום מזומן לכ-11 אלף שקל.

הפיקוח הוגבר

לדברי נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק, "הפוטנציאל הגבוה של העלמות מס בעסקות נדל"ן נובע מכך שמדובר בעסקות בהן תשלום מס הרכישה ומס שבח מסתכם בסכום משמעותי, ולכן קיים הפיתוי לבצע עבירת מס. רבים אינם ערים להקלות הניתנות בחתך של גודל דירה, האם זו דירה ראשונה, התייחסות לזוג נשוי ועוד.

"יש בקרה ופיקוח שבתקופה האחרונה הוגברו והוחרפו – יש החמרה באכיפה על עבירות מס שהן פליליות, וכיום נחשבות לעבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון והענישה היא מחמירה במיוחד. כמו כן, חוק צמצום השימוש במזומן המקשה על העברת סכומי כסף משמעותיים ללא זיהוי המקור שלהם. יחד עם זאת, עדיין אין מספיק כוח אדם ברשויות המס לבדוק ולבקר את הדיווחים. המשמעות הכלכלית של העלמות מסים, לרבות מיסוי על עסקות נדל"ן, היא שתקציב המדינה המבוסס על מסים ניזוק – ונטל המס מכביד יותר על משלמי המסים כדין".

תגובת רשות המסים: "בשנים האחרונות, מאגר נתוני העסקות המדווחות לרשות טויב ושופר באופן ניכר. הרשות פועלת בשיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים נוספים להמשיך ולשפר את מאגר העסקות המדווחות. עם זאת, יש לזכור כי הנתונים המדווחים לרשות המסים הם על פי הצהרת הצדדים לעסקה לצורך הוצאת שומת מס, כשרמת בדיקת התיקים נגזרת על פי קריטריונים ולקחים שונים שהופקו במשך השנים".

מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמסר: "הלמ"ס פועלת כל העת לשיפור וטיוב הנתונים שברשותה ובכללם אלה המשמשים לחישוב מדדי מחירי דירות. בשנתיים האחרונות עשתה הלמ"ס כברת דרך ארוכה בשיפור בסיסי הנתונים ובפרסום מדדים איכותיים".

שיפצת בעבר את הדירה ורוצה לקבל הקלה במס שבח? תביא קבלה

רשות המסים מחפשת העלמות מס באפליקציות

חברת אל על פרסמה את מועדי טיסות הפיילוט הישירות לאוסטרלה. היעד הוא למלבורן באוסטרליה. לאחר הפיילוט יוחלט אם יהיו טיסות קבועות ליעד.

הטיסות הישירות יבוצעו במהלך החודשים אפריל ומאי 2020 ומשך הטיסה יעמוד על כ-16 שעות ורבע מנתב"ג למלבורן והטיסה חזרה תימשך כ-17 שעות ו-45 דקות.

המראות למלבורן יהיו בימי חמישי מנתב"ג בתאריכים 2 באפריל, 23 באפריל ו-14 במאי. המראות ממלבורן לנתב"ג יהיו במוצאי שבת בתאריכים 4 באפריל, 25 באפריל וב-16 במאי. הטיסות יבוצעו במטוסי 787 דרימליינר ויציעו 3 מחלקות תיירים פרימיום ועסקים. אל על מסרה  שניתן לשלב את הטיסות הישירות עם טיסות קונקשיין של החברה לבנגקוק או הונג קונג בתוספת מחיר.

מי שמעוניין לנצל את הפיילוט, מכירת הכרטיסים כבר החלה. מחיר כרטיסי הטיסה במחלקת תיירים הלוך ושוב – החל מ-1,199 דולר.

מה יש לראות במלבורן

מלבורן מדורגת כאחד מהמקומות שהכי כדאי לחיות בהם. אפשר לבקר בשוק  המלכה ויקוטריה – שוק של מאכלי ים, לשוט בנהר הירה, לבקר בגנים הבוטניים או לבמוזיאונים בכיר הפדרציה.

מלבורן  היא בירת מדינת ויקטוריה והעיר השנייה בגודלה באוסטרליה אחרי סידני. מלבורן הייתה בירת אוסטרליה בין השנים 1901 עד 1927.

מלבורן ממוקמת בקצה הדרום-מזרחי של יבשת אוסטרליה. פרברי העיר פרוסים לאורך עמק היארה בין רכסי היארה והדנדנדונג במזרח, למורדות חצי האי מורנינגטון והמפרץ הדרום-מזרחי, ולאורך נהר המריביירונג ופלגיו. בצפונה משתרעת העיר עד למרגלות רכסי מייסדון.

רוצים ויזה לאוסטרליה? כדאי שתשקלו מגורים בכפר

אנדימד – צעדי התייעלות ושינוי במודל המכירות באוסטרליה איפשרו מעבר לרווח

רוצים לטייל עם הכלב שלכם בחו"ל? לאן כדאי?

2019 הייתה אמורה להיות השנה של רכבי הפלאג אין הייבריד העממיים – המזהמים פחות וחסכוניים עוד יותר מהמכוניות ההיברידיות. בזכות הטבות מס וחיסכון בדלק ועם הטבות מס. אבל רק מאות נמכרו כי הן  יקרות יותר מההיברידיות, וגם החיסכון בדלק לא מתפרש אצל הציבור כמחזיר את ההשקעה.

על מכוניות בנזין ודיזל מוטל מס קנייה  גבוה מאוד של 83%. ממס זה מפחיתים עד 17 אלף שקל בהתאם לרמת הזיהום של הרכב. לעומת זאת על מכוניות היברידיות הפחות מזהמות, שבנוסף למנוע הרגיל מצוידות במנוע עזר חשמלי, מוטל מס קנייה בגובה 30%.  מכוניות הפלאג אין הייבריד גם הן היברידיות, אבל מסוג שונה – הסוללה שלהן היא בעלת קיבולת גדולה  יותר  מההיברידיות הרגילות ומאפשרת לנסוע 30-40 קילומטר בלי לשרוף דלק ובלי לפלוט זיהום. את הסוללה ניתן לטעון משקע חשמל ייעודי – והמכונית תעבור לשימוש בבנזין רק כשהסוללה מתרוקנת, וגם אז היא תפעל כמכונית היברידית לכל דבר. על מכוניות כאלה מוטל בישראל מס קנייה נמוך של 20%.

כיוון שרוב הנוסעים לעבודה נוסעים בארץ מרחקים קצרים יותר זה פתרון טוב עד שייכנסו החשמליות אלא שעדיין אין מספיק פריסה של עמדות הטענה פעילות.

כיוון שבחלק מהדגמים אין גרסה היברידית בארץ, במיוחד בדגמי היוקרה, צרכנים רבים מעדיפים את רכבי היוקרה ההיברידיים שזוכים להטבת המס בהשוואה לרכבי הבנזין. בפלאג אין עממית יעדיפו להשוות להיברידית ולמרות הטבות המס ההיברידית עדיין תהיה זולה יותר. אנשים לא מעוניינים לחכות חמש שנים עד שהחיסכון בדלק ישתלם להם.

מחירים

.קיה נירו ההיברידית משווקת בישראל בגרסת פלאג אין הייבריד ב־162 אלף שקל – 17 אלף שקל מעל מחיר קיה נירו היברידית רגילה

טויוטה פריוס תשווק בישראל בגרסת פלאג אין הייבריד .היא עולה בארץ 164 אלף שקל – 18 אלף יותר מפריוס היברידית. פלאג אין הייבריד נוספת המשווקת בישראל היא מיצובישי אאוטלנדר, אך מחירה מגיע  ל־200 אלף שקל.

ביטול הטבת  מס קנייה והתייקרות מועטה

החדשות הרעות הן שהמס על ההיברידיות צפוי לעלות בשנה הבאה ל-45%. ב־2022 יעלה המס על ההיברידיות שוב – ל־50%. ב־2024 ישתווה מס הקנייה על ההיברידיות למס הרגיל – 83%. אם כי יש לציין שההחלטה להעלות את המס על ההיברידיות נדחתה כבר כמה פעמים.

מס הקנייה על רכבי פלאג אין הייבריד שעומד כיום על 20% יעלה ב־2020 ל־25%. ב־2021 יעלה המס ל־30% וב־2022 ל־40%. אולי ההפרשים האלו יביאו את הצרכנים, אבל לשם כך צריך יותר היצע ויותר שיתוף פעולה מצד היבואנים.

בשוק מעריכים כי  ההיברידיות העממיות צפויות בשיעור מתון יחסית של 3,000 עד 5000 שקלים (במקום מעל עשרת אלפים שקלים כפי שהיה אמור להיות). השאלה אם עד שיהיו רלוונטיות כבר לא נעבור לחשמליות.

המלחמה בגירעון: ביטול ההטבה על היברידיות ואגרת גודש

תקנות הזיהום החדשות משפיעות גם על צהל: עובר להיברידיות

בעקבות התנגדויות שהוגשו לוועדה בנוגע לתוכנית הפינוי-בינוי שיזמה חברת דוניץ, הוגבל גובה הבניינים ■הפרויקט יכלול ארבעה בניינים בני 5 ו-8 קומות עם 105 דירות במקום 42 הדירות הישנות

שומרים על הנוף ממצפור השלום: הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב אישרה את תוכנית הפינוי-בינוי שיזמה חברת דוניץ ברחוב המרי בגבעתיים, סמוך למצפה המפורסם שממנו נשקף נוף פתוח לתל אביב.

הוועדה דנה בהתנגדויות שהוגשו לתוכנית, שלטענת המתנגדים איימה על המשך המבט מהמצפה, והחליטה להגביל את גובה הקומות וגובה המטרים המותרים לבנייה. זאת על מנת להבטיח כי הנוף הפתוח מהמצפור יישמר. יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב, דניאלה פוסק, היא בעלים של דירה במתחם ועל כן היא נמנעה מלדון בתוכנית.

במסגרת התוכנית ייהרסו 42 דירות ב-7 בניינים ישנים המשתרעים על שטח של 5 דונם למרגלות גבעת קוזלובסקי – ברחוב המרי 56-54 שממנו נשקף נוף המצפור וברחוב ניצנה 9-1 הממוקם מזרחית לרחוב המרי בבניינים נמוכים יותר טופוגרפית. במקום הבניינים הישנים יוקמו ארבעה בניינים חדשים בני 5 ו-8 קומות, ובסך הכול ייבנו 105 דירות. מדובר במקדם כלכלי של 2.5 דירות חדשות במקום כל דירה ישנה. "האזור המדובר הוא ייחודי ובעל רגישות נופית ויש צורך לחדשו לצד שמירה על הרקמה הקיימת ועל המבטים הנצפים מסביבתו על העיר בפרט ועל מטרופולין תל אביב בכלל", צוין בהחלטת הוועדה המחוזית.

לתוכנית הוגשו התנגדויות מצד שלושה גורמים, שתיים מהן על ידי שכנים, שטענו כי התוכנית שהופקדה ביולי האחרון מאיימת על הנוף הנשקף מהמצפור ומהווה "נכס צאן ברזל" של העיר גבעתיים. התנגדות נוספת הגישה חברת דוניץ עצמה, שטענה כי התוכנית שהופקדה היא צנועה יותר מזו שהומלצה להפקדה על ידי הוועדה המקומית של גבעתיים ומטילה בספק את היתכנות הפרויקט.

הוועדה המחוזית קיבלה חלקית את ההתנגדויות וקבעה כי יש לשמור על מגבלת מספר הקומות במבנים, כך שבחלק הצפוני יישמר בינוי של 5 קומות ובחלק הדרומי יתאפשר בינוי של 8 קומות בהתאם לעקרונות הבינוי באזור. כמו כן הוועדה פסלה בקשה לאשר במקום בינוי בן 14 קומות.

כמו כן, הוועדה החליטה כי יש לשנות את מגבלת הגובה המקסימלי של הבניינים בהתאם לטופוגרפיה של המגרשים. כך נקבע כי גובה הבניינים הצפוניים יהיה עד 82 מטרים וגובה הבניינים הדרומיים עד 101 מטרים. בנוסף נקבע כי יותרו יציאות לגג בגובה של עד 3 מטרים נוספים. "הגובה יהיה אבסולוטי, וחריגה מגובה זה תהווה סטייה ניכרת לתוכנית", נקבע בהחלטה.

"לאחר שבחנה את מגבלת הגובה בתוכנית המופקדת, הוועדה סבורה כי ניתן להתאימה לצורך תכנון נכון וראוי יותר" נקבע בהחלטה. "מגבלת הגובה המקסימלי בחלק הצפוני של המתחם דויקה בהתאם למדידה בראש גבעת קוזלובסקי, קרי: 85 מטרים (81 מטרים כפי שנקבע בתוספת יציאה לגג בגובה 3 מטרים), ומגבלת הגובה המקסימלי בחלק הדרומי דויקה ל-101 מטרים".

עוד צוין בהחלטה כי "הועודה מוצאת את התוכנית ראויה וחשובה לעיר גבעתיים, היות שמדובר במתחם מתישן בצפיפות נמוכה, אשר אינו תואם את מגמות הפיתוח של הערי ובו פוטנציאל להתחדשות עירונית – במקביל לשמירה על ערכי הנוף בסביבת התוכנית ותוך טיפול רגיש ביחס הבנוי לפיתוח ושמירה על המבטים לכיוון מערב, עקרונות הנמצאים בלב התכנון הנופי בתוכנית המתאר המתגבשת לעיר גבעתיים".

ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, מסר בעקבות ההחלטה: "אנו מברכים על החלטת הוועדה המחוזית, אשר הגבילה את הגובה וצמצמה את זכויות הבנייה מתוקף התב"ע. הוועדה התחשבה לשמחתנו בכל דרישות העירייה לשימור האזור, כבעל רגישות נופית משמעותית. בהחלטתה, מאפשרת הוועדה התחדשות עירונית באזור, תוך שימור הטבע והנוף הייחודיים הנשקפים מהנקודה הטופוגרפית הגבוהה של השכונה והרחוב ושמירה על המבטים הייחודיים הנשקפים מהמצפור לעבר כל גוש דן".

מנכ"ל חברת אחים דוניץ,  נסים אחיעזרא, מסר: "הייזום לתוכנית נעשה מתוך צורך מיידי של הדיירים לחדש את סביבת המגורים שלהם הסובלת מתנאי נגישות בלתי אפשריים וממצוקת חנייה. הבניינים שנבנו לפני כ-60 שנים במצב פיזי רעוע ומידרדר. מדובר בפרויקט עם מיקום ייחודי ביותר בגוש דן, וחידוש המתחם יאפשר לדיירים לשדרג את מגוריהם בצורה משמעותית".

סוף סוף – אושרה תוכנית פינוי בינוי במתחם ההסתדרות בגבעתיים. התכנית הכי גדולה בישראל עד היום

התחדשות עירונית ראשונה בגבעתיים: במתחם ההסתדרות

ענקית הביגוד השוודית מצטרפת לטרנד שכבש רשתות כמו בננה רפבליק ואורבן אאוטפיטרז, ומשיקה שירות להשכרת בגדי מסיבות בניסיון להפוך ל"ירוקה יותר"

חנות הדגל של קמעונאית האופנה H&M בשטוקהולם ששופצה לאחרונה, נפתחה מחדש ויצאה בבשורה משמחת: באחת הפינות של החנות מציעה הרשת ללקוחותיה אפשרות לשכור פריטים מתוך קולקציית בגדי המסיבה הפופולארית שלה.

המהלך החדש של H&M נועד לתת מענה לסוגיית איכות הסביבה – וזאת בעקבות ביקורת גוברת והולכת כלפי תעשיית האופנה, בשל רמות גבוהות של פליטת גזי חממה ובזבוז מים. כך מדווח ה"דויטשה וולה".

"מוסכם על כולם כי אופנה מהירה היא לא מודל עסקי בר־קיימא", הסבירה ראש מחלקת קיימות ברשת, פסקל ברון, בריאיון לדויטשה וולה. "משום כך אנחנו רוצים לבצע עליית מדרגה בנושא המחזור. השכרת הביגוד תואמת למטרה הזו, וכבר זמן רב אנחנו רוצים לנסות את המודל הזה".

השירות החדש מוגבל לפריטים מסוימים מקולקציית שמלות וחצאיות המסיבה וזמין רק לחברות מועדון. הפריטים יושכרו תמורת סכום של כ־33 יורו בשבוע. חנות הקונספט מציעה גם שירותי תיקונים, בית קפה וסלון יופי.

במסגרת השינוי בתמהיל החנויות השיקה הרשת באוקטובר סניף בברלין, בעיצוב מינימליסטי עם תאורה רכה, המציע שיעורי יוגה, בית קפה וגם מותגים חיצוניים.

תחרות קשה מול שוק היד שנייה

"H&M נמצאת בשלב של ניסוי וטעייה ובבוא העת היא תתמקד באחד הקונספטים החדשים", גילה ריצ'רד צ'מברלין, אנליסט תעשיית קמעונאות ב־RBC, במכתב למשקיעים. בכוונת הקמעונאית לבדוק את שירות ההשכרה במהלך שלושת החודשים הבאים, לפני שהיא תציג אותו בשווקים אחרים. ברון אומרת כי התגובות היו עד כה "נפלאות", והקולקציה של בגדי ההשכרה הוזמנה כמעט במלואה לחודש דצמבר.

הפיילוט מתבצע בתקופה שבה רשתות האופנה המהירה מתמודדות עם תחרות קשה מול פלטפורמות להשכרה של ביגוד ואביזרים יד שנייה. שוויו של שוק האופנה יד שנייה, ללא השכרות ביגוד, הוערך בשנה שעברה ב־24 מיליארד דולר וצפוי לצמוח ל־64 מיליארד דולר עד 2028, כך לפי נתוני חברת גלובל־דאטה ופלטפורמת האופנה thredUp. לשם השוואה, שוק האופנה המהירה, ששוויו היה 35 מיליארד דולר בשנה שעברה, צפוי להגיע לשווי של 44 מיליארד דולר.

על פי דיווחים שמסרה רשת H&M: בשנת 2018 חלה עלייה של 5% במכירותיה – ל־20 מיליארד אירו. בה בעת, הרווח הנקי צנח ב־22% ל־1.2 מיליארד אירו. H&M גם מחזיקה בבעלותה נתח שליטה בחברת Sellpy השבדית, פלטפורמה המאפשרת ללקוחות למכור ולקנות בגדים ואביזרים יד שנייה.

המתחרות האמריקאיות של הרשת, בננה רפבליק ואורבן אאוטפיטרז כבר השיקו שירותי השכרת בגדים בחודשים האחרונים. כך למשל, בננה רפבליק שבבעלות גאפ השיקה בספטמבר שירות השכרת בגדים מקוון לנשים תמורת דמי מינוי חודשיים של 85 דולר, המאפשרים השכרה של שלושה פריטים בכל פעם. הרשת מתכננת להשיק בעתיד שירות דומה גם לגברים. רשתות אמריקאיות אחרות שמציעות שירותי השכרה כוללות, בין השאר, את בלומינגדייל'ס, אן טיילור ואמריקן איגל.

האתרים והאפליקציות שיחסכו לכם כסף בקלות

נסיכה ליום אחד: איך בוחרים שמלת כלה וכמה זה עולה?

עם כל הצרות של ווי וורק, לפחות בישראל חללי עבודה משותפים גדלים. הנתח הריאלי שלהם בישראל הגיע  ל-1.5% מכלל שטחי המשרדים בישראל, המתאים לשיעור באירופה. לפי מחקר של חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר. כמה שוכרים יש? כמו מספר התושבים של כמה ערים גדולות – 80 אלף.  חללי העבודה גדלו בקצב אדיר בעשור האחרון, אבל בשוק יש ויכוח האם מדובר בחידוש  גדול או שמא אדפטציה של שוק הנדל"ן.

הרי מדובר בהשכרה לכל דבר. היזם שוכר  ומשכיר. שוכר שטח לטווח ארוך, ומשכיר אותו לטווח קצר, קצת כמו סאבלט של עבודה. בנוסף הוא דואג לעיצוב עדכני, התאמה לעובדים, ודואג לתחזוקה יומית כמו במשרד ולאירועים. הבעיה היא שרבים מלקוחות חללי עבודה הם פרילנסרים, והעלות גבוהה ביחס לעבודה מהבית, בית קפה, ספרייה או חלל של רשות מקומית. כך גם מדובר במקצועות יציבים פחות.

ל-wework הממותגת רק שנים עשר סניפים. לצדה הרשתות הגדולות הן רוגוס ובי אול. מבין השתיים רוגוס מתמקדת בחללים קטנים ובפריסה רחבה, בעוד השתיים האחרות מעדיפות ערים גדולות וחליים גדולים.

חללי עבודה בהיקף קטן בהיקפים  הם מיננדספייס, קליקה, שרונה ספייס, אופן ואלי, אורבן פלייס, בי וורק, מיקסר, מרקספייס, נט גב, רומס ואופיקס עם שלושה-חמישה סניפים.

מי שוכר חלל עבודה

יש שוכרים שהם חברות גדולות כמו מיקרוסופט, ויש שוכרים שהם הרוב שהם פרילנסרים שיכולים לצאת מהמנוי כל חודש, ולפעמים גם כל יום וכל שעה, לפחות בווי וור וורגוס הגדולות.

מה שוכרים

אפשר לשכור  שולחן באופן ספייס על בסיס מקום פנוי או קבוע ושולחן ליחיד, או לקבוצת אנשים במשרד משותף. כמו כן יש חדרי ישיבות לפי הצורך (בתוספת תשלום), שירותי משרד  אזורי מנוחה, מטבח מאובזר,  ואירועים.

כמה עולה

שכירת שולחן באופן ספייס ב-WeWork עולה בין 750 שקל לחודש בדרום תל אביב ל-1,600 שקל במגדלי מידטאון; שכירת משרד בשטח של החל מ-10 מ"ר עולה 1,600-2,200 שקל לחודש.

Reugs גובה דמי שכירות יומיים לשולחן קבוע לאדם, בהתחייבות לשנתיים, שנעים בין 42 שקל ליום במשרדים בנצרת ובנתניה ל-115 שקל ליום בשרונה ובמגדלי אלקטרה בתל אביב.

תוכלו לראות פה השוואת מחירים שעשינו: מתחמי עבודה משותפים – השוואת מחירים; מיקום, יתרונות וחסרונות

ואכן, הענף כאמור צומח במהירות, אלו המתחרות החדשות לווי וורק: חברת Rent24 הבינלאומית, שפועלת בתשע מדינות, מחזיקה כרגע בשני סניפים בתל אביב ומתכננת להתרחב בישראל. החברה השנייה בגודלה ברוסיה בתחום, SOK, תפתח סניף ראשון בתל אביב בשטח של 3,000 מ"ר ומתכננת עוד חמישה סניפים בשטח כולל של 20 אלף מ"ר. הרשת הבינלאומית LABS השייכת לטדי שגיא מפעילה כיום סניף בעזריאלי שרונה בשטח של 10,000 מ"ר ובוחנת מיקומים נוספים; חברת Mindspace שבשליטת דן זכאי ויותם אלרואי שמפעילה ארבעה סניפים בישראל, בוחנת אפשרויות נוספות, ולבסוף רשת מלונות פתאל נכנסה גם היא לאחרונה לתחום. לפי צ'מנסקי בן שחר.

משרד או חלל משותף

למרות ההשקעה הגדולה בתחום המשרדים, נראה שיש חשש של משקיעים מתחרות בתחום, בין המשקיעים באותו אזור, בשל גדילת היצע המשרדים בערי גוש דן וכן חשש מחללי העבודה.

אבל לא נראה שיש להם מה לדאוג מחללי העבודה, משום שהם פונים לקהלים אחרים, משכירי המשרדים פונים לקהל מבוסס לטווח ארוך ואילו משכירי חללי העובדה פונים לטווח קצר. גם הגילאים שונים. מי שכן יכול להיפגע הם המשרדים הקטנים, אבל תלוי בתחום, מקצועות חופשיים כמו עורכי דין או רואי חשבון כנראה ימשיכו לעבוד במשרדים. תחומים כמו עיצוב, הייטק ושיווק העובדים כנראה ימצאו את עצמם בחללי העבודה.

על היתרונות של חלל עבודה או משרד: חלל עבודה או משרד – יתרונות וחסרונות

נגישות היא לא רק נגישות למוסדות ציבור. החוק מחייב להנגיש גם אתרי אינטרנט. התקן לאתר אינטרנט נגיש בישראל הוא התקן הבינלאומי שנקרא  Web Content Accessibility Guidelines .

,המטרה להנגיש את אתרי האינטרנט בין היתר לעיוורים  וללקויי ראייה,  לבעלי מוגבלות פיזית עם קושי להפעיל את ידיהם ולהגיע למחשב, לקויי שמיעה דיסלקטים ועוד.

כך יוכלו עיוורים להשתמש בתוכנה הקוראת את הטקסט בסדר הגיוני,  לקבל תיאור של התמונות, לזהות כותרות וקישורים ועוד. כל הפעולות למען עיוורים דורשות קוד מיוחד המתאים להם. עבור מי שאינו יכול לבצע פעולות פיזיות בעכבר למשל, האתר צריך לאפשר את הפעולות בפקודות מקלדת. ללקויי ראייה הטקסט צריך להיות בולט וגדול, לקויי שמיעה יזכו לכתוביות במקרה שקיים קטע אודיו או וידאו.

מי חייב בהנגשת האתר

על פי חוק האתרים החייבים בהנגשה הם אתרים הנותנים שירות לציבור. אלו כוללים את התחומים הבאים: שירותי מסחר, רווחה, בריאות, השכלה, פנאי, ספורט, תיירות, הארחה, תרבות, בידור, דת, אנרגיה, תקשורת (בזק), שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי, והשכרת כלי רכב.

אתרים אלו  חייבים לעמוד בדרישות סימן ג' לתקנות הנגישות. הנגישות צריכה להיות הן באתר התדמית, הן באתר הסחר. האחריות להנגשה היא אינה על בונה האתר אלא על בעל האתר ומתפעלו,

אלו  הגופים שחייבים בהנגשת האתר:

• גוף פרטי הפועל למטרות רווח, כגון חברה או עוסק מורשה.
• רשויות ציבוריות, כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית.
• גוף הפועל שלא למטרות רווח, כגון עמותה המספקת שירות לציבור

התאמה לפלטפורמה

ברשתות חברתיות אין לבעל העסק אפשרות לערוך שינויים בקוד, על כן ינגיש בהן מה שאפשר במסגרתן, לדוגמה כתוביות. ואם אפשר לבחור צבעים, עליו להבליט טקסט בצבע.

הנגישות חלה רק על תכנים שבעל האתר יצר, שיתוף מיוטיוב לדוגמה אינו מצריך כתוביות אלא אם כן הוא בהפקת בעל האתר, גם צירוף תמונות ומסמכים של גורמים אחרים אינם דורשים הנגשה מיוחדת. האתר גם לא אחראי על תוכני הגולשים אם אלו בחרו שלא להנגיש את תגובותיהם, אבל עליו לספק את האפשרות להנגיש את תוכן הגולשים.

חובה להנגיש מסמכים, לרבות מסמכי PDF, שהוכנו לאחר 25 באוקטובר 2017 (אין חובה להנגיש מסמכים שהוכנו לפני תאריך זה). שנם מסמכים, שיש בהם מידע אישי למקבל השירות, שניתן לו בכניסה לאתר המחייב הזדהות. החובה להנגיש מסמך כזה תחול עד 31 בדצמבר 2021. חובת הנגשת סרטי וידאו חלה רק על רשות ציבורית או על גוף בעלי מחזור ממוצע העולה על 5 מיליון שקלים. גם אפליקציות לסמארטפונים ולטאבלטים מחויבות בהנגשה.

אין חובה  להנגיש פרסומות.

מי פטור מחובת נגישות

להנגשה יש עלויות לא מעטות ולכן המחוקק החליט להקל על מי שאינו יכול לשאת בהוצאות. מי שהמחזור שלו מתחת מיליון שקל בשנה פטור אוטומטית. הפטור לבעלי מחזור של עד מיליון שקל הוא לשלוש שנים ממתן הפטור.  לבעלי מחזור  של מעל  300 אלף שקל הפטור הוא רק לאתרים קיימים. במחזור של מתחת 100 אלף שקל הפטור כאמור אוטומטי. מעל מיליון שקל צריך לבקש אישור של הנציבות לשוויון בעלי מוגבלויות.

גם אתרים שיש בהם פחות מ-500 משתמשים פטורים  וכן אתרים שאין בהם האפשרות הטכנולוגית להתאמהץ

כמה עולה להנגיש אתר

בניית אתר נגיש עלותה כמו בניית כל אתר,  העלות הממוצעת להנגשת אתר קיים (ללא רלבנטיות לפלטפורמה או לגודל האתר) עומדת על כ-11,600 שקל. העלות הממוצעת להנגשת אתר חדש (מבוצעת כחלק מבניית האתר) עומדת על כ-13,500 שקל. אתרים עם תעבורה תעבורה נמוכה – עלות הנגשתם נמוכה יותר.

איך הנגשת האתרים והאפליקציות נעשית

בשוק קיימים כמה תוספים שמטרתם להנגיש אתרים  כמו נגישלי, userway ואחרים. אך ההמלצה היא להשתמש במפתחים ובאנשי תוכן כדי לבצע את ההטמעה לאתר נגיש ולא להסתמך על אוטומוציה. את הבדיקה עושים באמצעות טופס בדיקה לאתרי אינטרנט.

נגידת בנק ישראל: ";יש מקום לשוק אשראי מעבר למערכת הבנקאית – בעיקר בתחום הגדלת הנגישות לאשראי";

יום הזכויות הבינלאומי לבעלי מוגבלויות: פחות משכילים, פחות עובדים, מרוויחים פחות

כל הזמן מאיימים עלינו שיהיה מיתון, אבל מה זה בכלל מיתון? מיתון , במונחי מאקרו כללכה, הוא האטה במשק. בזמן מיתון יש ירידה בפעילות הייצור, במחירים ובתוך כך גם בתעסוקה. במקור המילה "מיתון" משמעותה הייתה מדיניות מכוונת של הממשלה להוריד את קצב האינפלציה

ההגדרה המקובלת, עם זאת,  היא צמיחה שלילית של המשק שני רבעונים רצוף. אם הירידה חמורה ומתמשכת, זה עלול להשפיע על כלל ענפי המשק  וכן על כלכלות אחרות. בארצות הברית מגדירים מיתון כשני רבעונים רצופים שבהם התמ"ג יורד. עם זאת, בישראל על ריבוי האוכלוסייה שבה, מקובל יותר למדוד תמ"ג לנפש. כך אם הצמיחה חיובית, עדיין המשמעות שלילית אם היא לא מדביקה את גודל האוכלוסייה.

שפל כלכלי נוצר כשיש מיתון מתמשך. במקרה זה שיעור האבטלה יהיה גדול זמן רב, עסקים רבים יפשטו את הרגל  וחוסכים יוציאו את השקעותיהם מהבנקים או מהבורסות כי יצטרכו אותם לצריכה הפרטית

למיתון יכולות להיות סיבות רבות, כמו מלחמות גדולות, אסונות טבע, גירעונות ממשלתיים מתמשכים, השקעות כושלות ואירועים לא צפויים אחרים. על פי התיאוריטיקן קרל מרקס, מיתון הוא תופעה צפויה בכלכלה חופשית משום שהייצור מגיע לרוויה ואין יותר ביקוש לסחורות ומכאן המשק נכנס להאטה. בכלכלה מתוכננת כמו הכלכלה המרקסיסטית הבעיה היא הפוכה, ובה נוצר מחסור. הפתרון של הכלכלן קיינס היה להגדיל את הביקושים של הממשלה לסחורות ולתעסוקה. מאוחר יותר טען הכלכלן מילטון פרידמן שזה פתרון זמני בלבד.

כיום מקובלת הגישה המוניטרית שהיא הורדת הריבית והגדלת היצע הכסף בבנק, חלק מהתוצר של שיטה זו הוא חוב גדל של משקי הבית. המטרה של הורדת הריבית היא לעודד עסקים ללוות כסף והפניה של משקי הבית לצריכה. לא תמיד זה עובד. כך למשל ביפן הריבית אפסית ובכל זאת היא נעה בין מיתון לצמיחה כל הזמן.

המיתון משמש לא פעם הזדמנות למשקיעים ובעלי עסקים אמידים, שבעקבות ירידת המחירים יכולים לרכוש נכסים או להעסיק עובדים בזול יותר. הרבה פעמים נכסים אלו יצמחו בהרבה בשעת צמיחה.

להאטה, לעומת זאת, כמה הגדרות, והיא אינה מיתון. האטה נוצרת כשיש צמיחה היא נמוכה. בשנים האחרונות בישראל מדובר בצמיחה של מתחת 3%.

תוצאות המחאות בהונג קונג: מיתון ראשון זה עשר שנים

עוד סימן למשבר עולמי? רמזים למיתון בבריטניה

לפני מיתון? באפט: &";קצב הכלכלה הואט&";