המדינה ביקשה לשלוח לכלא אב לשלושה מטמרה שנהג ללא רישיון וביצע עשרות עבירות תנועה, אולם השופטת שוכנעה שמאסרו עלול למוטט את משפחתו כלכלית – והקלה בעונשו

שופטת בית המשפט לתעבורה בעכו, אסתר טפטה–גרדי, גזרה עונש קל יחסית על גבר בן 52 שהודה והורשע בנהיגה ללא רישיון בשני מקרים שונים, לאחר שתוקף רישיונו פקע לפני כ-15 שנה. השופטת שוכנעה שישנן נסיבות המצדיקות הקלה בעונשו של האיש, ובהן מצבו הכלכלי הקשה.

כתב האישום הראשון עסק בכך שב-2016 הנאשם, נשוי ואב לשלושה, נהג באזור טמרה, ברכב תפעולי מתוצרת "מרשל". שוטרים שעצרו אותו גילו כי באותה עת הוא היה פסול לנהיגה, בשל עבירות קודמות שכללו נהיגה בפסילה ואף פגיעה בהולך רגל במעבר חצייה.

בשל כך הורשע הנהג בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע וחלפו למעלה מ-12 חודשים ונהיגה ללא ביטוח.

מכתב האישום השני, שגם בו הודה כאמור, עולה כי הנהג נתפס בשנת 2017 כשהוא נוהג ברכב פרטי.

לטענת הנאשם, הוא לא חידש את רישיונו במשך כ-15 שנה בשל חובות כספיים. לדבריו, הוא רכש רכב תפעולי כיוון שחשב שרכב זה אינו מחייב רישיון נהיגה, ולאחר שנעצר הבין שהוטעה על ידי המוכר. בנוגע לעבירה השנייה מ-2017, טען כי נהג בכביש עפר צדדי, לאחר שאחיו ביקש שישגיח בשבילו על עדר צאן.

שירות המבחן המליץ להסתפק בשירות לתועלת הציבור ועונשים נלווים. השירות התרשם שהנאשם אמנם פעל באופן אימפולסיבי, אולם יחד עם זאת מעוניין לחיות באופן נורמטיבי והשתלב בטיפול קבוצתי – דבר שאמור להפחית את הסיכון לכך שיחזור על מעשיו.

אולם חרף ההמלצה ביקשה המדינה להטיל עליו לא פחות משנת מאסר וכן עונשים נוספים. הסיבה לכך הייתה שמדובר במקרה חמור ולא במעידה חד פעמית, אלא באדם בעל עבר של 66 עבירות תעבורה, כולל עבירות דומות.

מנגד, ההגנה ביקשה לאמץ את עמדת שירות המבחן. בין היתר נטען כי הנאשם נקלע למצב כלכלי קשה, שהגיע עד כדי איומים על חייו ועל משפחתו, ומפאת נסיבות אלה לא חידש את רישיונו, וכי כיום פועל להסרת המחדל ולהסדרת חובותיו.

"שליחתו למאסר לא תועיל לחברה"

השופטת טפטה–גרדי הבהירה כי אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש, ואף ציינה כי עבירה של נהיגה בזמן פסילה מהווה ביטוי של זלזול וטומנת בחובה סיכון רב לציבור.

עם זאת, השופטת התחשבה בכך שהנהיגה נעשתה ברכב תפעולי, ועל כן חומרת המעשה נמוכה יותר. נתון מקל נוסף היה העובדה שאי חידוש הרישיון נבע מחובות כספיים.

"הנאשם הודה ונטל אחריות על מעשיו, ותסקיר המבחן מצביע על סיכויי שיקום. בנסיבות אלה סבורני שיש להעדיף את האפיק השיקומי, ולאפשר לנאשם לצאת ממעגל העבריינות בו היה שרוי עד היום. שליחתו של הנאשם למאסר, בנסיבות אלה, לא תועיל לחברה, ועלולה למוטט את משפחתו, התלויה בו כלכלית", סיכמה השופטת.

בנסיבות אלה, השופטת סברה שיש להימנע ממאסר ולהטיל על הנאשם צו מבחן, לשלב אותו בתכנית טיפולית, ולהטיל עליו 250 שעות שירות לתועלת הציבור, היקף רחב מזה שהוצע על ידי שירות המבחן.

השופטת הוסיפה לצד אלה עונש של שלושה חודשי מאסר על תנאי, פסילת רישיון למשך 30 חודשים וקנס בסך 1,500 שקל, וציינה כי ענישה זו, הצופה פני עתיד, הוטלה על מנת להרתיע את הנאשם מלשוב ולבצע עבירות תעבורה חמורות בעתיד.

מה הקנסות על עבירות תנועה

עבירת נהיגה ללא רישיון תלויה בנסיבות המקרה

לקראת 2018: ";המצב בסין יכול להיות טריגר לירידות בשווקים הפיננסים";

ההוצאה החודשית בעשירון העליון על סעיף החינוך עומדת על כ-2,700 שקל – גבוהה פי שלושה מההוצאה בעשירון התחתון (כ-900 שקל בחודש בלבד). כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום הילד הבינלאומי. בתוך כך  ההוצאה על צהרונים גבוהה פי 20 ועל חוגים ושיעורי בית פי 4.5. כך לפי נתוני הלמ"ס

עוד עולה מהנתונים כי 7% מהילדים עד גיל 17 (כ-191 אלף ילדים) חיו ב-2018 במשקי בית ללא מועסקים – 5% באוכלוסייה היהודית ו-13% באוכלוסייה הערבית; כ-14% (כ-400 אלף) מכלל הילדים עד גיל 17 היו רשומים במשרד העבודה והרווחה – 19% מהילדים הערבים אבל רק 11% מהיהודים.

בפנימיות כבר יש רוב מוחלט של דתיים וחרדים, 66%, 43%  בישיבות חרדיות ו-23% בפנימיות של ישיבות תיכוניות ואולפנות דתיות לאומיות. מכאן שההוצאות על החינוך גדולות ממה שמדווח משרד החינוך.

נתונים אחרים הם שאם יש יותר ילדים במשק הבית, כך אחוזי הבעלות על טלוויזיה ושיעור המנויים על כבלים או לוויין קטנים יותר: ב-52% ממשקי הבית עם ילדים יש מינוי לשירות טלוויזיה, אבל רק ל-40% ממשקי הבית עם שלושה ילדים ויותר. הסיסה כנראה יותר ילדים במזגר החרד ופחות טלוויזיות.

מבחינת ילודה,

מספר הילדים הממוצע הגבוה ביותר בישראל הוא בבית שמש ועומד על 3.6 למשק בית. לעומת זאת, המספר הנמוך ביותר נמצא בתל אביב עם 1.8 ילדים בממוצע בלבד

בשנת 2018 חיו בישראל 2.960 מיליון ילדים (בני 0-17), המהווים 33% מאוכלוסיית המדינה. מתוכם, כ-2.131 מיליון ילדים יהודים (72%), 731 אלף ילדים ערבים (24.7%) ועוד כ-98 אלף ילדים (3.3%) שאינם יהודים ואינם ערבים.

בערים הגדולות, המונות יותר מ-100 אלף תושבים, אחוז הילדים הגבוה ביותר הוא בבית שמש (51.8%), ואחריה בני ברק (48.0%) וירושלים (39.4%). בשאר הערים הגדולות אחוז הילדים נמוך מהרמה הארצית (33%). אחוז הילדים הנמוך ביותר בערים הגדולות הוא בתל אביב-יפו (21.1%) ובבת ים (21.0%).

פסק דין חריג: הילדים יוצאו ממשמורת האם ויעברו לחזקת האב

לא בבית ספרנו: עיריית ת"א מוציאה את הכלים החד-פעמיים מבתי הספר ומהצהרונים

עיריית תל אביב תצטרך לבחור אם להשקיע מיליונים במעבר לאופניים חשמליים להשכרה, להמשיך להפעיל את האופניים הקיימים או לבטל את השירות

עיריית תל־אביב תקבע בקרוב את עתידו של ה"תל אופן", שירות השכרת האופניים העירוני: בסוף השנה יסתיים החוזה הנוכחי של המפעילה FSM והעירייה צריכה להחליט אם להסב את צי האופניים המושכרים לחשמלי, להמשיך להפעיל את השירות באותה צורה או לוותר עליו, נוכח חדירת שירותי השכרת הקורקינטים החשמליים של בירד, ליים ו־ווינד.

בעירייה שוקלים להסב את רוב הצי של תל־אופן לחשמלי, 2,000 זוגות, אך להשאיר גם כלים רגילים שיוצעו לשוכרים בעלויות שימוש נמוכות יותר. עלות ההסבה נאמדת ב-8-6 מיליון שקל שישמשו לקניית אופניים חדשים, כולל סוללות.

בתל־אופן חשבו להסב את האופניים הקיימים לחשמליים, אך העדיפו כלים ייעודיים שיהיו קלים ובטוחים יותר. הם יצוידו בצמיגי 26 אינץ' וסל קדמי למטען, יגיעו ל־25 קמ"ש כחוק ויוכלו לנסוע למרחק של 70 ק"מ. הסוללות ייאספו מאתרי העגינה בידי המפעילה לצורך טעינה.

שירות השכרת האופניים התל אביבי החל בשנת 2010. ראש העירייה חולדאי ייסד אותו אז בהשראת שירות ההשכרה הפריזאי Velib והאמין שבכך יביא מזור לעיר הפקוקה ונטולת החניה.

תחילה סבל השירות מבעיות במערכת העגינה ועבר זמן עד השלמת הפריסה, עם 200 תחנות ו־2,200 זוגות. אלא שבמקביל להתבססות השירות הגיע לשיאו טרנד האופניים החשמליים, שכיכבו בכבישים עד שגם הם נדחקו לאחרונה על ידי הקורקינטים החשמליים. כתוצאה מכך, הצטמצם היקף השימוש בשירות תל־אופן, שהגיע בשיאו ל־100 אלף השכרות בחודש, ומספר ההשכרות ירד ל־50 אלף. גם מספר המנויים צנח – מ־8,600 ב־2016 ל־4,000 אשתקד.

על מנת לשמר את ההשקעה, התרחבה הפעילות לבת־ים ולרמת־גן, אך שם העדיפו כלים חשמליים, גם על חשבון הולכי הרגל שנפגעים מהרוכבים על המדרכות או נתקלים בקורקינטים הזרוקים.

כעת העירייה משלמת ל־FSM כ־7 מיליון שקל בשנה, ועליה להחליט אם להמשיך לסבסד את המיזם מלבד הסבתו לחשמל, ולכמה זמן.

במקביל חברות הקורקינט החשמלי מפעילות בעיר 7,500 זוגות, שלא עולים לעירייה כסף, אך גורמים לבעיות אחרות: הקורקינטים אינם מוחזרים לתחנות עגינה אלא מושלכים על מדרכות ובתחנות אוטובוס, גם לאחר שהעירייה החלה לקנוס את החברות ולקבוע חניות מוסדרות.

הפעלת התל אופן מאפשרת לעירייה להבטיח זמינות גם בשכונות מרוחקות. שירות כזה ייהפך חיוני אף יותר עם התרחבות עבודות הרכבת הקלה.

תגובת עיריית תל אביב: "תל אופן הוא פרויקט חלוצי שיזמנו והוביל למהפכת השימוש באופניים בעיר. החוזה עם הזכיין נגמר בסוף השנה, והעירייה תידרש להחליט אם להאריכו, לשנותו או להפסיק כליל את הפעילות".

עיריית תל אביב יוצאת בדרישות מחברות השכרת הקורקינטים והאופניים

תחבורה ללא הפסקה: אוטובוסים בשבת בתל אביב – תוך 3 שבועות

משרד התחבורה מעוניין לשנות את התקנות כך שהרכב הישן יהיה חדש. כלומר, המשרד נותן היתר ליבואנים למכור מכונית כחדשה במשך 18 חודשים מיום הייצור. המהלך נמצא לפני מהלכי חקיקה אחרונים והוא ככל הנראה ייכנס לתוקף במהלך החודשים הראשונים של שנת 2020.

לפני החוק, עלה לראשונה ב-2007, היבוואנים יכלו למכור רכבים לאחר שנים במחסן. למרות שמד הנסיעות של המכוניות הללו הציג אפס קילומטרים, רכיבים אחרים ברכב הזדקנו ופגעו בערכו. המצב החדש מאפשר ליבואנים שוב למשוך זמן.

במשרד התחבורה טוענים כי ההיתר הוארך עקב שיפור באיכות החומרים. היבואן הגיב לטענה זו. בענף לא מקבלים את הטענה ואומרים שהמטרה היא לבוא לקראת היבואנים.

בענף הרכב אומרים שהמטרה היא להקל על יבואני הרכב, שחוו חוקים ורגולציות קשום ובהם מתווה מס ירוק באפריל 2019 (שמקנה הטבות לכלי רכב לא מזהמים, ומייקר את כלי הרכב המזהמים), שינוי שיווי השימוש ברכב וכן עליית מס הקניה על מכוניות היברידיות בינואר 2020. המטרה היא גם להיטיב עם היבואנים הקטנים.

לאחר עליית המסים יבואני הרכב יוכלו לשלוט על קצב המכירות ובהמשך למכור את המכוניות  הישנות במחירים של מכונית חדשה. המעבר לשיטה שבה רכב נחשב חדש במשך 18 חודשים,יכול לפגוע בחברות בליסינג שנהנות ממכירת מכוניות יד שנייה ללקוח.

השינוי האמור תקף לא רק לרכבים בייבוא ישיר, אלא גם נוגע לרכב ביבוא מקביל. כיוון שכך הוא יאפשר לסוכנים קטנים לייבא מכוניות שעמדו במלאי של הסוכן בחו”ל במשך זמן רב, מה שגם כן יפגע בצרכנים.

הבעיה העיקרית היא  שיבואני הרכב אינם מחויבים למסור ללקוח מידע בסיסי על מועד היצור של המכונית. במקרים מסוימים ניתן לבדוק את מועד היצור באמצעות אתר יצרן הרכב, על ידי הזנה של מספר השלדה. אבל רק לאחר שהרכב נקנה..

משרד התחבורה מסר: “מדובר בהצעה הנמצאת בהליכי שימוע ציבורי. טרם נתקלה כל החלטה סופית בנושא”.

מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים ו- KANTAR טלסקר ירד בחודש אוקטובר 2019 ב–1.7 נקודות לרמה של 139.9 (אפריל 2002=100). המדד למצב השוטף ירד ב-2.8 נקודות ומדד הציפיות ירד ב-1.0 נקודות.

לפי כלכלני בנק הפועלים: מדד אמון הצרכנים ירד בחודש אוקטובר ורמתו הייתה יציבה יחסית מתחילת השנה. חודש אוקטובר אופיין בעליות שערים בשווקים הפיננסיים, וגם האינדיקטורים לצריכה הפרטית בחודשים הקודמים היו חיוביים. יתכן שהירידה במדד הושפעה מאי-הוודאות הפוליטית המתמשכת בישראל. למרות הירידה החודש, רמת המדד בישראל גבוהה ביחס לעבר והיא תומכת בהמשך ההתרחבות של הצריכה הפרטית.

האינדיקטורים לצריכה הפרטית שפרסמה הלמ"ס בחודש האחרון הצביעו על התרחבות הצריכה הפרטית – הפדיון ברשתות השיווק עלה ברבעון השלישי בשיעור שנתי של 6.1% לעומת עלייה של 5.7% ברבעון השני. הרכישות בכרטיסי אשראי עלו ברבעון השלישי בשיעור שנתי של 7.7% בהמשך לגידול של 10.3% ברבעון הקודם. שיעור האבטלה ירד ל-3.7% בספטמבר לעומת 3.8% באוגוסט.

דד אמון הצרכנים של בנק הפועלים מתפרסם אחת לחודש על ידי מחלקת הכלכלה והמחקר של בנק הפועלים והוא משקף רמת אמון זו של הציבור במשק ובכלכלה המקומית.

מדדאמון הצרכנים של בנק הפועלים ו-TNS מורכב מסקר נרחב ומקצועי שנערך בקרב 1,000 איש המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, הסקר נערך מדי חודש.  מודל החישוב של מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים הוא על בסיס מודל מורכב מבית חברת המחקר הבית לאומית TNS שלה ניסיון בסקרים ומדדים דומים במדינות אחרות.

מרכיבי המדד כוללים את המרכיבים הבאים שהנשאלים מתבקשים לענות עליהם:

• דעה על המצב הכלכלי כיום: בחירה בין טוב, רע, בינוני
• מצב התעסוקה כיום: קיימות הרבה משרות, קיימות מעט משרות, לא הרבה/לא מעט
• צפי לגבי המצב הכלכלי בעוד 6 חודשים: טוב יותר, רע יותר, ללא שינוי
• צפי לגבי מצב התעסוקה בעוד 6 חודשים: יותר משרות, פחות משרות, לא הרבה/לא מעט
• צפי לגבי הכנסת המשפחה בעוד 6 חודשים: גבוהה יותר, נמוכה יותר, ללא שינוי
• דעה והרגשה לגבי אווירת קניות – האם המצב כיום הוא זמן טוב לקניית רכב, דירה וכדומה: זמן טוב לקנות, זמן לא טוב לקנות, לא טוב-לא רע
• תחושה כללית בציבור לגבי כיוון המדינה: ישראל נמצאת בדרך הנכונה, ישראל אינה בדרכה הנכונה

"מפת סיכוני המסעות" המפרטת את המדינות שבהן הסיכוי הגבוה ביותר להיתקל בבעיות בטיחות בדרכים, ביטחון ובריאות – קבעה כי לוב וסומליה נמצאות בדרגת הסיכון הגבוהה ביותר ואילו מדינות סקנדינביה הן הבטוחות בעולם ■ ואיפה ממוקמת ישראל?

לוב וסומליה הן כיום המדינות המסוכנות ביותר בעולם עבור מטיילים, כך קובעת חברת International SOS המייעצת בנושאי ביטחון ורפואה בינלאומיים, שדירגה את מדינות העולם במפה חדשה המתריעה מפני סכנות בחו"ל.

"מפת סיכוני המסעות" מפרטת את המדינות שבהן הסיכוי הגבוה ביותר להיתקל בבעיות בכל הנוגע לבטיחות בדרכים, ביטחון ובריאות. המדינות הבטוחות ביותר לפי מפה זו הן פינלנד, נורבגיה ואיסלנד.

על פי המפה של חברת International SOS, לוב וסומליה קיבלו את הניקוד הנמוך ביותר בכל שלוש הקטגוריות, יחד עם אפגניסטן וונצואלה. לעומתן, נורווגיה, פינלנד ואיסלנד תויגו כבעלות הסיכון הנמוך ביותר להיתקל בהן בבעיות בריאותיות וביטחוניות – כלומר, אלה הן המדינות הבטוחות ביותר – לצד שבדיה וגרינלנד.

ישראל מסומנת במפה כמדינה בטוחה והיא זוכה לניקוד כולל גבוה יחסית; בתחום הבריאות זוכה ישראל לדירוג סיכונים "נמוך" – הטוב ביותר האפשרי; גם בתחום הבטיחות בדרכים זוכה ישראל לדירוג הטוב ביותר האפשרי – "מתחת ל-10", כלומר, פחות מ-10 הרוגים לכל 100 אלף תושבים; בתחום הביטחון, לעומת זאת, מקבלת ישראל דירוג סיכונים "בינוני" (דרגה 3 מתוך 5).

בכל הקשור לבריאות, המדינות שבהן אורבות למטיילים סכנות הן ניז'ר, גינאה, סיירה לאון, ליבריה, דרום סודן, אריתריאה והרפובליקה המרכז אפריקאית. תימן תויגה גם היא כמדינה בעלת סיכון גבוה בכל הנוגע לבריאות, ביחד עם סוריה וצפון קוריאה. בצד השני של הדירוג, מדינות בעלות סיכון נמוך להידבקות במחלות הן חלק ממדינות אירופה, קנדה, ארה"ב, ניו זילנד, אוסטרליה, דרום קוריאה ויפן.

המפה מדרגת את המדינות גם על פי הסיכונים הביטחוניים הכרוכים בביקור בהן. מדינות בעלות סיכונים לא משמעותיים מסומנות בירוק, מדינות בעלות סיכונים נמוכים מסומנות בצהוב, מדינות עם סיכונים מדרג בינוני בכתום, סיכונים גבוהים – באדום, וסיכונים קיצוניים – כמו למשל בלוב – באדום כהה.

המדינות שבהן קיים סיכון גבוה לפגיעה בביטחון המטיילים הן אפגניסטן, סוריה, תימן, סומליה, לוב וחלקים מניגריה; המדינות שבהן הסיכון הביטחוני זניח הן נורבגיה, גרינלנד, פינלנד, איסלנד, שווייץ וסלובניה.

בכל הנוגע לבטיחות בדרכים, המדינות המסוכנות ביותר מחוץ ליבשת אפריקה הן ונצואלה, בליז, הרפובליקה הדומיניקנית, סעודיה, תאילנד וויאטנאם. רוב מדינות אירופה דורגו כבעלות סיכון נמוך, ביחד עם יפן, אוסטרליה וניו זילנד.

מתכננים לצאת לחופשה זוגית בחגים ברגע האחרון? יש לנו כמה רעיונות בשבילכם

נמאס לכם מבטן-גב? קבלו את טיולי האקסטרים הכי שווים

כוח עבודה מאורגן פוגע במשק או עוזר לו? לפי מחקר חדש, התשובה השנייה היא הנכונה.

ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה לפיתוח כלכלי) פירסם דו"ח מיוחד ומקיף בנושא עבודה מאורגנת, בכותרת Negotiating Our Way Up ("נושאים ונותנים בדרך למעלה"). הדו"ח, המתבסס על ממצאים אמפיריים שנאספו מ-36 מדינות הארגון, מראה כי עבודה מאורגנת ומו"מ קיבוצי מהווים רכיב מרכזי וחשוב להשגת צמיחה מכלילה, כלומר פירות הצמיחה הכלכלית מגיעים למרבית האוכלוסייה, תוך שמירה על רמת תעסוקה גבוהה, פריון גבוה ורמת אי-שוויון נמוכה.

הדו"ח עוסק גם בתרומה של מו"מ קיבוצי ליכולת של מדינות הארגון להתמודד עם אתגרי שוק העבודה העתידי, ומביא ממצאים חדשים על הקשר בין קיומם של מנגנוני ייצוג עובדים במקומות עבודה לבין איכות משרות.

דו"ח זה מגיע לאחר מחקר רחב ומעמיק שערך ה-OECD בנושא, ולאחר שבשלוש השנים האחרונות פרסם הארגון בדו"חות הדגל שלו בנושא תעסוקה (Employment Outlook) שלושה פרקים ייעודיים בנושא עבודה מאורגנת והסכמים קיבוציים.

הסיבה לפרסומים התכופים והעיסוק הנמרץ של ה-OECD בנושא, נובעת כנראה מתוך תצפיות אמפיריות לגבי טיב התפקוד הכלכלי – המתבטא בשיעורי תעסוקה גבוהים, אי-שוויון נמוך ופריון גבוה – בקרב מדינות בהן קיימת עבודה מאורגנת דומיננטית וכיסוי רחב של הסכמים קיבוציים (כגון הולנד ומדינות סקנדינביה).

לעלייה המחודשת בקרנה של העבודה המאורגנת בעיני ה-OECD תורמת גם היותה כלי הסדרה גמיש (ביחס לחקיקת עבודה), אשר צפוי להיות רלוונטי בהקשר של התמודדות עם אתגרי שוק העבודה העתידי.

הדו"ח מכיל מידע חשוב ומעניק ארגז כלים מועיל לקובעי-מדיניות ולשחקנים השונים בשוק העבודה, ובכלל זה הממשלה, ארגוני עובדים וארגוני מעסיקים. כותביו הוזמנו על ידי ההסתדרות לבקר ולהציג בישראל את הממצאים החשובים, וביקורם מתוכנן לחודש מרץ 2020.

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, התייחס למחקר שפורסם ואמר: "הדו"ח מחזק את התהליכים שקורים בשנים האחרונות בישראל במסגרתם מאות אלפי עובדים צעירים, מענפים שלא היו מאוגדים מעולם, בחרו להתאגד בהסתדרות ומבינים את יתרונות העבודה המאורגנת. העובדה שמדי יום ביומו עוד ועוד עובדים מחברות שונות, קטנות כגדולות, בוחרים להתאגד, הינה הוכחה מנצחת לכך שהסכמים קיבוציים מגבירים את הביטחון התעסוקתי ומביאים לשיפור בתנאי העסקת העובדים במשק".

עוד הוסיף בר-דוד: "אני מברך על כך שארגון חשוב ובינלאומי כמו ה-OECD מוציא אמירה ברורה וחד משמעית שהסכמים קיבוציים וארגוני עובדים מביאים לאיזון טוב יותר, צודק יותר ובריא יותר לעובדים, למעסיקים ולמשק. ההסתדרות כבית של העובדים בישראל תמשיך לפעול למען שיפור מעמד האדם העובד ומצבם של העובדים המוחלשים בפרט, ורק באמצעות חיזוק העבודה המאורגנת וחתימה על הסכמים קיבוציים ענפיים ובמקומות עבודה, נוכל להמשיך ולעשות זאת לטובת כל החברה הישראלית".

יו"ר המועצה המייעצת למכון המחקר הכלכלי-חברתי בהסתדרות, פרופ' ירון זליכה, אמר: "כלכלני ה-OECD הבינו בשנים האחרונות את מה שאנחנו טוענים כבר זמן רב – עבודה מאורגנת חזקה, המאזנת את ההטיה המופרזת של המשק לטובת ההון על חשבון השכירים והצרכנים, אינה רק בסיס לחברה צודקת יותר, אלא גם תנאי הכרחי לכלכלה משגשגת, לפריון גבוה ולאיכות גבוהה של משרות".

אנדראה גרנרו, כלכלן במנהל התעסוקה, העבודה והרווחה של ה-OECD ואחד ממחברי הדו"ח: "בין אם נבחן סוגיות כגון התפלגות שכר, איכות משרות, הסתגלות מקומות עבודה לשימוש בטכנולוגיות חדשות, או תמיכה בעובדים המאבדים את מקום עבודתם עקב שינויים בתעשיות – הדו"ח שלנו מראה כי מו"מ קיבוצי ומנגנונים מוסדרים להשמעת קולם של עובדים, נותרו כלים ייחודיים המאפשרים לממשלות ולשותפים חברתיים למצוא פתרונות מותאמים והוגנים".

את הדו"ח המלא ניתן למצוא באתר ה-OECD: https://tinyurl.com/OECD-RESERACH

חוסר בהירות – הטעות הכי גדולה בראיון עבודה

עובדי חברת הביטוח דקלה התאגדו בהסתדרות

חברת הקבלן שהתביעה הוגשה בעיכוב  של כארבע וחצי שנים אחרי שהתגלו הליקויים, החברה טנה גם שתקופת האחריות הסתיימה, ואם היו מדווחים במועד החברה הייתה יכולה לתקן בעלות נמוכה.

מומחה מטעם בית המשפט שבחן את הנזק העריך שמקור הרטיבות נובע מפגם באיטום הכיסוי החיצוני של הבניין.  החברה  הלכה למעשה הודתה שביצעה עבודות איטום בקיר אשר היווה את מקור הבעיה.

לאור זאת קבע בית המשפט כי "ממכלול הראיות עולה שהנתבעת היתה מודעת לליקוי ונקטה בפעולות שלא צלחו לתיקונו במשך תקופת הבדק. לנוכח ידיעתה על הליקוי קודם להגשת התביעה, יש לקבוע שידעה על הליקוי מבעוד מועד ואין להידרש לאופן מסירת ההודעה."

בתוך כך החברה אף טענה כי עם  קבלת הדירה הקונים הצהירו כי המוכר והקבלן מילאו את התחייבויותיהם, וכי אין להם דרישות או תביעות כלשהן, אלא שלפי השופטת התובעים לא יכלו לדעת שהתיקון שביצעה החברה לא צלח – דבר שניתן היה לגלות רק בבוא הגשם הבא, ולכן אין לפטור את החברה מאחריות במצב שכזה.

היות שהחברה כשלה בניסיונות התיקון, נקבע כי עליה לשאת בעלות התיקון שהוערכה על ידי המומחה מטעם בית המשפט בסכום של 46,800 שקל. כמו כן, נפסק לזכות התובעים פיצוי בסך 15,000 שקל על עגמת הנפש שנגרמה להם. בהקשר זה השופטת ציינה כי "התובעים חוו תהליך של העלאת ציפיות בסיום כל תיקון ואכזבה בבוא החורף הבא." בנוסף לכך, החברה תשלם לתובעים הוצאות משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.

ליקויים ורטיבות בדירה חדשה – מה עושים

איך לאתר נזילה בבית

הגשם בא – איך להגן מנזילות

ב"מאוחדת" הפער קיצוני במיוחד – 36% בלבד מעמיתיה בפריפריה מבוטחים בביטוח משלים, חצי משיעורם במרכז הארץ. במגזר הערבי שיעור בעלי הביטוחים המשלימים עומד על 43%

שיעור בעלי הביטוחים המשלימים של קופות החולים בפריפריה עומד על 60% בלבד – כך עולה מדוח השב"ן השנתי של משרד הבריאות (שירותי בריאות נוספים) לשנת 2018 שהתפרסם היום. זאת לעומת 78% ממבוטחי קופות החולים בכלל הארץ שמחזיקים ביטוח משלים.

חמור במיוחד המצב בקופת חולים מאוחדת שבה רק 36% מהחברים בפריפריה מבוטחים בבביטוח משלים, חצי משיעורם במרכז הארץ (71%). בשנת 2017 עמד שיעור בעלי הביטוחים המשלימים על 59% בפריפריה ו־77% בכלל הארץ. כלומר, הנתונים מצביעים על עלייה דומה בפריפריה ובמרכז.

שיעור העמיתים בביטוח משלים במגזר הערבי עומד על 43% לעומת 76% בכלל האוכלוסייה. גם הוא עלה ב־1% בלבד כמו באוכלוסייה הכללית. הפערים הקשים בתחום הבריאות אינם מתבטאים רק בכך שאין מספיק בתי חולים ורופאים מקצועיים בפריפריה, אלא גם בכך שאנשי הפריפריה אינם מרשים לעצמם ביטוח משלים בסיסי.

לא מאמינים בסל הרגיל

שיעור המבוטחים בתוכניות הביטוח המשלים מתוך כלל מבוטחי קופות החולים עלה מ־75% בסוף 2017 ל־76% בסוף 2018. מבחינה מספרית זוהי עלייה של 3% מ־6.45 מיליון מבוטחים ל־6.65 מיליון מבוטחים.

ב־15 השנים האחרונות, מסוף 2003 ועד סוף 2018, גדל מספר המבוטחים בתוכניות הביטוח המשלים ב־46% לעומת עלייה של 29% במספר המבוטחים בקופת חולים. במשרד הבריאות מציינים שהדבר "עשוי להעיד על פער הולך וגדל בין ציפיות המבוטחים מסל שירותי בריאות ובין הסל בפועל". כלומר הציבור פשוט הפסיק להאמין שחברות רגילה בקופת חולים תגן עליו בעת צרה.

שיעור העלויות הרפואיות נטו (הסכום שהולך להוצאות רפואיות מתוך דמי החבר) ירד מ־85% ב־2017 ל־82% ב־2018. התוכניות שבהן נרשם שיעור העלויות הרפואיות הגבוה ביותר הן "מכבי שלי" עם 91% ו"כללית מושלם" עם 89%.

לעומת זאת, תוכנית "מגן כסף" של מכבי הוציאה רק 31% על הוצאות רפואיות ו"לאומית כסף" ‑ 60%. עם זאת, צריך לזכור שעל פי נתונים שפרסם האוצר בביטוי בריאות פרטיים חוזרים למבוטח רק 39%, כלומר פחות מחצי.

התוכנית לקיצור תורים פגעה במאוחדת

תוכניות הביטוח המשלים של קופות החולים סיימו את 2018 בעודף כולל של כ־130 מיליון שקל המהווים כ־3% ממחזור ההכנסות מדמי חבר. את העודף הגדול ביותר צברה מכבי שירותי בריאות ‑ כ־87 מיליון שקל המהווים כ־6.5% ממחזור ההכנסות.

הקופה היחידה שתוכניות הביטוח המשלים שלה סיימו את השנה בגירעון היא מאוחדת עם כ־14 מיליון שקל (2.3%). שיעור הוצאות התפעול השיווק וההנהלה של לאומית הגיע ל־26% ושל מאוחדת ל־20% לעומת 12%‑13% בשתי הקופות הגדולות.

סביר להניח שאחת הסיבות לעודף היא התוכנית לקיצור התורים של משרד הבריאות, במסגרתה הזרימה המדינה מיליארד שקל לעידוד ניתוחים בבתי החולים הציבוריים. כתוצאה מכך גם הופחתו דמי החבר על הביטוח המשלים.

ההכנסות מדמי החבר בתוכניות הביטוח המשלים בישראל הגיעו ב־2018 לכ־4.43 מיליארד שקל בהשוואה לכ־4.55 מיליארד שקל ב־2017, ירידה של כ־3% לעומת אשתקד. ההכנסה השנתית הממוצעת למבוטח ב־2018 עמדה על 676 שקל, ירידה של 5% בהשוואה לכ־713 שקל ב־2017.

איך בוחרים קופת חולים

בשורה: הביטוחים המשלימים של קופות החולים יוזלו ביולי

אם חד-הורית ניצחה את בנק מזרחי בבית המשפט. זה קבע שהזכויות על הדירה הן שלה והוא קבע כי זכויותיה גוברת על זכויותיו של בנק מזרחי-טפחות מכוח הלוואת משכנתא לזוג אחר. לפי פסק הדין, בנק מזרחי נהג בחוסר תום לב כשהעניק לבני הזוג  הבעלים הקודמים הלוואה מבלי לברר לעומק מה מעמדה של התובעת בדירה, למרות החשדות שעלו סביב עסקת המכר והעובדה שהתובעת מתגוררת בנכס.

הסיפור מתחיל כאשר בני הזוג לא עומדים בתשלומי המשכנתא והבנק ביקש לממש את המשכון שנרשם לטובתו על הזכויות בדירה. בתגובה, התובעת, שרכשה את הנכס כדין 3 שנים לפני בני הזוג אך לא רשמה הערת אזהרה ולא נרשמה כבעלים בחברת הדיור, הגישה תביעה להצהיר עליה כבעלת הדירה.

בפסק הדין נקבע כי הבנק התרשל כשהעניק לבני הזוג את המשכנתא תוך התעלמות מוחלטת מאותות אזהרה באשר לתוקף העסקה עמם. כך, הבנק העלים עין כאשר בני הזוג נרשמו  כבעלים לפני ששילמו על הדירה ובניגוד לתנאי הסכם המכר.  הבנק גם לא דרש ראיות מוצקות לתוקף העסקה. עוד צוין כי למרות שנטען שהתובעת היא שוכרת, הבנק לא ביקש את הסכם השכירות ולקבל תצהיר חתום שבו התובעת מאמתת את מעמדה כשוכרת.  לכן השופט קבע כי הבנק לא עמד בחובת תום הלב הנדרשת מהרוכש השני בזמן כדי שאפשר יהיה להכיר בעסקה המאוחרת כעדיפה.

לפיכך התביעה התקבלה והשופט הצהיר כי התובעת היא בעלת הדירה וכי זכויותיה גוברות על זכויותיהם של בני הזוג ושל הבנק. הבנק חויב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין של 15,000 שקל.

בנק מזרחי טפחות בדוחות טובים; אקסלנס: זו רק ההתחלה

למי שייכת הדירה – האם אתם רשומים כבעלי הדירה שלכם? חשוב לדעת

לאחר שסוכני הביטוח ניצחו את סוכני הנסיעות בשיווקים ביטוחי נסיעות, עכשיו הם מפנים את מלחמתם לבנקים ולחברות האשראי.  כך לפי  יו"ר.לשכת סוכני הביטוח ליאור רוזנפלד

"אותם מוקדנים שמבטיחים הבטחות שווא כיוון שכל ההכשרה שלהם מתמקדת בקורס מכירות קצר,גם של מוצרים כפולים ומשולשים, מרובעים ומחומשים, העיקר למכור ואז להעלם! למכור ואז לטוס! ואילו אנחנו, לא נעלמים לשום מקום, אנו משרתים את הציבור בישראל עשרות שנים בליווי צמוד, בהכוונה, בייעוץ ובמלחמה יומיומית כדי שיקבלו את המגיע להם, כי זהו תפקידנו".

עוד אמר כי "אנחנו מוצפים בכל יום בהקלטות של שיחות מוקדנים בחברות הביטוח מה שאנחנו שומעים בהן, באותן קלטות, צריך להדאיג כל אזרח בישראל, את ציבור המחוקקים ואת הממונה על שוק ההון".

בפניייה למבקר המדינה אמר "תעזור לאזרחי המדינה לעשות לזה סוף. בוא תעצור את התופעה המסוכנת הזו. אני יודע בוודאות שתופעה זו מדירה שינה גם מעיניי חברי ד"ר משה ברקת, אז הגיע הזמן למגר את הרעה החולה הזו שנקראת – מוקדנים. יושבים כאן באולם גם מנהלי חברות שמיישמות הלכה למעשה עבודה רק עם סוכני ביטוח ואחרות שהבטיחו ,קיימו וצמצמו את המכירה הישירה".

לפני חודשים אחדים חדל גם הקמפיין של ביטוח ישיר 'קמפיין שוקקה' לפגוע בסוכנים ובהחלט ניתן לומר כי חזרנו לשלוט בשיח הציבורי".

מודל העמלות החדש לסוכני ביטוח – איך סוכני הביטוח מרוויחים (עליכם)? והאם זה ייפסק?