לפי הערכת שווי שבו ערכה מגדל את חלקה בקניון בדוחות – הוא עומד על 1.2 מיליארד שקל וכעת יהיה מעניין לראות אם תצליח לקבל את השווי המבוקש על חלקה. בין המתמודדות הצפויות במכרז – חברת הנדל"ן השותפה מליסרון.
הקנסות הגדולים של איילת שקד ומשרד המשפטים על עברייני בנייה הגיעו בעבר לכותרות, בגלל טענה לחוק המפלה בין ערבים ויהודים. עתה הגישו עתירה שני אזרחים נגד שר המשפטים ומשרד המשפטים, בעתירה התבקש בית המשפט לבטל את תקנות העבירות המנהליות שאושרו במאי 2018 – ואפשרו להטיל קנסות של מאות אלפי שקלים ללא משפט על עברייני בנייה. בקשה נוספת היא לעצור את כל הקנסות עד ההחלטה. בג"ץ יבקש את תגובת המדינה לטענות בעתירה,ורק אז יחליט אם יוצא צו על תנאי לעצירת הקנסות.
על פי תזכיר החוק, עברייני תכנון ובנייה צפויים לעונשים מיידיים. הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה יכולות להטיל קנסות מנהליים על עברייני בנייה עד מאות אלפי שקלים ללא משפט. הכוונה הייתה להתאים את המצב לקנסות התנועה והחניה. עם זאת, נמתחה ביקורת שחוק מיועד רק לערבים, אך האכיפה המוגברת פועלת כצפוי אצל כולם, בעיקר נפגעו בני מושבים.
אכיפה המוגברת נבעה מניסיונות בעבר להתיש את המערכת בבית המשפט, וגובה הקנסות שקבעו בתי המשפט נסמך על סכומי מקסימום בחוק העונשין ובחוק התכנון והבנייה. אלו היו נמוכים מדי לדעת משרד המשפטים.
העותרים טענו כי. "התקנת התקנות מכוח חוק העבירות המנהליות בוצעה בחוסר סמכות, בלי שהוצגו בפני ועדת חוק ומשפט וללא אישורה, דבר שלבדו מספיק כדי להורות על ביטולן".
העותרים גם מציינים שיש אפליה לפי מיקום. חוק העבירות המנהליות קובע שרק ועדות מקומיות עצמאיות יכולות להטיל קנסות מנהליים,בעוד שוועדות מקומיות שאינן עצמאיות יכולות לנקוט הליכים פליליים בלבד: "הזכות לשוויון נפגעת במקום בו אין רשות אכיפה מקומית פעילה ביחס לאזורים בהן מבוצעת אכיפה באופן שוטף, קל וחומר שהסמכות להטלת קנס מכוח התקנות אינה מסורה לכל ועדה מקומית.
"על פי חוק העבירות המנהליות, ועדה מקומית שאינה עצמאית אינה מוסמכת להטיל קנסות מנהלים. באותם מרחבי תכנון רשאית לפעול היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה, שמדיניות אכיפתה המוצהרת אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות האכיפה המקומית". כך יוצא שברמת השרון העשירה הקנסות נמוכים מבנתיבות.
עוד נטען: "התקנות קובעות כי יש להשית על מפר המתגורר בהרצליה פיתוח קנס זהה לזה שיוטל על מפר המתגורר בירוחם בגין אותה עבירה, אפילו שכל אחד מהם הניב רווח כלכלי שונה בתכלית".
וכי : "התקנות קובעות קנס זהה למי שביצע עבירה והפיק רווחים בגינה במשך שנים ולעבריין חדש שטרם הפיק רווחים מביצוע העבירה".
טעמה נוספת בעתירה: "על התקנות ליצור הבחנה המבוססת על שונות רלוונטית של מבצעי העבירה בהתאם לאזור מגוריהם, ומשך הזמן שהביא להשאת רווחיהם, שכן מפר המתגורר בשדרות לעומת מקבילו בסביון נשאו רווחים שונים ויכולתם הכלכלית לשאת בקנסות זהים הינה שונה בתכלית, ואף במקרים שהאחד נשא רווחיו תקופה ממושכת ואילו חברו טרם השיא כל רווח בגינה".
כתב אישום בכפוף לשימוע ליו,ר קק,ל על עבירות בנייה
במבצע אכיפת עבירות בנייה הוטלו קנסות עד 600 אלף שקל
ביטקוין ירד לרמה של 7,514 דולר – שפל של יותר מחמישה חודשים. הפעם האחרונה שהיה נמוך כך הייתה ביום 18 במאי 2019, לפי נתוני אתר CoinMarketCap. שערו הנוכחי משקף לביטקוין שווי שוק של 135.5 מיליארד דולר – כ-66% משוויו של כלל שוק הקריפטו.
שער הביטקוין ירד החודש בשיעור 23%. עדיין מדובר במחיר גובה פי שניים מתחילת השנה. בהשוואה למחיר השיא שקבע הביטקוין בדצמבר 2017, אז זינק מעל ל-20 אלף דולר ליחידה, שערו כיום נמוך ביותר מ-60%.
למרות היקפי המסחר הגבוהים של הביקטוין זה אינו המטבע הדיגיטלי הנפוץ ביותר. המטבע הדיגיטלי בעל היקף המסחר היומי והחודשי הגבוהים ביותר הוא טתר, ששוי השוק שלו קטן פי 30 מזה של ביטקוין. היקף המסחר היומי בטתר עקף את ביטקוין בראשונה באפריל השנה ומאז המשיך בעקביות לעקוף את המטבע הדיגיטלי המפורסם בעולם, כאשר בתחילת אוגוסט השנה עמד היקף המסחר על 21 מיליארד דולר ביום.
מטבע דיגיטלי אחר מדובר הוא ליברה, של חברת פייסבוק, שמתקשה לצאת לפועל בגלל רגולציה. בעת שהביטקויון נפל ניגש מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק, לשימוע בפני ועדת השירותים הפיננסיים של הקונגרס האמריקאי, שבו נידון, בין השאר, פרויקט המטבע הדיגיטלי ליברה. הוא השתמש במלחמת הסחר עם סין והתחרות עמה להצדקת הפקוירט. לדבריו, "בעוד אנו דנים בסוגיות האלה, שאר העולם לא מחכה. סין נעה במהירות לקראת השקת רעיונות דומים בחודשים הקרובים". הוא הוסיף כי "ליברה יהיה מגובה בעיקר על ידי דולרים, ואני מאמין שזה יחזק את המנהיגות הפיננסית של ארה"ב ואת הערכים הדמוקרטיים שלנו ברחבי העולם. אם אמריקה לא תהיה חדשנית, המנהיגות שלנו בתחום הפיננסי אינה מובטחת".
השימוע הקשוח נגד מטבע הליברה מוריד את הביטקוין
ביטקוין הגיע לשיא של שבועיים וחצה את 13,000 דולר – זה באמת מטבע?
מעודכן ל-10/2019
ליקויים חמורים ביישום חוק חופש המידע במשרדי הגנת הסביבה, התחבורה, התרבות ושירותי הדת ■ המשנה ליועמ"ש הורה למנכ"לי המשרדים להגיש לו תוכניות לשיפור המצב ■ נגד משרד רה"מ הוגשו 16 עתירות בגין הפרת החוק
משרדי הממשלה מתעלמים בעקביות מחובתם ליישם את חוק חופש המידע. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי־חוקתי), עו"ד רז נזרי, דרש לאחרונה ממנכ"לים של ארבעה משרדי ממשלה לפעול ליישום החוק במשרדיהם.
מדובר במשרדי התחבורה, התרבות והספורט, הגנת הסביבה והמשרד לשירותי דת. ארבעת המשרדים מתעלמים בעקביות מקביעות היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים כי הפרו את החוק, ולכן מוגדרים "משרדים מפֵרים". הארבעה בלטו לרעה גם בדוח מבקר המדינה על יישום חוק חופש המידע מ־2018.
דורשים שקיפות
במכתב ששלח נזרי למנכ"לי המשרדים הוא הדגיש: "על העומדים בראש משרדי הממשלה ויחידות הסמך – נבחרי ציבור ומנהלים כלליים – להטמיע בעבודתם ובעבודת המשרדים את עקרונות שקיפות הממשל, ולוודא שהם מיושמים בשגרת העבודה של המשרד". נזרי קובע שחובה על המנכ"לים לפעול לתיקון הליקויים האמורים, ודורש לקבל מהם תוכנית לתיקון המצב.
בקשות לקבלת מידע ממשרדי הממשלה הן כלי חשוב עבור עיתונאים, ארגונים חברתיים, חוקרים באקדמיה ואפילו אזרחים מודאגים, המבקשים להתחקות אחר פעילותן של רשויות השלטון. את המידע חייבת הממשלה למסור על פי חוק חופש המידע, שהתקבל ב–1998. אבל עד כמה היא מקפידה לענות על הבקשות, ומהי איכות התשובות שהיא מספקת? מדד השקיפות, שגיבשה התנועה לחופש המידע, בוחן את מספר הפעמים שבהן משרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות השיבו לבקשות לקבלת מידע.
החוק מאפשר להפנות אל היחידה לחופש המידע תלונות נגד משרדים שמפרים את החוק בכך שהם מסרבים למסור מידע או מתעלמים מפניות. במקרה שהיחידה קובעת כי התלונה מוצדקת, היא דורשת מהרשות הרלבנטית למסור את המידע, אך אין לה סמכויות אכיפה.
ארבעת המשרדים שאליהם כתב נזרי מובילים בהתעלמות מהחלטות היחידה ב־2018. ראשון הוא המשרד להגנת הסביבה עם 8 תלונות מוצדקות נגדו שלא תוקנו, אחריו משרד התרבות והספורט עם 7 תלונות, ומשרד התחבורה והמשרד לשירותי דת עם 5 תלונות כל אחד.
משרד ראש הממשלה שכיכב בהיבטים שליליים אחרים בדוח הצליח לחמוק מהמכתב של נזרי משום שהוא מקיים את החלטות היחידה. המשרד הוא האלוף מבין משרדי הממשלה במספר העתירות שהוגשו לבתי משפט של אי מסירת מידע – 16 במספר. המשרד גם מדורג במקום השלישי באיחורים בתשובות לבקשות חופש המידע — בכחמישית מהבקשות, ובמקום השני בכמות התלונות המוצדקות נגדו — 11. במשרד המשפטים אומרים שככל שיהיה צורך ייצאו מכתבים נוספים.
ארבעת המשרדים שאליהם פנה נזרי כיכבו גם בדו"ח מבקר המדינה ל־2018 כרשויות מפרות שאינן מתקנות את הליקויים, למרות החלטת היחידה לחופש המידע.
למשרד להגנת הסביבה היו אז 12 הפרות, והמבקר מצא כי עד יולי 2017 לא סיים המשרד לטפל ב־150 בקשות מידע שהוגשו בשנים 2016-2013. ליקויים קשים נחשפו גם במשרד האוצר. התברר שהמשרד ובייחוד אגף התקציבים אינם משתפים פעולה עם הממונה על חופש המידע במשרד ומערימים על פעילותו קשיים.
מעל החוק: משרדי ממשלה לא מפרסמים מידע
איגוד לשכות המסחר: "על משרד הפנים לחשוף לאילו רשויות מקומיות אושרה העלאת ארנונה ב-2015"
מעודכן ל-10/2019דוח מטעם הכנסת חושף: למעלה מ-80% מהתשובות שמשרדי הממשלה סיפקו לבקשות חופש מידע לא פורסמו בפומבי ■ המשרדים שעברו על החוק מתרצים: הדבר נובע ממצוקת כוח אדם ומקשיים טכניים
משרדי הממשלה מתעלמים מחובתם לפרסם את התשובות שלהם לבקשות חופש המידע. מדוח שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) עולה כי רק 17% מהתשובות מפורסמות באתר.
על פי הדוח, 12 משרדים, ובהם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, לא העלו לאתר ולו תשובה אחת. המשרדים תולים את הדבר בכשלים טכניים, ובעיקר בבעיות במערכת המחשב של בקשות חופש המידע (מחוו"ה), אבל בפועל ניתן להעלות את החומרים בלעדיה.
יחידה בלי שיניים
היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים הוקמה בשנת 2011 בהחלטה ממשלתית, במטרה לקדם את יישום חוק חופש המידע ולהגביר את השקיפות השלטונית. הממשלה הסמיכה את היחידה לקבוע נהלים מחייבים לטיפול בבקשות לקבלת המידע ולפרסום המידע, לערוך בירור של תלונות נגד משרדי הממשלה בנוגע לאי־קיום החוק וכן להנחותם לתיקון ליקויים. עם זאת לא ניתנו לה אמצעי אכיפה משמעותיים נגד משרדי הממשלה.
על פי נוהל שפרסמה היחידה לחופש המידע, משרדי הממשלה מחויבים לפרסם באתר היחידה לחופש המידע תשובות שניתנו על פי חוק חופש המידע בתוך 30 יום מהמועד שבו ניתנו. ההיגיון בנוהל הזה ברור. מדובר במידע שעל פי חוק מותר לפרסמו, כבר הושקעו משאבים בהפקתו, והרבה יותר הגיוני שהוא יועמד לרשות הציבור כולו ולא רק עבור פונה אחד. הפרסום גם ימנע בקשות חוזרות לקבלת אותו מידע.
הפונה עצמו מקבל יתרון של שבועיים שמאפשר לו להשתמש במידע כהבנתו. לבקשת גופי תקשורת הוארך פרק זמן זה לחודש, כדי לאפשר להם טיפול בלעדי במידע שביקשו. חובת הפרסום חלה גם על בקשות שנדחו, בשל העניין הציבורי בנימוקים לדחייה. עם זאת, זהות הגורם המבקש אינה מתפרסמת.
באוצר ובמשרד ראש הממשלה מצפצפים
המסמך של הממ"מ שמתבסס על דוח של היחידה לחופש המידע לשנת 2018 מגלה שהנוהל כמעט שאיננו מיושם. בסך הכל הוגשו לכלל המשרדים בשנה זו כ־5,600 בקשות מידע ונענו 4,300. אבל לאתר חופש המידע הועלו ב־2018 רק 730 תשובות, שהן 17% בלבד. 3,580 תשובות שהמדינה נתנה, שהן 83% מהתשובות, ובהן מידע חשוב שיכול היה לעניין את הציבור, לא הועלו.
12 משרדי ממשלה מתוך ה־28 המנויים בדו"ח לא העלו כלל תשובות לאתר. מדובר בין היתר בשורה של משרדים מרכזיים: ראש הממשלה (139 תשובות שאף אחת מהן לא פורסמה), האוצר (181), החינוך (482), העבודה והרווחה וכן משרד הפנים. מהדוח עולה כי משרדי החינוך, הפנים והאוצר ששנתיים קודם לכן פרסמו חלק מהתשובות, חדלו מכך לחלוטין ב־2018.
5 משרדים אחרים העלו לאתר פחות מ־10% מהתשובות. בולט בהם המשרד להגנת הסביבה שהוא כתובת מרכזית לבקשות חופש מידע. המשרד העלה רק חצי אחוז מהתשובות, כלומר תשובה אחת מתוך 188. משרד התחבורה פרסם 15 תשובות, שהן 3% מ־509 תשובות ששלח.
משרד המשפטים שבמסגרתו פועלת היחידה הממשלתית לחופש המידע התרשל אף הוא ביישום החובה והעלה לאתר שלה רק כמחצית מ־214 התשובות שנתן. משרד התקשורת העלה 57% מהומשרד המדע והטכנולוגיה 61% והוא השיאן הממשלתי. אף אחד מהמשרדים לא פרסם את 100% התשובות.
נתלים בכשלים טכניים
המערכת הממוחשבת מחוו"ה שהושקה על ידי היחידה לחופש המידע ורשות התקשוב הממשלתית במרץ 2018, ונועדה לטיפול בבקשות חופש מידע ברשות הציבורית, הייתה אמורה לייעל את הטיפול בבקשות ולחסוך משאבי זמן וכוח אדם. אולם לא זו בלבד שהיא אינה מייעלת את הטיפול, היא משמשת כתירוץ לאי פרסום התשובות.
משרד החינוך מסביר כי התשובות לא מפורסמות מכיוון שהמערכת טרם הותקנה אצלו. במשרד להגנת הסביבה מנמקים את אי הפרסום בכך שתפקודה של המערכת לקוי. מהיחידה לחופש המידע נמסר לממ"מ שהמערכת שהותקנה עד כה בעשרה משרדים, אינה פועלת כשורה באף אחד מהם.
ביחידה מדגישים שפרסום המידע אפשרי גם בלי המערכת, והוא חלק מתפקידו של הממונה על חופש המידע בכל משרד. "החובה להעלות תשובות לאתר באופן עצמאי שרירה, קיימת וניתנת לביצוע גם מחוץ למערכת מחוו"ה", נמסר מהיחידה.
את ההוכחה לכך מספק אתר אינטרנט בשם "מידע לעם" שמפעילות כמה עמותות בהובלת התנועה לחופש המידע. אתר זה עושה בדיוק את מה שאמור לעשות האתר הממשלתי, מציג תשובות ומידע שקיבלו עמותות ממשרדי הממשלה וגורמים ציבוריים. העמותות מעלות את המידע לאתר ביוזמתן.
היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע, עו"ד אור סדן, הבהיר: "אם הם היו את התשובות למערכת, היינו יכולים למשוך משם ולהנגיש את המידע, אם הם לא עושים זאת. אבל המצב שהם לא מעלים באופן יזום לבטח גורם לנו לא לסמוך על המדינה שיפרסמו באופן מסודר את המידע שהם מוסרים לאזרחים".
בניסיון נוסף להנגיש מידע לציבור, פנתה התנועה לחופש המידע ל־30 רשויות וביקשה את כל התשובות שמסרו לאזרחים. חלקן העבירו את התשובות. חלקן הגיבו בהעלאת מידע לאתר חופש המידע הממשלתי. בהמשך לכך, עתר איש התנועה גיא זומר לבית המשפט נגד נציבות הכבאות וההצלה שלא הסכימה למסור לו את התשובות שלה.
הדוח של הממ"מ הוכן לבקשת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. מנהלת ועדת המדע והטכנולוגיה איילת חאקימיאן אמרה בתגובה: "הוועדה רואה חשיבות רבה בשקיפות המידע הממשלתי לציבור, ובנקיטת צעדים להקלה מקסימלית על מחפשי המידע. המידע שייך לכלל האזרחים".
חאקימיאן התחיבה כי "עם מינוי יו"ר לוועדה בכנסת ה־22, תמשיך הוועדה לעקוב אחר מימוש חוק חופש המידע, ייעול התהליך והסרת הליקויים ותקיים דיון בדוח הממ"מ".
עלייה במספר מבקשי המידע
הדוח השנתי של היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים שפורסם ביולי האחרון משקף זינוק במספר מבקשי המידע. אחרי שנים ארוכות שבהן היה ניצול מוגבל מאוד של החוק, ב־2018 חצה לראשונה מספר הבקשות שהוגשו למשרדי הממשלה, יחידות הסמך ורשויות נוספות את מחסום ה־10,000. 10,400 בקשות חופש מידע הוגשו ב־2018, עלייה של 17% לעומת 8,800 ב־2017 ושל 48% לעומת 7,000 בלבד ב־2016.
הסיבה לעלייה היא כנראה אפשרות הגשת הבקשות באופן מקוון. 60% מהבקשות מוגשות היום דרך אתר חופש המידע. אולם למרות העלייה במספר הבקשות, רק חמישה משרדי ממשלה מקדישים תקן מלא לתפקיד הממונה על חופש המידע.
יש לציין כי שיעור הבקשות הנדחות דווקא נמצא בירידה – מ־17% ב־2016 ל־14% ב־2018. במשרד הביטחון נרשם שיעור גבוה במיוחד של דחיית בקשות – 32%. משרד ראש הממשלה בולט בלא מעט קטגוריות של טיפול לקוי בחופש המידע. בין היתר הוא שיאן העתירות שהוגשו לבתי משפט בשל אי־מסירת מידע – 16 במספר.
וואי השיקה את mate x, טלפון מתקפל והיברידי. אפשר כבר להזמין אותו בהזמנה מוקדמת בסין ב-2,400 דולר. לחנויות יגיע ב-15 בנובמבר.המחיר גבוה משל המתחרה גלקסי פולד ב-400 דולר.
בעקבות החרם של ארצות הברית ושל גוגל על וואי נמנעה החברה מהשקה עולמית. כך גם הטלפון לא יכול לעשות שימוש במערכת ההפעלה של גוגל ובאפליקציות הרבות שמפעילה, כולל ג'ימייל וגוגל מאפס.
. בניגוד למכשיר של סמסונג שכולל מסך מתקפל גדול ומסך קבוע קטן שפועל כשהראשי סגור, למייט X יש מסך מתקפל אחד, שיושב על ציר דו צדדי בדומה לשל לפטופ היברידי..
ה-Mate X של Huawei מגיע עם מסך 8 אינץ’, ברזולוציית +Full HD, עם פאנל מסוג OLED ובפריסה של 2200×2480 פיקסלים. כשהוא במצב סגור, עומד גודל המסך על6.6 אינץ’ ומציע בזולוציה של1148×2480 פיקסלים בצד אחד, כשבצידו השני מסך בגודל 6.38 אינץ’ ברזולוציית תצוגה של 892×2480.
מערך הצילום המרובע של המכשיר מגיע עם חיישן 40 מגה-פיקסל ראשי עם מפתח צמצם f/1.8, חיישן 16 מגה-פיקסל לצילום תמונות בזווית רחבה במיוחד במפתח צמצם f/2.2, מצלמה בעלת עדשת טלפוטו עם חיישן 8 מגה-פיקסל לצילום תמונות עם זום אופטי וחיישן עומק (ToF).
החרם פגע ב-27% מהכנסות היצרנית מאירופה, אך גדל בסין ואם לא יהיה שינוי בחרם, נראה שיישאר בסין. כמו בשאר המכשיר המתקפלים מדובר במוצר יוקרה שאינו מיועד לקהל הרחב. המטרה היא בעיקר להראות יכולות טכנולוגיות ולהגיע לקהל חובב הגאד'טים קודם, אם כי ייתכן שחברות זולות יותר יאמצו את הטכנולוגיה וימכרו את המכשירים המתקפלים בזול יותר
בעקבות חוק הריכוזיות, המחייב עסקים גדולים להפריד בין אחזקותיהם הריאליות לפיננסיות, גם מגדל מוציאה את אחזקותיה בקניון רמת אביב למכרז. כבר במרץ דווח ש-16.6% מאחזקותיה על המדף בעקבות החוק.
על פי החוק גוף פיננסי לא יכול להחזיק ביותר מ-10% נכסים ריאליים. החידוש העיקרי הוא שבעוד בעבר דיברה על מכירת 16% מההכנסות, כעת מעוניינת למכור את כל נכסיה
נתוני הלמ"ס משמשים רבים מהעיתונים והחוקרים, אבל בכל הנוגע לדירות, נראה שהנתונים רחוקים מלהיות מדויקים בגלל שיטה שמנפחת את מספר הדירות. כפי שעלה מבדיקה של כלכליסט.
מדי רבעון מפרסמת הלמ"ס את דוח התחלות הבנייה, הכולל את תמ"א 38 ופינוי בינוי, אלא שלמרות שהנתונים נכונים ההצגה שלהם מוליכה שולל, הרי מספר הדירות לא נוסף למלאי הקיים אלא למלאי שנגרע למשל בהריסה ובנייה או בפינוי-בינוי. כדי לדעת כמה בדיוק דירות נוספו למשק יש להחסיר את הדירות שנגרעו.
אם מסתמכים רק על נתוני הלמ"ס, נדמה שמספר הדירות שהתווסף גבוה ב-2000 מהדירות שהתווספו בפועל. נתונים אלו משמשים את רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי, מנהל התכנון והרשות להתחדשות עירונית. עם גדילת פרויקטים מסוג זה שיעור הניפוח של הלמ"ס יגדל.
איך הלמ"ס מודדת
הלמ"ס מודדת את הנתונים לפי נתוני היתר יהבנייה שקיבלה מהרשות המקומיות. כדי לבדוק שהבנייה אכן החלה הלשכה עורכת סקר טלפוני אצל חברות הבנייה. הקושי הוא לחשב בפרויקטים בפינוי בינוי כמה באמת דירות נוספו בפועל בכל שלב בבנייה. לצד יש קשיים טכניים במאגר וניתוח.
מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמסר בתגובה: "המטרה המרכזית של אמידת התחלות הבנייה היא לתת אינדיקציה על ההיקף והשינויים על פני הזמן בהיצע של ענף הבינוי. בחודשים האחרונים קיבלה הלמ"ס פניות מגופים שונים לקבלת מידע על מספר הדירות המיועדות להריסה לפני בנייה מחדש של בניין. בעקבות פניות אלה ובשל היכולת שיש במידע להעמיק ולחדד את מאפייני התחלות הבנייה, פועלת הלמ"ס תקופה ממושכת להשלמתו. בתחילת השנה הקרובה הוא צפוי להיאסף בסקר השדה של הלמ"ס".
מכון אלרוב עם נתונים הפוכים משל הלמ";ס: ירידה של 3.5% במחירי דירות יד שניה בת";א
מעודכן ל-10/2019
מעוניינים לערוך שינויים במסלול החיסכון או בגוף החוסך שבחרתם? המדריך הבא יסביר לכם כל מה שאתם צריכים לדעת
תוכנית "חיסכון לכל ילד" נפתחה על ידי המוסד לביטוח לאומי בינואר 2017. במסגרת התוכנית מפקיד המוסד מדי חודש סכום של 50 שקל עבור כל ילד, בנוסף לקצבת הילדים המשולמת עבורו. הכספים מועברים לחיסכון ייעודי על שם הילד, בקופת גמל או בבנק. כמו כן, ההורים יכולים להוסיף לחיסכון של כל ילד 50 שקל נוספים מקצבת הילדים, ובכך להכפיל את סכום החיסכון ל- 100 שקל בחודש.
עם תחילתה של התוכנית ניתנה להורים אפשרות לבחור את הגוף הפיננסי שבו ינוהל החיסכון ואת המסלול, אולם כדאי לדעת כי החוסכים רשאים לשנות את מסלול החיסכון בכל עת.
שינוי מסלול לחוסכים בקופת גמל
מסלולי החיסכון בתוכנית "חיסכון לכל ילד" מנוהלים באמצעות גופים פיננסיים שמפעילים קופת גמל אחת או יותר במסגרת התוכנית.
עוד בנושא מדריכי ביטוח לאומי
המשמעות של שינוי מסלול היא מעבר לקופת גמל אחרת שמנוהלת על ידי אותו גוף פיננסי או גוף פיננסי אחר. בכל מקרה המעברים מתאפשרים רק לקופות גמל שמשתתפות בתוכנית.
כל מי שחוסך בתוכנית "חיסכון לכל ילד" בקופת גמל רשאי בכל עת לעבור לכל קופת גמל שמשתתפת בתוכנית.
שימו לב, לא ניתן להעביר את כספי החיסכון מקופת הגמל לבנק.
לפני ביצוע שינוי מסלול, כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע ולשקול היטב מהו מסלול ההשקעה המתאים לצרכיו ולנתוניו של הילד שהכסף נחסך עבורו.
שינוי מסלול למי שבחר בחיסכון בנקאי
אם כספי התוכנית מושקעים בחיסכון בנקאי, ניתן לבצע שינויים רק במסלול הכולל תחנות יציאה אחת לחמש שנים, ואך ורק בנקודות היציאה. נקודת היציאה הראשונה במסלול הבנקאי תהיה לא לפני שנת 2022.
עם הגיעו של הילד לגיל 18, ניתן להמשיך ולחסוך ולקבוע מראש תחנות יציאה, גם אם המסלול המקורי שבו הושקעו הכספים היה מסלול ללא תחנות יציאה. כאשר יגיע הילד לגיל 18 שנה, תהיה לו אפשרות לבחור את תקופת החיסכון (חודש, שנה, שנתיים, 3 שנים) לצורך שינוי מסלול חיסכון (או לצורך משיכת הכספים) והוא יוכל לבצע שינוי מסלול או למשוך את הכספים אך ורק במועדים שנבחרו.
אם בחרתם במסלול חיסכון ללא תחנת יציאה, לא תוכלו לשנות את מסלול החיסכון לאורך כל תקופת החיסכון.
כמו כן, לא תוכלו להעביר את כספי החיסכון מהבנק שבחרתם לבנק אחר או לקופת גמל אחרת לאורך כל תקופת החיסכון.לא ניתן לעבור לבנק אחר, וכן לא ניתן לעבור מחיסכון בנקאי לחיסכון בקופת גמל.
לסיכום: מי יכול לשנות את המסלול?
שינוי מסלול חיסכון בתוכנית "חיסכון לכל ילד" אפשרי עבור מי שמנהל את החיסכון בקופת גמל (ולא בחיסכון בנקאי).
השינוי אפשרי גם עבור מי שחוסך בחיסכון בנקאי במסלול שיש בו תחנות יציאה – אבל אך ורק בתחנות היציאה.
מי לא יכול לערוך שינויים בתוכנית?
מי שחוסך בתוכנית "חיסכון לכל ילד" בחיסכון בנקאי במסלול ללא תחנות יציאה.
כיצד מבוצע השינוי?
החוסך ימלא (באמצעות הוריו) טפסים ובהם יצוין המסלול שאליו הוא רוצה לעבור.
שינויים במסלול קופות גמל
במקרה של החלפת קופת גמל לקופה שמנוהלת ע"י אותו גוף פיננסי יש לפנות למוקד השירות של הגוף.
במקרה של רצון לעבור לקופת גמל שמנוהלת ע"י גוף פיננסי אחר אזי יש לפנות למוקד של הגוף שאליו רוצים לעבור, והם יהיו אחראים למעבר.
שינויים במסלול חיסכון בנקאי
יש לפנות לבנק בסמוך למועד תחנת היציאה הקרובה.
שימו לב:
מומלץ לבדוק את כדאיות המסלולים השונים בטרם ביצוע המעבר ולהתייעץ בנושא עם איש מקצוע.
מי הקופות המובילות בחיסכון לכל ילד ל-2018
ההורים מעורבים פחות בחיסכון לכל ילד – מה האלטרנטיבות
בעוד באירופה ובקנדה עושים מאמצים להילחם בבעיות האקלים השונות, ארצות הברית בשלטונו של טראמפ נערכת לפרישה מהסכם פריז שנחתם ב-2015.
הסכם פריז הוא הסכם במסגרת אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים (UNFCCC), העוסק בהפחתת פליטת גזי חממה, מזעור הנזק הקיים ומימון הטיפול בפליטת גזי חממה על ידי מדינות העולם. ההסכם אושרר ב-12 בדצמבר 2015 במהלך ועידת האקלים בפריז. ונחתם בשנת על ההסכם חתמו כ-200 מדינות, ביניהן גם ישראל, שחתמה על ההסכם ב-22 באפריל 2016. ההסכם נכנס לתוקפו בתאריך זה.
ההסכם מדבר על:
- הגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית – המאה ה-18. השאיפה היא להגביל את ההתחממות עד סוף המאה ה-21 ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד.
- הגברת היכולת להסתגל להשפעות השליליות של שינויי האקלים וכן טיפוח העמידות בשינויי אקלים והפחתת פליטות גזי החממה באופן שלא יפגע בייצור המזון.
- עידוד הזרמת כספים בתחום הפחתת פליטות גזי חממה ועמידות לשינויי אקלים
כבר בקמפיין הבחירות שלו הבטיח טראמפ שייצא מההסכם, על אף התנגדות של כמעט 200 מדינות החתומות על ההסכם. אלא שלמרות הצהרותיו של טראמפ תהליך הפרישה מתחיל רק עכשיו.
ארה"ב יכולה להתחיל את הליך הפרישה רק ב-4 בנובמבר, עם הגשת הודעה כתובה לאו"ם על כוונתה לפרוש. הפרישה תיכנס לתוקף רק שנה מאוחר יותר, אלא אם תמשוך ארה"ב את ההודעה.
למעשה,תהליך הבחירות הקרוב בנובמבר 2020 יכול למעשה לגרום להיפוך המגמה ועלייתו של מועמד שירצה להמשיך לתמוך בהסכם האקלים. עם זאת ההליך לא מחייב נקיטת פעולות מעשיות אלא רק דיווח לאו"ם.
לכן ממשל טראמפ הודיע על ביטול התחייבות, כמו זה שניתנה תחת ממשל אובמה לחתוך את פליטות גזי החממה ב-28% עד 2025 לעומת רמתן ב-2005. במקביל פועל הממשל נגד מאמצים של מדינות בארה"ב לצמצם את פליטות גזי החממה בשטחן.
השפעות ההתחממות הגלובלית נמצאות בשנים האחרונות בתאוצה, ובשנים שחלפו מאז חתימת הסכם האקלים בפריז ב-2015 היקף פליטות גזי החממה הגיע לשיאים חדשים – כך לפי ממצאים מדאיגים של ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) שפורסמו לפני חודש.
וויליאם נורדהאוס – זוכה פרס נובל שהכניס את האקלים לכלכלה
ענקית ביטוח האשראי Coface מעניקה לישראל את הדירוג הכללי A3, וציון A2 בדירוג האקלים העסקי
ישראל קפצה 45 מקומות למקום ה-35 במדד קלות עשיית העסקי.ם את המדד עורך הבנק העולמי. בשנה שעברה דורגה במקום 49 ולפני שנתיים במקום ה-54.
עם זאת, עסקים בישראל אומרים שלא נראה שיפור בשטח ובטח שלא בקפיצה שכזו. יש אפילו מי שטוען שנעשתה מניפולציה של הנתונים. בהודעה של משרד המשפטים לפני פרסום הנתונים נכתב כי "במהלך השנתיים האחרונות פועל החשב הכללי בשיתוף עם משרד המשפטים ועם רשות המיסים, שהינם אחראים על מרבית התהליכים הנמדדים במסגרת המדד ומקדמים כל אחד בתחומו רפורמות ושינויים לצמצום הבירוקרטיה ושיפור הסביבה העסקית, לתכלול הנושא מול משרדי הממשלה, המגזר העסקי ונציגי הבנק העולמי. זאת במטרה להציג בפני הבנק העולמי, בין היתר, את הרפורמות, השינויים והשיפורים שבוצעו בתחומים השונים על ידי משרדי הממשלה לצורך צמצום הבירוקרטיה והקלה על עשיית העסקים בישראל, ועל מנת שאלו יקבלו ביטוי במסגרת המדד. בעקבות זאת, כבר בשנה הקודמת חל לראשונה היפוך במגמה ומדינת ישראל עלתה ב-5 מקומות, ממקום 54 למקום ה-49".
עלו הרבה מקומות, לא בניקוד
כשבוחנים את הניקוד, הניקוד הכללי של ישראל עלה ב-1.7% בלבד, מ-75 ל-76.7 נקודות. גם בעניין היתרי הבנייה אין התקדמות.ישראל שיפרה את ניקודה מ-76.6 ל-76.7 נקודות בלבד, ניקוד מקרי לחלוטין.
השיפור הניכר ביותר הוא בתחום המסים מהמקום ה-90 למקום ה-13. הסיבה לשיפור היא בעיקר תהליכי דיגיטציה, אלא שבענף ראיית החשבון מסבירים שהסיבה לקפיצה המטאורית היא שהדירוג בעבר היה מוגזם כלפי מטה. השיפור הניכר ביותר הוא בהחזרי מ"ס ומע"מ.
שיפורים גדולים יותר חלו דווקא במקומות הנמוכים, כמו רישום נכסים, שם למשל חל שיפור של 0.4 נקודות – מ-66.7 ל-67.1 נקודות ל-75 נקודות. בהיבטזה ישראל במקום 75,
בענף המדדים אומרים שבמקום שבישראל יתאימו את עצמם לעסקים, הם מתאימים את עצמם למה שהמדד מודד ומשפרים נתונים שם במקום לשפר את העסקים.
מדד קלות עשיית עסקים הוא מדד שפותח על ידי שמעון דג'נקוב מהבנק העולמי. המחקר האקדמי של הדו"ח נעשה בשיתוף עם הפרופסורים אוליבר הארט ואנדריי שלייפר. הדירוג הגבוה ביותר (ערך מספרי נמוך) מצביע על נהלים טובים יותר לעסקים, בדרך כלל פשוטים יותר, והגנות חזקות יותר של זכויות קניין. מחקרים אמפיריים הממומנים על ידי הבנק העולמי מראים כי לשיפור נהלים החלים על עסקים יש שפעה חזקה על הצמיחה הכלכלית.
מטרת המדד כפי שהוגדר על ידי מפתחיו, היה לפתח אינדיקטור שיאפשר קיום מחקרים אמפיריים שיגדירו את הרמה האופטימלית של הרגולציה העסקית. האינדיקטורים שנאספו במסגרת פרויקט "קלות עשיית עסקים" מאפשרים מחקר כזה. מאז תחילת הפרויקט בנובמבר 2001, יותר מ -3,000 מאמרים אקדמיים השתמשו באחד או יותר מהאינדיקטורים שנבנו בפרויקט.
במכון לדמוקרטיה אומרים שהמצב טעון שיפור
הגובת דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומי שמובילה את פרויקט הקטנת הרגולציה במכון מציינת כי:
"הסביבה העסקית בישראל סובלת מזה שנים רבות מבירוקרטיה מכבידה ומסורבלת ומעודף רגולציה, הפוגעות בין היתר בנכונות משקיעים זרים ומקומיים לבצע בישראל השקעות, להקים מפעלים ולעשות עסקים. סביבה עסקית זו מהווה חסם משמעותי לצמיחת המשק ופוגעת בפריון העבודה.
על אף הזינוק בדרוג, ולמרות שבשנים האחרונות נעשה נסיון רציני מצד הממשלה להקל את הנטל על בעלי עסקים, בין היתר באמצעות האגף לטיוב רגולציה במשרד רה"מ, החלטת ממשלה להפחתת הנטל הרגולטורי ב-25%, לצד הרפורמה ברישוי עסקים, חיוב הצגת עלות-תועלת כלכלית בכל הצעת חוק ממשלתית, ושיפור הסביבה העסקית במסגרת ועדה בהובלת החשכ"ל- מיקומנו במדד עשיית העסקים של הבנק העולמי ובמדדים בינ"ל נוספים עדיין טעון שיפור".
אבירם ניצן מוסיפה כי "על מנת שצעדי הממשלה יורגשו בשטח, יש להקים בהקדם מערך דיגיטלי בפורמט של one stop shop – לניהול ממשקי הבירוקרטיה הממשלתית, ולחלץ את בעלי העסקים מתהליכים מסורבלים, זמני תגובה איטיים, חוסר תיאום בדרישות של גורמי הממשל ואף דרישות רגולטוריות סותרות".
בשנה האחרונה מקדם המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף כלל גורמי הממשל תהליכים המסייעים להקטנת הנטל הבירוקרטי, לרבות מעבר לשימוש בהצהרות, שיפור התיאום בין גורמי הממשל והמגזר העסקי והסרת חסמים לעשיית עסקים תוך חיזוק הקשר עם גופים בינלאומיים שמודדים את ישראל.
לאחרונה דווחנו שניק קייב יגיע לארץ ב-2020. זו לא הפעם הראשונה של ניק קייב בישראל אבל מחירי ההופעות עולים. הוא לא האמן היחיד שמתעתד להגיע לישראל בקרוב. כמה עולות ההופעות לפי המיקום ואיך אפשר למצוא הנחות.
ניק קייב
ניק קייב יופיע באצטדיון בלומפילד ב-17 ביוני 2020. מכירת הכרטיסים כבר נפתחה והמיר ההתחלתי עומד על 284 שקל לכרטיס. כרטיסים קרובים לבמה יקרים יותר, לכן כרטיסי עמידה גם יקרים יותר. במרחק רמה 3 ו-4 המחיר 399 שקל. ב-zone a המחירים 469 שקל. ב-zone b המחירים 699 שקל ל-vip המחיר כבר כמעט אלף שקלים.
חבילת הVIP כוללת:
• כניסה מהירה לאיצטדיון במסלול VIP אל תוך הלאונג'
• אירוח טרום מופע בלאונג' ה- VIP
• כניסה ישירה מהלאונג' לתוך ZONE A
• תג מזכרת ייחודי
• עמדת מרצ' בלעדית בלאונג' ה- VIP
קופונים:
לקוחות אמריקן אקספררס מקבלים 15% הנחה להופעה
עוד בנושא מדריכי צרכנות
לואי סי קיי
הסטנדאפיסט לואי סי קיי שהיה מעורב בפרשת הטרדות חזר לסיבוב הופעות דווקא בארץ. בנובמבר הוא מגיע לחולון ולתל אביב. ב-23 בנובמבר להנגר תל אביב וב-28 בנובמבר להאנגר חולון.
מחיר הכרטיסים 199 שקל עד 349 שקל בהתאם למיקום. המופע הוא בהפקת סברס הפקות ואפשר לקנות את הכרטיסים בקופת תל אביב. בתל אביב נמכרו כל הכרטיסים.
סלין דיון
סליון דיון צפויה להגיע לארץ לשתי הופעות בארץ באוגוסט 2020, ב-4 וב-5 באוגוסט. שתי ההופעות בגני יהושע. מחיר כרטיס מתחיל ב-395 שקל. המחיר לדשא בעמידה ובכיסא גלגלים. עם השיפור במיקום, עולים המחירים, ברמה 6 המחיר 495 שקל וכך בכל רמה המחיר עולה בכמאה שקל עד לרמה 1, 1095 שקל. כניסת VIP תעלה1895 שקל. אפשק לקנות את הכרטיס בקופת eventim וגם לקבוע מחיר שבגינו תקבלו את המקום.
לקוחות אמריקן אקספרס יכולים לקבל 10% הנחה.
בעקבות ה-BDS פחות אמנים מופיעים בישראל, בין אם מסיבות אידאולוגיות ובין אם כי האמנים מקבלים איומים.
בכל מקרה היזהרו מכרטיסים מזויפים
איך להיזהר מכרטיסים מזויפים להופעות
איפה אפשר למצוא את הכרטיסים הכי זולים להופעות
כמה עולות אפליקציות המוזיקה השונות ומה הכי טובה
הלוואה בערבות המדינה היא פתרון שנועד לעסקים קטנים ובינוניים. הבנקים לא ממהרים להלוות לעסקים אלו בגל הסיכון הכרוך בעסק חדש או בעסק עם קשיי תזרים. במקרה כזה הבנק לא ימהר לתת את ההלוואה, ידרוש ביטחונות או יעלה את הריבית מאוד כך שלא ישתלם לעסק.
לחלל זה נכנסת הקרן לעסקים קטנים ובינוניים המאפשרת הלוואה בערבות המדינה בתנאים מועדפים.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מהי הלוואה בערבות המדינה
הקרן המלווה בערבות המדינה היא למעשה קרן של מיליארדרים בחסות משרד הכלכלה והאוצר. הקרן נותנת ביטחונות לעסקים קטנים ובינוניים עבור הלוואות באחד הבנקים הבאים: לאומי, מזרחי, מרכנתיל דיסקונט, אוצר החייל.
יתרונות
היתרון העיקרי הוא ריבית נמוכה יחסית. עוד יתרונות הם החזר תוך חמש שנים, אישור זכאות של המדינה, אפשרות להלוואות גרייס המאפשרת להחזיר הלוואה במועד מאוחר יותר, ביטחונות נמוכים מצד העסק וכן לא מקשה על לקיחת הלוואות עתידיות
הזכאים להלוואה
כל עסק שהמחזור שלו אינו עולה על 100 מיליון שקל בשנה רשאי לקבל ערבות בערבות המדינה, בתנאי שאין לו חובות למדינה, לא נמצא בהליכי הוצאה לפועל, פשיטת רגל וכינוס נכסים. כמו כן לקוחות מוגבלים לא יוכלו לבקש הלוואה. גם עמותות יכולות לבקש הלוואה.
סכום ההלוואה
סכום ההלוואה המותר הוא עד חצי מיליון שקל המיועדים לפתיחת עסק או לצורכי מימון והשקעה או 8% מהמחזור השנתי, הגבוה ביניהם, בהתאם למסלול.
מסלולים בערבות המדינה
קיימים שלושה מסלולים:
עסק חדש: מסלול זה מיועד למי שנמצא בשלבי הקמה של עסק חדש או מעוניין. לפתוח כזה. על היזם להביא 10% הון עצמי לאישור ההלוואה.
מסלול הון חוזר לעסקים בקשיי תזרים: עסקים בקשיי תזרים יכולים לקבל הלוואה בערבות המדינה בתנאי שמראים יכולת החזר ומראים כי הקושי התזרימי הוא זמני או שהם נמצאים בליווי עסקי מהותי.
מסלול לשיפור העסק: עסקים מכניסים שרוצים לשדרג את העסק, להגדיל ציוד, כוח אדם, לעבור מקום, להתרחב וכן הלאה זכאים למסלול זה. במסלול זה ההשתתפות העצמית גבוהה יותר, 25%. אפשר גם מסלול משולב המשלב עסק בקשיי תזרים ועסק שרוצה לגדול.
מסלול מהיר: הלוואה זו מתאימה לעסקים שהמחזור שלהם עד 3 מיליון שקל, וההלוואה ניתנת עד סכום של 100 אלף שקל.
מסלול השקעות לתעשייה: גובה ההלוואה עד 90% מגובה ההשקעה או עד 15% ממחזור העסק (הנמוך מביניהם), נדרשים לעד 30% בטחונות להלוואה או שעבוד של נכס (ברכישת נכס).
עסקים יצואנים (יצוא בהיקף של לפחות 250 אלף דולר בשנה שקדמה להגשת הבקשה): גובה ההלוואה עד 12% מהמחזור, נדרשים לעד 25% בטחונות.
איך להגיש בקשה להלוואה בערבות המדינה
אומנם מדובר בהלוואה בתנאים מעולים לעסק, אך קשה לקבל אותה, הן משום שצריך לעבור סבכת בירוקרטיה והן משום שצריך להציג תוכנית עסקית מפורטת.
תוכנית עסקית: ראשית, יש לבנות תוכנית עסקית של 5-10 עמודים, הכוללת את ההיסטוריה הכלכלית של היזם. בעסק קיים צריך ניתוח כלכלי של העסק שלוש שנים אחורה. צריכים להיות נתונים על השוק שבו העסק פועל, איך מתמחרים בו, מה אמצעי השיווק ועלותם, מה הוצאות העסק, למה מיועדת ההלוואה, יכולת ותוכנית החזר להלוואה ועוד. הנתונים הפיננסיים צריכים להיות מגובים בהוכחות.
הקרן מציעה עזרה של מעוף בבניית התוכנית העסקית.
את התוכנית מגישים לקרן לעסקים קטנים. יש להגיש את הבקשה לאחד מהגופים המתאמים של הממשלה בקרן אשר מבצעים את בדיקת יכולת ההחזר של העסק וממליצים על מתן הלוואה או שלילת הבקשה (חברת ג'י.אס.אי מחקר אנליטי או למשרד רו"ח עובד בן-דוד) לאחר שהם מעיניים בבקשה הם קובעים פגישה עם בעל העסק ומחליטים אם לאשר או לסרב. מומלץ להביא מלווה עסקי לענות על השאלות.
החלטת מנהל הקרן: לאחר הפגישה עם הכלכלן מטעם הקרן מנהל הקרן מחליט אם לאשר, לאשר חלקית או לדחות את ההלוואה. בשלב זה עוברים לבנק.
החלטת הבנק: מבקש ההלוואה יכול לבחור אחד מארבעת הבנקים המוזכרים לעיל. אפשר גם לבחור את הסניף. והבנק לא חייב להיות הבנק שבו יש ללווה חשבון. מנהל הבנק יחליט אם לאשר חלקית, לאשר בכלל או לדחות.
ועדה מרחבית: לאחר החלטת הבנק הבקשה עוברת לוועדה מרחבית שיכולה לקבוע את כל אחת משלוש האפשרויות.
ועדה אחרונה: אם קיבלתם את כל האישורים, תועברו לוועדה סופית הכטלל את נציג הבנק, הקרן והאוצר, זו תחליט את ההחלטה הסופית. המידע יועבר אליכם דרך הבנק.
בקשות להלוואה יש להגיש באמצעות הגופים שנבחרו כמתאמים של הקרן המפורטים להלן:
חברת ג'י.אס.אי מחקר אנליטי:
להגשת בקשה באתר: keren.gse.co.il
טלפון: 03-5213030
משרד רו"ח עובד בן דוד:
להגשת בקשה באתר: keren.bdsk.co.il
טלפון: 03-7255555
הגשת בקשה באמצעות מעוף או יועץ עסקי
אפשר להגיש בקשה באמצעות מעוף או יועץ עסקי שיבדקו את היתכנות הבקשה ויציעו הצעות לשפרה
בקשה עצמית
בעקבות הקשיים והבירוקרטיה הוחלט שכל בעל עסק יוכל להגיש בעצמו. השאלון מאפשר לכל בעל עסק להגיש בעצמו את בקשתו לקבלת הלוואה מהקרן, בצורה פשוטה, ידידותית ומהירה יותר מאשר בעבר ובעלות כוללת של 250 שקל.
מידע נוסף בדבר הגשת הבקשה לקבלת הלוואה מהקרן בערבות המדינה ניתן למצוא בקישורים הבאים:
שיעורי הצלחה
בשנים האחרונות חצי מהבקשות לא מאושרות. בענף ממליצים להשתמש בייעוץ עסקי כדי להגדיל את הסיכויים.
ערבות וביטחונות
המדינה ערבה רק ל-70% מסכום ההלוואה. על הלווה להביא 25% ביטחונות משלו, השיעור הנותר ללא ביטחונות. במסלול של הקמת עסק הביטחון מצדכם הוא 10% בלבד. במסלול תעשייה נדרש ביטחון גבוה יותר.
ריבית
שיעור הריבית על ההלוואות לפי המסלולים השונים יהיה כמקובל במערכת הבנקאית להלוואות מסוג זה ויאושר על ידי ועדת האשראי של הקרן.
כמה זמן לוקח לקבל הלוואה בערבות המדינה
בעיקרון ההליך כולו לא אמור לקחת יותר מחודש-חודשיים, אבל אם נדרשות השלמות זה יכול לקחת גם שלושה חודשים ויותר.
ערעורים ובקשות נוספות
אם הסכום אושר בחלקו, אפשר להגיש בקשה נוספת להשלמת הסכום. אפשר גם לבקש במסלול אחר עד חצי מיליון שקל או 8% מהמחזור השנתי, אם הוא גדול מהסכום. או לגשת לבקשה חוזרת באותו בנק או בבנק אחר בתוך 45 יוןם.
הלוואה בערבות המדינה – עכשיו זה פשוט יותר
ערבים להלוואה או לשכר דירה – מה צריך לדעת