תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
כרטיס אשראי max בהצדעה
"בהצדעה" הוא מועדון שנועד, כשמו כן הוא, להצדיע לאות הערכה למשרתים פעילים במילואים ולמשוחררים בתום שירות סדיר מלא (עד שלוש שנים ממועד השחרור). וכן – האמת שמגיע להם – אנחנו שומעים על הטבות לעובדי חברת החשמל, הטבות לחברי ההסתדרות, ובכלל – הטבות לקבוצות מאורגנות ולמועדונים, אבל זה המועדון החשוב ביותר- מועדון שמספק הטבות לאנשי הצבא – בסדיר ובקבע ובמילואים. אז אנשי הקבע ועובדי משרד הביטחון יכולים ליהנות ממועדון הצרכנות "חבר" – אחד המועדונים החזקים ביותר שמעצם גודלו מאפשר הטבות משמעותיות לחברים בו – כאן תוכלו לקרוא על המועדון; ולמילואימניקים יש את "max בהצדעה" של חברת max (לשעבר "לאומי קארד").
המועדון הזה מקנה למילואימניקים ולמשוחררים הטבות רבות בתחומים שונים, למשל: בילוי, תרבות, פנאי, צרכנות ועוד. חברי המועדון ובני משפחותיהם מדרגה ראשונה – בן/בת זוג, הורים או ילדים עד גיל 21 – יכולים לקבל דרך max כרטיס ויזה בינלאומי שמעניק להם הטבות שונות.
כרטיס האשראי max בהצדעה מעניק למי שמחזיק בו פטור מלא מתשלום דמי כרטיס, כל עוד הכרטיס ממשיך להיות משויך למועדון. בנוסף, הוא לא כולל עמלות על שימוש נדחה. על משיכה של מט"ח מכספומט ישלם בעל הכרטיס עמלה של 3% מגובה המשיכה, כשעמלת המרת מטבע חוץ לשקל היא גם כן בגובה 3%. עם זאת, כיום ניתן לחסוך בעמלה הזו בצורה משמעותית דרך כרטיסים אחרים, לרבות כרטיס פיוניר ובאמצעות משיכה ישירה.
הכרטיס מאפשר משיכת מזומן בתקרה של 2,500 שקל.
באמצעות הכרטיס תוכלו לבצע את כל סוגי העסקאות: עסקאות רגילות, עסקאות בתשלומים, עסקאות עם קרדיט וקרדיט פלוס או עסקאות 30+. בעל הכרטיס יכול לבחור בין חיוב חשבון הבנק שלו בתאריך ה-2, 10 או ה-15 בכל חודש.
ההטבות הניתנות במסגרת הכרטיס
מי שמחזיק בכרטיס האשראי max בהצדעה, נהנה כמובן מכל ההטבות המוצעות במסגרת אתר המועדון – עם אפשרות להנחה נוספת בגובה של כ-10-20% עליהן מעצם החזקת כרטיס האשראי (הנחות אלה אינן ניתנות לבני המשפחה של חבר המועדון). הכרטיס מאפשר הנחות קבועות אצל כ-2,500 עסקים, הנחה בגובה של 21 אגורות בתדלוק בשירות מלא בתחנות סונול (בשירות עצמי ניתנת השלמה להנחה) וכן 5% הנחה בחנויות הנוחות Sogood בתחנות הדלק. מחזיק הכרטיס משתייך למועדון max וזכאי להטבות שמעניק המועדון: הטבות בנושאי אופנה וצרכנות, אטרקציות, ילדים, בתי קפה ומסעדות, נופש, פנאי, כושר ועוד, הטבות 1+1, תוכנית הפינוקים ועוד.
מחזיקי הכרטיס הטסים לחו"ל מקבלים ביטוח נסיעות חינם דרך AIG. ביטוח זה הוא בסיסי יחסית, אבל יכול לספק אנשים שטסים לחו"ל לשהות קצרה או נטולת סיכונים. הכיסוי הביטוחי כאן כולל עד 285,000 דולר הוצאות רפואיות במהלך אשפוז בחו"ל, 1,350 דולר ליום אשפוז, כיסוי מלא על הטסה רפואית, 10,000 דולר כיסוי לתאונות אישיות ועוד.
בנוסף, מחזיקי הכרטיס יכולים להזמין גיפט קארד נטען, עם הנחה של 15% ברשתות שונות.
כך או אחרת, לכל המתעניינים חשוב להזכיר – אין טעם לעשות כרטיס אם לא תשתמשו בו, אין טעם לעשות כרטיס אם כבר יש לכם כרטיס. גם אם לכאורה זה בחינם, הרי שבסופו של דבר זה עולה כסף, או שזה יעלה כסף, אז למה להחזיק שניים (ויש כאלו שמחזיקים יותר). כלומר, אם יש לכם כרטיס ואתם חושבים לעשות את כרטיס בהצדעה, תשקלו לבטל את הכרטיס הקיים. אם אין לכם כרטיס זה כבר משהו אחר.
מועדון בהצדעה
מועדון בהצדעה הוקם ומתופעל בידי משרד הביטחון, הקרן והיחידה לחיילים משוחררים ואכ"א (אגף כוח אדם), והוא ממומן באופן שוטף – כ-15 מיליון שקל, מכספי קופת המדינה.
המועדון מציע לחיילי מילואים הטבות בתחומי פנאי וצרכנות.
המימון השוטף 15 מיליון שקל מתקזז מול העמלות שמקבל המועדון – השימוש באתר מכניס עמלות של קרוב ל-5 מיליון שקל בשנה. אלא שמשרד הביטחון מעוניין לקבל עמלות גבוהות יותר, והוא בחר בלאומי קארד כחברה שאיתה הוא יעבוד כדי לקבל תנאי טובים יותר וסכום גבוה יותר. הציפייה הייתה לקבל סכום שנתי העולה על 5 מיליון שקל.
הסערה סביב בחירתו של לאומי קארד ככרטיס ייעודי לחברי המועדון
במהלך ספטמבר ואוקטובר 2017 התחוללה סערה סביב "החיבור" בין כרטיס לאומי קארד ומועדון הצדעה. ראשית נתחיל בכך שמקובל שלכל מועדון יש כרטיס ייעודי, אבל זה לא היה כך בהצדעה. עד אז ניתן היה לקנות דרך אתר בהצדעה ולשלם בכל סוגי כרטיסי האשראי. כשהמועדון החליט לשנות את פני הדברים – הוא נאלץ "להילחם" במילואימניקים.
המועדון יזם מהלך להעברת כל חיילי המילואים לכרטיס אשראי של חברת לאומי קארד לאחר שבעבר יכלו חברי המועדון לבצע קניות באתר באמצעות כל כרטיס שהוא. המילואימניקים מחו על המהלך וטענו שמועדון הצדעה כופה עליהם להנפיק כרטיס אשראי של חברה מסחרית מסוימת, כתנאי למימוש ההטבות המגיעות להם מתוקף היותם משרתים במילואים. מה הקשר בין ההטבות האלה לבין הכרטיס של לאומי קארד? – הם שאלו – למה לחייב אותם ברכישת כרטיס של לאומי קארד, ולמה בעצם לסגור את האתר לתשלומים דרך כרטיסים אחרים? הרי יש כאן עניין מסחרי והוא לא צריך להיות חלק ממנגנון האינטרסים שלשמו הוקם מועדון בהצדעה – לעזור למילואימניקים.
המילואימניקים טענו בתקשורת כי מדובר במחטף, שכן החל מ-2018 לא ניתן על פי חוק לשנות תנאים של מועדון. הם התלוננו כי לאומי קארד מעוניין לקבל את רשימת 200 אלף המילואימניקים חברי המועדון והם לא באמת שקופים בנתונים מול החיילים.
חמדה מרק, ראש אגף חיילים משוחררים ומנהלת הקרן לחיילים משוחררים אמרה בהקשר זה – "במועדון בהצדעה חברים 220 אלף חברים, 100 אלף מתוכם פעילים, 75% מתוכם כבר מחזיקים בכרטיס אשראי בהצדעה. לפי מודל שהוחל ב-2015, ככל שיגדל השימוש בכרטיסי האשראי, תגדל עמלת הסליקה שחוזרת למועדון, ותנותב באופן מידי להגדלת הסבסוד וההטבות לחברים.
"החברה הזוכה התחייבה שלא לגבות דמי חבר וחויבה להציע כרטיס חוץ בנקאי ולמצוא פתרון למילואימניקים שלא יכולים להשתמש בכרטיס חוץ בנקאי. סכום הכסף לסבסוד ההנחות וההטבות לחברי בהצדעה צפוי לגדול ובכל מקרה הוא לא יהיה נמוך מהקיים.
"לסיכום, באיזון שבין היתרונות הגלומים במימוש הטבות מועדון בהצדעה באמצעות כרטיס אשראי בלבד (שעיקריו הגדלת הסבסוד וההנחות לחברי המועדון ללא כל עלות לחברים), לבין חסרונות המהלך (הטרחה שבהוצאת כרטיס אשראי חדש, הטרדה שבהחזקת כרטיס אשראי נוסף), אנו סבורים, כי ביצוע המהלך לאחר תקופת היערכות והסתגלות, הינו צעד מאוזן וסידרתי שפגיעתו פחותה מתועלתו והוא אינו חורג ממתחם סבירות ההחלטות שבסמכות משרד הביטחון לקבל כמי שמפעיל את מועדון בהצדעה".
בשורה למילואימניקים – הטבות לעצמאיים. ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בראשות ח"כ אלי אלאלוף, אישרה (בסוף יוני 2017) הצעה שלפיה משרתי מילואים עצמאים יפוצו על אובדן הכנסות ופגיעה בעסק בזמן ששירתו. על פי ההחלטה, המדינה תפצה מילואימניקים עצמאים המשרתים במילואים בשיעור 25% מהכנסתם הממוצעת בתקופה של שלושת החודשים שקדמו לשירות המילואים. שימו לב מדובר בשינוי משמעותי – אולי לא מספיק, אבל עד עכשיו הפגיעה בעצמאיים שמשרתים במילואים היתה אדירה. זה הישג, אבל צריך לתת להם יותר.
כמו כן, אושרו הטבות לבני ובנות זוג של משרתי המילואים. בנות הזוג/ בני הזוג יוכלו לצאת שעה קודם מן העבודה בזמן שירות המילואים ומבלי שיופחת שכרם. הצעת החוק אושרה בתמיכת המעסיקים. סכום התגמול לא יפחת מ־196 שקלים ליום, ולא יעלה על 1,441 שקלים ליום. כמו כן, הפיצוי יחול רטרואקטיבית עבור תקופות מילואים החל מ־01.01.2016.
פרטים נוספים על הכרטיס תמצאו באתר של חברת max.
עדכונים אחרונים:
מרץ 2019: לאומי קארד הופכת לmax: חברת כרטיסי האשראי, שנפרדה מבנק לאומי בחודש מרץ הופכת לגוף פיננסי עצמאי תחת השם max. החברה צפויה להציע שירותים גם בתחום הביטוח והחיסכון. מהחברה נמסר כי תוכנית ההטבות למחזיקי כרטיס לאומי קארד לא תשתנה באופן מהותי (לחץ כאן להרחבה).
ינואר 2019: משרד הביטחון האריך בשנה את המכרז עם לאומי קארד, כלומר עד סוף 2019. המועדון שהוקם ב-2010 מקבל מימון ממשלתי שנתי של 15 מיליון שקל. חברי המועדון זכאים להנחות בסרטים, מופעים, הצגות, מסעדות, פארקי מים ונופש, קניית מוצרי צריכה, ביטוחים ועוד.
כזכור, החל באוקטובר 2017 חיילי המילואים יכולים לממש את הטבות המועדון רק באמצעות כרטיס אשראי של לאומי קארד. כרטיס שניתן ללא עלות. המטרה הייתה לשפר את ההטבות באמצעות קבלת עמלות מחברת כרטיסי האשראי (שיעור החזר מסוים מעמלת הסליקה).
החיבור עם לאומי קארד עורר בזמנו התנגדות מצד אנשי המילואים, ואף גרר תביעה בטענה שמכריחים אותם להחזיק בכרטיס אשראי נוסף. בעתירה שהגיש בן-דוד, עורך דין המשרת במילואים, נטען כי מדובר בהחלטה לא שוויונית שפוגעת ביותר מ-100 אלף חיילי מילואים. בית המשפט דחה לחלוטין את הטענות האלו. השופט יצחק עמית אמר בדיון כלפי התובע – "חברי דיברו בעדינות עם אדוני, אני קראתי את כל הערימה הזו וחיפשתי בזכוכית מגדלת איזושהי פגיעה כאן ולא מצאתי. אין כאן פגיעה. צריכים להחזיק עוד כרטיס אשראי בארנק. זה הכל".
מהם כרטיסי קאשבק, והאם כדאי? קרדיט: pixabay
כרטיס אשראי אמריקן אקספרס ירוק
כרטיס האשראי אמריקן אקספרס ירוק הוא כרטיס יוקרתי יחסית, המיועד ללקוחות כל אחד מהבנקים הפועלים בישראל. הדבר הראשון שאתם צריכים לדעת עליו הוא שנדרש מכם לשלם סכום חודשי כדי להחזיק בו – מחיר הבסיס של דמי הכרטיס נכון לעכשיו הוא 18.24 ש"ח, סכום לא מבוטל ביחס לרוב כרטיסי האשראי בישראל. עם זאת, על פי השימוש החודשי ניתן לקבל הנחה או פטור מדמי הכרטיס.
הכרטיס הירוק של אמריקן אקספרס הוא בינלאומי וזמין לשימוש בחו"ל, גם אם הניסיון שלנו מראה שבאירופה למשל מקבלים אותו פחות. הכרטיס מאפשר ביצוע של כל סוגי העסקאות, משיכת מזומן בתקרה של עד 4,000 ש"ח ובחירה בין ארבעה מועדים לחיוב חשבון הבנק: ה-2 לחודש, ה-10 לחודש, ה-15 לחודש וה-20 לחודש. אפשרות אחרת המוצעת בכרטיס היא חיוב מחשבון מט"ח, דולר או יורו, בכרטיס הבנקאי בלבד.
אילו הטבות מעניק הכרטיס?
כרטיס אמריקן אקספרס ירוק כולל מספר לא מבוטל של הטבות למחזיקים בו ולמשתמשים בו. הם מקבלים הנחה אוטומטית במעמד החיוב על שימוש בכרטיס בכ-3,000 בתי עסק, לצד מבצע 1+1 על רכישת כרטיסים לקולנוע ברשתות הנבחרות והטבות נקודתיות בבתי עסק שונים. ההטבות מפורטות באתר אמריקן אקספרס – לפרטים נוספים לחצו כאן.
מחזיקי הכרטיס יכולים להזמין באמצעותו ביטוח נסיעות חינם עד לסכום של כ-480,000 דולר (בנסיעות של עד כחודשיים). ביטוח זה מעניק כיסוי על אשפוזים בחו"ל, מטען, ביטול טיסה, הטסות רפואיות ועוד. את הביטוח נדרש להפעיל לפני כל טיסה. שירות ייחודי לכרטיס הוא Global Assist, שמאפשר למחזיקיו לקבל הצעות סגנון חיים ביעדים שונים בחו"ל 24 שעות ביממה, כולל הנחות נקודתיות: נניח הצעות מוזלות לבילויים או לכניסה לאתרי תיירות.
במסגרת תוכנית ההטבות Membership Rewards יכולים הלקוחות לצבור נקודות ולהמיר אותן לרכישות אצל שותפים ישראליים ובינלאומיים: כל 60 ש"ח של רכישה שווה לנקודה אחת בתוכנית. בין השותפים אפשר למנות את אל על, דלתא, אייר פראנס, אלאיטליה, הילטון, לה מרידיאן ועוד. מפעם לפעם מוצעים לבעלי הכרטיס מבצעים נקודתיים של נקודות ברשתות ובבתי עסק.
על הכרטיס תוכלו לקרוא עוד באתר של אמריקן אקספרס.
מה המשמעות של הרווח התפעולי והרווחיות התפעולית? מה הרווח והרווחיות של שופרסל? ואיך אפשר לדעת מה הרווחיות התפעולית שלה בתחום הקמעונאות?
הדוחות של רשתות המזון ברבעון השלישי ובכלל מתחילת השנה היו טובים יותר ביחס לתקופות המקבילות אשתקד. הסיבות לכך מגוונות – זה גם נובע מסיבות פנימיות (בחברות עצמן) כמו התייעלות, החדרת מותג פרטי, צמיחה דרך רכישת סניפים, וגם מסיבה חיצונית – החלל המסוים שהותירה הנפילה של מגה (עד שיינות ביתן השתלטה על הרשת, לצד רשתות אחרות שרכשו סניפים של הרשת).
השיפור בפעילות הרשתות מתבטא בשורה העליונה – גידול בהכנסות, לצד גידול ברווחים ושיפור ברווחיות, והנה התוצאות של שופרסל, הגדולה מבין רשתות השיווק – ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו ב-3.04 מיליארד שקל, לעומת 2.99 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד – גידול צנוע של כמעט 2%, וגם בהתייחס לחנויות הזהות (חנויות שהיו ברבעון המקביל וברבעון הנוכחי – השלישי של 2016) נרשם גידול בפעילות של 3.3% שמיוחס להערכת הנהלת החברה לשינויים בהרכבי הסל ולשינוי בתמהיל המוצרים.
המכירות למ"ר בחנויות החברה ברבעון השלישי השנה היו 6,174 שקל, בהשוואה ל-5,836 שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול נאה של 5.8%, שנבע מגידול במכירות במקביל לצמצום שטחי מסחר. השיפור בפעילות לא מיוחס רק לרבעון אחד, בתשעת החודשים הראשונים עלו הכנסות החברה ל-8.97 מיליארד שקל לעומת 8.58 מיליארד שקל – עלייה נאה של כמעט .5%. במקביל לגידול בהכנסות שופרו ברבעון השלישי ובכל תשעת החודשים, הפרמטרים התפעוליים הנוספים, לרבות הרווחיות התפעולית, ורגע לפני המספרים – מה בעצם המשמעות של הרווח התפעולי האבסולוטי והרווחיות התפעולית?
ובכן, הרווח התפעולי מבטא כמה החברה הרוויחה מהפעילות שלה עצמה. אם אנחנו מסתכלים על הדוח של שופרסל אז בהנחה שכל הפעילות היא קמעונאות (בהמשך נראה שיש פעילות נדל"ן), אז הרווח התפעולי מבטא את כל ההכנסות מהפעילות הקמעונאית פחות כל ההוצאות התפעוליות שקשורות לפעילות הקמעונאית. הרווח התפעולי מלמד על מצב הפעילות של החברה. החברות לרוב מספקות את הרווח התפעולי ללא רעשי רקע, ללא אירועים חד פעמיים (אך יש מצבים שצריך לנטרל את ההוצאות / הכנסות אחרות כדי להגיע לרווח התפעולי ה"אמיתי").
הרווחיות התפעולית היא יחס רווחיות – הרווח התפעולי חלקי ההכנסות של החברה בתקופה. היחס הזה מלמד על – כמה אגורות נשאר לחברה על כל מכירה של 1 שקל. הרווחיות מבוטאת כמובן באחוזים, והיא פרמטר שחשוב לעקוב אחריו על פני זמן (בדיקת רבעון נוכחי לעומת רבעונים קודמים) וכן להשוות אותו לחברות אחרות. הוא מעיד על יעילות הפירמה ביחס לחברות אחרות, וכן הוא מעיד על חריגים לטוב ולרע, ואגב – רווחיות תפעולית גבוה על פני זמן של חברה אחת ביחס לחברות האחרות בענף, דווקא עלולה להעיד על בעיה בדוחות שלה עצמה. לרוב אין קסמים, ולא ניתן לאורך זמן להציג רווחיות תפעולית גבוה משמעותית מהחברות האחרות. זה כמובן תלוי בענף, תלוי בחברה, תלוי ביתרונות וחסרונות של החברות בענף, אבל אם אתם נתקלים בהבדלים משמעותיים ברווחיות התפעולית, חשוב להבין את הסיבות לפער.
ובחזרה לשופרסל. מדוחות רווח והפסד של שופרסל עולה התמונה הבאה – הרווחיות התפעולית ברבעון השלישי הגיעה ל-3.4% (רווח תפעולי של 104 מיליון שקל על הכנסות של 3,042 מיליון שקל); בתקופה המקבילה אשתקד הסתכמה הרווחיות ב-2.7% (רווח תפעולי של 82 מיליון שקל על הכנסות של 2.99 מיליארד שקל). אבל מסתבר שזו לא הרווחיות התפעולית של תחום הקמעונאות.
שופרסל פועלת למעשה בשני מגזרים עיקריים – מגזר הקמעונאות ומגזר הנדל"ן, כאשר מגזר הנדל"ן בעצם מספק למגזר הקמעונאות חלק מהשטחים של הסניפים ובכלל. ומכאן, שבדוח הכספי המאוחד יש בעצם איחוד של שני המגזרים וביטול של העסקאות הפנימיות בין המגזרים. לדוגמה – אם נניח תחום הקמעונאות משלם על השכרת סניף מסוים 10 מיליון שקל בשנה, אז הרי שבמגזר הקמעונאות זה יירשם כהוצאה ובמגזר הנדל"ן זה יירשם כהכנסה. אלא שבדוח המאוחד זה יתבטל – ההכנסה של ה-10 מיליון תקוזז מול ההוצאה של ה-10 מיליון, ואז לא תהיה השלכה של העסקאות הפנימיות על הרווח התפעולי הרווחיות התפעולית.
המשמעות היא שבעצם לא לוקחים בחשבון בדוח רווח והפסד את הוצאות השכירות על השטחים של הקבוצה עצמה. אז נכון שיש שטחים (רבים) שהחברה שוכרת מחיצוניים (והם מתבטאים בדוח רווח והפסד), ונכון שיש הוצאות פחת שוטפות (מסתכמות לרוב בפחות מ-2% מערך הנכס), אבל כדי לדעת את הרווחיות התפעולית האמיתית של מגזר הקמעונאות, תחת הנחה שכל השטחים שכורים (גם השטחים ממגזר הנדל"ן של שופרסל שמשמשים את הרשת) צריך להתבונן בביאור על המגזרים, ושם המידע ניתן בפשטות. אבל רגע לפני הביאור – חשוב להבהיר, הרווחיות האמיתית של שופרסל כולה (בזכות הבעלות על שטחים) היא 3.4% (כפי שמופיע בדוח רווח והפסד), בביאור פשוט "מחלקים" את הרווח והרווחיות בין המגזרים.
ועל פי מגזר הביאורים ההכנסות של מגזר הקמעונאות מסתכמות ברבעון השלישי ב-3,029 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי של המגזר (כולל רווח תפעולי מניהול מועדון לקוחות כרטיסי אשראי) מסתכם ב-74 מיליון שקל. מדובר בשיעור רווחיות תפעולית של 2.4% – נמוך משיעור הרווחיות של החברה כולה (כפי שמתבטא בדוח רווח והפסד), והסיבה ברורה – כאן נלקחו בחשבון הוצאות שכירות לטובת מגזר הנדל"ן. מגזר הנדל"ן רשם ברבעון השלישי הכנסה של 44 מיליון שקל ( 31 מיליון שקל הכנסות שכירות בין המגזרים), והרווח התפעולי הסתכם ב-36 מיליון שקל.
אז הרווחיות התפעולית של הקמעונאות היא 2.4%, אבל גם זה מעיד על שיפור מתמשך לעומת תקופות קודמות. מהביאור עולה כי בתקופה המקבילה אשתקד הרווחיות התפעולית היתה 1.7%, והשיפור הוא גם בראייה של תשעה חודשים.
הטבות לאוכלוסיה מבוגרת: מה מקבלים בעשורים המאוחרים של החיים?
החיים בגיל השלישי הם פתח להרבה מאד חוויות חדשות. מבחינה כלכלית, רבים המשתייכים לאוכלוסיות האלה מבינים שהמצב שלהם הוא לא בהכרח פשוט, בעיקר על רקע העובדה שההכנסה שלהם יורדת ולא תמיד קיימת בשנים האלה. בכל זאת, יש עבורם סיבה לאופטימיות. הסיבה היא ששלל גורמים המודעים לצרכים הייחודיים של הגיל המבוגל החליטו, בצדק גמור, על הטבות שונות המיועדות להם ולהם בלבד.
אנחנו נציג לכם במדריך הנוכחי כמה מההטבות, ההקלות והזכויות החשובות ביותר שיש לאוכלוסיה החשובה הזו. כמובן שלא נוכל להציג את מלוא הזכויות, התנאים והסעיפים עקב קוצר היריעה. חשוב לשים לב בהמשך לכך שההגדרה של אנשים מבוגרים משתנה בכל אחד מהמוסדות, וכך גם הזכויות: יש הבדלים בין בני הגיל השלישי, קשישים, פנסיונרים, גמלאים וכן הלאה. חלוקה אחרת היא בהתאם לאוכלוסיות שהוגדרו כ"מיוחדות", ובכלל זה ניצולי שואה, ותיקי מלחמת העולם השנייה או אסירי ציון והרוגי מלכות – לכל אוכלוסיה יש רשימה שונה של זכויות והטבות, חלקן ייחודיות. חלק ניכר מההטבות שנציין כאן מצריכות תעודת אזרח ותיק, אותה מומלץ כמובן לכל מי שהגיע לגיל להוציא.
משכנתא הפוכה – הדרך שלכם להיפגש עם כסף
קצבאות
בעיני רבים, הסיוע המרכזי שניתן לאוכלוסיה המבוגרת הוא בגזרת הקצבאות, על סוגיהן השונים. הראשונה היא קצבת זיקנה, שמקבלים גברים מגיל 70 או נשים מגיל 65 שמבוטחים בביטוח לאומי. עבור אנשים שההכנסה שלהם בגיל הפרישה מהעבודה (67 אצל גברים או 62 אצל נשים) נמוכה מהסכום שהוגדר במבחן ההכנסות, תינתן הקצבה כבר בגילאים אלה. גובה הקצבה משתנה בהתאם לגיל, לותק הביטוח הלאומי בגיל הפרישה, להכנסות הנוספות של האדם ולמועד קבלת הקצבה, כשהסכום המינימלי נכון לעכשיו הוא 1,531 שקלים בחודש. עם זאת, הסכום עשוי להיות גבוה מכך בהרבה, ולעמוד על כמעט 3,400 שקלים.
יש כמובן קצבאות אחרות שניתן לקבל. קצבת זיקנה לנכה ניתנת לאנשים מבוגרים שקיבלו קצבה כללית של נכות עוד לפני שהגיעו לגיל הפרישה (בגיל הפרישה הם יקבלו במקום זה קצבת זיקנה). את גמלת הסיעוד יקבלו קשישים שהגיעו לגיל הפרישה, מתגוררים בקהילה (ביתם או מוסד ליור מוגן) אך זקוקים לקבל סיוע בפעולות יומיומיות, או לחלופין להשגחה. בדרך כלל מקבלים את הקצבה בצורה של שירותים, על פי נקודות שזכאים להן, אבל בחלק מהמקרים ניתן לקבל את הקצבה בכסף ולהעסיק באמצעותה מטפל פרטי. קצבה חשובה אחרת היא קצבת השאירים. אמנם זכאים לה גם אלמנים או אלמנות בכל גיל, אבל בפועל גובה הקצבה תלוי גם בגיל השאיר, ולכן יש לו השפעה.
הקלות במס
את המס בישראל גובים, כידוע, בשיטת המדרגות. ככל שההכנסה גבוהה יותר כך אנחנו משלמים עליה יותר מס, עם הבדל בין הכנסות אקטיביות לפאסיביות. כדי להקל על האוכלוסיה המבוגרת – אנשים מעל גיל 60, במקרה הזה – הוחלט לבטל במקרה שלהם את המדרגות, ולבוא לקראתם. המשמעות היא שעל כל רמה של הכנסה, ייהנו המבוגרים מכך שהמס יילקח על פי המדרגה הנמוכה ביותר שיש, והיא נכון להיום 10%. כדי להבין את גובה ההטבה, ניקח למשל הכנסה חודשית בגובה של 13,000 שקל (שלא חייבת להיות רק מעבודה, אגב). על פי מדרגות המס ה"רשמיות", על הכנסה כזו נלקח מס על פי המדרגה השלישית, והיא 21%. עבור אנשים מעל גיל 60 יילקחו עשרה אחוזים בלבד. יש כאן פער של יותר מפי שניים בגובה המס.
מעבר לכך יש אפשרות לקבלת נקודת זיכוי נוספת במס הכנסה. במקרה הזה, אדם ובן/בת הזוג שהגיע לגיל הפרישה, או לחילופין כשאחד מהם סובל מעיוורון או מנכות אחרת, יקבל נקודת זיכוי אם בשנת המס הנתונה יוכיח שנדרש ממנו לכלכל את בן/בת הזוג (בן/בת הזוג אינם עובדים ולא מקבלים הכנסות אחרות החייבות במס). בהתחשב בעובדה שנקודת זיכוי אחת שווה נכון להיום 216 שקל לחודש ו-2,592 שקל לשנה, ההטבה הזו משמעותית בהחלט.
הטבות בקצבאות ובחסכונות
הנחה או פטור ממס ניתנים גם עבור הקצבאות שמקבלים הנמנים על האוכלוסיה המבוגרת מחמת גילם. הפנסיה היא מקור ההכנסה המרכזי של רבים מבני גיל הזהב, והם מקבלים פטור מסוים ממס: הפטור שניתן הוא 35% מהקצבה שמקבלים בפועל, עד תקרה חודשית של 7,200 שקל. את ההטבה מקבל כל מי שהגיע לגיל פרישה, כולל מקרה של פרישה מהעובדה עקב נכות יציבה של 75% ומעלה, או לחלופין שאיריו של האדם המנוח.
על קצבת נכות או קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי ניתן פטור מלא, בעוד שבקצבה שניתנת מכורח הסכם למתן עיזבון בחיים למוסדות לאומיים (קרן היסוד, קרן קיימת לישראל או המגבית המיוחדת) מקבלים פטור בשיעור של 50-90% מהקצבה. ככל שהגיל בו לוקחים את העיזבון גבוה יותר כך אחוז הפטור עולה.
הנמנים על האוכלוסיה המבוגרת זכאים לפטור ממס רווח עד תקרה מסוימת – הטבה הניתנת עבור אנשים שהגיעו לגיל פרישה (67 אצל גברים ונשים גם יחד, במקרה הזה) ושהיו בני 55 לפחות בתחילת שנת 2003. נכון לעכשיו עומדת התקרה הזו על 13,440 שקל. אם מדובר בבני זוג שכל אחד מהם עומד בקריטריון, עומד גובה הפטור להטבה על 1,560 שקל.
דיור וארנונה
בתחום הדיור מקבלים בני האוכלוסיה המבוגרת מספר הטבות חשובות. זה מתחיל עם ההנחה שמקבלים אזרחים ותיקים על הארנונה ברשות המקומית אשר בתחומיה הם מתגוררים. גובה ההנחה תלוי במאפייני האדם המבוגר והדירה גם יחד, כשבכל מקרה היא ניתנת עבור 100 מ"ר משטחה של דירה. אזרח ותיק שמקבל קצבאות באופן קבוע יקבל הנחה בגובה של 25%, גם אם באפשרות הרשות המקומית לבצע בדיקות שונות לגבי רמת ההכנסה שלו ולקבוע בהתאם לכך את הזכאות. אזרחים ותיקים שההכנסות שלהם לא גבוהות מהשכר הממוצע במשק יקבלו הנחה בגובה של 35%. פטור מלא מתשלום ארנונה מקבלים אזרחים ותיקים שמקבלים גמלת השלמת הכנסה לצד קצבת זיקנה, קצבת שאירים, קצבת נכות עקב פגיעה מהעבודה או גמלת תלויים לבני המשפחה של נפטר מפגיעה מעבודה. עבור אלה שמקבלים קיצבת זיקנה, בלי קשר לרמת ההכנסה שלהם, תינתן הנחה של 100% בתשלום הארנונה. הנחות אחרות בארנונה ניתנות למקבלי הקצבאות השונות וכן לאוכלוסיות המיוחדות שהזכרו מעלה.
בתחום הדיור יש זכויות נוספות שהאזרחים המבוגרים זכאים להן. מקבלי קצבת זיקנה, מקבלי קצבת שאירים, ניצולי שואה, נכי המלחמה בנאצים או ותיקי מלחמת העולם השנייה מקבלים סיוע בשכר הדירה. התנאים משתנים אצל כל קבוצה ותלויים גם בנתונים האישיים של האדם. סיוע אחר הניתן למקבלי השלמת הכנסה, מקבלי קצבת זיקנה לנכה ומקבלי קצבת שאירים עם השלמת הכנסה הוא ברכישת דירה, בעיקר סבסוד של חלק מהמשכנתא בתנאים מועדפים. ניצולי שואה להם נכות של 50% ומעלה ונכי המלחמה בנאצים (19% נכות ומעלה) מקבלים הנחה בתשלום מס רכישה.
הרשויות המקומיות עשויות להציע לאזרחים הותיקים הנחות על שירותים עירוניים שונים, דוגמת כניסה לבריכה העירונית, כניסה לספריות, הרשמה לקורסים או לחוגים במתנ"ס ועוד.
קופות חולים
בכל גיל חשוב לשמור על הבריאות שלנו, על אחת כמה וכמה בגיל השלישי. קופות החולים כידוע דורשות השתתפות עצמית מהמשפחה עבור השירותים שיא מקבלת בכל רבעון. במקרה הזה מקבלות משפחות בהן אחד מבני המשפחה הגיע לגיל 65 הטבה שיכולה להיות משמעותית עבורן – הנחה בגובה של 50% בתקרת התשלום הרבעונית לקופת החולים.
קופות החולים מעניקות הנחות נקודתיות לאזרחים ותיקים העומדים בתנאים מוגדרים עבור רכישת תרופות ושירותים רפואיים אחרים, בעיקר תרופות הכלולות בסל הבריאות. ההנחה עומדת בדרך כלל על 10% ממחיר התרופה, והיא ניתנת עבור אזרחים ותיקים שגילם 72 ומעלה. מקבלי קבת זיקנה עם השלמת הכנסה, מקבלי קצבת שאירים עם השלמת הכנסה, מקבלי קצבת זיקנה לנכה או אסירי ציון הזכאים לתגמול בהתאם להכנסה שלהם, מקבלים הנחה של 50%. ניצולי שואה ונכי המלחמה בנאצים שמקבלים מענק כספי או קצבה בגין הרדיפה עשויים לקבל פטור מלא מתשלום, כשאצל ותיקי מלחמת העולם השנייה הזכאים להשלמת הכנסה ההנחה מגיעה ל-75%.
תשלומי מים וטלפוניה
חובת התשלומים השוטפים חלה כמובן גם על האוכלוסיה המבוגרת, אבל גם כאן הם נהנים מהנחות שונות. מהטבות בחשבון המים נהנים מקבלת קצבת זיקנה לנכס (עם או בלי ההשלמת הכנסה), מקבלי גמלת סיעוד, מקבלי קצבת שאירים עם השלמת הכנסה, ניצולי שואה ונכי המלחמה בנאצים. עבור מקבלי קצבת זיקנה לנכה למשל הוגדר ש-3.5 מ"ק מים בחודש יחושבו על פי תעריף נמוך, כשהצריכה העודפת תחושב בהתאם לתעריף גבוה יותר (במילים אחרות: מוסיפים להם 3.5 מ"ק מים לתעריף הנמוך). מקבלי קצבת זיקנה עם השלמת הכנסה יכולים לצרוך עוד 7 מ"ק בתעריף הנמוך. שאר ההנחות הן על פחות או יותר אותו עיקרון, כשגובה ההטבה משתנה בהתאם לקבוצת הזכאות.
באשר לתשלומים לבזק, יש שתי אוכלוסיות שמקבלות הנחה על דמי השימוש הקבועים בשירותי הטלפוניה – שימו לב שההנחה היא על הקו ולא על השיחות או השימוש בקו. קשישים להם ניתנת קצבת זיקנה לנכה יקבלו הנחה בגובה 50% על דמי השימוש באופן אוטומטי, בלי שהם נדרשים לעשות דבר. הטבה דומה ניתנת למקבלי קצבת זיקנה עם השלמת הכנסה.
בנקאות
למרות הצרכים הברורים של בני גיל הזהב, מבחינת הבנקים נראה היה שבמשך שנים הם נשארו מאחור. להבדיל מקבוצות דוגמת סטודנטים, צעירים או חיילים שנהנו ממסלולים ייחודיים עם תנאים מועדפים, אצל האנשים המבוגרים לא היו בנמצא מסלולים כאלה. גם היום, אם אתם מצפים למסלול ללא עמלות לאוכלוסיה המבוגרת, אתם עלולים להתאכזב. אז מה כן מוצע? בעיקר הטבות נקודתיות. במסגרת הרפורמה שערך בנק ישראל בעמלות הבנקים ב-2008 הוגדר שעבור אזרח ותיק, כל ארבע פעולות הנעשות על ידי פקיד בנק (הפקדה של צ'קים, העברת כספים וכן הלאה) מוגדרות כפעולה אחת בלבד מבחינת העמלות. כדי לקבל את ההטבה הזו בחודש העוקב נדרש לגשת לסניף הבנק ולהציג בפניו את תעודת האזרח הותיק.
כל בנק עשוי להעניק שירותים שונים לאוכלוסיה המבוגרת, אבל ברמה הכללית אפשר לטעון שהם די מצומצמים ביחס למה שאפשר היה לצפות או לקוות. בבנק לאומי למשל מקבלים הותיקים (אנשים מעל גיל 50) ייעוץ פנסיוני ללא תשלום, או פטור מעמלות בניהול ניירות ערך במשך שלוש שנים (עבור לקוחות חדשים בלבד). בבנק דיסקונט נהנים מקבלי קצבאות הזיקנה פטור מעמלה עבור הקצאה של קו אשראי, וכן הנחה בעמלות פעולה – הן על ידי פקידים והן בערוצים ישירים.
יכול להיות שהבשורה בתחום מגיע מכיוון בנק הפועלים, שפועל לאחרונה במספר חזיתות מהבחינה הזו. הוא השיק מערכת ייעוץ לאנשים מבוגרים, מאפשר להם להצטרף לתוכנית חיסכון להפקדה חד פעמית ועוד. הבנק השיק במהלך 2015 את מועדכון הצרכנות "פועלים Gold" – מועדון המיועד לאזרחים ותיקים המחזיקים בתעודה שכזו. המועדון מעניק הטבות והנחות עבור בילויים המתחלפים בכל שבוע, למשל ארוחות במסעדה, כרטיסים להצגות או מחזות זמר, חבילות נופש לחו"ל ועוד. מהבדיקה שעשינו באתר המועדון מספר ההטבות יחסית מצומצם, אבל המגמה חיובית ויכול מאד להיות שתתרחב בשנים הקרובות.
תחבורה ציבורית
בתחום התחבורה הציבורית זכאים אזרחים ותיקים – במקרה הזה גברים מגיל 60 ומעלה ונשים מעל גיל 60 – להנחה משמעותית, כולל בנסיעה ברכבות. הם מקבלים הנחה של 50% עבור כל סוגי הכרטיסים, הן נסיעות בודדות והן כרטיסים של שתיים או עשר נסיעות. את ההנחה מקבלים עם הצגת תעודת זהות. במקרה שיש לאותו אזרח תעודת אזרח ותיק הוא יכול להציג אותה, אך עדיין נדרש לתעודה מזהה בה מופיע השם שלו, תמונה וכמובן שתאריך הלידה. אם לאדם יש תעודת רב קו וכבר הוטען בה הפרופיל, אין צורך להציג אותה כדי לקבל את ההנחה. ברכבת הקלה בירושלים יכולים לקבל הנחה רק המחזיקים בכרטיס "רב קו".
תרבות ופנאי
עבור רבים, גיל הזהב הוא הגיל שבו ניתן להתחיל ליהנות באמת. שורה של הטבות הניתנות לאוכלוסיה המבוגרת בתחומי התרבות והפנאי מיועדות להקל עליהם לעשות את זה. אזחרים ותיקים אמורים לקבל הנחה בגובה של 50% במחיר הכניסה לאתרי המורשת, שמורות טבע וגנים לאומיים, בהצגת תעודת אזרח ותיק ותעודה מזהה. הנחה נוספת שהם מקבלים היא בכניסה למוזיאונים, בתי קולנוע או מופעים. במוזיאונים מקבלים את ההנחה בגובה של 50% (בעיקר במוזיאונים הרשמיים), בעוד בבתי הקולנוע ההנחה היא בגובה זהה עבור סרטים ישראלים, כשעל סרטים זרים ניתנת בחלק מבתי הקולנוע הנחה בגובה 20%. ברוב התיאטראות ניתנת הנחה של 50%. אזרחים ותיקים מקבלים הנחה של 50% בתשלום אגרת הטלוויזיה (שכידוע אינה נגבית נכון לעכשיו), כשבאופן מעשי הם מקבלים פטור מלא מהארנונה.
הטבות שונות ניתנות במסגרת מועדון הצרכנות "ותיקים ונהנים", אליו יכולים להצטרף ללא תשלום אזרחים ותיקים. המועדון, יוזמה של המשרד לשוויון חברתי, מעניק הטבות בתחומי צרכנות וקניות, פנאי ותרבות, ספורט, נופש, לימודים, מוצרי בית ועוד. החברות במועדון אינה כרוכה בתשלום.
אי אפשר שלא להזכיר בהקשר של תרבות הפנאי את "שלישי בשלייקס". במסגרת היוזמה המבורכת הזו מקבלים אזרחים ותיקים בכל יום שלישי הנחות על בילויים, תרבות, פנאי, שופינג ועוד. ההטבות כוללת כניסה למוזיאונים ואתרי מורשת בעשרה שקלים, הצגות בוקר ב-35 שקלים, הצגות ערב ב-55 שקלים וכרטיסים לסרט ב-10 שקלים בכל שעות הפעילות.
על פי סקירה מעודכנת של הכלכלן הראשי במשרד האוצר חלה ירידה של 10% ברכישת דירות חדשות בספטמבר. כמו כן, שיעור המשקיעים נותר נמוך ורכישת דירות על ידי רוכשי דירה ראשונה ירד בכ-4%
בחודש ספטמבר 2016 נרכשו, על פי הסקירה, 9,500 דירות, ירידה של 2% בהשוואה לחודש הקודם. כמות הדירות החדשות שנמכרה ירדה ב-10% ובדירות יד שנייה נרשמה יציבות.
על פי הסקירה, משקל המשקיעים עמד על 19% מהיקף העסקאות, בדומה לחודש הקודם. בתל אביב מס' המשקיעים עומד על שליש. מנגד, כמות הדירות שנמכרות על ידי משקיעים גבוה – כאלפיים דירות בחודש, בדומה לחודשים האחרונים.
בד בבד, מפרסמת היום לשכת השמאי הממשלתי כי מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה ב-9%. מדובר במדד חדש של הלשכה והוא מהווה תגובה להחלטת קבינט הדיור שקבעה כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תהיה היחידה שתוכל לפרסם מדד המתייחס לשונות במחירי הדירות.
ההחלטה הזו גרמה לביטול מדד מחירי הדירות שפרסם השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים, אך להחלטה היתה ביקורת רבה, כאשר גם לשכת השמאים טענה שתמשיך לפרסם מדד. המדד שפורסם היום אינו מדד ממשלתי והוא בוחן, כפי שבחן השמאי הממשלתי לממשלה, רק דירות בנות 4 חדרים בערים נבחרות ברחבי הארץ ואת השינוי במחירי הדירות בהשוואה לרבעון הקודם ולרבעון המקביל בשנה שעברה.
מעודכן ל-02/2017
האם תוכנית מחיר למשתכן נכשלה?
תוכנית מחיר למשתכן, התוכנית ששר האוצר משה כחלון מנפנף בה כזו שתוריד את מחירי הדירות, לא משיגה את מטרותיה.
התוכנית יצאה לפועל במאי 2015, לפני שנה וחצי, אך הואצה בשנה האחרונה , כשבסה"כ שווקו כ-60 אלף דירות. אבל, המצב בשטח נראה בעייתי – מסתבר שהמכרזים לקבלנים לא עמדו בתנאי השטח, ובגין ריבוי תלונות, האוצר משפר את תנאי המכרז וזאת כדי לשווק את התוכנית בהצלחה. אלא שזה מלאכותי, כשבפועל ישנם חריקות בביצוע השוטף ובלקיחת המשכנתאות.
וכל זה ידוע לזוגות הצעירים. הזוגות האלו שאינם משתתפים בהגרלה ודאי קראו על ה"תקלות" ועל הבירוקרטיה המסובכת וחלקם נסוגו מרעיון דירה למשתכן במחיר מוזל. כלומר כבר מראש, חלק גדול מהרוכשים הפוטנציאלים מאבדים עניין. וזה לא רק זה – ישנם סיבות נוספות שגרמו לזוגות הצעירים להסתייג מעסקה זו –
- חלקם לא זכו בסדרה הראשונה/ במכרזים הראשונים והבינו שהארכת זמן תגרום לעלייה בריבית המשכנתא ועל כן פנו לשוק הנדל"ן ורכשו יד שנייה או דירה מקבלן.
- עד להשגת דירה למשתכן יש לעבור "תחנות" שאינן מתאימות לכל זוג, לרבות ליווי בנקאי שמייקר את מחיר הדירה, קשיים בקבלת משכנתא במחיר למשתכן ועוד.
- הדירה הזוכה לא בהכרח מתאימה לרוכשים. בהגרלה ניתן לזכות בדירה שאינה תואמת לצרכי הרוכש- לדוגמא: דירה מעל חדר אשפה או קרוב לחניה, או בכיווני אוויר לא מתאימים. מעבר לכך, מלכתחילה חלק גדול מהרוכשים / מציעים לא באמת מתכוון לגור בדירה – הוא פשוט מציע לרכוש בזכות ההנחה, אבל בפועל הוא רוצה לגור במקום אחר. כך שהמוטיבציה לדירה מלכתחילה היא לא גבוהה.
- סיכונים נוספים – הקבלן יכול לפשוט רגל,
חשש נוסף של זוגות צעירים שלא משתתפים בהגרלה הוא בעקבות "שמועות" שחלק מהדירות לא מתאימות לצרכיהם ושהעסקאות האלו בהמשך יתייקרו, כך למשך יש הערכה שהקבלן בונה מעט חדרים כיוון שזכה במכרז עפ"י מ"ר (ולא על פי מס' חדרים).
הם מעדיפים שהמדינה תדאג להם כבעבר כשהוריהם רכשו דירות ותיבנה להם את הדירות ותממן/תסבסד את הרכישה כהטבה התואמת למציאות וגם שהמיקום יתאים לצרכיהם.
עד אז ימשיכו לגור בשכירות ויחכו למימון /מענק או משפחתי או שיתאפשר להם בעתיד לצבור הון לרכישת דירה, בינתיים כך מהנתונים האחרונים,חלק מרכזי מהזוכים בדירה במחיר למשתכן פשוט אומרים לא – 22% מהזוכים ויתרו על הזכאות שלהם.
כך או כך, תוכנית מחיר למשתכן נראית ככשלון ביחס לתחזיות המוקדמות, ובכלל משרד האוצר ומשרד השיכון והבינוי לא מצליחים לעמוד ביעדים שקשורים לתחום הבנייה, ובעיקר בהתחלת הבנייה. כבר כמה שנים שיעד הביצוע גבוה מזה של השנה הקודמת , כאשר היעד ל–2017 נותר זהה לזה של 2016 – 60 אלף התחלות בנייה. הביצוע ב–2016 היה נמוך מהיעד – 55 אלף התחלות בנייה. היעד בשיווק הקרקעות לציבור הוא ל- 65 אלף דירות. מדובר ביעד גבוה יותר ב-2016 – 55 אלף יחידות. אלא שהבעיה הגדולה היא בתוכנית הדגל – מחיר למשתכן – היקף הביצוע לעומת היעד שהוצב רחוקים מאוד. היעד שהציב משרד הבינוי והשיכון בתחילת 2016 היה 25 אלף דירות, בפועל הכמות היא 6.3 אלף דירות בלבד. ועל רקע המספרים הנמוכים, הפחיץו את היעד – זה פשוט הכי קל לעשות, וכעת עומד יעד הביצוע לשנת 2017 על 18.6 אלף דדירות בלבד.
מעודכן ל-03/2018
ביטוח מפני שריפות: הנושא הבוער על סדר היום- אנחנו נמצאים בעיצומם של ימים לא פשוטים , עם גל של הצתות ושריפות מצפון ועד לדרום. בזמן שהכבאים פועלים ימים כלילות במטרה להתגבר על נזקי האש ולמנוע את הפגיעה במשאבי הטבע, ברכוש וכמובן בחיי אדם, אנשים רבים מתפללים שהאש לא תגיע לבית שלהם. למרות המאמצים האדירים כבר היו שריפות שהגיעו למבנים, סיכון שצריך לזכור שקיים תמיד עקב סיבות מגוונות: קצרים ופגמים אחרים במערכת החשמל, מכשירי חשמל תקולים, רשלנות של בעלי המבנה (למשל השארת תנור חימום דלוק במשך שעות ארוכות) וכן הלאה.
רבים, במיוחד בימים בוערים אלה, רוצים לדעת איזו התייחסות יש לנושא השריפות בביטוחים שהם רכשו לנכס החשוב שלהם, בעיקר ביטוח הדירה.
הביטוחים שמעניקים כיסוי מפני שריפות
הכיסוי הביטוחי עבור נזקי אש נכלל, אפילו באופן אינטגרלי, בביטוחי הרכוש שלנו. במקרה של דירות, הוא אמור להיות חלק מפוליסת ביטוח המבנה, שמרכיבה את ביטוח הדירה (מדריך מקיף על ביטוח הדירה תמצאו כאן). במילים אחרות: כאשר השריפה מביאה לפגיעה משמעותית בחלקים הקבועים של המבנה, דוגמת הקירות, הדלתות, החלונות וכן הלאה, אמור הביטוח להעניק פיצוי כספי נכבד אם נסיבות השריפה עומדות בקנה אחד עם התנאים להפעלת הביטוח בפוליסה (וזה נושא מורכב, כפי שתראו בהמשך). כך גם במידה שהפגיעה היא בתכולת הדירה שנכללה בביטוח התכולה, כי הרי לא כל פריט הנמצא בדירה הוא אכן מבוטח. בכל מקרה, גובה הפיצוי הוא בהתאם לחומרת הנזק – נדרש שהסכום לא יעבור את גובה הפיצוי המקסימלי המוגדר בפוליסה – כפי שהוא מוערך על ידי שמאים שמוזמנים על ידי חברת הביטוח. יש מקרים בהם חברות הביטוח מערימות קשיים אלה או אחרים מאחר והן לא ששות לשלם פיצויים בסכומי עתק, אבל זה כבר סיפור אחר. הביטוח במהות שלו כן אמור להעניק פיצוי, ולכן מרגע השריפה עליכם לברר על אפשרות ההפעלה שלו.
ביטוח אחר שאמור להעניק מענה במצבים מהסוג הזה הוא ביטוח המבנה הנרכש כתנאי לקבלת המשכנתא, ונועד למצבים של נזק למבנה (יש רבים שמסתפקים בביטוח הזה לצורך כיסוי המבנה שלהם ולא רוכשים ביטוח נפרד למבנה או לתכולה). הבעיה העיקרית עם הפוליסות האלה היא שיש בהן פעמים רבות פער בין הערך הריאלי של הנכס לבין הערך שהוגדר לו בפוליסה, כאשר זו נרכשה במסגרת המשכנתא שלקחה לפני מספר שנים (בין השאר בגלל עליית המחירים הדרסטית בתחום הדיור בשנים האחרונות). גם אם מקבלים סכום כסף על פי ביטוח המבנה, עלולים לגלות שלמרבה הצער הוא לא מספיק כדי לכסות את הנזק שנגרם, ובטח ובטח שלא כדי להקים את המבנה מחדש. זאת ועוד, הביטוח שנרכש במסגרת לקיחת המשכנתא לא כולל התייחסות לתכולה, כך שמי שמתבסס עליו בלבד מגלה שאין לו למעשה כיסוי לפגיעה בתכולה החשובה לו – רהיטים, מוצרי חשמל, מסמכים חשובים וכדומה.
אם יש בנמצא ביטוח עסק, יכול להיות שיהיו פיצויים אחרים שניתן יהיה לקבל: בעיקר עבור אובדן ההכנסות כתוצאה מהשבתת מקום הפעילות. סעיף של אובדן הכנסות לא קיים בפוליסות הביטוח הסטנדרטיות, ולכן המענה שהן מספקות הוא מעט מוגבל במקרה של בעלי עסקים העובדים בנכס שנפגע. עוד סוגיה שתורמת למורכבות היא שיש בבתים משותפים אזורים שלא בהכרח יהיו מבוטחים – אלו הם כמובן החלקים המשותפים של המבנה, למשל הלובי, המחסן, המעלית וכן הלאה. חלקים אלה נופלים אל בין הכסאות אם כל אחד מדיירי המבנה רוכש ביטוח לנכס שלו, ואם הדיירים לא רוכשים ביטוח בית משותף שכן אמור לספק מענה.
המסע (הדי ארוך) לקבלת הכספים
במצב התקין, לאחר יצירת הקשר עם חברת הביטוח יתחיל תהליך המימוש של התביעה. החברה תשלח חוקר שריפות במטרה ללמוד על הסיבות לנזק, ולצד זה שמאי שיעריך את חומרת הנזק עבור המבנה או התכולה. הבדיקה שהם יעשו היא מקיפה, וכוללת בחינה של המבנה מ-א' ועד ת', תחקור של הנפשות הפועלות, גביית עדויות ראייה, צילום המבנה וכן הלאה. בהמשך לכך אנשיה יבחנו היטב את הדו"ח של מכבי האש או המשטרה, אם יש כזה דו"ח. התוצאה הסופית היא חוות דעת שתועבר לחברת הביטוח. האחרונה תבדוק לפני קבלת ההחלטה את סעיפי הפוליסה הספציפית, ותחליט בנושא לכאן או לכאן. אל תצפו להליך פשוט וגם לא מהיר, כאשר פעמים רבות נדרש להמתין חודשים ארוכים או אפילו שנים לקבלת הפיצויים, אם בכלל. החברות מצידן מספקות פעמים רבות "תירוצים", במטרה לצמצם את הפיצוי שהן נותנות.
חשוב לזכור שמכיוון שחברת הביטוח היא ששולחת את החוקרים והשמאים, יכול להיות שיהיה להם אינטרס ברור "לייצג" את החברות האלה ולבטא את האינטרסים שלהן. התוצאה האפשרית היא חוות דעת שלא הולכת לקראתם של בעלי הדירה, למשל מבחינת גובה הנזק – ההערכה עלולה להיות נמוכה מאשר הנזק שנגרם בפועל, ומכאן שהיציאה מהבור הכלכלי שנגרם בעקבות הנזק הופכת למורכבת יותר. אם אתם סבורים שההערכה לא עושה אתכם חסד, אתם יכולים להזמין בעלי מקצוע מטעמכם, שיספקו חוות דעת נוספת. העלות של העסקת בעלי המקצוע אמנם חלה עליכם במצב הזה, אבל זה עשוי להביא לכך שתקבלו בסוף התהליך פיצוי גדול יותר על הנזק.
ה-שאלה שצריכה להישאל: מה מקור השריפה?
שימו לב שמעבר לגובה הנזק שנגרם, בכל המקרים נדרש לשאול מה הגורם שלו, שאלה שהתשובה לה אמורה להשפיע על השאלה האם תקבלו פיצויים. הסיבה היא ששאלת האחריות או הגורם לשריפה משפיעה על הבדיקה האם ניתן לפגיעה כיסוי במסגרת הפוליסה, או אפילו אם יש גורמים אחרים שיכולים לשאת בנזק. כאן בדיוק נדרש לשאול האם השריפות מוגדרות כאירועי הצתה על רקע לאומני, כלומר מעשי טרור, סוגיה שבה עוסקים רבות בעת האחרונה. התמונה ברגע זה הופכת למורכבת עוד יותר. מנקודת המבט של חברות הביטוח, התקווה – אם אפשר לקרוא לה ככה – היא שההצתות יוגדרו כמעשי טרור. הסיבה היא שבפוליסות הסטנדרטיות של ביטוח דירה, אין התייחסות ממשית לסוגיית הנזק למבנה הנגרם כתוצאה מאירועי טרור, או נזקי מלחמה. הפוליסות של חברות הביטוח מפצות במקרה של נזקי טבע בעיקר, או אפילו באופן בלעדי, ולכן עשויות להערים הרבה מאד קשיים. ייתכן מצב בו חברת הביטוח תטען שהיא לא שאמורה להעניק את הפיצוי על הפגיעה בנכס, מכיוון שהוא לא עומד בקנה אחד עם התנאים למימוש הפוליסה המפורטים בהסכם שנחתם עם הלקוח. כמובן שיש פוליסות רחבות שכן מעניקות מענה מהבחינה הזו, למשל פוליסות כל הסיכונים או הרחבות של פוליסות סטנדרטיות שיכללו כיסוי מפני מעשי טרור.
עצם ההגדרה של הצתה כאירוע טרור משמעותית גם מבחינת הפיצויים שיכולה להעניק מדינת ישראל, או ליתר דיוק קרן הפיצויים של רשות המיסים. מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת שהמדינה היא שמתערבת במקרים אלה ומספקת את המענה שחברות הביטוח, כאמור, לא ממש נותנות – זאת במסגרת חוק מס רכוש וקרן פיצויים תשכ"א – 1961. תפקיד הקרן, שסכום הכספים בה מוערך בכ-8.3 מיליארד שקלים, הוא להעניק פיצוי לנזקים הנגרמים למבנים כתוצאה ממבצע צבאי ו/או פעולת איבה. כדי שיינתן הפיצוי לאנשים שביתם נפגעו נדרש להוכיח בכל מאת האחוזים שאכן הייתה כאן הצתה, וחשוב לא פחות – שההצתה נעשתה על רקע לאומני. יש הטוענים שזו הסיבה שהרשויות במדינה לא ממהרות להכריז על אירועי הצתות כמעשי טרור, מה שעשוי לחייב אותן להעניק את הפיצוי על הנזק הישיר או אפילו העקיף (פגיעה בעסקים בעקבות השריפה, למשל). אם מתבוננים באסון הכרמל שהתרחש ב-2010, אפשר לראות מצב די נדיר בו הוחלט להעניק פיצויים על ידי המדינה לבעלי בתים ולעסקים שנפגעו מהאש, למרות שהתברר לאחר מכן שהיא נגרמה מרשלנות של מטיילים ולא ממעשה הצתה מכוון. באותם שנים הוגשה עתירה נגד המדינה, שהתשובה לה הייתה הסכם הפשרה שהביא לקבלת הפיצויים. את הפיצויים, בגובה כולל של 54 מיליון שקלים, הוחלט לממן מתקציב המדינה עצמו, ולא מהקרן. עוד לא ברור מה תהיה המדיניות במקרה של השריפות הנוכחיות.
כדי להגיש תביעה במסגרת קרן הפיצויים נדרש אישור מטעם משטרת ישראל, שעל פי הדו"ח של חוקר השריפות מצביעה על כך שיש עדות או לכל הפחות חשד סביר להניח שמקור השריפה הוא הצתה על רגע לאומני. יתר ההוכחות, אם נדרשות כאלה, אמורות לחלול על בעלי הנכס. לפני שמגישים את התביעה נדרש להזמין באופן עצמאי שמאי, שיעריך את הנזקים.
לא רק הצתות
שאלת האחריות לשריפות לא קשורה רק לשאלת ההצתה, למרות שהיא זו המשמעותית בימים טרופים אלה. הדוגמא המובהקת הראשונה היא שריפה שנגרמת בעקבות מכשיר חשמלי תקול, בעיקר מכשירים המועדים לפורענות מהבחינה הזו – תנורים, גופי תאורה, מזגנים וכן הלאה. אם אכן מוכיחים שהנזק נגרם שלא באחריות הרוכשים ושלא בעקבות נסיבות חיצוניות, יכול מאד להיות שיהיה מקום לתבוע את החברה המייצרת אותו.
פעמים רבות ההתנהלות הזו תהיה מעל ראשם של בעלי הבית, למשל במקרה בו חברת הביטוח העניקה להם את הפיצויים וכעת היא מעוניינת לתבוע את החברה המייצרת במטרה לקבל על כך פיצוי בעצמה (מצב הידוע בלקסיקון הביטוחי בתור שיבוב). ברור שהצלחה של תביעות מהסוג הזה אינה מובנת מאליה, והיא תדרוש מכם או מחברת הביטוח להוכיח שהשריפה אכן נבעה מכשל במכשיר – חוות דעת של אנשי מקצוע, לרבות חוקרי שריפות או חשמלאים, יכולה לעשות את זה.
דוגמה נוספת היא שריפה אשר המקור לה הוא במבנה אחר, או אפילו כתוצאה מפעילות רשלנית של גורם אחר. במצב הזה כן עומדת האפשרות בחלק מהמקרים לתבוע את הצד הפוגע בגין הנזק. קחו לדוגמא שריפה אשר מתחילה בדירה בבניין כתוצאה מרשלנות או מסיבה אחרת, אך גורמת לנזקים גם בדירה השכנה. עיקרון השיבוב לכן קיים גם במקרה הזה. אגב, מבחינת בעל הדירה ה"פוגעת" כדאי מאד שיהיה לו ביטוח שכולל סעיף כל כיסוי לפגיעות הנגרמות לצד ג', אבל זה כבר נושא אחר.
חשוב לציין שהזכות לתבוע את הגורם שאחראי בצורה ישירה לשריפה ולנזק עומדת גם עבור אנשים שלא מחזיקים בביטוח הולם עבור הדירה שלהם. ההבדל הוא שכאן הם יצטרכו להוציא בדרך כלל את הכסף מכיסם, קודם כל, ורק לאחר מכן לקבל אולי את הפיצוי. זאת להבדיל מהמקרה בו הפיצוי ניתן על ידי חברת הביטוח והתביעה מאושרת, בו נדרש מהמבוטח לשלם רק את ההשתתפות העצמית עבור ההחלה של הביטוח.
התביעה נדחתה. מה אפשר לעשות?
כפי שרמזנו כבר יותר מפעם אחת, מי שמעוניין לקבל פיצויים בעקבות נזקי אש לדירה שלו עלול להישאל קירח מכאן ומכאן, או לכל הפחות לעבור מסכת בירוקרטית לא פשוטה עד לקבלת הכסף. לכן מומלץ במעמד הגשת התביעה לספק לה כמה שיותר "בשר", לאסוף ממצאים על השריפה באופן עצמאי ולהזמין מומחים מטעמכם, אם אתם לא סומכים על אלה שסיפקה חברת הביטוח עצמה. על כל פנים, אם החברה המבטחת דחתה את התביעה שלכם מסיבה זו או אחרת, נראה שלא יהיה לכם מנוס מלפנות לבית המשפט ולתבוע אותה. מצב זה עלול להאריך עוד מאד את זמן ההמתנה שלכם לכספים, אבל מנגד יכול לעשות צדק ולהביא לכם כספי פיצויים שלא בטוח שתוכלו לקבל בדרך אחרת.
השאלה החשובה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא אילו ביטוחים יש לכם, ומה הם כוללים: זהו בדיוק הרגע לפתוח את הפוליסות השונות ולראות על מה חתמתם לפני שנים. זה ממש לא מובן מאליו שיהיה לכם ביטוח, על רקע הסטטיסטיקה שמראה שרק לכ-60% מהדירות יש ביטוח דירה הולם (לרוב במסגרת ביטוח המשכנתא), ורק לכמחצית האנשים המחזיקים ביטוח דירה יש ביטוח תכולה.
מי שאין לו ביטוח דירה הולם, נראה שצריך להתפלל שהאירוע הנוכחי יוגדר בסופו של יום כאירוע טרור (גם אם כאמור במקרה של אסון הכרמל ניתן פיצוי מסוים למרות שהאירוע לא הוגדר כטרור) – הצפי במצב הזה הוא לקבל פיצוי שאמנם יקל על המצב הכלכלי, אבל קשה להאמין שיכסה לחלוטין את הנזק שנגרם. כמו כן, קחו בחשבון שזמן ההמתנה לקבלת הכספים במקרה הזה צפוי להיות ארוך.
מי שיש לו ביטוח והדירה שלו ניזוקה, חלילה, צריך להתחיל את התהליך מול חברת הביטוח, לראות מה המדיניות שלה ואילו קשיים היא מערימה, ולפעול בהתאם. וייתכן שיהיו לא מעט אנשים שפשוט ייפלו להם בין הכסאות, כשכל גורם שאמור להעניק פיצוי מנסה להטיל את האחריות לפיצוי על האחר. כולנו תקווה שלא נגיע למצב הזה.
איפה רושמים הכנסה חד פעמית? מה המשמעות של הפסד גולמי? ומה הגירעון בהון של מנקיינד?
לא תמיד השורה התחתונה היא באמת השורה התחתונה. הדוחות הכספיים אמורים לדווח לנו את מה שקרה בתקופה מסוימת, אבל במקרים רבים רעשי הרקע בדוחות, גורמים לתמונה מטושטשת. חברות רבות מדווחות על רווחי הון, הכנסות אחרות, רווחים מרכישה במחיר הזדמנותי (רכישה כביכול במחיר מציאה) ויוצרים רווחים שלא מעידים על העסק עצמו. הרווחים האלו במקרים רבים אמנם מודגשים וקורא הדוחות יכול להבין שמדובר ברווח חד פעמי (וחריג), ועדיין לא תמיד זה טריוויאלי, ולא תמיד זה מהותי ונופל ברשת של הקוראים.
ככלל, את הסעיפים החד פעמיים האלו צריך לנטרל בכדי לקבל את הרווח המייצג האמיתי של הפירמה. הם הרי לא באמת קשורים לפעילות. זה לא אומר כמובן שהרווח החשבונאי אחר, הוא אותו הרווח שמופיע בדוחות, אבל כדי לדעת את הרווח המייצג של החברה (המייצג גם להמשך) יש לנטרל את החד פעמי.
ויש גם את הצד השני – יש גם הוצאות אחרות – הפסדים משפטיים, הפסדי הון ועוד, שאין בהן כדי להעיד על העסק. הם הפסדים שלא קשורים לפעילות הליבה של החברה. גם כאן, כדי להבין ולהגיע לרווח המייצג, צריך בעצם לזהות את הסעיפים האלו ולנטרל אותם, וגם כאן לרוב (תלוי בהיקף הסעיף) ניתן לעשות זאת, אך לא תמיד.
הסעיפים החד פעמיים האלו עשויים להיות משמעותיים, אבל לרוב הם לא "משתלטים" על הדוחות. אך במקרה של חברת הביומד מנקיינד שנסחרת בבורסה בת"א ובנאסד"ק , המספרים החד פעמיים דווקא השתלטו על הדוחות.
מי שמעיין בדוחות הכספיים של מנקיינד ברבעון השלישי של השנה עלול לטעות – הדוחות הטובים של החברה המפתחת משאפי אינסולין, לא נובעים מהפעילות עצמה, אלא מאירועים חד פעמיים ובעיקר הכנסה חד פעמית של 162 מיליון דולר כתוצאה מסיום הסכם שיתוף פעולה עם סאנופי. אחרת, הדוחות פשוט חלשים – בפועל, המכירות של המשאפים הסתכמו בכ-573 אלף דולר בלבד.
מול ההכנסה של המשאפים יש את עלות ההכנסה, שמבטאים כמה בעצם עלו המוצרים הנמכרים, ולפי מה שמדווח הרי שעלות המכירות הסתכמה ברבעון השלישי ב-4.3 מיליון דולר. לא נשמע כל כך הגיוני שמוכרים סחורה שעלותה 4.3 מיליון בפחות מ-600 אלף דולר, וייתכן שהחברה העבירה / חילקה משאפים למפיצים/ חברות/ לקוחות שונים, כך שהעלות שייכת גם להעברות האלו. אלא שגם אם כן, ברור שבקצב המכירות הזה, ההפסדים גדולים מאוד, וזה לא ההפסד בשורה התחתונה זה ההפסד הגולמי.
מה זה הפסד גולמי?
הפסד גולמי מבטא מחיר מכירה נמוך מעלות המוצר. נניח לדוגמה שחברה מייצרת מוצר ב-10 דולר, ומוכרת אותו ב-8 דולר, אז יש לה הפסד גולמי של 2 דולר. זה מצב כמובן בעייתי. החברות שואפות לרווח בשורה התחתונה (אחרי הוצאות תפעוליות), ומכאן שהן מצפות לרווח גולמי (ואפילו רווח משמעותי). חברות שמלכתחילה מפסידות גולמי, יציגו הפסד תפעולי והפסד בשורה התחתונה גבוהים יותר.
מעבר לכך, הפסד גולמי עשוי להעיד על חוסר כדאיות לייצר את המוצר – מי היצרן שייצר ב-10 דולר וימכור ב- 8 דולר, כבר עדיף לא לייצר כלל. אלא שלפעמים עלות המכר כוללת פרטים נוספים – הוצאות הדרכה (באם מדובר בקו ייצור חדש / במוצרים חדשים) הוצאות חד פעמיות שקשורות לאפיון של קווי הייצור; מחיקות מלאים ועוד. כלומר, ייתכן שבתקופת ההשקה ואחריה, העלויות (ליחידת מוצר) יהיו גבוהות מהמצב הרגיל.
חוץ מזה, שי כמובן עקומת למידה, ככל שמייצרים יותר כך העלות ליחידה יורדת , כך שגם אם במפעל מסיים העלות בתחילת הדרך היא 10, והמחיר הוא 8 דולר, הרי שאם ההערכה היא שהעלות תרד למתחת למחיר המכירה, אזי זה כמובן הופך את התחשיב לכלכלי.
ועניין חשוב נוסף שמשפיע על העלות ליחידה – היקף הייצור. ככל שמייצרים יותר, העלות ליחידה יורדת. זה מעין חוק חשבונאי. העלויות בייצור מורכבות מעלויות קבועות ועלויות משתנות. העלויות המשתנות תלויות בהיקף הייצור והן גודל קבוע ליחידה. העלויות הקבועות הן בהגדרה עלויות שלא ישתנו אם נפח הייצור יעלה או יירד.
אז מה קורה לעלות הייצור גדל? ככל שהייצור גדל, העלויות הקבועות (שאינן משתנות פר יחידה) מתפזרות על פני יותר יחידות, כלומר העלות הקבועה ליחידה יורדת. מנגד, העלות המשתנה ליחידה נשמרות כמו שהיו ומכאן שהעלות ליחידה יורדת. אז אולי מנקיינד נמצאת בשלב מוקדם של הייצור (וכלל שתייצר יותר העלות תרד), אבל היא צריכה לייצר הרבה יורת כדי להרוויח.
אז מנקיינד כאמור מפסידה גולמית, וזה עוד מבלי לקחת בחשבון את ההוצאות התפעוליות השוטפות של החברה – הוצאות מחקר ופיתוח, הוצאות שיווק ומכירה, שמסתכמים (יחדיו) בכ-17 מיליון דולר ברבעון. כלומר, המכירות צריכות להיות כמה עשרות מיליוני דולרים כדי שהחברה תגיע לאיזון תפעולי רבעוני, וזה נראה רחוק.
אז איך בכל זאת הצליחה מנקיינד לסיים את הרבעון ברווח? ובכן, במהלך הרבעון רשמה החברה הכנסה של 162 מיליון דולר מהשותפה לשעבר סאנופי. ההכנסה הזו חלחלה לאורך כל הדוח, כשבשורה התחתונה הרוויחה החברה 127 מיליון דולר. אלא שמדובר בסכום חד פעמי שנובע מוויתור של סאנופי על החזר הלוואה וכן התחייבות של סאנופי לרכוש מוצרים ממנקיינד בהמשך. זה מבטא את רוב ההכנסה החד פעמית ברבעון שנרשמה כהכנסה, למרות שלא באמת מדובר בסוג של הכנסה.
החברה אמנם בדוחות מסווגת את הסכום הזה כהכנסות משיתוף פעולה, ועדיין זה בשורת ההכנסות. בפועל, המקום הטבעי יותר לסכום הזה הוא סוג של רווח חד פעמי/ הכנסה אחרת, במרכז דוח הרוח והפסד.
ולמרות הרווח החד פעמי הגדול ברבעון השלישי, המאזן של החברה נראה רע. למנקיינד יש התחייבויות בסך 335 מיליון דולר וגירעון בהון העצמי של 239 מיליון דולר. אז נכון, יש 35 מיליון דולר במזומן (ובהמשך תשלום נוסף מסאנופי בסך 40 מיליון דולר), אבל המאזן הזה, לצד הסבירות שהגבוה שההפסדים השוטפים יימשכו, יחייבו אותה לחפש פתרונות מימוניים.
חברת המלט מדווחת כי נדחתה השגה שהגישה בגין שומת מס הכנסה שנתקבלה בידיה מאת רשות המיסים ביחס לשנים 2013- 2010. לחברה הוצאה שומה בצו ביחס לשנים האמורות בסכום כולל ריבית והפרשי הצמדה של כ- 19.8 מיליון ש"ח (כ-5.1 מיליון דולר). תוספת המס בשומה בצו נובעת בעיקרה מטענת שלטונות המס כי החברה עשתה שימוש ברווחים פטורים שלה ושל חברת בת מאוחדת בישראל לצורך השקעות והלוואות לחברות בנות בחו"ל ורכישה עצמית של מניות רגילות של החברה.
החברה חולקת על עמדת רשות המיסים וסבורה כי יש לה טענות טובות לעמדתה וזאת בין השאר בהתבסס על עמדת יועציה המקצועיים ובכוונתה להגיש ערעור על השומה בצו במועדים הקבועים לכך בדין. עם זאת, החברה מבהירה כי אין ודאות בדבר תוצאות ההליכים הנ"ל.
אבל העניין פה הוא עקרוני – חברה מפרסמת דוחות כספיים שוטפים במשך שנים, ואז ביום בהיר מתברר שאולי הדוחות שלה לא היו נכונים. זה יכול להיות מסיבות שונות, אחת הסיבות יכולה להיות מחלוקת מול מס הכנסה, כמו במקרה של המלט, ואז פשוט צריך לשלם (או לערער). ואז הסכום הזה משולם בשנה מאורחת, הוא נרשם כחלק מהוצאות המיסים באותה שנה בה שולם, בלי קשר בכלל לשנים שבהם הוא היה באמת אמור להיות משולם. כלומר, הדוחות הלא נכונים שדווחו (כי היו עם מס נמוך מדי) ממשיכים להיות הדוחות הרלבנטיים לשנים ההם (בעבר) ואילו השנה הנוכחית סופגת את כל ההוצאה.
הבעיה היא שכך מאבדים אמון בדוחות. ברגע שמבינים שהדוחות שהיו לא נכונים, אז מה המשמעות של הדיווח הכספי? אז נכון, זה לא קורה כל שנה, אבל לפעמים שזה קורה זה מעיד על ניעוק בין הדיווח בפועל לדיווח שהיה צריך להיות.
חברת בריל, מדווחת על שינוי במתכונת ההתקשרות שלה עם המשביר לצרכן. – "ביום 23/11/2016 חתמה החברה עם המשביר לצרכן בתי כל בו, על הסכם עדכני לשיווק מוצרי ההנעלה של החברה בסניפי המשביר, במתכונת של אספקה בקונסיגנציה בלבד (ללא ניהול מחלקות הנעליים בסניפי המשביר) – וכל-זאת החל מיום 1.1.2017. כל צד יהיה רשאי להביא את ההסכם לסיום, בכל עת ומכל סיבה שהיא, בהודעה מראש בת 12 חודשים.
"במסגרת ההסכם הנ"ל, ולאור הקבוע בו, סוכם בין הצדדים שהסכם הזכיינות ביניהם מיום 1.3.2007 – לפיו גם ניהלה והפעילה החברה את מחלקות הנעליים בסניפי המשביר (באמצעות עובדי החברה, ובאמצעות עובדי משביר שהחברה נשאה בעלויות העסקתם) – יגיע לסיומו בתום יום 31.12.2016 (וזאת חלף מועד סיומו המקורי, ביום 31.12.2017)"
החברה אינה צופה שהשינוי במתכונת ההתקשרות כאמור יביא לשינוי מהותי בתוצאות הפעילות של מגזר הנעלה של החברה, כתוצאה מפעילותה במשביר.
אבל, עולה שאלה חשובה – למה בעצם לשנות את השיטה? מה היה בעייתי בשיטה הקודמת ("הרגילה") . ובכן, בשיטה הקודמת בריל בעצם מכרה למשביר, ואז המשביר מכרה ללקוחות שלה. כעת, הסיכון של המשביר יורד, היא לא אחראית לסחורה, והיא משלמת רק על מה שנמכר. כך בעצם הרשת – המשביר, מקטינה את הסיכון שלה, ועל הדרך גם התזרים שלה אמור להשתפר (וגם המלאי יירד).
האם זה יקרה עם חברות נוספות? צריך להמתין, ואם כן אז מדובר במהלך טוב פיננסית למשביר (שלא נמצאת במצב פיננסי פשוט)
ויקטורי רשת סופרמרקטים מדווחת כי חתמה על הסכם עם א. אמדן לקמעונאות והשקעות ועם מגה קמעונאות לפיו תרכוש את זכויות השכירות בשישה סניפים, בתמורה כוללת של 12.6 מיליון שקל. בנוסף לכך, תשולם תמורה נוספת בגין שווי המלאי הנמצא בסניפים האמורים, אשר יחושב ביום העברת החזקה בסניפים.
הסניפים הנרכשים הם רעננה (שני סניפים ברחוב אחוזה), שוהם, מגדל העמק, תל מונד וקרית אתא. השלמת העסקה על-פי ההסכם מותנית בהתקיימות התנאים המתלים המפורטים להלן בתוך 45 יום ממועד חתימת ההסכם: קבלת הסכמת המשכירים הרלוונטיים של כל אחד מהסניפים להסבת זכות השכירות לחברה בהתאם לתנאים שיוסכמו בין החברה לבין המשכירים; אישור הממונה על ההגבלים העסקיים ככל שהדבר נדרש; ולרבות קבלת אישורו של הממונה, לגבי הפעלת הסניפים על-ידי החברה, בהתאם לחוק קידום התחרות בענף המזון.
בנוסף, החברה חתמה על חוזה שכירות בגין סופרמרקט נוסף ביישוב הקהילתי צור יצחק, שעתיד להיפתח ברבעון הראשון של שנת 2017.
סה"כ עתידים להתווסף שבעה סניפים חדשים לרשת.
ויקטורי צומחת דרך רכישות של סניפים קיימים כשבשנה האחרונה זינקו מכירות הרשת תודות לרכישת סניפים של מגה.
רבים מאיתנו זקוקים להלוואה מפעם לפעם. בחלק מהמקרים היא נועדה לממן רכישה משמעותית כלשהי (הדוגמא הברורה ביותר היא משכנתא לרכישת דירה), ובמקרים אחרים לאפשר לנו מרווח נשימה כלכלי, או סתם להתגבר על המינוס. כשניגשים לגורם שמעניק את ההלוואה – בדרך כלל זה בנק, אבל ניתן לקחת הלוואה גם מגופים חוץ בנקאיים, למשל חברות אשראי – צריך לחשוב על המאפיינים שלה. בין השאלות שאמורות לעלות בשלב ז או אחר: כמה כסף אנחנו צריכים או יכולים לקחת? מהי תקופת ההחזר? מהי הריבית על ההלוואה? וכמובן – מה הסוג הספציפי של ההלוואה?
המציאות היא שבין סוגי הלוואות אפשר להבחין בלא מעט אופנים, לרבות מטרת ההלוואה, מאפייני הריבית והמסלול הספציפי שהיא משתייכת אליו. המדריך הבא ינסה לעשות לכם קצת סדר בבלאגן. נתחיל מההבדלים הפשוטים והיחסית מובנים מאליהם, ונמשיך לכאלה שלא בהכרח יהיו ברורים לכל אחד, עם מונחים שחוזרים בתחום ושמתארים סוגים נפוצים של הלוואות. מכיוון שכל אחד מהסוגים מצריך מספר מדריכים מלאים בפני עצמו, הסקירה תכלול את המאפיינים העיקריים של כל הלוואה. אנחנו ממליצים לכם להיכנס לעובי הקורה מעט יותר כשאתם מקבלים הצעה או הצעות ספציפיות מהגורם המלווה.
מטרת ההלוואה
יש הלוואות שלוקחים למטרות מוגדרות, ולעומתן הלוואות שאפשר לממש לכל מטרה. בקבוצה הראשונה, של הלוואות המיועדות לצורך ספציפי, תמצאו כמובן את המשכנתא, או הלוואה לרכישת רכב. דוגמא נוספת היא הלוואה לפתיחת עסק, שכידוע מצריך הון ראשוני לא קטן כדי שניתן יהיה להקים אותו מאפס. ניתן למצוא הלוואות ממוקמדות מטרה בסכומים קטנים יותר, למשל הלוואה לצורך יציאה לחופשה בחו"ל. בדרך כלל כדי לקבל את ההלוואות האלה יהיה צורך להוכיח את עצם העסקה המתגבשת, ולא פעם גם לשעבד את הנכס שאמור להירכש באמצעות אותה הלוואה. הלוואה לרכישת רכב המוצעת כיום בבנק דיסקונט, אם לוקחים דוגמא אחת מני רביות, מצריכה שיעבוד של הרכב ושל פוליסת הביטוח בתור בטחונות. מיותר לציין שגם הלוואת המשכנתא.
לעיתים ההלוואות שאנחנו יכולים לקחת נבדלות בקהל היעד שלהן. לא מזמן ערכנו עבורכם סקירה מקיפה של הלוואות לסטודנטים, דוגמה מובהקת להלוואות המיועדות לקבוצה ספציפית של אנשים, בעלי צרכים מוגדרים. לצד זה תמצאו גם הלוואות לצעירים, הלוואות לאנשי קריירה בתחילת הדרך שלהם וכיוצא בזה. כדי "לפתות" את האוכלוסיות האלה, מוצעות הלוואות לאוכלוסיות ייעודיות עם תנאים אטרקטיביים יחסית. מנגד, התנאים שלהן די קבועים (אין הרבה מקום למשא ומתן) וקהל היעד הוא כאמור מצומצם.
הפרמטרים העיקריים: ריבית, הצמדה ומה שביניהם
ההלוואות השונות נבדלות ביניהן, איך לא, בריבית שנדרש לשלם עליהן. לא רק גובה הריבית משחק כאן תפקיד, אלא גם (או אפילו בעיקר) השאלה אם היא קבועה או משתנה. הלוואה עם ריבית קבועה ניתן לחלק כשלעצמה לשניים. היא יכולה להיות קבועה ולא צמודה לשום מדד, כך שההחזרים הקבועים יהיו ידועים מראש ולא ישתנו לאורך כל תקופת ההחזר. זוהי הלוואה בטוחה מבחינת רמת הסיכון שלה, אבל כזו שלא תמיד תהיה משתלמת מבחינת הריבית, שעשויה להיות גבוהה באופן יחסי. ההלוואה יכולה להיות קבועה וצמודה למדד המחירים לצרכן. למרות שהריבית כאן קבועה, הקרן הלא מסולקת של ההלוואה עשויה להשתנות לכאן או לכאן על פי המדד. לכן, עלייה במדד תביא לכך שמשלמים יותר על הקרן בפועל, ומכאן שהסכום שנדרש להחזרת כספי ההלוואה גדל.
הסוג האחר יהיה כמובן הלוואה בריבית משתנה, שנחשבת לנפוצה מאד כיום. בהלוואה מהסוג הזה קובעים מראש למה תוצמד הריבית ומה יהיו נקודות הבחינה והשינוי האפשריות שלה, כאשר בדרך כלל מדובר כאן על תקופות של שנה, שנתיים או חמש שנים מרגע לקיחת ההלוואה. בהלוואות לטווח ארוך אנחנו רואים שבדרך כלל ההחזר קטן בתחילת הדרך, אפילו קטן מאד, אבל הוא נוטה לעלות ככל שתקופת ההחזר ארוכה יותר. למעשה, פעמים רבות הלוואה עם ריבית משתנה או צמודה היא בבחינת בור כלכלי די עמוק, שלא יודעים את זה עד שנכנסים אליו – לכן צריך להיות זהירים ולראות היטב את מאפייני ההלוואה, הריבית וההצמדה שלה. כאן תוכלו לקרוא עוד על ההבדלים בין ריבית קבועה לריבית משתנה. אנחנו ממליצים לכם לקרוא עוד על ריביות כמכלול במדריך הבא.
הלוואות ריבית פריים מבוססות על ריבית הפריים – אותה ריבית המשמשת לבסיס לתמחור עסקאות. למרות שכל בנק קובע אותה בעצמו, יש בפועל מצב של תיאום ריביות בין הבנקים השונים בישראל. בשנים האחרונות ריבית הפריים היא 1.5% מעל ריבית בנק ישראל (0.1%), כלומר, בגובה של 1.6%. הלוואות הצמודות לפריים יבוססו בדרך כלל על ריבית הפריים עם תוספת או הפחתה של אחוז מסוים: למשל, הלוואה בריבית של פריים+2% תביא לריבית של 3.6%. הלוואות מסוג זה יהיו בריבית משתנה ואינן צמודות למדד.
הלוואה שקלית, או מט"ח?
רוב ההלוואות שאנחנו לוקחים הן שקליות, כך שהחישוב והתשלום נעשה בשקלים חדשים בלבד. עם זאת, זה לא התרחיש היחידי שאפשר לחשוב עליו. יש כיום הלוואות שמבוססות על מטבע חוץ, באחד משני אופנים. ראשית, אלה יכולות להיות הלוואות שמוענקות ומוחזרות במטבע חוץ ספציפי, שהן יהיו גם צמודות אליו: דולר, יורו וכדומה. השינוי בריביות כאן עשוי להיות תדיר יותר מאשר בהלוואות שתיארנו מעלה. בנק מזרחי טפחות למשל מאפשר לבחור בהלוואת משכנתא הצמודה ליורו או לדולר, כשהריבית היא משתנה ומתעדכנת בכל שלושה חודשים.
האופציה האחרת היא להצמיד את ההלוואה לשער של מטבע חוץ כלשהו (בדרך כלל דולר אמריקאי, דולר קנדי, יורו, לירה שטרלינג, יין או פרנק שוויצרי), אך לקחת ולהחזיר אותה בשקלים. בהלוואות מהסוג הזה לא מתבצעת קנייה או המרה של מטבע חוץ בפועל, ומכאן שאין צורך בתשלום עמלות שמאפיינות את הלוואות המט"ח הרגילות.
אופן ההחזר
כשלוקחים הלוואה, בעיקר לפרק זמן ארוך, צריך לשאול איך בדיוק יתבצע ההחזר לאורך תקופת ההלוואה. יש כאן מספר מסלולים עיקריים של הלוואות, שחשוב להכיר אותם לפני שבוחרים. הלוואות גרייס, שלעיתים מכונות הלוואות גישור, הן הלוואות שבהן אנחנו משלמים את הקרן ו/או את הריבית בתום התקופה, בדרך כלל בתשלום אחד. יש הלוואות גרייס לקרן, הידועות גם בתור "הלוואות בלון" או "הלוואת בוליט". בהלוואות מהסוג הזה בתחילת הדרך אנחנו משלמים רק את הריבית של ההלוואה (לצד הפרשי ההצמדה), חודשית או מדי רבעון, כשהתשלום של הקרן נעשה בתום התקופה בתשלום אחד או שניים. כתוצאה מכך סכום ההלוואה עצמו, הקרן, לא קטן עם התשלומים. במועד מסוים שנקבע מראש מתבצע התשלום של הקרן, עם הצמדה על הסכום. התוצאה היא סכום גבוה שמשלמים בתום תקופת ההלוואה, וסכומים מינימליים שמשלמים בתחילת הדרך.
הגרייס יכול להיות מלא, כך שבתחילת הדרך תינתן לנו מעין "תקופת חסד" בה לא נשלם דבר, לא את הריבית וגם לא את הקרן. עם זאת, מסלולי גרייס מלא הם פחות שכיחים במחוזותנו, מכיוון שהבנקים לא ששים מן הסתם לחתום עם הלקוח על הסכם בו הוא יתחיל לשלם לבנק רק לאחר תקופה מסוימת, שעשויה להיות ארוכה. מנקודת המבט של הבנקים, הסיכון כאן הוא פשוט גדול מדי.
ההחלטה שלכם באיזה מסלול לבחור תלויה בהון העצמי שעומד לרשותכם, כמו גם בכובד המשקל הפיננסי שעומד כאן על כף המאזניים. בגדול, הלוואת גרייס – הן גרייס מלא והן גרייס חלקי – מעניקה לנו מרווח זמן מסוים (ולעיתים ארוך) לפני שאנחנו מתחילים להחזיר את החלק הארי של הכספים. לכן הלוואת גרייס יכולה להתאים אם אנחנו מעוניינים לקחת הלוואה לרכישת דירה חדשה, ומחכים עד שייכנסו אליהו הכספים ממכירת הדירה הקיימת. מצד שני, היא לא תתאים לאנשים שרוצים החזר קטן לאורך זמן.
לוח סילוקין שפיצר, או קרן שווה?
אי אפשר לדבר על הלוואות מבלי להתייחס ללוחות הסילוקין שלהן. לוח הסילוקין יגדיר למעשה איך ייראה כל החזר על פני תקופת המשכנתא. האפשרות הראשונה היא הנפוצה יותר, והיא לוח שפיצר. במקרה הזה, הסכום שמשלם הלווה מדי חודש על חשבון ההלוואה כולה, הן הקרן והן הריבית, נשאר קבוע משך כל תקופת ההלוואה. בהלוואות שמצמידים למדד מסוים מוסיפים לתשלום הקבוע את ההצמדה, כך שהסכום הריאלי שמשלמים נותר קבוע. אם המסלול הוא בריבית משתנה שלוקחים על פי לוח שפיצר, הסכום יישאר קבוע בהנחה שהריבית לא תשתנה. אם חל שינוי בריבית, מכינים לוח סילוקין חדש. מבחינה מעשית, מסלול זה יציע תשלומים שווים באופן יחסי, כשהשינויים עשויים להיות עקב העלאה או הורדה של המדד או הריבית המשתנה. בלוח שפיצר כן יש מקום לגמישות, לשינוי תמהיל ההלוואה או לקיצור משך הזמן שלה – מה שנפוץ מטבע הדברים בהלוואות בסדר גודל משמעותי, דוגמת משכנתא.
מסלול קרן שווה הוא יחסית חדיש, ועדיין נפוץ פחות ביחס ללוח הסילוקין שפיצר. זהו מסלול שבו ההחזר החודשי של הקרן קבוע, אך לא ההחזר החודשי הכולל (כלומר, ללא הריבית). הקרן למעשה קטנה עם הזמן, וכך גם הריבית השוטפת, שקטנה ככל שמתקדמים בהחזרי ההלוואה. במסלול זה אנחנו מחזירים יותר כסף בתחילת הדרך, ולכן הוא יתאים למי שיש לו בנקודת ההתחלה מספיק כסף.
הסבר נוסף על ההבדלים בין לוח סילוקין ללוח קרן שווה תמצאו כאן.
אז איך בוחרים?
האמת היא שלשאלה הזו אין תשובה חד משמעית. בכל מקרה אתם צריכים לשאול לכמה כסף אתם זקוקים, מה שמושפע מההוצאה שעומדת מולכם אבל גם מהמצב הכלכלי שלכם בהווה ובעתיד. כפי שראיתם, יש עבורכם לא מעט אפשרויות מבחינת אופן ההחזר, הריבית, ההצמדה וכן הלאה. ככל שהסכום גדול יותר כך ההשפעה שלו צפויה להיות משמעותית יותר על חשבון הבנק שלכם, וכך הבחירה צריכה להילקח לאחר מחשבה מעמיקה יותר. אחרי הכול, אפילו שינוי שנראה קטן בריבית הוא בעל השפעה כלכלית עצומה למשך שנים, במיוחד כשסכום ההלוואה עומד על עשרות אלפי שקלים, מאות אלפי שקלים או יותר.
מומלץ שתבדקו כמה שיותר הצעות לפני שאתם מקבלים החלטה לכאן או לכאן. המסלולים השונים מציעים בחלקם הגדול גמישות מסוימת, ויש לכם מה לעשות מול הבנקים כדי לשפר את התנאים. למרות שאנשים רבים מרגישים בנחיתות כשהם ניצבים מול הבנק, על אחת כמה וכמה כאשר הם זקוקים להלוואה, חשוב כן להפגין ידע, להיות פעילים במהלך המשא ומתן ולנסות להתעקש על התנאים. מי יודע, אולי בדרך זו תראו את תנאי ההלוואה משתפרים בצורה משמעותית עבורכם?