מדריכי צרכנות    

מהי ערכת דנ"א, כמה עולה ולמה אסורה בארץ

ערכת דנ"א, מי החברות, כמה עולה, איך זה עובד, מה הסכנות ולמה זה אסור בארץ

רוצים לדעת מה הדנ"א שלכם, מאיפה באתם ומהם השורשים האמיתיים שלכם? כדי לגלות את כל הפרטים המרתקים האלה תוכלו להצטייד בערכת דנ"א.

מדובר על ערכה ביתית שהשימוש בה יחשוף בפני המשתמש פרטים כמו מה המוצא שלו, מה ההרכב האתני שלו, מאיפה באו אבותיו, ועוד.

לפי הערכות של יצרניות הערכות האלה בארה"ב, עשרות מיליוני צרכנים פרטיים כבר קנו אותן, מהם כמה מאות ישראלים.  מדובר בשוק שמגלגל 100 מיליון דולר בשנה, ויש מספר גדול של חברות שמוכרות אותן.

ביוטיוב אפשר למצוא לא מעט סרטונים של צרכנים שקנו ערכת דנ"א, וצילמו את עצמם מגיבים לתוצאות, לרוב בהפתעה מרובה.

לא מעט אנשים מגלים שהמוצא שלהם שונה ממה שחשבו, מוסלמים מגלים שהם קצת יהודים, לבנים שמגלים שהם קצת שחורים. מהסרטונים עולה שהדור החדש מסתכל על מוצא כאל משהו מרתק מעניין ומרגש.

איסור על ערכת דנ"א בישראל

אם כן, מדובר על טרנד עולמי, אלא שעל ישראלים נאסר להיות חלק ממנו במדינתם: בישראל אסור למכור ערכות ביתיות לבדיקת דנ"א. אחת מהחברות המובילות בשוק הזה היא MyHeritage – חברה ישראלית, אך ישראלי שינסה להזמין ערכה ביתית כזאת דרך אתר האינטרנט שלה, לא ימצא מחיר, או אפשרויות משלוח. השירות הזה חסום לישראלים.

במשרד הבריאות מסבירים את הסיבה ב"חוק מידע גנטי". לפי החוק הזה, אי אפשר לערוך בדיקת דנ"א בישראל ללא צו בית משפט, משום שעבור הצרכן הפרטי הן משמשות עבור בדיקות אבהות. אנשי המשרדים לא הכירו את השימוש בערכות כשימוש צרכני.

"החשש פה הוא שאנשים יגלו שהם ממזרים  וזה יכול לגרום להם לבעיות קשות ברבנות", מסבירים במשרד המשפטים. במשרד הבריאות מסרו בתגובה: "כרגע חוק מידע גנטי אינו מתיר מכירת ערכות כאלה בישראל".

עוד מסרו במשרד: "לפי חוק מידע גנטי – ביצוע בדיקה גנטית מחייב קבלת הסברים מרופא והסכמה מדעת לביצוע הבדיקה, ומחייב שבדיקה תיערך רק במעבדה גנטית או במכון גנטי מוכרים ובעלי רישיון. דבר כזה לא יכול להתקיים בערכות הנמכרות ישירות לציבור. יש בחוק כללים ברורים מתי אין לאשר את הבדיקה. חלק מהשיקולים הם חשש לנזק חמור לטובתם של קטינים או ילדים עתידיים במשפחה, עקב אפשרות תיוגם כממזרים שתגרום לפגיעה בכשרותם להינשא בישראל לפי הדין היהודי. ייתכנו השלכות מזיקות גם בדין הדתי של דתות אחרות. בנוסף, יש צורך בתהליך שיוודא הסכמה מדעת לבדיקה מצד כל הנבדקים, וקבילות של התוצאות בהלך משפטי רלוונטי (מזונות, ירושה וכו'). לכן, חל איסור לשווק בישראל ערכות שנועדו לבדיקה עצמית גנטית – בכל נושא רפואי וכן לבדיקת קשרי משפחה".

מקדמי החוק ציינו שההגנות שעבדו עליהן נועדו למנוע מחברות הביטוח להכריח אנשים לעשות בדיקה כזאת, לזהות אצל מבוטחים נטיות גנטיות מסוימות ועקב כך לייקר את הביטוח, או שאר שימושים לא הוגנים של חברות פרטיות.

מה מחיר ערכת דנ"א

מבדיקה באתרי המתחרות של MyHeritage, המחיר הנפוץ לערכת דנ"א הוא 99 דולר, אך באמזון יש מבצעים למשל: 59 דולר לערכה של AncestryDNA – החברה הגדולה ביותר בתחום (עם מאגר של יותר מ-10 מיליון משתמשים). לעומת זאת, אחת החברות הוותיקות בתחום 23andMe, מציעה גם ערכה ב-199 דולר, משום שהיא כוללת גם מידע רפואי סטטיסטי.

החברות הבולטות בתחום:

AncestryDNA,Family Tree, MyHeritage, 23andMe, GPS origin, Living DNA.

איך זה עובד

כך זה עובד: יורקים לתוך שפופרת או מבחנה מפלסטיק (או משפשפים את הלחי מבפנים, תלוי בחברה). אחרי זה צריך לשחרר תמיסה מסוימת שתשמור על הרוק, מעין חומר שימור ואז יש לשלוח את הקופסא של הערכה בחזרה למעבדה.

את התוצאות מקבלים במייל בדמות מפה עם אזורים מוארים שמסומנים ככאלה מהם הגיע תצרף הדנ"א. לצידה, פירוט מדוקדק לגבי ארצות ואזורי המוצא של הנבדק. החברות האלה מבטיחות מיפוי של דנ"א שנאסף מאנשים ממאות אלפי אזורים בעולם, מאתרות את נתיב ההגירה האחרון של אבותיו ואמהותיו ופרטים היסטוריים על אבותיו. חלקן מאתרות כמה דנ"א ניאנדרטלי יש לנבדק, אחרות יכולות לקבוע לטענתן את נתיב ההגירה העתיק של הדנ"א האימהי והאבהי בנפרד.

אם קרובי משפחה נמצאים במאגר, החברה תדווח למשתמש שהם קיימים במאגר וכמה מהם נמצאו שם, בתנאי שיש הסכמה של שני הצדדים.

אם משלמים עוד 100 דולר, מקבלים תוצאות רפואיות שמתבססות על שאלונים שהחברה העבירה לעוד אנשים והם נותנים תשובות בהתבסס על סטטיסטיקה בלבד.

ביקורת על ערכות הדנ"א

אחת הביקורות על החברות האלה היא שהתוצאות משתנות מעט מחברה לחברה וכן משתנות בין תאומים זהים – בגלל תורשה שונה של רצפי גנים.

ערכות כאלה אף זוכות לביקורת רבה על מידת מהימנותן ועל הפרשנות של תוצאותיהן, ועל השפעות אפשריות על הנבדקים ומשפחתם.

הסיבה היא שכל חברה מצליבה את המידע עם בסיס נתונים אחר. חוסר הדיוק הופך לבעייתי יותר עבור בני מיעוטים, להם יש בסיס נתונים קטן הרבה יותר מולו ניתן להשוות את חלקי הדנ"א הנוגעים למוצא. המצב הזה עלול להוביל לקבלת מספר תשובות על אותה בדיקה.

בעיית חוסר הדיוק קטנה לעומת הסכנה שביצירת בסיס גנטי. הבעיה מתחילה ברגע שהמידע הגנטי של הלקוח מגיע לבסיס הנתונים, שם הוא יהווה מקור השוואה לבדיקות אחרות. החברות מבטיחות שככל שיותר נתונים ייכנסו למאגר, כך התוצאות אמורות להיות מדויקות יותר.

למרות שהנתונים לא אמורים להיחשף לצד שלישי, אם הלקוח בחר שלא לשתף את התוכן הגנטי שלו, עצם קיומם של הנתונים הגנטיים יכולים לסכן את הלקוח ובני משפחתו. חלק מהחברות כבר הכריזו על שיתופי פעולה עם חברות תרופות, איתן המידע ישותף בהסכמת הלקוחות. השיתוף של המאגר הגנטי עשוי להוביל לפריצות דרך רפואיות-מדעיות, אך בדרך לתת לחברות תרופות וגם חברות אחרות כמו חברות ביטוח מידע רב ערך אודות מספקי הדגימות.

איך עוקפים את האיסור

בדילטס, חברת שילוח שמספקת כתובת בארה"ב למי שרוצה להזמין אונליין מוצר שלא נשלח ישירות לארץ, מספרים איך ישראלים עוקפים את האיסור הזה. רובם כמובן כלל לא מודעים לו. בחברה אומרים שההגבלות היחידות שיש עליה הן של המכס ולא רואים סיבה בריאותית לאיסור.

"בשנתיים האחרונות ישראלים מזמינים את הערכה. בממוצע שולחים דרכנו בערך 10 ערכות בשבוע ב-20 דולר למשלוח. זה די הרבה. מי שקונה את זה שולח את הדגימה אלינו בחזרה, דרך דואר ישראל ואנחנו שולחים את זה לחברה. אנחנו לא גובים על זה תוספת", אומרים בחברה.

שימור דם טבורי, כמה עולה והאם כדאי