מדריכי פיקדונות פיקדונות מובנים

כל מה שרציתם לדעת על פיקדון מובנה (סטרקצ'ר)!

קרדיט: shutterstock
רישום לניוזלטר

פיקדון מובנה - מה זה? מה ההבדל בינו לבין פיקדונות אחרים? מה התשואה בפיקדון מובנה ? ועוד ועוד;  כאן, במדריך הגג שלנו לתחום הפיקדונות המובנים -  "כל מה שרציתם לדעת על פיקדון מובנה" תוכלו למצוא תשובות לשאלות  האלו ותשובות לשאלות נוספות, לרבות -  מה היתרונות ומה החסרונות שלו? האם הוא מכשיר השקעה אטרקטיבי? איפה רוכשים פיקדון מובנה? איזה פיקדונות מובנים קיימים? ועוד. אז, מתחילים...   

מחשבון פיקדון- ככה תוכלו לדעת כמה כסף יהיה לכם בסוף תקופת החיסכון

פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) הוא השקעה במכשיר פיננסי שרחוק מלהיות פשוט.אבל זה ממש לא אומר שצריך להתרחק ממנו. נכון, התדמית שלו גרועה, פשוט איומה, אנשים מתרחקים ממנו כמו מאש, הוא יוצר קונוטציות שליליות, ומזכיר לאנשים את המשבר הפיננסי של סוף 2008. אבל, התדמית השלילית גורמת להרבה אנשים לא להבין שמדובר באחד הכלים הטובים בתקופה של ריבית אפסית. נכון, זה לא כלי פשוט, צריך להבין את הסיכונים, צריך להבין מה קורה אם המנפיק נעלם/ מתמוטט, זה הרי מה שקרה במשבר 2008 (בחלק מהמוצרים המובנים, לרבות איגוח על משכנתאות), אבל בינתיים השתנו השווקים, הסיכון של המנפיק הופחת משמעותית, ולמעשה במקרים רבים , הבנקים המתווכים בעסקה ערבים במצב שיקרה משהו למנפיק. זה אמור לבטח אתכם לחלוטין, אבל אתם צרייכם לבדוק לגבי הפיקדון המובנה הספציפי שאתם רוצים לרכוש.    

פיקדון מובנה - פיקדון עם אפסייד

פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) הוא השקעה שמצד אחד יש לה תכונות של פיקדון ( כאן תוכלו לקרוא על פיקדונות רגילים) – השקעה מובטחת, אך מצד שני יש בה תכונות של השקעה בסיכון לצד אפשרות להשיג תשואה נאה.  אז מה זה בעצם פיקדון מובנה, ואיך הוא משלב בין תכונות של פיקדון לתכונות של השקעה מסוכנת?

ובכן, בפיקדון מובנה (סטרקצ'ר) ברוב הגדול של המקרים מובטחת קרן ההשקעה, כשבנוסף המשקיעים עשויים לזכות בתשואה שמותנית בקיומם של תנאים מסוימים (בדרך כלל תשואה של נכס הבסיס).  נשמע לא רע, נכון? במיוחד הרצפה שמובטחת למשקיעים. אתם משקיעים סכום מסוים ולא יכולים לכאורה להפסיד. אבל, זה לא ממש מדויק, אמנם המשקיעים בפיקדון המובנה (סטרקצ'ר) מקבלים במקרה של התרחיש הפסימי  (ומיד נגיע לתרחיש האופטימי) את קרן ההשקעה, אבל זאת קרן ההשקעה הנומינלית. מאז ההפקדה המקורית עברו כמה שנים (הפיקדונות המובנים הם לתקופות שונות, כשרובם, בין שנה לשלוש שנים).

על כל פנים, חשוב להדגיש - ההבטחה של הקרן הנומינלית היא של יצרן המכשיר, אבל כבר היו דברים מעולם, ויצרני מכשירים (בתי השקעות, חברות שעוסקות במכשירים מובנים) נפלו, ולכן חשוב מאוד לבדוק אם הבנק המשווק אחראי וערב לקרן השהקעה. במקרים רבים זה אכן כך, אתם תוכלו לקרוא ולבדוק זאת, בעמוד הפיקדון המובנה שכל בנק מפרסם.

בשנים האחרונות הבנקים העיקריים שמציעים ללקוחותיהם פיקדונות מובנים הם בנק  לאומי ובנק הבינלאומי, וכאן באתר תוכלו לקבל מידע על פיקדונות מובנים חדשים.

 לא פיקדון רגיל; אפשר להפסיד ריאלית

המשמעות של לקבל את הקרן הנומינלית, היא הפסד של תשואה אלטרנטיבית; המשמעות היא הפסד ריאלי, וההפסד הזה שתלוי בשיעור האינפלציה עשוי להיות משמעותי, אם כי בשנים האחרונות על רקע המדד הנוך, היא נמוכה מאוד.

 נניח לדוגמה שהאינפלציה היא 1% בשנה (ברף התחתון של מתווה של בנק ישראל) והשקענו בפיקדון מובנה לשלוש שנים שבו לא התממש התרחיש האופטימי (כלומר, לא קיבלנו מענק של תשואה); אנחנו נקבל את ההפקדה המקורית הנומינלית (קרן ההשקעה הנומינלית) המבטאת  הפסד ריאלי של כ-3% (בקירוב); וזה ההפסד הכלכלי האמיתי בהשקעה הזו.לא ביג דיל בתקופות של אינפלציה נמוכה (כמו בשנים האחרונות שמדד המחיירם אפילו שלילי) 

ההפסד הריאלי התיאורטי עלול להרחיק משקיעים, ועדיין, זה לא מצביע על כך שהפיקדונות המובנים לא יכולים להיות השקעה לגיטימית ואטרקטיבית. זה רק אומר שצריך להבין שההבטחה  שמדברים עליה על הגבלת הפסד היא נכונה חלקית, צריך כבר בשלב ההפקדה לשקלל את התרחיש הפסימי ולהבין שאפשר להפסיד על ההשקעה (כתלות  במספר השנים של הפיקדון).

ואחרי שמבינים שההשקעה בפיקדון המובנה, להבדיל מפיקדון רגיל, עלולה להסתיים בתשואה שלילית (ריאלית), צריך לבחון את היתרונות והחסרונות האחרים של המכשיר הפיננסי הזה. מי שרוצה תשואה נמוכה (אפילו אפסית – 0.1%-0.5% בשנה) אך מובטחת צריך להשקיע בפיקדונות הבטוחים. מי שמעוניין להשיג תשואה גבוה יותר, ומוכן להסתכן במידה מסוימת, הפיקדונות המובנים דווקא יכולים להיות אפיק השקעה מעניין עבורו. אחרי הכל, קבלת קרן השקעה מובטחת שמבטאת הפסד מדד שמוערך ב-1% בשנה (על פי מתווה האינפלציה הנוכחי) זה לא הפסד עתק, ומצד שני, המשקיע יכול ליהנות ממענק תשואה, מאפסייד שיכול להיות משמעותי.

 תרחישים ותשואות

השיטה ברוב הפיקדונות המובנים היא הצמדות לנכס בסיס מסוים, זה יכול להיות מדד מניות (סקטור פיננסי בארה"ב, מדד ת"א 25, מדד המניות בקוריאה, מניות סקטור הבריאות, מניות הבנקים בבורסה בת"א ועוד), זה יכול להיות מניות ספציפיות, בעיקר מניות גדולות (ישראליות - טבע, כיל, אמדוקס,  צ'קפוינט; זרות – גוגל, מיקרוסופט, שברון, ג'נרל אלקטריק, מקדונלדס, מיקרוסופט ועוד); זה יכול להיות מטבע חליפין (דולר , אירו ועוד); ובהינתן נכס הבסיס המסוים, יצרן הפיקדון המובנה מגדיר תנאים לקבלת מענק תשואה.

לרוב, אם נכס הבסיס יעלה במהלך תקופת הפיקדון עד לשיעור מסוים מוגדר וידוע מראש, יזכו המשקיעים בפיקדון לקבל תשואה בשיעור מסוים (ידוע וקבוע מראש) מהעלייה ש נכס הבסיס, והנה דוגמה ממחישה – נניח שנכס הבסיס שלנו הוא מניית טבע, ונניח שהיצרן של הפיקדון המובנה, הגדיר שעד עלייה של 30% לאורך חיי הפיקדון (נניח שנתיים), המשקיע בפיקדון מקבל 80% מערך העלייה. אזי המשמעות היא שהתשואה המקסימלית של המשקיע היא 24% (שיעור השתתפות של 80% מעלייה של 30%). יש להדגיש כי בדרך כלל מגדיר חוזה הפיקדון המובנה שבתשואה של עד שיעור מסוים, יזכה המשקיע בתשואה בשיעור השתתפות מסוים. המשמעות של המילה "עד" היא קריטית, כי אם התשואה של נכס הבסיס היא בדיוק התשואה, ובדוגמה שלנו – 30% אזי עובדים להתניה הבאה  - משיעור תשואה של 30% ומעלה (כלומר ה-30% "נופל" בהתניה הזו) התשואה של המשקיע תהיה 3% (וכאן חשוב להדגיש שמספיק שבאחד מימי תקופת הפיקדון התשואה תהיה 30% ומעלה כדי שההתניה הזו תופעל והריבית שתתקבל תהיה נמוכה). נשמע מוזר, אבל ככה זה עובד. המשקיע מקבל את המענק הגדול (התשואה הגדולה) בהינתן שנכס הבסיס עולה עד שיעור מסוים, ממנו מעלה, המענק נופל דרמטית.

קיבלנו כאן מעין מענק במדרגות, אבל לא בקשר ישיר – המשקיע מאמין בנכס הבסיס ומרוויח, אבל אם נכס הבסיס עלה יותר משיעור מסוים, הרווח דווקא יורד. מנגד, אם נכס הבסיס יורד, מקבל המשקיע את הקרן המובטחת שהיא כאמור נומינלית ומגלמת הפסד ריאלי.

וסיכום ביניים – ההשקעה בפיקדון המובנה (סטרקצ'ר) נקבעת מראש למשך תקופה מסוימת ויש לה בדרך כלל שלוש אפשרויות – במידה ונכס הבסיס יורד מובטחת רצפה (קרן ההשקעה הנומינלית שמבטאת כאמור הפסד ריאלי); במידה ונכס הבסיס עולה עד שיעור מסוים, מובטחת תשואה נאה (לפי שיעור השתתפות מסוים), ובמידה ונכס הבסיס עולה מעבר לתשואה הזו (באחד מימי תקופת הפיקדון) מובטחת תשואה נמוכה יחסית על כל תקופת הפיקדון.

 

הצד החיובי, אפסייד לתשואה נאה; הצד השלילי, השקעה לא נזילה

אז איך זה נראה לכם? זה אולי לא פיקדון רגיל עם תשואה מובטחת, אבל יש לזה גם יתרונות – מוותרים על הביטחון שבתשואה, מגדרים את ההפסד הפוטנציאלי, ואפשר להרוויח לא מעט אםהתרחיש שהאמנתם בו מתקיים. בשנים האחרונות יצא לפיקדונות המובנים שם רע, בעיקר בגלל משבר הסאב-פריים שהיה מושתת על ייצור של מכשירים פיננסים מתקדמים על משכנתאות שהם סוג של קרובי משפחה לפיקדונות המובנים האלו, אבל הם שונים במהותם – נכס הבסיס הוא לא תזרימי המשכנתאות, אלא ניירת ערך סחירים. בינתיים, למרות המאמצים הגדולים של הבנקים המקומיים להחדיר את המכשירים האלו, זה לא הפך ללהיט גדול (עדיין), היקף הפיקדונות המובנים הוא סביב 2 מיליארד שקל. אבל על רקע הריביות הנמוכות (מאוד) שמקבלים באפיקים הסולידיים, התחום הזה – פיקדונות מובנים של הבנקים, הולך וגדל. בהקשר זה, יש להדגיש שהבנקים הם לא יצרני המכשירים, אלא משווקי המכשירים. בדרך כלל הבנקים מקבלים מהיצרן (בנקים להשקעות בעיקר בחו"ל, או חברות שמתמחות בייצור מכשירים כאלו) את המכשיר עם התנאים והם דרך מערך הייעוץ, השיווק והאינטרנט מעבירים את המידע ללקוחותיהם (וללקוחות פוטנציאלים).

הטענה נגד הבנקים שמושמעת בשנים האחרונות היא שהבנק בעצם גוזר קופון שמן (3% עד 5%) על שיווק המכשיר, כאשר בפועל, מדובר במכשיר מבוסס נגזרים שאפשר לייצר אותו "בבית" בעלויות נמוכות יותר. זה אולי נכון, אבל הבנק משווק את החבילה המוגמרת, בלי המחשבה וההכנה מאחורי הקלעים, על איזה מדד או על איזה מניה להשיק פיקדון מובנה, באיזה תנאים, איזה נגזרים להפעיל, איזה סוג של הצמדה , לכמה שנים וכו'. כלומר, "בבית" לא באמת ניתן בפשטות להגיע לאותו מכשיר, וגם אם כן זה כרוך בהרבה מחשבה עבודת הכנה, זה ממש לא פרקטי לרוב האנשים, וזה לא בהכרח בשקלול העלויות מסביב, יותר זול. הבנקים, זה ברור, לא עובדים בחינם, אבל לכו לבד לבנות פיקדון מובנה על טבע, וסביר שאחרי כמה שבועות או חודשים של בירורים על שווקי הנגזרים והאופציות, תחזרו להצעה של הבנק, למות שהיא מגלמת עלות לא קטנה.

ההשקעה בפיקדון המובנה כרוכה בדומה להשקעה בפיקדון בוויתור על נזילות, וצריך לקחת את זה בחשבון. אי אפשר לפדות את הכסף במהלך התקופה, ואם כן, אז בדרך כלל בקנס מאוד גדול. זה אולי אחד מהחסרונות הגדולים של ההשקעה הזו לצד ההפסד הריאלי בתרחיש הפסימי ולצד חיסרון מובנה נוסף – החשיפה ליצרן המכשיר הפיננסי.

הפיקדון המובנה מיוצר על ידי יצרן שהבנק משווק אותו (במקרים מסוימים שהולכים וגדלים הבנק עצמו מייצר ומשווק את הפיקדון המובנה), אבל מה קורה אם (וזה כבר קרה בעבר – עיינו מקרה ליהמן ברדרס) שהיצרן נקלע לבעיות פיננסיות. המשקיעים בפיקדון המובנה חשופים לסיכון של מנפיק הפיקדון, ולכן חשוב מאוד לברר מול הבנק שמשווק את הפיקדון המובנה, איפה הוא בתוך המכלול הזה – האם הוא מספק ערבות מלאה לכספכם? האם הוא רק מתווך? האם הכסף נמצא בחשבון ייעודי כך שגם אם יקרה משהו ליצרן, כספכם מובטח? הרגולציה (רשות ניירות ערך) פועלת לאחרונה ליישם תקנות בעניין, אבל עד שייושמו, אתם צריכים לבדוק היטב מה קורה בתרחישים האלו ומי אחראי לכספכם.

לבדוק את חישוב התשואה

מעבר לבירורים האלו, אתם צריכים כמובן לברר את תנאי החוזה במדויק (החוזה בעת רכישת פיקדון מובנה). לרוב, כאמור החוזה מחלק את האפשרויות לשלוש, אבל יש יוצאים מהכלל (חלקוה לאפשרויות רבות יותר) ויש גם חישובים מורכבים יותר מחישוב תשואה סטנדרטי. למה הכוונה? בדוגמה המוזכרת – פיקדון מובנה על טבע, הגדרנו תשואה של עד 30% כתשואה שמזכה בשיעור השתתפות של 80%. אבל מה זאת התשואה הזאת, בדוגמה הגדרנו תשואה מיום ההפקדה ועד סיום תקופת הפיקדון, זה המצב הנורמלי, הטבעי והשקוף. אבל, במקרים לא מעטים, חישוב התשואות שאתם תראו בפיקדונות המובנים לצורך חישוב המענק, מורכב יותר. החישוב הפופולארי ביותר (לאחר החישוב הרגיל – מיום ההפקדה ועד תום תקופת הפיקדון)   הוא חישוב הממוצע הרבעוני – כלומר אחת לשלושה חודשים  תחושב התשואה על נכס הבסיס ובסוף התקופה יעשו ממוצע של כל התשואות הרבעוניות. אם מדובר בנכס בסיס שלאורך התקופה עלה , אז הממוצע הרבעוני יהיה נמוך מהתשואה לאורך התקופה; אבל, אם מדובר בנכס תנודתי שדווקא ירד לאורך התקופה, אזי החישוב הרבעוני יכול למתן את התנודות ולהקטין את ההפסד. זה הופך את ההשקעה בפיקדון המובנה למתוחכמת

 

עוד יותר, אבל זה לא צריך להפחיד אתכם - אחרי שאתם עושים שיעורי בית ומבינים את הסיכונים – הפסד תשואה אלטרנטיבי (הפסד ריאלי); חוסר בנזילות; סיכון המנפיק, אתם צריכים להעריך את התשואה של נכס הבסיס – תשואה בהתאם למוגדר בחוזה הבסיס (תשואה לאורך התקופה, או ממוצע תשואות רבעוניות) ואת זה אפשר לנסות ולהעריך בעזרת ההיסטוריה של הנכס בסיס וההערכות של האנליסטים. זאת נבואה, אבל כל עוד המרווח שבו אתם לא מפסידים הוא גדול, אולי שווה ללכת על זה. זה סיכון מול סיכוי, כמו בכל השקעה, אבל האמת היא שהפיקדונות המובנים מספקים במקרים רבים סיכוי לתשואה נאה ביחס לסיכון שהם מגלמים – הדאונסייד מוגבל, האפסייד מרשים.

ואחרי כל התיאוריה הזו, אנחנו מקווים שאתם מבינים שמדובר במוצר לגיטימי ואקטרקטיבי פשוט עם תדמית גרועה. ואם אתם בעניין של להשקיע, וזה כבר דורש הבנה יותר מעמיקה או ייעוץ מעמיק מגורמים מוסמכים, תוכלו למצוא פיקדונות אטרקטיביים אצלנו באתר - כאן; ואם אתם עדיין מעוניינים להישאר סולידים ביותר עם פיקדונות רגילים, תוכלו למצוא פיקדונות שוטפים - כאן.

מדריכים וכלים פיננסים:
מדריך פיקדון - כל מה שצריך לדעת על פיקדונות לפני שמשקיעים בהם
 
מק"מ (מלווה קצר מועד) - כל מה שצריך לדעת והאם הוא מהווה אלטרנטיבה לפיקדוןנות שקליים?
 
פיקדונות הבנקים - עדכון של פיקדונות הבנקים
 
פיקדון מובנה - מדוע זאת אפשרות מעניינת  להשקיע את הכסף
 
פיקדונות מובנים - עדכון של פיקדונות מובנים
 
 
וככה תוכלו לדעת כמה יהיה לכם בסוף תקופת ההפקדה -

 

 

מעוניין לשמוע על פיקדונות אטרקטיביים? מלא פרטים וקבל מידע

שם מלא:

ת.ז:

טלפון:

מייל:

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש באתר



על המחבר

מערכת הון

השאר תגובה

תגובה 1