מחיר הדלק יעלה בתחילת חודש מאי. משרד האנרגיה הודיע כי בחצות הלילה (מעבר ל-1 במאי)  יעודכנו מחירי מוצרי הדלק הנמצאים בפיקוח והנמכרים לצרכן בתחנות הדלק. השינוי במחיר מורכב מהפחתת מרווח השיווק למחיר השירות העצמי ב-4.7 אגורות לליטר,  עליית התוספת לתדלוק המלא ב-0.85 אגורות לליטר; ומעליית מחיריהבנזין בשוק הבינלאומי של 16 אגורות לליטר (המרכיב המשמעותי ביותר). סך הכול מדובר בעלייה של 11 אגורות לליטר במחיר בשרות עצמי – מדובר על עלייה של כ-2%, ממש לא עלייה זניחה.

למדריך אחזקת רכב 

ואיך לחסוך בדלק?

המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי (כולל מע"מ) לא יעלה על 6.46 שקלים לליטר (עליה של 1.73%). תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 21 אגורות לליטר (כולל מע"מ) – עלייה של אגורה מחודש קודם. המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי באילת (ללא מע"מ) לא יעלה על 5.52 שקלים לליטר – עלייה של 9 אגורות מהחודש הקודם (בשיעור של 1.66%). תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 18 אגורות לליטר (ללא מע"מ) – עלייה של אגורה מחודש קודם

אל על  משיקה מודל מכירת כרטיסים חדש לאירופה (במחלקת תיירים).  החל מ- 30.4.2018,  תחל מכירת הכרטיסים לכלל יעדי אירופה לטיסות היוצאות ונכנסות החל מתאריך 15.10.2018 על פי השיטה החדשה.

המודל החדש לכלל יעדי אירופה מתבסס על 3 סוגי כרטיסים – Classic, Flex , Lite, המאפשר לנוסע לבחור את חבילת הטיסה שמתאימה לצרכיו ולשלם עליה בהתאם

כרטיס LITE לכיוון אחד – החל מ- 49$ (ליציאות מת"א)

כרטיס הלוך ושוב –  LITE החל מ-99$

CLASSIC החל מ- 179$

מיקי שטרסבורגר סמנכ"ל מסחר וקשרים תעופתיים באל על: "חברת אל על מוסיפה להתחדש במוצרים חדשים. מודל הפעילות החדש, מאפשר ללקוחותינו לבחור בשקיפות מלאה את חבילת הטיסה המתאימה ביותר עבורם, תוך אפשרויות שילוב בין הכרטיסים השונים. לדוגמא, משפחה של ארבע נפשות יכולה לרכוש שני כרטיסי Lite לילדים עם תוספת הושבה ושני כרטיסי Classic להורים וכך יוכלו ליהנות מחסכון של כ- 140$ בתכנון החופשה המשפחתית לעומת עד כה. לצד זאת, לקוחותינו העסקיים ייהנו מנוחות וגמישות בכרטיס הטיסה, שעות המותאמות לפעילות העסקית ומחלקת עסקים ביעדי אירופה".

שלושת סוגי הכרטיסים מאפשרים ללקוחותינו לבחור את המוצר הנוח והמשתלם ביותר עבורם, בהתאם להעדפותיהם.

יוצעו שלושה סוגי כרטיסים ברמות מחיר שונות:

Classic, Flex , Lite

כרטיס Lite  – מוצר חדש באל על! הכרטיס כולל כבודת יד אישית, תיק יד, ארוחה קלה ושתיה. בנוסף ניתן יהיה לבחור לשלם בנפרד בגין שירותים נוספים כגון שליחת מזוודה לבטן המטוס והושבה.

כרטיס Classic – כרטיס הכולל כבודת יד אישית, תיק יד, ארוחה קלה ושתיה, אפשרות להושבה מראש (לא כולל מושבים קדמיים, תיירים פלוס ומועדפים) ושליחת מזוודה לבטן המטוס. בנוסף אפשרות לשינוי וביטול בתוספת תשלום.

כרטיס Flex – כרטיס בעל גמישות בכל רמות המחיר במחלקת התיירים. הכרטיס כולל מגוון רחב של שירותים: כבודת יד אישית,  2 תיקי יד, ארוחה קלה ושתיה, אפשרות מורחבת להושבה, שליחת מזוודה לבטן המטוס ושירותים נוספים כמו דלפקי צ'ק אין ייעודיים בטיסות היוצאות מתל אביב ​Priority Check In וקדימות בעלייה למטוס Priority Boarding.

מצ"ב דוגמאות למחירים ליעדי אירופה, לטיסות החל מ- 15.10.18:

              *המחיר זמין ברכישה מוקדמת של 45 יום לפני היציאה

שירותים הניתנים להזמנה/ בתשלום

• מזוודה לבטן המטוס – 35$ לכיוון (בתשלום מראש, $70 בנמל התעופה)
• בחירת מושב סטנדרטי – 15$ לכיוון
• בחירת מושב קדמי – 20 $ לכיוון
• בחירת מושב מועדף – 60$ לכיוון
• בחירת מושב תיירים פלוס – 90$ לכיוון

התמ"א 38 מביא ערך לבעלי הדירות בבניין (הם מקבלים דירה משודרגת בבניין חדיש), גם היזמים כמובן מרוויחים. אבל, תראו מה קורה ברמת גן – אי אפשר לזוז. העיר הזאת העמיסה על עצמה עוד ועוד פרויקטים של תמ"א 38 והמצב הפך להיות לא פשוט לתושבי השכונות (בעיקר בדרום רמת גן) – בעיות חניה, בעיות פקקים. לא בטוח שזה היה שווה, אפילו לא לרוכשי הדירות בבניינים (רכשו במחיר מוזל) ולא בטוח שלבעלי הדירות בבניין המקורי.

אז הנה מה שלמדו בהרצליה –  הוועדה המקומית בעיר החליטה להקפיא את מתן היתרי הבנייה בפרויקטי תמ"א 38 וזאת  בשל היקף רב מדי של יחידות דיור הצפויות להיבנות בפרויקטים בעתיד הקרוב – והחשש מפני עומס רב מדי על התשתיות העירוניות.הם צודקים. אל תבנו אם אין תשתיות מספקות. זו חכמה קטנה לבנות ולבנות ולגלות שאין מקום לזוז, שאין חניה ושכדי לצאת מהעיר לוקח 40 דקות.

בהודעה מטעם הוועדה המקומית בהרצליחה נכתב כי כי החל מ-1 במאי לא יתקבלו עוד בקשות להיתר הנוגעות לתוכנית חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38) במרכז העיר, וזאת עד להודעה חדשה. המהלך הזה שמבוצע ביוזמת ראש העירייה, משה פדלון, מגיע לאחר שבדיון שהתקיים לאחרונה, הוצגו על ידי מינהל ההנדסה  נתונים מדאיגים בנוגע להיקף הבנייה המתוכנן בפרויקטים השונים במרכז העיר. "מהמידע שהוצג לחברי הוועדה עולה כי כיום יש כ-1,500 יחידות דיור הנמצאות בשלבים שונים של אישורי בנייה. לאור סקירת תנאי השטח במרכז העיר, החליטה הוועדה כי עולה צורך לייצר הלימה בין תוכנית התחדשות לבין תוכניות פיתוח התשתיות העירוניות, צירי התנועה, מים, ביוב וחשמל, מוסדות חינוך ומבני הציבור".

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה  כי היטל השבחה המוטל בעקבות אישור תוכנית כוללנית, ישולם רק במועד כניסתה לתוקף של תוכנית מפורטת לנכס. זה נשמע ברור, אחרי הכל אי אפשר להטיל היטל/ תשלום אם אין תוכנית מפורטת וכוללנית. אבל עד עכשיו היו מצבים שהיה צורך לשלם את ההיטל לפני שהתוכנית היתה כוללנית.

ההצעה מתייחסת בעיקר לתוכניות בתל אביב ורעננה.  בערים אלו אושרה תוכנית מתאר רחבה וניתנו זכויות בנייה (תיאורטיות/ אפשריות). היטלי ההשבחה כבר הגיעו למחזיקים בנכסים, אבל בהינתן האישור של ועדת השרים והכוונה להעלות את העניין לקריאה בכנסת, הרי שייתכן מאוד שהיטלי ההשבחה  ישולמו רק לאחר שתאושר תוכנית מפורטת למימוש אותן הזכויות. היטלים הנובעים מאישור תוכניות מתאר כללית לא יהיו תקפים. כלומר, היטל השבחה יוטל כאשר תהיה תוכנית ספציפית. חשוב להדגיש שמדובר בסכומים גבוהים – מחצית מההשבחה של הנכס, ומדובר במאות רבות של אלפי שקלים וגם יותר.

בשה האחרונה מספר ערים, לרבות תל אביב אישרו תוכנית מתאר כוללנית.  תוכנית המתאר הכוללנית לתל אביב־יפו, תא/5000, שנכנסה לתוקף בינואר 2017, אפשרה  הגדלה של הזכויות הלא מנוצלות לבנייה למגורים לכ-200 אלף יחידות דיור. מעבר לכך, התאפשרו שימושים נוספים בנכסים והיתרי בנייה לשימושים נוספים ועל רקע זה, חייבה הוועדה המקומית את בעלי הנכסים בהיטלי השבחה. אלא שבמקרים רבים נדרשים הליכי תכנון פרטניים ותוכניות ספציפיות לשם מימוש, ולכן ההיטל יוטל רק בעת תוכניות ספציפיות.

אם החקיקה החדשה תאושר בכנסת, העיריות יקבלו היטל השבחה רק לאחר אישורן של תוכנית מפורטת.

מדריך היטל השבחה

מחירי המזון נמוכים ב-5.5% ביחס לשיאים שנרשמו ב-2013 ו-2015 – כך טוען הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בסקירה על תחום המזון. "בשנתיים האחרונות נשמרה יציבות מחירים; זאת בשעה שבאותה תקופה חלה עלייה של כ-5% בשכר הממוצע המשק, באופן שהביא לעלייה בכוח הקניה של משקי הבית ביחס למוצרי מזון.

"מגמה זו מאפיינת את מרבית קטגוריות המזון העיקריות. בשנים האחרונות יציבים מחירי התשומות בחקלאות ונמוכים מרמת השיא שנרשמה בשנת 2013, באופן התומך ביציבות מחירי המזון.

"בשנים 2016-2013 נרשמה עלייה מתונה בשיעור מוצרי היבוא מתוך כלל שוק המזון (בייחוד בשנת 2016).            קיימות אינדיקציות לתחרות מוגברת במגזר הקמעונאי בשנים האחרונות.

"כמו כן, קיימת אינדיקציה לירידה בעשור האחרון בנתח השוק של הספקים הגדולים, ואולם הוא נותר עדיין גבוה והתמונה לגבי המגמה בשנים האחרונות איננה חד-משמעית"

הכלכלנים באוצר מסבירים כי מגמת ירידת המחירים במוצרי המזון בארץ שונה מהמגמה הממוצעת במדינות ה-OECD – "במדינות ה-OECD  דווקא נרשמת בשנים האחרונות מגמה של עלייה במחירי המזון (וכך גם הדבר במדינות ה-OECD מיבשת אירופה, ממנה מתבצע חלק ניכר מהיבוא לישראל בתחום המזון)", טוענים הכלכלנים ומוסיפים – "פערים אלו בין ישראל ל-OECD מתקיימים גם כאשר בוחנים את מדד מחירי הצרכן הכללי (כלומר, לא רק את מחירי המזון), כך שייתכן שההבדל במגמות בין מחירי המזון בישראל וב-OECD משקף גם השפעות מקרו-כלכליות, ולאו דווקא רק התפתחויות בתחום המזון עצמו . עם זאת, מדד המחירים לצרכן הכללי בישראל לא רשם ירידה בהיקף דומה לזו שחלה במדד מחירי המזון בתקופה זו, כך שללא ספק חלק מההתפתחויות הן ייחודיות לענף המזון.

"מגמת הירידה ולאחריה ההתייצבות במחירי המזון באה בתקופה שבה השכר נמצא במגמת עלייה – השכר הממוצע במשק עלה בכ-5% מהרבעון הרביעי של שנת 2015 ועד הרבעון הרביעי של 2017; כך שבשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בכוח הקניה של משקי הבית ביחס למוצרי מזון"

המגמה מאפיינת את קטגוריות המזון הראשיות. על פי בדיקת האוצר, מדובר על ירידת מחירים שכוללת את רוב הקטגוריות העיקריות – "במרבית הקטגוריות החלה בסביבות אמצע שנת 2013 ירידה במחירים שנמשכה עד סביבות תחילת שנת 2016, ומאז ישנה יציבות יחסית במחירים. גם בקטגוריית הבשר, העופות והדגים החלה באמצע שנת 2013 ירידה, אלא שבשנת 2015 חל שינוי במגמה והמחירים עלו והגיעו לשיא; ואולם, כבר בסוף 2015 שבו המחירים לרדת ואף בקטגוריה זו חלה התייצבות בשנתיים האחרונות.

"מחירי הפירות והירקות מתאפיינים בתנודתיות גבוהה יותר מאשר יתר הקטגוריות, אך בדומה לקטגוריית הבשר, גם הם הגיעו לשיא במהלך שנת 2015 (כך ששתי קטיגוריות אלו הן שהביאו לשיא הכללי במדד מחירי המזון באוקטובר 2015); ככלל, לאור התנודתיות הרבה, בשנתיים-שלוש האחרונות קשה לאפיין מגמה ברורה בתחום הפירות והירקות, אם כי בחודשים האחרונים יש אינדיקציה מסוימת לירידת מחירים.

"בשנים האחרונות יציבים מחירי התשומות בחקלאות ונמוכים מרמת השיא שלהם שנרשמה בשנת 2013, באופן התומך ביציבות מחירי המזון. המדד הכולל מסתיר הבדלים משמעותיים בין מדד התשומות בגידולים צמחיים לבין מדד תשומות בגידולי בעלי חיים – כאשר במדד המתייחס לגידול בעלי חיים נרשמה ירידה משמעותית בשנים האחרונות, בעוד במדד המתייחס לגידולים צמחיים חלה עלייה מתונה.

"בשנים 2013 – 2016 חלה עלייה מתונה בשיעור ההוצאה על מוצרי מזון מיובאים מתוך כלל הוצאות משקי הבית על מזון. שיעור ההוצאה על מוצרי מזון מיובאים מתוך כלל הוצאות משקי הבית על מזון.

"ביחס לשנת 2017, נתוני סחר החוץ מספקים אינדיקציה לכך שמגמת העלייה בשיעור ההוצאה על  מוצרים מיובאים נעצרה ובשנה זו נרשמה יציבות. עם זאת, נתוני סחר חוץ שונים מהנתונים המוצגים בתרשים, בכך שהם מתייחסים רק לערך הסחורה בעת הייבוא ולא להוצאה הסופית של משקי הבית (כלומר, אינם משקללים בתוכם את עלויות השיווק, הקמעונאות, והמיסוי). על כן, יש להיזהר בניתוח ובשלב זה לראות זאת כאינדיקציה ראשונית בלבד .

נתוני הלמ"ס מאפשרים אף פילוח של נתח היבוא לפי קטגוריות מזון. ב-8 מתוך 12 הקטיגוריות חלה עלייה בשיעור הייבוא, אלא שגם ב-2016 בקטיגוריות רבות שיעור היבוא היה נמוך מאוד.

"אינדיקציה לגבי גובה שיעור ההוצאה בישראל על מוצרי מזון מיובאים בהשוואה בינלאומית ניתן לקבל באמצעות השוואה לבריטניה, לגביה פרסם הלמ"ס הבריטי נתונים מקבילים. ניתן להיווכח כי במרבית הקטגוריות, שיעור הייבוא בבריטניה גבוה משמעותית מאשר בישראל; דוגמה בולטת היא קטגורית הביצים והחלב. עם זאת, יש להביא בחשבון הבדלים אפשריים באופן הגדרת הקטגוריות בין המדינות, כמו גם בהרכב סל המזון הטיפוסי; וכן כי מדובר בהשוואה מול מדינה אחת, דבר שיש להביא בחשבון בעת מתן פרשנות לממצאים.

קיימות אינדיקציות לתחרות מוגברת במגזר הקמעונאי בשנים האחרונות – זה אמיתי?

ניתוח נתוני הרווחיות על פי הדוחות הכספיים של 4 קמעונאיות המזון אשר נסחרות בבורסה מספק אינדיקציה לקיומה של תחרות מוגברת במגזר הקמעונאי בשנים האחרונות המתבטאת בשחיקה של שיעורי הרווחיות.

"הדבר בולט במיוחד בקרב רשתות 'רמי לוי' ו-'ויקטורי' – כאשר ניתן לראות ששיעורי הרווחיות בשנים האחרונות נמוכים משמעותית מאשר בשנים קודמות; זאת במקביל להתרחבות של שתי הרשתות הנ"ל (בין השנים 2017-2013 גדלו סך המכירות של 'רמי לוי' בקרוב ל-60%, ושל 'ויקטורי' בכ-115%). גם ברשת שופרסל, שהיא השחקן המוביל בשוק קמעוניות המזון, ניתן לראות שבשנים האחרונות היו שיעורי הרווחיות מעט נמוכים מאשר בשנים 2010-2007, ובמיוחד נמוכים בשנים 2015-2014. בשנים 2016 ו-2017 ניתן לראות עלייה ברווחיות שופרסל באופן המתקרב לרמות שנרשמו עד 2010, אך יש לציין כי הדבר נעשה במקביל למאמצי התייעלות מצד החברה – שכללו פתיחת מרכז לוגיסטי חדש, וכן עלייה בהיקף מכירות המותג הפרטי של החברה (אשר לפי הדוח הכספי לשנת 2017 הגיעו בשנה זו לכ-21% מהמכירות, וזאת כאשר ככלל הרווח הגולמי הנובע ממכירות של המותג הפרטי גבוה מהרווח הגולמי הממוצע שבמכירת מוצרים אחרים ). נתוני רשת 'טיב טעם' מציגים סיפור מעט שונה, כאשר דווקא בשנים 2009-2007 רשמה החברה הפסדים משמעותיים. עם זאת, גם נתוני 'טיב טעם' מצביעים על ירידה ברווחיות בשנים 2017-2016 ביחס לשנים 2015-2010, באופן שתואם את הסברה לגבי קיומה של תחרות רבה יותר בענף הקמעונאות. ברקע הדברים יש להזכיר גם את קריסתה של רשת 'מגה' בשנת 2015 – שהייתה אז הרשת הקמעונאית השנייה בגודלה – באופן שאף הוא מספק אינדיקציה למציאות תחרותית (כאשר נכון לעכשיו, נראה כי הקריסה לא הביאה להחלשת התחרות בשוק, אם כי כמובן שיש להמשיך ולעקוב אחרי נושא זה).

"אינדיקציה נוספת להתגברות התחרות מגיעה מאומדנים שפרסמה פירמת ראיית החשבון  BDO-זיו האפט, בנוגע לנתחי השוק של הקמעונאים השונים. על פי אומדני BDO, בין 2011 ל-2016 הנתח של השחקן המוביל (שופרסל) ירד מ-32% ל-30%, בעוד שנתח השוק של השחקן השני בגודלו (מגה בשנת 2011 ויינות ביתן בשנת 2016) ירד מ-18% ל-15%;  נתח השוק הכולל של שני השחקנים המובילים ירד מ-50% ל-45%, ירידה לא מבוטלת. עם זאת, יש להדגיש כי ניתוח זה מתבסס בחלקו על אומדנים לגבי נתונים שאינם פומביים, ועל כן יש להתייחס אליו בזהירות.

קיימת אינדיקציה לירידה בעשור האחרון בנתח השוק של הספקים הגדולים, ואולם הוא נותר עדיין גבוה, והתמונה לגבי המגמה בשנים האחרונות איננה חד-משמעית

"על פי פרסום חברת סטורנקסט, בשנים 2015-2005 חלה ירידה רציפה בנתח השוק של עשרת הספקים הגדולים בשוק , ואולם דווקא בשנים האחרונות (2015-2017) נבלמה במידה רבה המגמה וחלקן נותר יציב יחסית. מנגד, ניתוח הנתונים של חברת נילסן לגבי השנים האחרונות מעלה דווקא כי גם בשנים אלה חלה ירידה מסוימת בחלקם של הספקים המובילים בשוק המזון. כך למשל, בהתמקדות ב-6 הספקים אשר סווגו על ידי הרשות להגבלים עסקיים בשנת 2015 כ'ספקים גדולים מאוד' לפי חוק המזון , ניתן להבחין בירידה מנתח שוק כולל של 49.5% בשנת 2016 לנתח שוק של 47.4% בשנת 2018. חשוב לשים לב להגדרות השונות של השוק בשני המקורות, כאשר נתוני סטורנקסט כוללים גם מוצרים לבית ולטיפוח הפרט, בעוד נתוני נילסן כוללים רק את שוק המשקאות והמזון. מכל מקום, ברור שגם היום נתח השוק של הספקים המובילים הוא גבוה.

ולסיכום כותבים הכלכלנים – "מיקוד זה סקר את ההתפתחויות המרכזיות בשוק המזון בשנים האחרונות. הממצא המרכזי הוא כי מחירי המזון נמוכים כיום בכ-5.5% ביחס לשיאים שנרשמו ב-2013 ו-2015, כאשר בשנתיים האחרונות (מסביבות תחילת שנת 2016) ישנה יציבות במחירים; זאת בשעה שבאותה תקופה חלה עלייה של כ-5% בשכר הממוצע המשק, באופן שהביא לעלייה בכוח הקניה של משקי הבית ביחס למוצרי מזון. עוד נמצא כי מגמה זו מאפיינת את מרבית קטגוריות המזון הראשיות.

"בניתוח של הסברים אפשריים למגמה זו, נמצא כי בשנים האחרונות מחירי התשומות בחקלאות יציבים ונמוכים מרמת השיא שנרשמה בשנת 2013, באופן התומך ביציבות מחירי המזון; כי נרשמה עלייה מתונה בשיעור ההוצאות על מוצרים מיובאים מתוך כלל ההוצאה הפרטית בשוק המזון, באופן התומך בקידום התחרות בענף המזון, וכי קיימות אינדיקציות לתחרות מוגברת במגזר הקמעונאי; בכל נוגע לגבי המגמה בריכוזיות ספקי המזון – קיימת אמנם אינדיקציה לירידה בריכוזיות בעשור האחרון, ואולם נתח השוק של הספקים המובילים עודנו גבוה והתמונה לגבי המגמה בשנים האחרונות איננה חד-משמעית".

קובי אלכסנדר חי בת"א;  קומברס איבדה 20 מיליארד דולר וחוסלה  

אלכסנדר  ידע מה וול-סטריט אוהבת וקומברס היכתה את התחזיות בכל רבעון; ואז הגיעה שערוריית הבקדייטינג – מה זה בקדייטינג? למה, דווקא הבקדייטינג הפיל את אלכסנדר וקומברס; והאם ה"בקדייטינג" עדיין נמצא בדוחות? 

עוד שנה תקראו עליו יותר. אולי הוא ירכוש חברה בורסאית, אולי יחזור להשקיע בהייטק; ייתכן שימכור את ההחזקה שלו בבית ההשקעות – אי.בי.אי. גם תמונות שלו יחזרו להופיע במדורי הכלכלה. הוא איש עשיר, איש חכם, משקיע שיודע לאתר הזדמנויות. הוא הצליח בגדול, והוא רוצה לחזור לזירה הפיננסית ולהצליח שוב.

הוא בעיקר צמא להכרה מהסביבה ועל הדרך, הוא גם רוצה לנקות את שמו, אחרי שהואשם בפרשת הבקדייטינג בקומברס והשתחרר לאחרונה מהכלא (אחרי 20 חודשים) –  זה ההימור שלי. אני לא רואה את קובי אלכסנדר, הולך מדי יום לקאנטרי השכונתי, משקיע בפיקדונות בנקאיים וקונה לילדים שלו קופות גמל להשקעה.

אבל, הוא עצמו – אלכסנדר, אומר אחרת. בדיון בפני וועדת השחרורים הוא אמר שאין בכוונתו לעשות עסקים יותר, וכי בכוונתו לתרום מכספו וכישוריו. אולי אמר כדי "להרשים" את וועדת השחרורים, ואולי פיו וליבו שווים. אף אחד לא באמת יודע מה עובר בראשו של אלכסנדר. אף אחד לא יודע מה הוא יחליט לעשות עוד שנה, שנתיים, כשהוא כבר לא יהיה תלוי בוועדת שחרורים כזו או אחרת.

אבל הטור הזה הוא לא על העתיד של אלכסנדר. הטור הזה הוא על התנהלות של אלפי מנכ"לים ומנהלי כספים בוול-סטריט שהתמכרו לכללי המשחק של הבורסה הגדולה בעולם, מקום בו תאוות הבצע שולטת ומחיר המניה הוא חזות הכל. בשלב הראשון הם רק עיגלו את המספרים (כלפי מעלה) והזיזו את האומדנים כדי לשפר את הרווחים, בשלב השני הם כבר הכירו בהכנסות בגישה ליברלית. אחר כך דחפו סחורה ללקוחות רק כדי לשפר תוצאות, ובשלב הבא הם כבר שיחקו עם התאריכים של האופציות (בקדייטינג) – וזה דווקא התרגיל הכי פחות נורא.

אז נחזור לעבר של אלכסנדר ושל קומברס; לעלייה המטאורית שלהם; להצלחה של קומברס החברה הישראלית (וליתר דיוק – סמי ישראלית) שהפכה לגורילה בתחומה (טכנולוגיה ואספקת שירותי תאים  קוליים למכשירים ניידים) לאחר שרכשה את המתחרה האמריקאית – בוסטון טכנולוגי. בהמשך הגיעה הנפילה –  קודם אלכסנדר ואחריו קומברס.

זו חתיכת היסטוריה, אבל…רבותי ההיסטוריה חוזרת. נחזור לעבר רק כדי לגלות שמה שהיה הוא שיהיה, ואין כל חדש תחת השמש. כללי המשחק הישנים תקפים גם היום – הצורך לרצות את האנליסטים והמשקיעים, הוא  עדיין, בחברות הנסחרות, העניין החשוב ביותר. הצורך הזה שמונע במקרים רבים מצורך נואש לחיזוקים, לצד אגו גדול, מגלומניה, יהירות ואובדן תחושת המציאות, מספק גם כסף גדול – הצלחת, תקבל עוד; הצלחת יותר, תקבל עוד יותר.

שיטת התגמול של המנהלים – הענקת האופציות, מחברת בין ההצלחה של החברה ובהתאמה ההצלחה של המניה לכיס של המנהלים. אבל זה לא ביחס ישר, זה ביחס אקספוננציאלי, וזה בקלות יכול לעוור עיני צדיקים.

הדרך לצמרת

אלכסנדר לקח את המושכות באפרת טכנולוגיות, שהפכה לקומברס, בשנות ה-90' והוביל אותה מחברה של עשרות מיליונים בודדים לחברה של מיליארדים. הוא עשה את זה לפני צ'קפוינט ולפני אמדוקס. הוא היה המוביל. הוא עשה את זה בזכות המזל, השכל והתזמון – קומברס נכנסה לתחום התאים הקוליים של המכשירים הניידים, רגע לפני הפריצה הגדולה של המהפכה הסלולארית, עוד בתקופה שרק פה ושם היו "משוגעים"  שהלכו עם המכשיר הגדול והכבד הזה. הוא חשב עמוק, ראה רחוק והבין שלשם הולך העולם. אל תטעו, הוא ממש לא טכנולוג, אבל הוא ידע לזהות את הפוטנציאל בשוק ואת הצורך בתאים קוליים.

הוא גם ידע, שיש לו קלף מנצח – הוא יודע לדבר בשפה של "וול-סטריט". אלכסנדר חי את הבורסה האמריקאית בתור בנקאי להשקעות, הוא למד שם, הוא עבד שם, הוא ינק שם את כללי המשחק, וידע לתרגם אותם כשהחליף כובע – מהבנקאי שמשתמש בדוחות, לבעלים של החברה שמספקת את הדוחות. הוא ידע מה הבנקאים, האנליסטים, המשקיעים, רוצים לקרוא, ואת זה הוא סיפק להם בגדול.

מה וול-סטריט אוהבת?

וול-סטריט מאוהבת בחברות צומחות – קומברס כמובן צמחה. וול-סטריט גם מעדיפה צמיחה בשליטה. אל תתנו לה חברה שמגדילה מכירות ברבעון אחד ב-20%, ורבעון לאחר מכן לא צומחת. היא מעדיפה את החברה שגדלה ב-10% כל רבעון, כי ככה צפוי שהצמיחה תימשך (ואפילו באותו הקצב). במקרה של שליטה מזגזגת (המקרה הראשון) קיים חשש שהרבעון האחרון (בלי הצמיחה) מסתיר רבעון קרוב חלש.  הצמיחה הרבעונית בקומברס סיפקה את המשקיעים – היא היתה בשליטה/ מבוקרת.

וול-סטריט גם אוהבת תחזית. הדוחות הכספיים נותנים ערך וחשוב להבין אם התוצאות האלו עמדו ביעדים של החברה ושל השוק, אבל מה שהכי חשוב זה מה הלאה? המשקיעים צמאים למידע על הרבעון הבא, והשנה הבאה, ומכאן נוצר נוהג התחזיות. חברות בוול-סטריט מספקות תחזית קדימה. גם כאן, קומברס סיפקה את הסחורה. מדי רבעון המשקיעים קיבלו את התחזית קדימה.

והכי חשוב – וול-סטריט פשוט מאוהבת בחברות שמכות את התחזית.  כלומר, נניח שפורסם דוח רבעוני ובמקביל פורסמה תחזית לרבעון הבא. הגיע הרבעון הבא – החברה עקפה את התחזית – איזה יופי, היא עשתה יותר טוב ממה שהיא ציפתה, השוק שלה נהדר, היא זוכה לביקושים גבוהים מההערכה הקודמת – היידה לקנות את המנייה.

גם כאן, קומברס התנהלה מושלם. קומברס ואלכסנדר דיברו פשוט וברור, משהו בסגנון: "אנחנו נצמח ברבעון הבא, נגדל ב-3% במכירות, 5% ברווח" (רק להמחשה כמובן). הגיע הרבעון הבא – קומברס צמחה יותר – ב-5% במכירות ו-7% ברווח. היא הכתה את התחזיות. כך זה קרה ברבען הראשון, בשני, בשלישי, ברביעי. כך זה קרה בשנה השנייה, השלישית, הרביעית ועוד. השוק התמוגג מנחת, והמניה כתוצאה מכך עלתה ועלתה. קומברס בשיאה הגיעה לשווי של 20 מיליארד דולר.

אבל, מה זה בעצם להכות את התחזית של עצמך? אתה יכול להיות שמרן, ואז להכות בקלות. אלא שאליה וקוץ בה – אם החברה תהיה שמרנית בצמיחה (ביחס לצמיחה בעבר), השוק לא יאהב את זה.

ומכאן, שניהול הרווחים הזה הוא מלאכת מחשבת. זה הרבה יותר מהמספרים הסופיים שאנחנו מקבלים. זו התעסקות יומיומית בנתונים כדי לדעת אם המוצר יגיע ללקוח, והאם תתקבל הזמנה עוד ברבעון הנוכחי. זו גם יכולת להחביא את מה שאתה לא רוצה שיראו, ולהציף את מה שאתה רוצה לחשוף. זה גם למכור סיפורים לשוק, זה גם לצמוח דרך רכישות;  גם להפעיל לחצים על העובדים, אולי שוחד ללקוחות, וגם לשחק במספרים שבדוחות.

הדוחות הכספיים הם לא תורה מסיני. סיכוי טוב שאם חברה תעבור למשרד אחר הרווח שלה ישתנה – למה? כי חשבונאות זה תקנים וכללים, ואומדנים וגישות והערכות שונות, וכל אחד רואה זאת אחרת. האמת, אפילו אם החברה תעבור לצוות אחר באותו המשרד יש סיכוי (לא רע) שהמספרים שלה יהיו שונים.

אז תחשבו על בעל מניות דומיננטי (מאוד) שמפעיל לחץ על רואה החשבון, ומסביר לו שהסחורה שהגיעה ללקוח היא כן הכנסה בטוחה, למרות שהלקוח עדיין לא אישר, כי האחראי על האישורים בחופשה כבר שבועיים. או מקרה אחר – מה יכול להגיד רואה החשבון, אם הלקוח טוען שההפרשה לחובות מסופקים בשוק ירדה מאוד, כי החברה עובדת מול לקוחות חזקים – וכך ברגע תקטן ההפרשה, יגדלו יתרות הלקוחות, ויגדלו ההכנסות. אלה דוגמאות על קצה המזלג, וזה מראה את היכולת של החברה לשלוט, במידה מסוימת, בדוחות שלה.

אבל, לשנות אומדנים מדי רבעון אי אפשר. יש בכל זאת גבול שהחשבונאות מתירה. משחקים חשבונאיים משפיעים מאוד על המספרים, אבל בסוף מגיעים לקו האדום, קו שבו החשבונאות כבר לא מאפשרת תמרון; כשמגיעים לשם יש שתי אפשרויות – לחזור למוטב, או לחצות את הקו. לחזור למוטב, להתנהל נכון, לא להונות את המשקיעים, לא לשקר בדוחות, זו לא החלטה קלה – זה יכול להתבטא במחיר המניה. הבטחת צמיחה ואתה לא יכול לספק אותה – בום טראח, המניה תקרוס, וול-סטריט לא סולחת.

לעבור את הקו האדום זה כמובן החלטה לא פשוטה. זהו, אתם בפרוש רמאים. אז יש מנהלים שמוכרים לעצמם סיפורים – לא היתה ברירה, אם לא היינו עושים כך, מה היה קורה לעובדים? ולחברה? ולמניה? ובכלל – זה היה אמור להיות רק רבעון אחד של דחיפת סחורה וזהו, מי כבר ישים לב לזה? אז מה אם זה נחשב הונאה, וככה זה מתגלגל ומתגלגל, וגדל וגדל.

המקרים האלו הם ביומיום בוול-סטריט, אצלנו בבורסה זה לא שכיח כמו באמריקה, אבל זה גדל – העיוותים, הסיפורים, הבלופים, תיקוני הדוחות, ההסתרה – כל אלו גדלים, אבל חייבים להודות שהמצב היחסי שלנו טוב, ובכלל – אצלנו פחות השתרש עניין התחזיות. זה קיים, אבל לא כמו באמריקה.

כך או אחרת, אלכסנדר וקומברס עברו את הקו האדום.  הם הואשמו בבקדייטינג, ורגע לפני שנצלול לעניין הזה, אזכיר לכם (ולעצמי) שאלכסנדר וקומברס לא הואשמו בדבר למעט בבקדייטינג, למרות שלהכות את התחזיות בכל רבעון במשך תקופה מאוד ארוכה, זה סטטיסטית התנהגות מאוד לא נורמלית, שלכאורה נדרשת ל"עזרה" של כיפוף והגמשת הכללים;  ולמרות שהיו הערכות וחששות שקומברס מתנהלת בחשבונאות ליברלית מדי ומכירה בהכנסות מוקדם מהצפוי. וגם למרות ששוחד זה לא מילה גסה בקומברס והחברה סגרה תביעה מול עובד בענייני שוחד ללקוחות עוד לפני פסיקה של בית משפט.

אז בדברים האלה אלכסנדר וקומברס יצאו נקיים, ודווקא בבקדייטינג שהוא הרבה מהומה על לא מאומה, הם נתפסו, הואשמו, נקנסו ושילמו את חובם לחברה (לרבות כלא לאלכסנדר).

הבקדייטינג – מאות חברות שיקרו, בודדים ישבו בכלא

מבין כל הטריקים והשטיקים בדוחות, הבקדייטינג הוא סוג של עיגול מספרים בדוחות – מלוכלך? כן; מסריח? כן. אסור חוקית? כן. אבל, שימו לב – על פניו הבקדייטינג לא פוגע באף אחד. זאת עבירה, אבל קטנה. לראייה – מאות רבות של חברות עשו זאת והודו בכך, מתוכם היו עשרות ששילמו קנסות (וגם המנהלים שילמו קנסות), ובודדים ישבו בכלא. מאות אנשים עשו בקדייטינג וקיבלו נו-נו-נו, אלכסנדר קיבל כלא. למה? לא ברור, אולי זה קשור לכך שכשאתה גדול אז מחפשים אותך יותר (למרות שבקדייטינג היה בחברות מכל הגדלים – גם הרבה ענקיות שיחקו במגרש הזה); ואולי זה בכלל נובע מכך שאלכסנדר ברח לנמיביה למשך עשר שנים, והבריחה הפכה את העניין לחמור יותר.

לפני כשנתיים, רק אשלים את הסיפור הגיע אלכסנדר להסדר עם הרשויות האמריקאיות, ריצה שם את רוב התקופה, ישב פה כמה חודשים (סה"כ 20 חודשים) והשתחרר לאחרונה.

אז מאות חברות עשו בקדייטינג, אבל מה זה בכלל?  בקדייטינג זו הזזה שיטתית של  תאריכי הקצאת האופציות למנהלים ולעובדים, כדי ליצור למקבלי האופציות רווחים מיידים.

אופציות אזכיר, ניתנות למנהלים ולעובדים במסגרת התגמול הכולל, ויש להם אפשרות לממש את האופציה במחיר ידוע מראש ולקבל את המניה (בפועל מקבלים את ההפרש).

כשנותנים אופציה כיום אז יש להעריך את ערכה הכלכלי ולרשום זאת כהוצאה בדוחות הכספיים – בדיוק כמו הוצאת שכר. אבל כשנתנו אופציה אז, החשבונאות דרשה הצגה בספרים רק אם מדובר באופציה שמחיר המימוש שלה נמוך ממחיר המניה, ואדגים – נניח שהמניה במחיר של 20 דולר ועובד קיבל אופציה במחיר מימוש של 20 דולר. משמע, למרות שיש ערך כלכלי לאופציה (בגלל שיכול להיות שהמניה תעלה ואז הוא ירוויח), בעיני החשבונאות (אז) השווי הוא אפס. ואז מה חברות עשו? כדי לא לרשום הוצאה בספרים הם העניקו אופציות במחיר מימוש שהיה מחיר השוק. ככה כולם נהנים – העובדים, המשקיעים (לא נרשמת הוצאה בדוחות), והחברה שהצליחה לגייס את העובדים.

ככל ששוק העבודה הפך לקשה יותר, סיפקו לעובדים יותר אופציות, יותר תמריצים. ואז עברו את הקו האדום. המציאו שיטה שבה נותנים אופציות ששוות הרבה כסף מבלי שהחשבונאות תתחשב בהם, ואחזור לדוגמה. תניחו שהמניה ב-20 דולר, ומחיר המימוש 12 דולר – העובדים יהיו בשמיים, כבר ביום הראשון יש להם רווח של 8 דולר לאופציה (ומדובר בהרבה אופציות) – זו בהחלט סיבה מספיק טובה להתחיל לעבוד בקומברס ולא אצל המתחרים. אלא שיש בעיה חשבונאית – איך מכשירים את האופציות האלו מבלי לרשום את ההטבה בדוחות. ובכן, פשוט מאוד. מחפשים תאריך קודם (בחודשים הקודמים) שבו מחיר המניה היה ב-12 דולר ומסבירים שביום הזה הוענקה האופציה. כלומר, השיטה היא לחפש בעבר יום שבו המניה היתה במחיר נמוך לקבוע אותו כיום ההקצאה, לקבוע את מחיר המימוש לפי מחיר המניה ביום הזה – ואז, אין הוצאות בספרים, יש רווח למנהלים ולעובדים (רווח מיידי).

הבעיה – החשבונאות

ככה זה התנהל, כשברקע חשוב לזכור שהאמא של הבעיה היא דווקא החשבונאות – הרישום הבעייתי מראש. הרי, את האופציות צריך היה לרשום בכל נקודת זמן לפי ערך כלכלי ולא באפס כאשר מחיר המימוש ומחיר המניה זהים. זאת בעיה גדולה יותר מעניין התאריך של הענקת האופציות. זה נפתר בהמשך – הוחלט כי החברות ירשמו את האופציות לפי המחיר הכלכלי שלהם ולא לאפשר רישום אפס במקרה שמחיר המימוש שווה (או עולה) ממחיר המניה. הרישום הזה היה אמור לעשות סדר גדול בבלגן, אבל בסופו של דבר החברות הצליחו להתחמק מההוצאה הזו, וזו בפני עצמה שערורייה גדולה יותר מהבקדייטינג. החברות פשוט החליטו לקרוא להוצאה הזו הוצאה שאינה בליבת העסקים, הוצאה שאינה תזרימית, הוצאה שאין בה להשפיע על שווי החברה, ולכן הם מנטרלים את ההוצאה הזו בדוחות (דוחות נונ גאפ) שעליהם נשענים המשקיעים.

אתם מבינים מה קרה? החברות עושות צחוק מהחשבונאות (לפעמים זה נכון) ומכל תופעת הבקדייטינג – כן היה לא היה, מה זה משנה, הרי בדוחות למשקיעים, זה לא היה נרשם.

במילים אחרות, וול-סטריט הכשירה את האופציות, והיא אינה מתייחסת אליהם. אם זה היה קורה נניח לפני 15-20 שנה, לא היה משמעות כלכלית/ בורסאית  למועד רישום האופציות, ולא היה צורך בבקדייטינג. אלכסנדר כנראה היה מכיר את נמיביה בדיוק כמוכם.

הבקדיינג משרת בעיקר את העובדים וגם את המנהלים, והטענות החוזרות בקשר אליו היו שהוא נועד לגייס עובדים ולהשאיר את העובדים הטובים. טוב, לא צריך לרחם עליהם, אבל מה בעצם קרה? העובדים והמנהלים קיבלו ערך (אופציות), החברה קיבלה עובדים שרצתה, והמשקיעים לא קיבלו הוצאה בספרים. כולם לכאורה מרוצים. רק שאופציות זה מכשיר מדלל – אין ארוחות חינם. הקצאת אופציות מדללת את בעלי המניות הקיימים – הם נפגעים מזה בעקיפין, אבל בפועל לא זה מה שפגע בקומברס ובהרבה חברות שעברו בקדייטינג.

מה שפגע בהן, זה הרבה כסף שהלך על עורכי דין, רואי חשבון ותיקוני דוחות; משבר אמון גדול שנוצר בין החברה לבין השוק; משבר מול העובדים שבמקביל לאובדן הערך של החברה, איבדו את כספם (אופציות). בהרבה חברות כאלו נחשפה התנהלות בעייתית גם בנושאים אחרים  – כשמגיעות הצרות הן מגיעות בצרורות, והבקדייטינג היה רק הטריגר. מעבר לכך, כשחברה עוברת חקירה, היא כבר לא יכולה לשחק במספרים, היא לא יכולה לדחוף סחורה ללקוח, או להכיר בהכנסות שהם עדיין לא הכנסות? היא בחקירה, רק חסר לה עכשיו חזית נוספת. כלומר היא צריכה לדווח אמת, והאמת לפעמים לא מספיק טובה.

זה כנראה מה שקרה לקומברס. נכון שעוד לפני חשפית הבקדייטינג היא היתה כבר אחרי שיאה, אבל הבקדייטינג היה הטריגר לנפילה הגדולה. כבר לא היה בעל בית (אלכסנדר ברח לנמיביה); החברה סבלה מחוסר מיקוד – היא התפזרה  על פני כמה פעילויות לא בהכרח קשורות אחת לשנייה, ועל הדרך סבלה מרה-ארגון אחת לתקופה קצרה ועזיבה של המונים שהחזיקו בידע רב. בסופו של דבר החברה חולקה לפרוסות, נמכרה בפרוסות, חוסלה בפרוסות, כשפה ושם יש לה זכר, אבל זה "בקטנה". מה שנשאר רחוק מאוד מלהזכיר את החברה שהיתה אז עם שווי של קרוב ל-20 מיליארד דולר. נקודת האור היחידה שנותרה ממנה היא חברה הבת – ורינט שמספקת מערכות ושירותים בתחום המודיעין העסקי והביטחוני.

אז זה היה טור בעיקר על העבר, שמספר על ההווה והעתיד – גם היום יש בקדייטינג, רק קוראים לזה בשם אחר.

אאורה תקים 1,400 יחידות דיור חדשות  בנס ציונה. בפרויקט ייהרס מתחם מרגולין בעיר, המשתרע על פני כ- 76 דונם וכולל 340 דירות.

אאורה, של יעקב אטרקצ'י, היא מהמובילות בתחום הפינוי בינוי – יש לה בצנרת מעל 11 אלף דירות בפינוי בינוי וזה הרבה. החברה הנסחרת בבורסה בשווי של 460 מיליון שקל,  דיווחה כי חברה בת שבשליטתה (90%), יחד עם חברת MnG, נבחרו לקדם פרויקט פינוי בינוי רחב היקף הכולל 340 בעלי זכויות ברחובות האצ"ל, מרגולין וירושלים בנס ציונה (מתחם "מרגולין").

במסגרת זו, תפעל אאורה להריסת עשרות הבניינים הקיימים והקמת בניינים חדשים תחתם. הפרויקט יתבצע במתכונת פינוי בינוי על סמך תב"ע בסמכות ועדה מחוזית שהחברה תחל לקדם בתקופה הקרובה בשיתוף פעולה עם עיריית נס ציונה.

מתחם מרגולין ממוקם בצפון מזרח נס ציונה, בחלקה המערבי של שכונת יד-אליעזר וגובל בשכונות גני הדר, גבעת הצבר וסביוני הפארק. המתחם מוקף בשטחים פתוחים נרחבים ונהנה מנגישות תחבורתית יוצאת דופן לאור קרבתו לכביש 431 ולתחנת הרכבת "הראשונים" בראשון לציון.

כיום מצויים במתחם, המשתרע על פני שטח של כ- 76 דונם, כ-34 מבנים ותיקים בני 3-4 קומות, כולם במצב פיזי ירוד. תחת 340 הדירות הישנות שייהרסו במסגרת הפרויקט, תקים החברה 20 בניינים חדשים בני כ- 12 קומות אשר יכללו בסה"כ כ- 1,400 דירות חדשות וכן תפתח בשכונה שטחים פתוחים נרחבים אשר יכללו גינות ציבוריות ומתקנים לרווחת התושבים לצד שטחי מסחר. תמהיל הדירות שישווק במסגרת הפרויקט יהיה מגוון ויכלול, בין היתר, דירות 3 חדרים. בעלי הזכויות במתחם יקבלו תוספת של 25 מ"ר לשטח דירתם הקיימת, מרפסת שמש בשטח שלא יפחת מ-12 מ"ר וחניה.

נס ציונה נהנתה בשנים האחרונות מעליות מחירים משמעותיות, כך שכיום מחירן של דירות בנות 5 חדרים נע סביב 2.5 מיליון שקל ומחירן של דירות 4 חדרים נע סביב 2.1 מיליון עד 2.3 מיליון שקל.

יעקב אטרקצ'י, בעלים ומנכ"ל אאורה, אמר היום, "אאורה ישראל רואה עצמה כמובילת הבניה המתחדשת ומשנה פני עיר בישראל, תוך שהיא מציעה פתרונות דיור מגוונים וייחודיים לתושבי האזורים בהם היא בונה ומתמקדת בחוויית המגורים של רוכשי הדירות והשתלבותם במרקם העירוני. אנו שמחים על ההזדמנות להוביל פרויקט עצום בסדר גודל שכזה וסבורים כי גודלו של המתחם והיקף הפרויקט שיוקם בו, בשילוב עם בניה ברמה הגבוהה ביותר ותוך הקפדה על הפרטים, ימצבו אותו כפרויקט משמעותי וייחודי באזור. פרויקט מתחם "מרגולין" הינו פרויקט הפינוי בינוי הראשון שלנו בנס ציונה, אשר סומנה על-ידנו כיעד משמעותי, וזאת לאור מיקומה הגאוגרפי והאוכלוסייה האיכותית המתגוררת בעיר. אנו בוחנים בימים אלה מתחמים נוספים בעיר ובאזור השפלה, אשר מהווה אזור ביקוש משמעותי, וזאת לצורך קידום פרויקטים נוספים בתחום ההתחדשות העירונית".

פרויקט זה מצטרף לפרויקטים רבים נוספים של החברה בתחום ההתחדשות העירונית במתכונת פינוי בינוי. בסה"כ, מקדמת החברה היום 24 פרויקטים של התחדשות עירונית הכוללים יחדיו כ-11,000יח"ד. בפורטפוליו החברה פרויקטים של התחדשות עירונית בהיקפים נרחבים אשר נמצאים בהליכים מתקדמים, בהם פרויקט הדגל "הגנים התלויים" ביהוד, פרויקט ההתחדשות העירונית הגדול והמצליח בישראל עד כה הכולל למעלה מ-900 יחידות דיור ולמעלה ממחציתו כבר אוכלס; פרויקט אונו ואלי בקרית אונו הכולל 680 יח"ד אשר הקמתו החלה זה מכבר ופרויקט אאורה רמת השרון הכולל 687 יח"ד שהקמתו תחל בקרוב.

אאורה ישראל, מקדמת כיום 41 פרויקטים בשלבים שונים של תכנון, שיווק ובניה בהיקף של כ- 12,500 יחידות דיור ונחשבת כאחד השחקנים המובילים בישראל בפרויקטים של פינוי בינוי והתחדשות עירונית. אאורה נסחרת בבורסה לני"ע בתל-אביב (תחת השם אאורה השקעות).

צ'קפוינט  המנוהלת על ידי גיל שוויד, המייסד ובעל המניות הדומיננטי,  (CHKP) פרסמה תוצאות בהתאם לצפי, אך הורידה את תחזיותיה לשנת 2018, על רקע חולשה ממושכת בפעילות בארה"ב. בתגובה ירדה המניה במסחר בוול-סטריט 7%. החברה ממשיכה לבצע התאמות במערך המכירות על מנת לעודד את הצמיחה, אך באופנהיימר סבורים כי תהליך זה  ארוך ודורש סבלנות מצד המשקיעים – "אנו מורידים את תחזיותינו בהתאם לתחזית החברה, אך מותירים את המלצתנו על Outperform תוך הורדת מחיר יעד מ-120$ ל-115$", כותבים האנליסטים של אופנהיימר ומוסיפים – "אנו משאירים את המלצתנו  נוכח תמחורה הנמוך של מניית CHKP הנסחרת כעת במכפיל רווח מנוטרל מזומנים של 11 לתחזית 2019". 

"ברבעון הראשון 2018 הציגה צ'קפוינט הכנסות של 452.3 מיליון דולר, צמיחה שנתית של כ-4%, בהתאם לקונצנזוס, עם רווח נקי של 1.30$ למניה, שני סנטים מעל הצפי. הכנסות נדחות עמדו על 1.166 מיליארד דולר, צמיחה של כ-10% בהתאם לצפי, ואילו ההזמנות billings של 432 מיליון דולר היו דומות לרמתן ברבעון המקביל אשתקד, ונמוכות מהצפי של 438 מיליון דולר. שיעור הרווח התפעולי של 52.8% היה גבוה במעט מהקונצנזוס של 52.3%, והחברה ייצרה הרבעון תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של 374 מיליון דולר (בנטרול הטבת מס חד-פעמית של 45 מיליון דולר), מעל הצפי של 356 מילחיון דולר, צמיחה שנתית של כ-5%.

"תמהיל ההכנסות  -מכירות מוצרים חדשים ומנויים הסתכמו ב-245 מיליון דולר, צמיחה מתונה של כ-3% (עם צמיחה של כ-13.6% בפעילות המנויים כנגד ירידה של כ-6.5% במוצרים מסורתיים). בתמהיל הגיאוגרפי, המכירות מאזור אמריקה היוו נתח של 47% מסך ההכנסות (צמיחה שנתית של 2%), אירופה הניבה 36% מהכנסות (צמיחה שנתית של 7% על רקע התחזקות האירו והפאונד), ואסיה פסיפיק תרמה 16% מהכנסות (צמיחה של 4%). החברה חתמה הרבעון על 44 עסקאות מעל מיליון דולר, ירידה מ-50 ברבעון המקביל ומ-110 ברבעון הקודם.

"הנהלת צ'קפוינט סיפקה תחזית מאכזבת לרבעון הבא, הכנסות בטווח 445-475 מיליון דולר, עם רווח non-GAAP בטווח 1.25$-1.35$ למניה, נמוך מהקונצנזוס של 476 מיליון דולר ו-1.35$ למניה. בנוסף, החברה הורידה את תחזיותיה לשנת 2018 כולה, וצופה כעת הכנסות בטווח 1.85-1.93 מיליארד דולר (צמיחה של 4%-0%) עם רווח של 5.45$-5.75$ למניה, נמוך מהצפי המוקדם של 1.95 מיליארד דולר ו-5.73$ למניה. אנו מורידים את תחזיותינו בהתאם, וצופים בשנת 2018 הכנסות של 1.9 מיליארד דולר עם רווח של 5.61$ למניה, ובשנת 2019 – הכנסות של כ-2 מיליארד דולר עם רווח של 6.21$ למניה.

"החולשה הממושכת בפעילות צ'קפוינט נובעת להערכתנו מבעיות בניהול מערך השיווק והמכירות בארה"ב, המלוות במחזורי מכירה ארוכים של פלטפורמת Infinity החדשה שהושקה לאחרונה. אין אנו צופים התאוששות מהירה בצמיחה של החברה, וממתינים להתקדמות במחצית השניה של השנה. יחד עם זאת, נוכח תמחורה הנמוך של מניית CHKP, הנסחרות במכפיל 11 לתחזית רווח 2019 (בנטרול קופת המזומנים של כ-4 מיליארד דולר, או כ-25$ למניה), אנו משמרים את המלצת Outperform תוך הורדת מחיר היעד מ-120$ ל-115$, בהתבסס על מכפיל רווח של 14.5 בתוספת המזומנים, או מכפיל תזרים מזומנים EV/FCF של 13 לתחזיות 2019".

צ'ק פוינט היא חברת אבטחת המידע המובילה בעולם, כשבנוסף אליה יש חברות שיראליות או שמנוהלות על ידי ישראלים רבות, חלקן בצמרת חברות הסייבר העולמיות לרבות – פאלו אלטו, ובדרג השני – סייבר ארק, אימפרבה ונוספות.

קופות גמל – יתרונות שלא קיימים במכשירי החיסכון האחרים; מה זאת קופת גמל? מה ההבדל בינה לבין קרן פנסיה? למה קופת גמל להשקעה היא מוצר מנצח?  איך ליהנות מהטבות המס בחיסכון  בקופות גמל? ואיך בוחרים קופת גמל? 

לצד השקעות לטווח קצר ובינוני, מחזיק הציבור בהשקעות לטווח ארוך – חיסכון פנסיוני. החיסכון הזה יכול להיות במספר מכשירי השקעה – קרנות פנסיה, ביטוח מנהלים וקופות גמל, כאשר לרובנו יש יותר ממכשיר אחד.

לכל אחד מהמכשירים יש יתרונות וחסרונות, אבל בשנתיים האחרונות, הרגולטור דוחף, באופן ברור, את קופות הגמל לקדמת הבמה עם הטבות מיסוי נוספות. זה לא אומר שבהכרח הן האלטרנטיבה העדיפה, זה אומר שהן מתחרות "ראש בראש" בכל אחד מהמוצרים האחרים, ולרבים הן מהוות את האלטרנטיבה המועדפת. אבל, נתחיל מהבסיס.

מה זאת קופת גמל?

קופת גמל היא מכשיר חיסכון שמיועד לטווח בינוני ולטווח ארוך. סכומים שנצברו בקופות הגמל עד שנת 2008 ניתנים למשיכה בגיל הפרישה בסכום חד פעמי. כספים שנצברו משנת 2008 ועד לפרישה, מתקבלים בתקופת הפנסיה כקצבה חודשית (בדומה לכל אפיקי החיסכון הפנסיונים). כלומר, אתם חוסכים באופן שוטף, מגיעים לפרישה, ומקבלים סוג של משכורת (קצבה) שמבטאת את  גודל החיסכון שלכם – ככל שתחסכו יותר (ותתחילו מוקדם יותר) כך יהיה לכם יותר כשתגיעו לתקופת הפנסיה.

קופות הגמל לצד המכשירים האחרים לחיסכון לטווח ארוך, זהות מבחינת גובה ההפרשה האפשרית והטבות המס המאושרות למס (שיעור ההפרשות המינימלי – 18.5% מהשכר, מתוכם 6% על חשבון העובד ו- 12.5% על חשבון המעסיק, 6.5% לרכיב תגמולים ו-6% לרכיב פיצויים).

קופות גמל הן מכשיר מגוון. יש מסלולים שונים – מסלול מנייתי, מסלול אג"חי, מסלול סולידי שקלי ועוד. כמו כן, ניתן לשלב מסלולים מעורבים – מניות לצד אג"ח ולצד אפיקים שקליים ועוד.

קופות גמל לא כוללות מוצר ביטוחי, בעוד  בקרן פנסיה ובביטוח מנהלים יש ביטוחים –  כיסויים למקרה מוות או לאובדן כושר עבודה. זה לא בהכרח חיסרון. המשמעות היא שכל הסכומים שמופקדים (מדי חודש) הולכים לחיסכון ולא למרכיב ביטוחי שבעצם מקטין את החיסכון.

מעבר לכך, החוסכים יכולים להוסיף את מרכיבי הביטוח בעצמם – לרכוש מחברות הביטוח, ויש סיכוי לא רע שזה יהיה במחיר אטרקטיבי.

דמי הניהול המקסימליים בקופות גמל – עד 4% מההפקדות ועד -1.05% מהצבירה השוטפת. אלו דמי ניהול לכאורה גבוהים, אבל בפועל, דמי הניהול נמוכים משמעותית מדמי הניהול המקסימליים האלו, ואם הם לא נמוכים, אז אתם יכולים (ואפילו חייבים) להתקשר ולדרוש את הפחתת דמי הניהול. אם יש צורך, אפשר להשוות דמי ניהול במקומות אחרים ולעשות מעבר; בכל מצב התוצאה זהה – הפחתה של דמי הניהול.

קופות גמל הן מכשיר מנוהל. אתם נותנים למישהו מקצועי לנהל את הכסף שלכם – מנהל השקעות עוקב באופן שוטף אחרי הכסף שלכם, וקובע במה להשקיע? מה לקנות ומה למכור? הוא גם מחליט אם להקטין חשיפה למניות או ההיפך. מנהל קופת הגמל כפוף למדיניות של הקופה – כלומר, אם מדובר בקופה מנייתית, אז בהתאם למדיניות שלה יש שיעור מינימלי של מניות, אם מדובר בקופה כללית, אז ההשקעה מתפזרת על פני אפיקים שונים – מניות אג"ח ועוד.

רבים מעדיפים לחסוך בקופת גמל במספר קופות, כדי לפזר את הסיכונים על פני כמה אפיקי השקעה. אפשרות אחרת היא לקנות מראש קופה שמפזרת את ההשקעות שלה, יתרון מובנה נוסף בהשקעה בקופות גמל שלרוב אתם "שוכחים" אותה.  

אם מדובר בקופת גמל דרך העבודה, אז אתם יודעים שהיא קיימת, אבל לרוב אתם לא מעודכנים כמה יש שם, ואז כשאתם מקבלים את הדוח, לרוב אתם מופתעים לטובה. אותו דבר בקופות גמל שמשמשות כחיסכון לילדים – חוסכים מדי חודש, וזה מצטבר – לאלפים, לרבוות שקלים.

סוגי קופות גמל

קיימות קופות גמל מסוגים שונים וליעודים שונים. ישנן קופות גמל שמיועדות לשכירים, לעצמאים, להשתלמות וכו'. הנה מגוון קופות הגמל הקיימות –

קופת גמל לתגמולים לעמיתים שכירים – בקופת גמל זו, שהיא המוכרת ביותר, העובד ומעסיקו מפקידים כסף מדי חודש דרך שכרו של העובד. המעסיק מפריש לעובד על חשבונו, העובד מפריש בעצמו, ומועבר תשלום שמתבטא בתלוש השכר. תשלום זה כולל את ההפרשה של המעביד לצד ההפרשה של העובד. ההפרשות האלו נהנות מהטבות מס.

קופת גמל לתגמולים לעמיתים עצמאים – העמית עצמו  מפקיד לקופה כספים, כאשר כאן אין כמובן את המעביד; העמית כעצמאי הוא המעביד והעובד גם יחד.

קופת גמל אישית לפיצויים – המעביד מעביר לקופה זו כספים להבטחת זכויות העובדים במקרה שיצטרך לשלם להם פיצוי פיטורין. הכספים אמנם בקופה רשומים על שם העובד, אך הוא לא יכול להשתמש בהם, הם שלו רק בהינתן שמגיעים לו פיצויים. יודגש כי במקרים רבים התפטרות ממקום עבודה אינה מזכה בתשלום פיצויים.

קרן השתלמות לשכירים –  קרנות ההשתלמות נחשבות חלק אינטגרלי מקופות הגמל, למרות שהן מכשיר שונה. הן לטווח קצר יותר משמעותית – 6 שנים (אם כי ניתן לחסוך בהן לתקופות ארוכות יותר). ההפרשות בגינן בשיעורים שונים (הפרשה של 7.5% למעסיק ו-2.5% לעובד). הטבות המס בהן זהות לקופת גמל.

בקרן השתלמות לשכירים ("רגילה") העובד ומעבידו מפקידים לקרן ההשתלמות הפקדות חודשיות, כאשר הפקדות המעביד גבוהות משמעותית מהפקדות העובד; ההפקדות מועברות דרך המשכורת, ומקבלות ביטוי מלא בתלוש.

קרן השתלמות לעצמאים – קרן שמיועדת לעצמאים, שיש להם הכנסה מעסק שלהם (או משלח יד שלהם). הם אלו שמפקידים לעצמם עם הטבות למס תחת תקרה שהוגדרה מראש. מדובר במכשיר שזכה להקלות והטבות מיסוי גדולות מצד המחוקק בשנת 2017, כדי לספק לעצמאיים מוטיבציה גדולה לחסוך.

קופת גמל מרכזית לפיצויים – קופה בה העמית הוא המעביד, המפקיד כספים להבטחת זכויות עובדיו לפיצויי פיטורין. כלומר, המעביד מעביר כספית לקופת הגמל כדי להבטיח את הזכויות של העובדים בעסק. אבל, הוא לא רושם את ההפקדות על שמות העובדים,  אלא מפקיד בגין כולם בצורה מרוכזת.

זאת לא כל הרשימה. אלו רוב סוגי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, כשמעבר לקופות האלו, ישנן קופות עם תנאים מיוחדים שהושקו בשנים האחרונות (בזכות החלטות של משרד האוצר שמטרתן להגדיל את החיסכון של הציבור). הקופות האלו יכולות להיות מוצרים שיתאימו לכם – הם נועדו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות ולמצבים מסוימים, ועל מה מדובר?

קופת גמל להשקעה –  גם קופת גמל וגם חיסכון נזיל 

מוצר ראשון הוא קופת הגמל להשקעה – מוצר לחיסכון לטווח קצר / בינוני, מאפשר ליהנות מכל היתרונות של החיסכון לטווח ארוך. במילים אחרות, אומרים לכם – תשקיעו בקופת גמל עם כל היתרונות שקיימים בה, לרבות הפטור ממס במשיכה דרך קצבה בעת הפרישה. אבל, אם תרצו תוכלו לממש את ההשקעה בלי "קנס". המוצר הזה, שניתן להפקיד בו 70 אלף שקל בשנה (לאדם) הפך למוצר שמתחרה במכשירים לזמן קצר ובינוני לרבות קרנות הנאמנות ופוליסות החיסכון.

קופות הגמל להשקעה  מהוות אלטרנטיבה טובה לחיסכון שוטף (בהפקדות שוטפות) גם בשביל הילדים. מעבר לכך, גלום בהן יתרון שמאפשר מעבר בין קופות שונות (והרכבי קופות שונים) מבלי לשלם מס – מעבר כזה לא נחשב כמימוש ולכן לא חייב במס.  הציבור מגלה את המוצר (החדש יחסית – מסוף 2016), והצבירות גדלות מדי חודש בחודש (להרחבה על קופות גמל להשקעה)

"מוצר נוסף" בתחום קופות הגמל, עם הטבות מרשימות הוא קופת גמל לבני 60. בהמשך לתיקון פקודת מס הכנסה – תיקון 190 הנוגע למיסוי בקופות הגמל, העמית יכול להפקיד כל סכום בכל קופת גמל, ובהגיעו לגיל 60 לקבל קצבה עד לתקרה של ארבע  פעמים השכר הממוצע במשק ­ פטורה ממס.

ולא רק זה –  במידה ולעמית יש קצבה חודשית מינימלית של כ-4,500 שקל (הסכום מתעדכן באופן שוטף) ממכשירים פנסיונים, אז הוא יכול למשוך מקופת הגמל את היתרה כתשלום חד פעמי, ולשלם מס על הרווחים בשיעור של 15% (על הרווח הנומינלי), להבדיל מהמס על הבורסה – 25% מהרווחים הריאליים.  מדובר במוצר מוביל לגילאי 60 ולא רק, זה גם יכול להיות מתאים בגיל צעיר יותר כהכנה לגיל 60.

קופת גמל מול המכשירים האחרים

ובכן, באיזה מכשיר כדאי לבחור? והתשובה במקרים מסוימים דווקא ברורה – אם אתם בגיל 60 פלוס, או מתקרבים לגיל 60, אתם צריכים לבחון את קופת הגמל (בהמשך לתיקון 190). לא תוכלו לקבל יתרונות כאלו (בעיקר הטבות מס) בשום מכשיר אחר.

אם אתם חוסכים לילדים וגם לעצמכם, ואתם רוצים  לשמור על נזילות, גם כאן קופות הגמל מנצחות, דרך המוצר – קופת גמל להשקעה.

השאלה המורכבת יותר היא בקשר למכשירים פנסיונים – מה עדיף כחיסכון פנסיוני – קופת גמל, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים. ובכן, היתרון בביטוח מנהלים הוא שמקדם הקצבה ידוע מראש. כלומר, גם אם יש שינויים במשק, בריבית, בתוחלת החיים, לא יהיו לכם הפתעות – כמה שאתם חוסכים היום, וכמה שרשום לכם בדוח השנתי כקצבה  זה מה שמובטח לכם בגיל פרישה. בקרנות פנסיה, אין הבטחה כזו מכיוון שקרנות הפנסיה מגלמות ערבות הדדית פנימית, ואם תוחלת החיים תעלה, התשואה בפועל תהיה נמוכה מהתשואה הצפויה ועוד, אז הנתונים שאתם רואים בדוחות הקרן לא רלבנטיים; והאמת – הם לא רלבנטיים.

ביטוח מנהלים כבר אינו מהווה חיסכון פנסיוני לחוסכים חדשים, רק לכאלו שכבר יש להם אותו. מול היתרון בידיעה מהו סכום הקצבה, יש חסרונות, לרבות דמי ניהול לרוב לא נמוכים, ומרכיב משמעותי יחסית של ביטוח.

בקרן הפנסיה היתרון הגדול הוא מרכיב של אגרות חוב מיועדות בהשקעות. המדינה מספקת לקרנות הפנסיה כרית ביטחון – אג"ח בריבית של 4.86% – היום הריבית האמיתית היא כמה עשיריות האחוז, אולי 1% (תלוי בתקופה כמובן), ובהינתן האג"ח האלו, קרנות הפנסיה מתחילות עם יתרון גדול על המכשירים האחרים. יש להם מעין תשואה מובטחת, אבל זה הולך ומשתנה. על רקע הגירעונות של קרנות הפנסיה (הפער בין הכסף המצוי בקרנות לכסף הרצוי), הוחלט באוצר, להקטין את מרכיב האג"ח הייעודיות, כך שככל שמדובר בחוסכים צעירים יותר כך הפגיעה בהם תהיה משמעותית יותר.

יתרון נוסף בקרנות הפנסיה הוא דמי ניהול יחסית סבירים.

קופות הגמל לא מקבלות את הבונוס מהמדינה – הן "צדות" בעצמן את ההשקעות, ולא מקבלות אג"ח בריבית גבוה. עם זאת, על רקע הירידה בסבסוד התשואה של קרנות הפנסיה לצעירים (כאמור המדינה מצמצמת להם את האג"ח המובטחות/ ייעודיות), היתרון של הקרנות הולך וקטן (וייקטן עוד יותר בהמשך).

ועל רקע זה, שיקולי ההשקעה הופכים להיות יותר חשובים – גיוון ההשקעה, וכאן יש לקופות יתרון עם מגוון רחב יותר של אפשרויות. בדמי הניהול קופות הגמל מתמודדות בכבוד עם דמי הניהול של הקרנות פנסיה. כך שבסה"כ מדובר באלטרנטיבה ראויה, לא רק לגילאי 60 (תיקון 190) ולחוסכים שמעוניינים בכסף נזיל (קופת גמל להשקעה).

חוסכים רבים משלבים בין קרנות פנסיה וקופות גמל. הם רוצים ליהנות עדיין מהתשואה המובטחת באג"ח הייעודיות, ובכלל – ברוב המקרים זו לא החלטה שלהם, אלא החלטה של המעסיק מלפני שנים, ואז הם (לדעתם) די מוגבלים. זו אגב טעות נפוצה. היום כל אחד אחראי על הכסף שלו, כל אחד יכול לעבור לאן שירצה, וכיום יש גם קרנות פנסיה ברירת מחדל שמאפשרות לכם לחסוך בדמי ניהול אפסיים. דמי הניהול הנמוכים האלו מצטברים לרווח גדול ביחס לקרנות פנסיה האחרות. אחרי הכל, בעידן של ריבית נמוכה, כל פיפס של ריבית קובע, וכשמדובר על חיסכון של כמה עשיריות טובות ויותר, אז אפקט הריבית דריבית, מתבטא בהפרש של עשרות אחוזים בין קרן ברירית מחדל לקרן פנסיה "רגילה".

על כל פנים, רבים כאמור משלבים בין קרנות הפנסיה וקופות הגמל, גם מכיוון שבקרנות הפנסיה יש הגבלה על ההפרשה (עד לתקרה מסוימת), ואז כדי ליהנות מההטבה המלאה (רלבנטי בעיקר לבעלי שכר ברוטו של 20 אלף ומעלה) ניתן להפקיד כספים לקופות גמל וליהנות מהטבות נוספות.

הטבות המס – על רגל אחת

לא ניכנס כאן לנבכי המיסים, אבל הנה על רגל אחת, ההטבות מס בקופות הגמל. למעשה, הטבות המס ניתנות בשני אופנים – זיכוי וניכוי. זיכוי הוא  הטבת מס המפחיתה את חבות המס בשיעור (אחוז) הזיכוי שנקבע. זיכוי מפחית את המס שהיינו אמורים לשלם. שיעור הזיכוי שנקבע הוא 35% מההפקדה, ורק להמחשה נניח שחבות המס השנתית שלנו לפני הפקדות לקופות גמל מסתכמת ב-20 אלף שקל, ונניח שהפקדנו לקופת גמל השנה 4 אלף שקל (ונניח שכל ההפקדות במסגרת התקרה המותרת – יש רף מקסימלי שמעליו לא ניתנות הטבות). אז המשמעות היא שההפקדה לצורך זיכוי היא 4 אלף שקל כפול 35% – 1.4 אלף שקל, ומכאן שחבות המס מופחתת ל-18.6 אלף שקל (20 אלף שקל לפני ההפקדות לקופת גמל בניכוי הזיכוי בסך 1.4 אלף שקל).

בנוסף יש הטבת – ניכוי מס. הטבה זו מפחיתה את השכר החייב במס בשיעור הניכוי, כלומר השכר לצורכי מס מופחת ובהתאמה כמובן גם חבות המס מופחתת גם כאן כמובן יש תקרה.חברים זו מתנה גדולה, קחו אותה

הטבות המס ניתנות בשני מישורים – כשכיר וכעצמאי.  שכיר נהנה מהטבות מס על הפקדות לקופת גמל כאשר הפקדת המעביד בגובה עד 7.5% מהשכר (ועד לתקרת שכר של 4 פעמים השכר הממוצע במשק שתרד לפי 2.5 מהשכר הממוצע במשק) לא תחשב לחלק מהכנסתו של העובד החייבת במס ותוכר למעסיק כהוצאה. הפקדת העובד בשיעור של עד 7% מהשכר עד לתקרה חודשית (שמשתנה משנה לשנה – סדר גודל של 17.5 אלף שקל  לעמית מוטב, תהנה מזיכוי מס.

עובד עצמאי ועובד שחלק מהשכר שלו ללא הטבות (שכר שאינו מובטח) יכול להפקיד בקופות גמל וליהנות מהטבת מס במעמד עצמאי, כאשר קיימת הטבת  זיכוי במס בגובה 35% מההפקדה עד תקרה, וכן הטבת מס של ניכוי עד התקרה.

כיצד בוחרים קופת גמל?

קופות הגמל שונות אחת מהשנייה במסלולי ההשקעה, בתשואות העבר, בדמי הניהול, בגוף המנהל. ניתן לקבל מידע השוואתי באתר של משרד האוצר –  http://gemelnet.mof.gov.il.  צריך לזכור שקופה היא לרוב מכשיר השקעה לטווח בינוני וארוך ולכן חשוב לבחון את הקופות על פני תקופה ולא רק את החודש האחרון. על כל פנים, גם אם בוחרים קופה ולא מרוצים ניתן לעבור בקלות לקופה אחרת כשהתנאים של הקופה יישמרו.

הבחירה שלכם, צריכה להישען על דמי הניהול, על התשואה ועל מדדי תשואה לסיכון (בעיקר מדד שארפ). בשלב הראשון תבחרו את סוג הקופה שאתם רוצים להשקיע בה (מסלול הקופה שמבטא את הרכב ההשקעות שבה). בשלב השני תמיינו את הרשימה לפי פרמטרים של תשואה, של מדד שארפ, ותחלצו את הקופות המובילות. בשלב הבא, תבדקו את דמי הניהול שהקופות האלו מציעות לכם. דמי הניהול חשובים מאד, הבדל של 0.5% בדמי הניהול (על הצבירה) מתבטאים  15%-20%  מערך החיסכון כשתגיעו לפנסיה (וזו דוגמה שמרנית).

בשלב האחרון נשאר רק לבחור.

סיכום ב-5 נקודות

1. קופת גמל היא חלק מהחיסכון הפנסיוני וככזו נהנית מהטבות מס גדולות.
2. קופת גמל היא אלטרנטיבה טובה לקרן פנסיה בהינתן הגיוון בהשקעותיה, דמי ניהול סבירים (צריך להתמקח), וחיסכון בלי אלמנט ביטוחי (כל הכסף לחיסכון; כדאי לעשות ביטוח אחר – במקרים רבים – זול יותר).
3. לקראת גיל 60, השקעה בקופות גמל (תיקון 190) היא אטרקטיבית במיוחד (שוב – כתוצאה משיפור הטבות המס לחוסכים אלו)
4. קופת הגמל להשקעה היא מוצר שבנוסף לכל ההטבות הגלומות בחיסכון לטווח ארוך, מאפשרת חיסכון (לילדים ולכם) עם נזילות שוטפת.

חיסכון לכל ילד – מה זה? ואיך תבחרו חיסכון מתאים?

ככה תשקיעו את הכסף שלכם לבד…

השקעה במניות או השקעה בדירה – מה עדיף?

שכר המינימום עלה בדלת האחורית. לאחרונה החליטו האוצר וההסתדרות על שעה "חופשית" בשבוע. אנחנו עובדים שעה פחות בשבוע – זה אמור להיות מתואם עם המעסיק, אבל בשורה התחתונה עובדים שעה פחות (הרחבה כאן). ובכן, השעה הזו יכולה להתבטא בפחות שעות עבודה בחודש, ואם צריך בכל זאת לעבוד (אי אפשר לוותר על השעה הזו) אז זה אפשרי רק שצריך לשלם לעובדים על השעה הזו.

בשורה התחתונה זה בדיוק כמו להגיד שיש תוספת שכר מסוימת פר שעה – עובדים פחות בשביל אותו שכר.  ושימו לב – שכר המינימום היה 5,300 שקל ל-186 שעות. מעכשיו שכר המינימום יהיה 5,300 שקל ל-182 שעות. שוב פעם מעלים את שכר המינימום, אחרי עלייה של 1,000 שקל בשנתיים – אז נכון שחשוב שיהיה מינימום, אבל חשוב לא פחות שהחברות מוטות כח אדם בעלות נמוכה, לא ייפגעו בצורה כזו שתגרום להם לפטר עובדים . כן, מסתבר ששכר מינימום עולה גורם לחברות לפטר עובדים – האם זו היתה הכוונה של שר האוצר וההסתדרות?

למדריך – שכר מינימום כל מה שצריך לדעת

דוד גבאי, אנליסט אקסלנס ברוקראז', מתייחס  לחולשה במניית רמי לוי ומעריך כי החולשה במניה מושפעת מגורמים קצרי טווח. ישנה נקודת כניסה נוחה למניה עם אופק חיובי. אנו חוזרים על המלצת קניה ומעלים את מחיר היעד ל-202 שקל".

"החולשה במניה נובעת, להערכתנו, מהגורמים הבאים", כותב גבאי – "רבעון רביעי מתחת לצפי אשר מושפע  לרעה מגורמים חד פעמיים;  צפי לרווחיות נמוכה ברבעונים הקרובים כתוצאה מעליית שכר המינימום. מנגד, אנו צופים כי העלאת מחירים הדרגתית על ידי החברה ופתיחת המרלוג יתמכו בתוצאות החברה החל מהמחצית השנייה. כמו כן, אנו רואים בכניסת החברה לתחום השכונתי ורכישת קופיקס, צעדים אסטרטגיים נכונים אשר יבואו לידי ביטוי בטווח הארוך יותר.

"אנו חוזרים על המלצת קנייה ומעלים מחיר יעד ל-202 שקל, לעומת רמה של 193 שקל וזאת לאור שיפור מסוים בהנחות המודל בטווח הארוך בעיקר כתוצאה מכניסת החברה לתחום השכונתי. אנו מעריכים גידול שנתי של 12% ברווח הנקי תוצאה מעליית מחירים והתייעלות אשר תקזז הגידול בשכר מינימום וירידה בשיעורי הרווחיות בטווח הקצר.

"למרות השדרוג למס' 2 בשוק, רמי לוי תמשיך להציג שיעורי צמיחה מעל השוק לאחר קצב צמיחה שנתי חזק של כ- 22% בעשר שנים האחרונות, רמי לוי עלתה לשחקן מס' 2 בשוק תוך הכפלת חלקה בשוק לכ- 8% . למרות שהחברה עברה לפזה של צמיחה מתונה יותר, רמי לוי עדיין נמצאת בעיצומה של צמיחה: אנו צופים גידול של כ- 7% במכירות  כתוצאה מהמשך התרחבות בתחום הדיסקאונט יחד עם כניסה לתחום השכונתי על ידי פתיחת חנויות ורכישות רשתות. תחזיתנו לצמיחה של כ- 7% אינה כוללת דריסת רגל לתחום הפארם המשיק על ידי רכישת הרשת המוזלת גוד פארם (כפוף לאישור הממונה) ורכישות נוספות של רשתות בתחום השכונתי.

"חלון ההזדמנות בתחום השכונתי נותר פתוח, הביצוע ייקח זמן – אנו מעריכים שהתחרות החלשה בתחום השכונתי הנשלט על ידי שופרסל, מגלמת הזדמנות מהותית עבור רמי לוי בשל פערי מחיר של כ-30% בין פורמט השכונתי ופורמט הדיסקאונט. בהתחשב בעובדה שרכישת קופיקס לא עונה על כל השאיפות של רמי לוי בתחום השכונתי, וצמיחה אורגנית תיקח  אנו מעריכים שרמי לוי תצטרך לרכוש רשת נוספת. אנו צופים רכישה רק בטווח הבינונ לאור אי רצון מצד רמי לוי לשלם פרמיה עבור מותג של רשת קיימת.

"רכישת קופיקס מקפיצה את רמי לוי לתחום השכונתי. החותם של קופיקס בתחום השכונות יחד עם קונספט הדיסקאונט הוביל לעסקת רכישת קופיקס, אבל ברור שלא עונה על כל השאיפות של רמי לוי בתחום השכונתי. יש לסופרקופיקס מספר חנויות נמוך (30) ושטחי מכירה קטנים (כ- 200 מ"ר בממוצע לעומת כ-500 מ"ר רצוי בשכונה), המהווים אתגר למינוף כוח הקניה ומגוון מספר הפריטים של רמי לוי. בכל זאת, אנו מעריכים שרמי לוי תוכל לשפר את כוח הקניה ומגוון מספר הפריטים ולשפר את נתוני 2017 סופרקופיקס החלשים: כ- 213 מיל' שקל – מחזור/רמה נמוכים של כ- 36 אלף מכירות למ"ר, שיעורי רווחיות גולמית נמוכים של כ- 22% , ו-7 מיל' שקל הפסד תפעולי. אנו מעריכים את שווי סופרקופיקס ב- 21 מיל' שקל שווי השקעה (לכ- 20% של חברת האם קופיקס). רמי לוי צפויה לאחד את סופרקופיקס בהמשך השנה – ואנו נצרף את נתוני סופרקופיקס למודל כשנקבל יותר פרטים לגבי המתווה של רמי לוי להתפתחות הרשת".

קבוצת CBRE שהינה החברה הגדולה ביותר בעולם בתחום שירותי נדל"ן מסחרי, חתמה היום על הסכם לרכישת חב' "מאן נכסים יועצי נדל"ן" שהינה בבעלות משותפת של  המנכ"לים ג'קי מוקמל וחיים אגי. "מאן נכסים" הינה מהחברות המובילות בישראל בתחום שירותי ייעוץ בנדל"ן מסחרי למשקיעים, בעלי נכסים ולחברות ישראליות במגזרי המשרדים, טכנולוגיה ומסחר ולחברות בינלאומיות.

חב' "מאן נכסים" נוסדה ב- 1996 ומעסיקה כ- 28 עובדים רובם יועצי נדל"ן בכירים וב- 20 שנים האחרונות הינה נציגתה של  CBRE בישראל.

במסגרת פעילותה של "מאן נכסים" סיפקה החברה שירותי ייעוץ שיווקי, ניהול, מכירה והשכרה של נכסים לחברות ופרויקטים רבים ביניהם: נכסי חב' טבע, מגדל עתידים, פרויקט קמפוס מייקרוסופט, פארק עפולה אי.בי.סי, מתחם האגמים בראשל"צ, פארק מליסרון בפ"ת, IBM, אינטל ועוד.

לפני כשנה רכשה חב' "מאן נכסים" קופלקס משרדים חדש במגדל ב.ס.ר 4 בבני ברק בהשקעה כוללת של כ- 8 מיליון ₪.

שוק הנדל"ן המסחרי בישראל בצמיחה משמעותית המונעת מהשקעות בענפי השירותים הפיננסיים והטכנולוגיים, המהווים יחד כשליש מהתמ"ג הישראלי.

נשיא ומנכ"ל CBRE EMEA מרטין סמוורת', אמר כי : "רכישה זו תאחד את נוכחותנו בשוק חשוב הנמצא בצמיחה, שבו הן משקיעים בינלאומיים ומקומיים והן חברות בינלאומיות פעילים יותר ויותר. מערכת היחסים שלנו עם "מאן נכסים" בעלת המוניטין בשוק, מושתת על שיתוף פעולה הדוק. אנו מצפים להמשך צמיחה ופיתוח שירות הלקוחות שלנו יחד".

ג'קי מוקמל מנכ"ל משותף של "מאן נכסים יועצי נדל"ן מוסיף: "אנו נהנים ממערכת יחסים מוצלחת מאוד עם CBRE במשך שנים רבות.

להיות חלק אינטגרלי מהפלטפורמה הגלובלית המובילה שלה, יביא יתרונות רבים עבור הלקוחות שלנו. יש לנו כלכלה שצומחת במהירות, ויסודות השוק החזקים שלנו יתמכו בהמשך הצמיחה של הנדל"ן המסחרי. אנו שמחים כי אנו נמצאים כעת בעמדה חזקה אף יותר, על-מנת לספק שירות ברמה טובה ביותר עבור הלקוחות שלנו".

* מחברת "מאן נכסים" לא נמסר מידע על היקף העיסקה.

אודות CBRE

קבוצת CBRE (NYSE:CBRE) היא חברה המופיעה ב- 500 Fortune וב-500 S&P  שבסיסה בלוס אנג'לס. החברה הגדולה ביותר בתחום שירותי הנדל"ן המסחרי (לפי נתוני ההכנסות של 2017).

מחזור הפעילות של חב' CBRE בשנת 2016 היה כ-13 מיליארד דולר.

CBRE  היא החברה הגדולה ביותר בעולם בתחום שירותי הנדל"ן המסחרי.

החברה מעסיקה מעל 80,000 עובדים (לא כולל  חברות בת) ונותנת שירותים ליזמים, משקיעים ושוכרים באמצעות יותר מ-450 משרדים (לא כולל חברות בת) ברחבי העולם.

החברה מציעה מגוון רחב של שירותים כוללים, כולל ניהול אחזקת מבנים, ניהול עסקאות וניהול פרויקטים, ניהול נכסים, ניהול השקעות, שמאות והערכות שווי, שכירות נכסים, ייעוץ אסטרטגי, מכירת נכסים, שירותי משכנתאות ושירותי יזמות.