הלוואות מדריכי בנקאות

ריבית פריים - ככה הבנקים עושים עליכם קופה

קרדיט: shutterstock

מעודכן ל-09/2017

ריבית פריים – עוד עיוות בעולם הבנקאות, ש"במקרה" עוזר לבנקים לעשות עליכם קופה (ואתם אפילו לא ידעתם);  וגם - מהי בעצם ריבית הפריים? איך היא קשורה לריבית בנק ישראל? מה הריבית ברגע זה? ועוד 

ריבית בנק ישראל נמצאת בשפל של 0.1% (והשפל הזה נמשך הרבה זמן). אבל, שלא יהיו לכם אשליות – זו לא הריבית שרלבנטית לכם, אתם ממש לא יכולים לקבל הלוואות בריבית הזו. הריבית הזו היא הריבית שבה בנק ישראל מספק מימון לבנקים כשמנגד יש גם הפקדות של הבנקים בבנק ישראל באותה הריבית. כלומר הריבית הזו רלבנטית למערכת הבנקאית בלבד.

הריבית הזו (ריבית בנק ישראל)  נקבעת אחת לחודש על ידי  מועצת חכמים שמורכבת בעיקר מבכירי בנק ישראל ומחליטה מה תהיה הריבית בחודש הבא.

לריבית בנק ישראל יש משמעות כלכלית עמוקה;  היא משליכה כמעט על כל פרמטר כלכלי – מדד המחירים לצרכן, שוק האג"ח, שוק המניות, שוק הדירות (כן, הסיבה העיקרית לניפוח המחירים היא הריבית הנמוכה) ועוד. אבל, הריבית הזו  כמעט ולא "מדוברת" מהטעם הפשוט שהיא לא רלבנטית בעת מתן הלוואות ואשראי.  הבנקים המציאו בעבר הרחוק את ריבית הפריים שנשענת על ריבית בנק ישראל והיא "השפה" המקובלת בהלוואות.

ריבית פריים = ריבית בנק ישראל + 1.5%  

ריבית פריים מוגדרת היסטורית כריבית בנק ישראל בתוספת של 1.5% - וכאן יש מלכוד גדול ועיוות גדול – למה 1.5%? למה לקבוע תוספת ריבית כה משמעותית ביחס לריבית הבסיס? מה בעצם משמעות התוספת הענקית הזו? אולי היא היתה מתאימה לפני 10 שנים ויותר, כשהריבית היתה גבוהה מאוד (ביחס להיום); כלומר כשהריבית היתה 5%-6% ואפילו יותר, מרווח של 1.5%, נשמע סביר, אבל כשהריבית 0.1%, אזי מרווח שהוא פי 16- 1.6% (0.1% ועוד התוספת – 1.5%) נשמע, כנראה לכולם, גבוה מדי. אלא שאיכשהו בבנק ישראל לא מפנימים את השינוי בסביבת הריבית, ולא משנים את הפער שמגדיר את ריבית הפריים.

ריבית הפריים - כיום ובשנים האחרונות:

ינואר,    - 1.6% ;  תחזית - עלייה בריבית מתישהו לקראת אמצע, סוף 2018

ינואר, פברואר, מרץ , אפריל, מאי, יוני, יולי, אוגוסט, ועד דצמבר   - 1.6%   

ינואר  - 1.75%

פברואר - 1.734%

מרץ ואילך - 1.6%

ינואר - 2.5%

פברואר - 2.482%

מרץ עד יוני - 2.25%

יולי - 2.242%

אוגוסט - 1.968%

ספטמבר עד דצמבר - 1.75%

ינואר עד אפריל - 3.25%

מאי - 3.11%

יוני עד אוגוסט - 2.75%

ספטמבר - 2.72%

אוקטובר עד דצמבר - 2.5%

ינואר  - 4.2%

פברואר עד מאי - 4%

יוני  - 3.98%

יולי - אוקטובר  - 3.75%

נובמבר - 3.5%

דצמבר - 3.47%


למידע על ריבית ההלוואה הממוצעת בבנקים (הצמודה והשקלית)

למדריך ריבית - כל מה שצריך לדעת


אז ממי היה אפשר לצפות שייחסל את המרווח הגבוה הזה (1.5%) שמקפיץ את ריבית הפריים פי 16 מריבית בנק ישראל? ובכן,  מבנק ישראל לא ניתן לצפות לעשות משהו בנידון, אחרי הכל, המטרה העיקרית שלו היא יציבות הבנקים ולא יציבות הצרכנים, וכדאי שתפנימו את זה  היטב – בבנק ישראל רוצים ללכת כל לילה לישון בידיעה שאין קטסטרופות בפתח, שאין ספק וחשש לגבי יציבות הבנקים, ולכן מבחינת בנק ישראל – ריבית גבוה זה סבבה – ככה הבנקים מרוויחים יותר, ככה הבנקים מגדילים את ההון. כן, זה התפקיד האמיתי של הבנק המרכזי שלנו – אתם לא ממש באג'נדה שלו ( לכתבה - בנק ישראל שלא הכרתם: צביעות, שקרים ודאגה לבנקים על חשבון האזרחים)

אין הצדקה לתוספת (1.5%); שר האוצר,  נא להפחית את ריבית הפריים!   

ומה עם הממונה על ההגבלים העסקיים? למה הגוף הזה לא מתערב בדרך שבה נקבעת ריבית פריים? האם אין כאן סוג של תיאום מחירים? כל הבנקים המסחריים מיושרים למחיר אחיד, לריבית אחידה – האם יש מצב כזה, שוק שבו התעריף זהה בין כל החברות?

אז יגידו לכם שמדובר בחישוב היסטורי -  כל הבנקים מחשבים באופן זהה לחלוטין את הריבית הזו, ההגדרה אחידה - ריבית פריים היא ריבית בנק ישראל בתוספת של 1.5%. אבל מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה או מה שצריך להיות. אין הגיון בריבית פריים מנותקת מריבית בנק ישראל למעט הגיון אחד – שיווקי, כלכלי – ככה הבנקים מתחילים את המשא ומתן אתנו מלמעלה, עם ריבית מאוד גבוה. אלא שכאשר הריבית ברצפה, צפוי שגם המרווחים של הבנקים יהיו ברצפה.

אז כפי שהבנתם, בממונה על ההגבלים לא מתעסקים בריבית הפריים. ומה עם הפוליטקאים, ובמיוחד שר האוצר משה כחלון שהבטיח להפחית את עמלות הבנקים. בינתיים הוא בעיקר מדבר (ולא בוחל גם בשטויות – "הבנקים לא יהיו כאן עוד 10 שנים"), ומוכיח שהתקוות שתלו בו אולי היו מוגזמות. להצליח בשוק התקשורת לעשות מהפכה זה יפה -  למרות שמהפכה עושים מול חזקים ובכל הסגמנטים, ולא מול קטנים שהופכים לחלשים ומכווצים בלי יכולות תחרותיות. האם כחלון עשה מיני מהפכה בשוק הסלולר, ולא באמת  רצה לגעת בבזק? העובדות ידועות  – חברות הסלולר איבדו את רווחיהם, איבדו את יכולת התחרות שלהם, ובזק רק מגדילה את הרווחים, את התזרימים ואת הדיבידנדים.  הסלולר בירידה, בזק בצמיחה – זה המצב בשלוש השנים האחרונות – אבל, הכל זה עניין של תדמית, ובכחלון נדבקה תדמית הלוחם בחברות הענק שעשקו אותנו.

ולעניינו? הבנקים עדיין יציבים, חזקים ולא תחרותיים. כחלון  צריך להתחיל מהדברים הפשוטים (הרבה לפני הגבלת שכר הבכירים) – צריך פשוט להתחיל בהגדרות – מה זאת ריבית פריים? ולקצץ אותה, ואילו לדאוג שהיא תהיה תחרותית.

 הבנקים, נדגיש, מיושרים להגדרה אחידה בריבית הפריים, אבל הם לא חייבים לעשות כך, זו החלטה שלהם. תיאורטית יכול להגדיר בנק מסוים לקבוע את הריבית בתוספת של חצי אחוז על ריבית בנק ישראל. אלא שכולם ממושמעים, אותו מחיר  לאורך כל הדרך, בלי באמת תחרות, ואם זו נקודת הפתיחה של ההלוואות לציבור, הרי שהציבור בבעיה.

למה ריבית הפריים גורמת לכם לשלם יותר?

אז יגידו לכם – מה זה משנה מה ריבית הפריים, זה סתם מספר, וכשלוקחים הלוואה מהבנק אז אפשר לקבל בריבית נמוכה מהפריים, וזה נכון. אבל, כשאתם עומדים לקנות דירה ומתחילים אתכם ב-3 מיליון שקל, אתם חושבים בסוף שגם 2.5 מיליון שקל זה מחיר טוב, אבל אולי מלכתחילה זה היה צריך להיות 2 מיליון שקל. זה בכל שוק, וכאן סידרו לבנקים עמדת פתיחה מצוינת.

אז יגידו לכם – יש תחרות בין הבנקים, וזה לאט לאט קורה בשטח, אבל תחרות לא יכולה להצליח במקום שמלכתחילה תנאי הפתיחה בעייתיים. כמה תחרות תעזור אם המרווח הוא 1.5%.

וגם יגידו לכם שככה זה בעולם, אבל זה לא בכל מקום, ולא בכל הבנקים, ולא במקומות שיש בעצם שני שחקנים חזקים ששולטים על השוק.  ריבית הפריים היא ריבית מקובלת במדינות העולם המערבי, היא סוג של עוגן (ריבית עוגן), ואפילו במקור היתה סוג של ריבית מינימום ללקוחות מועדפים/ לקוחות פריים (מכאן שמה). המרווח אמור לכלול את העלויות של הבנק, את החשיפות, את הערכת הסיכונים ורווח "נורמלי". אבל, רק רגע – למה אנחנו צריכים לממן את הבנקים הלא יעילים, השמנים, והמנופחים – שיקצצו כמה אלפי עובדים, שיתייעלו, שיסגרו סניפים, שיחתכו במשכורות הבכירים (אפילו מתחת לרף של 2.5 מיליון שקל שהוגדר לאחרונה כשכר מקסימום לבכירים). אחרי הקיצוצים וההתייעלות הבנקים יוכלו לגבות ממכם פחות. זאת ועוד – הבנקים מאוד מאוד רווחיים, הם מייצרים תשואה של 7%-9% על ההון שלהם, וזה על חשבוננו. בעולם שבו הריביות ברצפה, הגיוני וצפוי שגם התשואה על ההון תהיה ברצפה, ותתרחק  מאזור הנוחות הגבוה הזה.

ריבית הפריים משפיעה על כל סוגי ההלוואות וגם על ריבית המשכנתא, אחרי הכל יש מסלולי משכנתא שתלויים בפריים. עם זאת, להבדיל מהלוואות בבנק, במשכנתאות התחרות היא בקנה מידה אחר - מי שלוקח מאות אלפי שקלים כהלוואה לעשרות שנים, בודק במספר מקומות, ומסיבה זו, הריביות שם תחרותיות ויחסית נמוכות מהלוואות בבנקים. זאת ועוד - הבטוחה (הדירה) מקטינה את הסיכון של הבנקים ולכן הריביות שהן מציעים נמוכות יותר. כאן, תוכלו לקבל מידע על ריבית המשכנתא המעודכנת.

על כל פנים, אם אתם לוקחים הלוואה או משכנתא צמודה לריבית פריים, אתם צרייכם לזכור שמה שאתם רואים עכשיו זה לא מה שיהיה בהמשך ההלוואה. הפריים צפוי לעלות - מדברים על שנת 2018 כשנת המפנה, והחזרה לעלייה בריבית בנק ישראל, ואם זה יקרה, אז הלווים יצטרכו לשלם יותר בשוטף (אם מדובר בהחזרים שוטפים) וההלוואה שלהם תהפוך ליקרה יותר - הריבית על ההלוואה תהיה גבוהה יותר מבעבר. לכן, צריך לזכור שהריבית המשתנה , נניח להמחשה ריבית פריים מינוס 0.4% (הלוואת משכנתא) היא כיום 1.2% , אבל אם הפריים יעלה הריבית בהתאמה תעלה. אם עוד שנתיים הפריים יהיה 3%, אז מדובר כבר על ריבית של 2.6%.

ובכל זאת - משהו משתנה - הידד לתחרות!

ונימה אופטימית לסיום.  יש תזוזה לכיוון של תחרות בין הבנקים, ואחד הצעדים המשמעותיים בכיוון הוא ההחלטה של המפקח על הבנקים לחייב את הבנקים למסור ללקוחות תעודת זהות בנקאית. מדובר על תעודה שנתית שבה יש (בין השאר) פרוט רחב ומלא על העמלות שאתם משלמים לבנק (מכל הסוגים)  ושל הריביות על ההלוואות והאשראי שאתם משלמים. בדרך הזו אתם יכולים להתחיל ולעשות השוואה  מול חברים ומשפחה ולראות אם אתם משלמים "בסדר" או יקר, וכן אתם יכולים ללכת ולבדוק בסניפים אחרים מה מציעים לכם. זה הופך פשוט - מציגים את התעודה ומקבלים תשובה מהבנק האחר מה הוא יכול לתת - זו תחרות, אם כי, זה רק צעד אחד. מה שחסר מאוד זה דרוג אשראי ספציפי ללקוחות (שיהיה בשפה אחידה בין כל נותני האשראי), וזה כנראה בדרך - מדברים על 2017-2018; חסר גם סוג של בנצ'מרק לתעודה - כדי שהלקוח יכול להשוות את עצמו לכאלו שהם דומים לו (מבחינת הנתונים הפיננסים המשפיעים על הבנק ועל תנאי הלקוח) - זה כמובן לא משהו שהבנק עצמו יעשה, אבל, מן הסתם, יקומו חברות שיפתחו מערכת להשוואת נתונים כדי לספק לכם בנצ'מרק ביחס לעלויות שלכם - הן בעמלות והן בריבית. כאן, תוכלו להיכנס למדריך המלא על תעודת הזהות הבנקאית; וכאן תוכלו לקרוא מדריך מפורט על דירוג אשראי אישי - מה זה ואיך להיערך אליו בהתאם?

למדריכים קשורים:

ריבית מקסימלית - כמה זה?

מדריך ריבית - כל מה שצריך לדעת

עמלות ניירות ערך - ככה תבדקו אם הבנקים עושקים אתכם

עמלות אצל הברוקרים הפרטיים - מה עדיף, ברוקר או בנק? 

לנתוני ריבית פריים באתר בנק ישראל


על המחבר

אבישי עובדיה

אבישי עובדיה

כותב ומפרשן על פיננסיים (20 שנה), מרצה על פיננסיים באקדמיה (12 שנה) מתעסק בפיננסיים/ שוק ההון (מעל 30 שנה); יוזם האתר - כדי לחבר בין האהבה לפיננסים ולמדיה, ולספק ערך מוסף לגולשים

השאר תגובה

4 תגובות

  • מה אם בבנק מסויים לא גובים עמלה על פעולה מסויימת וספציפית? איך זה משתקף בתעודת הזהות הבנקאית?
    אנשים יכולים לגלות שמוסיפים להם עמלות בדלת האחורית.

  • מה אם בבנק מסויים לא גובים עמלה על פעולה מסויימת וספציפית? איך זה משתקף בתעודת הזהות הבנקאית?
    אנשים יכולים לגלות שמוסיפים להם עמלות בדלת האחורית.

  • כתבה טובה ומוסברת טוב, הפתרון לשוק ההלוואות המונופוליסטי של פועלים ולאומי הוא בהגברת התחרות ובמתן אשראי חוץ בנקאי, לפתוח את השוק, אחרת שום דבר לא יעזור. הריביות על ההלואוות השוטפופת שלנו לא צריכות להיות 7%ו-8% אלא 4% לכל היותר - תראו מה קורה בעולם, המרווח של ההלוואות על הריבית הבסיסית הוא נמוך וזה לא רק במשכנתא