fbpx
הלוואות מדריכי בנקאות

ריבית פריים - ככה הבנקים עושים עליכם קופה

קרדיט: shutterstock

מעודכן ל-04/2020

 

ריבית פריים – עוד עיוות בעולם הבנקאות, ש"במקרה" עוזר לבנקים לעשות עליכם קופה (ואתם אפילו לא ידעתם);  וגם - מהי בעצם ריבית הפריים, איך היא קשורה לריבית בנק ישראל, מה הריבית ברגע זה, ועוד 

ריבית בנק ישראל עומדת כיום על  0.1%. מדובר בשפל מתמשך. אמנם במהלך 2019 הריבית עלתה ל-0.25% אבל על רקע משבר הקורונה חזרה לרדת. ובכלל בשנים האחרונות הריבית אפסית. מדובר בשפל מתמשך של חמש שנים. מכל מקום, זו לא הריבית שרלוונטית לכם, אתם ממש לא יכולים לקבל הלוואות בריבית הזו. הריבית הזו היא הריבית שבה בנק ישראל מספק מימון לבנקים כשמנגד יש גם הפקדות של הבנקים בבנק ישראל באותה הריבית. כלומר, הריבית הזו רלוונטית למערכת הבנקאית בלבד.

הריבית של בנק ישראל  נקבעת אחת לחודש על ידי "מועצת חכמים" שמורכבת בעיקר מבכירי בנק ישראל ומחליטה מה תהיה הריבית בחודש הבא. לריבית בנק ישראל יש משמעות כלכלית עמוקה; היא משליכה כמעט על כל פרמטר כלכלי – מדד המחירים לצרכן, שוק האג"ח, שוק המניות, שוק הדירות - כן, הסיבה העיקרית לניפוח המחירים היא הריבית הנמוכה, ועוד. אבל הריבית הזו כמעט שלא "מדוברת" מהטעם הפשוט, שהיא לא רלוונטית בעת מתן הלוואות ואשראי. הבנקים המציאו בעבר הרחוק את ריבית הפריים שנשענת על ריבית בנק ישראל, והיא "השפה" המקובלת בהלוואות.

ריבית פריים = ריבית בנק ישראל + 1.5%  

ריבית פריים מוגדרת היסטורית כריבית בנק ישראל בתוספת של 1.5% - וכאן יש מלכוד גדול ועיוות גדול – למה 1.5%? למה לקבוע תוספת ריבית כה משמעותית ביחס לריבית הבסיס? מה בעצם משמעות התוספת העצומה הזו? אולי היא הייתה מתאימה לפני עשר שנים ויותר, כשהריבית הייתה גבוהה מאוד ביחס להיום. כלומר, כשהריבית הייתה 5%-6% ואפילו יותר, מירווח של 1.5% נשמע סביר, אבל כשהריבית היא 0.1%, אזי מירווח שהוא פי 16 - 1.6% (0.1% ועוד התוספת – 1.5%) נשמע, כנראה לכולם, גבוה מדי. אלא שאיכשהו בבנק ישראל לא מפנימים את השינוי בסביבת הריבית, ולא משנים את המירווח שמגדיר את ריבית הפריים.

ריבית הפריים - כיום ובשנים האחרונות:

מינואר עד פברואר - 1.75%

ממארס - 1.6%

1.75%

מינואר עד אוקטובר - 1.6%; דצמבר - 1.75%

עד יולי 2018 -  1.6% ;

ינואר, פברואר, מרץ , אפריל, מאי, יוני, יולי, אוגוסט, ועד דצמבר   - 1.6%   

ינואר  - 1.75%

פברואר - 1.734%

מרץ ואילך - 1.6%

ינואר - 2.5%

פברואר - 2.482%

מרץ עד יוני - 2.25%

יולי - 2.242%

אוגוסט - 1.968%

ספטמבר עד דצמבר - 1.75%

ינואר עד אפריל - 3.25%

מאי - 3.11%

יוני עד אוגוסט - 2.75%

ספטמבר - 2.72%

אוקטובר עד דצמבר - 2.5%

ינואר  - 4.2%

פברואר עד מאי - 4%

יוני  - 3.98%

יולי - אוקטובר  - 3.75%

נובמבר - 3.5%

דצמבר - 3.47%


למידע על ריבית ההלוואה הממוצעת בבנקים (הצמודה והשקלית)

למדריך ריבית - כל מה שצריך לדעת


אז ממי היה אפשר לצפות שיחסל את המירווח הגבוה הזה שמקפיץ את ריבית הפריים פי 16 מריבית בנק ישראל? ובכן,  מבנק ישראל לא ניתן לצפות לעשות משהו בנידון. אחרי הכל, המטרה העיקרית שלו היא יציבות הבנקים ולא יציבות הצרכנים, וכדאי שתפנימו את זה היטב – בבנק ישראל רוצים ללכת כל לילה לישון בידיעה שאין קטסטרופות בפתח, שאין ספק וחשש לגבי יציבות הבנקים, ולכן מבחינת בנק ישראל ריבית גבוהה זה דבר מצוין – ככה הבנקים מרוויחים יותר, ככה הבנקים מגדילים את ההון. כן, זה התפקיד האמיתי של הבנק המרכזי שלנו – הצרכנים לא ממש באג'נדה שלו (לכתבה - בנק ישראל שלא הכרתם: צביעות, שקרים ודאגה לבנקים על חשבון האזרחים).

אין הצדקה לתוספת של 1.5%; שר האוצר, נא להפחית את ריבית הפריים   

ומה עם רשות התחרות (לשעבר רשות ההגבלים העסקיים)? למה הגוף הזה לא מתערב בדרך שבה נקבעת ריבית פריים? האם אין כאן סוג של תיאום מחירים? כל הבנקים המסחריים מיושרים למחיר אחיד, לריבית אחידה. האם יש מצב כזה, שוק שבו התעריף זהה בין כל החברות?

אז יגידו לכם שמדובר בחישוב היסטורי - כל הבנקים מחשבים באופן זהה לחלוטין את הריבית הזו, ההגדרה אחידה - ריבית פריים היא ריבית בנק ישראל בתוספת של 1.5%. אבל מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה או מה שצריך להיות. אין היגיון בריבית פריים מנותקת מריבית בנק ישראל למעט הסבר אחד – שיווקי, כלכלי – ככה הבנקים מתחילים את המשא ומתן אתנו, הצרכנים, מלמעלה, עם ריבית מאוד גבוהה. אלא שכאשר הריבית ברצפה, מצופה שגם המירווחים של הבנקים יהיו ברצפה.

אז כפי שהבנתם, ברשות התחרות לא מתעסקים בריבית הפריים. ומה עם הפוליטיקאים? שר האוצר משה כחלון הבטיח למשל להפחית את עמלות הבנקים, אבל עד עכשיו שום דבר לא קרה עם זה. בינתיים כחלון הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים, ותהליכים כאלה ואחרים תקועים כרגע, בשעה שמדינת ישראל ממתינה לבחירות השלישיות בתוך שנה, שיתקיימו במרץ 2020.

ולענייננו - הבנקים עדיין יציבים, חזקים ולא תחרותיים. מה שצריך זה להתחיל בהגדרה מה זאת ריבית פריים ולקצץ אותה, ואולי לדאוג שהיא תהיה תחרותית.

הבנקים, נדגיש, מיושרים להגדרה אחידה בריבית הפריים, אבל הם לא חייבים לעשות זאת, זאת החלטה שלהם. תיאורטית, בנק מסוים יכול לקבוע את הריבית בתוספת של חצי אחוז על ריבית בנק ישראל. אלא שכולם ממושמעים, אותו מחיר לאורך כל הדרך, בלי תחרות אמיתית, ואם זו נקודת הפתיחה של ההלוואות לציבור, הרי שהציבור בבעיה.

למה ריבית הפריים גורמת לכם לשלם יותר?

אז יגידו לכם – מה זה משנה מהי ריבית הפריים, זה סתם מספר, וכשלוקחים הלוואה מהבנק אפשר לקבל אותה בריבית נמוכה מהפריים, וזה נכון. אבל כשאתם עומדים לקנות דירה ומתחילים איתכם ב-3 מיליון שקל, אתם חושבים בסוף שגם 2.5 מיליון שקל זה מחיר טוב, אבל אולי מלכתחילה זה היה צריך להיות 2 מיליון שקל. ככה זה בכל שוק, וכאן סידרו לבנקים עמדת פתיחה מצוינת.

אז יגידו לכם – יש תחרות בין הבנקים, וזה לאט לאט קורה בשטח, אבל תחרות לא יכולה להצליח במקום שמלכתחילה תנאי הפתיחה בעייתיים. כמה תחרות תעזור אם המירווח הוא 1.5%?

וגם יגידו לכם שככה זה בעולם, אבל זה לא בכל מקום, ולא בכל הבנקים, ולא במקומות שיש בעצם שני שחקנים חזקים ששולטים על השוק. ריבית הפריים היא ריבית מקובלת במדינות העולם המערבי, היא סוג של ריבית עוגן, ובמקור היא הייתה סוג של ריבית מינימום ללקוחות מועדפים/לקוחות פריים - מכאן שמה. המירווח אמור לכלול את העלויות של הבנק, את החשיפות, את הערכת הסיכונים ורווח "נורמלי". אבל רגע – למה אנחנו צריכים לממן את הבנקים הלא יעילים, השמנים והמנופחים? שיקצצו כמה אלפי עובדים, שיתייעלו, שיסגרו סניפים, שיחתכו במשכורות הבכירים, אפילו מתחת לרף של 2.5 מיליון שקל שהוגדר לאחרונה כשכר מקסימום לבכירים (על הגבלת שכר הבכירים תוכלו לקרוא כאן). אחרי הקיצוצים וההתייעלות, הבנקים יוכלו לגבות מכם פחות. זאת ועוד – הבנקים מאוד-מאוד רווחיים, הם מייצרים תשואה של 9%-7% על ההון שלהם, וזה על חשבוננו. בעולם שבו הריביות ברצפה, הגיוני וצפוי שגם התשואה על ההון תהיה ברצפה, ותתרחק מאזור הנוחות הגבוה הזה.

ריבית הפריים משפיעה על כל סוגי ההלוואות וגם על ריבית המשכנתה, אחרי הכל יש מסלולי משכנתה שתלויים בפריים. עם זאת, להבדיל מהלוואות בבנק, במשכנתאות התחרות היא בקנה מידה אחר - מי שלוקח מאות אלפי שקלים כהלוואה לעשרות שנים, בודק במספר מקומות, ומסיבה זו הריביות על המשכנתאות תחרותיות ונמוכות יחסית להלוואות בבנקים. זאת ועוד - הבטוחה, כלומר הדירה, מקטינה את הסיכון של הבנקים, ולכן הריביות שהם מציעים נמוכות יותר. כאן, תוכלו לקבל מידע על ריבית המשכנתא המעודכנת.

על כל פנים, אם אתם לוקחים הלוואה או משכנתא צמודה לריבית פריים, אתם צריכים לזכור שמה שאתם רואים עכשיו זה לא בהכרח מה שיהיה בהמשך ההלוואה. אם ריבית בנק ישראל תעלה, גם ריבית הפריים תעלה, ואם זה יקרה אז הלווים יצטרכו לשלם יותר בשוטף (אם מדובר בהחזרים שוטפים) וההלוואה שלהם תהפוך ליקרה יותר - הריבית על ההלוואה תהיה גבוהה יותר מבעבר. לכן צריך לזכור שהריבית המשתנה, נניח להמחשה ריבית פריים מינוס 0.4% (הלוואת משכנתא), היא כיום 1.2%, אבל אם ריבית הפריים תעלה, הריבית על המשכנתא תעלה בהתאמה. אם בעוד שנתיים ריבית הפריים תהיה 3%, אז יהיה מדובר כבר על ריבית של 2.6%.

ובכל זאת משהו משתנה - הידד לתחרות!

ונימה אופטימית לסיום. יש תזוזה לכיוון של תחרות בין הבנקים, ואחד הצעדים המשמעותיים בכיוון הוא ההחלטה של המפקח על הבנקים לחייב את הבנקים למסור ללקוחות תעודת זהות בנקאית. מדובר על תעודה שנתית שבה יש בין השאר פירוט רחב ומלא על העמלות שאתם משלמים לבנק מכל הסוגים ושל הריביות על ההלוואות והאשראי שאתם משלמים. בדרך הזו אתם יכולים להתחיל ולעשות השוואה מול חברים ומשפחה ולראות אם אתם משלמים "בסדר" או יקר, וכן אתם יכולים ללכת ולבדוק בסניפים אחרים מה מציעים לכם. זה הופך להיות פשוט - מציגים את התעודה ומקבלים תשובה מהבנק האחר מה הוא יכול לתת. זה כבר סוג של תחרות. בנוסף, באמצע 2019 החל לפעול בישראל מאגר נתוני אשראי שרכז נתונים חיוביים ושליליים על פעילותם הפיננסית של כמעט כל משקי הבית בישראל; חסר גם סוג של קנה מידה להשוואה, בנצ'מרק, לתעודת הזהות הבנקאית כדי שהלקוח יכול להשוות את עצמו לכאלו שדומים לו מבחינת הנתונים הפיננסיים המשפיעים על הבנק ועל תנאי הלקוח. זה כמובן לא משהו שהבנקים עצמם יעשו, אבל מן הסתם יקומו חברות שיפתחו מערכת להשוואת נתונים כדי לספק לכם בנצ'מרק ביחס לעלויות שלכם - הן בעמלות והן בריבית. כאן, תוכלו להיכנס למדריך המלא על תעודת הזהות הבנקאית; וכאן תוכלו לקרוא מדריך מפורט על דירוג אשראי אישי - מה זה ואיך להיערך אליו בהתאם.

למדריכים קשורים:

ריבית מקסימלית - כמה זה?

מדריך ריבית - כל מה שצריך לדעת

עמלות ניירות ערך - ככה תבדקו אם הבנקים עושקים אתכם

עמלות אצל הברוקרים הפרטיים - מה עדיף, ברוקר או בנק? 

לנתוני ריבית פריים באתר בנק ישראל

 

HON TV

חושבים לעבור בנק? בואו לקבל הצעה לחשבון ללא עמלות עו״ש; מלאו פרטים ונציג בנק יחזור אלייכם בהקדם

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

אבישי עובדיה

אבישי עובדיה

כותב ומפרשן על פיננסיים (20 שנה), מרצה על פיננסיים באקדמיה (12 שנה) מתעסק בפיננסיים/ שוק ההון (מעל 30 שנה); יוזם האתר - כדי לחבר בין האהבה לפיננסים ולמדיה, ולספק ערך מוסף לגולשים

השאר תגובה

9 תגובות

  • קודם כל תודה רבה אבישי על הכתבה המחכימה
    לשאלתי .. מדוע יש רצון להוריד את ריבית הפריים ? הרי הבנק לא מלווה לאנשים פרטיים וגם לגורמים עסקיים הלוואה בריבית בגובה זה אלא מוסיפים P+ לפי הלימות ההון כהגדרתם
    במידה וריבית הפריים תירד הבנקים פשוט יוסיפו עוד אחוזי ריבית לריבית הפריים ע"מ לכסות את אובדן אחוזי הריבית בגין ירידת הפריים

  • מה אם בבנק מסויים לא גובים עמלה על פעולה מסויימת וספציפית? איך זה משתקף בתעודת הזהות הבנקאית?
    אנשים יכולים לגלות שמוסיפים להם עמלות בדלת האחורית.

  • מה אם בבנק מסויים לא גובים עמלה על פעולה מסויימת וספציפית? איך זה משתקף בתעודת הזהות הבנקאית?
    אנשים יכולים לגלות שמוסיפים להם עמלות בדלת האחורית.

  • כתבה טובה ומוסברת טוב, הפתרון לשוק ההלוואות המונופוליסטי של פועלים ולאומי הוא בהגברת התחרות ובמתן אשראי חוץ בנקאי, לפתוח את השוק, אחרת שום דבר לא יעזור. הריביות על ההלואוות השוטפופת שלנו לא צריכות להיות 7%ו-8% אלא 4% לכל היותר - תראו מה קורה בעולם, המרווח של ההלוואות על הריבית הבסיסית הוא נמוך וזה לא רק במשכנתא

שינוי גודל גופנים
ניגודיות