בנק ירושלים בניהולו של אורי פז מציע לחוסכים פיקדון שישלם באופן קבוע 80% מריבית בנק ישראל. ריבית בנק ישראל עומדת על 2.75%, כלומר 80% ממנה הם 2.2% שזה הרבה מעבר לריבית התעריפית בפיקדונות ועל כספים ששוכבים בחשבון שמסתכמת בעד 1%. "אצלנו אין את הצורך להתמקח עם הבנק" אמר אורי פז, מנכ"ל הבנק, "יש לך הבטחה מלאה ושקיפות מלאה לקבל תמיד 80% מריבית בנק ישראל". זה לא גימיק ולא מבצע חד פעמי, אלא שיטה שונה שתביא לצרכן בשורה. נהפוך את הפרמידה ונחזיר לצרכן הרבה כסף. אצלנו 80% ישארו אצל הלקוח ו-20% אצלנו, בעוד שבבנקים אחרים זה הפוך".
"ההשקעות בבנייה למגורים צפויות להאט וזאת בשל הקיפאון בשוק הנדל"ן וקשיי המימון של הקבלנים", כותבים כלכלני בית ההשקעות פסגות בדוח מקיף על הכלכלה המקומית ושוק הדירות בפרט "קצב הצמיחה ב-2012 יהיה נמוך מזה של השנתיים האחרונות ויעמוד על 3%-2.5%… כאשר נוצר צפי לירידת מחירים בשוק הדירות המקומי , קיימת בפועל תחלופה בין דירות לרכישה ודירות להשכרה וזאת בשל העובדה שחלק ממשקי הבית שתכננו לרכוש דירה מקפיאים את תכניותיהם ומחדשים את חוזה השכירות על מנת לרכוש את הדירה במחיר זול במועד מאוחר יותר. לכן, אנחנו מעריכים שב-2012 ימשיכו מחירי השכירות לעלות, אם כי בקצב נמוך יותר מקצב עליית השכירות שנרשם בשנים האחרונות. אנחנו מעריכים קצב עלייה של 3% בדמי השכירות". בפסגות מעריכים שהריבית ת במשק תמשיך לרדת במהלך השנה הקרובה אך בקצב איטי ותגיע ל-2.25% בעוד שנה.
היכנסו כאן למדריך המלא למשכנתא
רכישת דירה מכונס נכסים עשויה להיות משתלמת כלכלית, אבל רכישה שכזו כוללת גם סיכונים לא מעטים. לפעמים זה נשמע מפתה – דירה במציאה, הכונס חייב למכור ויש דדליין. אל תקנו את זה – יש לא מעטים שמתעניינים ב"מציאות" כאלו ולכן המחיר לא תמיד מבטא הנחה משמעותית על מחיר השוק. בפועל, ככל שיש יותר מתעניינים כך המחיר נוטה להתכנס למחיר הכלכלי האמיתי – לא הנחה ולא כלום. מעבר לכך, יש סיכונים משפטיים, תכנוניים ובכלל – חשוב לבדוק אותם ולהעריך אותם, לפני שמציעים הצעה במכרז לדירה מכינוס נכסים.
מדי שנה מגיעות לשוק מאות דירות מכינוס נכסים. מדובר בדירות של אנשים שנקלעו לקשיים כלכליים; דירות של קבלנים שנקלעו למצוקה פיננסית; דירות של אנשים שלא יכולים לשלם את המשכנתא ואז (לפחות לאחר חצי שנה) הדירה עוברת לבנק. הבנק, עורכי הדין שמתעסקים בכינוס נכסים, וגורמים אחרים (אתרי אינטרנט ועוד) מפרסמים את רשימת הדירות בכינוס נכסים. אם תעשו חיפוש אינטרנטי ובעיקר חיפוש בעיתונות היומית, תמצאו דירות לא מעטות למכירה מכונס נכסים.
חדש באתר: מחשבון מחירי הדירות
איך קונים דירה מכונס נכסים?
בשלב הראשון כונס הנכסים מפרסם הודעה בעיתונים המכילה פרטים בסיסיים על הנכס, מועד שבו יכולים המתעניינים להגיע ולבחון את הנכס ותאריך אחרון להגשת הצעות.
מי שמציע הצעה צריך לצרף אליה גם צ'ק המעיד על רצינות כוונתוניו. הצ'ק הוא לרוב על סך 10% מערך ההצעה.
אחרי קבלת ההצעות מגיעה ההתמחרות שבה נפגשים המציעים והיא מתנהלת בצורה דומה למכירה פומבית. ההתמחרות מתחילה בסכום שננקב בהצעה הגבוהה ביותר ולמציעים האחרים יש אפשרות להציע הצעות גבוהות יותר. לאחר שמתקבלת ההצעה הגבוהה ביותר, מגיש הכונס בקשה לאישור של בית המשפט שלאחר אישורו ניתן לרכוש את הנכס.
היתרונות ברכישת דירה מכונס נכסים
רכישת דירה בדרך הזו (מכונס נכסים) עשויה להיות עסקה כלכלית טובה – לרוב מחיר הדירה בכינוס נמוך ממחיר השוק. מעבר לכך, ברוב המקרים מכירת הדירה קיבלה את אישור ראש ההוצאה לפועל או בית משפט ולכן היא אמורה להיות נקייה מכל חוב, שיעבוד או זכות של גוף אחר עליה. אבל, עדיין – הרוכשים כאמור אחראים להסדר ולבדיקות המשפטיות. הרוכשים צריכים לרשום הערת אזהרה בטאבו שמתאפשר בפועל רק לאחר אישור הסכם המכר על ידי בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל. ולכן, להעביר את התשלום בגין הדירה רק לאחר אישור הסכם המכר .
יתרונות נוספים שיש ברכישת דירה מכינוס נכסים – הרוכשים מקבלים (לרוב) דו"ח שמאי של הדירה; ניתן לדעת את מחיר השוק שלה. השמאי מציג בהערכה את המחיר למימוש מהיר. הרעיון במכירה מכינוס נכסים הוא למכור מהר ולהיפגש עם כסף והמהירות הזו עולה כסף. המוכר לא מחכה חודשים רבים לקבל את ההצעה הטובה ביותר, הוא בוחר את הטובה ביותר מבין מה שהוגש לו, ובמקרים רבים כאמור מדובר על מחיר נמוך בכ-20% ממחיר השוק. יתרון נוסף, אם כי לעיתים מודחק זה מעצם הגדרתו של כונס הנכסים כ"פקיד בית המשפט" שלו חובת אמון ותום לב ולכן הוא אמור לפעול בהגינות מלאה גם כלפי המציעים / רוכשי הדירה. מעבר לכך, לרוב מדובר בנכסים / דירות פנויות – אין צורך לחכות ליציאה של המוכר מהדירה; או ליציאה של שוכר. אם איכשהו יש שיבושים בתהליך, וכונס הנכסים לא יכול לסגור את העסקה (וזה לא עניין שתלוי בכונס עצמו או ברוכש), אזי הכספים שהעביר הרוכש בדרך כלל מוחזרים במהירות לרוכש במקביל לביטול העסקה.
חסרונות ברכישת דירה מכונס נכסים
אבל, לעסקאות כאלו יש כאמור גם חסרונות וסיכון לא קטן. התקדמות העסקה תלויה באישורים של ראש ההוצאה לפועל. חלק מרכזי ממהלכי הכונס נכסים דורש את אישור ראש ההוצאה לפועל, ולכן, יש מקרים שהתהליך נתקע. לפעמים גם התהליך נעצר או מוקפא או מואט בגלל שהכונס נדרש לאישורים מרשויות שונות – מס שבח, העירייה, לצורך מסירת הנכס כנכס נקי. כמו כן, בעסקאות כאלו, אם הרוכש מתחרט הוא לרוב ייאלץ לשלם קנס גדול. אם הרוכש נסוג (לפני או אחרי ההתמחרות) הוא ייאלץ לשלם את העירבון, לרוב כאמור 10% מהיקף ההצעה. יודגש כי אם הוגשה הצעה, אבל מציע אחר זכה (בשלב ההתמחרות) מוחזרים כספי הפיקדון.
חסרונות נוספים – ברכישות כאלו, ההצעה הכספית מוגשת עוד לפני שמוגשת טיוטת החוזה; בשלב ההתמחרות (כשיש הצעות רבות) לעיתים יש קפיצה מעל הפופיק – צריך להציב לימיט ולא לעבור אותו. חיסרון אחר הוא העברת כספי ההפקדה לקופת הכונס, עד אשר נקבע בסוף מי הזוכה. מדובר בתהליך שיכול לקחת זמן לא מועט ובינתיים הכסף שוכב בקופה. בעיה נוספת היא שלעיתים למרות שהעסקה לכאורה סגורה – זכייה בהתמחרות, חתימה של הקונה, העסקה לא באמת סגורה כי היא עדיין לא אושרה על ידי ראש ההוצאה לפועל. כל עוד הוא לא מאשר אין עסקה.
רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת
היכנסו כאן למדריך המלא למשכנתא
רגע לפני שנכנסים למהלך רכישת דירה צריך בכלל לבדוק האם זה נכון לקנות דירה וזו ממש לא שאלה פשוטה, האפשרות האחרת – שכירת דירה במקרים רבים עדיפה מבחינה כלכלית. ועדיין קרוב ל-70% מבתי האב הם דירות בבעלות – המשפחות גרות בדירות שבבעלותן; בעולם אגב, מדובר על מספרים נמוכים בהרבה, בעולם המערבי, במקרה הטוב מדובר על שיעור בעלות של 50%. בארץ אוהבים לקנות דירות.
הטיעון הכלכלי המרכזי של אלו שמעדיפים רכישה על פני השכרה הוא שעדיף להוציא את הכסף השוטף על החזר משכנתא, במקום על שכירות. זה נשמע, על פניו נכון, אבל זה ממש לא מדויק, והנה דוגמה – נניח שזוג צעיר מעוניין לרכוש דירה ב-1.5 מיליון שקל – ההון העצמי מסתכם ב-750 אלף שקל, והמשכנתא הצפויה ל-25 שנה היא 750 אלף שקל. אם הזוג הזה ירכוש את הדירה הוא בעצם השתמש בהון שלו, והוא ישלם בכל חודש במשך 25 שנה סדר גודל של 3.6-4 אלף שקל. הזוג הזה ישלם על פי 25 שנה ריבית כוללת של כ-400 אלף שקל – זה מחיר הכסף, וזה מייקר את עלות הדירה.
מה עדיף – רכישה או השכרה – כלכלית אין תשובה מוחלטת!
מצד שני, הזוג הזה יכול לשכור את הדירה, ואז הוא ישלם בעבורה מדי חודש סדר גודל של 3.5-4 אלף שקל. אבל, במצב כזה, יש לזוג הון עצמי של 750 אלף שקל – כסף פנוי שמניב בממוצע חודשי סדר גודל (בהשקעה סולידית) של 0.5-1 אלף שקל. אז מה עדיף? לא ברור. בשני המצבים לזוג יש את הדירה שהם רוצים (מדובר באותה הדירה). במקרה הראשון, במשך 25 שנה הזוג משלם 3.6-4 אלף שקל; במקרה השני הזוג משלם נטו שכירות פחות הכנסה מתשואה על הון עצמי – 2.5-3 אלף שקל לאורך כל החיים. זה המבחן התזרימי (תזרימי המזומנים נטו של הזוג) – והוא לא מספק תשובה מוחלטת.
צריך כמובן גם להתייחס למבחן הנכסים – אם הזוג רוכש את הדירה, אחרי 25 שנה ותשלום של 3.6-4 אלף שקל בחודש, הדירה ברשותו ללא הלוואות. נניח, רק לצורך הדוגמה שהדירה שמרה על ערכה הריאלי – 1.5 מיליון שקל,.במקרה של שכירות, אחרי 25 שנה, הזוג חסך לעומת המקרה הראשון את ההון העצמי שלו שהניב תשואה אך מצד שני שולמה שכירות. השוכרים בעצם חוסכים כ-1 אלף שקל (בערך) לעומת הרוכשים (זה נע בין 1 ל-1.5 אלף שקל), והחיסכון הזה בהינתן התקופה – 25 שנה ובהינתן תשואה סולידית) עשוי להגיע לסדר גודל של 500-600 אלף שקל. בנוסף יש לזוג את ההון המקורי (בערך ריאלי) – 750 אלף שקל, כלומר בסה"כ יש לו נכסים בסך 1.3 מיליון שקל – וזהחישוב גס, זה בקלות יכול להיות 1.2 ובקלות גם יכול להיות 1.5 מיליון שקל – ערך הנכסים בדוגמה הזו אמנם גבוה יותר אם רוכשים דירה.אבל, מהדוגמה ניתן להבין שכלכלית התשובה ממש לא מוחלטת, היא תלויה בהון העצמי של בני הזוג; היא תלויה בגובה המשכנתא; היא תלויה בריבית על המשכנתא; היא תלויה בריבית על הפיקדונות; בדמי השכירות, בציפיות לגבי מחירי הדירות, בציפיות הכלליות בכלל – מדד המחירים, התשואה על השקעות ועוד. מעבר לכך – חשוב להדגיש כי ברכישת דירה יש מס רכישה, לפעמים יש גם הוצאות נוספות – שיפוץ, עורך דין ועוד. הוצאות אלו גם אם קיימות בשכירת דירה הן נמוכות משמעותית לעומת ברכישת דירה.
אם מחירי הדירות ימשיכו לעלות בקצב של 3%-4% – אז עדיף לקנות
מה קורה אם קצב עליית מחירי הדירות יישמר גם בשנים האחרונות – ב-20 השנה האחרונות מחירי הדירות עלו ב=3%-4%. איך נראות אז שתי החלופות – הנה המבחן – את שתי החלופות – לשכור או לקנות דירה. הבחינה היתה לרכישת דירה בת 4 חדרים בעזרת משכנתא לתקופה של 22 שנים (תקופת המשכנתא הממוצעת) לעומת שכירת דירת 4 חדרים באותו האזור. השקעת ההון הראשוני שהופנתה לרכישת הדירה תשוקע באפיק סולידי.
רכישת דירה – ההון הראשוני קרוב ל-600 אלף שקל, משכנתא של כ-1.4 מיליון שקל ורכישת דירה בסך של 2 מיליון שקל. החזר המשכנתא מסתכם בכ-7.5 אלף שקל, והעלות הכוללת (כולל מימון) של רכישת הדירה – 2.6 מיליון שקל.
לפי נתוני הלמ"ס מחירי הדירות עלו ב-3%-4% בשנה והמשמעות שערך הדירה בעוד 22 שנה יהיה 3.8 מיליון שקל (לפחות). הרווח מסתכם ב-1.2 מיליון שקל – מעל 40%.
שכירות לטווח ארוך – עלות השכירות הממוצעת של עומדת על 4.4 אלף שקל (בגוש דן ל-4 חדרים). עלות זו צפויה לגדול, והנעלם הגדול בכמה? העלייה אמורה להיות לפחות בקצב של מחירי הדירות, כך שלאחר 22 שנות שכירות, ההוצאה הכוללת מסתכמת ב-1.4 מיליון שקל.
את ההון הראשוני שבאלטרנטיבה הראשונה (רכישת דירה) נניח שכאשר שוכרים דירה, משקיעים בתוכנית חיסכון סולידית. בהנחה של ריבית של 4% בשנה, יהיו לנו בסוף התקופה סדר גודל של 1.4 מיליון שקל. רווח של 100 אלף שקל לעומת רווח של 1.2 מיליון שקל בעת רכישת דירה.
כך או כך, כאן תמצאו בדיקה שנעשתה בכלל פיננסים – מאז עבר זמן, אבל העקרונות והחישובים לא משנים לגמרי את התמונה ומעבר לכך מעידים שמדובר בחלופות כלכליות קרובות. כאן, תמצאו מדריכים לרכישת דירה ולקיחת משכנתא, וכאן תמצאו מדריך להשכרת דירה
לרכוש או לשכור –שיקולים נוספים
על כל פנים ובהמשך לחישוב בדוגמה , לאורך זמן, יש קרבה בין התוצאות – כלומר, רכישת דירה אמורה להיות מבחינה כלכלית קרובה להשכרת דירה. תחשבו על זה – אם נניח שרכישת דירה עדיפה, כולם ירכשו דירה ואז המחירים יעלו ואז זה כבר לא יהיה עדיף; אם השכרה עדיפה, כולם ישכרו דירות, מחירי השכירות יעלו ואז זה כבר לא יהיה אטרקטיבי. במילים אחרות, כוחות השוק מסדרות את שוק הדירות למגורים, כך שיהיה סוג של שיווי משקל בין רכישה להשכרה. אבל, היו תקופות ארוכות בהיסטוריה המקומית שהיתה עדיפות לצד אחד של המשוואה (בשנות ה-90' היתה עדיפות ברורה לשכירות). כך או אחרת, צריך גם לזכור שברכישת דירה יש עלויות נוספות (על כך במדריך – המחיר האמיתי של הדירה) וגם בשכירת דירה יש עלויות נוספות שכן נדיר למצוא דירה להשכרה לטווח ארוך מאוד. בדרך כלל השוכרים עוברים דירה אחת לכמה שנים ואז יש עלויות מעבר (הובלה זמן, ויתור על ימי עבודה ועוד).
אבל, ההחלטה אם לרכוש דירה או לשכור דירה היא לא ממש כלכלית. דירה זו תחושת ביטחון. הכסף מושקע בדירה ולא בנכסים שיכולים להתאייד, זה בטוח, מחירי הדירות על פני זמן היו במגמת עלייה. מי שהעדיף בשנים האחרונות לשכור ולא לרכוש ראה איך חלום הדירה הולך ונעלם – המחירים זינקו לשמיים והוא (ויש רבים כאלו) אכל את הלב. וזה לא רק זה – הצד השני של המשוואה הוא לפעמים בעייתי – שכירות זה עניין שנתפס ארעי, אין שכירות ל20 שנה, יש בדרך כלל שכירות לשנה אולי (בהתחשב באופציה להארכה) לשנתיים. יש גם מקרים של מספר שנים, אבל השוכרים תמיד בלחץ – האם המשכיר ישכיר בשנה הבאה? האם המחיר יעלה? ואם נעבור אז לאן? לשכונה או מחוץ לה? לדירה גדולה יותר? ומה עם הילדים (וזה השיקול המרכזי!) – הם יעברו בית ספר, אחרי שרק לפני שלוש שנים הם עברו גן בגלל מעבר דירה? יש אמנם גם יתרון בשכירות – היכולת לעבור מהר ממקום למקום, אבל בשקלול כל הגורמים מגיעים למסקנה ברורה – הישראלים מעדיפים לקנות!
בתחילת 2008 הציעו באוצר לראשונה את המודל הצ'יליאני לחיסכון פנסיוני. על פי המודל הזה יותאמו הנכסים בחיסכון הפנסיוני לגילו של החוסך. תיק ההשקעות של חוסכים צעירים יהיה פחות סולידי (יותר מסוכן אך עם יותר סיכוי לרווח) מאשר תיקי ההשקעות של החוסכים המבוגרים (פחות סיכון ופחות סיכוי). במילים פשוטות, תיקי ההשקעות של הצעירים יהיו יותר מוטי מניות, בעוד שתיקי השהקעות של מבוגרים יתר מוטי אג"ח. המודל הצ'יליאיני הוצע אמנם בתחילת 2008, אבל באוצר עבדו במשך הזמן על התאמתו לשוק המקומי, כשבתווך התחולל המשבר הגדול (מסוף 2008) בשווקים הפיננסים. המשבר הזה רק המחיש את חשיבותו של המודל הצ'יליאני – חוסכים צעירים יכולים לספוג הפסדים בטווח הקצר, תחת הנחה שבטווח הבינוני והארוך השווקים מתקנים (וזה אכן ה שקרה בפועל). אבל, מנגד, חוסכים מבוגרים לא יכולים לקחת סיכונים (בעיקר משקל מניות גבוה ) מאחר שאין להם זבהכרח מן לחכות לתיקון בשווקים;, חלקם כבר ממש לקראת פנסיה. על כל פנים, המשבר וההצעה של האוצר אז לפרוש רשת ביטחון לחוסכים המבוגרים, הקפיאה טת היישום של המודל הצ'יליאני, ועכשיו זה חוזר.
על פי ההצעה של האוצר, ייבנו כמה מסלולי השקעה , כשכל מסלול מתאים לקבוצת גיל מסוימת. יישום המודל הוקפא בעבר גם בגלל בעיות טכניות הקשורות למעבר מהשיטה הקיימת לשיטת המודל החכם / המודל הצ'יליאני, כשברקע צפויים שינויים במפת החיסכון הפנסיוני – הרכב ההשקעות צפוי להשתנות לעומת המצב כיום, דבר שעשוי להשליך על שווקי ההון (מחירי המניות והאג"ח). באוצר מתכוונים להציע פתרון לתקופת המעבר בכוונה להאיץ את יישום המודל הצ'יליאני
"שוק הנדל"ן למגורים לא ייפול; לא תהיה ירידת מחירים דרמטית", אומר שאול לוטן, הבעלים של קבוצת הנדל"ן לווינשטיין בראיון בכלכליסט, "קצב מכירת הדירות מתגבר, אני משוכנע שהבנקים המלווים פרויקטים הבטיחו את עצמם בהון מספק, כך שלא נראה לי שהם ילחצו על היזמים למימושים מהירים"
לראיון המלא בכלכליסט
פרופסור, עודד שריג, מנהל אגף שוק ההון באוצר פרסם לפני כעשרה חודשים את הרפורמה להגברת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני. מטרת הרפורמה היתה להוריד את דמי הניהול על אפיקי הפנסיה, ביטוח חיים וקופות הגמל. בחודשים האחרונים העבירו באוצר את הרפורמה לאישור הכנסת ונראה שבשבועות או בחודשים הקרובים הכנסת תטפל בנושא. המשמעות עשויה להיות חדשות טובות למשקיעים – הורדת תקרת דמי הניהול מ-2% ל-1.5% על הצבירה השוטפת. עם זאת, יש לציין שממוצע דמי הניהול בפועל הוא סביב 1%, כך שברוב המקרים הגבלה זו לא אפקטיבית.
מחירה של דירה חדשה ממוצעת (מחיר חציוני) ירד בחודש נובמבר 2010 ב-1.8% ביחס לחודש אוקטובר – כך עולה מדוח של משרד האוצר. הנתון המעניין יותר – מחירה של דירה חדשה ממוצעת (מחיר חציוני) ירד בשנה האחרונה ב-13% מתחת ל-900 אלף שקל. הנתונים האלו מחזקים את ההערכות והנתונים שהתקבלו בחודשים האחרונים מבנק ישראל והלמ"ס (לשכה מרכזית לסטטיסטיקה).
בחודש נובמבר נמכרו 6,848 דירות (ישנות וחדשות), עלייה של 60% ביחס לחודש אוקטובר, אבל ההשוואה הזו "משקרת" מכיוון שבגלל החגים חודש אוקטובר חלש במיוחד. בהשוואה לנובמבר 2010, כמות הדירות שנמכרה ירידה בשליש. ירידה חדה במיוחד נרשמה בדירות החדשות – 54% ביחס לחודש נובמבר 2010.
היקף הכספים המנוהל בתעודות הסל נשאר דומה להיקף הנכסים בסוף 2010, למרות החולשה בשווקים הפיננסים וירידות המחירים במניות ובאגרות החוב הקונצרניות. התעשייה מנהלת נכון לסוף 2011 נכסים בסך של 56 מיליארד שקל, בעוד שבסוף 2010 היא ניהלה כ-57 מיליארד שקל. הגוף הגדול בתעשיית תעודות הסל הוא קסם של אקסלנס נשטאה עם נכסים בסך 19 מיליארד שקל (34% מהתעשייה), אחריו – תכלית אינדקס עם נכסים בסך של 18.2 מיליארד שקל; שלישי – מיטב-0מבט עם היקף נכסים בסך 7.7 מיליארד שקל בדומה להיקף הנכסים של הגוף הרביעי – פסגות.
תעשיית תעודות הסל נהנתה השנה מגיוסים בתחום הסולידי – תעודות פיקדון שלמעשה מהוות תחליף לפיקדונות בבנקים ולקרנות הנאמנות הסולידיות – קרנות כספיות וקרנות מק"מ. תעודות הסל, שמרו על היקף נכסיהן בשעה שתעשיית קרנות הנאמנות איבדה כ-10%, וזה בהמשך לשנים קודמות שהיקף תעודות הסל עלה בשיעור גבוה יותר משמעותית מהגידול בהיקף קרנות הנאמנות. מגמה זו מבטאת את היתרונות דרך ניהול אוטומטי, העוקב אחרי אינדקסים שונים (תעשיית תעודות הסל), לעומת ניהול אקטיבי (דרך קרנות נאמנות). תעודות הסל הן לרוב מכשיר זול יותר ומכשיר שמבטיח היצמדות למדד; בקרנות לרוב העלויות גבוהות יותר ואין הבטחה מוחלטת להיצמד למדד.
תעשיית קרנות הנאמנות ירדה במהלך שנת 2011 ב-10% להיקף נכסים בסך 142.3 מיליארד שקל. הגוף המוסדי המוביל את התעשייה הוא פסגות קרנות נאמנות עם היקף כספים מנוהל בסך של 24.7 מיליארד שקל (17.4%) , הגוף השני בגודלו – אקסלנס נשואה השלישי – הראל פיא, הרביעי מיטב והחמישי – מגדל שוקי הון. הירידה בהיקף הנכסים שמנוהלים בתעשיית הקרנות מיוחסת לחולשה בשווקים ולירידות השערים שנרשמו בחודשים האחרונים במניות ובאגרות החוב הקונצרניות. מעבר לכך, מאבדת תעשיית הקרנות גובה בגלל ירידה באטרקטיביות של הקרנות הכספיות, והמעבר של כספים לתעשיית תעודות הסל שמאפשרת מעקב אחרי מדדים שונים בעלויות יחסית נמוכות יותר מאשר בתעשיית הקרנות.
במשרד האוצר בודקים אפשרות לרפורמה בהשקעות של קרנות הפנסיה. הכוונה היא להגדיל את הנפקת אגרות החוב המיועדות (המבטיחו תשואה) לחוסכים המבוגרים ומנגד, הקטנת אגרות החוב המיועדות (המבטיחות תשואה) לחוסכים הצעירים. בדרך זו, האפיק הפנסיוני לחוסכים המבוגרים יהיה בטוח וודאי יותר. אבל, החוסכים הצעירים יהיו חשופים יותר להשקעות הקרנות עצמן, לרבות השקעות במניות, אגרות חוב קונצרניות ועוד. לכאורה, התשואה במניות ואגרות חוב קונצרניות על פני זמן אמורה לעקוף את התשואה באגרות החוב המיועדות של המדינה, כך שחוסכים צעירים לא אמורים להיות מושפעים מהקטנת המרכיב המיועד, אבל בפועל, כמובן שאף אחד לא מבטיח ששוקי המניות והאג"ח יספקו תשואה עודפת ויש חוסכים רבים שמעדיפים את הביטחון שבתשואה מובטחת מאשר את הסיכוי להרוויח יותר שמלווה בסיכון להפסד.
ועל הרקע הזה, יש חששות שרפורמה מסוג זה תביא לקטיון בקרנות הפנסיה בכלל, על חשבון ביטוחי החיים / ביטוחי המנהלים
ערבים- בנוסף למשכון הנכס שמהווה ערובה לבנק למשכנתאות, לפעמים יש צורך בערבים ללווה המהווים למעשה סוג נוסף של ביטחון / בטוחה בעיני הבנק. הערב בעצם מתחייב כלפי הבנק שאם אחרי כל המהלכים הנחוצים (לרבות מימוש הדירה) עדיין יוותר חוב של הלווה, אזי הוא (הערב) ישלם את חובו . ולכן, הפנייה לערבים נעשית רק לאחר שהלווה לא משלם את חובו , ורק לאחר שניתן פסק דין נגד הלווה ורק כאשר יו"ר ההוצאה לפועל אישר שהבנק עשה את כל הפעולות הנדרשות (לרבות הליכים למימוש הדירה), רק אז אפשר לפנות לערב ולממש את ערבותו.