המלחמה בפקקים – האם צריך למסות הטבות חניה לעובדים?
מיסוי על הטבת חניות לעובדים והעלאת מחיר חניות כחול לבן כחלק מהמלחמה בגודש בכבישים.זו המלצת ארגון FUTURE MOBILITY ישראל בהובלת אורי יוגב, לשעבר מנהל רשות החברות הממשלתיות.
לפי הארגון "מתן שירותי חניה היא הוצאה מוכרת למס עבור המעסיק, ופטורה ממס עבור העובד. מצב זה מפלה עובדים שאינם משתמשים ברכב פרטי ואינם מנצלים הטבה זו. חשוב לציין שזו ההטבה היחידה שאינה ממוסה – לעומת הטבות כגון ארוחות, שירותי הסעות, ביגוד שאינו נדרש לצורך התפקיד וכדומה אשר אינן פטורות ממס".
אך לא רק הוצאות הוא מציע אלא גם פטור ממס על תחבוורה ציבורית.כיום העובדים משלמים מס על החזרי הוצאות נסיעה, לרבות שימוש בתחבורה ציבורית. מוצע כי הוצאה זו לא תחשב כהכנסה לצורכי מס לשם עידוד השימוש בתחבורה הציבורית. פטור זה יכלול הטבת הסעות עובדים".
ביטול חניה כחול לבן – הדרך להתמודד עם הפקקים ומצוקת החניה
היקף העסקה: 2.5 מיליון שקל
איסתא ספורט, מקבוצת איסתא ליינס, רוכשת 50% מחברת טיולי הגלישה הישראלית גלובל סרף אדוונצ'ורס ב-2.5 מיליון שקל. זו למעשה כניסתה הראשונה של איסתא ספורט לענף תיירות הספורט הימי. איסתא מתכננת בית מלון ייעודי לגולשים בסרי לנקה (בעיר קבלנה בדרום), ובוחנת הקמת בתי מלון נוספים בתחומי ההתמחות שלה ביעדים נוספים בעולם.
כעת איסתא משווקת חבילות ספורט, חבילות למופעי תרבות וטיולי תמריץ, אבל מעוניינת להתפתח לעולמות הספורט הימי שגדלים. מאיסתא ספורט נמסר: סף הריגוש של התייר הישראלי עלה בשנים האחרונות, והוא נמצא בחיפוש מתמיד אחר הערך המוסף, ה'אקסטרה' של הטיול" .
תחום הספורט או הימי או בשמו הלועזי , אקטיב ימי, יצי חופשות גלישה, חופשות סאפ, טיולי צלילה ושחייה במים פתוחים. היעדים הפופולריים: סרי לנקה, מרוקו, אנגולה, פורטוגל והאיים המלדיביים.
המחיר לחבילה יסתכם בכ-2,000 דולר לאדם ל-7-10 ימים (כולל לינה, מזון, הדרכה, ציוד וכדומה). לרוב מדובר בנסיעות המיועדות לקבוצות של 10-15 איש.
גלובל סרף הוקמה על-ידי עידו מינצקר המשמש כמנכ"ל החברה. איסתא ספורט נוסדה ב-1999 ונמצאת בבעלות איסתא ישראל ויואב ברוק, ובבעלותה חברות-בנות נוספות, בהן זאפה איסתא מיוזיק וכנס תיירות.
בשנים האחרונות מתמודדת איסתא, שמפעילה 43 סניפים פיזיים, עם ירידה ברווחים בתחום קמעונות התיירות בשל מהמעבר המהיר של הענף לאינטרנט — והמעורבות הגוברת של חברות רב־לאומיות כמו סקייסקנר (Skyscanner) ובוקינג.קום בתחום. ואולם במטרה לייצר יתרונות יחסיים בתחום התיירות, בין היתר על ידי רכישות של בתי מלון, קבעה זרוע הנדל"ן של איסתא יעד שלפיו תצבור תיק נכסים מניבים של מיליארד שקל, שיניב לה רווח של 36 מיליון שקל לפני מס עד סוף 2019. ודיווחה בסוף 2018 על כוונתה למכור 175 דירות מחיר למשתכן בגליל ים.
ספורט ימי בארץ
מי שלא מעוניין לנסוע עד סרילנקבה יכול ליהנות מצלילות באילת או בכנרת ואפילו בתל אביב בסקי מים בפארק בגין, או גלישת גלים עם מצנח סמוך להרבה מלונות על רצועת החוף.
יבואנית אדידס וריבוק זכתה במכרז לנהל את חנות הספורט בדיוטי פרי
מחיר למשתכן – כמה מרוויחים היזמים במחיר למשתכן? המקרה של איסתא
כך אמר בוועידת השלטון המקומי לחדשנות, בכנס דיברו בין היתר גם אסף הראל, סגן ראש עירריית תל אביב, ודוד קנפו,יו"ר התאחדות האדריכלים
בוועידת השלטון המקומי לחדשנות muni expo 2019 נשא עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל, דברים ואמר:
אני רואה בעיתונות הכלכלית כמעט בכל יום התייחסות לכך שיש צורך בהגדלת היצע הדירות, אז אפשר למחוק את המושג של להגדיל את היצע היח"ד כי אנחנו כבר שם וזה קורה"
"בשנים האחרונות הצורך בישראל הוא ל-55 אלף יח"ד בשנה", המשיך "ובשנה האחרונה שיווקנו מכרזים ל-70 אלף יח"ד, נכון שחלק מהמכרזים נכשלו, אבל הממוצע של העסקאות עמד על 42 אלף יח"ד בשנה ולכך יש להוסיף את הבנייה במגזר הפרטי ואת ההתחדשות העירונית, יחד זה עובר את היעד. יש לנו הרבה הצעות לממשלה הבאה אבל הן לא כוללות את הגדלת היצע הדיור".
על עירוב שימושים ואמר, "אני רוצה לצנן את הנהירה לעירוב שימושים. באור יהודה למשל פרסמנו מכרז לתעסוקה עם מגורים וראינו שהיזמים לא רצו את זה והתוצאות היו בהתאם. למדנו שצריך לבצע עירוב שימושים בצורה מושכלת. בשדה דב, תכננו 16 אלף יח"ד בלב אזור הביקוש, עם עירוב השימושים בסטנדרטים מובילים גם במונחים בינלאומיים, כמעט בכל מבנה יש עירוב שימושים, כולל גני ילדים, בתי ספר בתוך מבני מגורים. אנחנו רואים בכך הקצאה יעילה של משאבי קרקע, ברור שכאשר אנחנו בונים שכונה וצריכים להעביר 2-3 דונם לבית ספר זה שימוש לא נכון".
על תכנון ואופנה אמר, "כשהקימו את מודיעין היא קיבלה פרס בינלאומי והיום יגידו שאין עירוב שימושים. יש תפיסות תכנוניות שמתאימות למשל לת"א ופחות לפריפריה."
איבדנו את העירוניות
עוד נשא דברים בכנס יו"ר התאחדות האדריכלים ומתכנני ערים בישראל, דו קנפו ולפי "ת"א נבנתה פעם ממבני העמודים ומהבריזה, ומה היא מוכרת היום? פנטהאוס. איבדנו את העירוניות ולדעתי ת"א תשלם מחיר יקר יותר על הרפתקת המגדלים ואין מחיר יותר ספקולטיבי מציפוף באמצעות מגדלים."
למי שמתעניין בתכנון חיפה ראש עיריית חיפה הנכנסת, ד"ר עינת קליש רותם, סיפרה"יש מגדל ויש מגדל, אי אפשר להגדיר בנייה לגובה כלא לגיטימית. אני חושבת שמה שלא לגיטימי זה לדבר רק על מודל אחד. הבעיה היא שלא מסתכלים על הקומות התחתונות. אני תמיד אומרת שהמקום הכי מרגש בבניין הוא הצפרדע של הזבל כי שם כולם נפגשים, יש חשיבות למרחב הציבורי, בין אם זה בית קפה רחוב וגם בבניין או במגדל. אני רוצה לעשות הפרדה בין מגדל שנמצא מרוחק לבין אזור עירוני שוקק שיש בו גם בנייה גבוהה. צריך לראות איך בונים גבוה אבל רק עם חשיבה על המרחב הציבורי.".
אסף הראל, סגן ראש עיריית ת"א אמר, הבטיח, "אני חושב שנפסיק לראות מגדלים בעיר ההיסטורית, אני לא נגד מגדלים אבל תלוי איפה. אנחנו גם לא רוצים שכונות כמו נווה צדק שהן לעשירים בלבד, שאף אחד לא באמת גר בהן. אנחנו רוצים לצופף אבל בכל שכונה נצופף באופן אחר, למשל באזור של מגדלי יו זה הרבה יותר נטמע בעיר. ".
פרופ' יוסף ג'בארין הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, "המגדלים של היום הם למעמד בינוני וגבוה בלבד, הם פוגעים בקהילתיות ובמרקם העירוני. אחרי דוח טרכטנברג שדיבר על גיוון של אוכלוסיה בדקנו את כל התוכניות ומצאנו שהתכניות מיועדות על פי רוב לאוכלוסיה הומוגנית. בישראל אנחנו לא נהנים מהדברים הבסיסים שאנחנו רואים ונהנים מהם כשאנחנו מבקרים באירופה למשל. הדיור החדש חייב למנוע מגורים נפרדים לעשירים ולעניים או למיעוט כזה או אחר. בישראל אנחנו עדיין מקדשים את הבעיה הזו ומערכות התכנון וראשי הערים נותנים לכך יד. יצרנו מרחבים שאין בהם תחושה של קהילתיות". ד"ר ניר מועלם הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, דיבר על תחזוקת המגדלים בעתיד "יש פתרונות, צריך לייצר למשל "קרן פנסיה" עבור המגדלים, או לייצר הכנסה פסיבית למגדל שתוכל לסייע בתחזוקה שלו בעתיד".
דניאלה פוסק, יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובנייה ת"א הרחיבה לגבי המדיניות התכנונית לבנייה לגובה, אמרה "צריך לזכור שמחוז ת"א הוא הלב הפועם של המדינה ו-70% של התוכניות שאנחנו מאשרים היום הם להתחדשות עירונית. השאלה שאנחנו שואלים היום בנוגע למגדלים היא איך להרחיב את השימושים בהם כך שלא יהיו לעשירים בלבדאנחנו חושבים כעת איך לתכנן את המגדלים האלה, באזורים עם נגישות לתחבורה ציבורית זה יהיה כמעט בלי חניה מתחת עם שילוב של משרדים ומסחר ומענה של שימוש ציבורי".
איגוד לשכות המסחר:;על משרד הפנים לחשוף לאילו רשויות מקומיות אושרה העלאת ארנונה ב-2015
הדיון נערך הוא עקב פסק דין הקשת הדמוקרטית המזרחית. לפיו בוטלו זכויות היישובים החקלאיים על קרקעות המדינה .
דיון בית המשפט העליון בערעורם של הקיבוצים חפציבה ובית אלפא בתיק שאותו נגד קק"ל ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עלול ליצור מהפכה בכל הנוגע לבעלותם על הקרקע.הדיון נערך הוא בהמשך לפסק דין הקשת הדמוקרטית המזרחית. לפיו בוטלו זכויות היישובים החקלאיים – קיבוצים ומושבים – על קרקעות המדינה החקלאיות אם הופשרו לבניה. אלא שפסק הדין כלל מקרים חריגים, שבהם יוכיחו היישובים זכויות על הקרקע.
ב-2002 קבעו השופטים פה אחד כי יש לבטל את החלטות מינהל מקרקעי ישראל בעניין הפיצוי לקיבוצים ולמושבים על מכירת הקרקעות החקלאיות שייעודן שונה. בית המשפט קיבל את עתירת הקשת הדמוקרטית המזרחית וקבע כי ההחלטות אינן כדין וכי כבר במועד קבלתן, 1995, לא היו אלה החלטות סבירות. בג"ץ קיבל את עמדת המדינה לפיה אין להמשיך ולפעול על פי ההחלטות האמורות, וכי יש לקבל החלטות חדשות המאזנות כהלכה את האינטרסים השונים בקרב אוכלוסיית המדינה.
עקב הסעיף למקרים חריגים עתרו יישובים וחוכרים פרטיים נגד המדינה בדרישה להכיר בהם כמקרה חריג, בטענה כי השתתפו ברכישת הקרקע בעת הקמת היישובים, ולכן הם בעלים לכל דבר ועניים. רק עתירה אחת התקבלה. ערעורם של חפציבה ובית אלפא לעליון הוא באותו הנושא. הערעור הוגש על פסיקתו של בית המשפט המחוזי שלא להכיר בהם כחריגים. א.
השופטים דחו את טענות הקיבוצים, ולא הותירו לחוכרים החקלאיים להמשיך ולטעון גם בעתיד לבעלות בקרקעותיהם, על הטענה כי למייסדי הקיבוצים חלק ברכישת הקרקעות שנדחתה, אמרו שזו טענה שחלה עליה התיישנות, לאחר עשרות רבות של שנים שבהן החזיקו הקיבוצים בחוזי חכירה מול המדינה.
גם כאן הקיבוצים הפסידו ואית השופטות אמרה: "אי אפשר לטעון בבית המשפט העליון טענות במשך שעתיים, אם בית המשפט מוצא לנכון לומר משהו, אין לו איסור שלא לומר".
קיבוצים יוכלו לרכוש את שטח הקיבוץ מרמ;י
עלות דירה בקיבוצים – 1.3 מיליון שקל
ההחלטה של הנהלת טבע – לחתוך את המו"פ, להגדיל את הרווח; ומה עם העתיד?
למה חשוב לבחון את הוצאות המו"פ? מה קרה להוצאות המו"פ של טבע בשנה האחרונה, והאם המשקיעים צריכים לדאוג?
- "אבל אתם לא מרוויחים!" התלונן האנליסט באמצע שיחת הוועידה של אמזון לפני כמה שנים, ובתגובה, אמר אחד ממנהלי אמזון – "הרווח הוא עניין של החלטה".
כן – הרווח הוא עניין של החלטה. ההחלטה היא של הדירקטוריון וההנהלה השוטפת של החברה. המנהלים יכולים לקבוע דרך ההחלטות שלהם איך תראה השורה התחתונה.
לא מדובר על שליטה מוחלטת – הדירקטוריון לא יכול למחוק הפסדים של חברה נכשלת, והוא לא יכול לגרום לחברה מאוד מוצלחת להפסיד ערמות של דולרים. אבל יש לו יכולת השפעה רחבה.
באמזון טוענים במשך שנים שהם בעצם חברה רווחית, ורק בגלל החשבונאות הם מציגים הפסדים. הטענה שהחברה מוציאה סכומי כסף גדולים על חדשנות ופיתוח טכנולוגיות ומוצרים חדשים והסכומים האלו נרשמים כהוצאה שלא בצדק. ההוצאות האלו לגישתה של אמזון הן סוג של השקעה – השקעה שתניב בפירות בעתיד, ואם כך, אז הן לא אמורות להשפיע על הדוח רווח והפסד, אלא לשמש כנכס שיניב הכנסה עתידית.
ובהתאם לגישה הזו, הרי שהמנהלים יכולים לקבוע ביום בהיר שצריך להשקיע יותר במו"פ, ואז החברה תפסיד יותר (או תעבור מרווח להפסד), או ההיפך – להפחית את הוצאות המו"פ ולהגדיל את הרווח.
באמזון החליטו להגדיל את המחקר ופיתוח משנה שנה – ווול-סטריט מאוד אוהבת את ההשקעות האלו. אמזון נתפסת כאחת מהחברות החדשניות ביותר בעולם. הגידול הזה פוגע בשורה התחתונה, אבל בשעה טובה – אמזון כבר מצליחה להרוויח (חשבונאית) כבר מעל שנתיים.
הרווחים עדיין שוליים ביחס לגבהים של השווי שלה בוול-סטריט. אבל כל עוד האנליסטים והמשקיעים סבורים שהמחקר ופיתוח יספק את הסחורה בעתיד, השווי נשמר.
וול-סטריט אוהבת במיוחד חברות חלום – חברות שנמצאות לפני שלב המכירות המשמעותיות והרווחים. בשלב הזה, הכל מותר – אפשר לחלום להיות פייסבוק הבאה, גוגל הבאה, פייזר הבאה. בשלב הזה, השווי, במקרים רבים מתנתק מהמציאות. בשלב הזה, מותר לחברות להפסיד והרבה, ועיקר ההפסד נובע מהוצאות מחקר ופיתוח.
ההוצאות האלו מעידות על החלום – הוצאות גדולות חלום גדול.
בשלב שלאחר החלום, כשהחברה הופכת לבשלה יותר, בוחנים אותה כבר לפי הכנסות ורווחים. אלא אם עדיין תופסים את החברה כסוג של חברת מו"פ וחדשנות – כמו במקרה של אמזון
- מחקר ופיתוח זה סעיף טריקי בדוחות הכספיים. ההתייחסות אליו תלויה במצבה של החברה עצמה – המצב האמיתי שלה והתדמית שלה. לא כולן אמזון, לא כולו יכולות לשפוך כספים על הוצאות מחקר ופיתוח מבלי לענות על שאלות קשות של האנליסטים – "למה אתם מקריבים את הרווח בזמן הקצר, לטובת מחקר ופיתוח שאולי ייספק תוצאות עתיד?".
השוק רוצה ומצפה לאיזון בין מחקר ופיתוח להיקף הפעילות של החברה. ככלל, המחקר ופיתוח צריך להיות ברמה כזו שהוא יכול להבטיח את הצמיחה של החברה בעתיד.
רוב החברות מקצות שיעור קבוע מההכנסות שלהם בשנה למחקר ופיתוח, ויש כבר "סטנדרטים" מקובלים של הוצאות כאלו בחברות היי-טק. בממוצע מאוד גס מדובר על קרוב ל-10%, אבל יש הבדלים גדולים בין התחומים.
ההוצאות האלו אמנם לא מבטיחות את העתיד. חברות יכולות להשקיע מיליארדים בפיתוח ובסופו של דבר המוצרים יכולים להיכשל. אבל סטטיסטית הן מניבות תשואה נאה על ההשקעה – הרווח העתידי מהמוצרים מבטא תשואה משמעותית ביחס לעלות המו"פ.
ומכאן שהנוסחה ברורה – ככל שהוצאות המו"פ גדולות יותר כך הרווח העתידי צפוי להיות גבוה יותר.
אלא שיש חברות שהעתיד הבינוני והרחוק לא מעניין אותם – הן מתמקדות בהווה ובעתיד לטווח הקרוב – טבע לדוגמה
- קאר שולץ נכנס בסערה לטבע ויישם תוכנית רה ארגון שאמורה לחסוך 3 מיליארד דולר בשנה. רוב התוכנית כבר יושם, כשמעל 10 אלף עובדים פוטרו (נותרו בחברה – 42 אלף עובדים – נכון לסוף 2018).
שולץ הוא האיש הנכון במקום הנכון. זה עדיין לא אומר שהוא יצליח במשימה העיקרית – להחזיר את טבע לחוף מבטחים. אבל, קשה לראות מישהו שלא "מבחוץ" שמפטר מכל הבא ליד, בלי רחמים, בלי רגשות. הצעדים המאוד כואבים האלו היו הכרחיים. ההנהלה הקודמת של טבע, מעבר לכישלונות העסקיים (בעיקר רכישת החטיבה הגנרית של אלרגן) נכשלה בתפיסת המציאות ובאוזלת יד – המהלך הכואב הזה היה צריך להיות מוקדם יותר.
הסעיף שהכי קל לחסוך בו הוא….סעיף המו"פ. את מי מעניין במצב של הישרדות מה יקרה בעוד חמש שנים? ואכן טבע חתכה את סעיף המו"פ בצורה דרמטית.
הוצאות המו"פ בשנת 2018 ירדו ל-1.2 מיליארד דולר לעומת 1.8 מיליארד דולר בשנת 2017 – ירידה של 33%, בשעה שיתר הוצאות התפעול ירדו בשיעור נמוך משמעותית ( ראו בטבלה המצורפת). במקביל, ירדו הוצאות המו"פ כשיעור מההכנסות ל-6.3% מההכנסות, בהשוואה ל-8% בשנת 2017 ו-9.6% בשנת 2016.
ההוצאות האלו, צפויות להמשיך ולרדת גם ב-2019 והשאלה אם מדובר בצעד הישרדותי (חשוב) אך כזה שעלול לפגוע בעתיד של החברה? אז כמובן שאין תשובה ברורה. אך כן אפשר לראות מה קורה אצל המתחרות.
טבע משחקת בשני מגרשים – התחום הגנרי והתחום האינווטיבי (תרופות המקור). מהדוחות של המתחרות בתחום הגנרי עולה כי הוצאות מו"פ של 6%-7% מההכנסות הן הסטנדרט – כלומר, אם טבע רואה את עצמה חברה גנרית, והמו"פ מתרכז בגנריקה, אז אין כאן הקרבת העתיד – היא בנורמה מבחינת היקף ההוצאות.
כשבוחנים את תעשיית התרופות המקוריות, מוצאים שהשחקניות שם מוציאות על מו"פ יותר (כצפוי). למעשה, הרבה יותר – סביב 15%. זה הגיוני כמובן. אחרי הכל, זו תעשיית המחקר האמיתית, בעוד שהתעשייה הגנרית, עם כל הכבוד המגיע לה (ולטבע המובילה את התעשייה) היא תעשייה של חיקויים – חיקוי אחרי התרופה המקורית. יש כאן מו"פ, יש כאן טכנולוגיה, אבל במידה פחותה מאשר בתחום תרופות המקור.
ומכאן שאם טבע רואה את עצמה כחברה אינווטיבית היא נמצאת הרחק מאחור ביחס לחברות בתחום. היא לא דואגת לעתידה. אלא שבטבע הזהות כאמור מורכבת – היא גם וגם, גם במגרש הגנרי וגם במגרש האינווטיבי. ומכאן שהיה צפוי שהוצאות המו"פ יהיו בטווח – אם בגנריקה מקובל שהן 6% מההכנסות ובתחום האינווטיבי 15%, אז משהו באמצע פחות או יותר הוא סביר.
בפועל, שיעור הוצאות המו"פ בטבע, מבטא שיעור נמוך ביחס לתמהיל הפעילות שלה. ומכאן, שבפועל הרווח שאנחנו רואים או מצפים בשנה הזו, הוא גם בזכות הוצאות מו"פ נמוכות באופן השוואתי לחברות אחרות בתחום (חברות "כלאיים" של גנריקה ותרופות מקור).
האם זה נורא? ממש לא. זו כאמור ההוצאה שהכי קל לחסוך בה. מעבר לזה – מו"פ זה הימור. זה יכול להצליח ויכול שלא. אמנם יש סטטיסטיקה חיובית, אבל זה ממש לא הזמן שטבע צרירה להמר. היא צריכה לעבור את התקופה הקשה, ואז…אלוהים גדול – אם תהיה בעיה בפייפליין היא תוכל לחפות על מו"פ נמוך דרך רכישה. היא כבר עשתה זאת בעבר, אלא שהפעם אין מקום לטעויות.
התרחיש הזה לא רק רחוק, אלא שיש גם תרחישים אחרים אולי סבירים יותר, אחד מהם שטבע בכלל תהיה זו שתיבלע על ידי רוכשת אסטרטגית או פיננסית.
מנכ"ל טבע: ההכנסות שלנו יורדות והמצב קשה
להבדיל מהמועדון של אל על, הוא מתעתד ליצור קשר עם כמה חברות תעופה
בנק לאומי, שהשיק לאחרונה את תכנית הנאמנות גודיז, בודק שימוש במודל מועדוני התעופה בסגנון פליי קארד של אל על או תוכנית הנאמנות "ספיר" של בנק צ'ייס.
מועדוני התעופה בעולם פופולריים בשוק האשראי ן בשל צבירת נקודות אותן אפשר להמיר בהנחות בעת רכישת כרטיס טיסה או הזמנת בית מלון. למועדונים קל יותר לפתות את הלקוח להשתמש בכרטיס האשראי של המועדון ולשלם דברים הקשורים לחופשה בחו"ל, לעומת הנחות ברכישת פרטי אופנה או על מוצרי קוסמטיקה ולייף סטייל. יתרון אחר הוא הלקוחות שנחשבים לאמידים יותר, לרוב אנשי עסקים או בכירים שנוהגים לטוס באופן קבוע בעולם ומשתמשים בכרטיס.
בנק לאומי השיק את גודיז בשבוע שעבר. והוא מהווה מחליף לתכנית הפינוקים של לאומי קארד בעקבות מכירת לאומי קארד (שתהפוך בקרוב ל"מקס") לקרן ההשקעות ורבורג פינקוס. אומנם לעת עתה ההטבות בגודיז לא נצברות והן נמחקות בכל חודש אם לא נעשה בהן שימוש, אולם המודל שאליו שואפים בבנק יציע צבירת נקודות לאורך זמן.
לאומי גודיז תאפשר ללקוחות לאומי לצבור הטבות על רכישות שיבצעו בכרטיסי אשראי שיונפיק הבנק. בהתאם לאסטרטגיית ההובלה במערכת הבנקאות של כל התחום הדיגיטלי, מציע לאומי ללקוחותיו לצבור "גודיז" גם על פעולות שיבצע בערוצי הדיגיטל השונים של הבנק כמו אתר לאומי, אפליקציית לאומי ועמדות השירות העצמי המוצבות בכל סניפי הבנק.
הפעולות הישירות שבגינן משולמות עמלות נמוכות יותר, כוללות בין השאר: פתיחת חשבון בדיגיטל, הפקדת שיק בדיגיטל, כתיבת שיק דיגיטלי, הזמנת פנקסי שיקים, העברות כספים, הזמנת כרטיס אשראי בדיגיטל ועוד – בכפוף לתקנון התוכני
בלאומי מחפשים תוכניות נאמנות מעבר לים, שהבולטת שבהן שייכת לבנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, המפעיל תכנית נאמנות שמבוססת על צבירת נקודות המכונה "ספיר". בעל הכרטיס נוהג לרכוש בתחום ההסעדה, הטיולים ובתחומים אחרים וצובר נקודות שהן סוג של מטבע ששווה ערך למזומן. היתרון במודל הוא שלהבדיל ממועדון תעופה כמו פליי קארד שמאפשר צבירת נקודות לטיסות של אל על בלבד, בצ'ייס אפשר ליצור קשר עם כמה חברות תעופה וספקי שירותי תיירות .
מלאומי נמסר בתגובה: "איננו נוהגים לפרט על תכניות כאלה ואחרות לפני שהן סופיות".
לאומי יוצא מתחום תפעול קרנות הנאמנות, בנק הפועלים צפוי לרשת אותו
fly card ודור אלון ומגה כבר לא ביחד
אחרי עיכובים רבים אושרו באחרונה תקנות CRS, המאפשרות לישראל להצטרף למערכת הבינלאומית של העברת מידע אוטומטית בין מדינות על חשבונות פיננסיים של תושבי חוץ. בשבוע שעבר התקנות פורסמו רשמית – ועתה מתחיל יישומן.
מהו CRS?
CRS, או "תקן הדיווח האחיד", פותח על ידי OECD וממסד את נוהל חילופי המידע האוטומטיים, ומטרות אכיפת מס ופעולות נגד הסתרת נכסים בחו"ל. לחילופי המידע שותפות יותר מ-100 מדינות, ובהן ישראל.
מי מושפע מהתקנות?
כל התושבים במדינות זרות, על פי דיני המס שלהן, ומחזיקים חשבונות בישראל; אך גם תושבי ישראל המחזיקים חשבונות בחו"ל.המשמעות שאם אדם פותח חשבון באנגליה, למשל, אנגליה תוכל לדוח אוטומטית בלי בקשה מצד ישראל ואם יהיה חשד להפרות, תיפתח חקירה.
התקן החדש נוגע לכל המדינות בעולם?
לא לכל המדינות, אבל עדיין הרבה מדינות. אפשר למצוא אותן באתר האינטרנט של רשות המסים, הרשימה כוללת כמעט את כל מדינות OECD (למעט ארה"ב) גם ממקלטי מס ידועים כבר אי אפשר לברוח, וכלולות בה שווייץ, ליכנטנשטיין, גרנזי והאי מאן. יותר מ-100 מדינות מחויבות ל-CRS, אבל כל אחת התחייבה להעברת מידע במועדים שונים. ישראלים שיש להם זיקת מס כלשהי לארה"ב, אבל לא למדינות אחרות, אינם צפויים לחוש השפעה נוספת של התקנות החדשות – משום שהם כבר מכוסים ב-FATCA.
לגבי אילו שנים המידע מתייחס?
תחילה המידע לגבי חשבונות ב-2017 יימסר ויתקבל ברשות המסים לגבי 53 מדינות, ובהן צרפת, גרמניה ובריטניה. לאחר מכן, העברת המידע על 2018 תיעשה לגבי 70 מדינות, ובהן שווייץ ופנמה. ובהמשך צפויות להצטרף מדינות נוספות..
מתי תתחיל העברת המידע?
המוסדות הפיננסיים בישראל (בנקים וגופים אחרים)מחויבים לדווח לרשות המסים עד 23 ביוני 2019 על מצב החשבונות ב-31 בדצמבר 2017. דיווחים אלה יועברו למדינות הרלוונטיות ביולי. ישראל כבר קיבלה בפועל מידע ממדינות ספורות, והשאר יצטרפו בהמשך השנה. הדיווח לרשות המסים על 2018 ייעשה עד ספטמבר הקרוב, ולאחר מכן, מ-2020, תקבל רשות המסים דיווח מהמוסדות הפיננסיים מדי שנה עד 8 בספטמבר, לגבי השנה הקודמת.
איזה מידע יועבר?
המידע יכלול את השם של בעל החשבון, כתובתו, תאריך ומקום הלידה שלו, ומספר תעודת הזהות שלו (או מספר מזהה אחר של רשויות מס זרות). עוד יועבר מידע על מספר החשבון, פרטי הבעלים שלו, היתרות בו בסוף שנה והכנסות פיננסיות שהתקבלו בחשבון – כמו ריבית, דיווידנדים, מכירה או פדיון של נכסים פיננסיים או הכנסות אחרות שנוצרו ביחס לנכסים המוחזקים בחשבון, בכל מקרה שהן שולמו לחשבון. גם על פיקדונות יועבר דיווח, לרבות על הריבית ששולמה.
מה עושים במקרה שאני כבר תושב מדינה זרה אך הבנק לא יודע?
לפי התקנות החדשות הבדיקות המחמירות יחסית ייערכו בנוגע לחשבונות שבהם מיליון דולר (כ-3.6 מיליון שקל) או יותר. התקנות מעניקות משקל מסוים לדיווח עצמי או תעודות שיגישו בעלי החשבונות, אבל לא מתירות להסתמך עליהםץ
זה המצב בארה"ב?
התקן של ארצות הברית דומה אך לא זהה ופועל עם כמה מדינות, ובהן ישראל, ומכונה FATCA. ישראל מקבלת מידע מארצות הברית על עשרות אלפי חשבונות של תושבי ישראל המנוהלים בשטחה, וכן להפך. לאור זאת, מצפים ברשות המסים ש- CRS ,תביא למספר גדול יותר של דיווחים – עד למאות אלפים.
אדם המחזיק בדרכון זר אך אין לו חשבונות או נכסים בחו"ל וגר בישראל גם יהיה חשוף לדיווח?
להבדיל מארצות הברית, שבה לא חייבים להיות תושבי המדינה אלא מספיק החזקה בגרין קארד למשל, נראה שכאן לא.
סגירת החשבון תמנע דיווח?
סגירת החשבון לא תעזור, משום שהדיווחים מחו"ל צפויים לכלול מידע על המצב ב-2017 או 2018 (תלוי במדינה), גם אם החשבון נסגר מאז. מי שדיווח על ההכנסות בחו"ל כנדרש לא אמור לדאוג. אם לא, ייתכן שיצטרך לבקש עד סוף 2019 לבצע גילוי מרצון, לפי נוהל שמפעילה רשות המסים..
מקבלים אזהרה?
כל מוסד פיננסי נדרש להעביר הודעה ללקוחות לפני שיעביר מידע עליהם לרשות המסים. ההודעה תישלח בדואר או באי־מייל עד 15 בפברואר בשנה שבה צפוי לעבור לראשונה מידע (או עד 15 באפריל, במקרה של חשבון שנפתח באמצעות סוכן ביטוח). הלקוח יוכל להגיש השגה בכתב, וגם לדרוש מהמוסד הפיננסי להסביר מדוע סיווג אותו כתושב מדינה זרה.
אם הסכום בחשבון קטן, יש דיווח?
כן. הדיווח על החשבונות ייעשה ללא קשר לגודלם – בניגוד לכללי ה-FATCA, שלפיהם מדווחים לארה"ב רק על חשבונות מעל סכום מסוים.
הדיווחים נוגעים רק לבנקים??
לא, גם שאר מוסדות פיננסיים נדרשים לדווח לרשות המסים כמו חברות ביטוח ומוסדות השקעה. פטורים רק קרנות השתלמות לשכירים, חסכונות פנסיוניים ומוסדות מסוימים, כמו בנק ישראל. מנהלי תיקים יידרשו לדווח רק על כספים המוחזקים בידיהם – ולא, למשל, על כספי השקעה המוחזקים בניהולם באחד הבנקים. כ–100 מוסדות פיננסיים נרשמו ברשות המסים לקראת העברת המידע, וברשות מעריכים כי בחודשים הקרובים המספר יגדל ל-1,000, בדומה למספר המוסדות שנרשמו בעקבות FATCA.
גם חברות וגופים קיבוציים חשופים לדיווח?
לא. גם חשבונות של חברות וישויות אחרות חייבים בדיווח – אם הישות היא תושבת מדינה זרה (כגון חברה זרה), או ש"הניהול הממשי שלה" נעשה במדינה זרה, או שהיא "ישות פסיבית שבעל שליטה אחד או יותר בה הוא תושב מדינה זרה לצורכי מס". ההבדל הוא במקרה של חשבונות שאינם של יחידים, הרף שמעליו חשבון חייב בבדיקה מחמירה מצד הגוף הפיננסי הוא קשוח יותר – 250 אלף דולר (במקום מיליון דולר במקרה של יחידים).
מסים על מתנות – כל השאלות והתשובות
לאחרונה דיווחה החברה כי כי בכוונתה לגייס למעלה מ-50 עובדים לצוותי המחר והפיתוח שלה בארץ. אז אמר יובל מטלון, מנכ״ל לייבפרסון ישראל, ״לייבפרסון נמצאת בימים אלה בתהליך צמיחה והתרחבות גלובלית, כאשר מרכז הפיתוח הישראלי מהווה את אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים ביותר של החברה בעולם. אנחנו מאמינים בכישרונות שיש בישראל ומעוניינים לצרף לשורותינו טאלנטים שרוצים להשפיע ולהוביל עם החברה את המהפכה הדיגיטלית הבאה
בינואר 2019 נלקחו משכנתאות בהיקף של 5.14 מיליארד שקל – עלייה של 12% לעומת ינואר 2018 וירידה של 7% ביחס לחודש דצמבר (שנחשב עונתית חודש חזק).
מגמת העלייה מבטאת את הגידול בעסקאות נדל"ן בחודשים האחרונים, כשחלק הולך וגדל מהמשכנתאות החדשות הוא לרוכשי דירות בתוכנית מחיר למשתכן.
היקף המשכנתאות ללא ניכוי העונתיות עמד על 5.3 מיליארד שקל (לעומת 4.6 מיליארד שקל בינואר שעבר ו- 5.4 מיליארד שקל בחודש שעבר). גובה המשכנתא הממוצעת עמד בחודש זה על 677 אלף שקל, ירידה של כ-3% בהשוואה לחודש שעבר אז עמדה המשכנתא על כ-697 אלף שקל. גובה המשכנתה הממוצעת בקרב משקיעים עמד על 729 אלף שקל.
על פי נתוני בנק ישראל – גובה הריבית הריאלית המשוקללת נמצא בעלייה מתונה אך קבועה בשנה האחרונה וגם החודש עמד על 1.9%. כאשר הריבית הצמודה למדד עומדת על 3.42% לעומת 3.26% בינואר שעבר (ו-3.42% בדצמבר האחרון) והריבית הקבועה שאינה צמודה למדד עומדת על 2.87% בדומה לחודש שלפני כן ולעומת 2.8% בינואר שעבר.
בינואר העמידו הבנקים משכנתאות ל-7,599 לווים, ירידה בהשוואה לחודש דצמבר אז העמידו הבנקים משכנתאות ל-8,373 לווים ועלייה משמעותית בהשוואה לינואר שנה שעברה אז עמד היקף הלווים על 6,948.
ריבית משכנתא – נתונים מעודכנים
איתמר מדיקל מתחילה להיסחר בנאסד"ק. החברה רשמה תעודות הפיקדון אמריקאיות (ADS) שייסחרו תחת הסימבול ITMR
איתמר מדיקל (ITMR), המפתחת, משווקת ומוכרת מכשירים רפואיים לא פולשניים בטכנולוגיה ייחודית לאבחון וטיפול בהפרעות נשימה בשינה מסרה כי תעודות הפיקדון האמריקאיות (ADS) של החברה יחלו להיסחר היום בנאסד"ק .
בנק ניו יורק מלון משמש כמנפיק של התעודות, וכל תעודה מייצגת 30 מניות רגילות של החברה. מניות איתמר מדיקל ימשיכו להיסחר במקביל בבורסת תל אביב.
הרישום למסחר בוול סטריט, נעשה בהמשך לגיוס שערכה החברה בינואר השנה, בסך של כ-14.7 מיליון דולר בהנפקה פרטית, רובו באמצעות תעודות הפיקדון האמריקאיות (ADS), כאשר בין המשקיעים האמריקאים ניתן למנות את קרן Deerfield Management המתמחה בהשקעות בתחומי הבריאות וכן הקרנות Triple Gate Capital, West Elk Partners ו-Alpha Capital Anstalt.
"המסחר בנאסד"ק הוא אבן דרך משמעותית, בעודנו מאיצים את הצמיחה תוך הרחבת שוק בדיקות השינה הביתיות בארה"ב" ציין גלעד גליק, מנכ"ל איתמר מדיקל. "עם רישום זה והגיוס שערכנו, אנו מחזקים את מיצובנו על מנת להוסיף ולהרחיב את ההכרה בחדשנות והמוצרים שלנו, המספקים פתרונות כוללים לדום נשימה בשינה עבור קרדיולוגים. קרדיולוגים כבר מכירים בחשיבות אבחון דום נשימה בשינה לבריאות הלב, ואנו נמשיך להגדיל את נוכחותנו במרכזים קרדיולוגיים בארה"ב. עם הרישום לנאסד"ק, אנו נרגשים לתקשר את הסיפור של איתמר לקהל רחב של משקיעים, להגדיל את הנתח שלנו בשוק צומח ולהשיא ערך לבעלי מניותינו".