מה זה  פיקדון מובנה? מה היתרונות והחסרונות של פיקדונות מובנים?  – היכנסו כאן למדריך פיקדון מובנה

בנק לאומי משיק פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) על מדד סקטור מוצרי הצריכה בארה"ב (XLP ). הפיקדון המובנה הוא לשנתיים וחצי ללא סיכון קרן ההשקעה. המוצר המובנה מאפשר קבלת אפסייד – השתתפות של 105% מעליית מדד סקטור הצריכה בארה"ב לפי ממוצע תצפיות רבעוניות במהלך תקופת הפיקדון (10 תצפיות).

קרן ההשקעה היא שקלית ואילו ההשתתפות בעליית מדד סקטור הצריכה בארה"ב צמודה לדולר.

תאריך תחילת הפיקדון – 25 בפברואר 2013, פירעון הפיקדון המובנה – 25 באוגוסט 2015.

המשקיעים בפיקדון זה כאמור מוגנים נומינלית (שקלית), וזה יתרון – יש להשקעה רצפה. עם זאת, צריך להדגיש כי הרצפה הזו מבטאת הפסד ריאלי (הפסד של המדד בשנתיים וחצי האמורות) וכן הפסד של רווח אלטרנטיבי שעשוי להיווצר מהשקעות / חלופות אחרות.

מצד שני, יש פוטנציאל לאפסייד באם מדד מוצרי הצריכה בארה"ב יעלה.  מדד XLP  מתבטא דרך קרן הסל (ETF ) – US XLP העוקבת אחרי הביצועים של החברות בסקטור מוצרי הצריכה בשוק האמריקני.

המדד הבסיסי על פי תנאי המוצר המובנה הוא מחיר הסגירה של נכס הבסיס (המדד XLP ) ב-25 בפברואר 2013. המדד הקובע הוא ממוצע אריתמטי של 10 תצפיות רבעוניות של מחיר הסגירה של נכס הבסיס החל ממאי 2013 ועד אוגוסט 2015.

האפסייד שיכול לנבוע מההשקעה בפיקדון המובנה הזה, באם המדד יעלה, עשוי להיות משמעותי. המחזיקים בפיקדון ייהנו מהשתתפות בשיעור של 105% מעליית המדד הקובע לעומת מדד הבסיס. אם המדד הקובע יהיה שווה למדד הבסיסי או נמוך ממנו, לא תשולם כל רייבת, ולא ישלמו רווחים אחרים כלשהם בפיקדון. הרייבת המותנית כאמור צמודה לשער הדולר.

בבנק לאומי מתנים את ההשתתפות בפיקדון המובנה במינימום השקעה של 15 אל שקל.  הפיקדון המובנה ניתן לשבירה רק בהסכמת הבנק, ובבנק לאומי מדגישים כי במקרה של שבירה, הלקוח יקבל סכום הנמוך מסכום ההשקעה המקורי.

קהל היעד, להערכת אנשי לאומי הם לקוחות הצופים צמיחה במדד הסקטור בשנתיים וחצי הבאות, עם אפשרות לתשואה גבוהה יותר מההשקעה חסרת סיכון, המותנית בביצועים של מדד סקטור מוצרי הצריכה, וזאת מבלי לסכן את קרן ההשקעה.

היתרונות העיקריים, אליבא לאומי בפיקדון המובנה – "פוטנציאל להשתתפות פוטנציאל להשתתפות בעליית מדד סקטור מוצרי הצריכה מבלי לסכן את קרן ההשקעה. כמו כן, קרן ההשקעה מובטחת בפירעון ומצד שני –  שיעור השתתפות גבוה מ-100% בעלית מדד סקטור מוצרי הצריכה בארה"ב".

מצד שני, יש גם חסרונות וסיכונים –"אפשרות להפסד הכנסה בהשוואה להשקעה חסרת סיכון", כותבים בלאומי וממחישים – "לצורכי אינדיקציה, הריבית השקלית השנתית חסרת הסיכון שפורסמה על ידי הבורסה לניירות ערך בתל-אביב ב- 3.2.2013 הינה 1.5% בשנה. סיכונים  נוספים –  חשיפה למניות הכלולות במדד סקטור מוצרי הצריכה בארה"ב;היעדר נזילות לתקופת הפיקדון; חישוב שיעור עליית המדד הקובע על פי תצפיות עלול לגרום שתשואת עלית המדד הקובע ותשואת הפיקדון תהיה נמוכה משמעותית משיעור עלית נכס הבסיס בתקופה. כמו כן – הריבית המותנית צמודה לדולר. הפיקדון המובנה לא ישלם דיבידנדים, וזאת אף אם מניות המרכיבות את נכס הבסיס עשויות לחלק מעת לעת דיבידנד".

ומה זה בכלל מדד סקטור חברות מוצרי הצריכה בארה"ב? בלאומי עונים על השאלה – "ה-XLP   היא ETF או תעודת סל אמריקאית העוקבת אחר ביצועיהן של חברות מסקטור מוצרי הצריכה בארה"ב.  מדד הייחוס של ה- ETF הוא ה-42  החברות הגדולות המרכיבות את המדד והמשתייכות לסקטור מוצרי הצריכה בארה"ב.  כ-80% משווי השוק הכולל שמייצג האינדקס מושקע בחברות קוסמטיקה והגיינה, קמעונאות, מזון,  ומשקעות (20% לכל סקטור) וה-20% הנותרים מתחלקים בין חברות חקלאיות (18%) לחברות בתחומים – מוצרי בית ותרופות".

כלכלני לאומי מסבירים כי – "בשל היותו סקטור דפנסיבי,  הצליח סקטור מוצרי הצריכה לצלוח את המשבר האחרון בצורה טובה ובמבט לאחור רשם תשואה שנתית עודפת ממוצעת של 1.7% בעשור האחרון ביחס ל-S&P500. אופיו הדפנסיבי של הסקטור נובע מהביקוש הקשיח למוצרים כגון מזון, משחת שיניים, אבקות כביסה, וטבק, להם תלות נמוכה במצב הכלכלי. עם זאת, יש לציין כי בשנים של פריחה כלכלית ועליות חדות במדדי המניות, נוטה הסקטור להציג ביצועי חסר לשוק. בין האחזקות הגדולות של ETF זה ניתן למצוא את Pepsico  ,Procter&Gamble ו-Coca Cola.  חברות אלו,  מחזיקות במותגים ידועי שם כמו  Gillette  ,Duracell ו-Procter&Gamble , Crest  וכמובן פפסי וקוקה קולה.  מותגים בעלי שם אלו נותנים לחברות יתרון יחסי על פני מותגים גנריים,  שבשילוב עם הביקוש הקשיח אליהם הופכים את החברות לבעלות יתרון תחרותי בר קיימא לאורך זמן.  לכן בטווח הארוך,  אנו מאמינים כי השקעה בסקטור זה תגן על המשקיעים מטלטלות השווקים ותניב תשואה נאה".

מה זה  פיקדון מובנה? מה היתרונות והחסרונות של פיקדונות מובנים?  – היכנסו כאן למדריך פיקדון מובנה

הנתונים האחרונים על שוק הדירות צריכים להדאיג. כולם מדברים על הצורך להוריד את מחירי הדירות, אבל מהנתונים אפשר להיווכח שאם לא תהיה יד מכוונת ושולטת של הממשלה, זה לא יקרה, אלא ההיפך. הנתונים האחרונים על היקף מלאי הדירות מצביעים על יציבות של כ-20 אלף יחידות דיור (בדומה להיקף בחודשים האחרונים). המלאי יורד במקביל למכירת דירות, ועולה במקביל לבניית דירות.  את הנתון הזה ביחס לקצב מכירת הדירות (ב-3 חודשים) מתרגמים לימי מלאי דירות, יחס שבמילים פשוטות  מבטא לכמה זמן הדירות יספיקו.

היחס הזה (חודשי ההיצע ממוצעים) ירד מתחת ל-11 חודשים. זו אמנם לא הרמה הנמוכה של 7 חודשי מלאי שהיתה לפני שנתיים ומעלה, ודחפה לעליות מחירים (היצע נמוך הוא אחת מהסיבות לעליות מחירים) אבל זו רמה נמוכה יחסית לחודשים האחרונים. הרמה הזו קשורה ותלויה כאמור במכירת דירות ובקצב התחלות בניה. בצד הביקוש, נראה שיש ביקוש קשיח , משמע – אנשים חייבים לקנות דירות, הבעיה שבצד ההיצע יש גמישות – הקבלנים לא חייבים לבנות, הם כמובן רוצים לבנות וכמה שיותר (ככל שייבנו יותר לרוב גם ירוויחו יותר), אך הם לא מחויבים לכך, ואם הם רואים שהשוק משתנה, שהמרווחים יורדים, שקיימת אי וודאות לגבי המכירות, לגבי המחירים, הם   מורידים הילוך, וזה ככל הנראה מה שקורה בזמן האחרון. זה לא במספרים משמעותיים מדי, אבל הקבלנים האטו את קצב התחלת הבנייה של דירות חדשות, לטענתם, גם בגלל מצוקת האשראי שקיימת בענף. ועל רקע זה, נראה שהבעיה בשוק הדירות, מגיעה דווקא מצד ההיצע. צריך, יותר נכון – חובה לטפל גם בצד הביקוש לדירות כדי לסדר את השוק ולגרום למחירים לרדת, אבל  הבעיה הגדולה עלולה להיות דווקא מחסור בדירות, ובזה גם חייבים לטפל – צריך לדאוג שהקבלנים יבנו, צריך לדאוג שהיצע הדירות לא יירד משמעותית. היצע קטן משמע מנוע לעליית מחירים בשוק הדירות.

במקביל לפרסום מדד המחירים לצרכן שירד בחודש ינואר 2013 ב-0.2%, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי מדד מחירי הדיור ירד ב-0.1%; כמו כן, ירד מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ב-0.2%. מנגד, עלה מדד שכר דירה ב-0.2%.

שירותי דיור בבעלות הדיירים: במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש ינואר 2013, נרשמה ירידה, בהשוואה לחודש דצמבר 2012. ירידה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים דצמבר 2012 – ינואר 2013, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים נובמבר 2012 – דצמבר 2012.

הלמ"ס מפרטת אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן, העיקרי שבהם הוא – מדד מחירי דירות. "מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר 2012 – דצמבר 2012, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים אוקטובר 2012 – נובמבר 2012, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-1%", מעדכנים כלכלני הלמ"ס ומוסיפים – "עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות נובמבר 2012 – דצמבר 2012, לעומת נובמבר 2011 – דצמבר 2011, עלו המחירים ב-6.7 אחוזים. אוקטובר 2012 – נובמבר 2012 לעומת אוקטובר 2011 – נובמבר 2011, עלו המחירים ב-5.8 אחוזים".

עוד עולה מהנתונים כי המחיר הממוצע הכלל-ארצי של עסקאות שבוצעו ברבעון הרביעי של שנת 2012, עמד על 1,146.9 אלפי שקל, בהשוואה למחיר העסקה הממוצעת ברבעון השלישי של שנת 2012 שעמד על 1,158.8 אלפי שקל. ירידה זו, של כ-1%, מבטאת הן את השינוי שחל ברמות המחיר והן את השינוי באיכות הדירות שנמכרו ובגודלן.

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.2% בחודש ינואר 2013, בהשוואה לחודש דצמבר 2012.בינואר 2013 חושב לראשונה המדד במתכונת המעודכנת לפי מערכת משקלות חדשה וביחס לתקופת בסיס חדשה, (ממוצע 2012=100.0 נקודות) והגיע ל-100.3 נקודות ביחס לתקופת הבסיס הנ"ל.

עוד יצוין כי בעת עדכון סל הצריכה, כפי שנערך בחודש זה, המדד בחודש בינואר 2013 בהשוואה לדצמבר 2012, משקף הן שינויים במחירים והן שינויים הנובעים מעדכון סל הצריכה.

ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ההלבשה וההנעלה (ב-8.1%), שירותי תרבות ובידור (ב-1.1%), הירקות והפירות המעובדים (ב-1.1 אחוזים) ושירותי התקשורת (ב-1.4%).

עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הירקות והפירות הטריים (ב-9.0%), אחזקת הדירה (ב-0.5%) והמזון (ב-0.2%).

היכנסו כאן למדד תשומות הבניה המעודכן

(היכנסו כאן למדד התשומות המעודכן!)   מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה בחודש ינואר 2013 ב-0.5%; בחודש הקודם – דצמבר 2012, עלה המדד ב-0.1% ובחודש המקביל, ינואר 2012 עלה המדד ב-0.3%. בשנת 2012 כולה עלה המדד ב-3.3%, יותר מכפול מהעלייה במדד המחירים לצרכן.

מדד תשומות הבנייה משמש בחוזים של רכישת דירות חדשות (וגם, באופן חלקי, בדירות יד שנייה) כמדד שאליו מוצמדים התשלומים שעדיין לא שולמו. מדד תשומות הבנייה מודד את השינויים החלים בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים; המדד אמור לייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. 

רוכשי דירות  רבים מתלבטים בשאלה – האם כדאי לקחת מוקדם משכנתא ולשלם לקבלן או לקחת משכנתא מאוחר יותר ורק אז לשלם לקבלן. השאלה הזו תלויה בעיקר בהפסד ( הוצאה) הצפוי הצפוי של הרוכשים כתוצאה מעליית מדד התשומות למגורים במידה והם לא משלמים לקבלן, בהשוואה להפסד (הוצאה) הצפוי להם באם הם יקחו את המשכנתא מוקדם (וישלמו עליה ריבית). במילים פשוטות – אם הרוכשים לוקחים משכנתא בשלב מוקדם הוצאות המימון/ ריבית שלהם גדולות יותר אבל הם חוסכים את מדד תשומות הבניה, ולכן השאלה – מה יעלה יותר? אם הרוכשים צופים שמדד תשומות הבניה יעלה יותר מהמימון של המשכנתא (שנגזר מהריבית על המשכנתא – קראו כאן מה ריבית המשכנתא המעודכנת)  אז עדיף להם למהר ולקחת את המשכנתא. צריך לזכור שיש עוד פרמטרים שמשפיעים על לקיחת המשכנתא בעיקר, צפי לשינויים בריבית. אם לצורך המחשה (בלבד) צופים שהריבית תעלה אז כדאי להזדרז בלקיחת משכנתא ( לפחות בחלק המשכנתא בריבית קבועה), אם צופים ירידה במשכנתא, אז כדאי לדחות את לקיחת החלק הקבוע (החלק בריבית משתנה  זז בהתאם מסוים לריבית במשק).

 על ההבדלים בין ריבית קבועה לריבית משתנה ומה עדיף ריבית קבועה או ריבית משתנה – קראו כאן (חשוב! שלא יעבדו עליכם!) 

 מהי ריבית המשכנתא הנוכחית? לחצו לקבל תשובה

למדד תשומות הבניה המעודכן – לחץ כאן

 יונתן כץ, כלכלן מקרו שנותן שירותים לבנקים וגופים מוסדיים, לרבות  לידר שוקי הון  מעריך כי מדד תשומות הבניה למגורים בינואר יהיה ללא שינוי. להערכתו בחודש פברואר יעה מדד התשומות ב-0.2% ובחודש ינואר ב-0.1%.   מדד תשומות הבניה עלה בשנת 2012 ב-3.3% , כאשר בחודש דצמבר 2012 עלה המדד ב-0.1%.

בנוסף ליונתן כץ שמספק תחזית על מדד תשומות הבניה גם כלכלני הראל מספקים תחזית לחודשים הבאים – להערכתם מדד תשומות הבניה בשלוש החודשים הבאים – ינואר 2013 עד מרץ 2013 יעלה ב-0.7%, משמע יותר מכפול מתחיזתו של כץ.

היכנסו כאן למדריך מס רכישה –   מי משלם אותו? מתי משלמים אותו?, מי זכאי לפטורים? ועוד…

היכנסו כאן לעדכון מדרגות מס רכישה במאי 2013!

ב-16 בינואר 2013 עדכנה רשות המיסים את מדרגות מס הרכישה שעל רוכשי דירות לשלם. העדכון נערך אחת לשנה כדי לשקלל את מדד המחירים לצרכן של השנה הקודמת. מדרגות מס הרכישה הן בהתאם להוראת שעה שחלות על רכישת דירה יחידה עד ליום 5 במאי 2013 –

–          על חלק השווי שעד 1,470,560 שקל – לא ישולם מס.

–          על החלק שעולה על 1,470,560 שקל ועד 1,744,270 שקל – מס בשיעור של 3.5%.

–          על החלק העולה על 1,744,270 שקל – מס בשיעור של 5%.

מדרגות מס הרכישה החלות על רכישת דירה נוספת (שאינה יחידה) עד 5 במאי 2013 –

–          על חלק השווי שעד 1,089,350 שקל – 5%.

–          על חלק השווי שעולה על 1,089,350 שקל ועד 3,268,040 שקל – מס בשיעור של 6%.

–          על החלק העולה על 3,268,040 – מס בשיעור של 7%.

החל מה-6 במאי 2013 יעמדו שיעורי מס הרכישה על רכישת דירה יחידה –

–          על חלק השווי שעד 1,241,110 שקל – לא ישולם מס.

–          על חלק השווי העולה על 1,241,110 ועד 1,744,270 שקל – מס בשיעור של 3.5%.

–          על החלק העולה על 1,744,270 שקל – מס בשיעור 5%.

מדרגות מס הכנסה בגין רכישת דירה נוספת (שאינה יחידה) החל מה-6 במאי 2013 –

–          על החלק שעד 1,055,935 – מס בשיעור של 3.5%

–          על החלק העולה על 1,055,935 – מס בשיעור 5%.

כמו כן, מעדכנים ברשות המיסים את הפטורים וההקלות במס רכישה –  

הקלה לעולה –  בהתאם‏ לתקנה ‏12 לתקנות‏ מיסוי ‏מקרקעין שבח ‏ורכישה (מס  רכישה)‏ זכאי ‏רוכש ‏המוגדר ‏כ"עולה" ‏בהתאם‏ להגדרה ‏האמורה‏ בתקנה,‏להקלה ‏במס‏ הרכישה ‏בעת ‏רכישת ‏דירת‏ מגורים ‏ ו/ או ‏בית ‏עסק‏ במשך תקופה ‏המתחילה ‏בשנה‏ שלפני ‏עליתו ‏לישראל‏ ומסתיימת ‏לאחר ‏7 שנים ‏שלאחר ‏עלייתו‏ לישראל. בהתאם‏ לעדכון ‏הסכומים‏ האמורים‏ בתקנה‏ בהתאם ‏לעליית ‏המדד ‏יעמוד ‏שיעור ‏מס‏ הרכישה ‏החל ‏מיום‏ 16.1.13 ועד ליום 15.1.14על השיעורים הבאים –

על חלק השווי שעד 1,593,755 שקל – 0.5%

על חלק השווי העולה על 1,593,755 שקל – 5%.

כמו כן, עודכנו ההקלות לרוכשי משק חקלאי. בהתאם לתקנה 16 לתקנות מס רכישה זכאי רוכש של משק חקלאי החל מיום 16 בינואר 2013 ועד 15 בינואר 2014 לתשלום מס רכישה (לגבי החלק שאינו בניין המשמש למגורים שלגביו ישלם מס רכישה בהתאם למס רכישה על דירה למגורים) בהתאם לשיעורים הבאים –

על חלק השווי שאינו עולה על 325,980 שקל – 0.5%

על חלק השווי העולה על 325,980 שקל – 5%.

היכנסו כאן למדריך מס רכישה –   מי משלם אותו? מתי משלמים אותו?, מי זכאי לפטורים? ועוד...

מעודכן ל-12/2022

הבנקים מנסים בכל דרך לפתות אתכם להעביר אליהם את חשבון העו"ש שלכם. הם מעניקים לכם הטבות מרחיקות לכת למשך מספר שנים, כמו הנחה משמעותית בעמלות השוטפות בניהול החשבון, ואפילו אפס עמלות, לצד הטבה כספית שמקבלים בעת המעבר. הם גם מנסים לעניין אתכם בתנאים משופרים על השקעה בפיקדונות ובגימיקים נוספים, ובשנים האחרונות הם מציעים לכם הלוואת הצטרפות שעשויה להגיע ברוב הבנקים עד 100 אלף שקל בתנאים טובים במיוחד. 

מפתים אתכם לעבור? אולי כדאי! 

האמת היא שזה מפתה כלכלית, זה יכול לחסוך סכום לא זניח בחודש – בעלויות השוטפות, והלוואה יכולה לשחרר לחץ (למרות שהלוואות צריך כמובן להחזיר). אבל חוץ מהעניין הכלכלי, חשוב לבדוק למה אתם מצפים מבחינת שירות כי לחסוך בעלויות זה נחמד, אבל זה ממש לא הכל.

יש בנקים וסניפים שמספקים שירות ששווה הרבה כסף. אם אתם צריכים הלוואה, ובבנק אחד רק החתימות והאישור לוקחים שבוע, ובבנק השני ההלוואה ניתנת תוך יום, זה כמובן יתרון גדול של הבנק השני; אם אתם רוצים לפעול בניירות ערך, אבל המערכת האינטרנטית של הבנק הראשון סובלת מהרבה באגים, ולא ידידותית, לעומת מערכת המסחר של הבנק השני, אז כמובן שזה גם קריטריון חשוב בקבלת ההחלטה באיזה בנק לפתוח חשבון והאם לעבור לבנק אחר. אומנם אנחנו בסוף 2021, כל הבנקים מספקים מערכות אינטרנטיות, כל הבנקים מספקים שירות סביר, אבל עדיין יש חשיבות לקשר שלכם עם היועצים והפקידים בבנק, עדיין יש חשיבות ליחס אישי.      

ובכלל, מעבר בנק אינו כל כך פשוט. הבנק שבו אתם מנהלים את חשבון העו"ש ינסה להכביד על המעבר שלכם. אומנם כיום, בהתאם להוראות בנק ישראל, הבנק מחויב לספק לכם את כל מה הפרטים והמסמכים הנדרשים לצורך ההעברה, אבל אתם צפויים לכמה "שיחות מוטיבציה" לפני שיוותרו עליכם. 

בשלב הראשון זה יהיה ניסיון לספק את רצונותיכם ואולי גם לספק לכם הטבות, כמו עמלות מופחתות וכו'. בשלב שבו כבר החלטתם, פקידי הבנק עלולים לסכל את המהלך באמצעות טרטורים מיותרים. עוד טכניקה שפה ושם משתמשים בה היא להגיד לכם שלא ניתן לעבור לבנק אחר כי יש הוראות קבע דרך כרטיסי האשראי, אבל זה כמובן שטויות, זה לא כובל אתכם, ניתן להעביר את הוראות הקבע במהירות יחסית לחשבון בנק החדש.

בנק ישראל, בעקבות המלצות הוועדה להגברת התחרות בין הבנקים, הציע כמה דרכים להתמודד עם הקושי לעבור בין הבנקים, וגובשו הוראות מחייבות שהפכו את המעבר בין בנקים לפשוט יותר, לרבות חיוב של הבנק המעביר לספק ללקוחות את המידע והטפסים/מסמכים שהם מבקשים, לצד פירוט, באתר בנק ישראל, של הפעולות שעליכם לעשות לקראת המעבר. בנוסף, בספטמבר 2021 השיק הפיקוח על בנקים בבנק ישראל רפורמה שתאפשר ניוד בין בנקים באופן מקוון (ראו הרחבה כאן למטה בהמשך). 

אז איך עוברים בנק? 

מדריכי בנקאות – רגע לפני שאתם עוברים, תכירו את הבנקים השונים, את השירותים שלהם, ואת היתרונות והחסרונות 

 כמה עמלות אתם משלמים והאם זה הרבה? ככה תוכלו לבדוק!

בשלב הראשון, אתם צריכים להבין שבנק זה עסק כלכלי, ואין ארוחות חינם. אם נותנים לכם הנחה, ואפילו מאפסים לכם את עמלות העו"ש  או עמלות אחרות, זה מסיבה פשוטה – אמורים להרוויח מכם במקומות אחרים/סעיפים אחרים. אולי בתחילת הדרך הבנק יפסיד עליכם, אבל לא לאורך זמן רב. לכן, מעבר לחשבון הכלכלי הפשוט, ולחיסכון של אולי כמה עשרות שקלים בודדים בחודש (כן, זה ההבדל בין הבנקים), אתם צריכים לבחון את השירותים שאתם מקבלים בבנק החדש – שירות אישי, שירות דרך האינטרנט ועוד. כאן יש הבדלים גדולים בין הבנקים.

אם אחרי הבדיקה החלטתם לעזוב, אלה השלבים בדרך:

שלבים במעבר מהבנק 

קבלת מידע על הפעילות  בחשבון

קבלת מידע מלא על פעילות הלקוח – כדי לבחון את מצבכם הפיננסי בבנק ולשקול את כדאיות העברת החשבון לבנק אחר, באפשרותכם לבקש מהבנק טופס מידע, פעמיים בשנה וללא תשלום.

הטופס מפרט את כלל הנכסים וההתחייבויות שיש לכם בבנק ואת העלויות הכרוכות בפירעון מוקדם שלהן, פירוט מסגרות האשראי בחשבון, עמלות שנגבו מראש מהחשבון, קיומם של ייפויי כוח וכדומה.

את טופס המידע נדרש הבנק להמציא ללקוח בתוך ארבעה ימי עסקים ממועד הגשת הבקשה. מומלץ לבקש את הטופס טרם קבלת ההחלטה לעבור מבנק לבנק, שכן הטופס יכול לסייע לכם לשקול את כדאיות העברת הפעילות (כולה או חלקה) לבנק אחר; לקבל רשימה ברורה וכוללת של נושאים בהם אתם נדרשים לטפל, טרם סגירת חשבונכם; לשקף את מצבכם הפיננסי על מנת שהבנק, שאליו אתם שוקלים להעביר את חשבונכם, יוכל להתרשם ולבחון את תנאי החשבון שהוא מציע לכם.

לא צריך להגיע לסניף 

בנק ישראל מציע לכם להימנע מהגעה מיותרת לסניף. איך עושים זאת? בבנק ישראל מפרטים – "על מנת לצמצם ככל הניתן את הצורך בהגעה חוזרת לסניף הבנק, כחלק מתהליך סגירת החשבון והעברתו לבנק אחר, מומלץ לבצע את הפעולות הבאות: מתן הוראות מפורטות – ודאו כי נתתם לבנק הוראות מפורשות בעניין הפעולות שיש לבצע לגבי כל אחד מהנכסים וההתחייבויות, שפורטו בטופס המידע שנמסר לכם. במעמד זה, כדאי למסור לבנק את כל ההוראות, לרבות הוראות עתידיות (למשל העברת סכום כסף שיתקבל בחשבון בעקבות פירעון עתידי של פיקדון, לחשבון הבנק החדש).

הסכם למתן הוראות בטלפון ובפקס – בקשו מהבנק לחתום על טופס למתן הוראות בטלפון ובפקס, דבר שיאפשר לכם למסור הוראות נוספות כלשהן ללא צורך להגיע פעם נוספת לסניף, אם יתעורר בכך צורך".

הבנק שאליו אתם עוברים יעשה את העבודה…

חלק חשוב מהמעבר מתבצע על ידי הבנק שאליו הועבר החשבון, ובבנק ישראל מפרטים את הפעולות של הבנק קולט החשבון לבצע – "חשבון עובר ושב: מסירת הודעה לגופים שמעבירים זיכויים לחשבון (ביטוח לאומי, מעביד) על פרטי החשבון החדש לזיכוי. מסירת הודעה לגופים שמחייבים את החשבון על פי הרשאה לחיוב חשבון (תשלומים שונים, כגון: תשלומי משכנתא, תשלומים לחברת החשמל) על פרטי החשבון החדש לחיוב. הנפקת כרטיס אשראי חדש וטיפול בבקשה להעברת הפעילות בעסקאות מתמשכות. אם הבנק החדש מנפיק עבורכם כרטיס אשראי, הוא יחתים אתכם על טופס בקשה להעברת פעילות בעסקאות מתמשכות, המתבצעות באמצעות הרשאה לחיוב חשבון, מהכרטיס הישן לכרטיס החדש. הבנק יעביר את המידע על הכרטיס החדש לבנק שבו נסגר החשבון, וזה יודיע לכל הספקים שעמם התקשרתם על ביטול הכרטיס הישן ועל פרטי הכרטיס החדש לצורך חיובו. אם אינכם מעוניינים בכך, תוכלו לבצע את העברת ההרשאות לכרטיסכם החדש באופן עצמאי".

יש לשים לב שהבנק שאליו מועבר החשבון רשאי לבצע עבורכם את כל הפעולות הכרוכות בהעברת הפעילות בחשבון, לרבות קבלת מידע מפורט על חשבונכם מהבנק הישן ומתן הוראות בנוגע לנכסים והתחייבויות המצויים בחשבון הישן, זאת בתנאי שיימסר לבנק ייפוי כוח, שבו אתם מסמיכים אותו לבצע עבורכם פעולות אלה.

להתמקח!

לאחר שרוכז המידע הנדרש לצורך בחינת פעילותכם הבנקאית ולאחר שבחנתם את התנאים המוצעים על ידי הבנקים השונים, אתם יכולים לנסות ולבקש מהבנק שבו מנוהל חשבונכם, להציע לכם תנאים טובים יותר. אם בקשתכם נענתה בשלילה, תוכלו לעבור לבנק אחר, שבו משתלם יותר עבורכם לנהל את החשבון.

 כמה עמלות ניירות ערך משלמים אצל הברוקרים הפרטיים?

בבנק ישראל מדגישים – "תוכלו לבחור האם ברצונכם להעביר לבנק אחר את כל פעילותכם הבנקאית, או רק חלק ממנה. למשל: השקעה בפיקדונות בבנק אחר, העברת פעילות חשבון העובר ושב בלבד, קבלת הלוואות בבנק אחר, או קבלת כרטיס אשראי המונפק ישירות על ידי חברת כרטיסי האשראי ולא על ידי הבנק בו מנוהל החשבון".

מה ההבדל בין העברת מלוא הפעילות להעברת חלק ממנה?

ובכן, כדי להעביר את כל הפעילות הבנקאית שלכם מבנק לבנק, יש לבצע את הפעולות הבאות: מתן הוראה לבנק המעביר כיצד לפעול ביחס לכל הנכסים ו/או ההתחייבויות הקיימים בבנק זה; השבת כל אמצעי התשלום לבנק המעביר (כרטיסי האשראי והמידע וכל טופסי הצ'קים שטרם נעשה בהם שימוש); ביטול הוראות התשלום שבחשבון (הוראות קבע וחיובים על פי הרשאה); כיסוי כל ההתחייבויות הקיימות כלפי הבנק ושהבנק קיבל על עצמו עבורכם כלפי צדדים שלישיים; חתימה על טופס סגירת חשבון בבנק. לאחר סגירת החשבון תקבלו הודעה מהבנק כי חשבונכם נסגר.

כאשר מעבירים חלק מהפעילות, אזי, מסבירים בבנק ישראל – "במידה ומעבירים את פעילות העו"ש השוטפת, אך מותירים בבנק המעביר הלוואה, פיקדון, תכנית חיסכון, או כספים לצורך פירעון חיובים עתידים בכרטיס אשראי, באפשרותכם להורות לבנק על סגירת פעילות העו"ש בלבד ולוודא כי החשבון הנותר מסווג ככזה שאינו מחויב בדמי ניהול חשבון עובר ושב. הלוואות – במידה שיש בחשבון ביטחונות המספקים את הבנק המעביר, כנגד ההלוואות שנטלתם, הוא מחויב לאפשר לכם להמשיך לפרוע את ההלוואות באמצעות חשבונכם בבנק החדש. פיקדונות וחסכונות – במידה שהותרתם בבנק המעביר חסכונות ופיקדונות אשר מועד פירעונם טרם הגיע, תוכלו להורות לו להעביר את הפיקדונות שייפרעו, במועד פירעונם, ישירות לחשבון הבנק החדש שלכם".

ולאחת הסוגיות החשובות במעבר בין הבנקים – העברת פעילות בכרטיסי אשראי. בנקודה זו מבהירים בבנק ישראל, שלרוב בעת סגירת חשבון, נדרש הלקוח להעביר גם את הפעילות בכרטיס האשראי, שכן הכרטיס שברשותו הונפק על ידי הבנק המעביר אשר החשבון בו נסגר. במקרים אלה, הוראות הפיקוח על הבנקים מסדירות את הליך הנפקת כרטיס האשראי החדש והעברת הפעילות בעסקאות מתמשכות. "מנפיק כרטיס האשראי החדש, יעביר את המידע אודות הכרטיס החדש למנפיק כרטיס האשראי הישן, אשר יפעל אל מול הספקים להעברת העסקאות המתמשכות בכרטיס (כגון מנוי לעיתון) לכרטיס החיוב החדש", מסבירים בבנק ישראל את הנהלים המחייבים. "לאחר שהמנפיק הישן פעל מול הספקים לצורך העברת העסקאות המתמשכות בכרטיס האשראי לכרטיסכם החדש, עליו להודיע לכם, אם יש ספקים שלא פעלו בהתאם להנחייתו והמשיכו להעביר חיובים לכרטיס האשראי הישן שהיה ברשותכם".

ואל תדאגו, הבנק שאותו אתם עוזבים לא יכול לנקום בכם בעמלות גבוהות. קיימת הגבלה על גובה העמלות הנגבות בתהליך סגירת חשבון והעברת הפעילות. "סך העמלות הכרוכות בהעברת הפעילות לבנק אחר, אגב סגירת חשבון, מוגבל לתקרה של 40 שקל (לא כולל עמלת פירעון מוקדם והוצאות החלות על הבנק, כגון תשלום לצד שלישי). סך העמלות הכרוכות בהעברת הפעילות בכרטיס האשראי, אגב סגירת חשבון, מוגבל לתקרה של שקל נוספים".

המעבר בין הבנקים כיום הוא קל לעומת מה שהיה רק לפני שנים בודדות. הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל הורה לבנקים לאפשר למשקי בית ולעסקים קטנים לעבור בין בנקים ולפתוח חשבון חדש ללא הגעה לסניף וללא הטלת מגבלות על חשבונם החדש. כמו כן, הלקוחות יוכלו להצטרף לחשבון מקוון בבנק הקיים שלהם מרחוק, באמצעות האינטרנט או המכשיר הנייד שלהם, ולקבל את כל השירותים ללא הגעה לסניף.

בנוסף, יוכלו הבנקים להציע ללקוחות -משקי בית ועסקים – ריכוז מידע מכל הגופים הפיננסיים שבהם הם מנהלים חשבון (בנקים אחרים, חברות כרטיסי האשראי וגופים פיננסיים חוץ-בנקאיים). ריכוז המידע על סך ההלוואות, הפיקדונות והחסכונות, תשלומי הריבית והעמלות וכו', יאפשר ללקוחות לשלוט טוב יותר במצבם הפיננסי ואף לקבל הצעות מתחרות טובות יותר.

ההוראה הזו מיושמת באופן חלקי כשהיתרון הגדול של ההוראה הוא הכוונה לעבור לעולם הדיגיטלי. הלקוחות לא יצטרכו להגיע לסניף לצורך מעבר לסניף אחר או לבנק אחר. המעבר יהיה הרבה יותר נוח, הרבה יותר מובנה, וגם יותר מהיר. חלק גדול מההתקשרות עם הבנק יהיה דרך  שליחת דואר אלקטרוני בין הבנק ללקוח, ובאמצעות מסרונים לטלפון הנייד של הלקוח. בנוסף, וזו בשורה חשובה –  הלקוחות יוכלו לקבל מהבנק שירות חדש של ריכוז המידע שלהם מכלל הגופים הפיננסיים שבהם יש להם חשבון, וכך הם יוכלו כמובן לשלוט  טוב יותר במצבם הפיננסי, בעמלות ובריביות שהם משלמים.

מעבר בין בנקים באופן מקוון (חידוש מ-2021\09)

שירות זה מאפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית שלו בין בנקים תוך 7 ימי עסקים מיום הגשת הבקשה, באופן מקוון וללא עלות. ניתן לבצע זאת על ידי הגשת בקשת העברה בבנק שבו הלקוח מעוניין לרכז את הפעילות הפיננסית שלו, ללא צורך להגיע לסניף. הבנק אליו מוגשת בקשת המעבר (הבנק החדש) יוצר קשר עם הבנק המקורי (הבנק הישן) ומנהל מולו במישרין את תהליך העברת הפעילות.

המערכת פותחה במשך יותר משלוש שנים על ידי המערכת הבנקאית, ובין היתר באמצעות מס"ב כגורם מרכז של הפרויקט, מפשטת בצורה משמעותית את תהליך המעבר הקיים כיום ותאפשר ללקוחות לשפר את תנאי ההתקשרות שלהם מול הבנקים.

על מנת להעביר את הפעילות מבנק אחד לבנק אחר, יש לוודא כי בבנק אליו מעוניינים לעבור קיים חשבון פעיל. לאחר מכן, יש להיכנס לאתר האינטרנט או לאפליקציה של הבנק אליו מעוניינים להעביר את הפעילות  ולהגיש בקשה בהתאם. אם הגשתם בקשה והתחרטתם, אתם יכולים לבטל את הניוד עד לסוף היום ה- 6 של העברה.

העברת פעילות לא חייבת להיות מבנק לבנק. אפשר להעביר פעילות ניירות ערך לבית השקעות; אפשר להעביר פיקדון לבתי השקעות ולבנקים שבקלות ניתן לפתוח אצלם חשבון פיקדון בלי צורך לפתוח חשבון עו"ש. זה יתרון גדול – היום לא צריך לחתום על 100 דפים כדי לפתוח פיקדון, זה פשוט, ואם אתם רואים פיקדון אטרקטיבי במקום אחר, אתם לא חייבים לפתוח שם חשבון בנק כדי לעבור, אפשר פשוט לפתוח בחמש דקות חשבון פיקדון ולהעביר כסף. במקרים רבים זה משתלם יותר.

מעבר לבית השקעות משתלם בכל הקשור לפעילות ניירות ערך. אפשר לחסוך המון על פעילות ניירות ערך. למעשה, גם אם אין לכם פעילות בניירות ערך, מספיק שאתם מחזיקים תיק ניירות ערך בבנק, שעליו אתם משלמים דמי משמרת, כדי להגיע לעלויות משמעותיות. תחשבו על זה – אם יש לכם 1 מיליון שקל בקרנות נאמנות, אתם צפויים לשלם בממוצע סדר גודל של 5,000 שקל. אגב, למה לשלם דמי משמרת? אין באמת תשובה – כנראה כי אפשר לגבות!

בבתי ההשקעות (ובבנק ירושלים) אין דמי משמרת – ומעבר לכך, העלויות השוטפות נמוכות בעשרות אחוזים. לא מאמינים? היכנסו למדריך עמלות ניירות ערך שבו יש טבלאות על העמלות בבנקים (מערכת הון אוספת אותם באופן שוטף ומעדכנת את הטבלאות) לעומת העמלות בבתי ההשקעות – הנתונים מדהימים.

מדריכי בנקאות – רגע לפני שאתם עוברים, תכירו את הבנקים השונים, את השירותים שלהם, ואת היתרונות והחסרונות 

 כמה עמלות אתם משלמים והאם זה הרבה? ככה תוכלו לבדוק!

לקבלת הצעה לעבור בנק 

היכנסו למדריך – איך בוחרים פיקדון!

בנק יהב בניהול של שאול גלברד מציע שורה של פיקדונות חדשים. מערכת מהון להון ריכזה אותם עבורכם, יש להדגיש כי הריבית בפיקדונות אלו כפופה להשקעה בסכום מסוים, כאשר סכומים נמוכים יותר יניבו בהתאמה, ריבית נמוכה יותר. להלן הפיקדונות –   

–          פיקדון שקלי בריבית קבועה המעניק עד 4.14% ריבית לתקופה של שנתיים (ריבית שנתית של עד 2.05%)

–          פיקדון שקלי המעניק ריבית של עד 8.0% לתקופה של 38 חודשים (ריבית שנתית של עד 2.46%).

–          פיקדון ל-16 חודשים בריבית משתנה של עד ריבית הפריים בניכוי 1.40%.

–          פיקדון שקלי המעניק ריבית של עד 3% לתקופה של 18 חודשים (ריבית שנתית של עד 2%)

–          פיקדון צמוד מדד המעניק ריבית שנתית של עד 0.15% לתקופה של שנתיים (קרן מובטחת). –

–          תוכנית חיסכון בריבית שקלית משתנה לתקופה של 5 שנים – תחנת יציאה ראשונה בתום 6 חודשים מתחילת תקופת החיסכון ובכל 3 חודשים עד תום החיסכון. התוכנית נושאת ריבית בשיעור של עד ריבית בנק ישראל בניכוי 0.25%. המרווח מריבית בנק ישראל נותר קבוע לאורך כל תקופת החיסכון.

–          פיקדון לשנה בריבית משתנה של עד ריבית הפריים בניכוי 1.60%.

–           פיקדון שקלי ל-30 חודשים. פיקדון שקלי המעניק ריבית של עד 5.6% לתקופה של 30 חודשים (ריבית שנתית של עד 2.2%).

–          פיקדון שקלי בריבית קבועה המעניק עד 1.55% ריבית לתקופה של שנה.

בנק יהב נחשב מהבנקים הקטנים במערכת, אך הוא דומיננטי מאוד בתחום של פיקדונות והוא נחשב לאחד מהבנקים הזולים במערכת והמיטיבים עם הצרכן. זה בא לידי ביטוי בעמלות יחסית נמוכות מאשר הבנקים האחרים (כך על פי בדיקות שעורך בנק ישראל) וזה בא לידי ביטוי בתשואה טובה יחסית בפיקדונות השוטפים.

היכנסו למדריך – איך בוחרים פיקדון!

מדד משכן למצב רוכשי הדירות, של בנק הפועלים עלה בחודש דצמבר 2012 ב-0.1% ל-132.6 נקודות (מדד הבסיס – 100 היה בינואר 1996). מדד משכן מבטא  את מצבם של רוכשי הדירות בארץ והעלייה במדד בחודש דצמבר מבטאת שיפור (קל) במצב רוכשי הדירות . בחודש הקודם – נובמבר 2012, חלה ירידה משמעותית של 1.1% במדד משכן שביטאה הרעה ניכרת במצב רוכשי הדירות.

מדד מחירי הדירות האחרון שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עלה בשיעור גבוה יחסית של 1.1%, ומעבר לכך –  ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות בישראל, על פי הסקר, בשיעור נומינלי של 5.7% ובשיעור ריאלי של 4%.  העלייה במחירי הדירות, בתקופה זו מרעה את מצב רוכשי הדירות, אבל מנגד הריבית הנמוכה משפרת את מצבם. כלכלני בנק הפועלים מציינים, במקביל לפרסום מדד משכן  כי מחירי הדירות שבו לעלות בסקרים האחרונים כאשר בארבעת החודשים האחרונים עלו הדירות ב-4.1% בהמשך לעלייה בשנה ובשנים האחרונות. ולמרות העלייה כאמור, מדד משכן דווקא עלה בשל הירידה המתמשכת בריבית המשכנתאות.

כלכלני פועלים מדגישים כי מהנתונים האחרונים על שוק הדיור עולה באופן ברור כי רמת המכירות של הדירות החדשות נותרה יציבה במהלך המחצית השנייה של השנה החולפת למרות המגבלות על נטילת המשכנתאות שהוטלו על ידי בנק המרכזי. ההוראה האחרונה שהטיל בנק ישראל, המגבילה את שיעור המשכנתה משווי הנכס, טרם באה לידי ביטוי באופן מלא וייתכן שאת השפעתה של המגבלה נראה רק בחודשים הבאים. בצד היצע הדירות, המצב בעייתי. קצב התחלות הבנייה, שירד במהלך השנה החולפת, ורמת הביקושים הגבוהה הביאו לכך שמלאי הדירות המוצעות למכירה החל לרדת מאמצע שנת 2012, וזו נקודה מדאיגה כי בלי דירות לא יעזרו הצעדים שקשורים לצד הביקוש (מגבלות בנק ישראל וכו') מחירי הדירות יעלו וזה מאחר שיש ביקוש קשיח לדירות שמוערך במעל 40 אלף דירות בשנה.

ובאופן כללי לגבי החודשים האחרונים, מדגישים בבנק הפועלים, כי ההרעה במדד משכן נובעת מהמשך מגמת העלייה במחירי הדירות, ירידה של השכר הממוצע במשק והתייצבות הריבית על המשכנתאות.

מדד משכן שהתחיל בבנק משכן, בנק המשכנתאות מקבוצת הפועלים שמוזג לתוך בנק הפועלים, הוא מדד שמכמת פרמטרים כלכליים. המדד שמתפרסם מדי חודש מבטא את כושר הקנייה (affordability) של רוכשי הדירות. עלייה במדד מציינת שיפור במצב של רוכשי הדירות ואילו ירידה במדד מבטאת הרעה במצב של רוכשי דירות. בבנק הפועלים מדגישים כי המדד מבטא בפועל את היכולת הכלכלית של רוכשי הדירות לעמוד בהחזרים החודשיים של המשכנתאות. המדד לקוח בחשבון ארבע פרמטרים – מחירי הדירות, שכר ממוצע במשק, ריבית על הלוואות המשכנתא, ושיעור האבטלה. ככל שמחירי הדירות גבוהים יותר אז כך כמובן מצבם של רוכשי הדירות רע יותר; ככל שהשכר גבוה יותר כך מצבם של רוכשי הדירות טוב יותר; ככל שהריבית גבוה יותר כך מצבם של רוכשי הדירות רע יותר; ככל ששיעור האבטלה גבוה יותר כך מצבם של רוכשי הדירות רע יותר. בשנים האחרונות על רקע העלייה במחירי הדירות מצבם של רוכשי הדירות מורע. עם זאת,  חשוב להדגיש כי הריבית על המשכנתאות נמוכה מאוד בגלל שריבית בנק ישראל ברצפה, וזה מיטיב עם רוכשי הדירות. אלא שמדובר באשליה אופטית – הריבית, כך גם טוענים בבנק ישראל, נמצאת במקום נמוך ביחס לממוצע רב שנתי, והמשמעות היא פשוטה – ברגע שהריבית תתחיל לעלות (לפחות בינתיים זה לא נראה באופק), אז מצבם של רוכשי הדירות עלול להיפגע מאוד.

אנחנו רגילים לחכות בכל חודש וחודש לעדכון בריבית בנק ישראל הנקבעת על ידי  הוועדה המוניטרית, אבל מעכשיו זה ישתנה – הוועדה המוניטרית  של בנק ישראל החליטה, מתוקף סמכותה על פי חוק בנק ישראל , שלא לקבל החלטות על שיעור הריבית בסמוך לחגים פסח וסוכות. ולמה ? פשוט מאוד –  בגלל  העובדה שבשבועות הקודמים למועדי החלטות ריבית אלו מתקבלים נתונים בפיגור עקב חג הפסח וחגי תשרי, וכי הנתונים המתקבלים מאופיינים באי סדירות ורמת פעילות נמוכה הנובעת מהחגים.

"בשנת 2013 לא תתקבלנה החלטות  על שיעור הריבית בסוף חודש אפריל ובסוף חודש ספטמבר", מסבירים בבנק ישראל "המשמעות היא שריבית בנק ישראל אשר תיקבע בסוף חודש מרץ 2013 תהיה בתוקף לחודש אפריל 2013 ולחודש מאי 2013, והריבית אשר תיקבע בסוף חודש אוגוסט 2013 תהיה בתוקף לחודש ספטמבר 2013 ולחודש אוקטובר 2013.

 "הפגישות השבועיות של הועדה המוניטרית יימשכו כסדרן גם בחודשים בהם לא תתקבל החלטת ריבית. כמו כן, לועדה המוניטרית נשמרת הסמכות הקבועה בחוק, לשנות את שיעור הריבית גם שלא במועדים שנקבעו מראש, במידה והיא תראה צורך בכך".

זה המקום להזכיר שמועדי החלטות הריבית אינם תורה מסיני. יש אמנם נוהג, יש תאריך צפוי, אבל בנק ישראל כבר הוכיח שהוא יודע להשתמש בכל הריבית מתי וכמה שהוא רוצה וחושב. במילים אחרות, בנק ישראל נוהג לעדכן את הריבית מדי חודש (למעט כאמור, מעכשיו בחודשי החגים), אבל הוא יכול לעשות את זה בתדירויות תכופות יותר ובמועדים / תאריכים שלא הוגדרו ונקבעו מראש. בכך, בנק ישראל בעצם משאיר בידיו את גורם ההפתעה ואת יכולת השליטה – משהו קורה בשווקים, אין בעיה – הבנק לא יחכה עד למועד הרגיל, הוא כבר עכשיו מיידית יוריד את הריבית; וזה יכול להיות ההיפך – גורם כלכלי מסויים שמאותת על הצורך להעלות יבית, יכול ויגרום לוועדה המוניטרית להחליט על עליית הריבית כבר באופן מיידי.

אנליסט קרנות נאמנות, פספסה את וועדת בכר. הוועדה שהמלצותיה נכנסו לתקוף במהלך 2006 חייבה את הבנקים להעביר את גופי הניהול של קרנות הנאמנות וקופות הגמל לגופים אחרים. הוועדה הזו  הקפיצה את חברות הביטוח למעמד של גורילות, והפכה בתי השקעות קטנים לגופי ענק. אנליסט, שנחשבת לאחת מחברות ניהול ההשקעות המקצועיות בשוק, פספסה את הזינוק בהיקפי הכספים המנוהלים, אולי בגלל שתמיד היא היתה יקרה יותר מהממוצע בשוק, לרבות בשוק הקרנות – דמי הניהול של הקרנות נאמנות של אנליסט גבוהים משמעותית (בדרך כלל) מממוצע הקרנות נאמנות באותה קטגוריה.

ועל רקע זה, כאמור, אנליסט קרנות נאמנות די דורכת במקום, והנה לאחרונה – דיווחה החברה על הפחתה משמעותית בדמי ניהול של קרן הנאמנות – אנליסט מניות (4B) (5120811).שיעור השכר מהשווי הנקי של נכסי הקרן כהגדרתו בחוק היה לפני השינוי – 3.8%! וזו לא טעות, ואחרי השינוי שנכנס לתוקף לפני כחודש דמי הניהול ירדו ל-2.81%, שגם זה לא ממש דמי ניהול צנועים. 

וזה לא הכל. בסוף השנה שעברה הפחיתה אנליסט קרנות נאמנות את דמי הניהול על הקרן –  אנליסט (0B) מודל דירוג פנימי (מספר קרן: 5116934).שיעור השכר מהשווי הנקי של נכסי הקרן כהגדרתו בחוק (משמע, דמי הניהול) היה לפני השינוי 1.3% והוא הופחת ל-0.95%.

עוד קודם לכן, בנובמבר 2012 הפחיתו באנליסט את דמי הניהול בקרן –    אנליסט 10/90 (1A) (מספר קרן: 5114350). שיעור השכר מהשווי הנקי של נכסי הקרן (דמי הניהול כאמור) היו לפני השינוי 1.32% ואחרי השינוי ירדו דרמטית ל-0.7%.

האם זה יביא את הכסף לקרנות הנאמנות? האם זה לא מאוחר מדי? והאם בכלל זה מספיק – להפחית רק ב-3 קרנות את דמי הניהול? בינתיים אנליסט לא ממש מתרוממת, אבל צריך לתת למהלך (שאולי יתרחב?) יותר זמן.

למדריך קרנות נאמנות

למדריך קרנות מחקות

שיעור הוספה – מה זה ואיך זה משפיע על כדאיות ההשקעה?