השקל השלים ירידה של 1% החודש, ובלאומי שוקי הון מעריכים כי מגמה זו צפויה להימשך: "גם אם נראה את שער הדולר-שקל שוב למטה, הדבר לא ילמד על חוזקו של השקל"

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות השווקים של לאומי שוקי הון סקר את השבוע החולף בשוק המטבעות, על רקע מכלול גורמים ובהם משבר הקורונה ואי היציבות הפוליטית, והעריך כי מגמת ההיחלשות של השקל ביחס לסל המטבעות צפויה להימשך. בחודש האחרון השלים השקל היחלשות של 1% מול סל המטבעות. אחד מגורמי הסיכון לשקל שמהם מוטרד לוי היא כוונתה של חברת אינטל לצמצם את פעילותה בישראל.

לדבריו של לוי, מגמת היחלשות השקל נתמכת על ידי מכלול הסיכונים שהתממשו או התגברו לאחרונה, ובהם: וירוס הקורונה, ההאטה הכלכלית הגלובלית ובעיקרה הירידה הצפויה בהיקף הסחר הגלובלי, הפגיעה בשוק העבודה המקומי, ובנוסף, נושא התקציב, שעדיין לוט בערפל ומעמיד בסכנה את היציבות הפוליטית בישראל. כל זאת כשברקע מדינות אירופה מצליחות להעביר רפורמות מאחדות ולשמר את שוק העבודה בצורה טובה משמעותית מכלכלות אחרות.

"השקל מפגין חולשה במיוחד מול האירו, והצמד חצה הבוקר את השער הסמלי של ארבעה שקלים לאירו. מדובר בתוצאה משולבת של היחלשותו הכללית של השקל יחד והתחזקות של האירו בעולם", הסביר לוי. "האירו מושך איתו מעלה את מטבעות המדינות שקשורות לאירופה בדרך כזו או אחרת, גם את הסקנדינביות ומדינות מזרח אירופה. חשוב להדגיש שרוב הפעמים שראינו את האירו-שקל מעל 4 בשנים האחרונות היו כששוק המניות חווה ירידות, הפעם אנחנו רואים את שוק המניות מתפקד בצורה טובה, ולמרות זאת השקל נחלש מול האירו, באופן שמעיד על שינוי בציפיות המשקיעים לגבי עתיד הכלכלות".

לוי מזכיר גורם מטריד אחר שנוסף השבוע לרשימת גורמי הסיכון לשקל – התבטאותו של מנכ"ל אינטל על כך שהחברה שוקלת להעביר את פעילות הייצור שלה למיקור חוץ. "אינטל היא המעסיק הפרטי הגדול ביותר בישראל, ותורמת לעודף בחשבון השוטף ולחלק ניכר מהצמצום של הגירעון בחשבון הסחורות", הוא מסביר, "עולה השאלה מה יקרה למשק ולשקל במידה שפעילות זו תעזוב לטאיוואן או ארה"ב? להערכתנו, במידה שפעילות היצור של אינטל בישראל תפחת, השקל יגיב לכך בהמשך ההיחלשות מול הסל.

"הודעתה של אינטל מצטרפת לגורמי הסיכון שעלולים לשנות את הרכב הסחר הגלובלי, בו שיקולי הייצור אינם בהכרח עסקיים בלבד, במקרה זה המשק הישראלי, המבוסס על ייצוא, צפוי להיפגע", מזהיר לוי. "מעבר לכך, יש לציין שהקורונה פגעה ביכולת של חברות טכנולוגיה צעירות בישראל לבצע ROADSHOWS, על מנת להציע עצמן ולגייס מימון ההופך לתזרים מט"ח אל תוך המשק הישראלי. נציין שלאינטל יש גם פעילות מחקר ופיתוח בארץ שיכולה להישאר, גם אם מוציאים את הייצור החוצה, באופן שיכול לשמר את דריסת הרגל של אינטל בישראל ולשמר את כוחה של ישראל כמעצמה טכנולוגית בתחום השירותים.

"מבחינת הדולר שקל, המהלך האחרון, שבו השקל התחזק מול הדולר בניגוד למגמה מול הסל עד לשער 3.4050, לא נובעת מהתחזקות השקל אלא מהחלשות הדולר. רמת 3.4 של הדולר-שקל היא רמת תמיכה קריטית, ובנק ישראל המשיך בחודשים האחרונים להתערב בשוק המט"ח, למרות זאת בהמשך ייתכן שניראה שבירה של רמת 3.4 מול הדולר, במיוחד אם האירו ימשיך להתחזק. אך מה שחשוב הוא שגם אם נראה את שער הדולר-שקל שוב למטה, הדבר לא ילמד על חוזקו של השקל – שצפוי להמשיך ולהיחלש אל מול סל המטבעות".

לאומי שוקי הון: עלייה בקצב ההדבקה עלולה לפגוע בהתאוששות הכלכלה

לאומי שוקי הון: עליות היום, העתיד בעייתי

על פי התחזית, ההסתברות של חברה להיקלע לקשיי תזרים וקשיים בהון עולה ככל שהחברה קטנה יותר, ממונפת יותר וככל ששווי השוק היחסי שלה נמוך יותר ■ עם זאת, כ-70 אחוז מהחברות הציבוריות לא צפויות להיפגע משמעותית – גם אם ניאלץ לחזור למגבלות המחמירות ששררו בתחילת המגיפה

בנק ישראל חושף את ניתוח עמידות החברות הציבוריות – מתוך דוח היציבות הפיננסית שיפורסם בקרוב – שנועד לאמוד את האיתנות הפיננסית והנזילות של הפירמות הנסחרות בבורסה בטווח של שנה קדימה. מהניתוח עולה בין היתר כי לחברות קטנות וממונפות בעלות שווי שוק נמוך יותר יש הסתברות גבוהה יותר להיקלע לקשיים בשנת 2020. כמו כן, לחברות שעלולות להיפגע משמעותית בהון, יש חוב פיננסי בסכום של כ-50 מיליארד שקל (כ-18% מסך החוב הפיננסי של החברות שנותחו).

מגבלות התנועה בעקבות התפשטות הקורונה פגעו בהיקף הייצור של החברות עסקיות, ובכך הביאו לצמצום בהיצע. במקביל הובילו המגבלות גם לירידה בביקוש, הן באופן ישיר, מפאת צמצום יכולת התנועה של הצרכנים, והן באופן עקיף: צמצום הפעילות של החברות הביא לעלייה באבטלה, וזו הביאה לצמצום הצריכה.

היכולת להציע תחזית למידת ההשפעה השלילית של המגבלות על כושר העמידות של החברות משמעותית מאוד. תחזית כזאת עשויה להמחיש למקבלי ההחלטות היבט נוסף של  המחיר הכלכלי של מגבלות בעוצמות שונות.

הניתוח מספק כלי שבאמצעותו ניתן לאמוד את האיתנות הפיננסית והנזילות של הפירמות הנסחרות בבורסה בטווח של שנה קדימה. בהתחשב במערכת של משתנים, לרבות מגבלות שהממשלה מטילה על הפעילות הכלכלית.

ממצאים עיקריים:

בתרחיש מחמיר, הכולל עלייה בעלויות המימון של החברות בעקבות המשבר והחזרת מגבלות התנועה בסתיו, בדומה לאלו שהיו בתחילת המשבר, עולות התחזיות הבאות:

• ההסתברות של חברה להיקלע לקשיי תזרים וקשיים בהון בשנת 2020 עולה ככל שהחברה קטנה יותר, ממונפת יותר וככל ששווי השוק היחסי שלה נמוך יותר.
• כ-70% מהחברות הציבוריות שנותחו לא צפויות להיתקל בקושי בתזרים ו/או פגיעה משמעותית בהון בשנת 2020 – גם בתרחיש של חזרה לרמת המגבלות המחמירות ששררו במשק בתחילת המגיפה.
• לחברות שעלולות להיתקל בקשיי נזילות או בפגיעה משמעותית בהון, במידה שהתרחיש שמוצג לצורך תיקוף המודל יתממש, יש חוב פיננסי בסכום של כ-50 מיליארד שקל (כ-18% מסך החוב הפיננסי של החברות שנותחו). עם זאת, צעדים שינקטו החברות כגון מימוש נכסים והזרמת הון צפויים למתן את האפקט השלילי של המשבר על כושר ההחזר שלהן.

ניתוח של תשואות האג"ח מלמד כי השוק מתמחר את הסיכונים הנשקפים מגורמי היסוד של החברות כפי שהם עולים מהתחזיות.

השיטה המוצעת כאן מייצרת אומדן להשפעה של מגבלות בעוצמות שונות על האיתנות הפיננסית של חברה ועל הנזילות שלה בתקופה של שנה קדימה בלבד, תוך שקלול רמת הנזילות שלה.

במסגרת הניתוח נבנית תחזית רווח והפסד לשנת 2020 לכל אחת מהחברות הציבוריות , בהינתן עוצמות שונות של מגבלות שמטילה המדינה. בשלב הבא נעשה שימוש בתחזית הרווח כדי לכמת את האפקט השלילי של המגבלות בשנת 2020 על ההון של החברות ועל יכולתן לשרת את חובותיהן בתקופה השוטפת.

נקודת המוצא בבניית דוחות רווח והפסד חזויים לשנת 2020 היא הדוחות שפרסמו החברות לשנת 2019. כדי לאמוד את היקף הירידה בהכנסות של החברות ובהוצאותיהן המשתנות מהמועד שבו הטילה הממשלה מגבלות עד חודש יוני 2020 נעשה שימוש באומדן הפגיעה בתוצר של כל ענף, אומדן שנבנה באגף הריאלי של חטיבת המחקר.

מגוון תרחישים אפשריים

במסגרת העבודה נלקחו בחשבון מספר תרחישים וסימולציות, שבאמצעותם נאמדה הפגיעות של החברות הציבוריות. הממצאים והניתוחים שפורסמו מוצגים על בסיס תרחיש אחד, שבו מניחים כי בתקופה שמחודש יולי 2020 המגבלות שהממשלה הטילה דועכות בקצב בינוני , אך ברבעון האחרון של 2020 הן חוזרות לרמה המחמירה ששררה בתחילת המגיפה (אז שיעורי ההשבתה חוזרים לרמות של מרץ–מאי); כמו כן עולות הוצאות המימון של החברות שתצטרכנה למחזר את החוב.

על בסיס דוחות הרווח וההפסד החזויים מחושבים היחסים הבאים:

• שיעור החברות – במונחי מספר ומשקל בחוב הפיננסי – שצפויות להיתקל בקשיי נזילות בשנת 2020, כלומר שהתזרים התפעולי החזוי שלהן לא יספיק למימון הוצאות התפעול או הוצאות המימון, וגם יחס הנזילות המהיר שלהן קטן מ-1 .
• אם החברות יתקשו לממן את פעילותן ו/או את הוצאות המימון שלהן מהפעילות השוטפת הן צפויות להידרש לעשות שימוש בהון שלהן. בהקשר הזה חושב שיעור החברות שההפסד הנקי החזוי שלהן פוגע באופן מהותי בהונן.

במסגרת העבודה הנוכחית נותחו 286 חברות ציבוריות שפרסמו דוחות כספיים לשנת 2019. מהממצאים עלה כי למעלה מ- 70% מהחברות לא צפויות להיקלע למצוקת נזילות, וההון שלהן לא צפוי להיפגע באופן משמעותי בעקבות המשבר. כנגד זאת, 44 חברות שההון שלהן איתן עלולות להיקלע למצוקת נזילות, מתוכן חברות מענפי הנדל"ן (ייזום בנייה ונדל"ן מניב) וחברות מענף התיירות והתעופה. עוד נראה מהלוח כי 22 חברות מענפים שונים צפויות במהלך 2020 להיקלע הן לבעיית נזילות והן לפגיעה משמעותית בהון. היקף החוב הפיננסי של החברות שלהן נשקפת בעיית נזילות ו/או פגיעה משמעותית בהון הוא כ-50 מיליארדי ש"ח (כ -18% מסך החוב של החברות הציבוריות שניתחנו בעבודה זו וכ- 5% מסך האשראי למגזר העסקי), ומרביתו (כ-40 מיליארד ש"ח) שייך ל-44 החברות הנהנות מאיתנות מבחינת ההון, אך עלולות להיקלע למצוקת נזילות בלבד. יודגש כי חלק מהחברות עשויות לנקוט בצעדים, כגון מימוש נכסים, גיוס חוב או הזרמת הון, שימתנו את האפקט השלילי של המשבר עליהן.

המאפיינים הפיננסיים של החברות אשר על פי האומדן שנערך צפויות להיתקל בקשיי תזרים, או שהפגיעה בהונן צפויה להיות משמעותית הם גודל החברה (במונחי נכסים), המינוף שלה, הנזילות שלרשותה (במונחי יחס מהיר) ושווי השוק היחסי שלה (Tobin's Q). כלומר, ההסתברות של חברה להיקלע לקושי תזרימי או להיפגע משמעותית בהון בשנת 2020 עולה ככל שהיא קטנה יותר, ממונפת יותר ובעלת שווי שוק יחסי נמוך יותר.

לסיכום, במסגרת התרחיש שנבחר – מבין תרחישים שונים שנותחו – נראה שלמעלה מ-70% מהחברות הציבוריות שנותחו לא צפויות להיתקל בקושי תזרימי ו/או בפגיעה בהונן. כנגד זאת ל-80 חברות, שלהן יחד חוב פיננסי של כ-50 מיליארד שקל, צפויה בעיית נזילות או פגיעה בהון. ליותר ממחצית מן החברות האלה צפויה פגיעות נמוכה בהון, והן עלולות להיתקל רק במצוקת תזרים. לאותן חברות חוב פיננסי של כ-40 מיליארד שקל. ברבע מתוך 80 החברות הפגיעה הצפויה משמעותית יותר ומתבטאת בשני ההיבטים.

על פי הניתוח הסטטיסטי שנערך, ההסתברות של חברה להיקלע בשנת 2020 לקשיי תזרים ולקשיים בהון עולה ככל שהחברה קטנה יותר, ממונפת יותר וככל ששווי השוק היחסי שלה נמוך יותר. יש לציין כי עבודה זו ניתחה אך ורק את החברות הציבוריות, שהן בדרך כלל גדולות יחסית לחברות פרטיות.

איך מגיבות החברות הציבוריות למשבר הקורונה

המצב הכלכלי הקשה במשק אילץ רבים מהמעסיקים לחסוך בתקציב שכר העובדים וזאת באמצעים שונים כגון הפחתה בשכר, צמצום שעות העבודה וביטול הטבות ■ אם גם אתם נפגעתם בשכרכם או בתנאי העבודה, כדאי שתדעו מה הזכויות שלכם

התפרצות נגיף הקורונה והמשבר הכלכלי שבא בעקבותיה פגעו במשק באופן חמור וחסר תקדים, והדבר הביא מעסיקים רבים לנסות לצמצם את הפגיעה הכלכלית בעסק, באמצעות חיסכון בסעיף השכר לעובדים. מלבד שליחת עובדים לחל"ת, חלק לא מבוטל מהמעסיקים מבקשים לבצע הפחתות שכר וביטול הטבות לעובדים.

מעסיק שעקב התפשטות הקורונה אין לו צורך בהעסקה מלאה של העובדים או שאין ביכולתו הכלכלית לשלם את שכרם המלא, אך הוא אינו מעוניין לפטר אותם או להוציאם לחופשה, יועל לנסות להפחית בשכרם או לצמצם את היקף המשרה.

ומה אומר החוק?

מעסיק רשאי לצמצם בהסכמת העובד את היקף המשרה של העובד או להפחית את שכרו, כדי לחסוך בעלויות ההעסקה.

אסור לפגוע בהיקף משרה של עובדת הרה אלא בהיתר מיוחד ממשרד העבודה. איסור דומה חל גם על פגיעה בהיקף המשרה של הורה בחופשת לידה ולאחריה, עובד בתקופת טיפולי פוריות, הורה מיועד, עובד/ת המקבל/ת ילד לאומנה או עובדת השוהה במקלט לנשים נפגעות אלימות – כל אלה מוגנים מפני פגיעה בהיקף משרתם, וצמצום היקף העבודה כרוך כאמור בהיתר ממשרד העבודה.

הפחתת היקף משרה או הפחתת שכר ללא הסכמת העובד מראש, עשויה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה, שבגינה מותר לעובד להתפטר בדין מפוטר, כלומר, להיות זכאי לפיצויי פיטורים וליתר הזכויות של עובד מפוטר.

מעסיק שאינו יכול להעסיק את עובדיו בשל המצב, יכול להוציא אותם לחופשה ללא תשלום שבמהלכה הם זכאים לקבל דמי אבטלה בהליך מקוצר.

מעסיק רשאי להפחית בהסכמת העובד את שכרו של העובד או את היקף המשרה של העובד, על-מנת לחסוך בעלויות ההעסקה.

קיצוץ השכר יכול להיעשות באחת משתי דרכים:

• הקטנת היקף המשרה (מספר שעות העבודה בחודש) לצד הפחתת שכר בהתאם;
• הפחתה בשכר ללא שינוי בהיקף המשרה – כלומר, העובד נדרש להמשיך לעבוד באותו היקף שעות שעבד קודם, אך השכר שלו פוחת (במקרה כזה על המעסיק לוודא ששכרו של העובד לא נמוך משכר המינימום).

שלבי התהליך – המלצה למעסיק

כדאי לנסות לשתף את העובדים בהשפעת משבר הקורונה והנסיבות שהביאו לצורך בהפחתת השכר. שיתוף העובדים בפגיעה בתנאי השכר גם של הדרג הניהולי יכול לסייע לקבלת השינוי ביתר הבנה.

יש לברר אם העובד מסכים להפחתה בהיקף המשרה, ואם כן, יש למסור לו הודעה בכתב על תנאי ההעסקה החדשים.

סכנה: פגיעה בזכויות הפנסיוניות          

חובה לקבל את הסכמת העובד מראש. צמצום היקף המשרה או פגיעה בשכר ללא הסכמת העובד מראש, עשויים להיחשב כהפרת חוזה וכהרעה מוחשית בתנאי העבודה, שתאפשר לעובד להתפטר ולהיות זכאי לפיצויי פיטורים.

השפעת הפחתת השכר או היקף המשרה על הפנסיה של העובד

להפחתת השכר עשויות להיות השלכות על הכיסוי הביטוחי של העובד במסגרת הביטוח הפנסיוני (מכיוון שהפרשות לפנסיה קטנות ולכן גם השכר המבוטח קטן). משמעות הדבר כי אם חלילה יאבד העובד את כושר עבודתו, קצבת הנכות שיקבל מהביטוח הפנסיוני תהיה נמוכה מזו שהיה מקבל אלמלא ההפחתה בשכר.

בנוסף לכך, אם בעתיד יועלה השכר מחדש, ייתכן שהעובד יצטרך לצבור מחדש ותק לצורך כיסוי ביטוחי למחלות קיימות לשכר הגבוה, שכן במשך 5 שנים הכיסוי למחלות קיימות יחול על שכר נמוך יותר.

בנוסף, להפחתת השכר או המשרה יש השלכה על גובה קצבת הפנסיה שהעובד צפוי לקבל כאשר יפרוש לגמלאות.

בפנסיה תקציבית, קצבת הפנסיה של העובד מחושבת על-פי ממוצע המשכורות של העובד ב-3 השנים שקדמו לפרישתו או לפי ממוצע השכר בכל שנות עבודתו. הפחתה בשכר (כולל הפחתה זמנית) משפיעה על ממוצע השכר של העובד ומקטינה את גובה הקצבה.

בפנסיה צוברת (שבה מבוטחים רוב העובדים במשק) נקבעת הקצבה לפי הסכום הכולל שהצטבר בחיסכון הפנסיוני שאותו מחלקים במקדם המרה. ככל שהשכר קטן, גם ההפרשות לביטוח הפנסיוני קטנות, ולכן גם הסכום שמצטבר בחיסכון הפנסיוני יקטן. לפיכך הפחתת השכר תביא להקטנה של גובה הקצבה.

כדאי לדעת:

• בעקבות משבר הקורונה הוארכה התקופה שבה יישמרו הזכויות הפנסיוניות של מי שהפסיק לעבוד (פוטר, התפטר, יצא לחל"ת) או מי שהכנסתו פחתה ב-20% ומעלה.
• להפחתת השכר עשויה להיות השפעה על גובה הקצבאות שהעובד יהיה זכאי לקבל בעתיד מהמוסד לביטוח לאומי, למשל דמי אבטלה עתידיים אם יפוטר.
• מקבלי הבטחת הכנסה שעובדים בשכר נמוך ונאלצו לצמצם או להפסיק את עבודתם בשל משבר הקורונה, ימשיכו לקבל קצבה עבור החודשים מרץ ואפריל 2020.

התפטרות בדין מפוטר

הפחתת היקף משרה או הפחתת שכר ללא הסכמת העובד מראש, עשויה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה, שבגינה מותר לעובד להתפטר ולהיחשב כעובד שפוטר.

במקרה כזה הוא עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים, והמשך העסקה בשכר מלא במשך תקופת ההודעה המוקדמת ולשאר התשלומים המשולמים בסיום העבודה, כמו: פדיון דמי הבראה ופדיון ימי החופשה שהעובד לא ניצל.

זכויות עובדים בימי קורונה – בידוד ועוד

החיים שאחרי החל"ת: כל מה שצריך לדעת על החזרה לעבודה בשגרת קורונה

משבר הקורונה הביא לירידת מאזן הנטו באופן חד ברבעון השני – לרמה הנמוכה ביותר זה עשרים שנה ■ ברבעון הבא צפויה הרעה נוספת במצב המשק

בנק ישראל פרסם את נתוני סקר החברות לרבעון השני של שנת 2020, שנערך מאמצע חודש יוני עד השבוע השלישי של יולי השנה, ונתוניו מצביעים על התכווצות משמעותית של פעילות המגזר העסקי ברבעון השני של 2020, בשל משבר הקורונה. על פי הנתונים, מאזן הנטו במגזר העסקי הוסיף לרדת באופן חד ברבעון השני לרמה שלילית מאוד, מתחת הרמה שנרשמה ברבעון הראשון של 2009 והרמה שנרשמה בשנים 2002-2001 .

הנתונים המוצגים בסקר מראים כי מאזן הנטו של התפוקה בתעשייה ירד בחדות ברבעון השני לרמה שלילית יותר מהרמה שנרשמה ברבעון הראשון. המאזן השלילי משקף הערכה לירידה בכל הפרמטרים של הפעילות, ובפרט במספר העובדים, בשיעור הניצול של המכונות והציוד ובמכירות. החברות מעריכות, על יסוד ההזמנות לרבעון הבא, שהמכירות ימשיכו לרדת ברבעון השלישי, הן לשוק המקומי והן לייצוא.

מאזן הנטו של הפדיון בענף השירותים – כלומר, ההפרש בין שיעור החברות והעסקים שדיווחו על עלייה בפעילות לבין שיעורם של אלה שדיווחו על ירידה – ירד בחדות ברבעון השני לרמה שלילית יותר מהרמה שנרשמה ברבעון הראשון ומובהק, והוא משקף ירידה חדה במכירת השירותים בארץ ובחו"ל וירידה במספר העובדים, עקב הוצאתם של עובדים רבים לחל"ת. בענף צופים כי ברבעון הבא הפעילות תמשיך להתכווץ, והחברות מדווחות שההזמנות מחו"ל ירדו.

מאזן הנטו של המכירות בענף המסחר ירד בחדות ברבעון השני לרמה שלילית יותר מהרמה שנרשמה ברבעון הראשון ומובהק, עקב ההגבלות וההנחיות של התו הסגול והירידה החדה במספר העובדים עקב הוצאתם לחל"ת. בענף צופים שיפור במכירות ברבעון הבא.

בשאר הענפים מספר התשובות קטן מכדי להעניק לממצאים תוקף סטטיסטי ברמת הענף.

כאשר בוחנים את מגבלות הביקוש וההיצע, מוצאים הקלה ברבעון האחרון בענף השירותים, והחמרה במגבלות הביקוש והקלה במגבלות ההיצע בענפי התעשייה והמסחר. בבחינת מגבלה שמציבים קשיי המימון, ניתן לראות הקלה משמעותית ברבעון האחרון, וההקלה הגדולה ביותר במגבלת המימון נרשמה בקרב החברות הקטנות, לאחר ההפעלה של קרן ההלוואות הממשלתית הייעודית לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים עקב משבר הקורונה.

ברבעון השני של 2020 הוסיף לרדת (ל-1.1%) ממוצע הציפיות של החברות לגבי האינפלציה ב-12 החודשים הבאים; כן ירד (ל-53%) שיעור החברות הצופות שהאינפלציה תימצא בתחום היעד, ועלה (ל-43%) שיעור החברות הצופות שהאינפלציה ב-12 החודשים הבאים תימצא מתחת לתחום היעד. הצפי לגבי שער הדולר ברבעון הבא וב-12 החודשים הבאים ירד לרמה של 3.52 ו-3.59 ש"ח לדולר, בהתאמה (בתקופת הסקר עמד שער החליפין הממוצע על 3.45 ש"ח לדולר).

סקר החברות לרבעון השני של 2020 מבוסס על תשובותיהם של 272 עסקים וחברות מענפי המשק השונים. החברות והעסקים דיווחו על כיווני השינוי של המשתנים השונים (עלייה, ירידה או יציבות) וציינו את עוצמת השינוי (רב או מועט).

בבנק ישראל טוענים כי "בדרך כלל נמצא כי הנתונים מסקר החברות מתואמים עם מגמות הנתונים המקרו-כלכליים של המשק, ויתרונם נעוץ בכך שהם זמינים ומספקים מידע במהירות יחסית למקורות הנתונים האחרים".

סקר מגמות בעסקים: ענף הקמעונאות מרוויח, מאזן מדאיג במלונאות

מיטב דש: הגל השני הביא לבלימת התאוששות המשק, אך לא חלה נסיגה משמעותית

בעוד שמרביתנו נוהגים לדמיין את עולם החקירות כרווי ב'אקשן' ולכל הפחות ככזה המתאפיין ברגעים מותחים ומסמרי שיער, הרי שאחד מן הענפים היותר נפוצים ופופולריים בקרב משרדי החקירות השונים הוא לא אחר מאשר החקירות הכלכליות.

אולם אל תטעו לשער כי מדובר בענף אפרורי או חסר כל היתקלות בנוכלים מיומנים. חקירות כלכליות יכולות להידרש במגוון רחב של מקרי בוחן שונים, ולא אחת ממצאי החקירה מציפים נושאים שבהחלט יכולים להרים גבה לנוכח יצירתיותם ועורמתם של רבים.

מתי נידרש לחקירה כלכלית?

ממקרים פרטיים ועד לצורך עסקי בקרב חברות גדולות וקטנות כאחד; חקירות כלכליות יכולות להידרש במגוון רחב של מקרי בוחן שונים, ולהלן הדוגמאות הנפוצות ביותר.

חשד להונאה כלכלית בהליך גירושין

הליכי גירושין הם בהחלט מבין מקרי הבוחן הבולטים שבהם לקוחות פרטיים ועורכי דין לענייני משפחה, עשויים להזדקק לשירותי חקירה של משרד חקירות מקצועי.

א' ובעלה ג' חיו יחדיו במשך עשרים שנים, גידלו את ילדיהם וטיפחו איכות חיים גבוהה. ברשותם דירה בבעלותם באזור נחשק במרכז הארץ. א' איננה עובדת וכל חייה תחזקה את משק הבית. לבעלה ג' חברת אחזקת מבנים שסיפקה את כל כלכלתם. הנישואין הלכו ונחלשו לאורך השנים עד היא ובעלה החליטו יחדיו לפרק את החבילה.

במסגרת הליך הגירושין, הופתעה א' לגלות כי בעלה מציג תמונת מצב עגמומית של העסק. כפי שנראה, העסק כלל לא סיפק הכנסות מספקות לאורך כעשור, וחלוקת הרכוש מציבה אותה בבעיה קשה שאיננה משקפת את הסטטוס הכלכלי הקיים.

שכירתו של חוקר פרטי בתחום הכלכלה סיפקה תמונת מצב שונה והוכיחה כי בעלה פעל להצגת מצג שווא; ג' רכש שתי דירות נוספות לאורך השנים ורשם אותן על שמם של ילדיהם המשותפים. בנוסף, עבודות רבות מטעם העסק שולמו ללא מתן חשבוניות.

חשד לאינטרס כלכלי שלילי בין שותפים עסקיים

אומרים שבין שותפים עסקיים מוטב שלא יהיו יחסי חברות, ואכן רבים פועלים על-פי הנחיה זו ובוחרים בשותפים עסקיים שכל מטרתם היא עסקית ותו לא, ללא כל עבר משותף.

עם זאת, מוטב להיות עם האצבע על הדופק, ואכן שותפים עסקיים רבים בוחרים לבצע מיפוי כלכלי מסוים אודות שותפיהם העתידיים.

ככלל, חקירה כלכלית מטרתה היא למפות את כל ההכנסות והנכסים של האובייקט למעקב, וזאת כדי להבין את נכסיו הפיננסיים השונים. במקרה של ד' חקירה כלכלית אודות שותפו העסקי העתידי י' העלתה ממצאים מחשידים – שותפו העסקי עבד בחברה מתחרה, פרט שלא עלה בכל שיחותיהם או בקורות חייו.

לאור מחדל זה באמינותו של י', והעובדה כי ייתכן והוא פועל במסגרת ריגול תעשייתי, ד' בחר שלא לממש את שותפותם העסקית.

חשד לניצול חוק חדלות פירעון לרעה

חוק חדלות פירעון נועד לאפשר לאלו שאינם מסוגלים לשלם את חובותיהם לנושים, לערוך הסדר נכון בריא יותר כלכלית, אשר יסלול את דרכם להבריא ולשוב ולעמוד על רגליהם.

עם זאת, ישנם מי שינצלו את החוק לטובתם, ובמקרה של ט', חקירה כלכלית העלתה ממצאים מחשידים. היה די בביצוע מעקבים אחר ט' כדי לגלות אורח חיים ראוותני שכלל הוצאות רבות במזומן כמו גם ביצוע עבודות מזדמנות שלא כללו מתן חשבוניות ודיווחים.

סיכום דבר

חקירה כלכלית אמנם איננה מתהדרת באותו הזוהר של תחומי חקירה מקבילים, אך היא טומנת בחובה שפע של מקרי בוחן וממצאים מרתקים.

באם מתעורר בכם החשד שמא אדם הנמצא אתכם בהתקשרות כלכלית, מבצע מעשה רמייה שנועד למנוע מכם הכנסות או לבצע פעולות זדוניות יזומות, מוטב יהיה להזמין שירות מקצועי שיאושש או לחילופין יפריך את החשדות.

"כל לקוח ת זכאי ליהנות מהיתרונות הגלומים בביצוע פעולות מרחוק, שהם בעיקרם נוחות, זמינות ומחיר מופחת"

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, פרסם היום מכתב למערכת הבנקאית בנושא "ביצוע פעולות בנקאיות מרחוק בתקופת משבר הקורונה ובעתות שגרה" ובו התייחס לחשיבות הטיפול של המערכת הבנקאית בקבוצות אוכלוסייה הנתקלות בחסמים בביצוע פעולות מרחוק.

"כל לקוח של המערכת הבנקאית זכאי לבצע את מירב הפעולות הבנקאיות מרחוק וליהנות מהיתרונות הגלומים בביצוע פעולות מרחוק, שהם בעיקרם נוחות, זמינות ומחיר מופחת", כתב אבידן. "אנו מייחסים חשיבות רבה לשיפור התנהלות המערכת הבנקאית מול לקוחותיה, לרבות מול אוכלוסיות שנתקלות בקשיים בביצוע פעולות בנקאיות מרחוק,  הן בעתות שגרה ובפרט בתקופה זו של משבר נגיף הקורונה".

הפיקוח על הבנקים פועל באופן שוטף למציאת פתרונות שיסייעו ללקוחות המערכת הבנקאית לבצע פעולות מרחוק, ובפרט בתקופת משבר נגיף הקורונה, שהדגיש ביתר שאת את הצורך להגן על בריאות הציבור, ולאפשר ביצוע פעולות בנקאיות מבלי להגיע לסניפי הבנק.

בנוסף לצעדים שנקט הפיקוח לקידום מתווים בנוגע להנפקת כרטיסי דביט ללקוחות שאין ברשותם אמצעי תשלום אחר, להסרת חסמים רגולטורים ולעידוד לקוחות להצטרף לשירותים בנקאיים מרחוק, מבקש הפיקוח על הבנקים להדגיש את חשיבות הטיפול של המערכת הבנקאית בקבוצות אוכלוסייה, אשר נתקלות בחסמים בביצוע פעולות מרחוק, ובהם לקוחות המצויים בהליכי פשיטת רגל ובהליכי חדלות פירעון, אפוטרופוסים, ואנשים שמונו להם אפוטרופוסים.

בהתייחס לקבוצות אוכלוסייה אלו, מפנה הפיקוח על הבנקים את המערכת הבנקאית לרגולציה רלבנטית, לניירות עמדה של משרד האפוטרופוס הכללי ולמסמך הבנות וולונטרי בנושא חשבונות אפוטרופסות, אשר נועדו לסייע להם לקיים פעילות בנקאית באופן נגיש ונוח.

הוראת הפיקוח על הבנקים: מקבלי קצבאות ביטוח לאומי יקבלו דביט לבית

הפיקוח על הבנקים ורשות ההון מהדקים במשותף את הרגולציה על האשראי הצרכני

לאחר שהסתייג מהתוכנית המקורית, פרופ' אמיר ירון אמר בישיבת הממשלה כי רשת הביטחון הכלכלית שעליה הכריזה הממשלה היא רכיב חשוב בצמצום אי-הוודאות הכלכלית ובייצוב הביקושים, אך הדגיש כי ככל שהמשבר מתמשך ופגיעתו מעמיקה כך חשוב יותר להשתמש במקורות התקציביים ביעילות

 נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, השתתף אתמול בישיבת הממשלה  לדבריו, "העדכון שבוצע לתוכנית המענק לכל אזרח הוא בכיוון הנכון מבחינה כלכלית בהיבט עידוד הביקושים, לעומת התכנית בגרסתה המקורית, היות שהוא מקצה במידה מסוימת את המקורות אל קבוצה עם נטייה שולית גבוהה לצרוך. עם זאת, ביצוע העדכון לתוכנית הגדיל עוד יותר את ההוצאות בגינה".

"רשת הביטחון הכלכלית שעליה הכריזה הממשלה ב-9.7.20 היא רכיב חשוב בצמצום אי-הוודאות הכלכלית ובייצוב הביקושים במשק, ותומכת בשכירים, בעצמאים ובעסקים שנפגעו במשבר", הוסיף הנגיד. "בד בבד יש להמשיך ולפעול ליצירת ודאות בריאותית גדולה ככל שניתן – כך גם הצעדים הכלכליים השונים יהיו אפקטיביים יותר, שכן מדובר בכלים משלימים."

עוד ציין הנגיד ירון כי: "במקביל, חשוב גם לקדם תוכנית מוסדרת וכוללת שתתמקד בהפחתת עלויות ההעסקה של הפירמות, ומתן תמריצים להשקעות. אלו יגדילו את הביקוש של העסקים לעובדים. הגידול בתעסוקה שינבע מכך, יגדיל את הביטחון של משקי הבית לגבי הכנסתם הפרמננטית, ובכך יתמוך בהגדלת הצריכה בהווה, ובנוסף ייווצר היזון חוזר של הגדלת ביקושים ותעסוקה בטווח ארוך יותר ובאופן מתמשך".

באשר להיבט המוניטרי אמר הנגיד: "ההרחבה הפיסקלית בישראל אינה חריגה בהשוואה בין-לאומית למדינות מפותחות אחרות. בכל העולם נאלצים להגדיל את הגירעונות ולצבור חובות כדי למנוע נזקים גדולים יותר לכלכלה. עם זאת, חשוב לזכור שהסיכון המיוחס לישראל גדול מזה שמיוחס למדינות יציבות באירופה, עם יחס חוב-תוצר דומה".

בשל כך, הסביר הנגיד, "חשוב להימנע מתחושה שאין גבול ליכולת להגדיל את החוב הציבורי, ולכן צריך להשתמש בתבונה בסכומים שמוציאים, כך שיתרמו ליכולת של המשק ושל משקי הבית לצאת מהר מהמשבר כשיוסרו המגבלות הבריאותיות. בשלב זה אין חשש ליכולת המימון של המשק לאורך זמן, אך ככל שהמשבר מתמשך ופגיעתו מעמיקה, כך חשוב יותר להשתמש במקורות התקציביים ביעילות. הפן הכלכלי מחייב כעת ניהול סיכונים תוך שימוש מושכל בדרגות החופש שנותרו למדיניות התקציבית ליכולת התגובה בהמשך".

"הקורונה מינפה את הלמידה הדיגיטלית"

באשר לתוכנית להאצת השירותים הדיגיטליים לציבור ולקידום הלמידה הדיגיטלית, שהוצגה בישיבה, אמר הנגיד כי "התוכנית מבורכת. זוהי תוכנית שנותנת מענה לצורך שקיים ממילא, וממנפת את ההזדמנות שנקרתה בעקבות המשבר כדי לענות על הצורך ביתר שאת. הממשלה, על שלל שלוחותיה ושרותיה לאזרח, יכולה ואף צריכה להוות קטליזטור משמעותי בדרך למינוף העולם הדיגיטלי. מדובר במהלך שביצוע נכון ומוצלח שלו יתמוך בהנעת הכלכלה ויהווה השקעה עם תשואה גבוהה מאוד למשק הישראלי לאורך הזמן".

כמו כן, ציין: "אלמנטים בתוכנית הנ"ל מתכתבים לשמחתי עם המלצות בנק ישראל בדוח המקיף על הפריון במשק שפרסמנו לפני כשנה. הדברים נכונים בזמנים 'רגילים' ומקבלים משנה תוקף בעת הזו. צעדים דוגמת הורדת רגולציה, הקלות לעסקים, הנגשה של הכשרות ולמידה דיגיטלית, התאמת והנגשת השירותים הפיננסיים וקידום זיהוי דיגיטלי אחיד וכולל לאזרח, יסייעו לקדם סביבה המעודדת חדשנות ותחרות לטובת האזרחים, העסקים והכלכלה כולה".

שינויים בתוכנית המענקים: 750 שקל נוספים לכל נכה וקשיש

גיבוי בענן הוא אחד השירותים הנחוצים ביותר לכל עסק – גדול כקטן. בשונה מסוגי גיבוי אחרים, גיבוי בענן מאפשר לנו לאחסן את המידע החשוב לעסק בבטחה, ומבטיח לנו כי המידע לא יימחק או ייהרס מכל סיבה שהיא. לפניכם כל מה שצריך לדעת בנושא.

מהו גיבוי בענן?

גיבוי בענן הוא גיבוי המתבצע על גבי שטח אחסון וירטואלי ברשת האינטרנט. כלומר, בניגוד לשיטות גיבוי פיזיות אחרות, כמו למשל כונן קשיח, גיבוי בענן הוא גיבוי המאפשר לנו לשמור מידע וקבצים ברשת האינטרנט, על גבי שרת מרוחק אשר מנוהל על ידי ספק שירותים מקצועי.

 מי זקוק לגיבוי בענן?

כאמור, גיבוי הוא שירות נחוץ ביותר לעסקים, שכן המידע על העסק, כמו גם פרטי הלקוחות, התוכניות העסקיות, הספקים והחוזים – הם חומרים חשובים, שבלעדיהם לא ניתן לנהל פעילות תקינה בבית העסק. חשוב להבין כי צורות גיבוי רבות אחרות, אינן מבטיחות לנו בהכרח את המשך קיומו של המידע במקרה של תקלה. כונן קשיח, למשל, עשוי להתבלות או להיהרס; מחשב עשוי להיות חשוף לסכנות של וירוסים ואף קריסה ודיסק און קי לרוב לא יכיל מספיק מקום לגיבוי. גיבוי בענן, לעומת זאת, מאפשר לנו לאחסן כמות בלתי מוגבלת של מידע, בהתאם לגודל השטח אותו בחרנו, וכמו כן מבטיח לנו כי במידה ומתרחשת תקלה כלשהי – המידע שלנו יהיה מגובה בבטחה בשרת חיצוני ומרוחק, וכל עוד נשתמש בשירותי הגיבוי, תהיה לנו גישה קלה ונוחה אליו מכל מקום.

מהם היתרונות של גיבוי בענן לעסקים?

פתרון גיבוי בענן לעסקים הוא לא רק בטיחותי יותר, אלא גם נוח ופשוט במיוחד להפעלה. הגיבוי לרוב יתבצע מתוך פורטל ייעודי, המאפשר ללקוח גישה לענן ולקבצים המאוחסנים בו. את הפורטל ניתן לפתוח בדפדפן האינטרנט. לחילופין, ניתן ליצור מעין פורטל פרטי של בית העסק, דרכו תתאפשר גישה לענן ולחומרים המאוחסנים בו. פרט לעובדה שמדובר באמצעי בטיחותי, יעיל ונוח, לגיבוי בענן יתרונות נוספים, כאשר אלה העיקריים שבהם:

• פטור מהשקעה בתשתית – גיבוי בענן מאפשר לנו להימנע מהשקעה בתשתית גיבוי פרטית.
• חסכון כספי – בשל העובדה שאין צורך להשקיע בתשתית פרטית, כמו גם בעדכון הרכיבים שלה והחלפתם, מדובר בפתרון חסכוני למדיי מבחינה כספית.
• גיבוי אוטומטי בפרקי זמן קבועים – גיבוי בענן מאפשר לנו לבחור פרקי זמן קבועים, בהם יתבצע גיבוי אוטומטי של המידע.
• חסכון במקום – בשל העובדה שהגיבוי מתבצע בענן, מתפנה לנו מקום רב במחשבים של בית העסק, לצורך קיום הפעילות השוטפת. מדובר ברווח כפול, שכן מחשבים שאינם עמוסים במידע, לרוב גם עובדים באופן יעיל ומהיר יותר.
• פרטיות ושמירה על חיסיון המידע – בשונה מסוגים רבים אחרים של גיבויים, הענן הוא מקום מאובטח, אשר מאפשר לנו לשמור על פרטיות וחיסיון המידע של בית העסק.

נתונים מדאיגים עולים מסקר הלמ”ס בנושא החוסן האזרחי: 55% ממשתתפים לא יודעים איך לסגור את החודש • כ-2.3 מיליון איש דיווחו על החמרה במצב הכלכלי בעקבות משבר הקורונה, וכ-1.2 מיליון איש צמצמו את כמות האוכל שהם אוכלים מסיבות כלכליות • למעלה ממחצית מהאוכלוסייה (53%) לא נותנת אמון בממשלה בהתמודדותה עם המשבר

בצל הגל השני של הקורונה ותחת חרב הסגר המרחפת מעל המשק, נראה כי הלחץ, החרדות והדיכאון הפכו למנת חלקם של חלק ניכר הישראלים, לצד מצוקה כלכלית אמיתית ואובדן האמון בממשלה וברשויות.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת נתונים מדאיגים מהגל השלישי של סקר בנושא החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, שנערך באמצע חודש יולי. מנתוני הסקר ניתן ללמוד על היקף הפגיעה מהציבור כתוצאה מהמשבר ועל חוסר הוודאות שחשים המשיבים בנוגע ליכולתם לשרוד אותו – הן מבחינה בריאותית והן כלכלית.

על פי תוצאות הסקר המביא ממצאים מהגל השלישי של הסקר שנערך באמצע יולי בצל המשבר, עולה כי 42% מבני 21 ומעלה חשים לחץ וחרדה, ו-55% חוששים שלא יכסו את הוצאותיהם החודשיות.

חולים יותר, אוכלים פחות

מצבם הבריאותי של 8.5% (כ-478.6 אלף איש) מבני 21 ומעלה, החמיר (‘החמיר’ או ‘החמיר מאוד’) בתקופת המשבר. בקרב בני 65 ומעלה, השיעור גבוה יותר – 13% דיווחו על הידרדרות במצב בריאותם.

במקביל, חלה הרעה גם במצב בריאות הנפש של הציבור: 26% (כ-1.5 מיליון איש) חשו כי מצבם הנפשי החמיר בתקופת המשבר. תחושה של לחץ וחרדה מלווה בתקופת זו 42% מהאוכלוסייה – כ-2.4 מיליון איש, עלייה חדה לעומת 33% בגל הקודם. כמו כן, 21% דיווחו על תחושת דיכאון, לעומת 16% בגל הקודם. תחושת בדידות מלווה 19% מהאוכלוסייה, בדומה לגל הקודם, וזאת למרות שטרם הוכרז על סגר נוסף.

באשר לנגיף הקורונה עצמו, 65% מהאוכלוסייה חוששים מהידבקות בנגיף (33% ‘במידה רבה’ ו-32% ‘במידה מסוימת’); אך לעומתם 38% חוששים מפגיעה במצב בריאותם מסיבות אחרות.

כמחצית מהאוכלוסייה (55%) דיווחו כי הם חוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם החודשיות – מדובר בעלייה לעומת הגל הקודם של הסקר, אז עמד שיעור החוששים מקושי לכסות את הוצאותיהם על 46%. החשש גבוה יותר במגזר הערבי (65%). 41% מהמשתתפים דיווחו כי חלה החמרה במצב הכלכלי שלהם ושל משפחתם בעקבות משבר הקורונה; במגזר הערבי – חלה החמרה אצל 49%.

כ-1.2 מיליון אלף איש (21%) ציינו  כי הם או אחד מבני ביתם צמצמו את כמות האוכל או הארוחות שהם אוכלים בשבוע האחרון מסיבות כלכליות – לעומת 24% בסקר הקודם; באוכלוסייה הערבית – 33% סיפרו כי הם או בני משפחתם נאלצו לצמצם בצריכת מזון.

מצייתים להנחיות אך לא מאמינים לממשלה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערכה את הסקר בשיתוף עם המועצה לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה. אוכלוסיית הסקר כללה כאלפיים משיבים בני 21 ומעלה, למעט הפזורה הבדווית בדרום ודיירים במוסדות טיפוליים. הגל הראשון של הסקר בנושא החוסן האזרחי של הציבור הישראלי, נערך בסוף אפריל 2020. באמצע חודש מאי נערך גל נוסף של הסקר, והסקר השלישי (הנוכחי) נערך באמצע יולי.

כמו בשני הגלים הקודמים, השאלות בסקר הקיפו מגוון נושאים: בריאות, מצב נפשי, צריכת מזון, קבלת עזרה, מצב כלכלי ועבודה, מידת המילוי אחר הוראות משרד הבריאות והממשלה, ומידת האמון בממשלה, במערכת הבריאות וברשות המקומית של יישוב המגורים בהתמודדות עם נגיף הקורונה. המשיבים לסקר ממלאים ברובם אחר ההנחיות, ויותר מ-80% דיווחו על ציות במידה רבה. אם כי, ל-19% מהציבור ההנחיות לא כל כך ברורות או שאינן ברורות בכלל.

עם זאת, הנתונים מצביעים על ירידה ברורה באמון הציבור: שיעור הנותנים אמון בממשלה בנוגע להתמודדותה עם המשבר (47%) נמוך משמעותית מהשיעור שנצפה בגל הקודם (69%). שיעור הנותנים אמון בהתמודדותה של הרשות המקומית (69%) נמוך אף הוא מהשיעור שנמצא בגל הקודם (77%). 77% נותנים אמון במערכת הבריאות – קופות החולים ובתי החולים. 62% נותנים אמון במשרד הבריאות, 38% לא כל כך או בכלל לא נותנים אמון. 45% מאמינים למשרד האוצר, 55% לא לא נותנים אמון.

14% מדווחים כי הם נעזרים במישהו המסייע להם בהבאת מזון, תרופות וכד’; 29% מבני 65 ומעלה, לעומת 11% מהצעירים יותר. המסייעים הם בעיקר בני משפחה (ב-72% מהמקרים); 13% נעזרים ברשויות הרווחה או ברשות המקומית; 21% נעזרים בגורמים אחרים כולל שכנים או ארגון התנדבותי.

בקרב בני 65 ומעלה, שיעור המדווחים על החמרה במצב הכלכלי נמוך יותר ועומד על 25%, לעומת 45% מהאוכלוסייה הצעירה יותר. כמו כן, 11% מהאוכלוסייה צופים כי ב-12 החודשים הבאים מצבם הכלכלי ישתפר, לעומת 27% בגל הקודם.

60% סבורים כי מצבם הכלכלי לא ישתנה, ו-28% צופים כי מצבם הכלכלי יחמיר – מדובר בעלייה לעומת הסקר הקודם (18%). עשירית מהאוכלוסייה היהודית בלבד מצפה לשיפור, לעומת 25% בגל הקודם. גם במגזר הערבי ירד שיעור האופטימיים (19%) לכמחצית מהשיעור בגל הקודם (37%).

ממצאי הסקר מראים כי 22% מהאוכלוסייה נותנים אמון רב בממשלה בהתמודדותה עם משבר הקורונה, ערבים – 42% יותר מיהודים – 18%; 25% נוספים נותנים אמון ‘במידה מסוימת’. 53% לא כל כך או בכלל לא נותנים אמון בממשלה. שיעור המאמינים בממשלה בהתמודדותה עם המשבר (47%) נמוך מהשיעור שנצפה בגל הקודם (69%).

37% מהישראלים נותנים אמון רב ברשות המקומית של יישוב מגוריהם, 32% נוספים נותנים אמון ‘במידה מסוימת’. שיעור המאמינים בהתמודדותה של הרשות המקומית (69%) נמוך מהשיעור שנמצא בגל הקודם (77%).

אמון במערכת הבריאות – קופות החולים ובתי החולים: 40% נותנים אמון רב, 37% נוספים – במידה מסוימת. 23% לא כל כך או בכלל לא נותנים אמון במערכת הבריאות בהתמודדותה עם משבר הקורונה.

אמון במשרד הבריאות: 29% נותנים אמון רב; 33% – במידה מסוימת. 38% לא כל כך או בכלל לא נותנים אמון במשרד הבריאות בהתמודדותו עם משבר הקורונה.

אמון במשרד האוצר: 19% נותנים אמון רב; 26% – במידה מסוימת. 55% לא כל כך או בכלל לא נותנים אמון במשרד האוצר בהתמודדותו עם משבר הקורונה.

אמון הצרכנים ממשיך להתערער: הציבור פסימי באשר למצב הכלכלי

הלמ"ס: כמחצית מהאוכלוסייה ספגה פגיעה כלכלית בעקבות משבר הקורונה

על פי נתונים שפרסמה רשות שוק ההון, חברת הביטוח שדורגה ראשונה במדד הסולידריות היא חברת הראל ■ החברה שעשתה הכי פחות מאמץ להיטיב עם ציבור הנהגים – מגדל

רשות שוק ההון פרסמה היום לראשונה את מדד הסולידריות, שדירג 15 חברות בתחום ביטוח הרכב ובחן עד כמה הן פעלו להיטיב עם הציבור בתקופת המשבר הכלכלי שנגרם בעקבות התפרצות הקורונה.

בחמשת המקומות הראשונים של מדד הסולידריות דורגו החברות הראל, כלל, שומרה, ליברה ושלמה. לעומתן, בשלושת המקומות האחרונים במדד מדורגות שירביט, ביטוח חקלאי ובמקום האחרון מגדל.

הרשות פרסמה לראשונה את מדד הסולידריות, בהמשך להקלות השונות שפרסמה בחודשים האחרונים לטובת ציבור המבוטחים נוכח משבר הקורונה. הרשות פעלה מול חברות הביטוח לפרסומו של מדד המקבץ 14 פעולות שונות שננקטו לטובת המבוטחים, לפיהן נבחנו ודורגו חברות הביטוח. כל אחת מהחברות קיבלה ניקוד שהביא למתן ציון שבא לשקף את היקף הפעולות החיוביות שביצעה כל חברה.

בין הפעולות שנבחנו: מתן החזר כספי לציבור המבוטחים, הנחת בידוד בדיעבד למבוטח שנדרש לשהות בבידוד, מתן הרחבות בחינם בתקופה כגון הרחבת נהג מזדמן, הגדלת הנחות במועד חידוש הפוליסה, מתן החזר בשיעור גבוה מהפרמיה בגין השבתה וכן הקטנת מספר הימים המינימלי להשבתה ופרמטרים נוספים.

בישראל כיום קיימים כ-2.9 מיליון רכבים המבוטחים בביטוח רכוש (מקיף וצד ג') והיקף הפרמיות בענף עמד בשנת 2019 על כ-8.5 מיליארד שקל. בשל הנחיות הממשלה להתמודדות עם משבר הקורונה פחת השימוש בכלי רכב. כחלק מסל הפעולות של הרשות לקידום חדשנות, מעודדת הרשות שיווק מוצרים מבוססי צריכה שמותאמים לתקופת משבר הקורונה, כמו למשל פוליסות דיפרנציאליות (הפועלות בשיטה של תשלום על פי צריכה).

במסגרת המטרה של הרשות לחזק את מעמד הצרכן ולעודד את חברות הביטוח לפעול למען ציבור המבוטחים אף מעבר לחובות החלות עליהן, תפעל בהמשך הרשות לפרם מדדי סולידריות בענפים נוספים, כגון ביטוח דירה וביטוח עסקים.

הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת: "אני שמח שבשעה לא פשוטה זו למשק ולציבור יש חברות ביטוח שמגלות אמפתיה וסולידריות ועומדות לצד לקוחותיהן, מעבר למה שמתחייב מהאותיות, קטנות כגדולות, בפוליסה. אנחנו מעודדים וקוראים לכל החברות להמשיך ולהצטרף לגל הזה ולהקל עוד יותר על מבוטחים וחוסכים".

רשות ההון פרסמה טיוטה להוזלת ביטוחי מקיף וצד ג'

הגירעון נתפס כזמני ומתחייב מהנסיבות, אולם לנוכח ניסיון העבר, קשה להאמין שהממשלה תנקוט  צעדים מרסנים של ממש להורדתו בשנים הקרובות – והציבור לא יהיה מוכן לקבל "משטר צנע"

הכלכלן הראשי של מיטב דש, אלכס זבז’ינסקי, מפרסם הבוקר את סקירת המאקרו השבועית למצב הכלכלי בישראל, לפיו ההתאוששות נבלמה אך לא חלה נסיגה במצב המשק. למרות העלייה בתחלואה ובמגבלות, נתוני הרכישות בכרטיסי האשראי מצביעים על עלייה בשבוע האחרון ונמוכים רק ב-5% מהנתונים בתקופה שלפני פרוץ המגפה. עלייה משמעותית נצפתה בעיקר במכירות המזון, מוצרי החשמל, הביגוד, הריהוט והמוצרים ברשתות הפארם.

לפי המדדים המתפרסמים בישראל באופן קבוע, ההתאוששות במשק אומנם נבלמה, אך אין נסיגה משמעותית לאחור. מנתוני לשכת התעסוקה עולה כי בשיעור האבטלה לא חל שינוי בשבועות האחרונים והוא עומד על כ-21.2%. גם על פי נתוני הלמ"ס למחצית השנייה של חודש יוני, שיעור האבטלה הרשמי לא השתנה לעומת המחצית הראשונה ונותר ברמה של 5.2%, אולם חלה ירידה בשיעור השוהים בחל"ת – מ-5.3% ל-4.9%.

מדד הניידות של גוגל מראה על צמצום הזמן שבילו תושבי ישראל במקומות מסחר ובילוי, בעבודה ובתחבורה, לטובת שהייה ממושכת יותר בבית ובטבע. לפי לשכת התעסוקה,

סקר אמון הצרכנים מלמד כי הפגיעה בצרכנים לא הייתה חמורה באופן חסר תקדים, כפי שניתן להתרשם מאמצעי התקשורת . מדד אמון הצרכנים המשיך לרדת במחצית הראשונה של חודש יולי,  אולם שיעור משקי הבית שצופים שמצבם יורע בקרוב נמוך מאשר בשנים 2013-2012.

סיכון לעלייה באינפלציה בטווח הבינוני

בנוגע לתחזית האינפלציה, זבז’ינסקי מסביר כי ציפיות האינפלציה בישראל ירדו לרמות נמוכות מאוד. בטווח הקרוב ישנם גורמים רבים לאינפלציה נמוכהף אולם במבט לעתיד נראה כי יש סיכוי רב לעלייה באינפלציה וזאת ממגוון גורמים, שהעיקרית שבהן היא גידול חד במצרף הרחב של הכסף שכולל מזומנים, חשבונות עו"ש, פיקדונות בשקלים ובמט"ח, קרנות, מק"מים ואג"ח הממשלתיות שהונפקו במקור לתקופה של עד שנתיים. קצב הגידול של המצרף הרחב עלה ל-16%, הגבוה ביותר מאז מאי 2009.

את העלייה הגבוהה ביותר רשמו תרות בעו"ש ובפיקדונות בשקלים ובמט"ח, וזאת כתוצאה משילוב של משיכות הציבור מקרנות הנאמנות, גידול בהוצאות הממשלה, הזרמות של בנק ישראל באמצעים שונים בהם רכישות אג"ח ומט"ח, עסקאות ריפו וכדומה, גידול באשראי המסחרי ע"י משיכות יתר והלוואות בערבות המדינה ובמשכנתאות.

סיבות נוספות שמצטרפות לכוח האינפלציוני הן: הגירעון הממשלתי שגדל בחדות, בפרט בגלל עלייה בהוצאות הממשלה ברבעון הראשון בשיעור של כ-20% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, הקצב הגבוה מאז 2001.

הגירעון נתפס כזמני ומתחייב לנוכח הנסיבות. אולם, הניסיון מלמד שקשה לצפות מהממשלה נקיטת צעדים מרסנים משמעותיים בשנים הקרובות. שהרי הממשלה לא עמדה אף פעם ביעד הורדת הגירעון שקבעה לעצמה ותמיד עדכנה אותו "זמנית" כלפי מעלה. הציבור הרבה פחות מוכן היום לקבל משטר צנע.

סיבה נוספת: הירידה ביחס החוב לתוצר בעשור האחרון לא הייתה תוצאה של משמעת פיסקאלית יוצאת דופן. השילוב של השפעת ירידה בריבית, האינפלציה שהייתה נמוכה מעליית מדד מחירי התמ"ג וייסוף השקל שכיווץ את החוב במט"ח תרמו תרומה משמעותית לירידה ביחס החוב לתמ"ג. אולם, כוחות אלה הגיעו לידי מיצוי, ולכן קטן גם הסיכוי שיחס החוב לתמ"ג ימשיך לרדת בשנים הקרובות.

בנוסף להגדלת הגירעון, הממשלה יכולה כעת להשפיע על כמות הכסף באמצעות הערבויות שהיא מעניקה לבנקים כדי שיתנו הלוואות. זה שינוי משמעותי שיאפשר לממשלה לשלוט על התחום שהיה בשליטת בנק ישראל. תמיד אפשר למצוא סיבות לעודד הלוואות לפרויקטים חיוניים כמו סיוע לעסקים קטנים, מימון פרויקטים אקולוגיים, תשתיות וכו’. הגדלת הגירעונות הממשלתיים ושיטת הערבויות מזרימות כספים לכלכלה הריאלית ומגבירות אינפלציה, להבדיל מה-QE של הבנקים המרכזיים שבעיקר ניפחו ערכים של הנכסים הפיננסיים.

גם בצד ההיצע קורים שינויים שתומכים באינפלציה. הייצור הזול בסין ותהליך הגלובליזציה מאבדים מכוחם הדפלציוני. מנגד, השפעתה של המהפכה הטכנולוגית להוזלת המחירים עשויה לקזז, לפחות חלקית, את ההשפעות האינפלציוניות.

זבז’ינסקי מסכם כי בציפיות האינפלציה הנוכחית, עולה האטרקטיביות של האג"ח הצמודות בטווחים בינוניים.

לאומי: "עולה הסיכוי להתאוששות כלכלית מהירה באירופה, בניגוד למצב בארה"ב ובישראל"

לאומי שוקי הון: עלייה בקצב ההדבקה עלולה לפגוע בהתאוששות הכלכלה

עוד לא נולד הטלפון שאי אפשר לפרוץ אליו, ותופתעו לדעת כמה זה קל ■ כך תגנו על הטלפון שלכם מהאקרים בכמה צעדים פשוטים

הסמארטפונים הפכו בשנים האחרונות חלק בלתי נפרד מחיינו, ממש כמו עוד איבר שבלעדיו אנחנו מתקשים לתפקד. אנחנו משלמים באמצעותם, נרשמים לשירותים שונים, חותמים על חוזים, חולקים מידע וכמובן שומרים על קשר עם העולם – והכול בלחיצה על כמה כפתורים, תוך חיסכון אדיר של זמן ומאמץ. אבל לכל היתרונות האלה נלוות גם סכנות: הטלפונים החכמים שלנו מהווים לעיתים קרובות מטרה למעשי נוכלות מסוגים שונים, בהם גניבת מידע ודרישות כופר. הזמינות והנגישות של המידע גורמת לכך שקל מאוד לדלות אינפורמציה רבה על כל אדם באמצעות גישה למכשיר הסלולרי שלו.

זה לא נעים, זה יכול לקרות לכל אחד ולפעמים התוצאות הן הרסניות – פריצה לטלפונים הניידים הפכה בשנים האחרונות לתופעה שכיחה, מטרידה וחוצת גבולות. אבל החדשות הטובות הן שיש מה לעשות. לפניכם חמישה כללים שיוכלו לעזור לכם לשמור על הטלפון שלכם מהאקרים, גם אם לא סיימתם תואר בטכניון.

דאגו לעדכן גרסה בקביעות:

רבים מעדכוני הגרסה קשורים למערכת האבטחה של הסמארטפון שלכם. לכן אם אתם מקבלים התראות בנוגע לעדכון גרסה, כדאי לכם לאפשר את העדכונים, שכן ככל שתדחו את העדכון זמן רב יותר, הדבר יגדיל את החשיפה של המכשיר לפריצות בדרכים שניתן היה להתגונן מפניהן.

אל תקליקו על קישורים:

האקרים רבים זוכים להצלחה כשהם משתמשים באמצעים פשוטים, ומנצלים את חוסר המודעות של הקורבנות שלהם. אחת הדרכים הנפוצות ביותר הן הפצת קישורים בוואטסאפ, בדואר האלקטרוני או במסרונים, תוך התחזות למוסדות מוכרים כמו בנקים, אתרי סחר או גופים רשמיים. מתקפות פישינג מבוססות על ניסיונות סחיטה בעקבות "פריצה" שלא התרחשה בפועל. הדרך הטובה ביותר להימנע מנפילה במלכודות כאלו, היא פשוט לא להקליק על קישורים לא מוכרים. זכרו, האפשרות שהבנק שלכם ייצור אתכם קשר באמצעות מסרון ויבקש מכם להזין פרטים חסויים היא קלושה ביותר. ואם מציעים לכם מתנות או הלוואות שנראות לכם טוב מדי, זה הזמן לגלות חשדנות ולנהוג בזהירות יתרה.

נעלו את הטלפון:

הדרך הפשוטה ביותר להגן על המידע האישי שלכם במקרה שהמכשיר מגיע לידיים הלא נכונות היא לנעול אותו באמצעות קביעת סיסמת כניסה אישית. בכל טלפון יש אפשרות להגדיר קוד בן ארבעה תווים לפחות, ובדרך כלל קיימות אפשרויות נוספות, כמו שרטוט של קווים על ידי החלקת האצבע על גבי המסך, אשר ניתן להגדיר.

בטלפונים מתקדמים ניתן לנעול את המכשיר בעזרת טביעת אצבע. האפשרות הזו היא הבטוחה ביותר, ואם המכשיר בשימוש של בני משפחה נוספים, אפשר להגדיר טביעות אצבע של יותר מאדם אחד.

עם זאת, הנעילה מגנה על הסמארטפון שלכם רק באופן זמני. אך במקרה שהמכשיר נגנב, הפורצים יוכלו לבסוף למצוא דרך לעקוף את הסיסמה שלכם ולהגיע למידע שמאוחסן בו, ולכן מומלץ להשתמש גם בנעילה מרחוק. אם המכשיר אבד או נגנב ואתם חוששים שנפל לידיים זרות, כדאי מאוד לנעול אותו מרחוק או למחוק את הפרטים שבו.

הקפידו על סודיות הסיסמאות!

האקרים שפורצים לסמארטפונים מחפשים לרוב מידע כמו סיסמאות לחשבונות של אתרי קניות, כדי לגנוב את פרטי כרטיס האשראי של המשתמש. לכן, כדי להקשות עליהם, כדאי שתבחרו סיסמה שונה לכל אתר ושירות שבו אתם משתמשים, ועדיף סיסמה ברמת בטיחות גבוהה המורכבת משילוב של אותיות גדולות וקטנות באנגלית, מספרים וסימנים.

כמו כן, אם הדפדפן שלכם מציע לכם לשמור סיסמה שבה השתמשתם – כדאי שלא תבחרו באופציה הזו, למרות הנוחות הטמונה בה, משום שאם המכשיר שלכם ייגנב, הגנב יוכל להיכנס לחשבונות שלכם בקלות. זאת גם הסיבה שלא מומלץ לשמור את הסיסמאות שלכם בסמארטפון באופן ידני, אם אתם מתקשים לזכור את הסיסמאות, שמרו אותן בדרך מתוחכמת. למשל באמצעות שילובן בקובץ טקסט כלשהו בדרך יצירתית המובנת רק לכם.

אל תהיו נדיבים מדי עם ההרשאות

קודם כל, עשו לכם כלל – לא מורידים למכשיר שלכם אפליקציות ממקורות לא מוכרים אלא מחנות האפליקציות הרשמיות בלבד. אם אפליקציה שהורדתם מבקשת הרשאות שנראות לכם לא רלוונטיות – שקלו שוב עד כמה אתם זקוקים לה, ואם היא לא חיונית – ותרו על ההתקנה. בנוסף, עברו מפעם לפעם על תפריטי הפרטיות וההרשאות במכשירכם, ובדקו אם אפליקציות שהורדתם בעבר לא עברו עדכונים שהפכו אותן למסוכנות לפרטיותכם. הדרך לעשות זאת היא באמצעות כניסה לתפריט ההגדרות וסקירת רשימת ההרשאות של כל אפליקציה. כמו כן, אם מותקנת לכם על המכשיר אפליקציה שאתם לא משתמשים בה, הסירו אותה.

הונאה בחסות הקורונה: האקרים מנצלים את המגפה למתקפות סייבר

פעילות ההאקרים גדלה ב-2019