מנהלת הרשות להשקעות במשרד הכלכלה אישרה 13 תכניות להקמה והרחבה של מפעלים באזור פיתוח א' בהשקעה בסך כולל של 257,591,500 מהם 51,518,300 שקלים יינתנו כמענק ממשרד הכלכלה
מנהלת הרשות להשקעות במשרד הכלכלה אישרה לאחרונה 13 תכניות במסגרת חוק עידוד השקעות הון, באזורי פיתוח א' בישראל.
באזור הצפון אושרו 11 תכניות בהשקעה של 246,471,500 שקלים ובמונחי מענק: 49,294,300 שקלים, שיובילו לקליטת עובדים חדשים.
התוכניות:
המ – לט (ישראל קנדה) בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת המ – לט (ישראל קנדה) בע"מ הממוקמת בציפורית (מר.תע.), תכנית השקעה בגין הרחבה של מפעל בסך של 55,000,000 שקלים ( 11,000,000 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מחברים, ברזים ושסתומים בשני תחומי פעילות:
תחום א' – מערכות פיקוח, הולכה, ובקרה תעשייתית.
תחום ב' – הובלת גזים אולטרה-טהורים בתעשיות מיקרו אלקטרוניקה ותעשיות אולטרה-נקיות נוספות. מוצרים אלו מעבירים גזים ונוזלים אשר תפקידם למדוד לפקח ולהעביר נתונים לגבי זרימה, לחץ וטמפרטורה במערכות מכשור ובקרה. מוצרים אלו מעבירים גזים ונוזלים בלחצים גבוהים, תנאי ואקום, טמפרטורות גבוהות, תנאי קורוזיה קשים. בנוסף, מוצרים אלו נדרשים לעמוד בדרישות ותקנים ייעודיים של הלקוחות.
תכנית ההשקעה מיועדת להרחבת המפעל על ידי השקעה במערכי ייצור ומכונות, הרחבת הייצור וכניסה לנישות ייצור חדשות. התכנית תאפשר להצעיד את החברה מרחק משמעותי לקדמת הטכנולוגיה העולמית לייצור חלקי מתכת ועיבודם, יחד עם פוטנציאל לכניסה לחומרים חדשים ומאפייני מוצר ייחודיים.
ורגוס בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת ורגוס בע"מ הממוקמת בנהריה (אז.תע.צפ.), תכנית השקעה בגין הרחבה של מפעל בסך של 43,000,000 שקלים (8,600,000 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת בייצור כלי חיתוך ממתכת קשה לכל סוגי התעשיות (לדוגמא: תחום הרכב והרפואה), כאשר עיקר פעילותה של החברה הינה בתחום ההברגות.
תכנית ההשקעה מיועדת לרכישת ציוד ומכונות. הציוד החדש כולל ציוד ציפו, כרסום וקידוח חדשים וכן תוכנות לניהול ואיסוף נתונים מרצפת הייצור והמכונות. אלו יאפשרו לחברה שליטה ובקרה על תהליכי וזמני היצור, על מנת לייעל את התפוקה ולהרחיב את כושר הייצור של המוצרים הקיימים. כל אלו יאפשרו לחברה להגביר את התפוקה, הפריון והשגת יתרונות תחרותיים.
אלפא גייט – מאזן בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת אלפא גייט – מאזן בע"מ הממוקמת בגלבוע – מבואות גלבוע – חבר (מר.תע.), תכנית השקעה בגין העתקה של מפעל בסך של 20,000,000 שקלים (4,000,000 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת בפיתוח ייצור ושיווק של שתלים דנטליים מסוגים שונים בייצור המוני אותם פיתחה החברה, ומיועדים לשיווק ללקוחות בארץ ובחו"ל.
תכנית ההשקעה מיועדת לבניית בניין חדש והעתקתו לאזור התעשייה מבואות גלבוע בנוסף להרחבה משמעותית של אמצעי הייצור ע"י רכישת מכונות נוספות. התכנית תאפשר לחברה תפוקת ייצור גבוהה יותר כמו גם שיפור בתנאי העבודה במפעל שכיום צפופים ומאולתרים.
אום פתרונות הספק בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת אום פתרונות הספק בע"מ הממוקמת בפארק התעשייה כרמיאל, תכנית השקעה בגין הרחבה של מפעל בסך של 20,000,000 שקלים (4,000,000 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת בייצור ספקי כוח. החברה מפתחת ומייצרת מוצרים המבוססים טכנולוגיותחדשניות אשר דורשים תשתיות פיתוח וייצור מתאימים.
תכנית ההשקעה מיועדת להרחבת פעילות החברה ורכישת ציוד ומכונות מתקדים. תכנית ההשקעה תסייע לחברה להרחיב את כושר הייצור, להגדיל משמעותית את תפוקות המפעל, לשפר את זמני האספקה, להגדיל את הפריון ולשפר את היכולת התחרותית בשוק המקומי והבינלאומי.
גלבוע תעשיות מיכשור בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת גלבוע תעשיות מיכשור בע"מ הממוקמת במגן שאול (אז.תע.), ספיר, תכנית השקעה בגין הרחבה של מפעל בסך של 20,000,000 שקלים (4,000,000 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת בייצור חלקי מתכת בעיבוד שבבי לתעשיית החלל, התעופה והרפואה וכן מוצרי פלסטיק מתקדמים המספקים פתרונות בתחומי החלל, רפואה קוסמטיקה ועוד.
תכנית ההשקעה מיועדת להרחבת המפעל שבמסגרתה החברה תרכוש מכונות נוספות לעיבוד שבבי וציוד טכנולוגי אשר יאפשרו לה להגדיל את תפוקת המצור בזמן אספקה קצר יותר.
פרי חן בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת פרי חן בע"מ הממוקמת בגלבוע – מבואות גלבוע – חבר (מר.תע.), תכנית השקעה בגין הרחבה ע"י הקמת מפעל נוסף בסך של 20,000,000 שקלים (4,000,000 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת בייצור שימורים ירקות הכוללים בין היתר: מלפפונים במלח וחומץ, שימורי זיתים, שימורי פלפלים ורסק עגבניות.
תכנית ההשקעה מיועדת להרחבת פעילות המפעל ע"י הקמת מפעל נוסף באזור התעשייה מבואות הגלבוע, חבר. במסגרת התכנית מתכוונת החברה לקלוט מערך ציוד ייצור חדיש לקו הירקות הכבושים. תהליכי האוטומציה והחדשנות הנ"ל יאפשרו לחברה להגדיל את היקף מכירותיה ובעיקר ליצוא.
דימר בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת דימר בע"מ הממוקמת בשלומי (אז.תע.), תכנית השקעה בגין הרחבה של מפעל בסך של 18,459,500 שקלים (3,691,900 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת בייצור ושיווק כלים לעיבוד עץ ותעשיות נוספות. תחום המומחיות של החברה באה לידי ביטוי באמצעי ייצור מתקדים וחדישים ובצוות מהנדסים העוסקים בתכנון הנדסי ובתמיכה במוצרים מתקדמים.
תכנית ההשקעה מיועדת להרחבת פעילות החברה באמצעות רכישת ציוד טכנולוגי מתקדם. התכנית תסייע לחברה להגדיל את נפח ההזמנות והפריון, קיצור בזמני המחזור למוצרים קיימים וחדשים, שיפור כושר התחרות בשווקי העולם ושדרוג ציוד לתמיכה בשווקים קיימים ולכניסה לשווקים חדשים.
אמ.אס אינטגרציה ופיתוח בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת אמ.אס אינטגרציה ופיתוח בע"מ הממוקמת בתפן (אז.תע.), תכנית השקעה בגין העתקה של מפעל בסך של 16,000,000 שקלים (3,200,000 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת בייצור מערכות מכניות עבור התעשייה הביטחונית, תעשיית ההיי-טק, מיכון רפואי, מערכות ימיות, מערכות אוטומציה לתעשייה, מכלולים מכניים לדפוס תעשייתי ומכונות חקלאיות.
תכנית ההשקעה מיועדת להעתקת פעילות המפעל ממעלות לאזור התעשייה תפן. בנוסף, בכוונת החברה לרכוש טכנולוגיות ייצור חדשות אשר צפויות לשפר משמעותית את יכולת ויעילות תהליכי הייצור שלהם. יתרה מכך, תכנית ההשקעה תאפשר לחברה להגדיל את יכולת פיתוח ייצור המוצרים, וייצור מוצרים חדשים בהתאם לדרישות הלקוחות.
לורדן אגשקלים בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת לורדן אגשקלים בע"מ הממוקמת בכפר סאלד, תכנית השקעה בגין הרחבה של מפעל בסך של 14,791,000 שקלים (2,958,200 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת בתכנון ייצור ושיווק של מחליפי חום (סוללות) להולכת נוזלים וגזים שונים למטרות חימום או קירור. הסוללות משמשות לתעשיות הקירור וחימום למיניהן כגון: למערכות מיזוג מרכזי למבני ציבור, מיזוג לכלי רכב ותחבורה כבדה ומערכות אלקטרוניות שונות.
תכנית ההשקעה מיועדת להרחבת המפעל ורכישת ציוד ומכונות. תכנית ההשקעה תסייע לחברה ב הגדלת כושר הייצור תוך הרחבת מגוון המוצרים לפי צרכי הלקוחות. בנוסף תאפשר חדירה לנישות חדשות שטרם פותחו על ידי המפעל באמצעות שיפור וייעול תהליכי ייצור ומעבר לאוטומציה ורובוטיקה.
ימוג'ה בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת ימוג'ה בע"מ הממוקמת בתל-חי (מר. תע.) (אז"פ א'), תכנית השקעה בגין הקמה של מפעל חדש בסך של 14,221,000 שקלים (2,844,200 שקלים במונחי מענק). החברה עוסקת בפיתוח וייצור של פוליסכריד סולפטי המיוצר ומופק ממיקרו-אצות אדומות. החברה פיתחה טכנולוגיה חדשנית המאפשרת גידול אחיד ואיכותי של מיקרו אצות, בסביבה מבוקרת ובעלויות מופחתות בהרבה בהשוואה לטכנולוגיות ייצור הקיימות בשוק.
תכנית ההשקעה מיועדת להקמת מפעל תעשייתי ותכלול השקעה בתשתיות ובמתקן ייצור חדשני.
מפעלי הנדסה רמים בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת מפעלי הנדסה רמים בע"מ הממוקמת בקרית שמונה-פיתוח גליל עליון (אז.תע), תכנית השקעה בגין הרחבה של מפעל בסך של 5,000,000 שקלים (1,000,000 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת תק"שים (תיבות קשר) ועמודי חשמל לסוגים שונים של פעילויות, צבאיות ואחרות.
תכנית ההשקעה מיועדת להרחבת פעילות החברה על ידי השקעה בציוד. התכנית תאפשר לחברה להגדיל את תפוקת הייצור והפריון.
באזור הדרום אושרו 2 תכניות השקעה בסך כולל של 11,120,000 שקלים, ובמונחי מענק: 2,224,000 מיליון שקלים שיובילו לתוספת של עובדים.
התכניות:
דביק א.ש.ח בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת דביק א.ש.ח בע"מ הממוקמת בשדה בוקר, תכנית השקעה בגין הרחבה של מפעל בסך של 7,000,000 שקלים (1,400,000 שקלים במונחי מענק).
האגודה מתמחה במתן פתרונות מקיפים למערכי האריזה בסוף קו הייצור. האגודה מפתחת נוסחאות דבק ייחודיות שמספקות מענה מלא לדרישות ולתנאי השוק המקומי והבינלאומי. פעילות הייצור מתבצעת באמצעות קווי ציפוי דבק משוכללים, מגוון מכונות חיתוך וליווי של תהליכי הייצור על ידי מעבדה. במהלך השנים הרחיבה דביק את פעילותה למגוון של פתרונות אריזה, הכוללים: סרטי ביטחון, סרטי קשירה, וניילון סטרץ'.
תכנית ההשקעה מיועדת להרחבת הפעילות הקיימת, להעמקת הייצור, ולפיתוח מוצרים חדשים בתחומי פעילותה. במסגרת תוכנית ההשקעה מתכננת החברה לרכוש ציוד ייצור חדש, לטובת הוזלת עלויות ייצור, צמצום פחתים ועוד. ביצוע התכנית יאפשר לחברה לייצר מוצרים חדשים שפותחו כמו ידיות נשיאה למארזים וכן כניסה לתחום סרטי הדבקה למכשירים אלקטרוניים.
נירית זרעים בע"מ
מנהלת הרשות להשקעות אישרה לחברת נירית זרעים בע"מ הממוקמת בנתיב העשרה, תכנית השקעה בגין הרחבה של מפעל בסך של 4,120,000 שקלים (824,000 שקלים במונחי מענק).
החברה עוסקת בטיפוח, ייצור ושיווק זרעי מכלוא של ירקות. החברה עוסקת בחמישה גידולי ירקות עיקריים: עגבנייה, פלפל, מלון, אבטיח ומלפפון ומשווקת את תוצרתה בכ- 84 מדינות בעולם.
תכנית ההשקעה מיועדת להרחבת פעילות ייצור המפעל. במסגרת התכנית בכוונת החברה לרכוש מכונות עם טכנולוגיות חדישות. אלו יאפשר לחברה שיפור משמעותי בתהליך עיבוד הזרעים ואריזתם לקבלת מוצר אחיד והדיר.
ד"ר נחום איצקוביץ, מנהל הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה: "רשות ההשקעות ממשיכה לסייע בהקמה והרחבה של מפעלים ברחבי הפריפריה, בצפון ובדרום, ביו"ש ובירושלים, בכל השקעת הון קטנה כגדולה יש ערך מוסף לכלכלה ביצירת מקומות תעסוקה, כמו גם בתרומה למשק, לצמיחה, לייצור, לפריון ולייצוא ובכך, לחזק את כלכלת המדינה ואזורי הפיתוח השונים".
אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, מתייחס בסקירתו השבועית למגפת הקורונה בסין, ומעריך כי הנזקים ממנה עשויים להיות בלתי הפיכים: "הכלכלה השנייה בגודלה בעולם סגורה לעסקים. השוק מחכה לנקודת 'שיא ההדבקה' של וירוס הקורונה, זאת לאור הסגר והבידוד האגרסיבי בסין. ככל שיגיע מהר יותר כך השוק יתקן במהירות את כל הירידות, אך ככל שנקודת השיא תתעכב כך הנזקים עשויים להפוך לבלתי הפיכים. הקורונה, כמו כל זעזוע מאקרו כלכלי, משבש את תכניותיהן העסקיות של חברות, אך הניסיון מלמד שמשך השיבוש עשוי להיות משמעותי הרבה יותר מהיקפו. נדגים זאת על סקטור התיירות בישראל בזמן ירי הרקטות על גוש דן. בזמן ירי הרקטות לישראל התיירות המקומית נפגעה. לאחר זמן מסוים בלי תיירים בעלי המלון יגיעו למסקנה שאין לו ברירה אלא לפטר עובדים, שהם לא יוכלו לעמוד בהחזרי ההלוואות שלקחו, לא יוכלו להמשיך לממן את השקיית הגינות, לשלם את המיסים ועוד. לאחר נקודת שבירה כזאת, גם אם הרקטות / משבר הקורונה יסתיים והכלכלה תחזור לשגרה, כבר לא יהיה עם מה לעבוד – המלון סגור".
בהתייחסו לריבית בישראל, מעריך כהנוביץ כי יש "לחץ מתגבר להפחתת ריבית בנק ישראל במחצית השנייה של השנה. תחזיות הצמיחה של בנק ישראל ל-2020 נמוכות מאד (2.6% בניכוי לווייתן) ונראה שייאלץ להפחית אותם שוב בעדכון הבא, באפריל. נגיד בנק ישראל הציג לפני שבועיים בוועדת הכספים של הכנסת תמונת מצב כלכלית, ובין היתר תיאר את הריבית הריאלית בישראל ככזאת ש'אינה נמוכה בהשוואה בינלאומית', מה שעשוי ללמד על האופן בו הנגיד רואה את הריבית. בנק ישראל טוען שרכישות המט"ח שלו נועדו להרחיק ספקולנטים אך במבחן התוצאה נראה שרזרבות המט"ח שלו והיציבות שהוא גורר מושכות ספקולנטים. נזכיר כי לפי נתונים של בנק אוף אמריקה מהחודש שעבר השקל הוא המטבע השני בעל היקף פוזיציות ה'לונג' שיש עליו".
עוד מעריך כהנוביץ כי "סביב חודש מאי בנק ישראל יחושק בלחץ עצום להפחתת ריבית. האינפלציה ב-2021 תתקרר לעומת 2020 וזה משהו שיתחילו להתעסק בו סביב חודש מאי – זאת לאור אינדיקציות לירידת מחירים צפויות, ביניהן הארנונה ב-2021, תעריף החשמל, דיור ורפורמות שנמצאות בשלבים מסוימים בניהם של פירוק מועצת הצמחים, פתיחת חלק משוק החלב לתחרות, פתיחת שוק המוניות לתחרות, לחץ כלפי מטה על מחיר הנפט, והתפוגגות העלאות מיסים של 2020. כבר באמצע 2020 כשהשוק יתחיל לחקור יותר את 2021 אנו מעריכים שנראה גם הציפיות הגלומות קדימה מתקררות. במקרה כזה הלחץ על בנק ישראל להפחתת ריבית יגבר".
בנוסף, כהנוביץ מעריך כי "כלכלת הודו בולמת והממשלה יוצאת בהרחבה פיסקלית חירום מטרידה. הודו אחד השווקים המתעוררים הגדולים בעולם, וכזאת שנראה על פניו שצומחת בקצב מהיר, נראית בבעיה קשה, כשהכריזה במפתיע על צעדי חירום שכוללים הרחבה פיסקלית בהיקף של 40 מיליארד דולר. רק נזכיר כי הרחבות פיסקליות חירום מבצעות כלכלות שבמיתון, מה שעל פניו לא נראה המצב בהודו. אלא שלאחרונה מתרחבות הטענות שנתוני התמ"ג של הודו נופחו. הטיעונים הללו מתבססים בין היתר על נתוני צריכת החשמל החלשים שמתארים האטה חריפה. מחלוקת רמת התוצר הפכה לנושא לאומי בעיתונים הכלכליים בהודו, לאחר שמודי הבטיח להפוך את הודו לכלכלה של 5 טריליון דולר".
אקסלנס רכשה את תיקי ההשקעות וקרנות הנאמנות של אלומות
סקירת הפועלים: הקורונה צפוי להוביל להורדת ריבית
הבוקר (3.2.20) הגיעה לישראל השרה ההולנדית לענייני סחר חוץ ושיתוף פעולה, הגב' זיגריד קאך. קאך הגיעה בליווי של משלחת עסקית גדולה, ובה בכירים מחברות הולנדיות ידועות ובהן פיליפס. מטרת הביקור להכיר את התעשייה הישראלית החדשנית ואת השימוש בטכנולוגיות מתקדמות, וכן לקדם את שיתוף הפעולה הקיים בנושא כלכלה מעגלית – כלכלה החוסכת בחומר גלם ובאנרגיה. במהלך הביקור התקיים מפגש בנושא הכלכלה המעגלית של המשלחת העסקית ושל כ-50 חברות ישראליות.
משרד הכלכלה ציין שרואה ערך רב בלמידה ממדינות עם פעילות משמעותית בתחומי הכלכלה המעגלית דוגמת הולנד ופינלנד. מדינות אלה, מצידן, מעוניינות לייצר שיתופי פעולה עסקיים עם חברות ישראליות כדי לרתום את החדשנות הישראלית להתמודדות עם האתגרים הטכנולוגיים של הכלכלה המעגלית וניצול ההזדמנויות העסקיות שרק יתרחבו בהתאם לאג'נדות העולמיות בנושאי סביבה. במסגרת שיתוף הפעולה בין הולנד לישראל, הגיעה משלחת עסקית של 12 חברות הולנדיות בהובלת שרת סחר החוץ ופיתוח שיתופי פעולה ההולנדית, הגב' זיגריד קאך. החברות מגיעות מתחומים מגוונים של ניהול פסולת, מחזור, אקדמיה, אדריכלות, תשתיות, מזון, חקלאות וחברות ייעוץ שמתמחות בתחום.
המפגש הוא חלק מהמאמצים והיוזמות של מינהל תעשיות לקידום תכנית לאומית לכלכלה מעגלית בתעשייה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, התאחדות התעשיינים, המועצה הישראלית לבניה ירוקה, רשות החדשנות וגופים רבים נוספים, אשר מטרתה להניע את התעשייה לשימוש יעיל יותר במשאבים ולטיפול בבעיות סביבתיות באמצעים טכנולוגים חדשים כבר בשלבי התכנון, העיצוב והיצור המוקדמים ובכך להפוך את הדרישות הסביבתיות להזדמנות במקום לנטל על התעשייה. התוכנית מתמקדת בסקטור הבנייה והתשתיות, סקטור האריזה וסקטור הכימיה והפארמה, לצד תחומים רוחביים כמו תמיכה בחדשנות, במחזור ובהעלאת המודעות של התעשייה לתועלות הכלכליות והסביבתיות של כלכלה מעגלית. במקביל, התוכנית גם פועלת לטיוב רגולציה כך שהיא תאפשר קיום של פרויקטים מעגליים.
מדובר בתוכנית פורצת דרך עבור התעשייה הישראלית, אשר מיישרת קו עם מגמות עולמיות עם דגש על האיחוד האירופי שרואה בכלכלה המעגלית את פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר עבור התעשייה בעשורים הקרובים. במקביל, כלכלה מעגלית מאפשרת לתעשייה להפוך לחלק מהפתרון הסביבתי הגלובאלי באמצעות הקטנת טביעת הרגל הסביבתית של ענפי הכלכלה (ובעיקר התעשייה). השרה כמו כן תיפגש עם שר הכלכלה אלי כהן.
בשנת 2018 יחסי המסחר הבילטראליים עם הולנד נאמדו בהיקף של 3.7 מיליארד דולר, מתוכם הייצוא היווה 2.2 מיליארד דולר, ו-1.5 מיליארד דולר ייבוא. לפי נתוני הלמ"ס, סך הייצוא להולנד במחצית הראשונה של שנת 2019 עמד על 1.12 מיליארד דולר, וסך הייבוא מהולנד לישראל עמד על כ-700 מיליון דולר. הולנד הינה שותפת סחר חשובה של ישראל באירופה, וככזו שיתוף הפעולה עמה חולש על מגוון תחומים נוספים, ובהם גם נושא שיתוף הפעולה במחקר ופיתוח (מו"פ), חדשנות והכלכלה המעגלית.
מנהל מינהל סחר חוץ, אוהד כהן: "מינהל סחר חוץ של משרד הכלכלה והתעשייה מברך על ביקור השרה בארץ ועל הנכונות לקדם שיתופי פעולה בנושאים שונים ומגוונים. המינהל מפעיל מערך של כ-50 משרדים כלכליים, הפרוסים ברחבי העולם לשם קידום יצוא והשקעות זרות, כולל אחד בהולנד, אשר מקדמים את הייצוא הישראלי, בכך שמקשרים בין החברות הישראליות לגורמים הרלוונטיים בחו"ל. בנוסף מערך כלי סיוע לתעשייה מאפשר לחברות ישראליות לקבל תמיכה כספית לטובת הרחבת פעולות הייצוא של החברות בחו"ל".
משרד הכלכלה תומך במאיץ ליזמי טכנולוגיה בקריית שמונה
אחרי חודש תנודתי, הקרנות המסורתיות (אקטיביות ופסיביות) גייסו בינואר סכום הנאמד ב-645 מיליון שקלים
שוקי המניות והאג"ח הציגו בסיכום חודשי מגמה מעורבת: התעשייה האקטיבית המסורתית (ללא כספיות) הציגו גיוסים בסיכום חודש ינואר בסכום של כ-1.560 מיליארד שקלים; התעשייה הפסיבית (קרנות מחקות + קרנות סל) רשמה פדיונות של כ-915 מיליון שקלים, והקרנות המחקות גייסו כ-1.155 מיליארד שקלים ואילו קרנות הסל רשמו פדיון ענק של כ-2.07 מיליארד שקלים. הקרנות הכספיות גייסו כ-750 מיליון שקלים. עם זאת, ביום המסחר הראשון של חודש פברואר נרשמה יציאת כספים גדולה. כך עולה מסקירה של מיטב דש, בית ההשקעות.
קרנות מנוהלות אג"ח כללי שומרות על ראשות טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות, גם עם,תחילת שנת 2020 תודות לגיוס של כ-805 מיליון שקלים. קרנות מנוהלות מנייתיות (כולל הגמישות): פותחות את השנה עם עלייה ניכרת בקצב הגיוסים לסכום של כ-400 מיליון שקלים.קרנות אג"ח מדינה ממשיכות במומנטום החיובי גם בינואר, ורושמות גיוס הנאמד בכ-180 מיליון שקלים.
במונחים של תעשיית קרנות הנאמנות כולה, דהיינו: קרנות מסורתיות אקטיביות, קרנות נאמנות פסיביות: מחקות וקרנות סל, וכן הקטגוריה של קרנות כספיות, חודש ינואר נסגר בגיוסים גבוהים של כ-1.395 מיליארד שקלים, מעט יותר ממחציתם בקרנות הכספיות.
נתון זה משקף כניסה של כ-750 מיליון שקלים לקרנות הכספיות, וגיוסים בסך של כ-645 מיליון שקלים לקרנות המסורתיות. סכום זה (של 645 מיליון שקלים) מבטא גיוס של כ-1.56 מיליון שקלים בקרנות האקטיביות-המנוהלות ופדיון בסכום של כ-915 מיליון שקלים לקרנות הפסיביות, תוך הבדל ניכר בין הקרנות המחקות שגייסו כ-1.155 מיליארד שקלים לבין קרנות הסל שרשמו פדיון בסכום של כ-2.07 מיליארד שקלים.
הפדיון הגדול מאוד בקרנות הסל נובע בעיקרו, לא מתנאי השוק, אלא מאילוצים רגולטוריים שחייבו את מנהלי קרנות הסל למכור את קרנות ה"בית".
ברמת התעשייה האקטיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, קרנות אג"ח כללי, שהיא גם הקטגוריה הגדולה בתעשייה, שומרות על ראשות טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות, גם בפתיחת שנת 2020 עם גיוס של כ-805 מיליון שקלים.
קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, בעקבות עליות השערים החזקות שנרשמו בעיקר בראשית החודש במדדי המניות הגלובליים, הקרנות המנייתיות פותחות את השנה עם עלייה ניכרת בקצב הגיוסים לסכום של כ-400 מיליון שקלים בהובלת קרנות מניות בארץ.
קרנות אג"ח מדינה ממשיכות במומנטום החיובי, ורושמות גיוס הנאמד בכ-180 מיליון שקלים. קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות, רושמות גיוס חיובי זה חודש שלישי ברציפות, ואף עולות בקצב הגיוסים לסכום של כ-165 מיליון שקלים.
הקרנות האג"חיות השקליות, שסבלו במרבית 2019 מפדיונות מתמשכים ועברו לקראת סופה לגיוסים קלים, רושמות בינואר עלייה ניכרת בקצב הגיוסים לסכום של כ-130 מיליון שקלים.
קרנות אג"ח חו"ל לאחר שנה רצופה בפדיונות, פותחות את שנת 2020 ללא שינוי.
הקרנות המנייתיות הפסיביות פדו 22 מיליארד שקל
ברמת התעשייה הפסיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, הקרנות המתמחות במניות, שזו גם הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו, סיימו את חודש ינואר בפדיונות הנאמדים בסכום של כ-22 מיליארד שקלים. בחתך של מכשיר ההשקעה, היה פער בין הקרנות המחקות שגייסו כ-615 מיליון שקלים, לבין קרנות הסל שרשמו פדיונות של כ-1.835 מיליארד שקלים. בתוך הקטגוריה הזו, בחתך של יעד ההשקעה, היה פער בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שפדו כ-175 מיליון שקלים לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיונות של כ-1.045 מיליארד שקלים.
ועוד ברמת התעשייה הפסיבית, קרנות אג"ח מדינה ממשיכות להציג גיוס חיובי של כ-75 מיליון שקלים. קבוצת קרנות אג"ח כללי, שהיא מאוד קטנה בתעשייה הפסיבית, (בתעשייה האקטיבית היא הקטגוריה הגדולה ביותר) עולות בקצב הגיוסים בפתיחת חודש ינואר לסכום של כ-60 מיליון שקלים.
קרנות אג"ח חברות שהיו המגייסות הגדולות בשנת 2019, רושמות החודש גיוס של כ-90 מיליון שקלים (מחקות + קרנות סל).
ולבסוף – תעשיית הקרנות הכספיות רושמות גיוסים של כ-750 מיליון שקלים, כ-400 מיליון לכספיות השקליות וכ-350 מיליון לכספיות הדולריות.
נכון ל-30.1.2020, יום חמישי, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על 355.3 מיליארד שקלים. נתון זה מתפלג באופן הבא:
תעשייה אקטיבית: 221.2 מיליארד שקלים, מהם 191.0 מיליארד שקלים בקרנות מסורתיות, ו-30.2 מיליארד שקלים בקרנות כספיות.
תעשייה פסיבית: 134.1 מיליארד שקלים, מהם 91.7 מיליארד שקלים בקרנות סל ו-42.4 בקרנות מחקות.
רשות ניירות ערך מציעה: ניהול תיקים דיגיטלי דרך קרנות נאמנות
[update_מצאתם בסניף של רשת בינלאומית בארץ תווית עם מחיר במט"ח? אתם זכאים לשלם את המספר הנקוב בשקלים – למשל 50 שקל, כשהפריט נושא תג מחיר של 50 אירו
החוק להגנת הצרכן חושב עלינו הצרכנים, כך מסתבר, ודואג גם לפרטים הקטנים – וכל מה שנשאר לנו זה להכיר אותו. סוגיית הצגת מחירים בשקלים בלבד היא אחד הסודות שרוב הצרכנים אינם מכירים ויופתעו מאוד לגלות.
לכן, כדאי שתדעו ותזכרו, כי על פי חוק הגנת הצרכן, אי הצגת המחיר בשקלים או הצגת מחיר במטבע חוץ לצד המחיר בשקלים, עלולה להטעות את הצרכן, ולכן החוק מחייב את החנויות להציג מחיר בשקלים בלבד, ואף מאפשר לצרכן לשלם בפועל את סכום המט"ח הנקוב על התווית, אבל בשקלים.
כך למשל, על חולצה שמחירה 30 אירו, אתם זכאים על פי החוק לשלם בקופה 30 שקל בלבד. נשמע טוב מכדי להיות אמיתי? אולי, אבל בדיקה מעלה כי אכן כך הדבר. הצגת מחיר במט"ח נחשבת לעבירה פלילית, מכיוון שהיא מטעה את הצרכן.
"כל עוסק מחויב להציג על גבי מוצר את מחירו הכולל של המוצר ובשקלים דווקא", מסבירה עו"ד יעל כהן שוואט מהמחלקה המשפטית של המועצה הישראלית לצרכנות. "כל הצגה אחרת אינה עולה בקנה אחד עם דרישת החוק, למעט מקרים מיוחדים בודדים, שאליהם יש התייחסות בדין" (כרטיסי טיסה וחבילות תיירות, דיוטי פרי וכדומה). "לפיכך, אם מצוין על המוצר מחיר אחד והוא במטבע זר, הצרכן רשאי להניח כי מדובר במחיר המוצר בשקלים, והוא זכאי לדרוש את המוצר בסכום הנקוב על התווית ובשקלים".
אולם למרות שהחוק שריר וקיים, מסתבר שהרשתות השונות לא תמיד מקפידות לכבד אותו. כך למשל מספרת א' מהקריות, שבמסגרת שופינג חורפי נכנסה לרשת האופנה זארה ומדדה מעיל שנשא את תג המחיר 79.90 אירו. כשהגיעה לקופה דרשה לשלם 79.90 שקל (ולא אירו), בהתאם לחוק הגנת הצרכן – שכאמור מחייב חנויות בישראל לפרסם את המחירים בשקלים בלבד. אך למגינת לבה, סירב מנהל הסניף לבקשתה והבהיר כי על הרשת לבדוק את טענתה, בבדיקה שאורכת שלושה שבועות, ובה יצפו בחומרים ממצלמות האבטחה בחנות, כדי לוודא שהיא לא הסירה בעצמה את מדבקת המחיר בשקלים.
בתלונה שהגישה למועצה הישראלית לצרכנות, כתבה א' כי באתר החברה לא מצוינת מדיניות זו. "החברה עברה על החוק, בכך שהמוצר לא נמכר במחיר שהוצג, כפי שקובע החוק", כתבה בתלונה והוסיפה: "אם הרשת טוענת שלקוח יכול להסיר מדבקה כלשהי שהסתירה את המחיר, אז שלא תעבוד עם מדבקות על מחירים כשידועה לה הרגישות לכך, או שתיקח אחריות למעשים אלו".
התלונה של א' כמובן אינה התלונה היחידה מסוג זה שהוגשה השנה למועצה הישראלית לצרכנות, בכל הנוגע לסימון מחירים בשקלים. גם ס', שביקשה לקנות חגורה שעליה מחיר באירו בסניף פול אנד בר (מקבוצת זארה ישראל) באחד הקניונים, התבשרה כי תוכל לרכוש את החגורה רק לאחר בדיקת קב"ט. לטענת הלקוחה, החברה לא טיפלה בתלונה בצורה משביעת רצון, וכשנאמר לה כי היא יכולה לחזור לסניף ולרכוש את המוצר על פי מחירו באירו, המוצר כבר אזל ממלאי החנות.
רשתות אופנה בינלאומיות כמו זארה, מנגו ואחרות, מפרסמות את המחיר בשקלים כמדבקה על תווית המחיר המקורית של פריט הלבוש, מאחר שהפריט מגיע מחו"ל עם המחיר במט"ח. ברוב המקרים מודבק המחיר בשקלים על גבי המחיר במט"ח, כך שהוא מכסה אותו. אך לפעמים המחסנאי שמדביק את המחיר בשקלים מפספס, והמחיר באירו נשאר גלוי לעין.
ומה קורה כשהמדבקה עם המחיר בשקלים מונחת באופן שמאפשר לראות בבירור את שני המחירים? במקרה כזה אגב נחשפים גם פערי המחירים בין ישראל לאירופה, לרעת הלקוח הישראלי, בדרך כלל, שנדרש לשלם לעיתים עשרות אחוזים יותר.
בית המשפט התייחס לסוגיה הזו כבר לפני כעשר שנים, כשפסק נגד חברת קסטרו במקרה שבו הוצגו מחירים בשקלים לצד מחירי מט"ח. "להוספת מחיר במטבע זר פוטנציאל מטעה במיוחד, שכן המחירים באירו ו/או בדולר של ארה"ב, נמוכים בהרבה מהמחיר בשקלים חדשים", כתבה השופטת דורית רייך-שפירא בפסק הדין. "אי בהירות במחיר או בגובה ההנחה היא דרך קלה וזולה במיוחד שבה יכול ספק להביא את הצרכן לרכישה, תוך ניצול חולשתו של הצרכן בדרך שאיננה הוגנת".
גופים החשודים בהונאה לא יוכלו לסלוק אשראי
מהן זכויות הצרכנים ואיך ללמוד צרכנות נבונה
מעודכן ל-02/2020לאחרונה ביטל בית המשפט הסכם בין אישה, שבינתיים נפטרה, לבין אחיה שמונה לאפוטרופוס לגופה, ולפיו יקבל את דירתה. השופטים קבעו שכל אפוטרופוס מחויב לפעול למען האינטרסים של האדם שעליו מונה ולהימנע מניגוד עניינים, ולכן אסור לו לקבל טובות הנאה ללא אישור מבית משפט.
כמו כן המנוחה אובחנה כסובלת מפיגור שכלי קל וסכיזופרניה. אחיה מונה לשמש לה כאפוטרופוס לגוף כשהייתה מאושפזת במרכז גריאטרי כמה חודשים לפני מותה. לא זמן רב אחר כך חתמה על הסכם המתיר לאחיה לקבל את דירתה לאחר מותה.
לדברי האח, האיסור לקבל מתנות חל על אפוטרופוס לרכוש ואילו הוא מונה לאפוטרופוס לגוף. עוד הוסיף שהפסיכיאטר שמונה בהליך הקודם קבע שאחותו הייתה כשירה לבצע פעולות משפטיות, ולכן אין כל עילה להתערב בממצאי בית המשפט למשפחה.
השופט לא קיבל את ההנחה שיש הבדל בין סוגי האפוטרופסות. לפיו כל סוגי האפוטרופוסים מחויבים לפעול לטובת האדם שעליו הם ממונים ולהימנע ממצב של ניגוד עניינים, ובהקשר זה אין הבדל בין אפוטרופוס לגוף או לרכוש.
השופט הוסיף שאין ספק שקבלת דירתה של המנוחה הציבה את אחיה בניגוד ענייניים – שהרי היה לו אינטרס מובהק שלא תחזור אליה לאחר האשפוז (ואכן הוא העביר אותה למוסד). בנסיבות אלה, האח היה מחויב לקבל את אישורו של בית המשפט למהלך.
מה שכרו של אפוטרופוס ומי משלמו
מה זה אפוטרופוס – מה הוא חייב, למה הוא זכאי
כל הזכויות שלכם שחייבים לממש עד תום שנת המס
הפחתה של 1.3% בגמלה בקרנות הפנסיה הוותיקות, שתוכננה לאפריל 2020, תידחה עד להקמתה של ממשלה חדשה. מסתמן כי הקיצוץ יידחה עד דצמבר 2020.על פי התוכנית במקום ההפחתה ימומן הגירעון במסגרת חקיקתו של החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים.
לפי הוראה שהתקבלה ביולי 2018 על ידי דורית סלינגר, הממונה על רשות שוק ההון לשעבר, הקיצוץ בגמלאות של עמיתי הקרנות הוותיקות אמור היה להתבצע בתוך שנה עד יוני 2019. הקיצוץ נהגה במטרה ליצור איזון בקרנות לנוכח הגירעון שנוצר בקרנות הפנסיה, מאחר שוועדת הכספים סירבה לחוקק את החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים. העלאת גיל הפרישה לנשים הייתה שנויה במחלוקת. חברי הוועדה התנו את תמיכתם בהעלאת גיל הפרישה לנשים בכך שינתנו פיצויים לנשים מפוטרות בגילאי 50 ומעלה ולנשים במקצועות שוחקים שנאלצות לסיים את עבודתם.
בשנה שעברה האריך מנהל רשות שוק ההון משה ברקת את התקופה להעלאת גיל הפרישה בלי לקצץ בזכויות העמיתים עד לאפריל הקרוב, לאחר הבנה שהושגה בין רה"מ בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון ושר הרווחה דאז חיים כץ, שלפיה משרד האוצר יגיש חוק להעלאת גיל הפרישה לנשים ל־65. ביוני 2019 פירסם האוצר תזכיר הצעת חוק להעלאת גיל הפרישה לנשים.
האוצר מציע מהלך שיבוצע באופן הדרגתי על פני 11 שנים, החל מאפריל 2020. לפי ההצעה, בשלוש השנים הראשונות העלאת גיל הפרישה תהיה בקצב של ארבעה חודשים בשנה, ובשאר השנים שלושה חודשים בשנה. לאחר מכן, גיל הפרישה יוצמד לעלייה בתוחלת החיים, ולפי הערכות יעלה בקצב של חודש בשנה. עם זאת, לפי הצעת האוצר, גיל הפרישה לנשים לא יוכל לעלות על זה של הגברים.
הממשלה צפויה לדון בחוק התקציב לשנים 2021-2020 ובחוק ההסדרים במשק רק בסוף יולי או במהלך אוגוסט 2020. שני החוקים הללו צפויים לקבל את אישור הכנסת רק בדצמבר 2020, אם לא ייערכו בחירות רביעיות.
לא יקוצצו קרנות הפנסיה הוותיקות – במקום יועלה גיל הפרישה לנשים
הבחירות באופק ושר האוצר נבהל; האם יזרים כספים וימנע פגיעה בגמלאי קרנות הפנסיה הוותיקות?
הנגיף הסיני ממשיך להכות בכלכלה. בעקבות התפשטות וירוס הקורונה, מדד שנגחאי הסיני יצלל בשיעור 8.7% בפתח יום העסקים באסיה. משרד האוצר גם מטבע היואן נחלש ב-1.7% ועומד על 7.01 לדולר. משרד האוצר הסיני הצהיר שיתמוך בחברות שנפגעו מהנגיף.
הבנק המרכזי של סין (People’s Bank of China) הודיע אתמול כי הוא יזרים לשווקים 1.2 טריליון וואן (173 מיליארד דולר בקירוב) לצורך תמיכה בנזילות לנוכח הפגיעה הקשה בשווקים המקומיים, שמצויה בימים אלה בסוג של הסגר מול העסקים ברחבי העולם. ההערכות בשוק הן שהממשל בסין ייזום בימים הקרובים הקלות נוספות, ייתכן שבאמצעות שערי הריבית.
מעודכן ל-07/2020
המיתוס אומר שגברים הם נועזים ומעדיפים סיכונים, ואילו נשים זהירות יותר ומעדיפות ביטחון. בהיבט של השקעות זה אומר שגברים יעדיפו מניות ונשים – אג"ח וחסכונות. אבל האם זה נכון?
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
הבדלי השקעות בין גברים לנשים
לפי מחקר שפורסם במגזין השוויצרי "Neue Zürcher Zeitung", התמונה מורכבת יותר. לפי המחקר ולפי מחקרים תומכים אחרים, ההבדלים בדפוסי ההשקעה נובעים מההבדלים החברתיים והביולוגיים בין גברים לנשים. לנשים למשל יש העדפה למניות חברתיות יותר בנושאים כמו אקולוגיה, אתיקה, הלוואות זעירות או חברתיות, אלא שלא תמיד להחלטות הללו יש השפעה על השורה התחתונה.
מחקר אחר, שפורסם במרכז המחקר הפיננסי של אוניברסיטית קלן שבגרמניה, מצא שמנהלות תיקי השקעות נוטות פחות לשנות את תיק ההשקעות שלהן לעומת גברים. בנוסף, מציינים במחקר, גם אסטרטגיית ההשקעות של נשים יציבה יותר.
נשים וגברים – העדפת סיכון
המחקר של אוניברסיטת קלן, שסקר 8,000 גברים ונשים, לכאורה תומך במיתוס שנשים נוטות פחות לסיכונים מגברים, אלא שההבדל אינו מובהק. 38% מהנשים מעדיפות מסלול עם יותר סיכונים לעומת 45% מהגברים.
עם זאת, בניתוח המסקנות נראה שהסיבה היא פשוט שלרוב לגברים יש יותר כסף ולא כי הנשים פחות אוהבות סיכון. לפי המחקר, לרוב לנשים יש חצי מהסכום שיש לגברים להשקיע, ולכן הן זהירות יותר.
הבדלים בין גברים לנשים בתעשיית הפיננסים
באותו עניין, נשים פחות ניגשות למשרות בתחום הפיננסים, למשל כלכלניות או ברוקריות. ממחקר של הלמ"ס שפורסם לאחרונה נראה שנשים מעדיפות תחומים שבהם עוסקות יותר נשים ובעיקר תחומים טיפוליים, כמו ייעוץ חינוכי, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת וכד'. כמו בתחומים רבים גם בהשקעות נשים רבות סובלות מתסמונת המתחזה – ממעיטות מערך יכולתן, בעוד גברים מפריזים ביכולתם. כמעט 60% מהגברים מדרגים את ההשקעות שלהם כטובות מאוד לעומת 47% מהנשים. בפועל זה לא אמר שהן צודקות. כך במיליוני תיקי השקעות שנבחנו בשנות המשבר 2007-2008 הביצועים של נשים היו טובים יותר ב-4%-6% מאלה של הגברים.
מיזמי לימוד השקעות ושוק ההון לנשים
צריך לזכור שעד לפני כמה שנים לנשים כלל לא היה מה להשקיע. הן היו יוצאות פחות לעבודה ויותר תלויות בבעליהן. כשהן כבר יצאו לעבוד, פחות נשים היו במשרות מלאות. כיום יש יותר ויותר נשים במשרות ניהול או בפיננסים, כך שהמצב יכול להשתפר עוד בעתיד.
בארץ יש כמה יוזמות למטרות רווח וגם של עמותות שנועדו לעודד נשים להשקיע ובתוך כך לזכות בעצמאות כלכלית רבה יותר. המפגשים מאורגנים על ידי נשים ולמען נשים, למשל פרויקט תשקיעי בעצמך של IBI, חוסכות לעתיד של העמותה להעצמה כלכלית של נשים, קורס אוריינות פיננסית של אמנה – תנועה לדתיות לאומיות, פמיננסי – מכללה כלכלית לנשים, ועוד קורסים בשוק ההון המיועדים לנשים. מטרת הקורסים היא להשתחרר מהחשיבה שנשים מבינות פחות וכן לגרום להן להרגיש בטוחות יותר ביכולות שלהן.
לראשונה: הוצאות ביטוח לאומי עולות על ההכנסות – מה ההשלכות?
שילם ביוקר: פליטת הפה הסקסיסטית עלתה למשקיע מיליארד דולר
מעודכן ל-02/2020
ביטוח בריאות לילדים הוא בעצם ביטוח בריאות לכל דבר, אלא שעלותו נמוכה יותר לעומת הביטוחים למבוגרים. הביטוח הפרטי הוא שלב שלישי בביטוחים, הביטוח הבסיסי הוא הביטוח הממלכתי, רובד מעליו שב"ן, שירות ביטוח נוסף הניתן על ידי קופות החולים תמורת תוספת תשלום כמו מכבי זהב או כללית מושלם. אלא שעבור מחלות קשות או ניתוחים מסובכים הביטוח הממלכתי ושל קופות החולים אינם מספייקים.
למה זה זול? הגיל הצעיר של המבוטחים מהווה סיכון נמוך יותר לעומת המבוגרים וכך חברות הביטוח מוכנות למחירים נמוכים יותר. ובכל זאת, מי שבוחר לבטח את ילדיו חוסך את המקרים הנדירים שבהם נאלצים חולים לגייס כסף מהציבור בעת מחלקה קשה לניתוח או לתרופות.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
איך משלמים על ביטוח בריאות לילדים
פעם ביטוח הילדים היה מסובך יותר, היו כמה ביטוחים עם פרמיות שונות בהתאם לגיל וכדומה. כמו אצל המבוגרים מחיר הביטוח עלה עם השנים. ואילו כיום הרבה חברות מציעות תשלום קבוע מגיל אפס עד הבגרות, לרוב 20-21. התשלום נקבע גם לפי סוג הכיסויים: השתלות, ניתוחים ותרופות והמוכנות לוותר על אחד מהם.
סוגי ביטוחי הבריאות לילדים
אפשר לרכוש ביטוח בריאות בכמה פוליסות שונות לילדים – ביטוח ניתוחים משלים לשב"ן של קופות החולים, ביטוח ניתוחים וביטוח השתלות בישראל ובחו"ל, ביטוח תרופות שלא בסל וביטוח מחלות קשות (פוליסה המעניקה פיצוי בעת אבחון מחלה קשה, אפשרי רק אחרי גיל 3). אפשר גם לרכוש פוליסת ביטוח בריאות לילדים מלאה ומקיפה לילד, בתשלום קבוע וארוך טווח ועם מכלול הכיסויים הרלוונטיים – כאשר מחיר פוליסה כזו גבוה יותר בגילאים צעירים לעומת רכישה נפרדת של הפוליסות אך מתקזז עם השנים.
מה ביטוח בריאות לילדים מציע
ביטוח בריאות לילדים מבחינת הטיפולים שהוא מכסה לא שונה בהרבה מהביטוחים המוצעים למבוגרים. שינויים שכן קיימים הם לעתים הרחבות למחלות שאופיייניות יותר לילדים.
אלו הטיפולים המוצעים לרוב:
- טיפולים רפואיים מיוחדים בחו"ל
- כיסוי לטיפולים מחליפי ניתוח אם קיימים טיפולים רלבנטיים.
- אבחנה מהירה
- ייעוץ רפואי מיוחד או ליווי של רופא אישי
- כיסוי למגוון טיפולים ושירותים ברפואה מונעת, איכות חיים, ביקורי בית וכדומה.
- מימון ניתוחים למיניהם והשתלות בישראל ובחו"ל – כולל בחירת בית חולים, מנתח ומימון שלל הוצאות היקפיות לניתוח עצמו.
- ביטוח תרופות שמחוץ לסל התרופות הממלכתי
ביטוח תאונות אישיות
כל הילדים אשר נמצאים במסגרת מערכת החינוך הציבורית המוכרת מבוטחים בביטוח תאונות אישיות לתלמיד ויהיו זכאים לפיצוי כספי בעת מקרה תאונה ופציעה. לכן רכישת כיסוי פרטי מאותו סוג תהווה הוצאה כספית כפולה. ביטוח תאונות אישיות לתלמידים חל 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה, בכל ימות השנה ובכל מקום בישראל בו נמצא הילד, בין אם לתאונה יש קשר לפעילות המוסד החינוכי שהתלמיד לומד בו ובין אם לא.
מה המחירים ומה הם כוללים
בדקנו כמה יעלה ביטוח הכולל תרופות שאינן בסל התרופות , השתלות בארץ ובחו"ל וכן ניתוחים. בדקנו ביטוח תיאורטי לילידי 2006. החברות הזולות יותר היו הכשרה ו-AIG. עם הבדל משמעותי הכשרה לא מבטחת תרופות בשווי מעל 600 שקל ו-AIG מעל 5,000. שתיהן מחייבות השתתפות עצמית של 300 שקל. ובשתיהן עלות הביטוח 30 שקל לחודש, מעליהן ביטוח ישיר וכלל עם 32 שקל לחודש והפניקס עם 36. החברות היקרות ביותר בסדר יורד הן אילון, מנורה ומבטחים. כמובן אפשר להוזיל את עלות הביטוח אם מורידים חלק מהכיסויים או מגדילים את ההשתתפות העצמית.
רפורמה עם שיניים: טיפולי שיניים לילדים כלולים בסל הבריאות
הגיע הזמן: ביטוח סיעודי ממלכתי; המימון מעודפי המיסים
ביטוח בריאות בקופת החולים – מה אנחנו מקבלים? מה זה שב";ן? והאם זה מספיק?
חברת המלונאות "פתאל" גדלה באירופה ומקימה את המלון הראשון שלה בליסבון שבפורטוגל. החברה השקיעה 42 מיליון יורו במגרש בשטח 8.1 דונם בעיר העתיקה, ובמגרש בניין לשימור ששטחו כ-8.500 מ"ר.עוד 22 מיליון יורו תשקיע בהקמת בית מלון 5 כוכבים הכולל 132 חדרים. לצד המלון הזה לפתאל עוד מלון בפורטוגל. ההשקעה הכוללת של פתאל באירופה בכ-140 מיליון יורו.
פתאל רכשה נכס גם במרכז ליברפול, בתמורה ל-2.7 מיליון יורו ועליו היא תבנה מלון בן 210 חדרים, ובכך עלה מספר בתי המלון בבעלותה בברטניה ל- 52 בתי מלון. החברה תיכנס גם לראשונה לרומניה, ורכשה את מלון גולדן טוליפ בבוקרשט בתמורה לכ- 5.9 מיליון יורו. המלון כולל 81 חדרים בסמוך לעיר העתיקה. בנוסף, רכשה את מלון square M במרכז בבודפשט הונגריה, הכולל 71 חדרים בתמורה לכ-17 מיליון יורו. המלון עבר שיפוץ בשנה שעברה ונפתח מחדש בחודש אוקטובר.
לאחרונה ליסבון הפכה ליעד תיירות פופלרי בקרב הישראלים ובקרב מטיילים לדרום אמריקה, שנהנים מהאפשרות שמעניקה החברה לעצירה של 5 ימים בליסבון בדרך לטיול הגדול. המחירים בליסבון נמוכים מאוד כמעט בכל הפרמטרים בהשוואה לישראל.
לדברי דוד פתאל, "פורטוגל הפכה בחמש השנים האחרונות לאחד היעדים האטרקטיביים באירופה ורשמה עלייה של כ-80% במספר התיירים הנכנסים אליה מדי שנה. רשת פתאל נכנסה לראשונה לפורטוגל בשנה שעברה ורכשנו יחד עם שותף מלון בעיר פורטו, ובשנים הקרובות בכוונתנו להעמיק את אחיזתנו בה".
עוד הוא הוסיף: "במקביל, העמקנו את אחיזתנו בבריטניה ורכשנו מכונס נכסים נכס במרכז ליברפול שעליו אנו צפויים לבנות בית מלון שיכלול 210 חדרים, כך שלאחר בנייתו נחזיק בבריטניה 52 בתי מלון. הרכישות בבוקרשט ובבודפשט יחזקו את נוכחותה של פתאל במזרח אירופה, והן חלק מתוכניתה האסטרטגית של החברה לרכוש בתי מלון בערים ובאזורים תיירותיים בולטים באירופה, ולהעמיק את אחיזתנו באמצעות המותגים "לאונרדו" ו-"NYX"".
צעד אחר צעד- כל שלבי התהליך להוצאת דרכון פורטוגלי
רילוקיישן, רילוקיישן, רילוקיישן: הערים הכי טובות לעבוד בהן 2020
מתכוונים לטוס לחו"ל באוגוסט? זה הזמן להזמין כרטיסים
מעודכן ל-02/2020התנגדות לצוואה עשויה לעיתים למנוע את מימושה. מהן העילות המרכזיות שמאפשרות לערער על צוואה?
אדם המעוניין לחלק את עזבונו על פי רצונו, שלא בכפוף לכללים שמכתיב חוק הירושה, יכול לעשות זאת באמצעות כתיבת צוואה.
עורך הצוואה חייב להקפיד על כמה כללים הקבועים בחוק הירושה, ובהם הכללים הבאים:
מעשה אישי – הצוואה צריכה להיות "מעשה אישי", כלומר כזה הנעשה מתוך רצונו המלא והשלם של האדם המצווה.
אי השפעה – אסור שתהיה כל התערבות או השפעה שלא כדין על רצון המצווה בנוגע לעריכת הצוואה ולתוכנה.
החוק מגדיר עילות פסלות שבהתקיימותן, עלולה להיפסל הצוואה, כמפורט להלן.
עילות נפוצות לפסילת צוואה
- העילות הנפוצות ביותר לפסילת הוראות צוואה נזכרות בסעיף 30 א' לחוק הירושה, לפיו הוראת צוואה שנעשתה מתוך אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה.
- עילת פסילה נפוצה היא הטענה כי המצווה לא היה כשיר מבחינה מנטלית או קוגניטיבית, והיה מוגבל ביכולתו להבין את מהותה ומשמעותה של פעולת הציווי. מקור עילה זו מצוי בסעיף 26 לחוק הירושה:
"צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה".
כפי שניתן לראות חוק הירושה מסתפק בהגדרה רחבה למדי – "אינו יודע להבחין בטיבה של צוואה".
על פי הפרשנות שניתנה בפסיקה להגדרה זו, על המצווה להיות מודע לכך שהמסמך אותו הוא עורך הינו צוואה, וכמו כן עליו להיות מודע לגבי היקף הונו ורכושו ולגבי זהות היורשים, ולבסוף עליו להבין את משמעות צוואתו מבחינת השפעתה על הזוכים ועל המודרים ממנה.
למה הכוונה באמירה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה"? השופט ברק הסביר את הביטוי כך: "ביטוי זה לא הוגדר על-ידי המחוקק, ואין זה רצוי, כי אנו נקבע בו מסמרות. המחוקק קבע הנחיה כללית, אשר מטרתה לבחון אם המצווה היה מודע למהות מעשיו ולתוצאותיהם. בהקשר זה ניתן לקחת בחשבון את מודעתו של המצווה לעובדה שהוא עורך צוואה, את ידיעתו על דבר היקף רכושו ויורשיו, ואת מודעותו לתוצאות עשיית הצוואה על יורשיו" (ע"א 851/79 בנדל נ' בנדל).
בהמשך קבע בית המשפט כי אין די במודעות לנתונים שהוזכרו לעיל וכי לכך יש להוסיף את הדרישה כי המצווה בדעה צלולה ומפרש באופן נכון את המציאות הסובבת.
כך קבע השופט חשין כי גם אם המצווה פעל במודעות מלאה להיקף רכושו ולזהות היורשים והיה מודע לתוצאות ציוויו, אם הוכח כי רצונו בעת הציווי היה מושפע מתפישה לקויה של המציאות – למשל כשמדובר בחולה נפש אשר היה נתון לתעתועי שווא בשל מחלתו – יוגדר המצווה כמי שפועל תחת המגבלה ויש לבטל צוואתו (ע"א 1212/91 קרן ליב"י נ' בינשטוק).