יש לכם חוב לבנק? נצלו את סוף השנה כדי לסגור אותו. מסתבר שהבנקים מעוניינים (כמו עסקים אחרים) לסגור כמה שיותר קצוות לקראת סוף השנה. מבחינתם לסגור את החוב הבעייתי, ולדעת בוודאות מה הם יקבלו בגינו, משתלם הרבה פעמים יותר מאשר להשאיר את החוב (הגדול ביותר) בספק. במיוחד אם הבנק כבר הפריש בגין החוב הזה (לחובות מסופקים)

והנה דוגמה – נניח שיש לכם חוב של 200 אלף שקל, ואתם לא יכולים להחזיר אותו. הבנק מעריך כמה הוא יוכל לגבות, ונניח שהם מעריכים (אתם לא יודעים זאת) שהגבייה תהיה 120 אלף שקל. הבנק ינהל מולכם משא ומתן, הסדר חוב, וזה עלול לגלוש לעניין משפטי, אבל אם תציעו לבנק (רק לשם הדוגמה) 160 אלף שקל – יש סיכוי טוב שהבנק יעדיף לזנח את ההליך המשפטי (היקר) ויסגור איתכם, במיוחד אם זה מעל ההערכה המקוירת שהיתה לו.

אז אם יש לכם חוב לבנק? והחוב צובר ריביות גבוהות? מסתבר שסוף השנה, היא התקופה הטובה ביותר להגיע עם הבנק להסדר ובמקרים רבים ליהנות מהנחות משמעותיות. לדברי עו"ד גלעד נרקיס, מומחה להתמודדות עם המערכת הבנקאית, אמנם לא מדובר בנוהל רשמי או בהנחיה גורפת של הבנקים, אך מדובר בתופעה שחוזרת על עצמה מדי שנה.

"במהלך השנים איתרנו תופעה של ממש במערכת הבנקאית לפיה לקוחות הבנק רואים הצלחה רבה ביותר בכל הנוגע להסדרי פשרה דווקא בתקופת סוף השנה האזרחית" אומר עו"ד נרקיס, "יובהר – לא קיים (ולא בכדי), ככל הידוע לנו, נוהל או הנחייה כתובה. יחד עם זאת, ניכר במהלך השנים כי קיימת תופעה זו בכל סוף שנה במסגרתה עו"ד המייצגים את הבנקים ומחלקות הגבייה מסכימים ליתן הנחות מפליגות לתשלום במזומן כל עוד הוא יבוצע עד לתום השנה האזרחית. לדוגמא, עו"ד נרקיס מציין מקרה בו טיפל לקראת סוף שנה שעברה ובמסגרתו  אחד הבנקים הגדולים הסכים לוותר על כ-140,000 ₪ ובתנאי שהתשלום יתקבל עד סוף השנה.

 "הבנק, בניגוד לחברות אחרות במשק, ונושים רגילים אחרים, מתנהל לרוב עם מחלקות גביה המבקשות להציג לרמה הממונה תוצאות לפרי פועלם במשך השנה וכך לקראת סוף שנה קיים אינטרס ברור לקבל כספים ולסגור "תיקים" פעילים, ובהנחות משמעותיות. במרכזי הגבייה ניתן לראות (בחלק מהבנקים) צגי מחשב עליהם מופיעים הסכומים אשר כל פקיד הצליח לגבות. בנוסף גם כל עו"ד שמייצג את הבנק אמור לתת דין וחשבון לאותו פקיד גביה כאשר השאלה העיקרית המעניינת את פקיד הגבייה הינה לאיזה אחוז גביה הוא הגיע באותה שנה יחסית לחובות עליהם הוא אחראי. הפקיד כאמור נמדד ביחס לפקידים אחרים במחלקת הגביה כאשר המדד הוא הגביה שנערכה אל מול סכום החוב עליו אחראי אותו פקיד".

"לפיכך", מסביר עו"ד נרקיס, "מרגע שהלקוח מראה נכונות לשלם את חובו ומציע לשלם סכום נמוך מסכום החוב אך בשל נסיבות של קשיים כלכליים ,  עושה אותו פקיד גביה חשבון פשוט לפיו ככל שיסכים לתשלום נמוך בגין החוב הגבוה, הרי שמיד לאחר התשלום אותו חוב גבוה לא מוגדר תחתיו לגביה אלא מוכרז חוב אבוד ונעלם מה"פול" של אותו פקיד גביה, וממילא אחוזי הגביה שלו יכולים לעלות פלאים כתוצאה מכך שהוא לא אחראי על יתרת חוב כה גבוהה".

לדברי עו"ד נרקיס, בניגוד לחובות רגילים של נושים רגילים, חוב של בנק נושא ריבית והצמדה גבוהים יותר ולאחר מספר שנים מעטות החוב יכול להכפיל את עצמו ואולי אף לשלש עצמו. לכן גם ככל שהחוב "ותיק יותר" כך לפקיד הגבייה יש יותר אינטרס להגיע לפשרה עם הלקוח.

https://www.hon.co.il/%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%97%D7%95%D7%A5-%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%AA/

איגוד לשכות המסחר: 97 רשויות ומועצות מקומיות הגישו בקשות לשינויים חריגים בצו הארנונה לשנת 2018. זאת למרות שבשנת 2018 יעלה אוטומטית, בתוקף הוראת החוק, מס הארנונה ב- 2.18%, שהם כ- 513 מיליון שקל  ויגיע לכ- 24.1 מיליארד שקל. מרבית העלייה:  430.9 מיליון שקל, כתוצאה מעליית השכר במגזר הציבורי.

מדריך ארנונה – כל מה שצריך לדעת

97 רשויות מקומיות הגישו בקשה לשינויים חריגים בצו הארנונה לשנת 2018, מתוכן 55 רשויות הגישו בקשה להעלאה חריגה בתעריפי הארנונה, 32 רשויות הגישו בקשה להפחתה חריגה בתעריפי הארנונה, 8 רשויות הגישו בקשות לשינויים חריגים בצו הארנונה שלא צפויים להשפיע על חיובי הארנונה, ו- 2 רשויות הגישו בקשה חריגה עם נתונים חסרים שלא ניתן לדעת את המשמעות הכספית; כך עולה מבדיקת איגוד לשכות המסחר, על פי נתונים שהגיעו ממשרד הפנים.

מניתוח הנתונים עולה כי תוספת העלות למגזר העסקי אם יאושרו כל הבקשות החריגות להעלאת הארנונה עומדת על כ- 58.4 מיליון שקל. לעומת זאת, צפויה הפחתה של כ- 15 מיליון שקל למגורים.  נתונים אלה מתווספים לעלייה בשיעור של ב- 2.18% במס הארנונה בתחילת שנת 2018 לכלל הציבור ולעסקים, המהווה כ- 513 מיליון שקל כך שסך מס הארנונה יגיע בשנת 2018  לכ- 24.1 מיליארד שקל (לא כולל אישורים חריגים). מרבית העלייה –  430.9 מיליון ₪, כתוצאה מעליית השכר במגזר הציבורי.

כידוע, על פי חוק, מדי שנה מתעדכן מס הארנונה אוטומטית לפי נוסחה המורכבת מממוצע של 50% משינוי במדד המחירים לצרכן ו-50% משינוי במדד שכר במגזר הציבורי. כך שהעלייה בשנת 2018 נובעת בעיקר מעלייה במדד השכר במגזר הציבורי שגדל ב- 3.66% , בעוד שבאותה תקופה עלה מדד המחירים לצרכן ב- 0.7% בלבד.

מתחשיב שערך איגוד לשכות המסחר עולה כי משנת 2012 ועד היום, כולל העלייה הצפויה בשנת 2018, עלה מס הארנונה ב 14.7%  ובסכום של 3.1 מיליארד ₪. מרביתו, כתוצאה מעליית השכר במגזר הציבורי, שרשם גידול של 25% ובסכום של 2.5 מיליארד ₪.

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, התייחס לנתונים וקרא לשרי האוצר והפנים שלא לאשר את הבקשות החריגות להעלאת מס הארנונה: "מגפת האישורים החריגים אינה פוסקת. הרשויות המקומיות אינן מסתפקות בהעלאה האוטומטית המתחייבת מכוח הוראות החוק, ובמקום להתייעל ולמנוע בזבוזים מיותרים, הן שואפות, על חשבון הציבור, להעלות עוד את מס הארנונה. על שר האוצר ושר הפנים להיות שומרי הסף של הציבור הרחב והמגזר העסקי מפני עושק מס הארנונה של הרשויות המקומיות. מס הארנונה הוא גורם קריטי ומהותי המשפיע ישירות על הכיס של כל אחד ואחת מאיתנו ועל יוקר הדיור ויוקר המחייה, והוא גורם מרכזי בסגירת העסקים בישראל."

באיגוד לשכות המסחר מציינים כי אמנם חל שיפור במנגנון הגשת הבקשות החריגות להעלאת הארנונה, כך שהן קצובות במועד הגשתן, אך הבעיה המרכזית שמנגנון זה הפך למסלול ירוק להעלאת מס הארנונה טרם נפתרה ולכן הוא מחייב תיקון חקיקתי דחוף.

על פי הצעת חוק שיזם איגוד לשכות המסחר יש לטפל טיפול שורש בעיוותים ובאבסורדים הקיימים היום בחוק ההסדרים בנוגע למס הארנונה ולבצע מספר שינויים הכרחיים בחוק:

1. לבטל בנוסחת העדכון השנתית האוטומטית את רכיב שינוי מדד השכר במגזר הציבורי, כך שהעדכון יכלול רק את השינוי במדד המחירים לצרכן. נכון להיום, כל הסכם שמגדיל את השכר במגזר הציבורי מתורגם לעלייה בחשבון הארנונה, שלא לדבר על חריגות וחגיגות השכר במגזר הציבורי שגם אותן הציבור נדרש לממן.
2. שנית, יש לקבל את אישור ועדת משנה מיוחדת של ועדת הכספים, בנוסף לאישורים הקבועים היום בחוק של שר הפנים ושר האוצר. "השרים לא מסוגלים לעמוד בלחץ של הרשויות המקומיות ולכן חייבת להיות בקרה נוספת, פרלמנטארית, על מנגנון האישורים החריגים וזאת גם על מנת לעודד שקיפות וגילוי מלאים של האישורים. לא מדובר בהתנהלות בין הרשויות המקומיות לשרי האוצר והפנים בלבד, אלא כזו הנוגעת לכלל הציבור. "
3. בקשה לאישור חריג להטלת מס ארנונה תחייב את הרשות המקומית בהתייעצות עם המגזר העסקי קודם להנחת הבקשה.
4. על הרשות המקומית המבקשת אישור חריג להוכיח מאמצי גבייה, כתנאי לבקשה. מאמצי גבייה משמעותם גבייה של 90% לפחות מהארנונה לפני שמבקשים להטיל עומס ארנונה נוסף על הציבור.
5. רשות מקומית שבקשתה לאישור חריג התקבלה, לא תוכל להגיש בקשה לאישור חריג נוסף וזאת במשך 5 שנים מיום קבלת האישור.

בין הבקשות להעלאה חריגה בתעריפי הארנונה ניתן למצוא:  

* מועצת גלבוע הגישה בקשה להעלאה של 24 מיליון ₪ לעסקים.

* חיפה הגישה בקשה להעלאה של כ 10.6 מיליון ₪ (העלאה של 10%) לתחנות דלק, מתקנים סלולאריים ומפעלי זיקוק וכימיקלים, לעומת הפחתה למחסנים בסכום של 137 אלף ₪.

* אשדוד ביקשה העלאה לתחנות דלק וקרקע תפוסה שמעל 5,000 מ"ר של כ 5.1 מיליון ₪.

* ראש העין הגישה בקשה להעלאה גורפת של 5% לעסקים בסכום של 4.8 מיליון ₪ , פרט לבתי תוכנה להם ביקשה הפחתה בסכום של 111,510 ₪.

* אזור הגישה בקשה להעלאה גורפת לעסקים של 10% , שהיא כ 2.7 מיליון ₪.

* נתניה ביקשה העלאה לעסקים של כ 2.5 מיליון ₪ (עסקים בשטח של מעל 1,000 מ"ר ומגרשים למכירת מכוניות).

* קרית אתא ביקשה העלאה לעסקים של כ 4.2 מיליון ₪ (מתקני אחסנת רכבים).

* מועצת שער הנגב ביקשה העלאה לעסקים של כ 3 מיליון ₪.

* מועצה לב השרון ביקשה העלאה לעסקים של כ 2 מיליון ₪.

בין הבקשות להפחתה חריגה בתעריפי הארנונה ניתן למצוא:

* ירושלים ביקשה הפחתה של כ- 10 מיליון ש"ח לעסקים (שירותים משרדים ומסחר,  סטודיו לאמנים).

* בית שמש ביקשה הפחתה של 4.65 מיליון ₪ לעסקים בתחומי המסחר והשירותים לעומת העלאה למוסדות חינוך מסחריים בסכום של 175 אלף ₪.

* נתניה ביקשה הפחתה של 3% למגורים בשווי של כ 4.4 מיליון ₪.

* ראש העין ביקשה הפחתה של כ 4 מיליון ש"ח  לבתי מגורים.

* רמת גן ביקשה הפחתות והעלאות למבני מגורים אשר הסתכמו בהפחתה של כ 3.8 מיליון ₪, וכחצי מיליון ₪ הפחתה לעסקים (פאבים ומסעדות באזור הבורסה).

* בני ברק ביקשה הפחתה של כ 2 מיליון ₪ לעסקים (שטחי מעבר בקניונים, שטחים נלווים לבתי קפה ומסעדות, ובריכות שחיה).

** התחשיב לא כולל את ראשון לציון בה הנתונים הכספיים חסרים ולא כולל רשויות קטנות, ואת ירוחם שביקשה תוספת של כ 3.5 מיליון ₪ בעקבות מעבר שטחים של מחנות צה"ל למועצה

ככה המחירים לא ירדו. הנתונים האחרונים על התחלות הבנייה מאותתים כי יהיה קשה להוריד את המחיירם – קצב התחלות הבנייה ירד ל-40 אלף דירות, בעוד שהביקוש עומד על לפחות 50-60 אלף דירות. במצב הזה ההיצע קטן משמעותית מהביקוש, ולכן קשה לראות ירידת מחירים. השאלה מה צריך לעשות, ועל זה צריך לענות שר האוצר משה כחלון  – הוא המוביל במלחמה נגד מחירי הדירות, הוא טען שיגרום להאצת התחלות הבנייה. בינתיים הקבלנים פשוט מתאימים את עצמם למצב החדש ובונים פחות.

הקבלנים יכולים להתחבא מאחורי תשתיות לקויות, ועוד סיבות נוספות, ויש בזה גם אמת, אבל בשורה התחתונה, הכל עניין של ביקוש והיצע. הקבלנים מווסתים את ההיצע לפי מה שהם רוצים בהינתן הביקושים וההיצעים בשוק הדירות. כאשר השוק מבטא חולשה וקיפאון הם פשוט לוחצים על הברקס, ומאיטים את הקצב.

הנה מה שטוען גרא קאושנסקי, סמנכ"ל תשתיות ובניה חוזית בהתאחדות בוני הארץ. גרא  מתייחס לירידה בהתחלות הבנייה שנרשמה ברבעון השלישי של השנה ומציין כי אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שקצב הקמת הפיתוח והתשתיות, אינו מדביק את קצב שיווק הדירות: "היום אנו עדים לכך שגם פרויקטים רגילים וגם פרויקטים של מחיר למשתכן, שכבר נערכו בהם הגרלות, מתעכבים בהמתנה לפיתוח תשתיות מה שגורר עיכוב בהתחלות הבנייה. הסיבה המרכזית היא לא מחסור בתקציבים לפיתוח תשתיות. גם ברמה הארצית וגם ברמה המקומית (במסגרת הסכמי הגג) היקף ההשקעות בתשתיות נמצא בשיא, הבעיה היא שהמשבר בענף התשתיות אינו מטופל. הממשלה הצליחה להגדיל את מספר התוכניות המאושרות אולם היא לא מצליחה להגדיל את התחלות הבנייה בפועל, בין היתר, בגלל המחסור בתשתיות". אמר קאושנסקי והוסיף, "הסכמי הגג הולכים להחמיר את התופעה כי תקציבים של מיליארדים לניהול פיתוח ותשתיות הועברו לידי הרשויות, שאין להם את הידע המקצועי לניהול הפיתוח והתשתיות כמו שקיים במשרד השיכון והבינוי. הפתרון שקידמנו בהתאחדות בוני הארץ הוא הקמת מעין קבינט תשתיות שיפעל למיפוי החסמים בענף בעזרת אנשי השטח והקבלנים ויפעל להסדרת הענף ואכן ביולי השנה, מינה שר האוצר, משה כחלון, צוות ייעודי בראשות החשכ"ל לבניית תכנית ארוכת טווח להרחבת ההשקעה בפרויקטי תשתית בישראל, בשיתוף המגזר הפרטי. במסגרת עבודת הצוות והיערכותו לבניית התוכנית האסטרטגית בתחום, קיים הצוות היוועצות עם גורמים שונים במשק ובין היתר, הוא אמור למפות ולנתח את החסמים הקיימים למימוש פרויקטי תשתית בישראל ולגבש כלים להסרתם והאצת הליכים".

קאושנסקי ציין כי: "במסגרת גיבוש תכנית רב שנתית לפיתוח תשתיות בישראל, החליטה הממשלה בספטמבר האחרון להקים צוות ליווי ומעקב לתכנית הרב שנתית לפיתוח תשתיות, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה והדרגים הבכירים ביותר במשרדי הממשלה השונים, והטילה עליו לבחון וליישם פעולות בתחומים שונים במטרה לקבוע סטנדרט גבוה בתחום התשתיות בין כלל משרדי הממשלה, לבנות מדריך שירותים ממשלתי למשרדי הממשלה וליחידות הסמך וכן לייצר עבורם הליך הטמעה מחייב, להתאמת שיטות מימון והביצוע עבור כל פרויקט תשתית חדש. עוד הטילה הממשלה על הצוות לבחון את מבנה המכרז, מחירונים אחידים, מאגרי קבלנים ונושאים נוספים שיסוכמו בין חברי הצוות. השאלה כעת היא האם פקידי הממשלה מוכנים באמת לשת"פ עם המגזר הפרטי? האם הם מוכנים באמת לרדת לשטח, ללמוד את החסמים ולעשות שינוי אמיתי בהתנהלות מול חברות הביצוע? האם הם יחוללו מהפכה בענף או שיהפכו לעוד "צוות" או "וועדה" עליהם אנו שומעים מידי יום, ואשר עבודתם ומסקנותיהם יורדות לטמיון. רק הטיפול בניהול הענף בכל הרבדים, לרבות בתאגידים העירוניים יאפשר ניהול נכון של התשתיות ויצירת מצב שבו התשתיות ממתינות לדירות ולא להיפך".

בית ההשקעות גאם אינווסטמנטס שפועל בציריך, החליט לרשום שתי קרנות אג"ח מובילות שלו – GAM Star Credit Opportunities EUR ו- GAM Star Credit Opportunities USD. הקרנות האלו הן הראשונות שאושרו להפצה בישראל במסגרת התקנות החדשות שקבעה הרשות לניירות ערך ב-2016. הקרנות יוצעו לציבור המשקיעים בישראל בעיקר באמצעות יועצי ההשקעות בבנקים.

קרנות נאמנות זרות – כל מה שצריך לדעת

אסטרטגיית ההשקעה של הקרנות האלו (שפועלות למעלה מ- 30 שנה) היא לספק למשקיעים תשואה קונסיסטנטית בין היתר באמצעות השקעה באג"ח קונצרניות, המונפקות ע"י חברות איכותיות בעלות דירוג גבוה.

למעשה, גאם אינווסטמנטס הינו בית ההשקעות העולמי הראשון המאמץ את תיקון 23 לחוק ההשקעות המשותפות בנאמנות, המאפשר למשקיעים פרטיים בישראל גישה לקרנות נאמנות זרות. בית ההשקעות גאם אינווסטמנטס פעיל בישראל משנת 2010. עד כה אסטרטגיית ההשקעה של גאם אינווסטמנטס היתה זמינה רק למשקיעים מוסדיים בישראל.

פיליפ רוזנברג, מנהל שלוחת גאם בישראל אמר עם השקת הקרנות: "זוהי אבן דרך משמעותית הן לגאם אינווסטמנטס והן לשוק הישראלי. במשך למעלה מ-25 שנות עבודתי עם קהילת המשקיעים בישראל, הדרישה של המשקיעים הפרטיים לקבל גישה למוצרי השקעה וטאלנטים בינלאומיים גדלה באופן עקבי. הודות לתקנות החדשות, נפתחות בפני המשקיעים הישראלים יותר אפשרויות השקעה שיספקו את צרכי ההשקעה שלהם בעתיד. גאם אינווסטמנטס מחויבת להעניק שירות ללקוחותיה בישראל באמצעות משרדה הישראלי, עם צוות דובר עברית, אשר יספק מידע בנוגע להשקעות בעברית ולסייע למשקיעים לממש את מטרת ההשקעות שלהם".

גאם אינווסטמנטס הוא  אחד מבתי ההשקעות העצמאיים המובילים בעולם. בית ההשקעות מציע פתרונות ומוצרי השקעה אקטיביים למוסדות וליועצים פיננסיים. לגאם למעלה מ-900 עובדים ב-13 מדינות, עם מרכזי השקעות בלונדון, קיימברידג', ציריך, הונג קונג, ניו-יורק, מילאנו ולוגאנו.

בית ההשקעות רשום למסחר בבורסה לניירות ערך בשוויץ (ומהווה מרכיב במדד השוק השוויצרי SMIM עם הסימבול 'GAM'). הקבוצה מנהלת נכסים בשווי של כ-148.4 מיליארד פרנק שוויצרי (153.3 מיליארד דולר ארה"ב) נכון ל-30 בספטמבר 2017.

האם מניית טבע יכולה לרדת לאפס?

מניית טבע ירדה בשנה 50%, אבל זה לא ביג דיל – למה? איך זה קשור לחוב של החברה? ומה זה מלמד על המשך ההתנהגות במניה?

מניית טבע (TEVA) מתנהגת בשנה האחרונה כמו מניית יתר ספקולטיבית – היא יורדת 20% ביום אחרי דו"ח חלש, עולה 18% ביום כאשר מתפרסמת הודעה על פיטורים והתייעלות, ובכלל שינוי יומי של 3%-4% ויותר הוא עניין שבשגרה (לרוב בכיוון מטה).

אז נכון שזה נשמע הרבה – צניחה של 20% ביום אחד זה "חתיכת הפסד", ובטח ובטח שמסתכלים על ההתנהגות בטווח ממושך יותר- צניחה של 50% תוך חצי שנה, ונפילה של 70% בשנתיים האחרונות. אבל עם כל הכאב בכיס של המשקיעים, האמת שהתנהגות המניה היא לא כזה ביג דיל, ולמה הכוונה?

הצניחה במחיר המניה לא מבטאת באופן ישיר את מצב העסק – העסק של טבע לא שווה חצי ממה שהוא היה שווה לפני חצי שנה. המניה אמנם איבדה בטווח הזה 50%, אבל העסק עצמו שווה בערך 20% פחות ממה שהיה שווה לפני חצי שנה (ובהמשך החישוב המדויק), ואם כך, אז המסקנה היא שמניית טבע מתנהגת "במינוף" ביחס למצב העסקים –  מצב העסקים הורע ב-20%, והמניה יורדת ב-50%. המצב הזה ממחיש את הסיכון הגדול במניית החברה (וגם את הסיכוי), את התנודתיות הגדולה, את ההערכה שהקפיצות במניה למעלה ולמטה יימשכו ואת העובדה הפשוטה – שבמקרה של טבע ירידה של 20% וגם 50% היא לא נוראית כמו שהיא נשמעת  (ושוב – סליחה מהמשקיעים).

המניה ירדה ב-50%, שווי הפעילות ירד "רק" ב-20% – הכיצד?

הנה ההסבר, אתחיל בהמחשה לפני קצת יותר מחצי שנה השווי של טבע בשוק עמד על כ-36 מיליארד דולר. מאז המניה ירדה ב-50% (במקביל ובהמשך לתוצאות חלשות) והשווי התכווץ ל-18 מיליארד דולר, אחרי שהוא כבר ירד לאזור ה-12 מיליארד דולר. האיבוד הזה בסך 18 מיליארד דולר בחצי שנה אמנם מבטא את הירידה בשווי השוק, אבל לא בשווי העסק/ שווי הפעילות.

שווי החברה שמתבטא בשוק המניות (כמות המניות כפול מחיר המניה) הוא לא בהכרח שווי הפעילות של החברה (לרוב הוא שונה) ולמרות שלפעמים מדלגים על האבחנה הזו, היא מסבירה חלק גדול מהתנהגות קיצונית במחירי המניות, לרבות ההתנהגות של מניית טבע.

שווי טבע בשוק היה כאמור (לפני כחצי שנה) 36 מיליארד דולר, אבל לחברה היה חוב פיננסי נטו העולה על 40 מיליארד דולר, החוב הזה הרי לא קשור לפעילות של טבע – הפעילות הזו לא קשורה למבנה ההון והחוב, ומבנה המאזן בכלל. כאשר רוצים לגזור שווי פעילות מהשווי בשוק, מנטרלים סעיפים שלא קשורים לפעילות, ובטבע זה בעיקר החוב. המשמעות היא  ששווי הפעילות של טבע היה 76 מיליארד דולר, ואם מפחיתים את החוב בסך של 40 מיליארד דולר מקבלים באמת את השווי בשוק (לפני שנה) – 36 מיליארד דולר.

דרך נוספת להסתכל על זה (אולי פשטנית יותר) היא להגדיר את השווי שוק – השווי של החברה בשוק מבטא את שווי הפעילות פלוס החוב של החברה (יש מצב שלחברה מזומנים ואז – שווי בשוק שווה שווי פעילות פחות מזומנים).

ואחרי שהבנו שערך הפעילות של טבע לפני שנה עמד על 76 מיליארד דולר, בואו נראה כמה שווי הפעילות הנוכחי. עכשיו שווי החברה 18 מיליארד דולר והחוב עדיין באזור ה-40 מיליארד דולר. זה אומר ששווי הפעילות הוא 58 מיליון דולר. כלומר, קיבלנו ששווי הפעילות של טבע ירד מ-76 מיליארד דולר ל-58 מיליארד דולר. לא נורא כל כך, ירידה של 23% היא  ממש לא סוף העולם.

שווי פעילות לעומת שווי שוק  

וכשמבינים ששווי הפעילות של טבע הוא באזור ה-58 מיליארד דולר (כל החישובים כאן הם בקירוב), מבינים שאם קור שולץ לא יצליח במשימה להבריא את טבע, אז יש עוד הרבה לאן לרדת. משקיעים נוטים להסתכל על ההיסטוריה ולהגיד משהו בסגנון – "המניה ירדה ב-50%, היא בשפל, היא שווה 'רק' 18 מיליארד דולר, אולי זאת הרצפה?" ואולי זה נכון, אבל צריך לזכור שלשווי שוק יש משמעות מוגבלת; מה לעשות – לחברה יש חוב ענק, שמבטא בעקיפין שווי פעילות שהוא עדיין גבוה, ואז השיח של המשקיעים צריך להיות – "החברה בשווי פעילות של 58 מיליארד דולר, האם זה שווי סביר? בשווי פעילות של 40 מיליארד דולר, שזה ירידה של 30% לעומת המצב הנוכחי, מחיר המניה מתאפס".

זה חצי הכוס הריקה, אבל יש חצי כוס מלאה. החוב הזה שהוא בעצם "האשם" בהתנהגות המנייתית הפרועה, והוא גם האשם להסתבכות הפיננסית/ תזרימית של טבע (חוב שנוצר בעקבת רכישת החטיבה הגנרית של אלרגן), משמש כחרב פיפיות. נכון כל ירידה קטנה בפעילות העסקית מפילה את המניה פי כמה, אבל מנגד כל השבחה עסקית (אפילו קטנה) אמורה להיות מתורגמת פי כמה במחיר המניה – נניח רק לשם המשחק שערך הפעילות של החברה עולה ב-1 מיליארד דולר שזה סביב 1.6% (1 מיליארד דולר ביחס לשווי של 58 מיליארד דולר), מה יקרה אז למניה – השפעה של 1 מיליארד דולר היא מבחינתה עלייה של 5.5% (1 מיליארד דולר מתוך 18 מיליארד דולר – שווי בשוק). כל אחוז שינוי בשווי הפעילות מתורגם פי קרוב ל-4 בהתנהגות המניה (לטוב ולרע).

אז בלי קשר לאן כיוון הפעילות, תזכרו שההתנהגות של המניה ממונפת פי כמה וכמה ביחס למה שקורה בפעילות, וזו כנראה הסיבה שהיא תמשיך להיות תנודתית מאוד – מניית טבע עוד תעלה ותרד ביום אחד בעשרות אחוזים.

האם הפיטורים הכרחיים?

ואם יש שווי פעילות מרשים, אז למה לפטר? הפעילות של טבע שווה 58 מיליארד דולר, וטבע כמובן עדיין רווחית. אז מה הסיפור, למה הקיצוצים הרחבים?  ובכן, הפיטורים בטבע הכרחיים כדי שהחברה תמשיך להיות רווחית, תחרותית ויעילה. המטרה שלשמה הוקמה טבע היא להשיא רווחים לבעלי המניות ולא לעובדים. ולכן עם כל הכאב על פיטורי  העובדים – אין להם באמת טענה חזקה מול המנהלים.

רגע, המפעל בירושלים (מפעל הטבליות) רווחי. אז למה למחוק גם אותו על כל עובדיו? וכאן נכנסים לאבחנה החשובה – רווח מול תזרים. עם הרווח, לפחות בינתיים, אין בעיה – טבע היא חברה רווחית, וחשוב לזכור זאת. הבעיה היא עם התזרים – כשחברה עמוסה בחובות, אין לה אוויר, והיא עלולה שלא לשרת את החובות, כי לא בטוח שהיא תוכל לייצר מזומנים שיחפו על תשלומי החוב. אז גם אם הנהלת טבע רואה שבטווח הקרוב אין לה בעיה, היא צריכה להתכונן לטווח הבינוני והארוך. כשרובץ עלייך חוב של 40 מיליארד דולר, זו עבודה קשה, וטבע צריכה (בעצם חייבת) לדאוג לתזרים כמה שיותר טוב בהמשך. איך עושים את זה – מפטרים עובדים, חוסכים בתזרים. טבע פשוט עוברת דיאטה, דיאטה חריפה, כדי לוודא שהתזרים בהמשך יהיה כזה שיוכל להחזיר את החוב.

במקביל, אגב, היא מנסה להגדיר את החזרי החוב מחדש, וזו מבחינת בעלי המניות כנראה החדשה הבאמת חשובה. הסדר חוב מחודש יחזיר את השקט לטבע.

למניית טבע 

הטעות של טבע ולמה זה לא היה קורה במשמרת של דן זיסקינד

https://www.hon.co.il/%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94/

מעודכן ל-03/2018

עמלת הפירעון המוקדם היא סוג של קנב על הלווים ש"שוברים" את ההלוואה ועוברים להלוואה אחרת. לרוב מדובר בהלואות משכנתא, והבנקים מחתימים את הלווים על תשלום עמלה עתידית כזו כדי להיות מכוסים באם הלקוח יחליט לפרוע את חובו, וכך בעצם יימנעו רווחים עתידיים מהבנקים. במקביל לביקורת ההולכת וגוברת נגד הבנקים בעיקר בנושא המשכנתאות, התקבלו כמה החלטות חשובות – אחת, הארכת תוקף הריבית על המשכנתא, כך שלווים יקבלו יותר (הרבה יותר) משבועים כדי להשיג את החומרים והמסמכים הנדרשים מהם לצורך קבלת המשכנתא. בעבר, הלווים היו מאחים בהגשה (שלא באשמתם) והבנק עשוי היה להעלות את הריבית.

עכשיו בהמשך לשינוי, יינתן ללווים זמן נוסף – אפילו עד חודש. הבעיה שהבנקים כמובן יתמחרו את הסיכון הזה בריבית – הריבית צפויה לעלות.

מעבר לכך, שונתה הנוסחה לחישוב עמלת פירעון מוקדם, כשלאחרונה גם הוגשה הצעת חוק לבטל את עמלת הפירעון המוקדם באופן מוחלט. זה נשמע נכון, אבל פרקטית גם כאן,אם זה יעבור זה יביא להעלאת הריבית השוטפת – הבנקים יתמחרו את הנזק שלהם כתוצאה מהפירעון המוקדם העתידי ויעמיסו את הנזק הזה על כל הלווים. כך עולה גם מתגובת איגוד הבנקים

"הצעת החוק לביטול עמלת הפירעון המוקדם איננה נחוצה ואיננה מוצדקת". אומר מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, בעקבות הדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה. "היא לא נחוצה – כי שוק המשכנתאות בישראל פועל ללא כשל ואין שום צורך לתקנו; והיא לא מוצדקת – כי למעשה לא מדובר ב'עמלה', אלא במנגנון שבא לפצות את המלווה בעקבות הפרה חד-צדדית של הסכם ההלוואה על ידי הלווה".

עמלת פירעון מוקדם – מה זה?

מנכ"ל איגוד הבנקים הסביר כי שוק המשכנתאות בישראל הוא שוק מוסדר מאוד שפועל באופן תחרותי ושקוף. חוזה הלוואת משכנתה מאפשר רק ללווה להחליט לבטל את העסקה באופן חד-צדדי ובעיתוי שנוח לו, כאשר למלווה, כלומר לבנק, אין אפשרות דומה. במקרים כאלה, כאשר מדובר בתנאי שוק של ריבית יורדת, מונהג מנגנון שמפצה את המלווים על חלק מהנזק שנגרם להם. לא מדובר כאן בעמלה אלא על מנגנון מימוני מקובל ומוצדק לחלוטין, אמר פרל.

מנכ"ל איגוד הבנקים הוסיף, כי חקיקה שתוביל לביטול מנגנון הפיצוי תגדיל באופן דרמטי את הסיכון שמוטל על הבנקים הפעילים בשוק המשכנתאות, שכן במצב של ירידת ריבית ייקלע שוק המשכנתאות למחזור המוני ובלתי מבוקר, שאין כל מנגנון כלכלי שיכול לרסן אותו.פרל אמר עוד כי בהיעדר עמלת הפירעון המוקדם, הדרך היחידה למתן את הסיכון היא ייקור ההלוואות באופן שיוצר עיוותים מיותרים ופוגע בציבור הלקוחות.

מנגד, וועדת הכלכלה  של הכנסת נחושה לבטל או לכל הפחות להפחית את עמלת הפירעון המוקדם. ו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל דורש לבחון כיצד מחושבת עמלת פירעון מוקדם על משכנתאות והאם ניתן להפחיתה.  ועדת הכלכלה של הכנסת מכינה ההצעה לתקן את חוק הבנקאות ולבצע שינויים בעמלת הפירעון המוקדם של משכנתה, של ח"כ יואב קיש, שעליה חתומים חברות וחברי כנסת רבים נוספים. היו"ר כבל התייחס בפתח הישיבה להצעה ואמר כי המטרה היא לא לגרום לבנקים להפסיד, אלא להגן על הצרכנים ולדאוג להוגנות עסקית בין הצדדים, כאשר ברור הוא שבמערכת היחסים לבנק תמיד יהיה יותר כוח מאשר לצרכן.

ח"כ קיש ציין כי בתחילה הציע לבטל את עמלת הפירעון המוקדם באופן כזה שיאפשר לבנקים לגבות אותה רק במהלך השנה הראשונה מיום נטילת המשכנתה. עם זאת, ח"כ קיש ציין כי במשך כשנה הוא בקשר עם המפקחת על הבנקים, כשהמטרה היא להוריד את יוקר מחירי הדיור ולהפחית את עלות המשכנתאות, וכי הוא הסכים שהצעתו לא תחול על הלוואות שכבר ניתנו. עוד סיכם קיש עם המפקחת על הבנקים כי במקום ביטול העמלה הבנקים יחויבו להציע ללקוחות שני מסלולים, האחד עם עמלת פירעון מוקדם והשני ללא עמלה, והלקוח הוא שיבחר. ח"כ קיש הוסיף כי הוא "מבקש להיכנס לקרביים של עמלת הפירעון המוקדם, ולהבין כמה זה עולה לבנק". לדבריו, כיום העמלה מפצה את הבנק גם על רווחים שהיה יכול לקבל בעתיד, כשלמעשה בנק יכול לתת את הכסף ללווה אחר ולצמצם את הנזק. לפיכך, אמר ח"כ קיש, כי הפיצוי שצריך לקבל הבנק הוא רק על הנזק שנגרם לו, ולא על רווח עתידי. ח"כ עיסאווי פריג' אמר כי אין ויכוח שהבנק הוא לא מוסד צדקה והוא צריך להרוויח כסף, עם זאת הצעת החוק של קיש במקומי.

סגנית המפקח על הבנקים, עודדה פרץ, ציינה גם היא כי ההסכמה עם ח"כ קיש היא לאפשר לבנק להציע שני מסלולים, עם עמלה או בלי, אולם הוסיפה כי "המצב הקיים הוא נכון ולא צריך לשנות את נוסחת החישוב של עמלת הפירעון המוקדם. אנחנו חולקים על הטענה שמדובר ברווחים עתידיים, התשלום בא לפצות את הבנק על ההפסד הכלכלי שנגרם לו, וזה שווה למה שח"כ קיש קורא לו רווחים עתידיים". ח"כ קיש התעקש ואמר כי ביקש שבנק ישראל יציג לו נתונים שיוכיחו את הטענה, כדי להבין מה העלות האמתית של הבנקים ולפצות אותם רק עבורה. פרץ השיבה כי "זה נתון פנימי של הבנקים וזה בעייתי". היא הוסיפה כי יש הבדל בין עלות גיוס הכספים של בנק קטן לעומת בנק גדול, כאשר בנק גדול מגייס כספים בעלות נמוכה יותר. פרץ הסבירה כי אם תתקבל הצעת ח"כ קיש עמלת פירעון של הלוואה מבנק קטן תהייה גבוהה יותר מעמלה של בנק גדול, והדבר לא יטיב עם הלקוחות. עוד ציינה פרץ כי גם אחרי חישוב העמלה הלקוח זוכה להפחתות שיכולות להגיע עד 40%. לדבריה, מאז תחילת 2017 בוצעו בקשות לפירעון מוקדם בסכום של 20 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-300 מיליון שקל בשנה בשנים עברו.

מנהלת מחלקת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי, טענה כי שוק המשכנתאות יציב ותחרותי וכל שינוי בו לא יהיה לטובת הלקוחות. נציג המשמר החברתי, שי חדד, ביקש במסגרת הפרויקט "אני רק שאלה" להפנות לח"כ קיש שאלה כיצד ימנע מהבנקים לפצות עצמם על ההפסד באמצעות העלאת עמלה אחרת. היו"ר כבל וח"כ קיש השיבו כי אם חברי הכנסת היו נרתעים מאיומים כאלה לא היו מחוקקים אף חוק.

נציג התאחרות יועצי המשכנתאות, רימון חייט, אמר כי לרוב העמלות שמציגים הבנקים ללקוחות מגיעות לעשרות אלפי שקלים, לדבריו, "כשלקוח רואה שיש קנס על פירעון מוקדם של 50 אלף שקל הוא נבהל וממשיך לשלם ריבית גבוהה, למרות שם היה משלם את העמלה הוא היה חוסך בתשלומי הריבית". לדבריו, "הבנקים מפחידים את הציבור ובגלל חוסר מודעות אנשים לא מבצעים מחזור משכנתה. זה משמר את הלקוח במצב שהוא משלם הרבה יותר כסף מהעמלה". נציג איגוד הבנקים, רון מאירי, טען מנגד כי זו בדיוק ההוכחה שלא מדובר בפיצוי על רווח עתידי, אלא פיצוי על הנזק של הבנק. הוא הוסיף כי הסיבה שאין מחזורים היא שלקוחות לא באים למחזר משכנתה כשהריבית עולה.

היו"ר כבל סיכם את הישיבה וביקש כי לדיון הבא יונח בפני הוועדה נוסח לתקן את החוק כך שהבנקים יחויבו להציע שני מסלולים, אחד עם עמלת פירעון מוקדם ואחד בלי, בהתאם לסיכום של ח"כ קיש עם בנק ישראל. הוא הוסיף ודרש, הן מבנק ישראל והן מח"כ קיש, להעביר לוועדה נתונים על אופן חישוב העמלה,  על מנת שאפשר יהיה לבחון האם מדובר בפיצוי על הנזק או בפיצוי על רווח עתידי ולבחון האם ניתן להפחיתה.

מחשבון משכנתא

מדריך משכנתא

משרד האוצר ובנק ישראל חושפים את המשך התכנית להגברת התחרות בשוק הבנקאות – הכוונה שלהם היא פשוטה: מעבר הין בנקים בלחיצת כפתור

 במטרה להגביר את התחרות ולהקל על הלקוח הבנקאי, הציגו היום שר האוצר, משה כחלון ונגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג את הרפורמה בניידות שתאפשר מעבר מבנק לבנק בלחיצת כפתור. הרפורמה תאפשר ללקוח לפנות לבנק חדש ומאותו הרגע כל הפעילות הפיננסית שלו תעבור ב"עקוב אחריי" לחשבונו החדש.

מדריך – איך עוברים בנק

 שר האוצר, משה כחלון: "הבשורה הגדולה שאנחנו מביאים היום לציבור יחד עם בנק ישראל  – מעבר מבנק לבנק תוך שבוע ללא בירוקרטיה וללא קשיים. זה החסם הגדול ביותר עבור אנשים שרוצים לעבור בנקים. אנשים לא עוברים היום בנק, כי אחר כך הם צריכים לרדוף אחרי הוראות קבע וחשבונות החשמל. גם בסלולר, ברגע שחוקקנו שהחברות מחויבות להעביר הלקוח עם המספר ראינו זרימה אדירה ואנשים עברו מחברה לחברה. הציבור חיכה לתהליכים האלו במשך 40 שנה. אני שמח על שיתוף הפעולה עם המפקחת על הבנקים והנגידה. אנחנו ממשיכים ללכת יד ביד לקידום התחרות".

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "אני שמחה, שבנק ישראל ומשרד האוצר עושים צעדים אלו במשותף. רפורמות מבניות בתחום הפיננסי שנעשות במשותף ובהסכמה על ידי בנק ישראל ומשרד האוצר יש להן סיכויי הצלחה והטמעה טובים יותר, ולכן אני מברכת על כך".

שר האוצר, משה כחלון, ונגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, מאיהודיעו היום (ד') על תכנית משולשת להגברת התחרות במערכת הפיננסית.

התכנית כוללת שלושה מהלכים:

• ניידות בין בנקים "בלחיצת כפתור".
• הצרכן יוכל להשוות עלויות בקלות למוצרים הפיננסים האישיים שלו.
• הקלות לבנקים חדשים באמצעות סיוע להקמת לשכה לשירותי מחשוב בנקאיים.

ניידות בין בנקים "בלחיצת כפתור"

הקמת מערכת מעבר בין בנק לבנק שתאפשר ללקוח מעבר פשוט וקל בין בנקים. המהלך צפוי לפשט עוד יותר את ההליך הבירוקרטי הנדרש בהעברת חשבון בנק ולהגדיל משמעותית את התחרות בין הבנקים השונים.

כיום לקוח המעוניין לעבור מבנק לבנק נדרש לבצע פעולות רבות מול הבנק החדש, הבנק הישן וגורמים שונים המחייבים ומזכים את חשבונו בהוראות קבע. למשל חברת החשמל, ספק הסלולר, ביטוח לאומי המעסיק ועוד. מיום יישום הרפורמה יועברו אוטומטית כלל פעולות החשבון הישן לחדש.

השוואת מחירים למוצרים פיננסים האישיים

הלקוח יוכל להשוות מחירים באמצעות גורם אובייקטיבי בהתאם לאופי הפעילות הבנקאית האישית שלו. הבנקים יחויבו בשיתוף המידע של הלקוח, בהסכמתו ובאופן מאובטח עם גורמים מפוקחים שיציגו לו את ההצעה המשתלמת ביותר עבורו.

הקלות לבנקים חדשים באמצעות סיוע להקמת לשכה לשירותי מחשוב בנקאיים

לטובת הגדלת התחרות בשוק הבנקאי יסייע משרד האוצר בהקמת לשכת מחשוב מרכזית חדשה ויקל על בנקים חדשים בהתמודדות עם חסמי הכניסה הקיימים כיום. עבור המהלך יקצה משרד האוצר 200 מיליון ש"ח.

למדריך המלא – כיצד לעבור בנק?

בכמה ירדו עמלות מפעילות ניירות ערך בבנק הפועלים? מה ממוצע העמלות שמשלמים הלקוחות של פועלים? ומה הם צריכים לעשות מחר בבוקר כדי להוזיל את העמלות

בנקים זה עסק נהדר – יש ציבור שדואג שהם יהיו רווחיים, יש מפקחת שדואגת שהם יהיו יציבים; וכך מדי שנה הבנקים מדווחים על רווחים יציבים – הבנקים הגדולים מרוויחים בין 2 ל-3 מיליארד שקל, הקטנים פחות, בהתאם לגודלם. הרווחים של הבנקים בהגדרה הם ההוצאות שלנו – של הציבור.

הציבור הזה בכובע אחד מזרים כספים לבנקים – משקיע בפיקדונות (הר השקלים) שמספקים לו ריבית אפסית, ובכובע אחר לוקח הלוואות מהבנקים בריבית של לרוב 6% וצפונה. הרווח לבנקים הוא כמובן ההפרש, אבל זה רק חלק מהרווחים

של הבנקים.

בנקים מרוויחים גם מעמלות – דמי ניהול חשבון, עמלות כרטיסי אשראי, הפרשי המרה, פעילות סחר חוץ, עמלות ניירות ערך ועוד. עמלות מפעילות ניירות ערך הן  חלק מרכזי מהעמלות של המערכת הבנקאית, ואדגים מהדו"חות הכספיים של בנק הפועלים שמנוהל בידי אריק פינטו.

הבנק דיווח ברבעון השלישי של 2017 על הכנסות מריבית (נטו) בסך של 2.13 מיליארד שקל, ועל הכנסות מעמלות בסך 1.28 מיליארד שקל. בתוך ההכנסות מעמלות, בולטות עמלות כרטיסי אשראי – 493 מיליון שקל, עמלות מדמי ניהול חשבון 235 מיליון שקל ועמלות מפעילות ניירות ערך – 189 מיליון שקל.

הכנסות מפעילות ניירות ערך –  189 מיליון שקל  

העמלות האלו לצד ההכנסות מריבית הם כמעט כל ההכנסות, כשההוצאות של הבנקים מיוחסות בעיקר למשכורות, מחשוב, הנהלה וכלליות ושיווק ומכירות. ההכנסות פחות ההוצאות של בנק הפועלים, השאירו בשורה התחתונה רווח של 470 מיליון שקל, וכשמבינים את היחס בין הרווח בשורה התחתונה לשורות ההכנסות (ובאופן עקיף, את היחס בין ההוצאות להכנסות), מבינים שני דברים עיקריים – ההוצאות מהוות חלק גדול מההכנסות. אז נכון שהכל יחסי, וכל בנק מקומי ביחס לסביבה שלו (הבנקים מסביב) הוא איכשהו במצב סביר – לא יעיל מאוד ולא ההיפך, בזבזן מאוד. אבל ביחס לעולם, הבנקים שלנו, וזה לא מפתיע – לא יעילים.

הנקודה השנייה שעולה מהנתונים, הרווח תלוי מאוד/ רגיש מאוד לסעיף ההכנסה – שינוי בהכנסות מתגלגל באופן משמעותי למטה, עד לשורה התחתונה, ודוגמה –  אם עמלות ניירות ערך יירדו, אז אולי יהיה ניתן לחסוך בהוצאות (פיטורי יועצי השקעות ועוד), אבל נראה שרוב איבוד ההכנסות יזלוג עד לשורה התחתונה.

בבנק הפועלים עמלות מפעילות בניירות ערך הסתכמו כאמור ל-189 מיליון שקל, ובואו נשחק באם…אם העמלות האלו היו נחתכות ל-100 מיליון שקל – מה היה קורה? אז מדובר באיבוד הכנסה של 89 מיליון שקל, אבל השאלה היא אם היקף הפעילות היה נשאר. כלומר, היקף הוראות הקנייה ומכירה של הציבור היה נשאר,  בעוד הבנק היה מכניס מהן פחות כסף – איך זה יכול להיות? ובכן, תיאורטית וכבר נעבור למצב בפועל – הפחתה של העמלות, למעשה – הפחתה של כמעט 50% מהעמלות (47% לפני הנתונים – ירידה מ-189 מיליון שקל ל-100 מיליון שקל). אז אם זה קורה, האמת שאין הרבה מקום לחיסכון – יועצי ההשקעות מטפלים באותו היקף פעילות, זה לא שהפעילות ירדה והם יושבים רגל על רגל ומתבטלים. ומכאן, שבמקרה כזה, גם אם יהיה חיסכון הוא יהיה קטן, כך שרוב איבוד ההכנסה, מתורגם לאיבוד רווח.

עמלות ניירות ערך – שחיקה על פני השנים האחרונות

נראה שזה מה שקרה בבנק הפועלים ובבנקים אחרים בשנים האחרונות – עמלות ניירות ערך בירידה (ראו טבלה היא שווה יותר מאלף מילים). בפועלים לדוגמה ההכנסה הרבעונית מפעילות בניירות ערך ירדה מ-280 לכיוון 190 מיליון שקל והמגמה עדיין שלילית.

אולי הירידה נובעת גם מירידה בהיקפי הפעילות, אך נראה שזה מגיע בעיקר מהתפכחות מסוימת של הציבור. הציבור פשוט מבין שניתן להפחית את העמלות באופן משמעותי, שיש אפשרויות "בחוץ" לחסוך 20%, 30%, 50% ואפילו יותר.

עמלות ניירות ערך בבנק פועלים ובכלל בכל המערכת הבנקאית, הם עמלות מנופחות – אז נכון, אנחנו אוהבים להאשים את הבנקים בעמלות מופרזות, בריביות מופרזות, אבל אנחנו צריכים להאשים גם את עצמנו. הבנקים פועלים בשיטת מצליח, הם קובעים את הריבית או את עמלת ניירות ערך ואתם מתחילים לפעול בחשבון, אם לא חזרתם לבנק והתמקחתם על העלות, אז סבבה – הצליח להם. אם התמקחתם, גם סבבה – יתנו  לכם הנחה ואתם שוב מרוצים, והכי חשוב (מבחינת הבנקים) רדומים.

לקוח רדום הוא מכרה זהב עבור הבנקים – הוא משלם דמי ניהול גבוהים בחשבון (כי הוא שכח לעדכן את המסלול הכלכלי בשבילו) הוא מוציא הרבה יותר מדי על עמלות ניירות ערך (כי הוא חושב שיוסי, היועץ בבנק מספק לו תנאים טובים), ובכלל הוא "תורם" מדי חודש כמה מאות שקלים לבנקים. אם כל הרדומים היו מתעוררים בפתאומיות ולוחצים את הבנק בעניין עמלות ניירות ערך, אז העלות שלהם היתה כנראה קרובה באמת ל-100 מיליון במקום 189 מיליון שקל. אז למה הם לא עושים את זה? הם מפחדים – גדלנו בתחושה שבנק זה הכי טוב, הכי בטוח, הכי אחראי. נכון, הבנקים נפלו מתישהו ב-82'-83', ונכון שלפני 15 שנה בנק נפל – הבנק למסחר,  ועדיין, אצל רוב הציבור  – בנק זה בטון. אבל מסתבר שיש אלטרנטיבה טובה. בפועל, בכל תחום צריך לעשות מחקר שווקים ולבדוק את העלויות, גם בהלוואות, גם בדמי ניהול וגם בעמלות ניירות ערך בבנקים.

עמלות ניירות ערך – פועלים טוב בשבילכם?

שילוב של כמה גורמים מאפשר לכם – הציבור, לבדוק את עמלות ניירות הערך שלו, ולהבין אם אתם משלמים סביר או לא סביר (שזו האפשרות השכיחה). זה התחיל עוד בימים של דודו זקן, המפקח על הביטוח. זקן חייב את הבנקים לספק דוח חצי שנתי ובו עמלות ניירות ערך של לקוחות הבנק לפי גודל תיק ההשקעות שלהם. הבנקים מפרסמים מדי חצי שנה את הנתונים באתרים  שלהם, ואחרי שנאספו ורוכזו הדוחות האלו יש לנו כמה תובנות בשבילכם: הבנקים הקטנים מציעים עמלות נמוכות יותר מהבנקים הגדולים ובכלל – יש פערים בעמלות בין הבנקים.  מי שרוצה עמלה טובה, צריך רק לבקש/ לדרוש עמלה נמוכה. ברוב המקרים, כבר בשלב הזה, ובמיוחד אם תבואו לבנק עם הצעה מבנק אחר או טבלת השוואה (אנחנו מפרסמים כאן מדי חצי שנה), היועץ שלכם יתקפל. אם לא אז תוכלו לקבל הצעה מבנקים אחרים, סביר שאם אתם לא מאלה שכל חצי שנה דואג לשפר את התנאים שלו, תקבלו הצעה מפתה.

ויש לכם אפשרות נוספת, זולה יותר בהגדרה – העמלות בבנקים יותר מכפולות מהעמלות בברוקרים הפרטיים, ובכל זאת הציבור נמנע מברוקרים פרטיים למרות שהם בעצמם כבר גורילות (מיטב דש, פסגות, הראל, מנורה ועוד), ולמרות שהכסף אצלם בטוח, לא פחות מחלק מהבנקים. הגופים האלו הם כבר ענקיות פיננסיות, וסביר להניח שהשירות שהם מספקים, מערכות המחשוב שהם מספקים והתמיכה השוטפת, לא נופלים מאשר  בבנקים.

אז פתחנו את נתוני העבר של פועלים (הנתונים האחרונים שפורסמו למחצית הראשונה של 2017), וגילינו שממוצע העמלה בכל היקף כספי (היקף תיק השקעות מנוהל) היא לפחות פי שתיים מאשר העמלה בגוף המוסדי/ ברוקר פרטי. העמלה הממוצעת בבנק היא בין 0.21% על עמלת קנייה ומכירה ל-0.38%. בברוקרים הפרטיים זה קרוב ל-0.1%. חוץ מזה בבנקים יש עמלות היסטוריות (מיותרות ולא מובנות) כמו עמלת משמרת שהחליפה את שמה לעמלת ניהול. אין כאן בעצם על מי לשמור ואת מה לנהל (פעם אולי היה צורך אמיתי בדמי משמרת כי "שמרו" את ניירות הערך).

אז למה אנחנו זורקים כסף לפח? אולי זה עניין של הרגל; אולי מדובר  בחברות ארוכת שנים עם יוסי יועץ ההשקעות, אבל תהיה הסיבה אשר תהיה, צריכים להבין שעם כל הכבוד ליוסי, זה הכסף שלכם.

חוץ מזה, מצאנו (ראו טבלה) שעמלות ניירות ערך של בנק הפועלים (וכנראה של רוב הבנקים) בשחיקה מדהימה. המסקנה שלנו שבנק פועלים נפגע מהתחרות עם הברוקרים הפרטיים ולכן הירידה המשמעותית בתחום מ-2015 . זה עשוי להימשך – ברגע שציבור גדול יפנים זאת, הוא יעבור לברוקרים ויוזיל משמעותית את העלויות ואז הדוגמה שראינו כאן, יכולה להתברר אפילו כאופטימית.

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש נובמבר 2017 ב-%1.0 והגיע ל-110.8.  מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב0.1%. ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2017 לעומת נובמבר 2016 ) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-1.7%.

מחשבון מדד תשומות הבנייה

מה זה מדד תשומות הבנייה? 

מדד תשומות הבנייה  מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.  נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים,  החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה,  לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

עד כאן, ההגדרות והשיטה; ובקצרה – מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם. (הרחבה: מדריך מדד תשומות הבנייה)

מדד תשומות הבנייה – מייקר את התשלומים לקבלן 

מדד תשומות הבנייה משמש את הקבלנים לצורך הצמדת החוב של רוכשי הדירות. כלומר, התשלומים של הרוכשים צמודים למדד הזה ומכאן חשיבותו הגדולה – כל שינוי בו יכול להיות דרמטי מבחינה כספית לרוכשים. המדד הזה מבטא בעצם התייקרות עקיפה במחירי הדירות.

מדד מחירי תשומות הבנייה עלה היסטורית יותר מאשר מדד המחיירם לצרכן. בשנת 2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד, וגם בשנת 2015 בעוד מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% מדד המחירים לצרכן ירד. גם בשנת 2016  נשמר הפער הזה בין מדד תשומות הבנייה  למדד המחירים לצרכן, וזה נמשך לתוך שנת 2017 – כאן תוכלו לבדוק את השינוי במדד תשומות הבנייה וכאן את השינוי במדד המחירים לצרכן.

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

• מחשבון מדד המחיירם לצרכן 
• מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% בנובמבר 2017, בהשוואה לאוקטובר 2017, והגיע לרמה של 100.3 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0 = 2016 נקודות). מדד המחירים לצרכן ללא דיור ומדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה ירדו אף הם ב-0.3% והגיעו לרמת מדד של 99.5 ו-100.1 נקודות, בהתאמה. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות ירד ב-0.1% והגיע לרמת מדד של 100.4.
• ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות ופירות טריים ב-7.3%, תרבות ובידור ותחבורה ב-0.4%, כל אחד.
• עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב-2.0%.
• מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.3%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה אף הוא ב-0.3%, מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-0.1%. לעומתם, מדד המחירים לצרכן ללא דיור ירד ב-0.4%.
• בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2017 לעומת נובמבר 2016) עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.3%, מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה אף הוא ב-0.3%, מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-0.2%. לעומתם, מדד המחירים לצרכן ללא דיור ירד ב-0.4%.
• מדד המחירים לצרכן בניכוי עונתיות ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור בניכוי עונתיות עלו בחודש נובמבר 2017 ב-0.1%, כל אחד. לעומתם, מדד המחירים לצרכן ללא דיור נותר ללא שינוי.
• על פי נתוני המגמה לתקופה שבין אוגוסט 2017 – נובמבר 2017, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-1.2%, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-0.9% וקצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור הגיע ל-0.3%.

משה אשר, מנהל רשות המיסים, אמר בכנס של לשכת רואי החשבון:"הוצאנו טיוטת חוזר ואמרנו שהביטקוין זה נכס רווח הון, כמו נייר בבורסה,  נייר ערך לכל דבר ועניין . ומשום שזה נכס המשמעות היא כשמממשים זה חייב במס רווח הון וכשמפסידים חלילה, ניתן לקזז את ההפסד. כרגע אנו מודעים לכך שמדובר בדיווחים מסובכים,  צריך לשלם מקדמה ולדווח תוך 30 יום  וכו' , אבל אנו  הולכים לתקן חקיקה לפיו הדיווח יהיה במסגרת הדיווח השנתי גם בתחום המע"מ מי שלא עוסק בזה לא יהיה חייב במע"מ בדומה למע"מ  , את שני אלה נסדיר בחקיקה כך שמי שמדווח אמת ידווח בצורה חלקה.

ביטקוין – האם זו בועה? 

ביטקוין זירות מסחר 

ביטקוין – מה הלאה? 

כשקונים עם הביטקוין  מוצר או שירות יש אירוע מס,  אם נפרדת מהנכס ועשית  בראטר -רואים בכמה קנית  ובכמה מכרת ויש רווח מס.  עדיין יש שאלה איזה עלות אני מייחס לו כי קניית הביטקויין יכולה להתקיים במספר שלבים והעסק עלה, – האם אפשר לצבוע? גם בהנפקה של הטוקנים, יש צוות שעובד על נהלים ובקרוב נצא עם נייר עמדה איך לפרש מבחינה עסקית.

מתבגשת חקיקה , צריך לסנכרן בית שתי ההצעות בבתי המחוקקים. בהנחה שזה קורה, זו רעידת אדמה כלכלית בסחר הבינלאומי. ישראל מושפעת כמו כולם, אבל יש פה גושי סחר ענקיים- אירופה, ארה"ב, סין ושם מתחיל להיות גל ענק של נדידת מפעלים ונדידת כספים אדירה לכיוון ארה"ב, אם החקיקה תעבור כמו שהיא.

לגבי  רפורמת המיסוי של טראמפ אמר אשר :" אנחנו עוקבים בדריכות אחרי החקיקה. זה לא רק להוריד את מס החברות מ-35% ל-20%

כרגע 5 שרי אוצר מהמדינות המובילות באירופה הגישו מכתב לשר האוצר האמריקאי שהם מודאגים מאד ממה שהולך. חלק נוגדים הסכמי סחר שארה"ב חתומה עליהם, חלק סותרים את עקרונות ה-BEPS ויש דאגה לעתיד הסחר בין הגושים.  דווקא שיעור המס פחות מטריד, כי בעיקר מתייחס לסחר המקומי, ישראל נמצאת בסביבת מס של 23% . מי שקונה ומוכר בישראל זה לא רלוונטי עבורו, ומי שמייצא לחו"ל, ונמצא בחוק לעידוד השקעות הון, ממילא עם שיעורי מס נמוכים יותר, שיעור המס הגבוה ביותר הוא 16% ומגיע עד 5% לפי המסלולים  השונים.

איפה הבעיה?

הם עוברים לשיטת מיסוי דיבידנד טריטוריאלית, זה אומר שכל ניכויי מס במקור, זה כסף שנזרק לפח מבחינת האמריקאים  זה מייקר את עלות המס.

הם קבעו שכשגורם אמריקאי משלם הוצאה לגורם קשור, יש מס קנס על שירותי פיתוח וכו'. יש הבחנה בנוסחים השונים.

יש מהלך חד פעמי שאומר שאת כל העודפים שחברות אמריקאיות צברו מעבר לים צריך למסות באופן מיידי ב-14%, על המזומן (7% על הנכסים המוחשיים) זה מס נמוך אך חובה, ולא כמו שאנחנו הצענו בחברות הארנק, תמיד שיש קיצוניות שרצה לצד אחד, יש לה תגובה בקצה השני. היה מס מאד גבוה בארה"ב, הרבה עסקים התפתחו מעבר לים. ארה"ב לא השכילה במשך השנים להפחית את המס באופן הדרגתי, והשינוי הזה הולך לשנות את הסחר הבינלאומי.

בנקודת המוצא אנחנו במקום טוב ביחס לשאר המדינות. האם נצטרך לעשות התאמות?  היו ישיבות באוצר. אנחנו שוקלים חלופות. אם היא תתקדם כמו שהיא. נגיב בדרך זו או אחרת. בסך הכל החקיקה שלנו בדגש על חוק עידוד תחרותית"

עוד אמר אשר – "מדובר באירוע כואב מצער  למרות שהמשק בתעסוקה מלאה והפרמטרים מצוינים אך בתשובה לשאלה לגבי שינויים בחוק עידוד השקעות הון- אמר כי זוהי סוגייה בעייתית. מפעל  שנסגר בקריית שמונה, כאשר אין בפריפריה הרחוקה מקורות תעסוקה חליפיים זמינים זה מאוד בעייתי. האמת- זה לא מגיע למדינה, הם (טבע) הפסידו בעסקה כושלת במקום אחר  בעולם, וגם בישראל משלמים את המחיר. זה קודם כואב לעובדים שחלקם משתכרים שכר מינימום, ועל זה  יש להוסיף את המשק המשני שסובב את החברה שגם נפגע. בהתייחס  לאפשרות לשנות את החוק  לעידוד השקעות הון אמר אשר:", היום כשרוצים לקבל יציבות בהטבות או מענקים אז צריך לבוא עם תוכנית עסקית בין היתר תעסוקה. בחוק עידוד השקעות הון הרגיל אין התחייבות כזו. נתנו שיעורי מס נמוכים כדי להתחרות בעולם. וזו הסיבה שנתנו שיעור מס נמוך. אם קבלת מענקים אתה מחויב ואם לא אתה מחויב להחזיר את המענקים. טבע הייתה בצד ההכנסות, פשוט היא הייתה גדולה, אז יש לה יותר רווחים ולכן הטבות גדולות יותר

בעבר כשהיו מסלולים של פטור- שם "הספיגה" של הכסף השוטפת הייתה קטנה יותר מאשר בשנים האחרונות, וטבע ספציפית במסגרת הרווחים  הכלואים שילמה  2 מיליארד שקלים- יכול להיות  שהיום לא היה מהיכן לחלץ את הכספים האלה, האם כתוצאה מכך להוסיף תנאים לחוק ? זה מאוד בעייתי, טבע היא כבר מזמן בינ"ל למרות שהבסיס שלה הוא  ישראלי  אבל היא יכולה לפעול בכל העולם.  אך אין ספק שנדרשת כאן מחשבה וכאן גם משרד האוצר וגם משרד הכלכלה פועלים הבוקר כדי לסייע לעובדים".

נשיא לשכת רואי החשבון יזהר קנה התייחס למשבר בטבע ואמר :" המקרה של טבע הוא פיגוע המוני בעובדים ,בכספי הציבור,  בבורסה,  ובכלכלה הישראלית -שנולד מכשל  ניהולי ברור. צער עצום על העובדים, פגיעה אנושה להרבה משפחות אבל יש גם גלי הדף. הפגיעה בהכנסה יכולה להגיע עד למכפיל של 3 או 4 , חברות הליסינג יפטרו עובדים,  חברות הקייטרינג, וכל קבלני המשנה- יכול להגיע עד 10,000 עובדים. אי אפשר להתעלם מכך שטבע זכתה לתמיכה המדינה , בדיונים עם שר האוצר סביב עודפי הגבייה למדנו שיש או כסף או הפחתת הכנסות או הגדלת הוצאות ואין ספק שטבע זכתה גם מזה וגם מזה בסכומים מוד גבוהים. היום בדיעבד חייבים לשנות את המחשבה והחקיקה בגלל העובדים. לא יכול להיות שחברה תקבל מיליונים מהמדינה כאשר הדבר החשוב הוא התעסוקה ולחברה אין מחויבות לכך".

 רו"ח עו"ד ג'ק בלנגה, יו"ר ועדת המיסים בלשכת רואי החשבון התייחס לסוגיה ואמר כי תגובת משרד האוצר והכלכלה צריכה להיות חריפה יותר  ועליהם לשקול  לבטל את ההטבות המפליגות שניתנות לחברות הבינלאומיות הפועלות בישראל . זו  אמנם חוכמה שבדיעבד, אבל החכמה היא  להיעזר בה קדימה – בחקיקה צריך לשלב גם את הנושא של התעסוקה. המדינה לא אשמה במה שקרה אך היא נדרשת לטפל בתוצאה".

הוזלה של 30% בעלות השימוש במנהרות הכרמל. שר האוצר, משה כחלון, על רקע ההוזלה בתעריפים,  "מדובר בבשורה גדולה עבור תושבי חיפה והצפון. ההסכם החדש יקל על כיסם של הנהגים ועל עומסי התנועה בעיר. לא השלמנו עם העובדה שהמחיר יעלה בתחילת 2018 וניהלנו בחודש האחרון משא ומתן אינטנסיבי בכדי להביא להפחתתו. נמשיך לעשות ככל הניתן בכדי לחזק את העיר חיפה ולהקל על חיי התושבים ויוקר המחייה בעיר".

 ע"פ ההסכם הנוכחי מחיר נסיעה במנהרות הכרמל עומד על 8.6 שקל ואף היה אמור לעלות בחודש ינואר ל-9.8 שקל. בעקבות המשא ומתן סוכם כי המחיר למקטע יופחת ל-6.95 שקל. מדובר בהפחתה של כ-30% בהשוואה למחיר ב-2018 לפי ההסכם המקורי בין המדינה לזכיין שהיה אמור לעמוד בתחילת שנת 2018 על 9.8 שקל.

ההסכם יביא לניצול טוב יותר של התשתית במנהרות הכרמל ולשיפור במצב התחבורה במטרופולין חיפה. זאת כחלק ממדיניות הממשלה לפעול למען צמצום העלויות החיצוניות של הגודש במטרופוליטניים, לצד הקלה משמעותית על המשתמשים והפחתת יוקר המחייה.

כביש אגרה – יש תמורה לאגרה?

מנהרות הכרמל – מנהרות הכרמל בחיפה הינן מערכת כבישי אגרה, המקצרת באופן משמעותי את הזמן הנדרש לחציית העיר ואת הנסיעה מצפון לדרום וחזרה למגוון יעדים (כולל עכו, ת"א, הקריות ועוד). מנהרות הכרמל מחברות בין איזורי מגורים לעבודה ופנאי, תורמות להפחתת פליטת המזהמים ומשפרות את איכות חייהם של תושבי חיפה וסביבתה, מדי יום, מדי שעה, בכל נסיעה.

לאתר מנהרות הכרמל