כרטיס משקארד מבית ישראכרט מיועד לחברי קיבוצים ומושבים בישראל, כאשר לדברי ישראכרט זהו המועדון היחידי בישראל המיועד לאוכלוסיה זו. הכרטיס מגיע באחת מארבע גרסאות, בכל אחת מהן התנאים ואופי השימוש נוטה להיות כמובן שונה. כרטיס ישראכרט משקארד מיועד לשימוש בישראל בלבד, בעוד שכרטיסי מאסטרקארד משקארד וגולד מאסטרקארד שקארד מתאימים לביצוע עסקאות בארץ ובחו"ל (כאשר עסקאות במטבע חוץ מחויבות באופן מיידי). הכרטיס הרביעי הוא פלטינה משקארד, בו ניתן להשתמש בישראל ומחוצה לה – החיוב על עסקאות מט"ח נעשה במועד החיוב של הכרטיס.

מחזיקי הכרטיס מקבלים פטור מתשלום דמי המנוי החודשיים למשך שנה, כאשר לאחר מכן התשלום יהיה בהתאם לתעריף של הכרטיס הספציפי. עבור קיבוצים הנמצאים בהסדר סליקה פנימית הפטור מדמי הכרטיס ניתן לתקופה של שלוש שנים.

ההטבות שמספק הכרטיס

כרטיס משקארד, כיאה למועדון לקוחות מבוקש יחסית, מעניק מספר הטבות ראויות לציון: חלק מהן ייחודיות למועדון בעוד חלקן הן הטבות כלליות יותר של ישראכרט. הכרטיס מספק הנחות קבועות בגובה של מספר אחוזים במעמד החיוב בכ-4,000 בתי עק ברחבי ישראל. כמו כן הוא מקנה הנחה על תחנות באחת מתחנות הדלק של דור אלון: 26 אגורות הנחה עבור ליטר בנזין 95, 8.6 שקלים הנחה לליטר סולר, 1.3 שקלים הנחה לליטר בנזין 98 ו-15 אגורות לליטר של גפ"מ לתדלוק בגז. ברשת חנויות הנוחות "אלונית" במתחמי דור אלון מקבלים חברי המועדון הנחה בגובה של 10%.

הכרטיס מעניק למחזיקים בו מבצעים והנחות על רכישות ואטרקציות בתחומים דוגמת אוכל, פנאי, תרבות, הצגות ועוד. ההטבות מפורטות באתר האינטרנט הרלוונטי ובחוברת המגיעה מדי תקופה לחברי המועדון. נכון לנקודת הזמן הנוכחית ההטבות כוללות שובר לארוחת בוקר זוגית ב-60 שקלים בבתי קפה שונים, כרטיסים לסרט ב-21 שקלים באמצע השבוע בסינמה סיטי, 30% הנחה ברכישת ביטוח מקיף לרכב וביטוח דירה (מבנה ותכולה) במסגרת פוליסות ביטוח מבית משקי החקלאים וביטוח חקלאי, רכישה של שוברים השווים 100 שקלים ברשתות ביקור שונות ב-75 שקלים, הנחה בגובה של על 17% בהשכרת רכב בחו"ל ועוד.  הטבות אחרות יכולות להינתן דרך הצטרפות לתכנית המסלולים של ישראכרט.

עבור מחזיקי הכרטיס הטסים לחו"ל (עד גיל 75) עומדת אפשרות להפעיל ביטוח נסיעות ללא תשלום, כאשר חובה להפעיל את הביטוח טרם הטיסה. הביטוח מקנה כיסוי על הוצאות רפואיות, טיפולים, תרופות, אובדן או גניבת כבודה, הטסות רפואיות ועוד. קחו בחשבון שבדומה לרוב הביטוחים החינמיים של חברות האשראי, גם במקרה הזה הביטוח הוא בסיסי יחסית ולא מתאים לכל סוג של נסיעה לחו"ל.

מידע נוסף על כרטיס משקארד של ישראכרט תמצאו באתר האינטרנט של החברה.

סקירות נוספות של כרטיסי אשראי תמצאו כאן

האם אפשר לקבוע שכר לפי הנטו? ואם אתם מקבלים שכר לפי הנטו אז איך תוכנית נטו למשפחה משפיעה עליכם? 

הנה סוגיה מעניינת – דוד הולך לראיון עבודה כשהמטרה שלו היא להרוויח בנטו 8 אלף שקל. זה גם מה שהוא מבקש ואחרי כמה ראיונות הוא מתקבל לעבודה וסוכם שהוא ירוויח 8 אלף שקל נטו. האם זה אפשרי?

ובכן – זה אפשרי. נכון שברוב הגדול של המקרים השכר נקבע לפי ברוטו – אתם מבקשים את השכר הכולל (לפני מיסים, ביטוח לאומי ביטוח בריאות והפרשות סוציאליות). ברירית המחדל על פי חוק היא קביעת השכר ברוטו ולא נטו, אבל בהינתן שהצדדים הסכימו על שכר נטו זה כמובן אפשרי.

השכר ברוטו הוא גם השכר המחייב לצורך חישוב הזכויות בעת סיום העסקה, כלומר הוא הבסיס   לפיצויי פיטורים, פדיון חופשה, ועוד.

הסוגיה הזו עלתה בבית הדין הארצי לעבודה וגם שם נקבע – "דרך המלך לקביעת שכרו של עובד היא שכר ברוטו" – יותר ברור מזה אין, ועדיין יש מצבים אחרים – קביעה לפי נטו, וזה קורה לרוב כשהעובד פשוט לא רוצה לשבור את הראש עם הניכויים ומבקש את מה שהוא רוצה לקבל אחרי ההוצאות.

הבעיה – מה עם הרכיבים האחרים בשכר?

תשלום בשכר נטו מעורר כמה בעיות. ראשית,  האם השכר נטו מגלם ניכויים של קופת גמל וקרנות שונות? צריך לקבוע את זה מראש. ומה עם שווי שימוש ברכב? והוצאות טלפון? אז חשוב להבין שמבחינה משפטית – התשלום ברוטו הוא הבסיס, ואם יש מחלוקת, אזי נטל ההוכחה על זה שטוען שהשכר נטו (מאחר והכלל הוא כי התשלומים נעשים בברוטו)

העניינים המשפטים כאן עשויים להיות סבוכים – לכאורה, אין חשיבות לסיכום עם העובד, שכן העובד אינו רשאי לוותר על זכויותיו, וגם לרוב בעניינים משפטיים בין עובד למעביד, אין חשיבות  לאופן התשלום בפועל, אבל במקרה של תשלום נטו יש חשיבות גדולה להסכם בין הצדדים, ואם התשלום בפועל אינו מנוגד לחוק, הרי האופן שבו התשלום שולם בפועל משקף את התנהגות הצדדים במהלך ההתקשרות, וזאת הוכחה להסכמה בין הצדדים. סבוך

מעבר לכך, יחולו על הטוען לתשלום נטו דיני ההוכחה הרגילים הנהוגים בבית הדין לעבודה (כך למשל, בית הדין לעבודה אינו קשור בדיני הראיות, כאשר הוא דן בנושא שאינו פלילי2 ויכול לקבל כראיה אפילו עדות מפי השמועה).

על כל פנים, בשכר נטו, חשוב להבין שיש הרבה עניינים פתוחים – ההפרשות השונות, הזיכויים – האם הם חלק מהנטו או לא? בפועל, ההתנהלות השוטפת היא סוג של הסכמה, אבל יש הרבה מקרים שהגיעו לבית משפט, והשפיטה תלויה בגופו של עניין.  ככלל – אם יש הבנה שהעובד התכוון לשורה התחתונה אז הנטו סכום מינימאלי מובטח ואין מחויבות להפרשות וניכויים. אם הכוונה בשכר נטו היתה לסכום כולל (כולל קופות גמל, הפרשות וכו') אז המעביד צריך להפריש את הסכומים האלו – כלומר, הכל תלוי במה היתה כוונת הצדדים, ואיך ניתן לפרש את הכוונה לאורך זמן.

הנה מקרה שהגיע לבית המשפט –   פומרנץ.  מקרה בו  סוכם על שכר נטו, אלא שהעובד הסתיר שיש לו פנסיה החייבת במס (הוא מקבל פנסיה ממקור אחר שחייבת במס). המשמעות היא שהגילום  של שכר הנטו יביא לברוטו הרבה יותר גבוה ממה שהמעביד לקח בחשבון. השופטים פסקו כי העובד יישא בהפרשי המס.

זהירות – הקלות מס לא מתגלגלות למקבלי שכר נטו

הנה מצב מוזר – הממשלה מנסה להקל במיסים על הציבור, ומעלה את נקודות הזיכוי למשפחה. אבל, מי שמקבל שכר לפי הנטו עשוי שלא לקבל! הרי הוא הסכים לדוגמה – לשכר נטו של 8 אלף שקל, אז נכון שאם הוא היה מקבל לפי הברוטו היה מגיע לו יותר (ואפילו משמעותית בעקבות תוכנית נטו למשפחה), אבל זה מה שהוא סיכם עם המעביד. אבל, כמה סייגים – ראשית מס הכנסה דורש משני הצדדים – המעביד והעובד, לדווח על כך.

בהסכם לתשלום נטו, שני הצדדים לוקחים סיכון מסוים. מצד אחד, כשנכנסת רפורמה טובה לציבור (רפורמה במס), המעביד מרוויח – הוא לא מעלה לעובד את שכר הנטו וגורף רווח (השכר ברוטו של העובד יורד). אבל, אם המס יעלה, למשל – כאשר עולה שיעור המס בגין זקיפת שווי שימוש ברכב, העובד לא נפגע, זה נופל על המעביד. כלומר, כשמדובר על שכר נטו מדובר על מצב שיכול להיות מסוכן לעובד, במיוחד בתקופה כמו בשנים האחרונות שהממשלה מנסה להפחית את נטל המס!

ככה זה עובד גם כשיש עדכון  מדרגות מס. במצב כזה, יש לבחון אם המעביד יספוג את התשלום, או יזכה בהפרש – לכאורה, עובד שהסכים וקבע עם מעבידו על שכר לפי הנטו, אינו אמור להיות מושפע בכלל משינויים במס הכנסה – זה כאמור יכול להיות טוב , וגם רע. עם זאת, אם מדובר בשינויים מהותיים כן יש מצב שהשכר אמור להשתנות.  לסיכום – כשמקבלים שכר לפי נטו יש כמה שאלות שצריך מראש להגדיר – האם זה כולל הפרשה לקופות, קרנות וכו';  מה קורה כאשר יש שינוי במדרגות מס הכנסה ועוד – בפועל, כאשר יש שינוי במיסים וזה רלבנטי גם בשינויים שקשורים לתוכנית נטו למשפחה, זה לכאורה אמור לחול על העובדים – כלומר הם לא מקבלים תוספת בעקבות ההקלה. אבל מכיוון שמדובר במהלך שאמור להקל על שכבת הביניים, עשוי להיות כאן מצב מעניין שאם מקרים כאלו יגיעו לפסיקה, בית המשפט יתחשב במהותיות של העניין.

מחשבון נקוודת זיכוי

מדריך נקודות זיכוי

מדריך נטו למשפחה 

קרנות היי-טק – מוצר חדש בשוק ההון, האם כדאי?

קרנות ההשקעה בהיי-טק יוצאות לדרך. מדובר במכשיר שאמור מצד אחד לעזור לתעשיית ההיי-טק – קרנות היי-טק  ישקיעו כספים בחברות היי-טק, ומצד שני המכשיר ייסחר בבורסה ויאפשר למשקיעים לקבל סל של חברות טכנולוגיה. חוץ מזה יהיו הקלות שונות, לרבות הקלות מיסוי ליזמים, למתפעלים ולמשקיעים, וכן תהיה רצפת הפסד למשקיעים.

משרד האוצר פרסם  מכרז להקמת ארבע קרנות היי-טק שיסחרו בבורסה. המשקיעים בקרנות יקבלו את הגנת המדינה מפני הפסדים וכן ערבויות לגיוס אשראי

שר האוצר, משה כחלון, אמר במקביל למכרZ על הקמת הקרנות  "קרנות הטכנולוגיה החדשות משלבות בין שני יעדים חשובים של משרד האוצר- פתיחת אפיק השקעה חדש לחוסכים לפנסיה, לצד מקור הון חדש לתעשיית ההי-טק הישראלית, הנשענת כיום ברובה על מקורות זרים. נמשיך לחזק את התעשייה הישראלית על ענפיה".

זה נכון, וזה מוצדק, רק חשוב להזכיר כי קיימות קרנות טכנולוגיה שהשקיעו בחברות ישראליות ונסחרות בבורסה המקומית, אבל מה לעשות – הם לא ממש הצליחו – היתה מופת שבסוף נמחקה ועברה לתחום פעילות אחר, היתה מרתון שזה אולי ישמע מצחיק אבל הפעילות שלה היום היא תמ"א 38, היתה תעוזה שעדיין קיימת, והיו עוד כמה. חלקן אגב הצליח במישור ההשקעות, אבל בסיכום הכולל התעשייה הזו לא המריאה. עכשיו זה שונה – ההטבות שניתנות עכשיו לא היו קיימות בעבר.

על פי המכרז שפורסם הקרנות החדשות  יסחרו בבורסה המקומית, ויקבלו הגנה (של המדינה – משמע הגנה חזקה!) מפני הפסדים של המשקיעים בקרנות וכן ערבויות לגיוס אשראי.

המכרז הוא יוזמה משותפת של אגף החשב הכללי ורשות ניירות ערך. במסגרת המכרז יבחרו עד ארבעה מנהלי קרנות נאמנות, אשר יעמדו בתנאי המכרז לצורך קבלת ההגנה וירשמו בבורסה לניירות ערך בת"א את יחידות ההשתתפות של הקרן בהיקף מינימלי של 400 מיליון שקל לקרן.

מרבית ההון המושקע בחברות ישראליות העוסקות במחקר ובפיתוח מקורו בהון זר, וחלק גדול מהחברות נרכשות בידי תאגידים זרים בשלבים מוקדמים יחסית של התפתחותן. כך, מסבירים באוצר – "נמנעת משוק ההון הישראלי האפשרות ליהנות מפירות הבשלת אותן חברות. הקרנות החדשות ישלבו השקעה במניות סחירות בתחום הטכנולוגיה, לצד השקעות בהיקף משמעותי (30% לפחות) בחברות טכנולוגיה המצויות בשלבים מוקדמים לחייהן (סטארט-אפים). בכך, יאפשרו למשקיעים בשוק ההון הישראלי, לרבות הגופים המוסדיים, ליהנות מפוטנציאל התשואה הגלום בתעשיית החדשנות הישראלית, וזאת במתווה בטוח יחסית באמצעות השתתפות המדינה בהפסדים, ככל שיהיו. עבור כל קרן אשר תעמוד בתנאי המכרז, תעמוד הגנת המדינה על סכום של עד 50 מיליון שקל".

אבל, חשוב להזכיר – לצד ההצלחות הגדולות ביי-טק יש גם כישלונות. חשוב לזכור שאחת לכמה עשרות חברות הופכת להצלחה. יש הרבה כסף שנשפך ולא בטוח כלל שהתשואה המשוקללת עודפת. נכון, יש קרנות זרות שמצליחות להשיא תשואה מרשימה מההשקעה בחברות המקומיות, אבל זה גם בזכות הקרבה שלהם לבורסות בחו"ל, זה בזכות הקשרים שלהם לחברות הטכנולוגיה הגדולות, זה בזכות הניסיון והידע שלהם. האם לקרנות נאמנות יש את הידע הדרוש? ממש לא בטוח, אבל אולי הן יחברו לגופים החזקים ואז אכן עשויה להיות כאן הזדמנות.

באוצר מסבירים כי על פי  תנאי המכרז, יתאפשר לקרנות לגייס אשראי מגובה בערבות המדינה (עד 100 מיליון שקל לקרן), ובכך למנף את כספי המשקיעים בקרן ולהגדיל את התשואה הפוטנציאלית למשקיעים.

"אנו משתמשים בידע הרב שנצבר באגף החשב הכללי לטובת קידומם של כלי מימון חדשניים, התומכים במטרות האסטרטגיות של משרד האוצר, ובראשן הגדלת הצמיחה והפריון", אמר רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר, "הקרנות החדשות יאפשרו לחוסכים לפנסיה ליהנות מפירות ההצלחה של התעשייה הישראלית החדשנית".

"ההצעה שלנו נועדה ליצור עבור הציבור הרחב מכשיר השקעה שיאפשר לו לראשונה להשתתף בהצלחת חברות הטכנולוגיה הישראליות, תוך מתן הגנה על ידי המדינה", אמר שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, "מדובר בכלי חשוב נוסף שקידמנו על מנת לתמוך בחברות קטנות ובחברות טכנולוגיה".

מדריך השקעה במניות

מדריך השקעה באג"ח

מדריך השקעה בקרנות נאמנות

כספונט – תחליף לכרטיס אשראי; חיוב מידי מחשבון הלקוח  – האם זה טוב לבתי העסק האם זה טוב ללקוחות?

רובנו משתמשים בכרטיסי אשראי – אנחנו קונים חולצה ומשלמים בכרטיס אשראי, אוכלים ומשלמים בכרטיס אשראי – רוב הרכישות שלנו נעשות בכרטיסי אשראי – זה פשוט נוח יותר, מהיר יותר, ולא מצריך להחזיק מזומנים בכיס. עכשיו יש פתרון נוסף.

חברת כספונט השיקה פתרון שמאפשר  חיבור ישיר בין בתי עסק לבנקים, וכך בעצם לחייב בתשלומים את חשבון הבנק, ללא צורך בחברות כרטיסי האשראי. כלומר בדרך שעוקפת בעצם את חברות כרטיסי האשראי ואת העלויות (לרבות העמלות הצולבות) שיש בכרטיס האשראי. איך זה קורה בפועל? עדיין צריך להשתמש בכרטיס האשראי אלא שהחיוב יתבצע ישירות מחשבון הבנק, בלי קשר למצב החשבון בחברת כרטיסי האשראי, כלומר אין כאן את התיווך של חברת כרטיסי האשראי.

בפועל, כאשר אנו משלמים בכרטיס אשראי, החיבור לבנק של הלקוח לצורך החיוב, נעשה באמצעות התשתית המרכזית של שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים). מדובר בגוף שהו מונופול הנמצא בבעלות הבנקים – גוף שבעצם ושב בצומת העברת הכספים ובתמורה גובה עמלה על ההעברות הכספיות (החיובים השוטפים).

המוצר של כספונט  יאפשר ביצוע עסקאות דביט בלבד – עסקת חיוב מידי היורדת ישירות מחשבון הלקוח כשהתמורה מועברת למחרת לבית העסק. אגב, המצב כיום הוא שברוב עסקאות האשראי, הלקוח יכול לקבל 15 ימי אשראי ללא תשלום.

אז מבחינת בית העסק יש כאן יתרון גדול –  התשלום מועבר מהר לחשבון העסק (לעומת עד 30 יום בתשלום רגיל דרך כרטיס אשראי). מעבר לכך, העמלה הנגבית דרך כספונט היא נמוכה מזו שגובה חברת האשראי.

 הלקוח מרוויח?

הלקוח לא בהכרח מרוויח בשיטה הזו. הוא ירוויח באם בתי העסק יגלגלו ללקוח את ההנחה. אחרי הכל, הם – העסקים, מרוויחים דרך השימוש בכספונט, ואם הם יעבירו חלק מהרווחים שלהם  גם ללקוחות (דרך הוזלת המוצר) זה כמובן יכול להיות משתלם ללקוח. אבל במצב רגיל דווקא השימוש בכספונט, פחות  טוב ללקוחות. בחברות כרטיסי האשראי הם משלמים לאחר עד 30 יום, ודרך כספונט הם משלמים מיד. אז יהיו כאלו שיגידו כי כך יש שליטה על הכסף, אבל נראה שאם לא תהיה הנחה – המוצר הזה לא יהיה להיט.

בפועל, הלקוח יישאל אם הוא מעוניין בתשלום בדביט, כאשר כספונט (שנשלטת על ידי חברת וריפון) תציע את השירות בקופות החדשות התואמות את תקן ה- EMV. על פי הוראות בנק ישראל, ובהתאם לדרישת תקן ה EMV, הלקוח יקיש את הקוד הסודי, והוא יצטרך לאשר באם הוא מעוניין בעסקת דביט עם חיוב מידי.

"גורמים רגולטורים שונים ובראשם בנק ישראל נתנו רוח גבית וסיוע ישיר ועקיף למהלך של כספונט", אומרים בחברה, " מה שאפשר לחברה להקים את התשתית והחיבור לבנקים השונים". ובוריפון, החברה האם אמרו –  "פריצת הדרך של כספונט, מאפשרת לוריפון לעשות שימוש בתשתית זו בעשרות אלפי מסופי האשראי של וריפון בישראל, ובכך לאפשר כמעט לכל בית עסק בישראל אפשרויות סליקה אטרקטיביות".

מעודכן ל-04/2018

החיסכון הפנסיוני –  פחות תשואה מובטחת! פגיעה בצעירים, יותר הטבה למחזיקי הקצבאות

הפנסיה שלכם מתכווצת. זה היה ברור – קראו כאן, רק העיתוי היה בסימן שאלה, והחל מיולי 2017 זה קורה.  עד מועד זה, כל החוסכים בפנסיה נהנו באופן שווה מאגרות החוב המיועדות – מדובר באגרות חוב שהאוצר הנפיק בשביל קרנות הפנסיה ושביטאו תשואה מרשימה – 4.86%. הקרנות רכשו אגרות אלו בהיקף של 30% מהנכסים הכוללים שלהם, והמשמעות – תשואה מובטחת נאה – זה אגב, מסביר את התשואות הטובות יחסית של קרנות הפנסיה בשנים האחרונות. מעכשיו לחלק גדול ממכם תהיה פחות תשואה מובטחת , משמע – פחות תשואה בפנסיה – פחות פנסיה.

אלא שהיתרון הזה של קרנות הפנסיה הולך להצטמצם ולהיעלם. קרנו הפנסיה עובדות בשוטף על גירעון – מה שיש להם לתת לחוסכים נמוך ממה שיש להם בפועל. הגירעון הזה הוא שטות מוגמרת שנוצרה בגלל עיוורון פוליטי – מדובר בגירעון שנובע מכך שהקרן מתחייבת לשלם פנסיה לחוסכים בהינתן שהתשואה השנתית עד לפנסיה תהיה 4%. אבל כל מי שעיניו בראשו יודע שאין אפשרות לייצר כזו תשואה (באפיקים סולידיים) בשוק ההון. בשנים האחרונות על רקע הריבית האפסית, התשואה נמוכה משמעותית. זה אומר שהחוסכים לפנסיה מקבלים הרבה יותר ממה שיש בקרן. אלו שמקבלים קצבאות פנסיה עכשיו עדיין נהנים, אבל מתישהו יסגרו את הפער הזה (שעשוי להגיע עד 20% ויותר!)*, ומה יקרה אז?

ובכן, האוצר עלה על טריק, שפוגע יותר בחוסכים הצעירים  – כן, שוב הצעירי משלמים יותר – לא מספיק שאין להם כסף לדירות, עכשיו כשהם יזדקקו לפנסיה ראויה, ייתכן שלא תהיה להם. זה עובד כך – האוצר החליט להקצות את האג"ח המיועדות לחוסכים הוותיקים אלו שמקבלים קצבאות, בעוד שהחוסכים הצעירים לא ייהנו מתשואה מובטחת.

צעירים נפגעים יותר

ברגע שמקבלי קצבאות הפנסיה יזכו להגנה גדולה (תשואה מובטחת בזכות האג"ח המיועדות) כך הסיכוי שהקצבה שלהם תישמר גדול יותר. אבל, אז ההקצאה של האג"ח לחוסכים האחרים מתאפסת, וזה יוצר חור צפוי בתשואה העתידית.

החל מיולי 2017 מקבלי הקצבאות זוכים להגנה של אג"ח מיועדות בשיעור של לפחות 60% (לעומת 30% עד כה). הגידול הזה הוא על חשבון החוסכים הצעירים יותר – בפועל, ככל שאתם יותר צעירים כך הפגיעה גדולה יותר. אלו שקרובים לקצבה, "יסבלו" עד לקצבה ואז הם יקבלו אג"ח מיועדות. צעירים יותר, יהיו תקופה ארוכה יותר בלי אג"ח מיועדות, כלומר בלי הבטחת תשואה.

חשוב להדגיש – אין שינוי בהקצאות האג"ח המיועדות. השינוי הוא רק בהקצאה של האג"ח בין החוסכים. המצב הזה יביא לקיטון בגירעון אצל החוסכים הוותיקים – הם עדיין יקבלו קרוב לפנסיה שאמורה היתה להיות להם, אך בהדרגה, ירגישו החוסכים את הגירעון הפנסיוני מחלחל לקצבה שלהם. ודוגמה – צעיר שחוסך בגיל 25 לפנסיה, א יקבל הבטחת תשואה במשך יותר מ-40 שנה עד לפנסיה, ובמצב כזה, הערך של הפנסיה שלו אמור להיות קרוב באמת לה שהוא חסך (ולא לפי מודל תיאורטי שמגלם תשואה של 4% בשנה)

בקרנות החדשות (שהחלו לפעול לפני כ-20 שנה), יש יחסית מעט מקבלי קצבאות – פחות מ-50 אלף, והיקף הנכסים יחסית קטן – 18 מיליארד שקל ולכן, הפניית אגרות החוב המסובסדות לחוסכים עם קצבה, תגרום להם לשמור על הקצבה, או לכל הפחות, לא לקבל משמעותית קצבה נמוכה מהפנסיה.

על פי האוצר, החל משנת 2024, קרן הפנסיה תקצה את איגרות החוב המיועדות לשלוש קבוצות – מקבלי הקצבאות יקבלו הגנה בשיעור של 60% מהכספים (לפחות 60%). הקבוצה של חוסכים מגיל 50 ומעלה (עד קבלת קצבה מהקרן) – במידה ותישאר יתרה, הם יקבלו עד 30% מהכספים.

הקבוצה השלישית – מתחת ל-50, תקבל כספים, רק אם יוותר. כלומר, רק אם יהי אפשר להבטיח את הקצבאות ולתת את החלק לקבוצה השנייה, שיבטיח את הקצבאות שלהם.

על פי תחזיות משרד האוצר, הרפורמה הזו תגרום לכך שהחל משנת 2044 החוסכים הצעירים (עד גיל 50) לא יהיו זכאים בכלל  לאג"ח מיועדות, כך שלמעשה כל כספם יושקע בהשקעות בשוק ההון על ידי מנהלי קרנות הפנסיה.

מדריכים קשורים:

יועץ פנסיוני – כל מה שצריך לדעת

סוכן פנסיוני – האם הוא יועץ פנסיוני, מה התפקיד שלו בעצם? 

הטבות מס לשכירות ארוכת טווח

שכירות ארוכת טווח היא עוד תוכנית של האוצר להתמודד עם יוקר מחירי הדירות. פשוט, הציבור מקבל אופציה, שיכולה להיות נוחה – במקום לקנות, שכור במחירים סבירים ולאורך תקופה ארוכה. כך, לא תצטרך לחשוש איפה תגור בשנה הבאה? יש לך חוזה לשנים, וכך יש בעצם פתרון לבעיית הדיור. הבעיה – צריך לעודד יזמים לבנות ולקנות דירות להשכרה ארוכת טווח – אז איך עושים את זה? הטבות מס – הטבות מס לשכירות ארוכת טווח

שכירות ארוכת טווח – כל מה שצריך לדעת 

באוצר נערכים להענקת הטבות מס גדולות לבניית פרויקטים של שכירות ארוכת טווח ובמקביל הם עובדים על קיצור הליכים בירוקרטיים לכל יזם שיבקש לבנות פרויקטים לשכירות.

על פי חוק לעידוד השקעות הון,  על בניין חדש להשכרה ישולם מס שבח ממכירה או מהשכרה בגובה 11%. אבל, בהצעה שהוגשה נקבע מסלול הטבות נוסף, לפיו יוענקו הטבות מס מוגדלות לחברה שתשכיר נכס לתקופות של 10 שנים עד 15 שנה. כמו כן, יופחת מס הרכישה על הקרקע שעליה ייבנה הבניין להשכרה בשיעור של 0.5%, עבור מי שישכיר את הדירות ל-15 שנה.

ההטבות עד היום פשוט לא הספיקו. באוצר בדקו ומצאו כי בשנים האחרונות ניצול הטבות המס הוא נמוך מ-2% ולכן המטרה היא להוזיל משמעותית את נטל המס בהשכרה ארוכת טווח, כדי  לעודד חברות ויזמים לבנות בניינים, שלפחות מחצית מהדירות יוקצו להשכרה לטווח ארוך.

על פי הצעת החוק גם בניינים בהם יתבצעו תוספות בנייה, תמ"א 38 ובניינים שייעודם שונה לשימוש למגורים בשכירות ארוכת טווח, ייהנו מהטבות המס.

וזה לא הכל – מוצע להוסיף "מסלול ירוק", שיאפשר זכאות אוטומטית להטבות המס לחברות שיתחייבו מול רשות המסים לעמוד בתנאים הבאים: קבבלת היתר בנייה לאחר פרסום החוק, השלמת בניית הבניין, או השלמת תוספת הבנייה עד סוף דצמבר 2022 או שינוי ייעוד הקרקע עליו נמצא הבניין. הבניין יכלול 30 דירות לפחות.

גובה השכירות הממוצע לדירת מגורים בבניין לא יעלה על סכום שייקבע על ידי רשות המיסים ובהתייעצות עם רשות ההשקעות במשרד הכלכלה.

 מס שבח על מכירת דירות לשכירות ארוכת טווח

שיעור המס על השבח הריאלי יהיו לפי המדרגות הבאות:   לתקופה של 5 שנים – 11%; לתקופה של 5 שנים נוספות (סה"כ 10 שנים) – 9%;  לתקופה של 5 שנים נוספות (סה"כ 15 שנים)- 7.5%.

חברה שתרכוש בניין להשכרה, תקבל הטבה במס הרכישה בשיעור של 0.5% בלבד (במקום 6%) בכפוף לעמידה בתנאי החוק כשלפחות מחצית מהדירות יושכרו לתקופה של 15 שנה. ההטבות מותנות כמובן בהשכרת הדירות ולעמידה בתנאים של מס הכנסה.

"החוק יהווה זריקת מרץ לשוק השכירות ארוכת הטווח"" אמר שר האוצר, משה כחלון והוסיף – "שכירות לטווח ארוך מהווה אלטרנטיבה טובה וראויה לזוגות צעירים, שאינם מעוניינים או מסוגלים לרכוש דירה והיא חלק בלתי נפרד מפתרון שלנו למשבר הדיור"

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, אמר –  "תיקון חוק עידוד השקעות הון יפחית את הרגולציה לקבלת הטבות המס לבניית דיור להשכרה באופן משמעותי, ומשכך יסייע להגדלת מספר הפרויקטים הנבנים למטרת שכירות ארוכת טווח, יעזור במשבר הדיור".

הטבות המס הם רק חלק מההטבות שמייעדים באוצר לתת למשכירי הדירות לטווח ארוך. הטבות נוספות אמרוות להיות בסבסוד הוצאות מסוימות לרבות ביטוח הדירה, או לכל הפחות הוזלה משמעותית של הביטוח על הדירה.  כמו כן, האוצר מנסה לצאת למכרז שיוזיל את עלויות הניהול – כלומר החברה המשכירה תעביר את הניהול לגוף מסויים שעלותו יחסית נמוכה – ביחס לעלויות שלה.

מעודכן ל-06/2019

החוק לשכירות הוגנת – מה זה? האם זה ייגן על השוכרים? איך מנסחים חוזה, וגם חוזה שכירות להדפסה

החוק לשכירות הוגנת אמור להיכנס לתוקף עוד השנה, ונראה שהוא יביא בשורות לשני הצדדים – המשכירים והשוכרים. מטרת החוק היא בראש וראשונה  ליצור מסגרת חוקית לשוק השכירות, וזאת כדי להבטיח שהיחסים בין המשכירים לשוכרים יהיו הוגנים והגונים.

החוק כולל שני נושאים עיקריים – הראשון, מה צריכה לכלול דירה כדי שתיחשב דירה  ראויה למגורים והשני – מה צריך לכלול חוזה שכירות. בחוק גם נקבע כמה ערבויות יכול המשכיר לקחת מהשוכרים; מי אחראי על התיקונים בדירה; מי משלם את דמי התיווך ועוד.

נתחיל בהגדרה הבסיסית לדירת מגורים – החוק בעצם מגדיר מהי דירה שאינה ראויה למגורים, כלומר איזו דירה מראש היא לא דירה שאפשר להשכיר אותה. דירה שאינה ראויה למגורים היא דירה שאינה כוללת מערכת ניקוז, מערכת חשמל,  תאורה, פתחי אוורור, או שיש בה סיכון בלתי סביר לבטיחות השוכר או לבריאותו. אם אתם עומדים לשכור דירה בלי מטבח, בלי מים, אז זו בכלל לא דירה – אבל רגע, במה זה עוזר לשוכרים – הדירה הזו מושכרת במחיר הזה בגלל שאין בה מטבח, ואולי יש שוכרים שזה מתאים להם, הרי הכל עניין של מחיר. ואם לשוכרים האלו זה מתאים האם הם יילכו להתלונן שזו דירה שאינה ראוייה למגורים? המשכיר פשוט יעבור לשוכרים אחרים שזה מתאים להם – לא?

למה שהמדינה תקבע מה ראוי ומה לא? אז נכון – המשכירים מנצלים זאת, אבל במה זה יעזור אם תהיה הגדרה בסיסית לדירת מגורים ראויה. אם אותו משכיר יהפוך את הדירה לדירת מגורים ראויה הוא ישכיר אותה , כל הנראה, בסכום גדול יות ר(אפילו משמעותית) – למה לא לתת לשוק המשכירים והשוכרים לטפל בעניין – יש שוק חופשי, נכון יש בו בעיות, וצריך לתקן, אבל להגדיר מה זו דירת מגורים ראויה. אנשים אמורים להיות בוגרים והם יחליטו מה ואיפה להשכיר – הכל בסופו של דבר מתבטא במחיר.

 חוזה שכירות

החוק מתייחס לנושא הערבויות –  המשכיר יהיה רשאי לגבות ערובה מראש בגובה של עד שליש מדמי השכירות עבור כל התקופה, ולא יותר מפי שלוש מדמי השכירות לחודש.

שטרי הערבות יועברו בעת חתימת החוזה, והחוק מתייחס באופן נרחב לחוזה –  על פי החוק, חוזה השכירות יכלול את  שמות הצדדים, תיאור הדירה המושכרת, לרבות תכולתה, מיקומה, תקופת השכירות וכמובן גם את דמי השכירות. כמו כן, מציע החוק כי חוזה השכירות למגורים ייערך בכתב וכי העתק חתום ממנו יימסר לשני הצדדים – השוכר והמשכיר.

 כיום יש הוצאות רבות שלא ברור לחלוטין מי חייב בהם – המשכיר או השוכר. החוק מנסה לעשות סדר בעניין. השוכר צריך כמובן לשלם את דמי השכירות, וכן את המיסים השוטפים – ארנונה, מים, חשמל וגז. על פי החוק, עלות ביטוח המבנה תהיה באחריות המשכיר.

 תיקון ליקויים בדירה – המשכיר מחויב לתקן את הליקויים בדירה, אבל לא את כל הליקויים. אלא רק  במקרה שנגרם ליקוי כתוצאה משימוש שאינו סביר מצדו של השוכר. המשכיר יתקן את הפגם בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ־30 ימים מיום שקיבל דרישה לכך מהשוכר.

 על פי החוק  יש הגבלה על גובה סכום הבטוחה שייתנו השוכרים למשכירים. גובה הבטוחה יעמוד על מקסימום שליש מדמי השכירות לכל משך תקופת השכירות, ולא יותר מפי שלושה מדמי השכירות החודשיים.

דמי התיווך – מי משלם?

 נקודה חשובה ומעניינת –  על פי החוק  גביית דמי התיווך תהיה על מי שהפעיל את המתווך. אבל יש עם זה בעיות לא פשוטות ולא ממש פתירות (בשלב זה). אם בעל הדירה פונה למתווך שיימצא לו שוכרים והמתווך מפרסם את הדירה ושוכרים פונים אליו, אז מבחינה מסוימת השוכרים הם גם אךו שיזמו את המהלך דרך המתווך.

והנה מקרה שפורסם ברשת (על ידי רונית מורגנשטרן מצוות הכותבים באתר) –  מתעניינת בדירה  להשכרה שפורסמה בפייסבוק על ידי סוכנות תיווך, פנתה לסוכנות. היא לא ביקשה את שירתי התיווך, אבל זו הצורה היחידה בה פורסמה הדירה. המתווך אמר לה – 'כיוון שאת פנית למתווך- דמי התיווך מוטלים עליך'. אבל הדירה הזו מפורסמת מלכתחילה במשרד תיווך בלבד.

האם כאשר פונים למתווך שפרסם דירה עבור בעל דירה בבלעדיות, אז מבקשים את שירותיו לצורך החוק ואז חייבים בדמי תיווך, ואם כך אז בעצם החוק לא עוזר בקשר לדמי התיווך. מדובר בסוג של פרצה בחוק – המתווך תמיד יכול לטעון ששירותיו לא הושכרו בידי בעלי הדירה, ולכן על השוכר שפנה אל המתווך ביוזמתו, לשלם את דמי התיווך.

במקרים רבים מתווכים רואים פרסום של דירה ואז מפרסמים אותה ביוזמתם, גם ללא הסכמת בעלי הדירה (לפעמים בהסכמה בתנאי שלא ישלם דמי תיווך). ולכן, את זה, החוק החדש לא פותר – המתווך בעצם לוכד שוכרים שאמורים לשלם לו דמי תיווך למרות חוק שכירות הוגנת.

סיום השכירות –  אם לא הוסכם על תקופת השכירות בין הצדדים או שהצדדים המשיכו לקיימה לאחר תום תקופת השכירות שהוסכם עליה, בלי שהוסכם על תקופה חדשה, יכול כל צד

(המשכיר והשוכר) לסיים את השכירות על ידי מתן הודעה לצד השני בתוך זמן סביר. מה זה זמן סביר? לא ברור, אבל כנראה שמדובר בכמה חודשים 

למדד שכר הדירה (מעודכן)

חוק שכירות הוגנת בגרסה קודמת שלו נועד גם לטפל בשכירות ארוכת טווח, אבל שני התחומים הופרדו לשני חוקים. חשוב להזכיר את יוזמת החוק, סתיו שפיר שיש לה "זכויות רבות" בחוק הסופי

ועדת השרים לענייני חקיקה אמורה לדון בחוק ולאשר את הצעת החוק הפרטית. אגב, במסגרת הדיונים היה מתווה הצעת חוק שכירות הוגנת שדיבר על פיקוח המחירים – זה לא עבר.  בצדק – אי אפשר באמת לפקח על מחירי השכירות, זה יגרום להעלאת מחירים תלולה רגע לפני הפיקוח. אז מה עושים? נותנים תמריצים למשכירים כדי שאלו ייחתמו על הסכמי שכירות לטווח ארוך.

 כמה דירות שכורות יש בארץ?

.ובכן – המון. מספר השוכרים עולה על 600 אלף משפחות (ויחידים) ומבטא קרוב ל- 30% מהמשפחות. מדובר על שכירות שנתית בהיקף העולה על 20 מיליארד שקל.

חוזה שכירות בלתי מוגנת

החוק לשכירות הוגנת זה נחמד, אבל בטח שלא מושלם, וגם אם זה היה מושלם זה לא היה מיתר כמובן את הצורך בחוזה שכירות –  חוזה טוב מונע  בעיות עתידיות. כשמדברים על חוזה שכירות מתכוונים ברוב הגדול של המקרים על חוזי שכירות בלתי מוגנת – מדובר בשכירות "רגילה" לא כזו שהיתה מעוגנת בדמי מפתח וכו' (סוג הולך ונעלם של השכרות שנעשו בעיקר כדי להגן על הדיירים שבעיקר שכרו/ קיבלו דירות מהמדינה ומנהל מקרקעי ישראל)

חוזה שכירות בלתי מוגנת הוא חוזה עם התחלה וסוף, להבדיל מחוזה שכירות עם דמי מפתח שבו השכירות היא בעצם לכל החיים.

  החוזה לרוב מנוסח ומועבר על ידי המשכירים (ולפעמים מדובר בחוזים סטנדרטיים – ראו בהמשך), ולכן חשוב לשוכרים לבדוק את החוזה ולהבין את המלכדות הקיימות בו. חשוב להבהיר – לשוכרים החוזה הוא מסגרת החובות והזכויות שלהם.

חוץ מחוזה שכירות בלתי מוגנת יש גם חוזים נוספים – חוזה שכירות משנה,  מבטא חוזה בין שוכר הדירה לבין גורם אחר לחלוטין שחותם על השוכר על חוזה שכירות ונכנס בנעליו.  אגב, לצורך זה צריך את אישור המשכיר.

במקרים רבים (שגם הולכים ומתרבים)  השכירויות הם לטווח קצר – זה יכול להיות השכרות לתיירים, לחברים, דרך Airbnb ועוד. חוזה מתאים במקרים האלו הוא שונה –  חוזה שכירות קצר הוא גם קצר בתוכן שלו, אם כי הוא עדיין מכיל את כל סוגי ההפרות האפשרויות ובין היתר הוא צריך לכלול את אחריות כל אחד מהצדדים במקרים של פגיעות, תקלות ועוד.

בחוזה שכירות רגיל יש כאמור כמה סעיפים מרכזיים לרבות – מטרת השכירות, משך תקופת השכירות, שכר הדירה, אחריות על תשלום הוצאות, הפרות, זכויות לפיצוי במקרה של הפרות, ערבויות וביטחונות. כמובן שיש גם פרק מבוא עם פרטים כליים ובסיום החוזה יש חתימות של המשכירים והשוכרים.   בחוזה חשוב להדגיש את אופציית היציאה (תחת תנאים מסוימים) וכן לדאוג שתהיה אופצייה להמשך.  בנוסף חשוב להבהיר בחוזה את היחסים השוטפים בין המשכיר לשוכרים – מתי הוא יכול להגיע? מי אחראי לתיקונים (למרות שזה הוסדר בחוק שכירות הוגנת) .

והנה חוזה שכירות להדפסה –

חוזה שכירות מומלץ – מומלץ על ידי עיריית תל אביב (שרוב תושביה גרים בשכירות)

והנה הסברים על סעיפים עיקריים בחוזה זה (וטיפים)

כתב ערבות ושטר חוב

והערה – מדובר על חוזים סטנדרטיים שעשויים להתאים לרוב המשכירים והשוכרים, אבל בעיריית תל אביב מדגישים – השימוש בחוזה השכירות הינו באחריותם הבלעדית של הצדדים לחוזה. לא תהיה לעירייה כל אחריות בנוגע ליישום הוראות החוזה בין הצדדים או לפרשנותו.אין בחוזה השכירות ובחומרי ההסבר הנלווים לו כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. נכון, זה ברור, אבל חשוב להדגיש.

ואם כבר עסקינן בעיריית תל אביב שימו לב מה מציעה העירייה לתושבים – שוכרי דירות תושבי העיר זכאים לקבל יעוץ משפטי בבית הצעירים, מזא"ה 9, בעלות מסובסדת וללא מטרות רווח (הנחה נוספת תינתן למחזיקי דיגיתל). הייעוץ ניתן בשיתוף לשכת עורכי הדין מחוז תל-אביב והמרכז, ומיועד לכל מי שזקוק לעזרה בנושאי חוזים, שכירת דירה ועוד. האמת שווה – אם אתם צריכים תנצלו את זה.

עדכון יולי 2017 – חוק שכירות הוגנת אושר. מטרת החוק, שקידמו חברי הכנסת סתיו שפיר מהמחנה הציוני ורועי פולקמן מכולנו, היא הסדרת היחסים בין המשכיר לשוכר, תוך כדי הגדרת תנאי מינימום לדירת מגורים. החוק היה אמור להסדיר פיקוח על מחירי השכירויות, אבל דווקא הפיקוח נעלם בדרך – אין פיקוח על שכר הדירה.

למדריכים קשורים:

למדריך משכירי דירות

למדריך שוכרי דירות

מס על השכרת דירה – כמה ואיך ניתן לחסוך?

למועדון הנוסע המתמיד של אל על התייחסנו בסקירה נפרדת באתר, בין אם במסגרת כרטיס Flycard ובין אם במסגרת כרטיסי אשראי המשויכים אליו – דוגמת כרטיס דיינרס מתמיד. כעת נציג בפניכם את האופציה שמציעה חברת Cal לשייך כרטיסי אשראי קיימים למועדון הנוסע המתמיד של אל על, כך שבאמצעות רכישות ושימושים בכרטיס הם יוכלו לצבור נקודות עבור מועדון הנוסע המתמיד. את הנקודות הנצברות במועדון הנוסע המתמיד ניתן להמיר להנחות על טיסות, אבל הקאץ' הגדול הוא שהנקודות נמחקות לאחר שלוש שנים.

לתכנית זו יכולים להצטרף, קודם כל, חברים במועדון הנוסע המתמיד של אל על. המשמעות היא שאת ההצטרפות למועדון יש לבצע לפני שחושבים להזמין את הכרטיס. הדרישה השנייה היא שללקוח יהיה אחד מהכרטיסים הבאים: כרטיס מאסטרקארד בינלאומי, כרטיס ויזה בינלאומי עסקי, כרטיס זהב, כרטיס זהב עסקי וכרטיס פלטינום. השיוך של כרטיס האשראי למועדון הנוסע המתמיד נעשה ללא תשלום, גם אם כמובן כן צריך לשלם על החברות במועדון ולעיתים גם את דמי השימוש בכרטיס האשראי (על פי סוג הכרטיס והתנאים שנקבעו ללקוח).

השורה התחתונה: יחס הצבירה

מי שמצטרף למועדון הנוסע המתמיד של אל על ירצה כמובן לדעת באיזה אופן מתורגמות הרכישות שלו לנקודות בתכנית. יחס ההמרה משתנה בכל אחד מהכרטיסים, על פי הפירוט הבא:

• כרטיס ויזה או מאסטרקארד בינלאומי – 1,750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.
• כרטיס ויזה או מאסטרקארד עסקי – 1,750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.
• כרטיס ויזה או מאסטרקארד זהב – 1,750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.
• כרטיס ויזה או מאסטרקארד זהב עסקי – 1,750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.
• כרטיס ויזה או מאסטרקארד פלטינום – 750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.
• כרטיס מאסטרקארד YOU זהב – 1,750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.
• כרטיס מאסטרקארד YOU בינלאומי – 1,750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.
• כרטיס מאסטרקארד YOU פלטינום – 750 שקלים שווים לנקודה אחת של הנוסע המתמיד.

האותיות הקטנות

יש מספר נקודות שצריך לזכור ביחס לאפשרות הצבירה. הראשונה היא שעסקאות הקשורות למוסדות ממשלתיים ולגורמים רשמיים לא מחושבות בשקלול החודשי: המוסד לביטוח לאומי, מס הכנסה, מס רכישה, מס שבח, חברת החשמל, תאגידי מים, רשויויות ועוד. גם עמלות, תכניות אשראי ופריסת תשלומים אינן מאפשרות צבירה. בכל אחד מהמקרים מתחילים לצבור מהשקל ה-201 ומעלה.

שימו לב בכל פעם שרוצים להעביר את נקודות הטיסה לשימוש באל על, יש ליצור קשר עם חברת CAL ולהודיע לה על ההעברה הרצויה. התהליך ייעשה תוך עד שבעה ימי עסקים, ולכן אנחנו ממליצים למי שחבר בתכנית לא לחכות לרגע האחרון. ייתכן מאד שמי שעושה זאת יגלה שהנקודות לא מגיעות ליעדן בזמן, מה שמותיר אותו לשלם מחיר מלא.

ניצול זכויות / ניצול נקודות – שימו לב (שלא יתבזבז…)

בהקשר של כרטיסי אשראי ומועדן חברים בפרט, חשוב לעדכן כי בעבר חברות כרטיסי האשראי היו משנות את התנאים בסוף התקופה הראשונה מבלי שהלקוחות בעצם ידעו. כלומר, אתם חושבים שיש לכם הטבות, אך הפועל ההטבות שלכם כבר לא מתקבלות. עם זאת, מתגבש חוק בכנסת שלפיו  – מועדוני לקוחות לא ישנו את הכללים מבלי לעדכן את הלקוחות. מועדוני לקוחות המציעים הצטרפות לתוכנית של קבלת הטבות או צבירת זכויות לתקופה קצובה,  לא יוכלו לשנות את התנאים במהלך אותה תקופה. השינוי יוכל להתבצע רק לאחר תום התקופה. כלומר, אם ההטבות הם לשנתיים, לא יתאפשר למועדון לשנות את ההטבות בשנתיים האלו. מעבר לכך, צריך ליידע את הצרכן/ לקוח על שינוי בתנאי ההטבות שלושה חודשים לפחות לפני סיום תקופת ההטבות.

במועדוני לקוחות לתקופה מתמשכת, שאין הגבלת זמן ויש צבירת זכויות  (או נקודות), נקבע כי מפעיל המועדון יצטרך להודיע לצרכן על השינוי שמונה עד תשעה חודשים מראש! וזאת כדי שהלקוח יוכל לממש את הנקודות בזמן, אחרת הם יתפוגגו בלי שימוש.

הצעת החוק הזו שאמורה להבשיל לחוק עוד השנה או במהלך 2018 "זכתה" להתנגדויות רבות מצד הבנקים, חברות כרטיסי האשראי וחברות שמפעילות כרטיסי אשראי, לרבות  אל על (המפעילה את מועדון "פליי קארד"). נציגי החברות טענו כי הצעת החוק דווקא תקשה עליהם לבטל התקשרויות עם ספקים ולהחליפן בהתקשרויות טובות יותר. מנכ"ל מועדון הנוסע המתמיד של אל על ליאור טנר, הסביר כי מחירי הטיסות מתעדכנים באופן שוטף ולכן נדרש עדכון שוטף גם בתנאי המועדון. לדבריו, מסירת התרעה תשעה חודשים מראש על השינוי ומתן אפשרות לממש הטבות בתנאים הישנים ל-12 חודשים נוספים זו גזירה שאי אפשר לעמוד בה בשל הדינמיות של שוק התעופה. למרות ההגיון שבדבריו – בקשתו נדחתה.

מידע נוסף על מועדון הנוסע המתמיד של אל על של חברת Cal תמצאו כאן.

דויטשה בנק מהמרים על הדולר – מציעים ללקוחות לקנות דולרים ולמכור שקלים! "השקל נמצא בנקודת שיא של 15 שנה מול הדולר. מכירות של השקל, שהחלו בשבוע האחרון, עשויות להוות נקודת מפנה במגמת ההתחזקות ארוכת-הטווח שלו", טוענים בדויטשה בנק בסקירה שהוציאו ללקוחות, "המפנה הזה עשוי לבשר על תחילתה של מגמת היחלשות ארוכה. ההערכות שלנו מצביעות על חולשה בשקל הישראלי

מדריך השקעה במט"ח

"לאחרונה מימשנו  רווחים על פוזיציות הלונג השקליות שלנו, וכעת אנו ממליצים על פוזיציות שורט על השקל. מדובר בפוזיציות שורט טקטיות לאור תמחור היתר, שיא של חמש שנים בפוזיציות הלונג והחולשה הצפויה באינפלציה בישראל", מסבירים בדויטשה "על פי המודל שלנו, השקל מתומחר ביתר בשיעור של 9% – השיעור הגבוה ביותר מאז 2001. במונחי שוויון כוח קנייה) מגיע תמחור היתר של השקל ל-12% – כלומר לנקודת שיא היסטורית.

"על פי הניתוח שערכו, פוזיציות הלונג על השקל מצד ספקולנטים נמצאות בשיא של חמש שנים. בשבוע האחרון ראינו מכירות של השקל, שעשויות להיות נקודת מפנה המבשרת על תחילתה של תקופת מכירות ארוכה".

בדויטשה מציינים כי  "מדד המחירים לצרכן בישראל מפגין חולשה אחרי עליות מאוגוסט 2016 ועד מארס השנה.  מדד יולי יעמוד להערכתנו על 0.2% בלבד, ואנו צופים כי בנק ישראל ידבוק בתוואי הריבית הנוכחי, שלפיו לא צפויות העלאות ריבית לפני אמצע 2018".

מחירי הדירות לאן – עדכונים שוטפים על הערכות כלכלנים, אנליסטים וגורמים בענף על מחירי הדירות

"יש הרבה גופים שלא רוצים שהמחירים של הדירות יירדו. האינטרס שלהם שהמחירים יעלו", אומר שר האוצר, משה כחלון בכנס של לשכת רואי החשבון,  "הרי אם יש לך דירה של שלושה מיליון שקל, את תרצי שהערך שלה יירד ל-2.5 מיליון שקל? בנקים שהזרימו אשראים בצורה חסרת תקדים, יצטרכו להסביר, כיצד שפכו כספים, והנכסים ירדו והביטחונות כבר נמוכים יותר. הבנקים יצטרכו להסביר כמה כסף מונח פה בבלוקים? בנק ישראל מתעקש שמחיר למשתכן לא ייכנס ללמ"ס. זה לא עסקה, למה בעצם הוא מתעקש, כדי שהמחירים ייראו גבוהים בשביל הבנקים? אין לי ספק שבסוף התהליך הזה, זה יקרה. המחירים ירדו.

לגבי השכרת דירה, העלה כחלון סוגיה חשובה – רשות המיסים מנסה לדחוף כמה שיותר אנשים להגדרה של עסק להשכרת דירה, אבל כמה זה בפועל – 3 דירות, 4 דירות? האם זו הכנסה מעסק או הכנסה פאסיבית. יש מספר מבחנים, אבל יש חלקים רבים של תחום אפור בסוגיה הזו, וזה מאוד חשוב כי זה משליך על המש שיש לשלם – מס על עסק הוא מס שונה מאשר מס על הכנסה פאסיבית.  השאלה הזו מחכה להכרעת בית המשפט העליון , ובינתיים אומר כחלון – "אם יחליטו שהם רוצים להטיל 50% מס על דירות, המס באופן אפקטיבי יגיע ל-70%-80%. אם הוא משכיר דירה ב-6,000 שקל, לוקחים לו 1,500 שקל מס ריבוי דירות, ועוד 3,000 שקל מס הכנסה. להוציא החלטה מהעליון באותו חודש, 75% מס על הכנסה מדירות זה ליצור קטסטרופה, זו אוכלוסייה מאד מועטה. לכן, לדעתי, הזיזו לנובמבר את ההכרעה במס דירה שלישית. לא אומר שהתוצאה לא תהיה זהה".

פועלים בעולם דיגיטלי – פתרונות הדיגיטל של בנק הפועלים

בנק הפועלים המוביל בעולם הבנקאות, במונחי אשראי ופיקדונות הציבור, אמנם משקיע הרבה בעולם הדיגיטלי, אבל הוא ממוצב שני אחרי בנק לאומי שהשיק את פפר – הבנק הדיגיטלי.

בפועלים פשוט מהמרים על שני הכיוונים, בעוד לאומי לקח פוזיציה גדולה על הדיגיטל.  בשנת 2016 הוקמה בבנק  חטיבה לחדשנות אותה מנהל אבי כוכבא. אך חילופי המנכ"ל וכניסתו של אריק פינטו לתפקיד המנכ"ל באוגוסט 2016, שינוי שוב את המיקוד, ואת הסלוגן – עכשיו זה פחות טכנולוגיה, פחות דיגיטלי, יותר אישי ואנושי.

אולי זה חוסר מיקוד, אולי זה בלבול, אולי זה פשוט לירות לשני הכיוונים כי כך פשוט לא מהמרים על כל הקופה בכיוון אחד. בבנק מסבירים לתקשורת כי יש אסטרטגיה וכיוון ברורים –  החוויה הטכנולוגית, עם כל הנוחות, אינה מספיקה לצרכן, שעדיין רוצה יחס אישי – במיוחד בנושאים כמו ייעוץ פיננסי, פנסיוני וניהול השקעות, ולכן מספקים בבנק את כל המכלול.

אלא שגם בהנהלת הבנק יודעים שהמציאות מחייבת אותם להתייעל, להפחית עלויות וזאת בהתאם לירידה בשירותים האישיים. הציבור היום פונה יותר ויותר לפתרונות דיגיטליים וזו שעה טובה להתייעל. בבנק לא יכולים לרקוד לאורך זמן על שתי החתונות – יחס אישי ואנושי, לצד הכיוון הטכנולוגי, זה כרוך גם במבנה הבנק, הסיניפים וכמות העובדים. התייעלות הולכת יחד עם העולם הדיגיטלי – וזה רצון הבעלים ורצון המנהלים, אחרי הכל הם מחפשים את השורה התחתונה – להרוויח.

לפועלים יש בנק דיגיטלי –  בי־אונליין. הבנק הדיגיטלי אמנם הושק לפני פפר, אבל הוא לא הושק עם כל המשאבים הגדולים והרעש התקשורתי כפי שעשו זאת בלאומי – זו היתה השקה שקטה, לבחינת השטח. במקביל, בנק הפועלים פתח שישה סניפים דיגיטליים: בתל אביב, ירושלים, חיפה ורחובות.

הסניפים הדיגיטליים אמורים לכאורה לספק שירותי בנקאות רק באמצעים דיגיטליים, כלומר בלי מגע ידי אדם, בלי י עזרה של יועצים, פקידים, בנקאים אנושיים. אלא שתוך כדי תנועה הבינו בפועלים שזה לא כך – ושילבו יחד עם השירותים הדיגיטליים גם עובדים –  מנהלים ויועצים.

בפועלים משדרים ביטחון באסטרטגיה שלהם המבוססת על מהלכים שמתרחשים בעולם, להערכתם למרות הכיוון הברור לעולם בנקאות דיגיטלי, הלקוחות (לקוחות רבים) עדיין מעדיפים סיוע ועזרה של בנקאי; ובכלל – בפועלים פשוט עבדים בשיטה של ניסוי השטח. הם בוחנים את הסניפים ותוך כדי תועה משנים בהתאם לרצונות הלקוחות.

אפליקציית ביט

בבנק הפועלים השיקו בסוף השנה שעברה  את אפליקציית ביט. האפליקציה מאפשרת העברת כספים בין אנשים מכל בנק ולכל בנק בשלושה מסכים פשוטים, וזה לא רק ביט. לבנק יש את אפליקציית הפועלים קונקט שמאפשרת ניהול חשבון עם בנקאי אישי דרך מספר רב של ערוצי תקשורת – צ'אט, טלפון, מייל SMS ועוד. כך בעצם הבנקאי תמיד זמין והלקוח לא צריך להגיע לסניף.

בנק פפר של בנק לאומי

אפליקציות פיננסיות – הכל דרך הסמארטפון

זה לא פשוט להיות סטודנט בישראל מבחינה כלכלית. מועדוני הצרכנות וחברות האשראי יודעים את זה, ומנסים להקל על הסטודנטים בכל דרך אפשרית – ובכך לקבל לקוח שיכול ללוות אותם שונים. יש מגוון רחב של כרטיסי אשראי המיועדים לסטודנטים, בין אם כלל הסטודנטים ובין אם סטודנטים של מוסד לימודים מסוים. במאמר הנוכחי נציג בפניכם את כרטיס קמפוסכרט של ישראכרט, המוגדר על ידי החברה כ"כרטיס המועדון של הסטודנטים בישראל".

תנאי השימוש בכרטיס קמפוסכרט

קמפוסכרט הוא כרטיס אשראי המשמש גם על תקן כרטיס מועדון סטודנטים, והוא מיועד לסטודנטים במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. ניתן להשתייך אל המועדון בהזמנה של כרטיסים שונים מסוג ישראכרט, מאסטרקארד או גולד מאסטרקארד. הכרטיסים יכולים להיות מקומיים ובינלאומיים כאחד, ובהתאם לכך נקבעים השימושים בכרטיס.

כרטיס קמפוסכרט, וזו למעשה הנקודה החשובה, מגיע עם פטור מדמי כרטיס. מהם התנאים של הפטור? האמת היא שישראכרט לא מפרטת, אלא מציינת שהפטור ניתן על פי החלטת החברה או הבנק המנפיק את הכרטיס. מכאן שסביר להניח שמדובר בתנאים שונים לכל לקוח, אותם אנחנו ממליצים כמובן לברר לפני שאתם ניגשים להזמין את הכרטיס. דרך בנק הפועלים לדוגמא מדובר בפטור הניתן לתקופה של שלוש שנים, ללא אפשרות להארכה – אנחנו מניחים שגם במסגרת הבנקים אחרים התנאים יהיו דומים פחות או יותר. במעמד הביקור מול חברת האשראי או הבנק בדקו גם מה גובה המסגרת ואילו עמלות אתם צפויים לשלם עבור הפעולות השונות הנעשות בכרטיס.

אילו הטבות מספק הכרטיס?

כרטיס קמפוסכרט מבית ישראכרט מעניק הטבות שונות, חלקן כלליות יחסית וחלקן מתאימות יותר לצרכים של הסטודנטים. מחזיקי הכרטיס מקבלים הטבות והנחות באטרקציות, במופעים, במסעדות, במוסדות פיננסיים, בלימודים, בהשכרת רכב בחו"ל ועוד. בדומה לכרטיסים אחרים גם כאן מקבלים הנחות קבועות במעמד החיוב, בגובה של מספר אחוזים, בבתי עסק ובחנויות המקיימים הסדר עם ישראכרט.

הכרטיס מקנה 1+1 על כרטיסים לקולנוע, וזאת בכפוך לשימוש בכרטיס בסכום של 1,500 שקלים ומעלה במועד האחרון של החיוב. זוהי הטבת פרימיום שניתנת עבור כל 1,500 שקלים, כאשר המספר המקסימלי של הטבות שניתן לקבל הוא אחת בשבוע וארבע בחודש.

מחזיקי הכרטיס יכולים לקבל את הטבות הפרימיום במסגרת תכנית המסלולים של ישראכרט, אליה הם יכולים להצטרף.

מידע נוסף על כרטיס קמפוסכרט לסטודנטים תמצאו באתר חברת ישראכרט.

כאן תקראו את כל מדריכי כרטיסי האשראי שלנו