בשנים הקרובות יגיעו לשיאן תופעות רבות, ונהיה עדים לשיאים חדשים של ייצור וצריכה ■ את המגמות הללו יובילו בעיקר בני דור ה־Z שיהפכו באמצע העשור לבעלי השפעה כלכלית
בעשור הקרוב נקנה יותר יד שנייה, ניסע פחות במכוניות פרטיות, נדבוק בקפיטליזם מוסרי, נתרכז בחוויית קנייה ונדאג הרבה יותר לסביבה שלנו – מגמות אלה ועוד מגוון טרנדים יתרחשו בהובלת דור ה-Z, שראשוני נציגיו כבר מתחילים להיכנס לשוק העבודה.
ממחקר חדש ומקיף שערכו חוקרי העתיד בבנק אוף אמריקה מריל לינץ' עולה כי מובילי המהפכות הגדולות של העשור יהיו בני דור ה־Z.
מהו בעצם דור ה-Z?
דור ה-Z (באנגלית: Generation Z) הוא הדור שאחרי דור ה-Y. אף שטרם גובשו גבולותיו של הדור מבחינת שנות הלידה, לרוב הכוונה למי שנולדו מסוף שנות התשעים (לרוב מ-1995 עד 2000) ועד העשור השני של המאה ה-21. בני הדור נולדו וגדלו כשהסמארטפונים והחיבור התמידי לאינטרנט מהווים חלק מרכזי מחייהם ומהתבגרותם ואף חלק מזהותם העצמית. לעיתים אפילו מכנים אותם בשל כך "דור המסכים". כתוצאה מכך, מאפיין שיתוף המידע ההמוני ברשתות החברתיות נעשה מרכזי בחייהם.
בני דור זה נחשבים למובילי דעה בכל הנוגע לשימור הסביבה והמלחמה בהתחממות הגלובלית, והתנהלותם תחייב את עולם הקמעונאות להמציא את עצמו מחדש. בזירה הגיאו־פוליטית, שינויי האקלים יפילו עוד עשרות מיליוני בני אדם אל מתחת לקו העוני, ומדינות יבינו שכדי לשרוד את המחסור, יהיה עליהן לדאוג בראש ובראשונה לעצמן. כתגובת נגד, חברות ומשקיעים יידרשו לפתח מצפון ולהתחשב בקהילה – ולא רק ברווחים.
הגלובליזציה מעל הכול
המחקר של בנק אוף אמריקה מגדיר את העשור הקרוב ככזה שבו תופעות רבות יגיעו לשיאן. כך, למשל, בטווח השנים 2027 ו־2030 תגיע צריכת הנפט ומוצריו לשיא, וכך גם צריכת המכוניות. לראשונה, מספר כלי הרכב המונעים בדיזל או במנוע בעירה פנימית ירשום ירידה. גם הצריכה הבלתי מוגבלת בשווקים המפותחים תגיע לשיא, ויתבצע מעבר ממודל של בעלות לכלכלה מעגלית־שיתופית. השיאים כולם יתנקזו אל סוגיית הגלובליזציה, כאשר לראשונה זה עשורים, התנועה החופשית של אנשים, סחורות וכסף כבר איננה מובטחת.
"מדינות יודעות כבר היום שהאתגרים שצפויים להן בעשור הקרוב הם חסרי תקדים", מסבירים עורכי המחקר – "דמוגרפיה, כלכלות בריבית אפס, שינויי האקלים, ירידה חדה בקצב הילודה, ולעומת זאת, צמיחה משמעותית בכל הנושא של ההייטק". לדבריהם, המדינות מבינות שהן יהיו חייבות קודם כל לדאוג לעצמן.
עורכי המחקר סבורים שהאתגרים החדשים יעודדו מדינות רבות להתבצר מאחורי גבולות: "אחרי נפילת חומת ברלין היו 15 גבולות פיזיים בעולם, היום יש כבר 77", הם מציינים.
כלכלה הוליסטית
תחום אחר שרושם התפתחות מהירה הוא הקפיטליזם המוסרי, כלומר ההבנה ששוק ההון לא יכול לדאוג יותר לבעלי המניות בלבד. "התפקיד של חברות היום הוא להתחיל לדאוג בצורה הוליסטית להכול. חברה נותנת רווחה לבעלי המניות, לעובדים, לספקים, לקהילה ולסביבה. ואם היא לא תעשה זאת, היא תפגר אחרי חברות אחרות". עם זאת, הסביבה המאתגרת תגדיל בעשור הקרוב את רמות אי השוויון.
בתור הדור הראשון שנולד לעולם אונליין, בני דור ה-Z הם מכווני קיימות וכלכלה חווייתית. אגירת החפצים מוקצית מבחינתם, שכן הם מבינים שיש לכך השפעה סביבתית וסוציאלית, ויודעים שהם לא צריכים את זה, שהרי בשביל החוויה די בתמונה אחת באינסטגרם, וזהו, לא צריך את החפץ יותר. כתוצאה מהשפעת הרגלי הצריכה של דור ה־Z והמודעות שהוא מוביל בנושאים של זיהום סביבתי וההתחממות הגלובלית, הצריכה של חפצים תגיע בעשור הקרוב לנקודת שיא, שממנה תלך ותדעך. במקביל, מרחפת סכנה מוחשית מעל ראשיהן של החנויות הפיזיות של העולם הישן. "82% מתהליך הקנייה של הדור הזה מתבצעים אונליין", מציינים עורכי המחקר, "ולכן אם החנויות של הדור הישן לא יציעו חוויה, הן ייעלמו".
האינסטגרם במרכז
הקניונים כיום עדיין מכוונים לדורות הבייבי בומרז, ה־X וה־Y, שמחזיקים בידיהם את רוב הכסף. אבל בעשור הקרוב המצב הולך להשתנות. 2020 תהיה השנה שבה דור ה־Z יתחיל להיכנס לשוק העבודה, ובתוך חמש שנים מהיום הם יהיו הרבה יותר רלבנטיים. בינתיים הרשתות כבר החלו לייצר חוויית קנייה ולשנות הרגלים כדי להיות רלוונטיות עבור בני דור ה-Z.
כך לדוגמה, מותג היוקרה גוצ'י מייצג חברה שהשכילה להתאים את עצמה להרגלי דור ה־Z. המוצרים שלהם מכוונים מאוד ל"איך זה ייראה באינטרנט", והם אחד המותגים שמצליחים להחזיק מעמד באופן יוצא מן הכלל. את הדור הזה לא מעניינות פרסומות, אלא איך זה יצטלם באינסטגרם, ועדיף שיהיה יד שנייה ולא מזהם.
סוגיית האקלים משמעותית מתמיד
בעשור הקרוב סוגיית האקלים תעמוד במרכז, וההתייחסות אליה לא תתמקד עוד בהשפעה הסביבתית לבדה, אלא גם ובעיקר בהשפעה החברתית. זאת על רקע תחזיות שלפיהן 100 מיליון איש יירדו אל מתחת לקו העוני בגלל שינויי האקלים. גלי הגירה שאירעו בעבר בגלל מלחמות, ייקרו בעתיד בעקבות שינויי האקלים. בני דור ה-Z ינסו לטפל במגוון דרכים במשבר האקלים בעזרת אנרגיה בת־קיימא, אך ייתקלו שוב ושוב במוקשים. כך, למשל, בטריות למכוניות חשמליות הן מזהמות מאוד, וכדי שיתרמו לסביבה נדרש להן אורך חיים מסוים.
השינויים הצפויים יהיו הדרגתיים. נורבגיה למשל הכריזה שתוציא מחוץ לחוק מכוניות רגילות בשנת 2025, ולאחר מכן דחתה את שנת היעד ל־2029, מתוך הבנה כי האצת התהליך תדרוש כמויות גדולות של נפט עבור הפעלת רשת החשמל של המכוניות ההיברידיות והחשמליות, והזיהום יגבר על התועלת.
על פי תוצאות המחקר, הירידה בביקוש המכוניות הפרטיות צפויה להיות משמעותית, מאחר שדור ה־Z לא מאמין ברכבים פרטיים. בעולם הערבי ניכרת כבר היום ירידה במספר רישיונות הנהיגה. דור ה-Z לא מעוניין לנהוג מכל הטעמים המאפיינים אותו – כי זה יקר, זה הורס את הסביבה, זה מבזבז זמן, וזה לא חווייתי". במקום זאת הם יעדיפו תחבורה ציבורית, שיתוף, קאר־פולינג, ובעתיד, גם מוניות אוטונומיות.