רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר פירסמה חוזר חדש אשר לפיו לפני כל פניה ללקוח פוטנציאלי, בנסיון למכור לו ביטוח חדש, תעשה חברת הביטוח בדיקה אל מול הר הביטוח כדי לבדוק ששלקוח אין עדיין מוצר זהה, ובכך למנוע מצב של כפל ביטוח ללקוח.
עד היום נדרשנו להיות מעודכנים כל הזמן במצב הביטוחים שלנו ולהיות מוכנים כאשר מתקשר אלינו נציג חברת ביטוח כדי להציע לנו ביטוח חדש. מעכשיו האחריות לבדיקת המצב הביטוחי עובר לצד שמציע את הביטוח. זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לדעת איזה ביטוחים כבר קנינו, אבל אין ספק שהעובדה שחברת הביטוח תצטרך לדאוג לזה שהיא לא מוכרת לנו ביטוח שכבר קנינו פעם, יקל עלינו מאד ויכול לחסוך לנו הרבה כסף. אתר "הר הביטוח" נפתח על ידי רשות שוק ההון לאחר שהתברר כי מעל ל-50% מהמבוטחים בישראל מחזיקים בביטוח כפל כזה או אחר ובסך הכל מעל ל-6.5 מליון פוליסות כפולות. הרבה מאד כסף שיוצא סתם מהכיס שלנו ומעשיר את חברות הביטוח.
רשות שוק ההון הקימה בעבר את אתר האינטרנט הקרוי "הר הביטוח" המאפשר למבוטחים לאתר מידע לגבי התיק הביטוחי שלהם אצל כל חברות הביטוח ולבחון את תנאי הביטוחים שרכשו בעבר. מכניסים באתר כמה פרטי זיהוי ומקבלים את כל סוגי הביטוחים שיש לנו בחברות הביטוח, שיכול להיות שחלק מהם כבר שכחנו, ואנחנו לא שמים לב בכלל לחיוב החודשי שנגבה מאיתנו בגינם.
החוזר החדש של הרשות קובע כי השלב הראשון במסגרת התאמת הצרכים למועמד לביטוח יכלול בדיקה של כל הביטוחים אשר קיימים ברשותו באתר הר הביטוח, על מנת למנוע מצב שבו מוצעים למבוטח מוצרים דומים למוצרים אשר רכש כבר בעבר ולא נדרש לו מוצר ביטוחי דומה נוסף.
חיפוש המידע על ידי חברת הביטוח יעשה רק לאחר אישור פרטני מצד הלקוח וזאת על מנת למנוע מצב של שימוש לא ראוי במידע שנמסר.
בנוסף להוראה בדבר איתור מוקדם של מוצרי הביטוח אשר ברשות המועמד, נדרשים מעתה מציעי ביטוח חיים (הסוכן או חברת הביטוח), במידה והפוליסה מחולקת לפרקים ולכל פרק פרמיה נפרדת – לציין את פרמיית הביטוח הנדרשת בעבור כל פרק וכן תוצג טבלת פרמיה של המבוטח בכל הגילאים.
במידה וחברת הביטוח החליטה לבחון את האפשרות לחייב את המועמד לביטוח בתוספת רפואית, תגולם התוספת בפרמיית הביטוח בהתאם לתוספות שניתנו למבוטחים בעלי מאפיינים דומים.
הר הביטוח – ככה תעשו סדר בביטוחים
הר הביטוח – חיפוש על שם קרוב שניפטר
רוכבי אופניים חשמליים מעל גיל 18 מחויבים לחבוש קסדה רק בדרכים בינעירוניות ולנסוע במקומות המותרים להם בלבד. ועדת השרים לענייני חקיקה קיבלה את החלטת משרד התחבורה לשנות את החוק, ולחייב את כל הרוכבים באופניים חשמליים, לחבוש קסדה בכל דרך, גם בדרכים עירוניות. לגבי אופניים רגילים – החובה לחבוש קסדה בדרך עירונית תמשיך לחול רק על בני 18 ומטה.
לאחר אישור החוק – הגיע שלב הקנסות.
ועדת הכלכלה של הכנסת תדון בכוונה של משרד התחבורה להטיל קנסות על רוכבי אופניים חשמליים ללא קסדה. רכיבה על אופניים חשמליים בלי קסדה תהייה עבירה, שהקנס בגינה יעמוד על 250 שקל, בדומה לרכיבה על אופנוע ללא קסדה.
במקביל, מעוניין משרד התחבורה לקבוע רמות שונות של קנסות על עבירות אלו – הרוכבים על מדרכה ייקנסו ב-250 שקל. הולכי רגל המשתמשים בכביש או בשביל אופניים בצורה שלא יועדה להם ייקנסו ב-100 שקל.
החוק יחול גם על אופניים חשמליים לא תקיניים. כלומר, אם מדובר באופניים חשמליות לא תיקניות, הן עדיין כפופות לחוק. כמו כן מבקש משרד התחבורה לתקן את הצו כך שהפקחים העירוניים יוכלו לאכוף את החוק ולחלק קנסות גם לרוכבים על קורקינטים ממונעים אשר ירכבו בניגוד לחוק.
החוק היום אומר שמותר לרכוב על אופניים חשמליים רק מגיל 16. ההספק המקסימלי של האופניים המותר בחוק הוא 250 ואט ומהירות נסיעתם צריכה להיות מוגבלת ל-25 קמ"ש. כמו כן קובע החוק, כי באופניים חשמליים יותקנו אביזרי בטיחות כמו צופר או פעמון, פנס קדמי ואחורי ומחזיר אור. האופניים נדרשים לשאת סימון רשמי של המילים "אופניים עם מנוע עזר".
על פי ההערכות יש בישראל מעל ל-200 אלף זוגות אופניים חשמליים.
אופניים חשמליים – מהם הסוגים? איך לבחור? כמה זה עולה?
קבוצת עזריאלי השלימה את רכישתו של מבנה משרדים בעיר אוסטין, טקסס שבארה"ב תמורת כ-100 מיליון דולר. עזריאלי בשנים האחרונות מגוונת את השקעותיה, בין היתר כדי להפחית את התלות שלה בתחום הקנינונים. לצד השקעות במשרדים ודיור מוגן, היא מתרחבת גם בחו"ל, בעיקר ארה"ב.
הנכס באוסטין הוא בן 5 קומות ובשטח כולל של למעלה מ-23,000 מ"ר ובשיעור תפוסה של 100%. הנכס כולל גם 970 מקומות חנייה, אשר מרביתם ממוקמים במבנה חנייה סמוך, בן 7 קומות.
הסכמי השכירות של השוכרים כוללים מנגנונים קבועים לעליית שכר הדירה לאורך כל תקופת ההסכמים כך ששהכנסה השנתית הממוצעת מדמי שכירות צפויה לעמוד על כ-6.7 מליון דולר המהווה תשואה של כ-6.7%.
החברה מימנה 40% מהעסקה ממקורותיה העצמיים ו-60% נרכשו בעזרת מימון חיצוני זול יותר מהתשואה על הנכס, כך שהתשואה האפקטיבית של העסקה גובה יותר מ-6.7%.
קבוצת עזריאלי היא מהגדולות בבורסה בתל אביב ושווי השוק שלה מעל ל-21 מיליארד שקל. בבעלותה שטחים מניבים בשטח כולל להשכרה של מעל ל-1.1 מיליון מ"ר אשר מעל ל-90% מהם נמצא בישראל.
העלאת ריבית על הלוואות בחברות כרטיסי האשראי. נראה שהחוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית, אשר אושר בכנסת בשנה שעברה, ושקבע כי על הבנקים וחברות האשראי להיפרד, לא יביא לירידת הריבית על האשראי הניתן לצרכנים, אולי להיפך. בינתיים נראה שהריבית על ההלואות דווקא בכיוון מעלה ולא רק בגלל שהריבית במשק (ריבית בנק ישראל) צפויה לעלות.
על פי החוק, חברות כרטיסי האשראי לאומי קארד וישראכרט, שנמצאות היום בבעלות לאומי והפועלים בהתאמה, אמורות להימכר עד שנת 2021 וההערכה היא כי ההפרדות תושלם כבר בשנת 2019. בנק לאומי מהל שיחות עם משקיעים גדולים, וכך גם בנק הפועלים כשבמקביל לשיחות הוא נערך להנפקת ישראכרט בבורסה.
כוונת החוק היתה להגדיל את מספר הגופים המלווים בשוק ובכך להגביר את התחרות, מה שאמור להביא לירידה בריבית על ההלוואות. בשנת 2017 נרשמה עלייה של כ-0.3% בריבית הממוצעת על ההלוואות בחברות האשראי. הריבית על הלוואות ללא בטחונות עולה על 10%-11% ואילו הריבית על הלוואות עם בטחונות (לרוב רכבים) מסתכמת בעד 6%.
מגמת העלייה בריבית על הלוואות צפויה להימשך. העלייה הזו מגיעה על רקע ההיפרדות הצפויה בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי והיא עשויה להיות קשורה לתחרות הצפויה בין חברות כרטיסי האשראי לבנקים. החברות האלו מנסות להגדיל את רווחיהן לקראת המכירה הצפויה (השבחת הערך) וגם לקראת התחרות העתידית מול המערכת הבנקאית.
מעבר לכך, המימון של הגופים האלו מתייקר. כיום חלק מרכזי מהמימון הוא דרך הבנקים (חברות האם) ומדובר על מימון זול, אלא שכבר עכשיו יש גורמים מממנים נוספים בריבית גבוה יותר, וכמובן שככל שהזמן יחלוף, המרכיב של מימון הבנקים בסך הכולל יירד.
לאומי קארד – 3 גופים מתעניינים
בחברת לאומי קארד שמוערכת במעל 2 מיליארד שקל, התעניינו קבוצה מיפן וקבוצה שוויצרית. אך בשלב זה נראה שהגופים הנמובילים הם פרטנר של לאומי סבן וקרנות ההשקעה – ורבורג פינקוס סנטברידג'.
מעודכן ל-05/2022
שימו לב לעמלות בבנקאות הדיגיטלית – הן לא בהכרח נמוכות יותר, אם כי לרוב אכן מדובר במחיר טוב יותר בשבילכם.
חוץ מזה – השימוש באמצעים הדיגיטליים הרבה יותר נוח ויעיל מאשר להרים טלפון (ולחכות זמן ממושך על הקו), או ללכת לסניף ולדבר עם הבנקאי (הצעירים בכלל לא מכירים את "הבנקאי" שלהם)
בנקאות דיגיטלית משמעה בנקאות דרך המחשב הנייח, המחשב הנייד, ובעיקר המובייל ואפליקציות שונות. הבנקאות הזו היא כבר כאן, והיא תלך ותגדל – בעתיד הקשר שלכם עם הסניף יופחת ובמקרים רבים כבר לא יהיה צורך בו.
הבנקאות החדשה תהיה תחרותית יותר, יעליה יותר וזולה יותר – ברגע שלא צריכים סניפים וחוסכים בכוח אדם, זה אמור להתגלגל גם לעמלות השוטפות. כבר עכשיו, בנקאות דיגיטלית ופעולות דיגיטליות בכלל, נעשות בעלות נמוכה לעומת הבנקאות המסורתית.
אבל, לא בכל מצב – אתם עדיין צריכים לבדוק, מסתבר שיש מקומות שהבנקאות הדיגיטלית יקרה יחסית, ולא בצדק!
בשוק האפליקציות הבנקאיות קיימות כיום האפליקציות הבאות –
- פפר פיי של לאומי.
- ביט של בנק הפועלים.
- פייבוקס של דיסקונט.
האפליקציות האלו מאפשרות להעביר סכומי כסף בצורה מהירה ויעילה. מדובר בעצם על סוג של ארנק אלקטרוני שדרכו ניתן להעביר ולשלם חשבונות, תשלומים ועוד, כאשר הפיצ'רים (התכונות) של האפליקציות האלו רק הולכים וגדלים (הרחבה על אפליקציות התשלום)
העברת הכספים כרוכה בעמלה – וזה בסדר, הבנק לא פילנטרופ. העמלה הזו לא "נופלת" על המשלם, אלא על המקבל – ככה זה בבנקאות הדיגיטלית, וחייבים להודות שיש בזה הגיון לעומת העברות בבנקאות המסורתית שבהן המעביר משלם את העמלה.
העמלה הזו היא לא בשיעור קבוע, אלא בסכום קבוע, וכאן שורש הבעיה. עמלה בשיעור קבוע היא אחוז מסוים מסכום ההעברה, כלומר היא פרופורציונלית לסכום המועבר/ המתקבל. אלא שעמלה בסכום קבוע, היא לא פרופורציונלית לסכום, וככל הסכום קטן יותר כך המשקל שלה/ האחוז מסך ההעברה, גבוה יותר.
העמלות האלו מסתכמות ב-1.6 עד 1.8 שקל להעברה כספית. אם קיבלתם 300 שקל, אז 1.8 שקל הם 0.6% מסכום ההעברה. לא כסף קטן, אבל "נסבל". אם קיבלתם 10 שקלים בלבד, אז העמלה הזו כבר מהווה 18% מהסכום שקיבלתם – זו כבר עמלה חסרת פרופורציות. עם זאת, המגמה היא הפחתה בעמלות.
מי שמנהל חשבון בנק בבנק הבית של האפליקציה לא מחויב על העברות כספיות אליו. זה היתרון של פועלים ולאומי הגדולים – ביט ופפר, ועדיין יש כמובן העברות ותשלומים מבנקים אחרים.
איך חוסכים בעמלה?
מעבר לכך שלא תשלמו עמלה אם אתם לקוחות הבנק/ האפליקציה הבנקאית, אתם גם יכולים להיכנס למסלולי העמלות ולחסוך בעמלות. מדובר במסלולים של כמות מסוימת של פעולות בחודש תמורת סכום קבוע, כשבחבילות האלו, מוגדרות גם העברות באפליקציות כפעולה. במצב כזה העמלה האפקטיבית לפעולה עשויה להסתכם בכ-1 שקל.
חוץ מזה, יש הרבה קבוצות פטורות, או קבוצות שמקבלות הנחה גדולה בעמלות – חיילים, סטודנטים, צעירים, מועדוני צרכנות שונים (בהצדעה, חבר, ביחד בשבילך ועוד).
דרך נוספת, שלא ישימה באפליקציות של פפר וביט (לאומי ופועלים) אלא רק בדיסקונט (פייבוקס) היא לא להעביר את הכספים לחשבון הבנק, אלא להשאיר אותם בארנק הדיגיטלי. באופן הזה, הכסף בעצם נמצא בארנק וישמש בהמשך להעברות ולתשלומים, ואין כאן הפקדה/ העברה בפועל ובהתאמה אין עמלה על הפעולה הזו. כלומר, העברת הכספים בעצם נעצרת בארנק ולא עוברת לחשבון הבנק. בדיסקונט גם מאפשרים לקבל את הכסף שבארנק כזיכוי בכרטיס האשראי ללא עמלה.
טבע – מאכזבה לתקווה
מניית טבע עלתה פי שתיים מהשפל בסוף השנה שעברה. האם זה מעיד שהחברה, יצאה מהמשבר?
עדיין לא. אבל…מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה.
טבע נפלה למשבר עמוק במהלך השנה שעברה בגלל 3 סיבות עיקריות –
- הגדלת החוב לכמעט 40 מיליארד דולר בגלל רכישת ענק כושלת.
- חולשה בשוק התרופות הגנריות.
- כניסת תחרות לתרופת הדגל של החברה – הקופקסון, המיועדת לחולי טרשת נפוצה.
המשבר הגדול גרם להנהלה החדשה של טבע, לערוך תוכנית התייעלות רחבה בחברה ולחסוך הוצאות של כ-2 מיליארד דולר בשנה..
התוכנית הזו נועדה בראש וראשונה לשרת את החוב הגדול של טבע . ככל שההוצאות קטנות יותר, כך מתפנה יותר כסף עבור תשלום החובות.
ויש גם חדשות טובות בשורת ההכנסות. ראשית, השוק הגנרי מתאושש, ושנית – התחרות בקופקסון אמנם פוגעת בהכנסות אבל בשיעור מתון מכפי שהוערך בתחילת הדרך.
אנליסטים בולטים המסקרים את טבע חזרו לאחרונה להמליץ על המניה. הם מצפים שהנהלת החברה תעלה תחזית בהמשך השנה. אבל צריך לזכור שהחוב של החברה עדיין גדול, שהתחרות בקופקסון תלך ותגדל, ושהשוק הגנרי תחרותי מאוד.
לסיכום – טבע אכן מתאוששת, אבל היא עדין לא הגיעה לחוף מבטחים.
לטור בתוכנית איפה הכסף רדיו 103 -" האם זה הזמן להשקיע במניית טבע?"
הראל קרנות נאמנות – שינוי מדיניות בשתי קרנות.
הראל קרנות נאמנות משנה מדיניות בשתי קרנות נאמנות. מנהל קרן הנאמנות – הראל (0D)(!) אג"ח מטבעות (מספר קרן: 5124706) הודיע כי ביום 18/07/2018 יחול שינוי בשם הקרן ובמדיניות ההשקעות – שם הקרן לאחר השינוי: הראל (0D)(!) תל בונד דולר ללא מניות פלוס.
מדיניות ההשקעות של הקרן תשתנה:
החשיפה לאג"ח תל בונד דולר לא תפחת מ-50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
החשיפה לנכסים שאינם אג"ח תל בונד דולר לא תעלה על 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ-(50%-) מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
בכוונת מנהל הקרן לחשוף את הקרן לאגרות חוב צמודות לדולר של ארה"ב הנסחרות בבורסה שאינן אג"ח תל בונד דולר, לרבות אגרות חוב כאמור, אשר להערכת מנהל הקרן צפויות להיכלל על ידי הבורסה במדד תל בונד דולר בעדכון הקרוב של המדד האמור, אך מנהל הקרן אינו מתחייב לעשות כן.
החשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה לא תעלה על 4% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ-(4%-) מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
השינוי במדיניות ההשקעות צפוי להביא לשינוי סיווג הקרן לצורך פרסום בעיתון לפי תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום).
בד בבד, מדווחת הראל על שינוי מדיניות בקרן נוספת –הקרן: הראל (2B) 25/75 (מספר קרן: 5125943) תשנה את מדיניות ההשקעה שלה ביום 26/07/2018.
למדיניות ההשקעות של הקרן, שנקבעה על ידי מנהל הקרן, יתווסף כי כל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, הקרן היא קרן בלתי מוגבלת בניירות ערך חוץ.
השינוי במדיניות ההשקעות: צפוי להביא לשינוי סיווג הקרן לצורך פרסום בעיתון לפי תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום).
שינוי מדיניות בקרנות הנאמנות – טריק של הקרנות לבטל את ההיסטוריה!
בעידן של ריביות נמוכות כל המשקיעים מחפשים הזדמנויות השקעה שעשויות להניב תשואה גבוהה יותר. השקעות אלטרנטיביות שהיו פתוחות עד השנים האחרונות בעיקר בפני המשקיעים המקצועיים זמינות כיום להשקעה גם של הציבור הרחב באמצעות בתי השקעות. איך עושים זאת? על כך בכתבה הבאה
כבר עשור שהריביות בישראל ובכל העולם מגרדות את האפס ומובילות לתשואות נמוכות יחסית בשוקי ההון. המשבר הפיננסי שהכה בשוקי ההון ובכלכלות ברחבי העולם בשנת 2008 יחד עם הריביות המדשדשות הובילו את המשקיעים לחפש אלטרנטיבות השקעה גם מעבר להשקעה מסורתית בשוק ההון באמצעות קניית אגרות חוב ומניות. משקיעים רבים החלו לחפש אפיקי השקעה חדשים כדי להגדיל את הפיזור בתיק ההשקעות שלהם ולנסות לצמצם את הסיכונים באמצעות השקעה באפיקי השקעה שאינם פועלים בתיאום עם שוקי המניות והאג״ח הרגילים.
אילו אפיקי השקעה אלטרנטיביים קיימים?
אפיק ההשקעה האלטרנטיבי המוכר ביותר הוא נדל״ן. אך ישנם מגוון אפיקי השקעה אלטרנטיביים אחרים כגון השקעה בסחורות או במתכות יקרות, במט״ח, במטבעות וירטואליים, השקעה בחברות ובתיקי הלוואות של חברות הלוואות חברתיות למשל. מעבר לסוג ההשקעה, גם השקעה באפיקים מוכרים יותר יכולה להיעשות בדרך אלטרנטיבית, כך שהיא מאפשרת לגוון את תיק ההשקעות שלכם ולגדר את הסיכון בתיק. למשל, השקעה באסטרטגיות שורט או לונג, וכן השקעה מסיבית במניות של חברות במטרה להשפיע על אופן ניהולן ולגרום להשבחתן. ישנן גם קרנות השקעה המאפשרות להשקיע בתיקי חוב מזנין לחברות או ליזמי נדל״ן. המשותף לכל אפיקי ההשקעה האלטרנטיביים הללו הוא שהם מצריכים בדיקה מעמיקה כדי לבחור באפיק ההשקעה המתאים לתיק ההשקעות שלכם.
מי יכול להשקיע בהשקעות אלטרנטיביות?
מאחר שאפיקי השקעה אלה מורכבים מאוד ובמקרים רבים כלל אינם מפוקחים על ידי הרגולטורים, הם מתאימים בעיקר למשקיעים מתקדמים או משקיעים מקצועיים – משקיעים אלה מכונים בחוק ״משקיע כשיר״ ועליהם להוכיח לשם כך שיש להם היקף גדול מספיק של נכסים, הכנסה גבוהה במיוחד או ידע מעמיק בתחום ההשקעות המאפשר להם לקבל החלטות השקעה מושכלות. בשל כך, מרבית המשקיעים באפיקי ההשקעה האלטרנטיביים הם משקיעים מוסדיים. משקיעים מוסדיים ברחבי העולם כגון בתי השקעות, קרנות פנסיה וחברות ביטוח הגדילו בשנים האחרונות את החשיפה של לקוחותיהם לאפיקי השקעה אלטרנטיביים כדי לנסות לייצר עבורם תשואות טובות יותר. הנתונים מראים כי קרנות פנסיה בעולם משקיעות כרבע מתיקי ההשקעות שלהן באפיקים אלו. גם בתי ההשקעות והמשקיעים המוסדיים האחרים בישראל משקיעים לא מעט באפיקים אלטרנטיביים וחלקם בתיקי ההשקעות של החוסכים עומד על קרוב ל-20%.
כיצד גם הציבור הרחב יכולים להשקיע בהשקעות אלטרנטיביות?
כדי לאפשר גם למשקיעים רגילים לגוון את תיק ההשקעות שלהם באפיקי השקעה אלטרנטיביים עליהם לבחור בית השקעות או קרן נאמנות הכוללים גם אפיקי השקעה אלו במסלולי ההשקעה שלהם לבחירת הלקוח. לרשות בית השקעות עומדת תשתית תומכת של מנהלי השקעות מקצועיים ואנליסטים הבוחנים כל השקעה והשקעה ומעריכים את פוטנציאל התשואה שלה לצד רמת הסיכון האפשרית וההתאמה לאסטרטגיית ההשקעות הכוללת. כדי להחליט איך לבחור בית השקעות המתאים עבורכם בדקו את הרכב הנכסים במסלול ההשקעה הרלוונטי וקראו את המסמכים המפרטים את מדיניות ההשקעה המתוכננת.
אפיקי השקעה אלטרנטיביים אולי אינם מוצר השקעה המתאים לכל אחד, אך הם גם כבר אינם קוריוז חריג של משקיעים מקצועיים. ככל שהריביות ברחבי העולם יישארו ברמות הנמוכות הקיימות, סביר שגם המשקיעים הקטנים ייאלצו לחפש עוד ועוד הזדמנויות השקעה מעניינות כדי לגוון את תיק ההשקעות ולנסות להגדיל את רווחי התיק. השקעה בהשקעות אלטרנטיביות באמצעות בית השקעות או קרן נאמנות מאפשרים לציבור הרחב ערוץ נוח להתנסות גם בהשקעות מסוג זה.
לאן נעלמו הרווחים של חג'ג'?
קבוצת חג'ג' הרוויחה 320 מיליון שקל מאז שהפכה לציבורית, אבל לקופה לא נכנס אפילו שקל – איך זה ייתכן? מה זה אומר על החברה? ומי בעצם מממן את החברה?
אני מודה שהייתי ספקן, אבל התוצאות מדברות בעד עצמן. שאפו לאחים חג'ג' שלקחו שלד בורסאי והפכו אותו לחברה חיה ובועטת עם פרויקטים בהיקף מצטבר של מיליארדים ורווחים של מאות מיליוני שקלים.
האחים – עידו וצחי, היו פעילים בתחום הנדל"ן בכלל וקבוצות הרכישה בפרט, עוד לפני שרכשו את השליטה בשלד אסים. אבל, החל מ-2011, עם רכישת השלד, הם ריכזו את רוב הפעילות דרכו (ודרך החברה הבת, רגנ'סי – שלד נוסף שהאחים רכשו).
מאז רכישת השליטה, הרוויחה קבוצת האחים חג'ג' כ-320 מיליון שקל, וההון שלה עלה יותר מפי 10 ל-390 מיליון שקל. הרווחים הגדולים מגיעים מהמגדלים (בעיקר פרויקט מגדלי הארבעה) כשמדובר ברווחים משני סוגים – רווחים מניהול של קבוצות הרכישה, ורווחים מייזום והשבחה של הפרויקטים.
במקביל, מניית החברה עלתה בתקופה זו ב-300% ושוויה כעת כ-450 מיליון שקל. בקיצור, סיפור הצלחה. אבל, שאלה אחת חשובה מעיבה על הסיפור – עם כל הרווחים הגדולים האלו, איפה הכסף?
איך ייתכן שב-7 שנים החברה הרוויחה 320 מיליון שקל, אך לא הכניסה לקופה אפילו שקל אחד! איך ייתכן שבפועל תזרים המזומנים שלה מפעילות שוטפת, בתקופה הזו, גרעוני – מינוס של 269 מיליון שקל.
איפה הכסף?
הסיבה העיקרית לכך היא רכישה ותשלומים בגין קרקעות למלאי ובנייה שוטפת של פרויקטים שמוגדרים עדיין במלאי. במילים פשוטות – החברה אמנם מרוויחה, אבל היא משקיעה את רווחיה במלאי של פרויקטים חדשים בהיקף גדול עוד יותר מהרווחים עצמם – זה מנגנון שהולך וגדל ומזין את עצמו מרווחים ומהון זר (מימון שוטף).
והנה דוגמה – נניח שבשנה מסוימת קבוצת חג'ג' הרוויחה 50 מיליון שקל, ונניח שבשנה זו החליטה לרכוש קרקעות לבנייה עתידית בסך של 90 מיליון שקל. הקרקעות האלו הן חלק מהפעילות השוטפת שכן הן מוגדרות בסעיף המלאי, ולכן הן חלק מדוח תזרים המזומנים מפעילות שוטפת. ומכאן שלצד רווח של 50 מיליון שקל, יש תשלום של 90 מיליון של שהופך את התזרים לשלילי – מינוס 40 מיליון שקל (וזו בהנחה שאין שינויים אחרים בין הרווח לתזרים).
חברה שצומחת ומתכוונת להמשיך ולגדול, חייבת להגדיל באופן שוטף את המלאי שלה, וזה מקטין את התזרים. עם זאת, הפערים הגדולים בין הרווח לתזרים (השלילי) במקרה של חג'ג' חריגים.
סיבה נוספת לפער הגדול בין הרווח לתזרים הם שערוכים של הנדל"ן להשקעה. חג'ג' בחלק מהפרויקטים שלה היא יזמית שמטרתה להשביח את הנכסים – חלק גדול מהרווח שלה בשנים האחרונות נובע מהשבחה של הקרקעות שנובעת גם מעלייה כלכלית וגם מעלייה בזכות השבחת תוספות הבנייה על הקרקע.
כשהקרקעות האלה מושבחות, זה מתבטא ברווחי שערוך בדוח רווח והפסד. הרווחים האלו לא מתבטאים בגידול במזומן – זה רווח שאין לצידו תזרים. חג'ג' הכירה ברבעון הראשון ברווח של 73.3 מיליון שקל כתוצאה מעליית ערך נדל"ן להשקעה. אלמלא הרווח הזה, השורה התחתונה היתה קרובה לאיזון, רחוקה מהרווח בפועל – 72 מיליון שקל. זה לא אומר שהרווח לא אמיתי או לא איכותי, זה אומר שהוא לא מבטא תקבול של מזומנים, ורווחים כאלו היו לחג'ג' בשפע.
הרווחים האלו אמנם מרחיבים את הפער בין דוח רווח והפסד לדוח תזרים, אבל כשחושבים על זה הרי שרווחי השערוך הם בעצם הקדמת רווחים לדוחות הכספיים, כשהתזרים (בעת מימוש הפרויקט) יגיע לאחר מכן. רווח השערוך ברבעון הראשון נובע מפרויקט איינשטיין בתל אביב (שהוא בפני עצמו שווה טור נפרד). מדובר על פרויקט על הנייר, אבל בגלל השבחה עתידית שצפויה בו, אז, כבר עכשיו רושמים חלק גדול מרווחיו. נראה שהגיוני יותר (ברמה כלכלית לא חשבונאית) היה להכיר ברווחים האלו תוך כדי התקדמות הפרויקט, אלא שהחשבונאות מאפשרת להכיר בכל הרווח שנצבר בנקודת זמן של פרסום הדוח. מכאן שכאשר אתה יזם בשוק שבו מחירי הקרקעות עולים, אתה מרוויח עוד לפני שהקמת את הפרויקט (בזכות רווחי שערוך) ודווקא בהמשך הרווחים השוטפים צנועים ויציבים יותר.
אפשר לחלק את הרווחים מהפרויקט לשניים – רווחי שערוך ורווח יזמי. הרווח היזמי הוא שוטף ומוכר על פי קצב ההתקדמות והוא אמור להיות יחסית צנוע וקבוע (רווחיות גולמית בכלל בענף של 10% עד 20%). אבל, אלו שיש להם קרקעות מרוויחים יותר – הרבה יותר בגלל עליית ערך המלאי. אצל קבלנים/ יזמים "רגילים" הרווח מהקרקעות מתבטא עם התקדמות הפרויקט. אצל חג'ג' שהוא גם בכובע של מחזיק נדל"ן להשקעה – הרווח מהשבחה מוקדם לתחילת הדרך.
רווח או תזרים – מה חשוב יותר?
טוב, אז אלו שתי הסיבות העיקריות (יש עוד) לפער בין הרווח לתזרים, אבל מה זה אומר? והאמת שזה כבר עניין של פרשנות. אי אפשר לנתח את הרווח בלי להבין מה קורה בתזרים וההיפך אי אפשר להתייחס רק לתזרים בלי להתייחס לרווח. ככלל – הרווח הוא העוגן. הרווח מבטא הכנסות פחות הוצאות, גידול בהון העצמי, הוא מספר לנו על יכולת החברה לחלק לנו כבעלי מניות, דיבידנדים מהרווחים האלו.
התזרים מבטא עד כמה הרווח הזה מורגש בחשבון הבנק. יש סיבות טובות לחברות רבות לנצל את הרווחים לסבסוד של נכסים שונים לרבות מלאי. במקרים רבים זה דווקא מעיד על צמיחה והערכה של החברה בהמשך צמיחה. אבל במקרים רבים זה סחרור ואמונה עיוורת. כל אחד יכול לפרש את התזרים (החלש יחסית לרווח) בצורה אחרת – כחולשה או דווקא כחוזקה. דבר אחד חשוב לזכור ביחס לתזרים – הוא מעין מחולק לשניים. התזרים מפעילות שוטפת של הפעילות הקיימת הוא מעין התזרים הראשון והתזרים (בעיקר תשלומים) בגין רכישת קרקעות לפרויקטים החדשים הוא התזרים השני. כלומר, כאשר אנחנו רואים בשנה מסוימת שחג'ג' הרוויחה סכום עתק, אבל התזרים שלה שלילי, אז חשוב להבין כמה מהתזרים קשור לפעילות השוטפת (בנטרול רכישה ותשלום של פעילות/ קרקעות חדשים) וכמה זה התשלומים בגין הרחבת העסק ורכישת קרקעות.
אם התזרים מהפעילות השוטפת (ללא רכישת קרקעות) שלילי או חלש ביחס לדוח רווח והפסד, אז יש בעיה. אבל אם יש מתאם מסוים (או הפרש מוסבר – עליית ערך נדל"ן), אז נראה שהרווח אמיתי/ איכותי, והתזרים השלילי נובע בעיקר מרצון לגדול.
קבוצת חג'ג', מן הסתם, לא אוהבת את ההצגה השלילית של התזרים, והחל משנת 2017, היא המציאה סעיף חדש בדוח תזרים, סוג של סיכום ביניים – מזומנים נטו מפעילות שוטפת לפני עלייה במלאי בניינים ותשלומים על חשבון זכויות מקרקעין.
הסעיף הזה, מבטא למעשה, את נטרול התשלומים בגין רכישת קרקע ומלאי – כלומר החברה חילקה את התזרים לשני התזרימים שהוזכרו לעיל – לתזרים שוטף ולתזרים שנובע מגידול במלאי שאמור לייצר צמיחה עתידית. ברור שבמצטבר וברוב השנים התזרים החדש/ הסעיף החדש (שמנטרל את התקבולים בגין רכישת מלאי) טוב יותר – בשנת 2017 התזרים השוטף הכולל הסתכם ב-1.4 מיליון שקל, לעומת רווח של 115 מיליון שקל, אבל בנטרול תשלומים בגין מלאי בניינים וזכויות מקרקעין, המזומנים נטו בשנה הסתכמו ב-91 מיליון שקל. כאן כבר יש מתאם לרווח. גם שנה קודם – 2016 – התזרים שופר בהצגה החדשה אך עדיין היה שלילי (כמינוס 30 מיליון שקל לעומת כ-60 מיליון שקל בתזרים המקורי ולעומת רווח של 29 מיליון). כך שהפער עדיין משמעותי.
ורגע לפני סיום, נחזור לשאלה בסיסית – אנחנו יודעים איפה הכסף? אבל אנחנו עוד לא יודעים מאיפה הכסף? הכסף שהחברה הרוויחה נמצא במלאי ובשערוכים, אבל החברה לא הסתפקה ברווחים שלה כדי לגדול, היא הגדילה את הרכישות של קרקעות ומלאי כך שהתזרים שלה בכל התקופה כאמור הוא מינוס 269 מיליון שקל. מי מימן את המינוס הזה? התשובה נמצאת בתזרים מזומנים מפעילות מימון – המימון הגיע מהציבור (גיוסי אג"ח) ומהבנקים.
הזירות הלא מפוקחות (דגש על לא מפוקחות) מפילות חללים רבים בזמן האחרון – תהיו זהירים. אחרי שג'נרל טרייד של דודו רוז ושורט טרייד של שלומי נוימן, שהציעו למשקיעים שירותי ברוקראז' (שירותי מסחר בני"ע) קרסו והשאירו את המשקיעים דרכן, מחפשים אחרי הכסף שהשקיעו בניירות ערך, קרסה גם איי.ג'י אינווסטק. החברה פועלת תחת השם המסחרי אינווסטק גלובל, הודיעה בשבוע שעבר למשקיעים דרך הזירה שלה "החברה מצטערת להודיע כי נקלעה לקשיים כלכליים בחודשים האחרונים עקב כישלון מסחרי ושרשרת טעויות עסקיות. החברה אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי לקוחות וספקי החברה. החברה מצרה על אובדן הכספים ומדגישה כי הדבר נעשה בתום לב מוחלט".
אחרי הקריסה של שלוש החברות האלו, מזהירה רשות ניירות ערך את המשקיעים באופן ספציפי מחברות וזירות מסוימות, וזאת אחרי הזהרה כללית שסיפקה לאחרונה לפיה יש לפעול רק דרךל מקומות/ זירות שמפוקחות על ידה.
הרשות מעדכנת בחשבון הפייסבוק שלה כי החברות אמרלד בייס ו-TradeStation Securities Inc, אינן מפוקחות על ידי רשות ניירות ערך בשום צורה.
אזהרה זו, הנה בעקבות פרסומים שגויים שהתגלו במדיה החברתית, מהם עלול להיווצר הרושם כי החברות הנזכרות קיבלו אישור כללי מטעם רשות ניירות ערך לפעול בארץ – זה לא נכון. "סגל הרשות שב ומזהיר את הציבור מפני השקעות לא מפוקחות" – אז להיזהר.
זירות המסחר המפוקחות על ידי רשות ניירות ערך הן פלוס500, אייטרייד, קולמקס, רילפורקס.
ממשרד האוצר נמסר כי קרקע לבנייתן של 262 שווקה בהצלחה על ידי רשות מקרקעי ישראל.
חברת גיא ודורון לוי הנדסה בניה והשקעות בע"מ היא הזוכה במכרז לבניית 262 יח"ד במתחם אחד באגם 3, נתניה
מחירי הדירות מבטאים הנחה של 14% ממחיר דירות דומות בשוק: הדירות כוללות מרפסת מחסן וחניה.
המחיר התחלתי לדירת 85 מ"ר יעמוד על כ- 1.055 מיליון שקל
המחיר התחלתי לדירת 110 מ"ר יעמוד על כ- 1.33 מליון שקל
המחיר התחלתי לדירת 135 מ"ר יעמוד על כ- 1.61 מליון שקל