זה ממש לא פשוט ללמד ילדים על המערכת הכלכלית המרכיבה את העולם שלנו, כאשר נקודת המוצא כיום היא שחשוב להיחשף למידע הזה מוקדם ככל האפשר כדי שניתן יהיה להבין את היסודות ולפתח הרגלים נכונים. במדריכים הקודמים שלנו התמקדנו בנושאים המרכזיים שצריך להיחשף אליהם, עם כמה הסברים לגבי ההסברים התיאורטיים והצעות יעילות ללימודים. כעת אנחנו נציג לכם את "ארגז הכלים", כלומר, הפעילויות השונות שיכולות להיעשות כדי להציג מכלול נושאים.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
אתרי אינטרנט
האינטרנט הפך במהלך השנים לכלי דרכו אנחנו עושים כמעט הכל. זהו גם כלי למידה מהשורה הראשונה. יש כיום אתרים שמנסים ללמד מונחי יסוד בעולם הכלכלי בצורה המותאמת לעת הנוכחית, תוך דגש על הפן החווייתי יותר של הדברים (משחקים וכדומה). אחד האתרים המומלצים לדעתנו הוא "איפה הכסף?" מטעם פורטל הממשלה לילדים. יש שם משחקים שונים הנוגעים לתחומים הכלכליים השונים, למשל שימוש בכסף, צרכנות, חיסכון, כסף במשפחה או ניהול עסק. בקטגוריית הצרכנות למשל יש סימולציות של חישוב מחירי מוצרים לאחר הנחה, השוואת מחירים ורכישה חכמה ב"חנות" מקוונת ועוד. בקטגוריית משתמשים בכסף, דוגמא נוספת, יש סימולציה של עבודה ב"גלידריה", כספת בה צריך לחשב את הסכום המורכב ממטבעות ומשטרות, משחק של חישוב והחזרת עודף ועוד. אנחנו ממליצים לתרגל עם הילדים חלק מהמשחקים האלה, בהתאם לרמת הידע הכללית שלהם ולנושאים שחשוב לכם להעביר להם בנקודת הזמן הנוכחית.
יש לא מעט אתרים אחרים שמתייחסים בצורות שונות לנושאי הכלכלה. ניתן למצוא הסכם דמי כיס להורדה, משחק סולמות וחבלים המבוסס על קבלת החלטות הנוגעות לכסף, לצרכנות ולנושאים אחרים, אתר "פשוט משחקים" ובו משחקים שונים – חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות – הנוגעים לעולם הכספים ועוד.
משחקי קופסה
אין הרבה חוויות משפחתיות גדולות יותר מאשר לשבת מספר שעות יחדיו ולשחק משחק קופסה מהנה. אנחנו ממליצים באופן כללי לנסות למצוא למשחקים זמן, למרות שהפיתויים הדיגיטליים המתקדמים יותר נמצאים בכל פינה. למרבה השמחה יש מספר משחקים שיכולים לא רק לספק כיף אלא גם ללמד משהו על כלכלה.
אחד המשחקים המוכרים ביותר הוא כמובן מונופול. המשחק הומצא בארצות הברית בתקופת השפל הכלכלי בשנות ה-30 של המאה הקודמת במטרה להפוך את עולם הכלכלה לנגיש עבור ילדים. המשחק מדמה רכישה של נכסים (בתחום הנדל"ן), קבלת החלטות כלכליות, שימוש במזומנים (ובגרסאות המאוחרות גם בכרטיסי אשראי ובחשבונות בנק), התמודדות עם משברים כלכליים ועוד. בגרסת "מונופול של" ניתן להדפיס תמונה וטקסט עבור כל שחקן, באמצעות אתר או אפליקציה, כאשר מבצעים את אותם דברים עם הבדל אחד: השחקן הוא למעשה התמונה של הילד. היתרון כאן, על פי המומחים, הוא שמוסיפים נדבך אישי לחוויה שהופך את הילדים למקושרים יותר לכסף ולאחראיים יותר במשחק כתוצאה מכך, בתקווה. וריאציה שונה של המשחק מהשנים האחרונות היא "כוח הכסף" – "משחק שכולו עסקים, נכסים, בנקים וכספים" – שמזכיר במידה רבה את המונופול אבל גם כולל הרחבות כמו אפשרות לקבלת משכנתא.
עולם ההשקעות ושוק ההון נראה ברמה הכללית כמו עולם שהוא הכל חוץ ממתאים לילדים (הרבה מאד מבוגרים בעלי ידע כלכלי נרחב מעדיפים אפילו להימנע ממנו). יש מספר משחקי קופסה שיכולים להראות שהשד לא נורא כל כך, כשאחת הדוגמאות היא המשחק "אנליסטים". המשחק מציע חשיפה למושגים המרכזיים בתחום, התנסות בפעולות כמו רכישה ומכירה של מניות, תנודתיות בבורסה ועוד. הלמידה היא במידה רבה דרך שאלות טריוויה, כאשר בניגוד למונופול המשחק הזה כן קצוב בזמן. הוא מתאים לילדים מגיל תשע ומעלה.
משחק מעט יקר יותר הוא "קאשפלואו", שכולל גם גרסה לילדים (גילאי 6-10). ברמה הכללית זהו משחק המהווה סימולציה העובדת על נושאים כמו אינטיליגנציה כלכלית, השקעות, עסקם, לימוד ה"שפה" הכספית ועוד.
סיורים
סיורים מודרכים הם יופי של דרך ללמד אתם הילדים על העולם שמקיף אותם. אלה שהסיורים לא חייבים לקחת אותם רק לעולם הטיולים, התרבות או האמנות, אלא גם יכולים להכניס אותם לתוך עולמות פיננסיים שחשוב להכיר. מרכז המבקרים של בנק ישראל לדוגמא עוסק בנושאים כמו תולדות המטבע (יש כאן תערוכת כספים עתיקים ותחליפי כספים), תערוכה בה לומדים בצורה של משחק על התפקידים של בנק ישראל, סרטים שמציגים מידע בצורה ויזואלית ועוד. למיטב הבנתינו נכון לנקודת הזמן הנוכחית (2017) המרכז נמצא בהליכי שיפוצים ומעבר לכתובת החדשה שלו לבית בנק ישראל בתל אביב במקום ירושלים. אם אתם רוצים לקחת בכך חלק, אנחנו ממליצים לכם לברר מראש האם יש אפשרות לסיור במועד המתוכנן.
דוגמא נוספת היא המוזיאון הפרטי הרצלילנבלום, בו מועברים סיורים כלכליים לילדים וגם למבוגרים ההצגה כאן היא של נושאי הכלכלה השונים בדרכים המותאמות לקהל היעד, למשל עם משחקים וסימולציות שונים, שאלות טריוויה, סרטים וכן הלאה. ניתן גם להשתתף בסדנאות המיועדות לילדים ולנוער – "הכסף שלי" (גילאי 7-12) או "דרך הכסף" (13-17). גם הבורסה לניירות ערך בתל אביב החלה להציע במהלך השנים סיורים במרכז המבקרים שלה, ואנחנו ממליצים למי שרוצה לחשוף את הילדים שלו לנושאים אלה לברר האם הסיורים האלה זמינים.
מגוון כלים אחרים
עד כה הצגנו דרכים יצירתיות, בעלות פן חווייתי בעיקרו של דבר, ללימוד של ילדים על כסף וכלכלה. הפעולות האלה הן נקודתיות באופן יחסי, כך שברור שצריך להשקיע מאמצים לא קטנים סביב השעון במטרה להקנות הרגלים נכונים. רק אתם יודעים מה הילד שלכם צריך לדעת ואילו ערכים אתם רוצים להעביר לו. הנקודה החשובה צריכה להיות שאת רוב הנושאים הכלכליים – גם אלה שנראים מורכבים – ניתן "להמיר" לתחומי העניין או לשגרת החיים של הילדים.
רבות נכתב, גם במדריך שלנו בנושא, על היתרונות של דמי כיס לילדים: אמצעי שיכול ללמד את הילד דברים כמו סדר עדיפויות, הערכת הכספים שהוא מקבל ודחיית סיפוקים. מומלץ להעניק לילדים דמי כיס ולעקוב אחר השימוש בהם. עוד משהו שצריך לקבל מענה כבר מגיל צעיר הוא החיסכון, בדמות אותה קופת חיסכון סטנדרטית שניתן לרכוש כיום בכמה עשרות שקלים. אם רוכשים יחד עם הילד את קופת החיסכון, מסייעים לו "לתחזק" אותה (לספור כסף) ומציבים איתו יעדים ניתן לפתח אצלו מיומנויות כלכליות חשובות לא פחות.
עם הילדים, כל יציאה מהבית יכולה להיות פתח ללימוד כלכלי חדש. קחו לדוגמא את הביקור המתבקש בקניון העירוני. אתם יכולים לגשת לקניון עם תקציב מוגדר לרכישות עבור הילד, להגדיר יחד איתו סדר עדיפויות ולתת לו להבין שרכישות מסוימות צריכות לבוא על חשבון אחרים. במהלך ביקור בחנות מסוימת, הפעילו את החושים הכלכליים של הילד שלכם: התמקדו למשל בגזרת המבצעים, בה תחשבו מה בדיוק מחירו המעודכן של פריט המוצגת לגביו הנחה של עשרות אחוזים, או את המחיר של כל פריט הנכלל במבצע של 1+1 (אם העיקרון הוא מבצע על פי היקר מביניהם, מוסיפים עוד משתנה למשוואת הלימוד הכלכלית). עם כל הכבוד לידע שלכם לגבי היכן כדאי לקנות מה, מומלץ לבצע עם הילד את התהליך של ביקור בחנויות שונות והשוואת מחירים של אותו פריט.
אחת העצות הכלליות המועילות ביותר שאפשר להעניק לכם היא לנסות לבצע "תרגום" של מונחים כלכליים לעולם המונחים שהילד מכיר או לתחומי העניין שלו. אם הילד אוהב כדורגל, דוגמא אחת מני רבות, אפשר להסביר לו על השקעה ועליית ערך בזכות דוגמאות של שחקנים שהוא מכיר (נניח, שחקן X שערכו עלה בשנה מסוימת). עבור ילדה שחובבת גיאוגרפיה, יכול להיות שכלי לימוד יעיל הוא הצגת המטבעות בכל מדינה, השוואה שלהם לשקל וחישובים שונים על בסיס זה (לדוגמא, כמה כסף באירו שווה סכום מוגדר בשקלים). כך אפשר לא רק לפתח את יכולות החשבון של הילדים אלא גם להציג בפניכם כמה מושגי יסוד בזירה הכלכלית העולמית.
פירוק אפריקה טוב יותר למחזיקי האג"ח מאשר מכירה לסיידוף – אז למה לא מפרקים?
אפריקה קרסה, ובחודשים האחרונים מנסים למצוא את החלופה הטובה ביותר לנושים שלה, שרובם – מחזיקי אגרות החוב. המחזיקים האלו הם בעצם כולנו, דרך האחזקה שלנו בקרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה ועוד שמחזיקות באגרות החוב של אפריקה.
ומסתבר שאנחנו דרך המייצגים שלנו – הגופים המוסדיים תומכים בהצעה של האחים סיידוף (נתי ועופר) והתמיכה הזו, מקרבת מאוד את השתלטות סיידוף על אפריקה.
אלא שבחוות דעת של המומחה מטעם בית המשפט – רו"ח אבנר עמנואל, ההצעה של סיידוף מוגדרת כסבירה, אל לא כאלטרנטיבה הכדאית ביותר!
עמנואל מציין כי הצעת סיידוף מסתכמת לסך של 2,143 מיליוני שקלים שבעצם יוחזרו למחזיקי החוב, הום מבטאים החזר של כ-71.66% מהחוב כולו. עם זאת, להערכת עמנואל פירוק החברה יניב סכום של 2,286 מיליוני שקלים שהם שיעור החזר של 76.42%. כמו כן, יש אפשרות של מימוש נכסים שמביא (על פי ההצעות בפועל) סכום של 2,112 מיליוני שקלים – שיעור החזר של 70.61%.
ומכאן, שהמומחה סבור שהחלופה הטובה היא פירוק ומכירה של כל הנכסים. אז איך זה שבהצעות הפרקטיות לרכישת נכסים לא התקבל סכום דומה? עמנואל מסביר שהפער מיוחס בעיקר לדניה סיבוס שההצעות לרכישתה היו נמוכות משוויה (על פי הערכת השווי שלו).
"קיימת עדיפות כלכלית קלה להצעת סיידוף לעומת סיכום ההצעות למימוש נכסי החברה. יתרון זה אינו מובהק ויכול להשתנות בהתאם לשווי בהם יסחרו איגרות החוב לאחר ההסדר. הפער בין השווי הכלכלי של הצעות למימוש הנכסים לשווי הכלכלי של חלופת הפירוק הוא כ-8%", כותב עמנואל בחוות דעתו ומוסיף – "לטובת חלופת פירוק החברה אשר מבוססת על הערכות השווי שביצעתי… ההבדל העיקרי בין חלופת הפירוק לבין הצעות המימוש הינו בשווי של דניה סיבוס. ההצעות למימוש דניה סיבוס נמוכות באופן ניכר משווי החברה לפי אומדן השווי שערכתי. לעומת זאת, יש תאימות בין הערכות השווי שערכתי לאפריקה נכסים ולמניות חברת המפעיל לבין ההצעות לרכישתן.
"חשוב לציין כי עד לאחרונה חלופת מימוש הנכסים וחלופת פירוק היו די תיאורטיות וזאת בשל היעדר תוכניות מפורטות בעניינן. העדר התייחסות מפורטת הן לדרך בה יבוצע פירוק החברה והן לגורמים שיובילו את מהלך הפירוק ועלותו העמיד את חלופת הפירוק בעמדת נחיתות ביחס להצעת הסדר סיידוף, הגביר את חוסר הוודאות שאפף אותה וכפועל יוצא הגדיל את רמת הסיכון הטמונה בה. ומכל מקום, פירוק, או מתווה למכירת עיקר נכסי החברה, יתבצעו בהליך חדלות פירעון על פי דין, בפיקוח בית משפט, ובניהולו של בעל תפקיד מטעם בית המשפט, כאשר האחרונים לא כפופים לתהליכים שקוימו וההצעות שהתקבלו עד כה על ידי החברה ומחזיקי אגרות החוב, וכאשר בעל התפקיד צפוי לנהל משא ומתן עם כל מציע רלוונטי, באופן שצפוי להאריך לוחות זמנים, ואף – בשל העובדה שמדובר בהליכי חדלות פירעון (פירוק או כינוס נכסים), באופן שעלול לייצר השלכות רוחביות שליליות על החברה, חברות הקבוצה, נכסיהן והתחייבויותיהן.
"עם זאת, לאור ההתרחשויות האחרונות ובכללן כניסת הצעות חברת אלון ריבוע כחול ישראל בע"מ וחברת דור אלון אנרגיה בישראל בע"מ וההצעות השונות לרכישת דניה, הפכו את חלופות מכירת הנכסים והפירוק לחלופות ריאליות יותר ועם רמות וודאות גבוהה יותר בכל הקשור לתמורות הצפויות להתקבל בגינן. בהקשר זה אציין, כי למרות שנכון לכתיבת שורות אלו קיימות "רק" 3 הצעות קונקרטיות לרכישת נכסי אפריקה השקעות, אינני רואה הכרח בקבלת ההצעות IS AS ,ואני מניח שגם הנאמנים ונציגות מחזיקי אגרות החוב בדעה דומה והיו פועלים למצות כל תהליך על מנת לנסות למקסם את השווי של נכסי אפריקה השקעות בין אם בדרך של מו"מ עם המציעים הנוכחיים ובין אם בפתיחת המכירה להצעות חדשות".
עמנואל מציין כי לכל אחת מהחלפות יש יתרונות וחסרונות. חלופת מימוש הנכסים והפירוק עדיפה מכיוון שבה יש תקבול ראשון גדול במזומן. מעבר לכך, בחלופות האלו (מימוש או פירוק) יש אפשרות לתבוע את הבעלים הקודמים, בעוד שבהצעת "סיידוף" מוחקים את העבר. האפשרות לתבוע שווה סכום לא קטן ועמנואל מדגיש כי בעבר הוערכה אופציה זו ב-150 מיליון שקל.
זאת ועוד – בחלופת סיידוף החברה נמחקת, וההפסדים הצבורים הולכים לאיבוד. באלטרנטיבה של מימוש או פירוק, יש ערך לשלד הבורסאי של אפריקה ולהפסדים הצבורים שלה. זה יכול להיות שווה על פי עמנואל עשרות מיליוני שקלים.
מנגד, החלופות האלו, כך טון עמנואל, עדיין לא מגובשות – "קיימת אי וודאות ביחס ליכולת הגיוס של אלון ריבוע כחול לרכישת אפריקה נכסים…" וכן הוא מוסיף – "ההצעות התקבלו לפני זמן קצר ואינן מפורטות דיין, וכן עלויות הפירוק עלולות להיות מוגזמות".
בשורה התחתונה, הצעת סיידוף היא לא בשמיים ואפשר למקסם את התמורה למחזיקי האג"ח, אבל הצעת סיידוף היא סוג של פשרה – היא סבירה אליבא עמנואל, במיוחד לאור המאמצים שנעשו בין הצדדים כדי לסגור את העסקה. אלא שהשאלה היא אם נעשו מספיק מאמצים למכור את החלקים של הקבוצה, ואם אכן סכום החלקים מגיע לשווי שמעריך עמנואל – 2,286 מיליון שקל? במידה וכן – צריך ללכת על פירוק.
בנק ישראל ירכוש בשנת 2018 1.5 מיליארד דולר במסגרת התכנית לקיזוז השפעת הפקת הגז על שער החליפין.
כזכור, בנק ישראל הצהיר כבר במאי 2013 כי הבנק ירכוש בשנים הבאות מט"ח בהתאם לאומדן ההשפעה של הפקת הגז על מאזן התשלומים. הערכות הבנק להשפעה הכוללת על מאזן תשלומים כתוצאה מהפקת הגז ורכישות המט"ח יעודכנו מעת לעת ויפורסמו לציבור. מדובר בעצם במכירות הדולרים הצפויות בעקבות פרויקטי הגז. מפיקות הגז צפויות לייצא חלק מהגז ולקבל בתמורה דולרים, דולרים אלו הן אמורות לממש – כלומר יהיה היצע בשוק המט"ח, ובדיוק כדי לקזז את המכירות האלו, בנק ישראל מתכוון לרכוש דולרים.
בנק ישראל מעריך כי ההשפעה הכוללת של הפקת הגז על מאזן התשלומים תסתכם בשנת 2018 ב-1.5 מיליארד דולר, סכום זהה להערכת הבנק לגבי ההשפעה על מאזן התשלומים בשנת 2017, והבנק ירכוש בשנת 2018 מט"ח בהתאם.
תוכנית רכישות זו מהווה כלי נוסף במדיניות המוניטרית של בנק ישראל ומדיניות שער החליפין העיקבית איתה. בנק ישראל ימשיך לפעול בשוק המט"ח במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין, אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות.
מדובר בעצם על רכישה של מעל 4 מיליון דולר ביום, לא דבר שיכול לזעזע את שוק המט"ח המקומי, אבל בהחלט סוג של ביקוש שעשוי לעזור מול מגמת ההחלשות בדולר
הדולר לאן? בכתבה המתעדכנת הזו, ננסה לעדכן, לעקוב אחרי מומחים, פרשנים, אנליסטים וכלכלנים שמספקים תחזית על שוק המט"ח.
ספטמבר 2023 – הדולר פתח את החודש ברמה של 3.8 שקלים, ומאז הוא במגמת התחזקות מתמדת, ונע סביב 3.85 שקלים. התנועה כלפי מעלה מתרחשת על רקע הדריכות לקראת הדיון בבג"ץ על עילת הסבירות, קריסה של הצעת פשרה נוספת בעניין, וחששות מפני משבר חוקתי שייווצר בעקבות החלטת בית המשפט. בנוסף מוטרדים המשקיעים מזהותו של נגיד בנק ישראל הבא והאם פרופ' אמיר ירון יעזוב את תפקידו או ימשיך לקדנציה נוספת. על התחזקות הדולר אמר יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "ירידות השערים בארה"ב גרמו לביקושי מט"ח מצד הגופים המוסדיים, לצד החשש ממשבר חוקתי, אשר יצר עודפי ביקוש משמעותיים והזניקו את הדולר לעבר רמת 3.85 שקלים. להערכתנו, התייצבות הדולר מעל לרמת 3.85 שקלים, תאותת על תנועה לעבר רמת 4 שקלים לדולר. הפיחות המהיר של הדולר, בתקופה של מחירי אנרגיה גבוהים, מהווה זרז לעליות מחירים ולנסיקה מחודשת של האינפלציה".
אוגוסט 2023 – הדולר פרץ את רף 3.8 השקלים, לראשונה מאז שנת 2017. זאת לאחר שפתח את החודש ברמה של 3.66 שקלים, ומאז טיפס בהדרגה. ההיחלשות בתחילת החודש הסתמנה הן בשל סיבה גלובלית – הורדת דירוג האשראי של ארה"ב מצד סוכנות פיץ', והן בשל סיבה מקומית – יציאתה של הכנסת לפגרה ועצירה, נכון לעכשיו, של ההתקדמות בחקיקה המשפטית. ההתחזקות בהמשך החודש נובעת מהמשך האי ודאות סביב החקיקה המשפטית לצד מגמה שלילית בוול סטריט שגורמת לגופים מוסדיים להתגדר בדולרים לצורך צמצום הפסדים. התחזקות הדולר מייקרת עוד את מחיריהם של מוצרים מיובאים, וגורמת בעקיפין להתחזקות מחודשת של האינפלציה, וכעת מתעוררות שמועות שבנק ישראל עשוי להתערב בשוק על מנת למנוע התחזקות נוספת של המטבע האמריקאי.
יולי 2023 – הדולר סוגר את החודש ברמה של 3.69 שקלים, אבל המטבע עבר רכבת הרים משמעותית בדרך. לאחר שפתח את החודש בהתחזקות לרמה של 3.71 שקלים, נחלש הדולר בהמשך וירד ל-3.6 שקלים. ההתחזקות בראשית החודש נבעה מהמשך האי ודאות הפוליטית וכוונות הממשלה לחוקק לפחות חלק מן הרפורמה המשפטית המתוכננת, לצד פתיחתו של מבצע צבאי בג'נין. בהמשך נחלש כאמור הדולר מול השקל כתוצאה מהעליות שנרשמו בבורסות העולם במקביל להיחלשותו של המטבע האמריקאי בעולם. ב-24 ביולי עבר בכנסת סופית חוק ביטול עילת הסבירות, שהוא השלב הראשון ברפורמה המשפטית. בתגובה זינק הדולר ביומיים שאחרי אישור החוק עד רמה של 3.72 שקלים, כאשר בהמשך נרגע מעט וסגר את החודש כאמור מתחת ל-3.7 שקלים.
יוני 2023 – חודש של תנודות חדות בדולר. את החודש פתח המטבע האמריקאי בהתחזקות אל עבר 3.75 שקלים. אחת הסיבות להתחזקות היתה החששות המתחדשים מפני היכולות הגרעיניות המתעצמות של איראן בעקבות הודעת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית כי היא סוגרת תיק חקירה של מתקן חשוד באיראן. נוסף על כך, נראה כי המשך האי ודאות בנוגע ליישום הרפורמה המשפטית משפיע על תנועה של כספים אל מחוץ למדינה, הן של חברות הייטק והן של משקיעים מוסדיים. בהמשך החודש נחלש הדולר על רקע הערכות בנוגע להסכמות אפשריות בנוגע לרפורמה במערכת המשפט וכן על רקע אפשרות שבנק ישראל מתערב בשוק המט"ח על מנת להחליש את שער המטבע האמריקאי, במטרה למנוע העלאה נוספת של הריבית בישיבתו בחודש יולי. ב-14 בחודש חווה הדולר רכבת הרים קיצונית במיוחד כאשר פתח את היום ברמה של 3.55 שקלים, זינק ל-3.66 שקלים על רקע ההצבעה בכנסת לנציגי הוועדה לבחירת שופטים, ונחלש חזרה ל-3.55 עם היוודע תוצאות הבחירות. בהמשך התחזק שוב אחרי שראש הממשלה נתניהו הצהיר כי בכוונתו לשוב ולקדם את הרפורמה המשפטית לפחות בחלקה.
מאי 2023 – הדולר פתח את החודש ברמה של 3.62 שקלים, היחלשות קלה לעומת הרמה שבה נמצא במהלך חודש אפריל, אבל לקראת סוף החודש התחזק וחצה את רף 3.7 שקלים. הגורמים שמשפיעים על כיוון המטבע האמריקאי הם חיצוניים-גלובליים – בדמות החלטת הריבית הקרובה של הפד, שצפוי על פי הקונסנזוס להעלות אותה בפעם העשירית ברבע אחוז, ופנימיים-מקומיים – בדמות שיחות ההידברות על הרפורמה המשפטית שמתנהלות בבית הנשיא בין נציגי הקואליציה לנציגי האופוזיציה.
אפריל 2023 – לאחר שפתח את החודש ברמה של 3.6 שקלים ואף ירד מתחתיה, בהמשך החודש התחזק הדולר לרמה של 3.66 שקלים. זאת על רקע המתיחות הביטחונית בכמה זירות במקביל ובעקבות הורדת תחזית הדירוג של חברת מודי'ס לישראל מ"חיובית" ל"יציבה".
מרץ 2023 – הדולר פתח את החודש במגמה של יציבות יחסית סביב שער של 3.66 שקלים, לאחר שהתחזק למרות העלאות הריבית ועל רקע חששות מהשלכות הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט. בהמשך נחלש הדולר במידה ניכרת לרמה של 3.60 שקלים לאחר שהנשיא יצחק הרצוג אמר כי נציגים משני צדי הקשת הפוליטית שנועדים אצלו "קרובים מתמיד להשגת פשרה" בדבר השינויים במערכת המשפט. במחצית השנייה של החודש שוב שינה הדולר כיוון, כלפי מעלה, עד כדי גירוד של רף 3.7 שקלים. ברקע ההתחזקות – המשך האי ודאות בנושא הרפורמה במערכת המשפט ומגמה שלילית בבורסות וול סטריט (להרחבה – כאן).
פברואר 2023 – אחרי שפתח את החודש ברמה של 3.42 שקלים, זינק הדולר בהמשך החודש אל מעל 3.5 שקלים ואף מעל 3.6 שקלים, עלייה של כ-7% ושיא של כמעט שנתיים. בחודש האחרון היה השקל המטבע החלש ביותר בעולם כמעט. העלייה האחרונה באה למרות העלאת הריבית, השמינית ברציפות, שביצע בנק ישראל במטרה לרסן את האינפלציה. העלאת ריבית בדרך כלל מעודדת משקיעים זרים להזרים דולרים ישראל, למכור אותם, לקנות שקלים ולהשקיע באפיקים השקליים בריבית גבוהה, אך הפעם זה לא קורה. יש הקושרים את הקפיצה בשער החליפין לביקורות והאזהרות שנשמעות מבנקי השקעות וכלכלנים מקומיים וזרים בנוגע להשלכות הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט על הכלכלה הישראלית. ייתכן שזה נכון במידה מסוימת, אבל נראה כי הגורם שמשפיע יותר מכל על הכיוון של המטבעות הוא וול סטריט – כאשר הבורסות שם עולות, הדולר נחלש מול השקל, וכאשר הן יורדות, הדולר מתחזק, כאשר גופים מוסדיים שונים מצטיידים במט"ח לצורך גידור הפסדים.
ינואר 2023 – אחרי שפתח את השנה החדשה ברמה שמעל 3.5 שקלים נחלש הדולר בהמשך החודש לרמה של 3.37 שקלים אבל לקראת סוף החודש הוא שב ומתחזק לרמה של 3.4 שקלים. חוזקו של המטבע האמריקאי נבע בין היתר מהטון הנצי שעלה מפרוטוקול ישיבת הפד האחרונה, לפיו אין מבין חברי הוועדה המוניטרית בארה"ב מי שמאמין שהריבית תשנה כיוון ותרד השנה ויש אף כאלה שסבורים כי היא תצטרך להמשיך לעלות. ההיחלשות בהמשך באה בעקבות המגמה החיובית שנרשמה בוול סטריט, שכן בדרך כלל שער השקל-דולר נע ביחס הפוך למדדי המניות כך שכאשר הם עולים, הדולר נחלש. לקראת סוף החודש כאמור, שב הדולר והתחזק, וליתר דיוק השקל הוא שנחלש על רקע הוויכוחים סביב הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט והשלכותיה על הכלכלה ועל התנהגותם של משקיעים זרים. בסקירה שהפיץ ללקוחותיו בנק ההשקעות האמריקני גולדמן זאקס נכתב: "לאחרונה, רפורמת המשפט שהציעה ממשלת נתניהו עוררה חשש בקרב חלק מהמשקיעים, כולל המקומיים, כי הרפורמה עלולה להפחית את העצמאות השיפוטית בישראל ולהוביל לצמצום של השקעות וצמיחת ההייטק בישראל". בבנק ההשקעות הוסיפו כי "השקל עשוי להיות נתון לסיכוני מדיניות פנים יותר מאשר בשנים האחרונות".
דצמבר 2022 – אחרי שפתח את החודש בהיחלשות לרמה של 3.39 שקלים, הדולר טיפס בסוף החודש ל-3.52 שקלים. היחלשות המטבע נבעה מהמשך אפקט נאומו של יו"ר הפד ג'רום פאואל שאותת כי האינפלציה בארה"ב נחלשת וכי העלאות הריבית החדות עומדות להגיע אל סיומן. מדד חודש נובמבר שהתפרסם בארה"ב והצביע על היחלשות של האינפלציה בקצב מהיר מהתחזיות תרם גם הוא להחלשת המטבע לאור ההערכות שהפד יפסיק את העלאות הריבית מוקדם מהצפוי. כאמור, לקראת סוף החודש התחזק המטבע על רקע מכירות שקלים שמבצעים גופים מוסדיים במטרה לפצות על הירידות שנרשמות בבורסות (הרחבה כאן).
נובמבר 2022 – לאחר שהדולר פתח את החודש בהתחזקות לרמה של 3.55 שקלים, נחלש המטבע האמריקאי בהמשך וסגר את החודש ברמה של 3.42 שקלים, ירידה של 5% בחודש. התחזקות הדולר התרחשה לאחר שהפד האמריקאי העלה בפעם הרביעית ברציפות את הריבית בארה"ב ב-0.75%. כעת עומדת ריבית הפד על 3.75%-4%, רמתה הגבוהה ביותר מאז משבר 2008, וגבוהה משמעותית מריבית בנק ישראל שנמצאת כעת ברמה של 2.75%. במסיבת העיתונאים שנערכה לאחר הודעת הריבית בארה"ב השמיע יו"ר הפד ג'רום פאואל טון נצי והבהיר כי ריסון האינפלציה עדיין לא נראה, כך שהריבית עומדת להמשיך לעלות במשך טווח ארוך יותר מהתחזיות.
עם זאת כאמור, בהמשך החודש נחלש הדולר לאחר שמדד המחירים לצרכן האמריקאי לחודש אוקטובר עלה פחות מהציפיות, מה שהתפרש בקרב משקיעים כהיחלשות של האינפלציה, שתביא לסיומו של מהלך העלאות הריבית של הפד, אולי אפילו מוקדם מהצפוי. חיזוק לדברים סיפק שוב פאואל בסוף החודש כאשר בנאום שנשא אמר כי העלאת הריבית הקרובה, ב-14 בדצמבר, כבר תסתכם ב-0.5%, ואותת כי העלאות הריבית החדות מגיעות אל סופן.
אוקטובר 2022 – אחרי יותר מחודש, הדולר לראשונה מתחת ל-3.5 שקלים, לאחר שהספיק לבקר כבר ברמה של 3.6 שקלים ממש בתחילת החודש. העלאת הריבית, החמישית ברציפות, על ידי בנק ישראל לרמה של 2.75% צמצמה את פער הריביות מול ארה"ב, וגרמה להיחלשות מסוימת של הדולר מול השקל. בנוסף, האופטימיות הזהירה שחווים לאחרונה השווקים והעליות שרושמים המדדים מחלישים גם הם את המטבע האמריקאי.
ספטמבר 2022 – הדולר נסחר ברמה של 3.55 שקלים, שיא של שנתיים וחצי. רכבת ההרים במטבע האמריקאי נמשכת, כאשר לאחר כמה ימים של היחלשות, נסק הדולר לשיא תקופתי מול השקל. זאת בעקבות נתוני האינפלציה בארה"ב שאיכזבו כאשר הראו כי האינפלציה אומנם יורדת אך לא בקצב שציפו לו, משמע מהלך העלאות הריבית של הפד צפוי להימשך במלוא הכוח, כך שפער הריביות מול השקל יתרחב. כזכור בסוף אוגוסט הבטיח יו"ר הפד ג'רום פאואל להעלות את הריבית עד שהאינפלציה תחזור אל היעד.
התחזקות הדולר מול השקל נובעת גם מהתחזקותו מול מטבעות אחרים בעולם, כגון האירו והליש"ט. במהלך החודש נרשמה באירו רמת שפל של 20 שנה מול המטבע האמריקאי והוא נסחר בפחות מדולר אחד. הסיבה העיקרית לחולשת האירו היא מחירי האנרגיה הנוסקים ביבשת לאחר שרוסיה השביתה את צינור הגז בינה לבין גרמניה כחלק מכיפופי הידיים בין הצדדים על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. החששות מפני מיתון באירופה הופכים ליותר ויותר מוצקים בכל יום שעובר, מה שכמובן מוסיף לחולשת האירו. כמו כן האיחור האופנתי של הבנק המרכזי האירופי בהעלאות הריבית פתח פער ריביות גדול בין האירו לדולר, ותרם את חלקו להתחזקות המטבע האמריקאי. לקראת סוף החודש התחזק מעט האירו וחצה חזרה את רף השוויון כלפי מעלה.
אוגוסט 2022 – הדולר ברמה של 3.33 שקלים. אוגוסט אופיין בתנודתיות בשער החליפין. החודש נפתח במגמת ההיחלשות של הדולר בין היתר בגלל צמצום פער הריביות בין ישראל לארה"ב לאחר העלאת הריבית של בנק ישראל לרמה של 2%. מוקדם יותר במהלך החודש נחלש הדולר בגלל המתיחות שגברה בין סין לארה"ב על רקע ביקורה של יו"רית בית הנבחרים האמריקאי ננסי פלוסי בטייוואן, שמצטרפת לחששות ממיתון בארה"ב ובעולם. לקראת סוף החודש התהפכה המגמה והדולר התחזק מול השקל. זאת בעיקר בעקבות נאומו ה"נצי" של יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאואל, אשר הבהיר באופן חד משמעי כי הריבית בארה"ב עומדת להמשיך לעלות עד שהאינפלציה תחזור אל היעד.
לדברי פאואל, "שיקום יציבות המחירים עשוי לקחת זמן ודורש שימוש עוצמתי בכלים שיש ברשותנו על מנת להחזיר את הביקוש וההיצע לאיזון טוב יותר. ריביות גבוהות יותר, צמיחה איטית יותר ושוק עבודה חלש יותר יצליחו להוריד את האינפלציה, אבל הם גם יגרמו כאב מסוים למשקי הבית ולעסקים. אלה המחירים הלא נעימים של הפחתת האינפלציה".
יולי 2022 – הדולר סגר את החודש במגמת היחלשות ברמה של 3.41 שקלים לאחר שבמהלך החודש שייט ברמה של 3.53 שקלים, שיא של שנתיים. בנק ישראל אומנם העלה את הריבית לרמה של 1.25%, אבל הריבית בארה"ב עדיין גבוהה מבישראל, ועובדה זו, יחד עם התחזיות להמשך העלאתה, גרמו לישראלים להמיר שקלים לדולרים. בנוסף, גידור השקעות שמבצעים גופים מוסדיים מפני הירידות של החודשים האחרונים בשווקים, גרם להם לרכוש דולרים, וכך תרם להתחזקות המטבע האמריקאי.
ההיחלשות לקראת סוף החודש נבעה בעיקר מהתמתנות הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב. בהודעת הריבית של הפד הרגיע היו"ר ג'רום פאואל את המשקיעים ונתן להם להבין שהריבית תעלה פחות ממה שחשבו קודם לכן.
מטבע הדברים בישראל מתעניינים במיוחד בשער החליפין של הדולר מול השקל, אבל לאחרונה ניתן להבחין בתופעה מעניינת במיוחד שבה הדולר המתחזק כמעט שווה בערכו לאירו, כאשר שערו של האירו הוא כעת הנמוך ביותר זה כעשרים שנה. משבר האנרגיה המתהווה ביבשת בגלל הסכסוך עם רוסיה, החששות ממיתון והריבית שעדיין נמצאת ברמה אפסית לעומת הריבית העולה בארה"ב אף על פי שעלתה ביולי לראשונה זה 11 שנה, מחלישים את המטבע האירופי.
והוא לא היחיד שנחלש מול הדולר. למרות היחלשות השקל, מטבעות אחרים בעולם נחלשו אף יותר מול המטבע האמריקאי. הסיבה היא ההייטק הישראלי, שמייצא לחו"ל ומכניס מטבע זר לארץ. אלא שההייטק, בישראל ובעולם, חווה כעת משבר שהיקפו ומשכו עדיין לא ברורים. ככל שיתארך ויחריף, היצוא הישראלי עלול להיפגע, פחות מט"ח ייכנס לארץ, והשקל ייחלש.
היכנסו כאן למידע ונתונים על שער הדולר הרציף, שער הדולר היציג, חישובי המרת מט"ח ועוד
יוני 2022 – הדולר מזנק לרמה של 3.50 שקלים. האינפלציה שנמצאת בשיא (8.6% בארה"ב – שיא שלא נראה כמותו זה 41 שנה) והעלאות הריבית שיהיו כנראה חדות ורבות מהצפוי בגללה, מבריחות את הציבור מהשווקים וגורמות לו לרוץ אל הדולר, שנחשב בדרך כלל למקלט בטוח בזמנים של משבר. מתחילת השנה התחזק המטבע האמריקאי ב-11%.
מאי 2022 – חודש של תהפוכות. הדולר סגר את החודש בשער של 3.33 שקלים לאחר שבמהלך החודש זינק ל-3.44 שקלים. המטבע האמריקאי לא ביקר בשער הזה מאז משבר הקורונה והוא חזר לרמה הזאת במקביל לירידות בשווקים הפיננסיים. הדולר נחשב לאפיק השקעה יחסית בטוח (איך משקיעים בדולר?), סוג של חוף מבטחים בשעות משבר ומשקיעים נוהרים אליו. מעבר לכך, הירידות גורמות למשקיעים זרים לממש בשקלים ולקנות דולרים שחוזרים לארץ המקור – והתנועה הזו מעלה את שער הדולר. הנחת הבסיס של רוב הכלכלנים היא שבטווח בינוני-ארוך הדולר יירד. עם זאת, משהו בהנחת הבסיס הזו מתערער, שכן ההנחה הזו מתבססת על צמיחה ביצוא הטכנולוגיה מישראל. אלא שמשבר עולמי משפיע כמובן גם על חברות הטכנולוגיה ועל הצורך שלהן ברכישות שקלים לתשלומים לעובדים ולספקים). מכאן, שפקטור שאמור לגרום לייסוף מתמשך בשער הדולר עלול-עשוי להיעלם.
אפריל 2022 – הדולר מטפס מעל 3.31 שקלים. זאת על רקע החולשה בשוקי ההון בעולם וההתחזקות הכללית של המטבע מול מטבעות בעולם, בין היתר על רקע המחסור ההולך וצובר תאוצה בחומרי גלם, שנובע מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה. הדולר הוא מטבע שנוטה להתחזק כאשר הצמיחה והנזילות מאיטות ברחבי העולם, ונחלש כשהן מואצות. העלאת הריבית בארה"ב מקטינה את הנזילות וככל שהריבית תעלה, יעלה בהתאם גם שער הדולר.
פברואר 2022 – הדולר ברמה של 3.22 שקלים. הצהרות הפדרל ריזרב האמריקאי בדבר העלאת ריבית קרובה בארה"ב, לראשונה זה כמה שנים, גורמות להתחזקותו של המטבע האמריקאי מול מטבעות בעולם, שכן משמעות הצעד היא צמצום של הנזילות בשווקים.
אוקטובר 2021 – הדולר ברמה של 3.16 שקלים. המטבע האמריקאי ממשיך לשקף חולשה מול השקל, מה שמועיל ליבואנים – שמשלמים בחו"ל בדולרים ומקבלים יותר שקלים בישראל, ומזיק ליצואנים ולמגזר ההייטק שמקבלים דולרים בחו"ל ומשלמים בישראל בשקלים.
אוגוסט 2021 – הדולר ברמה של 3.2 שקלים. תוכנית הרכישות שעליה הכריז בנק ישראל בתחילת 2021 נמצאת בעיצומה, אבל נראה כי הדולר לא מתרשם ממנה וממשיך להפגין חולשה, על רקע החולשה בכלכלת ארה"ב.
מאי 2021 – הדולר ברמה של 3.27 שקלים. המטבע האמריקאי נחשב למקלט בטוח בעתות של אי ודאות ומשברים, וכעת הוא מתחזק על רקע המתיחות הביטחונית בעקבות מבצע "שומר החומות".
פברואר 2021 – בנק ישראל רכש בינואר כ-7 מיליארד דולר על מנת לתמוך בשער הדולר, מה שמהווה שליש מסך הרכישות השנתי עליו הכריז בחודש שעבר. הרכישות הללו עזרו באופן זמני והעלו את שער הדולר עד למחיר 3.30 שקלים, מחיר שיא לשנת 2021, אך מאז הדולר החל שוב להיחלש עד למחיר של 3.23.
כעת נותר לראות אם ההתערבות של בנק ישראל תצליח למנוע את המשך התחזקות השקל, והאם השקעה של כשליש מהסכום השנתי תגרום לכך שבנק ישראל ייאלץ להשקיע סכום גדול אף יותר מ-20 מיליארד השקלים שתכנן להשקיע במהלך כל השנה.
ינואר 2021 – כצפוי, השקל המשיך להתחזק אל מול מטבעות העולם. ושערו מול הדולר נמצא בשפל של כ-25 שנה, כאשר השער ירד עד ל-3.11 שקלים לדולר. בנק ישראל רכש בכל שנת 2020 כ-20 מיליארד דולר במטרה לחזק את הדולר ולעצור את התחזקות השקל, אך בפועל הפעולה לא צלחה.
כצעד מנע בנק ישראל פרסם בהודעה חריגה את כמות הדולרים שיקנה מראש בשנת 2021 והצהיר שיקנה 30 מיליארד דולר בשנת 2021, מה שהקפיץ בטווח הזמן הקצר את הדולר בכ-5% למחיר של 3.231 שקל לדולר. אך לא בטוח שפעולה זו תשפיע בטווח הארוך כמו ש-20 מיליארדי הדולרים שנרכשו בשנת 2020 לא בלמו את הירידה החדה.
ספטמבר 2020 – מדד ה-S&P 500 בארה"ב חזר לרמת השיא עם תחילת משבר הקורונה, ולא נראה שהוא הולך להיעצר. מרבית השווקים בעולם תיקנו את הירידות של חודש מרץ, כאשר הבורסה הישראלית תיקנה מחצית הדרך, ורחוקה כ-20% מהרמה שלפני פרוץ משבר הקורונה.
בהתאם, השקל התחזק אל מול הדולר (וגם אל מול מטבעות אחרים) ונסחר באזור 3.40 שקלים לדולר. אם המגמה תימשך אנחנו צפויים לראות את השקל ממשיך להתחזק אל מול מטבעות העולם, ואת הדולר יורד לשערים נמוכים שלא נראו פה כבר שנים.
מרץ 2020 – לאחר שנים של התחזקות השקל, הדולר מתחזק מול רוב המטבעות המובילים בעולם ומול השקל בפרט. לקראת אמצע החודש הלחץ על בנק ישראל צפוי לגבור לאחר שיפרסם הפד האמריקאי את החלטת הריבית שלו. בפברואר התחזק הדולר מול רוב המטבעות העיקריים בעולם.
הסיבה להתחזקות הדולר היא התפרצות נגיף הקורונה והתפשטות נרחבת בעולם. כצפוי, בתקופת משבר השווקים יורדים בצורה חדה והמשקיעים בורחים לדולר שמתחזק עד לרמה של 3.82 שקלים בשיא. הצפי הוא שהשקל יתאושש אל מול הדולר והשווקים יתקנו את הירידה בהמשך השנה.
אוקטובר 2018 – אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס: "כרגע רק היחלשות השקל נראית גורם סיכון משמעותי להתחממות אינפלציה, אך בינתיים ההיחלשות שלו נרשמת בעיקר מול התחזקות הדולר בעולם. מול יתר המטבעות השקל שומר מתחילת החודש על יציבות".
אוגוסט 2018 – אייל גורביץ' המנתח הטכני של ביזפורטל סבור שהדולר ימשיך לעלות (הרחבה כאן)
הדולר בשיא של השנתיים האחרונות – מעל 3.7 שקלים, הכלכלנים סבורים שהכיוון מעלה יימשך (הרחבה כאן)
האנליסט הנריק גולברג מבנק נומורה היפני סבור שעליית הדולר בחודש האחרון היא התחזקות עונתית שמושפעת מהישראלים הרבים שנוסעים לחו"ל. נומורה היה מהבודדים שהמליצו למשקיעים למכור שקלים מול הדולר במרץ השנה, בשעה שעמד על 3.44 שקלים.
יולי 2018 – למרות העלייה בדולר בחודשים האחרונים, אייל גורביץ' המנתח הטכני של ביזפורטל סבור שהדולר הולך לרדת – "בכל ממדי הזמן הדולר משדר על כיוון שלילי. גם בממד הזמן הבינוני הוא רווי ולכן מעלה את הסבירות ולפיה מהלך העליות הגיע לידי מיצוי". להערכתו, הדולר יידרדר עד 3.45 שקלים לדולר.
יוני 2018 – הדולר מתחזק מול השקל – נסחר סביב 3.65 שקלים לדולר, והאנליסטים והכלכלנים מסבירים את העלייה "יש פה סיפור עולמי וסיפור מקומי". אומר רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי של קסם קרנות נאמנות ו-ETF מקבוצת אקסלנס, "הסיפור העולמי הוא שהדולר נמצא במהלך של התחזקות מול שורה ארוכה של מטבעות מובילים בעולם – כמו האירו, הין היפני, הפרנק השוויצרי ועוד. הסיבה העיקרית לכך היא תהליך עליית הריבית בארה"ב.
"ברמה המקומית, מכיוון שהריבית על הדולר עולה ואילו הריבית על השקל לא עלתה, המצב שנוצר הוא שעלויות הגידור כיום הן 2.6% ברמה שנתית, מה שמוריד משמעותית את כדאיות ביצוע הגידור. יש לכך השפעה גם על מגמת הגידורים של הגופים המוסדיים. אם אין גידורים, לא מוכרים דולרים. אחרי הרבה שנים, אנחנו מתחילים לראות תזוזה לכיוון של עלייה בחשיפות למטבע בשל העלייה בעלויות הגידור.
"ברמה המקומית נוצרו והתרחבו פערי הריביות הריאליים. נוצר מצב שבו פער הריביות הריאלי, הכולל גם את השפעת האינפלציה בנוסף לריביות הנומינליות, התרחב משמעותית לטובת הדולר. גורם שלישי ברמה המקומית הוא הגירעון המסחרי שהגיע במאי לרמת שיא. אחרי המון שנים, עברנו לעודף יבוא ביחס ליצוא: היצוא נחלש – בעיקר תרופות ורכיבי אלקטרוניקה – ומצד שני יש יציבות ואף עלייה קלה ביבוא, כתוצאה מצריכה פרטית חזקה, מעליית השכר בישראל וגורמים נוספים.
"לגבי ההמשך, יכולת חיזוי של שערי חליפין היא מורכבת מאוד, אבל אם מתייחסים לתיאוריות הכלכליות, כל הסימנים מעידים שהשקל צריך להמשיך להיחלש מול הדולר בטווח הבינוני". (להרחבה בדהמרקר)
כלכלני לאומי שוקי הון: "הפער בין הריביות המוניטאריות של ארה"ב ושל ישראל צפוי להמשיך ולהתרחב גם בהמשך שנת 2018, מה שמקטין במידה מסויימת את הלחצים הבסיסיים לתיסוף השקל. אנו ממליצים על חשיפה מט"חית משמעותית בתיק ההשקעות, באמצעות אחזקות באפיק המנייתי והקונצרני בחו"ל. זאת, בעיקר בשל אופיה הממתן של חשיפה מטבעית על התנודתיות הכוללת בתיקי ההשקעות. יש לבחון בכל תיק השקעות מהי החשיפה המטבעית הרצויה, ולהשתמש בגידורי מטבע על פי הצורך, על מנת שלא לחרוג מחשיפה זו".
בועז אילון, תטא בית השקעות, מספק תחזית טכנית לשער הדולר : "המצב שנוצר מספק אפשרות לתיקון מעלה בשער הדולר שעשוי להגיע עד 3.75 אבל אל תתבלבלו, רוב הסיכויים הם שכל עלייה היא זמנית ותיקון בלבד למגמה היורדת. הסימנים שמגדילים את סיכויי הירידה הם: המגמה ארוכת הטווח שבה יורד שער הדולר משער 5 בשנת 2002; שבירה מטה של המשולש המתכנס ארוך הטווח; שבירת שפל נמוך יותר מזה של 2014 שהיה 3.41; הנתונים האובייקטיביים הם שנוצר עודף של דולרים בארץ בגלל ריבוי הנפקות של חברות ישראליות לחברות מחו"ל שמכניסה מיליארדי דולרים לישראלים; הריבית הדולרית הגבוהה ומאמצי בנק ישראל לחזק את הדולר ממתנים מאוד את הירידה אבל אין בכוחם להפוך את הכיוון ארוך הטווח; לפיכך התחזית היא אפשרות להתחזקות זמנית נוספת עשעויה להגיע עד 3.75 שלני המשך ירידה. היעד לשער הדולר הוא 3.2 עד אמצע 2019".
כלכלני לידר שוקי הון מעריכים פיחות עונתי בקיץ – "שע"ח של השקל פוחת ב-0.45% בשבוע הראשון של חודש יוני לאחר ייסוף של 2.6% בחודש מאי. מה עשוי להביא להתחדשות מגמת הפיחות המתון בחודשים הקרובים? ירידה בעודף בחשבון השוטף: ביום רביעי הקרוב הלמ"ס תפרסם את נתוני מאזן התשלומים לרבעון ראשון. לפי נתוני היבוא והיצוא ברבעון ראשון (גם סחורות וגם שירותים) של נתוני החשבונאות הלאומיים, צפויה ירידה חדה בעודף בחשבון השוטף ברבעון ראשון, בפרט בשל הזינוק ביבוא מכוניות ברבעון זה. לאחר עודף של 2.6 מיליארד דולר ברבעון אחרון של 2017 ,העודף ברבעון ראשון עלול לרדת ל-1.2-1.5 מיליארד דולר בלבד (תחזית שלנו).
"עונתיות בחודשי הקיץ? בחודשי הקיץ קיים גידול בביקוש למט"ח על ידי ישראלים בשל עונת הנסיעות לחו"ל. בדקנו מה קרה לשע"ח של השקל בחודשים יולי-ספטמבר משנת 2011 ועד 2017 . בממוצע השקל פוחת ב-1.4% מול סל המטבעות. בחודשי הקיץ תוספת התיירים הישראלים אשר נוסעים לחו"ל מגיעה ל-0.9-1 מיליון איש (תוספת על הממוצע של יתר החודשים). בהנחה שכל תייר מוציא כ-1.5 אלף דולר לטיול בחו"ל (כולל עלות טיסות לחברות תעופה זרות) מדובר בתוספת ביקוש למט"ח של 1.5 מיליארד דולר. במקביל, לפי נתוני הלמ"ס, אין גידול עונתי של תיירים מחו"ל לישראל בחודשי הקיץ".
UBS בתחזית גלובלית על הדולר ושערי המט"ח – " האירו יהיה חזק מול הדולר. האירו יעמוד להערכתנו ברמה של 1.25 דולר בסוף השנה, כלומר מכאן הוא צפוי להתחזק מול הדולר ב-5%-6%. הליש"ט תתחזק יותר מול הדולר. הליש"ט תגיע לרמה של 1.42 דולר ולאחר מכן תמשיך להתחזק ל-1.48 דולר לליש"ט, כלומר להערכתו – התחזקות של 10%-12%. הסיבה לכך, היא שנתוני המאקרו הטובים שמגיעים מאירופה לא מגולמים בתוך המחירים היחסיים של המטבעות, אבל הנתונים בארה"ב כן מגולמים במחירים כך שמהבחינה הזאת עדיף להתמקד במטבעות אירופים. הדולר חזק מדי ביחס למטבעות האחרים".
מאי 2018 – בחודשיים האחרונים הדולר שינה כיוון ועלה (סוף סוף) כשהוא נושק ל-3.6 שקל לדולר. מדובר בעלייה של כ-6% בחודשיים, ורוב האנליסטים/ כלכלנים סבורים שהדולר ימשיך לעלות, אם כי בקצב נמוך משמעותית. בלידר שוקי הון מעריכים שהדולר ייסחר בעוד שנה מהיום במחיר של 3.7 שקל לדולר. כלומר, הדולר יתחזק, אך באופן מתון להערכתם.
מארס 2018 – בפברואר השקל חזר להתחזק והדולר ירד ל-3.4 שקל. הסיבה העיקרית – המלצות של כלכלנים רבים להשקיע בשקל. בבנקי ההשקעות – מריל לינץ' ומורגן סטנלי כותבים בסקירה שלהם לרכוש שקלים (ולמכור דולרים) – "אל תנסו לעמוד נגד הרוח, בנק ישראל לא יעצור את התחזקות השקל", כותבים האנליסטים של בנק אוף אמריקה מריל לינץ' למשקיעים. "לבנק ישראל נוח עם רמות שערי החליפין, ולא צפוי המשך התערבות אגרסיבי", כותבים במורגן סטנלי. הסקירות האלו פורסמו לאחר מפגש של נציגי הבנקים הזרים עם אנשי בנק ישראל, כך שזה ככל הנראה המסר שעבר, אם כי מדובר כמובן במסר בעייתי שאינו הקו הרגיל של בנק ישראל. כך או אחרת, המלחמות של בנק ישראל הם לעג לרש. הבנק רוכש דולרים בשנים האחרונות בהיקפים מטורפים ואין לזה בסופו של דבר שום השפעה על המסחר, הדולר עולה כאשר בנק ישראל רוכש וחוזר מיד למחיר הקודם כשבנק ישראל יוצא מהתמונה.
עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל – "הגורמים הבסיסיים ממשיכים לתמוך בהתחזקות השקל. בסיכום 2017 העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ב-10.5 מיליארד דולר (כ‑3 אחוזים מהתוצר), עודף משמעותי, אך ירידה לעומת השנתיים הקודמות. להערכתנו, במהלך הרבעונים הקרובים העודף בחשבון השוטף כאחוז מהתוצר צפוי להמשיך ולרדת בקצב מתון. אך הוא צפוי לחזור ולהתרחב במהלך השנתיים הבאות בעקבות הגידול הצפוי ביצוא הגז הטבעי ובשל ההשקעות הקודמות (והחדשות) של אינטל בישראל שיגדילו את היצוא. לכן, הגורמים הבסיסיים עדיין תומכים בחוזקו של השקל".
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "בחמישי ובשישי (תחילת מארס) לא נקבע שער יציג של בנק ישראל על רקע העובדה שבנק ישראל לא נמצא במסחר והיו גורמים שניצלו את העובדה הזאת ומכרו מט"ח בהיקפים גדולים, חלקם גם ספקולנטים. היצעי מט"ח גדולים נרשמו מצד אחד והמעבר השני בנק ישראל הוריד את היקפי ההתערבות שלו בשוק המט"ח בצורה דרמטית. אם בנק ישראל לא ירכוש 2-3 מיליארד דולר בחודש, אזי יירשמו בכל חודש היצעי מט"ח בהיקף זה שאין מי שיספוג אותם בשוק.
"נכון לעכשיו יש עיוותי שוק ובנק ישראל ער לעניין העובדה הזאת. אם הדולר מבצע מהלך התחזקות אל עבר 1.21 דולר לאירו ובאותו הזמן שהדולר מתחזק בעולם הוא נופל מול השקל, אז ברור שיש כאן עיוות ופועלים שחקנים כנראה זרים. בנק ישראל יהיה חייב להתערב במסחר ובצורה עקבית, אחרת נחזור לרמות השפל של 2008 כשהדולר נסחר בשער של 3.22 שקלים. מפרסומים שונים עולה כי בנק ישראל העביר בפגישה עם בנקים זרים מסר כי הוא אינו מתכוון להתערב בשוק המט"ח בצורה משמעותית ולפיכך החליטו אותם בנקים שהשקל לפני מהלך התחזקות. אנחנו ממשיכים להעריך שעודפי מט"ח גדולים יביאו להמשך התחזקות השקל, אולם בנק ישראל ששומר על מדיניות חסויה ורוצה לייצר אי וודאות, לא בהכרח יחשוף את הקלפים שלו וייתן לכוחות השוק לדרדר את שער הדולר לשפל במהירות.
"להערכתנו בנק ישראל מגדיל את שיעור יתרות המט"ח ביחס לתמ"ג. ברור שבנק ישראל לא יוכל לשנות מגמה גלובלית, אבל הוא כן יכול להתערב כשיש עיוותי שוק וכשהוא מזהה שיש גורמים אינטרסנטים".
פברואר 2018 – אמיר כהנוביץ' מנהל מחלקת מאקרו של אקסלנס סבור שהדולר בכיוון מעלה – "השקל הפך בחודש האחרון למטבע הנחלש בעולם וזה יותר מסוכן מה'מתחזק בעולם'", אומר כהנוביץ' ומוסיף – "המשקיעים בורחים מהשקל, גם על רקע התדרדרות המצב הביטחוני. רואים את זה בחודש האחרון – השקל נחלש בחודש הזה מול היורו ב-5.0% ומול הדולר ב-3.6%,וזה התעצם בשבוע האחרון. בנק ישראל רוכב על ההיחלשות ומנסה לנכס אותה לרכישות המט"ח שלו שעד כה לא ממש הוכיחו את עצמן. בחודש ינואר יתרות המט"ח שלו גדלו מ-113 מיליארד ל-117.6 מיליארד. נראה שבנק ישראל היה צריך כמה F-16 בתחמושת המוניטרית שלו , יותר אפקטיבי ובטוח יותר זול. אנחנו לא נותנים הנחות לגבי שינויים עתידיים בשערי החליפין ומתייחסים אליהן כגורם סיכון, כך גם לגבי ציפיות האינפלציה. את סיכון היחלשות השקל לצמודים מוטב לנהל באמצעות פיזור ההשקעה למט"ח. היחלשות השקל מסוכנת במיוחד לתעשיית ההייטק שמתחרה על מהנדסים בשוק הבינלאומי ועלולה לחוות 'בריחת מוחות'".
כלכלני בנק לאומי מצפים להמשך הפיחות – "השקל הוסיף להיחלש מול הדולר על רקע התחזקות הדולר בעולם ופוחת בכ-2% מול הדולר. ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות בזירה המקומית עשויות להביא לפיחות נוסף של השקל בטווח המיידי".
ינואר 2018 – רוני גיטלין, מנהל מסחר בזירת עסקאות ומט"ח בבנק לאומי, מדגיש כי – "שער הדולר ברמה קריטית בפרספקטיבה היסטורית. בעשר השנים האחרונות זו הייתה נקודת שפל ממנה השער עלה. זה קרה כבר פעמיים: ב-2011 וב-2014. בשנת 2008, שער הדולר ירד אפילו ל-3.20 שקל לדולר – הרמה הנמוכה מאז 1997. ב-2011 לאחר הירידה ל-3.40 שקל לדולר, החל הדולר לטפס עד שהגיע ל-4.1 שקל לדולר; ב-2014 הדולר עלה עד שהגיע לרמה של 4.05 שקל לדולר, והשאלה הגדולה היא מה הולך לקרות עכשיו. אם הדולר יתחיל לעלות כפי שקרה בעבר, הוא בהחלט יכול לטפס לרמות גבוהות בהרבה מהשער הנוכחי. אם הגורמים הרלוונטיים לא יצליחו לשמור על הרמה והדולר יפרוץ למטה, אנחנו יכולים לראות את הדולר מגיע לשפל של 3.20 שקל לדולר. שער כזה טוב אמנם ליבואנים ולרוכשי המוצרים מחו"ל, אבל מדובר בפגיעה קשה לתעשיית הייצוא הישראלית".
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, אומר במקביל להמשך הירידה בדולר – "על רקע הציפייה למהלכים מצד הבנק המרכזי האירופאי שאשר יתמכו בהעלאת ריבית האירו ובנתונים הכלכליים החיוביים בגוש האירו, נחלש הדולר אל מול האירו. בזירה המקומית, היחלשות הדולר בעולם, בתקופה בה רושם המטבע האמריקאי רמות שפל של 3.5 שנים מול השקל, תרמה לצלילת שער הדולר לעבר רמת 3.405 שקלים לשקל. ייסוף השקל גורם לפגיעה ישירה במשק הישראלי, כאשר חברות מתקשות להתחרות בייבוא זול, ומנגד, נאלצות להתמודד עם ייצוא בתנאי נחותים, בזמן שערך התמורה השקלית לייצוא הולך ויורד מיום ליום.
לשער הדולר היציג, ומחשבון הצמדה
"חברות רבות גידרו את התחייבותן המטבעית באמצעות עסקאות עתידיות, אחרי שרכשו את הדולר ברמות של 3.5 שקלים ולמעלה מכך. חברות אלה נדרשות להמציא ביטחונות לבנקים, כנגד עסקאות ההגנה. בהיעדר ביטחונות ועל רקע הייסוף החד המתמשך, שער הדולר-שקל מתקרב לסף המדרון התלול אשר עשוי להביא אותו במהירות לעבר רמת 3.2 שקלים ואף פחות מכך. במשרד האוצר ובבנק ישראל המבוגר האחראי כנראה נרדם בשמירה, ושכח את מחויבותו לשמירה על תנאי סחר נוחים לתעשייה המקומית, לצד, הבטחת עתיד התעסוקה במשק. ברמות שערים של 3.2, כאשר עלות מהנדס תוכנה התייקרה בתוך שנה ביותר מ-20% רק בגלל השינוי בשער החליפין וזאת עוד מבלי להתחשב בעליית השכר במשק, הרי בכך נעלם או נמחק יתרון משמעותי שהיה בהעסקת אנשי תוכנה ישראלים.
"בבנק ישראל בחרו להתעלם לחלוטין מהמתרחש בשוק המטבע המקומי, שכן, מדיווחי בנק ישראל שפורסמו רק בשבוע האחרון, למדנו כי בנק ישראל לא רכש דולרים במסגרת המדיניות לקיזוז השפעת הגז במהלך הרבעון הרביעי, ואלו בדצמבר, כאשר שער הדולר קרס חדות, בחר בנק ישראל לרכוש רק 100 מיליון דולר בלבד, סכום פחות מהיקף הרכישות בבוקר יום מסחר של ברוקר ישראלי. הניסוי שבנק ישראל והאוצר מבצעים על הגב המשק יצליח, אבל התעשייה תקרוס".
כלכלני לידר שוקי הון בגישה אחרת. למרות שרבים סבורים שהדולר יעלה לעומת השקל, בלידר סבורים שעוד שנה מחירו יהיה 3.48 שקל – עלייה זניחה ביחס למחיר הנוכחי. "בשנת 2017 היורו התחזק ב-16% מול הדולר, זאת למרות שלוש העלאות ריבית הפד מעבר לציפיות השוק בתחילת השנה. בנוסף, בניגוד לכישלונות האחרים של טראמפ בשינוי מדיניות כגון בתחום ביטוח הבריאות וביטול Obamacare", מדגישים כלכלני לידר, "טראמפ הצליח להעביר רפורמה יחסית משמעותית בתחום הורדת המסים על הסקטור העסקי ועידוד ההשקעות. כמוכן קיימת הטבה להחזרה של רווחים של חברות אמריקאיות לארה"ב. מנגד, באירופה דראגי הודיע על מדיניות של tapering – צמצום היקף רכישות האג"ח על ידי ה- ECB. בשני האזורים ארה"ב ואירופה, הנתונים הכלכליים היו חזקים יחסית והפתיעו לטובה. אינפלציית הליבה נותרה נמוכה גם באירופה – 0.9%, וגם בארה"ב – 1.5%".
אז מה הביא להיחלשות הדולר ולמה הוא צפוי להערכתם להמשיך ולהיות חלש? ובכן, בלידר מסבירים כי ההיחלשות בפרט לקראת סוף השנה נובעת מהלחץ הבסיסי להתחזקות היורו על חשבון הדולר וגן לפערי הגירעונות בין אירופה לארה"ב – "חשוב לזכור שקיים לחץ בסיסי להתחזקות היורו: אירופה נהנית מעודף בחשבון השוטף של 3.1% תוצר, מול גרעון בחשבון השוטף של 2.5% בארה"ב. כלומר קיים לחץ בסיסי להתחזקות היורו והיחלשות הדולר.
"השווקים מודאגים מ-deficits twin. התוכנית של טראמפ צפויה להגדיל את הגירעון התקציבי באופן משמעותי ב-1 עד 1.4 טריליון דולר בעשור הקרוב. עלייה בגירעון התקציבי צפויה לתרום לגידול בגרעון במאזן התשלומים. המשק האמריקאי נמצא בניצול מלא של גורמי ייצור ולכן הורדת מסים לא בהכרח תביא לגידול מהיר בפעילות בארה"ב, אלא צפויה להביא לגידול ביבוא כדי לספק את תוספת הביקושים המקומיים".
כלכלני בנק לאומי סבורים ששער החליפין של הדולר נמוך מדי – "הפער בין הריביות המוניטאריות של ארה"ב ושל ישראל צפוי להמשיך ולהתרחב גם במהלך שנת 2018", כותבים כלכלני לאומי, "התרחבות זו ממתנת את הלחץ לתיסוף השקל, ויכולה אף להביא לעלייה בתנודתיות שער החליפין. אנו ממליצים על חשיפה מט"חית בתיק ההשקעות באמצעות אחזקות באפיק המנייתי והקונצרני בחו"ל ללא גידור החשיפה המטבעית. זאת, גם בשל אופיה הממתן של חשיפה מטבעית על התנודתיות הכוללת בתיקי ההשקעות. עוד נציין כי התיסוף שנרשם בשקל מול הדולר במהלך שנת 2017, נבע רובו ככולו מהיחלשות הדולר בעולם, במקביל לאופטימיות הגבוהה בשווקים הפיננסיים".
דצמבר 2017 – אלכס זבז'ינסקי, כלכלן המאקרו של מיטב דש, בראיון מיוחד להון – "השקל-דולר זה סיפור מדהים. אין שום מטבע בעולם שהתחזק מול הדולר בחמש השנים האחרונות, חוץ מהשקל. והשקל התחזק ב-10% בתקופה זו מול הדולר. כמובן שזה מוסבר בעודף השקעות בחברות ישראליות, עודף בחשבון השוטף ועודף ייצור, אבל יש עוד מדינות שיש בהן עודף ייצור והשקעות בחברות טכנולוגיה – ולכן נראה שהשקל התחזק קצת יותר מדי. דווקא במבט ל-2018 יש סיכוי שהכיוון ישתנה. וזאת מכמה סיבות: צפויה האטה בצמיחה במשק הישראלי. סטנלי פישר אמר בזמנו כי 'למשק חזק יש מטבע חזק', כך שאם המשק נחלש, המטבע צפוי להיחלש יחד אתו. בנק ישראל לא הולך להעלות את הריבית, בעוד שבנקים אחרים בעולם כן יעלו ריבית. זה אמור להחליש את השקל. כמות גדולה מאוד של כספים נכנסת אל הגופים המוסדיים שמנהלים את הפנסיה והחיסכון לטווח ארוך. חלקו של הכסף הולך לחו"ל, והחלק הזה הולך וגדל – עוד סיבה ללחץ על השקל. לסיכום, אם אני מסתכל על השנה הקרובה, גדל הסיכוי להיחלשות השקל הבלתי מנוצח" (לראיון המלא)
נובמבר 2017 – כלכלני בנק אגוד, בראשות ראש תחום מחקר והאנליסטית הראשית אורלי אברהם, כותבים בסקירתם השבועית כי להערכתם "הדולר צפוי להתחזק אל מול המטבעות העיקריים בעולם בטווח הבינוני-ארוך. זאת בשל ציפיותינו לגידול בפערי הריביות בין ארה"ב לעולם, צפי להמשך העלאות ריבית בארה"ב בקצב מתון ומדוד, וחוזקה היחסי של הכלכלה האמריקאית מול רוב המדינות בעולם. "מפרסומים עולה כי ישראל צפויה להיכנס למדד האג"ח הממשלתיות WGBI של בורסת לונדון בתקופה הקרובה וייתכן שכבר בדצמבר. למהלך עשויות להיות השלכות משמעותיות על המטבע הישראלי באופן ישיר ועל ציפיות האינפלציה באופן עקיף. מדובר בהרחבה של מדד אג"ח ממשלתיות עולמי שעוקב אחר ביצועי האג"ח של 23 מדינות ומשמש מדד ייחוס מקובל. הכניסה למדד היוקרתי עשויה להשפיע בשני אופנים משמעותיים על שוק ההון המקומי: מצד אחד ייתכנו ביקושים גבוהים לאג"ח הממשלתיות (על פי הערכות ביקושים בהיקף של כ- 2 מיליארד דולר), שיכניסו הון זר לישראל דבר שעלול לגרום להתחזקות נוספת של השקל דבר שעלול להכביד על האינפלציה ובכך גם ינמיך את סיכויי העלאת הריבית בארץ בטווח הקרוב" מסבירה אברהם. זאת, על רקע "פרסום פרוטוקול הפד אשר חבריו חוששים מהאינפלציה הנמוכה, מה שמוביל להערכות כי תיתכנה פחות העלאות ריבית במהלך 2018 מכפי שהעריכו עד כה".
בנוסף, מציינת אברהם "אנו מעלים את החשיפה המנייתית המומלצת בתיק המייצג מ- 18% ל- 22% ובתיק הספקולטיבי מ- 36% ל- 40% על חשבון אפיק מזומן, בחלוקה שווה בין ישראל לחו"ל. זאת על רקע המשך השיפור בנתוני המאקרו בעולם ותוצאות חיוביות של הדוחות הכספיים לרבעון השלישי. וסביבת ריביות נמוכה יחסית אשר צפויה להימשך בארץ ובעולם, מה שממשיך לתמוך באפיק המנייתי המהווה אלטרנטיבת השקעה מעניינת כחלק מהתיק בהתאם לאהבת הסיכון".
יולי 2017 – הדולר הוא המטבע השולט בעולם. עשר שנים אחרי הפאניקה בשווקים שהמקור שלה היה ארה"ב, ומסתבר שהמשבר הגדול, הפך את הדולר לחשוב יותר עבור שאר העולם מאשר אי-פעם בעבר. הדולר נשאר הכוח הדומיננטי במסחר העולמי. הירידה האיטית שהיתה בשיעור ההחזקות הדולריות של הבנקים המרכזיים בעולם שניסו לגוון את השקעותיהם, נעצרה. לבנקים המסחריים של יפן, גרמניה, צרפת ובריטניה יש נכסים דולרים בסכומי עתק וגם התחייבויות בדולרים יותר מאשר במטבעות המקומיים שלהם. (הרחבה כאן)
הדומיננטיות של הדולר בוחנת שוב את העולם: חוקים שנועדו להפוך את העולם הפיננסי לבטוח יותר כבר הפכו את הדולרים לנדירים יותר. וכדי להוסיף מכאוב לפצע, הפדרל ריזרב יונק כעת דולרים מן המערכת הפיננסית העולמית כשהוא מנסה להדק את המדיניות המוניטרית שלו.
פפר של לאומי – שקט בדו"חות, רעש בתקשורת
וגם – מה הרווח האמיתי של לאומי? וכמה הרוויח הבנק מאחזקות מניות הבורסה?
מה אנחנו יודעים על פפר מתוך דוחות לאומי? מה השורה התחתונה בדוח רווח והפסד? ולמה הרווח האמיתי מגיע בכלל מדוח אחר?
בנק לאומי פרסם השבוע דוחות כספיים, והייתי משוכנע שפפר יתפוס שם מקום של כבוד. אחרי הכל מדובר בבנק דיגיטלי שמעין צמוד לפעילות המסורתית של בנק לאומי. בנק דיגיטלי ראשון – ככה הוא גם הוצג לציבור, למרות שיש כבר (בכל הבנקים) פעילויות דיגיטליות משמעותיות.
בפפר, כך אמרו מנהלי לאומי, הכל יהיה דיגיטלי, אין ערבוב של דיגיטל עם סניף כמו שהיה בעבר וכמו שקיים בבנקים אחרים. זהו נגמרו הסניפים. נשמע מהפכה, אבל מהפכה חיובית שאמורה לספק לציבור מעבר לנוחות, בעיקר מוצרים זולים. אחרי הכל בדיגיטל לא צריך סניפים, אין הוצאות על השכרת מקום; כמעט ולא צריך עובדים, אז חוסכים שכר של עובדי בנק, ועובדי בנק מרוויחים הרבה מעל הממוצע בשוק, ובכלל – חוסכים בהוצאות נוספות וזה משמעותי מאוד. החיסכון בהוצאות האלו בחלקו יתגלגל לציבור – נכון, הבנקים ישמרו לעצמם חלק מהחיסכון ויגדילו רווחים, אבל חלק, אפילו משמעותי אמור לחזור לציבור.
אז בלאומי מדברים כבר הרבה זמן על העתיד הדיגיטלי, והאמת שהם עושים את זה בנחישות לעומת כל הבנקים האחרים ואפילו מכריזים בקולי קולות על מהפכה דיגיטלית בעולם הבנקאות, ומצהירים שמי שלא יהיה שם פשוט לא יהיה קיים. אבל בינתיים בדוחות הכספיים פפר לא מקבל מקום. רגע, זה לא מדויק – שמתם לב שברגע שמדברים על דיגיטל, העברית נעלמת והאנגלית שולטת? העולם הדיגיטלי הוא עולם צעיר, קולי ו…גלובלי – אל תבלבלו אותו עם שפה חשוכה כמו עברית, תדברו דיגיטלית – אנגלית. אז פפר לא נמצא בדוחות של לאומי, אבל PEPPER כן נמצא, אבל "בקטנה".
למרות הרעש התקשורתי סביב פפר מאז ההשקה באמצע השנה (ועוד לפניה), ולמרות שזה העתיד על פי צמרת לאומי, פפר (באנגלית) מקבל 4 שורות מתוך 230 עמודים – "בחודש יוני 2017 לאומי השיק לקהל הרחב את PEPPER ,בנקאות דיגיטלית שכולה במובייל", מציינים מנהלי בנק לאומי בסקירת הדוחות לרבעון השלישי, "וזאת לאחר שבמהלך רבעון ראשון 2017 ,הושק PAY PEPPER המשמש כפתרון תשלומים ללקוחות כל הבנקים. זוהי קפיצת מדרגה חשובה בייסודה של הבנקאות הדיגיטלית בישראל שתנוהל רובה ככולה באמצעות המובייל. האפליקציות החדשות מאפשרות למשתמשים ליהנות מחוויית לקוח פרסונלית, פשוטה ונוחה, כזו המושתתת על מענה לצרכיהם, באופן ידידותי, בעיצוב ייחודי, ללא עמלות עו"ש, מותאמת אישית, 'בכל זמן ומכל מקום'."
אין מספרים על פפר – אין הכנסות, אין כמות לקוחות, אין מידע מהסוג הזה. אבל רגע, זה העתיד, זאת מהפכה, אז למה לא לספר למשקיעים שלכם ובכם, מה קורה עם המהפכה הזו?
טוב, חיפשתי בכל ה-230 עמודים את העולם הדיגיטלי בכלל. עזבו פפר, לאומי היה בדיגיטל עוד לפני פפר. אתם בדקתם את חשבון הבנק באינטרנט לפני 15 שנה (ויותר), אתם עם אפליקציה של הבנק כבר 7-8 שנים, ובכלל, אתם יכולים לעשות פעולות דרך המובייל כבר שנים. אז דיגיטל ופעולות בלחיצת כפתור הם לא מושג חדש, והיה צפוי שלאומי שמאמין מאוד בדיגיטל, ייתן לזה מקום של כבוד בדוחות הכספים.
אז זהו שלא. גם לדיגיטל – העתיד של הבנקאות, המהפכה של הבנקאות, אין התייחסות משמעותית בדוחות הכספיים ובסקירת המנהלים. בסקירה מודגש במסגרת הסיכונים כי – "…כמו כן, סביבת פעילות של הבנק מושפעת מאד בשנים האחרונות מסיכונים הקשורים לרגולציה ולחקיקה, לסביבה מאקרו-כלכלית תנודתית, לשינויים החלים במודל העסקי, ובכלל זה המעבר ל'בנקאות החדשה' המבוססת על הדיגיטל ולמגמות חברתיות וצרכניות". כן, הדיגיטל זה סיכוי לצד סיכון, אבל דווקא בדוחות לא מספקים את צד הסיכוי.
לאומי – מה הרווח האמיתי?
טוב, למרות שלאומי לא הציג את פפר בדוחות, סיכוי טוב שברבעונים הבאים, וככל שהפעילות תתחזק, היא תקבל יותר ביטוי במספרים שבדוחות הכספיים וגם בסקירת המנהלים. בינתיים, נקודה חשובה מהדוחות של בנק לאומי.
הבנק הרוויח 820 מיליון שקל ברבעון השלישי, אבל זה לא רווח רווח. השורה התחתונה אחרי התאמות מסתכמת ב-447 מיליון שקל – ולאן נעלמו מעל 370 מיליון שקל? הם "נשטפו" לדוח על הרווח הכולל. זה דוח שמהווה המשך טבעי לדוח רווח והפסד, ויש בכלל שאלה גדולה עם הוא נחוץ – אחרי הכל פעם הוא היה חלק מהדוח רווח והפסד עצמו. הדוח הזה מכיל סעיפים שהחשבונאות מגדירה אותם "מחוץ לדוחות", מחוץ לעסקים השוטפים של הפירמה.
יש כמה סעיפים בולטים שמפורטים בדוח הזה ולא בדוח רווח והפסד, הבולט שביניהם הוא הכנסות/ הוצאות בגין תרגום של פעילות שנמצאת בחו"ל. זה סעיף נפוץ בחברות נדל"ן ישראליות עם שלוחות בחו"ל – החברות האלו מדווחות על דוח רווח והפסד רגיל, אבל דוחפות הפסדים (ולפעמים רווחים) שנובעים משינויי מטבע שהשפיעו על ערך האחזקה בחו"ל לדוח על הרווח הכולל – ככה מאפשרת החשבונאות, מהסיבה שלגישתה, שינוי במטבע זה לא לב הפעילות זה לא קשור לשורה התחתונה וזה לא בשליטת החברה. מנגד, זה לא מתיישב עם העובדה שאם לחברה היה מט"ח אז ההפרשים בו היו נכנסים לסעיף המימון שנמצא בדוח רווח והפסד.
הסעיף הזה פחות בולט בדוחות בנקים. אחד מהסעיפים הבולטים בבנקים בשנים האחרונות בדוח על הרווח הכולל הוא שינויים אקטוארים, והתאמות של התחייבויות בגין הטבות לעובדים. הרעיון הוא פשוט – הבנקים נמצאים בשנים האחרונות במתכונת של התכווצות במספר העובדים. בצדק מבחינתם. כדי לפתות את העובדים להתפטר הם מספקים להם הטבות משמעותיות – שיעור פיצויים מוגדל, 200%, 250% ויותר. אבל מדובר על כסף, שאמור לצאת מהבנק, לפי ההיגיון הבריא, בתור הוצאה. לא , החשבונאות החליטה שזה סעיף שאינו קשור לפעילות הרגילה, שהוא לא אמור להיות בדוח רווח והפסד, ולכן הוא מופיע בדוח על הרווח הכולל ולא בדוח רווח והפסד. הוא כן משפיע על ההון – הרי אי אפשר שלא לשלם את ההוצאה הזו, רק שהוא מדלג על הרווח. אז הכותרות מספרות על רווח של 820 מיליון, רק שאם לוקחים בחשבון את ההוצאות על העובדים הרווח יורד ל-447 מיליון שקל.
שופרסל, רשת המזון הגדולה בארץ – מה כבר יכול לאיים עלייה? אה, נכון – תחרות. התחרות בעולם הקמעונאות ובמיוחד בשוק המזון חריפה. אז זהו – שמסתבר שפחות מבעבר. התחרות בעידן של אחרי מגה, נחלשה, אפילו נחלשה מאוד.
טוב, נראה שהאיום הגדול הוא רכישות מזון דרך האינטרנט, וזה בטח איום משמעותי, אבל לא בטוח שהאיום הגדול ביותר. רכישות דרך האינטרנט כאשר האתר שלך מוביל וחזק בתחום זה עשוי להיות דווקא יתרון, סוג של הזדמנות להיות שליט גם ברכישות המזון באינטרנט. נכון, יש איומים באינטרנט רחבים יות ר- מרשתות מקבילות, מחנויות רשת, מירידה צפוייה במחירים בעקבות העלויות הנמוכות יותר דרך תפעול ברשת. אז עם כל הכבוד לאינטרנט, זה לא האיום המשמעותי, ואולי לא דווקא איום בכלל.
האיום הגדול לטווח הקרוב דווקא נמצא "בבית", אבל רגע לפני כן – נזכיר לכם את הדוחות שפורסמו לאחרונה. שופרסל דיווחה השבוע על תוצאות טובות, והמניה בהתאם הגיבה בחיוב. רשת הקמעונאות הגדולה ביותר בארץ, אמנם דיווחה על קיפאון בשורת ההכנסות – כ-3 מיליארד שקל ברבעון השלישי של השנה, אך הרווח התפעולי ממשיך לעלות – 115 מיליון שקל – עלייה של 10% ביחס לרבעון המקביל ב-2016. בשורה התחתונה הרוויחה החברה 65 מיליון שקל לעומת 51 מיליון שקל ברבעון המקביל.
שופרסל מצליחה להגדיל רווחים למרות…העלייה בשכר מינימום. שימו לב לנתונים הבאים:
- רוב עובדי החברה מקבלים שכר מינימום
- שכר המינימום עלה בכמה פעימות (בשנתיים האחרונות) – מ-4,300 שקל ל-5.300 שקל (האחרונה ממש עכשיו).
- "הפגיעה" בשופרסל בשנת 2017 כתוצאה מעליית שכר המינימום (הערכות מוקדמות של ההנהלה) – 55 מיליון שקל
- "הפגיעה" הצפויה בשנת 2018 ביחס לשנת 2017 (הערכות מוקדמות של ההנהלה) – 55 מיליון שקל ביחס ל-2017 ו-110 מיליון שקל ביחס לשנת 2016
המשמעות – הוצאות השכר של שופרסל צפויות לעלות ב-2017 ב-55 מיליון שקל לעומת שנת 2016, ולמרות זאת היא הגדילה את הרווח בממוצע של 10 מיליון שקל ברבעון – המשמעות היא פשוטה, שופרסל (ויתר הקמעונאיות) גלגלו עלינו את כל העלאת השכר של העובדים ויותר מזה.
אז נכון, בשופרסל עשויים לטעון – "המחירים לא עלו, מה אתם רוצים?" וזה כנראה נכון (לפחות הפתיח של הטענה), אבל הם יכלו לרדת, ועדיין שופרסל היתה מרוויחה טוב (למרות עליית השכר). אחרי הכל, מאיזה זווית שלא מסתכלים על זה – אנחנו (הקונים) מממנים את העובדים ואת הרווחים של שופרסל, והשנה מימנו הרבה יותר משנה קודמת.
מסקנה נוספת היא שב-2018 שופרסל מתחילה את השורה התחתונה עם "מינוס" 55 מיליון שקל (ההערכות עשויות להשתנות, אך בכל מקרה יהיה מדובר בסכום באזור זה) – הוצאות השכר שלה צפויות לעלות בסכום זה. אז או שהיא תצליח שוב מעין "לגלגל" עלינו את העלאת השכר, או שיהיה לה קשה יותר לצמוח בשורה התחתונה.
כך או אחרת, צריך להגיד מילה טובה לאיציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל שמוביל אותה במעשים ופחות בדיבורים, וחילץ אותה ממשבר לא קטן מלפני שלוש שנים. שופרסל סבלה מהשוק בדיוק כמו מגה, רק שלהבדיל ממגה שלא היתה גמישה לשינויים, שופרסל עשתה מהלך עמוק של רה-ארגון והתייעלות, והצליחה לצאת מהמשבר, אפילו מחוזקת יותר.
הדוחות הכספיים של שופרסל היו כאמור טובים, והנה מה שיש לאנליסטים להגיד עליהם – מיכל אלשיך, אנליסטת באקסלנס ברוקראז' – "תוצאות תפעוליות טובות לשופרסל ברבעון הרביעי, עם יציבות ברווח הנקי והמשך צמיחה קלה ב-2018. אנו צופים יציבות ברווח הנקי ברבעון 4 (בנטרול הכנסה חד"פ בגין נדל"ן ברבעון אשתקד) עם צפי לגידול נאה בתפעולי בעקבות מספרי השוואה נוחים והמשך שיפור, אך מנגד עלייה בהוצ' המימון והמס שהיו אשתקד נמוכות. בסה"כ אנו צופים כי שופרסל תסיים את 2017 עם רווח נקי (בנטרול חד"פ) של כ-263 מ' שקל, עלייה של כ-10% לעומת הרוח הנקי (בנטרול חד"פ ב-2016). ב-2018 אנו חוזים צמיחה של 7% ברווח הנקי על רקע התוספת של ניו פארם (שסביר שתספק בהתחלה רווח נמוך ותשתפר בעתיד), שיפור בכרטיסי האשראי והמשך שיפור קל בקמעונאות".
ביחס לתחרות בין רשתות השיווק מעריכה אלשיך כי "מאז כניסת יינות ביתן התחרות במרכזי הערים הצטמצמה, מה שתמך, בשילוב עם עליית השכר, בעליית מחירים בסקטור זה. בדיסקאונט לדעתנו התחרות עדיין חזקה. בהסתכלות קדימה קיימות מגמות מעורבות: מחד מסתמנים קשיים אצל יינות ביתן, המתחרה העיקרית של שופרסל במרכזי הערים, מה שמאפשר עלייה ברמת המחירים. הפורמט העירוני של שופרסל היווה ב-2016 כ-20% בלבד מהמכירות, אך הרווחיות בו עמדה על 4.2% ביחס לכ-1.2% בלבד בדיסקאונט (שכולל את האונליין). מנגד, לאחרונה רמי לוי הודיע על כוונתו להיכנס למרכזי הערים. מהלך זה עלול להחריף את התחרות בטווח ארוך.
אלשיך מסכמת כי "שופרסל נמצאת במצב מצוין והמומנטום, שצפוי לכלול המשך תוצאות טובות עם אפשרות לפוטנציאל כתוצאה משינויים ביינות ביתן – הוא ללא ספק נוח ביותר, אך כדאי לקחת בחשבון כי מבחינת תמחור, החברה נסחרת במכפילים גבוהים ביחס לעבר של כ-20.9 בגין התוצאות החזויות ל-2017 וכ-19.0 בגין התוצאות החזויות ל-2018 (הערכת אקסלנס ברוקראז', בנטרול המיעוט המחזיק בכרטיסי אשראי). תמחור המניה אינו משקף אפסייד גבוה ואנו ממשיכים להמליץ בתשואת שוק במ"י של 19.8 שקל (ללא שינוי) – לעומת מחיר שוק של כ-22.5 שקל".
מעודכן ל-03/2018
משכנתא במגזר הערבי – למה 20% מהאוכלוסייה מקבלים רק 2% מהיקף המשכנתאות? איך זה שהנכסים במגזר הערבי לא רשומים בצורה מסודרת? ומה הפתרונות ?
המשכנתאות במגזר הערבי הן בהיקף נמוך מאשר אמור היה להיות – שיעור המגזר הערבי באוכלוסייה עולה על 20%, אבל המשכנתאות של המגזר הערבי בכללותו מסתכמות בכ-2% מהיקף המשכנתאות בכלל. איך זה? איך בעצם 20% מהציבור לוקח רק 2% משכנתאות? אז בראש וראשונה מדובר בעניין גיאוגרפי,, במקומות בהן המגזר הערבי נמצא, מחירי הדירות יחסית נמוכים לעומת מחירי דירות באזורי הביקוש במרכז הארץ. אבל זו סיבה שמנית, הסיבה העיקרית היא שהם פשוט לא מקבלים וחלקם גם לא מבקש. הבעיה הגדולה היא הכשלים המבניים שקיימים בתחום המשכנתאות ללקוחות מהמגזר הערבי.
בבנק ישראל מנסים להבין את הכשלים בשוק, ומניתוח מאגר נתונים של השנים האחרונות הם מגיעים למסקנה כי קיים הבדל בריבית המשכנתא בין המגזר הערבי למגזר היהודי – "מניתוח הריבית על המשכנתאות עולה כי קיים פער נמוך, של כ-0.1 נקודות אחוז, בריבית בין לקוחות מהמגזר הערבי ללקוחות מהמגזר היהודי ביישובים מעורבים. לעומת זאת, עבור יישובים שאינם מעורבים, נמצא כי ביישובי המגזר הערבי הריבית על המשכנתאות גבוהה בכ-0.3 נקודות אחוז בהשוואה ליישובי המגזר היהודי.
"הפער האמור בריביות הנו בנטרול הבדלים בחלק ממאפייני הסיכון של הלווים", ממשיכים בבנק ישראל ומוסיפים – "הפער משקף ככל הנראה את הסיכון הנובע מהקושי במימוש הנכס על ידי הבנק ביישובים ערביים במקרה של כשל הלווה. בנוסף, ייתכן שהפער משקף אף פערים ביציבות התעסוקתית של הלווה ומשתנים נוספים שאינם קיימים במאגר הנתונים".
וממה באמת יכול לנבוע הפער? בבנק ישראל טוענים שקיימות מספר סיבות – "קשיים ברישום הנכס והעמדתו כבטוחה- הכשלים המבניים הקיימים בתחום הדיור ביישובי המגזר הערבי, ובראשם היעדר רישום הבעלות על נכסים והקושי במימושם, מובילים לנגישות נמוכה של לקוחות המגזר למשכנתאות ולהשפעה על גובה הריביות.
"כמו כן, המבנה התחרותי של תחום האשראי לדיור במגזר הערבי – הקשיים במשכון ובמימוש הנכסים הביאו לכך שחלק מהבנקים הדירו בעבר את רגליהם משוק האשראי לדיור ביישובים ערביים, ולכן התחרות בשוק זה מצומצמת יותר. עם זאת, בעשור האחרון חל גידול של כ-90 אחוזים במספר הסניפים ביישובים ערביים. המיקוד העסקי הגובר של הבנקים ביישובים הערביים פועל להגברת התחרות בשירותי הבנקאות במגזר".
אז מה עושים? ובכן, על רקע הקשיים המבניים האלו, חלק מהבנקים החלו להציע הלוואות לצורכי דיור למגזר הערבי לתקופות ארוכות (של מעל 10 שנים ואף עד 20 שנים) ללא משכון נכס. "הלוואות אלה מתאפיינות בהיקפים מצומצמים יחסית עבור משק בית בודד והריבית עליהן גבוהה יותר מהריבית על משכנתאות, שכן מדובר בהלוואה ללא בטוחה", אומרים בבנק ישראל וממשיכים – "על מנת לסייע בהגברת היצע האשראי לדיור למגזר הערבי ושיפור תנאי ההלוואות ללוים מהמגזר יש לקדם תכניות ממשלתיות לרישום זכויות במרשם המקרקעין, דבר אשר יגדיל את היכולת של הלווים להעמיד את הנכסים כבטוחה, יפחית את הסיכון שבהלוואה, וישפר את היצע האשראי ומחירו. בהקשר זה, תכנית הממשלה והרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים (החלטה מספר 922 בנושא פיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2016-2020), צפויה לסייע ללקוחות המגזר ליטול משכנתאות בשנים הקרובות, שכן היא מגדילה את היקף הבניה הרוויה על קרקעות ממשלתיות במגזר הערבי, בהן הבעלות על הדירות ניתנת לרישום.
"מאפייניו הייחודיים של שוק הדיור במגזר הערבי מוכרים בקרב קובעי המדיניות וקיבלו ביטוי בהחלטות, בתוכניות ממשלה, בוועדות ובדוחות שונים. כך למשל, דו"ח ועדת אור (2003) שם דגש על היעדרן של תכניות מתאר ותכניות אב ביישובי המגזר הערבי כגורם להתפתחותה של תופעה נרחבת של בניית בתים ללא רישיון. התייחסויות דומות ניתן לראות גם בהצעת הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה לפתרון סוגיית התכנון והדיור במגזר הערבי (2011), בדו"ח צוות 120 הימים להתמודדות עם מצוקת הדיור ביישובי המיעוטים (2015) ובהחלטת הממשלה בנושא פיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2020-2016 (החלטה מספר 922). החלטה זו קבעה בין השאר כי יש להנחות את משרד הבינוי והשיכון לסבסד את עלויות הפיתוח ביישובים אשר יכרתו הסכמים לבנייה רוויה בקרקע של רשות מקרקעי ישראל.
מגזר ערבי – בעיה ברישום הנכסים
"הכשלים המתוארים במגזר הערבי בהליכי התכנון, השיווק, הפיתוח והרישום באים לידי ביטוי, בין היתר, בקושי משמעותי ברישום של בעלי הזכויות במרשם המקרקעין – ולכן באים לידי ביטוי בקושי בתהליך שיעבוד הנכסים לצורך העמדת אשראי לדיור. לאור קשיים אלו, נאלצים חלק מהלקוחות במגזר הערבי ליטול הלוואות לצורכי דיור כהלוואות צרכניות (ללא משכון נכס). הלוואות צרכניות אלו מתאפיינות בסכומים גבוהים יותר ובמח"מ ארוך יותר, בהשוואה להלוואות צרכניות שאינן לצורכי דיור. בנוסף, ניכר שוני בהרכב הביקוש לדיור בין המגזר הערבי למגזר היהודי: במגזר היהודי מרבית הדירות נרכשות, בעוד שבמגזר הערבי מרביתן נבנות באופן עצמאי.
"הנגישות לאשראי הדיור במגזר הערבי – סוגיית נגישות המימון לצורכי דיור (משכנתאות) במגזר הערבי עלתה לסדר היום הציבורי בשנים האחרונות. הטענה המרכזית שהועלתה בהקשר זה היא כי נגישותם של לקוחות המגזר הערבי לאשראי לדיור נמוכה באופן משמעותי מזו של לקוחות המגזר היהודי. מהנתונים שמצויים בידי הפיקוח על הבנקים עולה כי שיעור המשכנתאות שהועמדו בין השנים 2014-2010 עבור לקוחות המגזר הערבי הינו כ-2%, והוא זעום בהשוואה לחלקם היחסי באוכלוסייה, העומד על כ-21.4%.
"ביישובים המעורבים שיעור המשכנתאות שניתנו ללקוחות המגזר הערבי עומד על כ-4%, בהשוואה לחלקם היחסי ביישובים אלה העומד על כ-24%. ביישובים שאינם מעורבים שיעור המשכנתאות שניתנו ללקוחות המגזר הערבי עומד על כ-1% בלבד, בהשוואה לחלקם היחסי ביישובים אלה העומד על כ-20.5%. בעיית נגישותם של לקוחות המגזר הערבי לאשראי לדיור בולטת גם בהשוואה ללקוחות יהודיים באשכול חברתי-כלכלי נמוך, המאפיין את מרבית הלקוחות הערביים
"ריבית המשכנתאות – בהתבסס על מספרן המצומצם של ההלוואות לדיור שניתנו ללקוחות המגזר הערבי, כאמור לעיל, נבחנו הריביות על הלוואות לדיור הן ביישובים מעורבים והן ביישובים שאינם מעורבים. ממצאי הבדיקה מראים כי ביישובים מעורבים קיים פער נמוך (אך מובהק) של כ-0.1 נקודות אחוז בריבית על המשכנתאות בין לקוחות ערביים ולקוחות יהודיים בעלי מאפיינים דומים (על פי הנתונים שברשותנו, שאינם מלאים). לעומת זאת, ביישובים שאינם מעורבים נמצא כי הריבית על המשכנתאות עבור לקוחות המגזר הערבי גבוהה (באופן מובהק) בכ-0.3 נקודות אחוז בהשוואה ללקוחות המגזר היהודי (כאשר הריבית המשוקללת הממוצעת בין השנים 2014-2010 עמדה על 2.7% בשנים אלו)".
עוד עולה מניתוח הנתונים – הלווים מהמגזר הערבי מתאפיינים בהכנסה נמוכה יותר של משק הבית, בשיעור מימון גבוה יותר ובתקופה ממוצעת לפירעון ארוכה יותר בהשוואה ללווים מהמגזר היהודי – גורמים המעלים את הסיכון בהלוואה. "לעומת זאת, ביישובים שאינם מעורבים שיעור המימון בהלוואות שנטלו לווים מהמגזר הערבי נמוך יותר מאלו במגזר היהודי" מציינים בבנק ישראל וממשיכים – "הפערים בהכנסות משק הבית נמוכים יותר (אולם קיים פער ניכר באשכול החברתי-כלכלי הממוצע). בנוסף, מרבית ההלוואות לתושבי המגזר הערבי ביישובים שאינם מעורבים ניתנות ללקוחות אשר אינם מחזיקים בחשבון עו"ש בבנק המלווה, מה שמעיד על הכרות מוגבלת של הבנק עם נוטל ההלוואה.
"הסברים אפשריים לפערים בנגישות למשכנתא עבור נכסים ביישובים יהודיים לעומת יישובים ערביים – קשיים ברישום הנכס והעמדתו כבטוחה לצורך לקיחת משכנתא ביישובים הערביים – חלק ניכר מהנכסים ביישובים הערביים בנויים על קרקעות מושע (בעלות משותפת על מקרקעין) ללא חלוקה מסודרת לחלקות או בבעלות משפחתית. בעיה זו מקשה על הלווים להעמיד את הנכס הספציפי כבטוחה לצורך קבלת אשראי לדיור.
"קשיים במימוש הנכס במקרה של חדלות פירעון הלווה – מאפייניו הייחודיים של שוק הדיור במגזר הערבי מגבילים את יכולת המימוש של הנכס בידי הבנק במקרה של חדלות פירעון, ובכך מגדילים באופן טבעי את הסיכון בהלוואה.
"המבנה התחרותי של תחום האשראי לדיור במגזר הערבי – הקשיים במשכון ובמימוש הנכסים הביאו לכך שחלק מהבנקים הדירו רגליהם משוק האשראי לדיור ביישובים ערביים, ולכן התחרות בשוק זה מצומצמת. בעקבות זאת, חלק מלקוחות המגזר הערבי נאלצים ליטול הלוואות צרכניות כחלופה למשכנתאות . מנגד, בשנים האחרונות הבנקים מרחיבים את פעילותם בקרב המגזר הערבי והדבר משתקף, בין היתר, בפתיחת סניפים רבים ביישובים ערביים, בשונה מהמגמה ביישובים היהודיים והמעורבים. נתוני הפיקוח על הבנקים מראים כי מספר סניפי הבנקים במגזר כמעט והוכפל בעשר השנים האחרונות. המיקוד הגובר של הבנקים במגזר הערבי צפוי להוביל להגברת היצע השירותים הפיננסיים למגזר הערבי, ובהם היצע האשראי לדיור.
"הועדות השונות שעסקו לאורך השנים בקידום פתרונות לסוגיית הדיור במגזר הערבי העלו מגוון רחב של צעדים בהם ניתן לנקוט . על מנת לסייע בהגברת היצע האשראי לדיור למגזר הערבי יש לקדם תכניות ממשלתיות לרישום זכויות במרשם המקרקעין. רישום מסודר במרשם המקרקעין של הזכויות בנכסים יוכל להגדיל את היכולת של הלווים להעמיד את הנכסים כבטוחה ולכן יפחית את הסיכון שבהלוואה. כמו כן, מימוש החלטת הממשלה צפוי להגדיל את היצע הדירות למגזר הערבי, ולאפשר לתושבי המגזר ליטול משכנתאות בגין נכסים אלה, הניתנים לרישום ולשעבוד כבטוחה.
איגוד הבנקים מגיב – אנחנו לא אשמים
איגוד הבנקים מעביר את התפוח אדמה הלוהט למגרש אחר. לגישתם, המערכת הבנקאית משקיעה בשנים האחרונות מאמצים גדולים לשיפור הנגישות לאשראי במגזר הערבי על מנת להתגבר על הקשיים המבניים במגזר זה – "במסגרת מאמצים אלה, גדל מערך הסניפים במגזר הערבי ב-90% בעשור האחרון", מסבירים באגוד הבנקים, "לעומת עלייה של 4% בלבד במספר הסניפים ביישובים יהודיים.
"בשנים האחרונות מגמה זאת התעצמה, כאשר משנת 2010 גדל מספר הסניפים ביישובים ערבים ב-32% (לעומת צמצום של 7% במספר הסניפים ביישובים יהודים). במקביל, נעשה מאמץ מיוחד לגוון את מוצרי האשראי ללווים מהמגזר הערבי, כדי לסייע ולאפשר חלופות ללווים שאין ביכולתם למשכן את הנכס כנגד הלוואה לדיור.
"בנוסף לכך, המערכת הבנקאית מנהלת דיונים עם גורמי ממשל, בהם המועצה הלאומית לכלכלה, כדי למצוא פתרונות לקשיים ביישובי המגזר הערבי, ובעיקרם העדר רישום בעלות על הנכסים. ככלל, הלוואת משכנתא ניתנת כנגד שעבוד הנכס לבנק, אולם ביישובים רבים במגזר הערבי אין רישום מוסדר של החלקות ושל הנכסים, ובהעדר רישום כזה לא ניתן לשעבד את הנכס כנגד הלוואה.
"הבנקים מנסים למצוא פתרונות לבעיה זאת, במקרים רבים באמצעות מתן אשראי ללא משכון, בהיקף גדול יותר ולתקופה ארוכה יותר בהשוואה לאשראי צרכני, כדי לתת מענה לקשיי הלקוחות. ככלל, רמת הסיכון של אשראי זה, שאינו מגובה בבטוחה, גבוהה יותר, וסיכון זה בא לידי ביטוי במחירו. אנו מצטרפים לבנק ישראל בקריאה לממשלה לקדם פתרון בעיית רישום הנכסים במגזר הערבי".
הבורסה מציעה שותפות עם סוחרי אופציות המעו"ף
איך מגדילים את פעילות האופציות מעו"ף? לבורסה יש רעיון. הבורסה מפעילה לראשונה תוכנית לעידוד הסחירות בנגזרים על מדד ת"א-35. הבורסה תשתף בהכנסותיה פעילי נגזרים (אופציות) שיתרמו לגידול במחזורי המסחר. המודל מבוסס על תוכניות לעידוד סחירות המופעלות בבורסות המובילות בעולם.
הבורסה לניירות ערך פרסמה תוכנית לתמרוץ פעילי נגזרים להגדיל את נפח הפעילות שלהם במסחר בנגזרים על מדד ת"א-35. על פי התוכנית החדשה שגיבש סגל הבורסה, עידוד הסחירות בנגזרים על מדד ת"א-35 יתבסס על שיתוף פעילי נגזרים שיצטרפו לתוכנית, בחלק מהגידול בהכנסות הבורסה כתוצאה מגידול במחזור המסחר בנגזרים אלה – Revenue Sharing.
התגמול לפעילים יהיה בשיעור של 30% מהגידול בהכנסות הבורסה מהמסחר בנגזרי מדד ת"א-35. כלומר, במקרה של גידול בהכנסות הבורסה כתוצאה מעליה במחזור המסחר בנגזרים אלו, 30% מהגידול בהכנסות יחולקו בין משתתפי התוכנית.
התוכנית החדשה מבוססת על מודלים מוכרים המופעלים בבורסות נגזרים מובילות בעולם ומתמקדת בפעילי השוק הגדולים התורמים לנזילות במסחר בנגזרי מדד ת"א-35.
סוחרי האופציות ייהנו מ-30% מהגידול בפעילות
התגמול לפעילים יהיה בשיעור של 30% מהגידול בהכנסות הבורסה מהמסחר בנגזרי מדד ת"א-35. התוכנית תהיה פתוחה לכל פעיל שוק שיעמוד בתנאי הסף שיוגדרו ואיננה מטילה על המשתתפים חובות כלשהן. התגמול יועבר מידי חודש למשתתפים שיעמדו בתנאי הסף, בחודש שלגביו ניתן התגמול. כמו כן, משתתפים חדשים יוכלו להצטרף לתוכנית בכל עת. התוכנית תהיה לשנה אחת עם אופציה להארכה בידי הבורסה.
תוכנית עידוד הסחירות גובשה לאור התחרות מול בורסות המפעילות מגוון תוכניות לעידוד הסחירות וכן לאור ירידה הדרגתית שחלה בשנים האחרונות במחזורי המסחר בנגזרים על מדד ת"א-35 שנובעת, בין השאר, מירידה בתנודתיות בשוק וממעבר של פעילים מקומיים לסחור בבורסות חו"ל. יודגש כי למרות הירידה בהיקף המסחר, נגזרים על מדד ת"א-35 נחשבים להצלחה גם בהשוואה בינלאומית – מקום 7 בעולם בשנת 2016 בדירוג לפי מחזורי מסחר באופציות על מדדי מניות (לפי World Federation of Exchanges). התוכנית המוצעת תחזק את האטרקטיביות של שוק הנגזרים המקומי.
התוכנית תעלה באתר הבורסה להערות הציבור, ולאחר שיתקבלו הערות מהציבור, נוסח סופי של ההצעה יעלה לאישור דירקטוריון הבורסה ורשות ניירות ערך.
לקישור להערות הציבור באתר הבורסה לחץ כאן: http://maya.tase.co.il/reports/details/1131624
רובי גולדנברג, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר נגזרים ומדדים: "הבורסה רואה חשיבות רבה בקיומו של שוק נגזרים יעיל, נזיל וסחיר המעמיד לרשות המשקיעים אמצעי נוסף להשקעה ולגידור. התכנית המוצעת לעידוד הסחירות בנגזרים על מדד ת"א-35 תציב את הבורסה בתל-אביב בשורה אחת עם בורסות מובילות בעולם שמפעילות תוכניות דומות. הצלחת התוכנית תתרום לשכלול המסחר בנגזרים בתל-אביב ולהגדלת האטרקטיביות שלו בעיני כלל הפעילים".
כאל משיקה פורטל קניות – Cal CashBack +; הפורטל יאפשר החזר כספי ברכישות מאתרים מובילים.
חברת כרטיסי האשראי כאל משיקה פורטל קניות החדש Cal CashBack +. הפורטל החדש יעניק לקהל לקוחות Cal החזר כספי ישירות לכרטיס האשראי בביצוע רכישות באתרי קניות מובילים כדוגמת ebay, Aliexpress, Booking, deal extreme, nike ועוד.הפלטפורמה הינה ייחודית – מדובר באתר ה-cashback היחיד בינתיים שמתחקה אחר התנהגותם הצרכנית של קהל לקוחותיו, ויוזם הצעות אישיות – בהתאם להרגלי הצריכה שלהם. בכך מעניק חוויית קנייה אישית וייחודית לכל לקוח. לרגל ההשקה, לקוחות Cal, ייהנו מדאבל cashback בכל רכישה.
דורון ספיר, מנכ"ל Cal: "האתר החדש יהווה חלק משמעותי נוסף בהטמעת החדשנות בעולם הדיגיטלי, וישלב הנגשה מקסימלית לצד הטבות ייחודיות. בחרנו להשיק את האתר בחודש נובמבר, חודש קניות האונליין העולמי, על מנת להנגיש לכלל לקוחותינו הישראליים פלטפורמה איכותית המרכזת עבורם את כל אתרי הקניות הגדולים".
מדובר למעשה בפלטפורמה שדרכה ניתן לבצע קניות באתרי סחר גדולים ואתרים גדולים בכלל. הרעיון שהלקוח בהינתן היקף מסויים של רכישות מקבל החזרים כספיים.השאלה היחדיה היא האם העלות של כרטיס האשראי והרישום לאתר האינטרנט נמוכה מהתועלת – החיסכון שמגיע מההחזר הכספי. ובכן, בכאל מסבירים שאין עלות נוספת, אלא מדובר בשירות ללקוחות, ואם כך הרי שמדובר בתועלת ללא עלות נוספת, ואם כמובן מדובר במוצר מבורך.
הקלות בפתיחת חשבון בנק באופן דיגיטלי: לקוחות יוכלו לפתוח באופן דיגיטלי את החשבון הראשון החל מגיל 16.
הפיקוח על הבנקים העביר למערכת הבנקאית טיוטת תיקונים להוראה בנושא "בנקאות בתקשורת", שבמסגרתם יינתנו מגוון הקלות בתהליך פתיחת חשבון בנק באופן דיגיטלי (מקוון):
פישוט תהליך זיהוי ואימות של הלקוח, באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדשניות.
חשבון ראשון של לקוח יוכל להיפתח מרחוק (באפליקציה או באינטרנט). נכון להיום, רק לקוח שיש לו כבר חשבון בנק קיים יכול לפתוח חשבון מקוון.
תתאפשר פתיחת חשבון בנק באופן דיגיטלי כבר בגיל 16 (במקום בגיל 18 כיום).
בנקאות דיגיטלית – כל מה שצריך לדעת
בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית בתחום זיהוי ואימות מרחוק של לקוח, ובמטרה לפשט את תהליך הזיהוי והאימות הנדרשים כיום בפתיחת חשבון דיגיטלי, הפיקוח על הבנקים העביר למערכת הבנקאית טיוטת תיקונים להוראת בנקאות בתקשורת (הוראת ניהול בנקאי תקין 367), אשר יקלו על תהליך פתיחת חשבון באופן דיגיטלי: התיקון מאפשר שימוש במסמך מזהה אחד (במקום שניים כיום), ומבטל את הדרישה לביצוע העברה בנקאית מחשבון קיים של הלקוח לחשבון החדש, כחלק מתהליך האימות. את אלו יחליפו הזדהות ואימות באמצעים טכנולוגיים בזמן אמת (on-line) ושלא בזמן אמת (off-line).
בנוסף לכך, החל ממועד כניסת ההוראה לתוקף תתאפשר פתיחת חשבון בנק באופן מקוון החל מגיל 16 (במקום מגיל 18 כיום), בכפוף לתקשורת אינטראקטיבית בזמן אמת בין הקטין לבנק, למתן הדרכה לקטין ולביצוע בקרות מתאימות. לא יחול שינוי ביתר התנאים של ניהול חשבון קטין.
השינויים יאפשרו ללקוחות לפתוח את חשבון הבנק הראשון שלהם באופן מקוון, ומבלי להגיע לסניף, ויקלו על לקוחות קיימים לעבור בין הבנקים ביתר קלות.
נתוני הפיקוח על הבנקים מראים שעד אמצע שנת 2017 מספר החשבונות שנפתחו באופן מקוון בכלל המערכת הבנקאית היה מינורי, והסרת החסמים כדוגמת אלו צפויה להקל משמעותית על פתיחת חשבונות באופן מקוון.
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "הפיקוח על הבנקים הגדיר לעצמו כיעד את התמיכה בהגברת החדשנות והטכנולוגיה במערכת הבנקאית. הצעדים עליהם הכרזנו היום הם חלק מהמגמה של הסרת חסמים בה נוקט הפיקוח על הבנקים במטרה לאפשר את הרחבת הפעילות הבנקאית בדיגיטל, והם יתמכו בהגברת התחרות, בהוזלת השירותים, ובשיפור הנוחות שבצריכת השירותים הבנקאיים".
הגיע הזמן: ביטוח סיעודי ממלכתי; המימון מעודפי המיסים – אחרי שהקופה התמלאה ממיסים בגין רווח ההון במובילאיי, ואחרי שזרמו מיסים בגלל ההקלה במס על הדיבידנד עד לסוף ספטמבר, נוצר עודף של קרוב ל-20 מיליארד שקל. עכשיו מתברר שחלק גדול מהעודף הזה יילך לביטוח סיעודי – ובצדק.
"אחרי שנים של הזנחה פושעת אנחנו נותנים פתרון מלא, לא נשאיר אף אזרח בלי כיסוי סיעודי", אומר שר האוצר כחלון, ומבטיח בעצם מהפכה בתחום הביטוח הסיעודי.כחלון לצד שר הבריאות יעקב ליצמן, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן וסגן שר האוצר הרב יצחק כהן, הציגו הערב את תוכנית הביטוח הסיעודי הממלכתי.
"סיימנו עכשיו שיחה עם ראש הממשלה", אמר כחלון, "והוא בירך על התוכנית – ביטוח סיעודי ממלכתי. הוא גם חושב שזו הדרך הנכונה. משבר הביטוח הסיעודי זה אחד המשברים הגדולים שנתקלנו בהם. כמו הרבה משברים אנחנו מגיעים למשבר הזה אחרי שנים של הזנחה פושעת. הפקירו עשרות אלפי קשישים לחסדו של הגורל. מול עינינו עמדה הבטחה אחת: לא להשאיר אף אזרח ללא כיסוי סיעודי. זה הדור שבנה את המדינה ויש לנו חובה אליהם ולא נפקיר אותם".
ואכן, המצב שנוצר בביטוחים הפנסיונים ובביטוחים דרך קופות החולים הוא מחדל אחד גדול – אין בעצם ביטוח סיעודי שמכסה את המבוטחים דווקא כשהם צריכים ביטוח יותר מכל – בגילים המבוגרים יותר. האבסורד היה שדרך קופות הפנסיה הגדולות החוסכים זכו לביטוח סיעודי, אבל מי צריך ביטוח סיעודי בגיל 30, או בגיל 40? ודווקא כשיצאו החוסכים לפנסיה, התברר שברגע שהם מפסידים להפקיד בקופות הפנסיה הם לא מבוטחים.
כחלון מנסה לתקן זאת, אך חשוב להדגיש זה יעלה מיליארדים לקופת המדינה. "אנחנו ניתן מענה לכל קבוצות האוכלוסייה, וגם לדור שבנה את המדינה. יהיה מענה כולל במסגרת ביטוח סיעודי ממלכתי. לא יהיה מבחן הכנסה לילדים, ורופאים יגיעו הביתה לקשישים. רוב טיפולי השיניים לקשישים מעל גיל 75 יהיו חינם. מדובר בתכנית בהיקף של מעל מיליארד שקל. המדינה מכניסה עמוק את היד לכיס ולוקחת אחריות על האזרחים שלה.
"יש למדינת ישראל כלכלה חזקה. בחודשים האחרונים אני שומע אינסוף דיונים מה לעשות עם פירות הצמיחה. מבחינה ערכית, מוסרית וגם מבחינה כלכלית הדבר הטוב זה לשים את הכסף אצל האנשים האלה. הכסף הזה נותן רשת ביטחון ממלכתית להורים שלנו ולחלשים בחברה".
השר ליצמן החמיא לכחלון – "הוא מעולם לא אמר שאין כסף. הטיפולים יהיו יותר טובים, השעות יהיו יותר טובות ובעזרת השם יהיה בריאות".
יו"ר ההסתדרות ניסנקורן אמר כי "אנחנו משלימים מהלך של ביטוח סיעודי ממלכתי. אנחנו יכולים לבוא ולהגיד שמדינת ישראל שינתה את פניה בתחום הסיעודי. תוך תקופה קצרה נגיע למצב שחולים סיעודיים קשים יגיעו לקצבה של 5,000 שקל ומי שירצה להעסיק עובד ישראלי יקבל עוד תמרוץ של שעות והעובד יקבל תוספת שכר שתתגמל אותו על העבודה הקשה שהוא עושה. הנטל שקיים היום על הילדים במוסדות שלא נותנים לסיעודי לקבל אשפוז במוסד בגלל הכנסת הילד – יבוטל. זו בשורה אדירה שמורידה המון ביורוקרטיה. יש פה התגייסות בעזרה לסיעודי גם בביתו בשירותים רפואיים וגם בקהילה".
ועדת הכספים דורשת מרשות שוק ההון, מהאוצר ומבנק ישראל להוביל פתרון שיאפשר לבעלי מוגבלויות ליטול משכנתאות ולרכוש דירות.
הפתרון – נכים לא יתחייבו בביטוח חיים על המשכנתא
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני: "מניעת האפשרות לרכוש דירה מנכים נוגדת את רוח היהדות"
יוזמת הצעת החוק, ח"כ קארין אלהרר: "מדובר בכתם על החברה. מונעים את האפשרות לרכוש דירה גם מנכים בעלי אמצעים עם הון ראשוני ועם יכולת החזר"
"בושה וחרפה למדינת ישראל, שאנשים בעלי מוגבלויות, אף שהם מנהלים חיים תקינים והם בעלי יכולת כלכלית, מנועים מלרכוש דירה. הבנקים לא מעמידים להם משכנתא, כי חברות הביטוח מסרבות לעשות להם ביטוח חיים. זה לא מוסרי ויותר מכך, זה לא יהודי!", כך אמר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), בדיון בנוגע לאי-יכולתם של נכים ובעלי מוגבלויות לרכוש לעצמם דירות, מכיוון שמונעים מהם ליטול משכנתאות. ועדת הכספים אישרה זה מכבר, הצעת חוק בנושא, שיזמה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), הצעה שאף אושרה בקריאה ראשונה ועתה ממתינה לאישורה לקריאה שנייה ושלישית. אלא שהיעדר המענה מהרגולטורים הרלוונטיים לנושא, משרד האוצר, רשות שוק ההון ובנק ישראל, ואי נקיטת צעדים מכיוונם ביחס לבנקים ולחברות הביטוח מונע לעת עתה את קידומה של ההצעה. גפני הודיע לאוצר ולרגולטורים הכלכליים, כולל לנציגי המערכת הבנקאית וחברות הביטוח, כי "אם לא יושגו הסכמות שיאפשרו לנכים לרכוש דירות, הוא יילך על קידום חקיקה אגרסיבית בנושא. חייבים לשים לתופעה המכוערת הזו סוף" אמר. דיונים קודמים בנושא: 27.2.17, 6.7.16.
גפני: "כשמדברים על הבנקים וחברות הביטוח, מדברים על גופים עשירים ביותר. לא ברור למה לא ניתן לתת הלוואה או משכנתא לאנשים עם מוגבלות, הרי יש נכס – דירה והיא ממושכנת??! מה לא נוח לעמוד אח"כ מול הטלוויזיה כשנאלצים לפנות מדירה אדם עם מוגבלות? צריכים לפתור את הבעיה הזאת. המצב כפי שהוא היום מהווה אפלייה גזענית".
יוזמת החוק, ח"כ אלהרר: "מתבקש שיהיה לכך פתרון. עוד בקדנציה הקודמת זימנתי את הרגולטורים והצגתי לפניהם את הבעיה ואמרו שייבדקו וכולם מעלים טענות וכל אחד צודק בתחומו, אך לא רוצים באמת לקדם פתרון. רק אתמול פנתה אליי בחורה בת 21 נשואה עם ניוון שרירים, שאמרה שהיא ובעלה הצליחו לחסוך 1.15 מיליון שקלים ורוצים לקחת משכנתא אך לא יכולים. מצד שני, הם גם לא יכולים לשכור דירות כי צריכים להתאים אותה לצרכיה כבעלת מוגבלות, אלא שמבחינת משכירי דירות זה הורס להם את הנכסים. אז יש להם את ההון הראשוני והם רוצים לרכוש דירה שתתאים לצרכים שלה אבל לא יכולים". אלהרר: "אני מתחילה להתייאש מהמקום הזה שכל אחד מהרגולטורים אומר לי שאני צודקת אך לא יודע לספק פתרון. אבל גם הבנקים צריכים לקחת אחריות בנושא הזה. זה לא נעים לפנות אדם מדירה, אין חולק על-כך. לא נעים, אך מצד שני לא ניתן להיות פטרנליסטיים בצורה לא מוגבלת. יש סיכון שחייבים לקחת. לגבי חברות הביטוח, לא ביקשתי שהן תהפוכנה לגמ"חים, אך מוכרים ביטוחים עם 800 ₪ פרמיה, בימים של יוקר מחייה וכד'. מקשים על אנשים שבאמת הצליחו חרף כל הקשיים להשיג הון ראשוני ויש להם יכולת החזר כלכלית. ניתן לתת להם ערבות מדינה, וזה בסה"כ על-מנת לאפשר להם הזדמנות שווה, לא לתת להם מתנות. ההתנהלות של חברות הביטוח בנושא ביטוח חיים ביחס לבעלי מוגבלויות זה רק סימפטום, חברות הביטוח מתנהגות בצורה לא ראויה בהיבטים רבים".
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "מדובר במקרה קלאסי של כשל שוק וכאן בדיוק המדינה צריכה להיכנס לעניין ולתת ערבות מדינה לאותם בעלי מוגבלויות על-מנת שיוכלו לרכוש לעצמם קורת גג".
ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "המדינה צריכה להתערב בנושא ביטוחי החיים ולהגדיר שלא ניתן לקבוע פרמיה מעל סכום מסויים בגלל מוגבלות או נכות. אדם מן היישוב בסביבות גיל 30 – 35 משלם כ- 60 ₪ בחודש ביטוח חיים על המשכנתא ואצל נכים הסכום המזערי 120 ₪ והמרבי 650 ₪ לחודש ואף יותר ויש כאלה שמסרבים להם גם ב- 650 וזה בלתי סביר להשית על אדם סכומים כאלה, זה רבע ואף חצי מקצבת הנכות שלו".
נציגת אגף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, עודדה פרץ: "בנקים נותנים משכנתא ואחת הבטוחות זה ביטוח חיים, והוא חשוב בעיקר ללקוח. הבנקים רשאים לדרוש ביטוח חיים ובפועל כמעט תמיד דורשים זאת. יש לנו בעיה ביטוחית, כי נכים לא מקבלים ביטוח חיים ויש פה עניין של אכיפה. מותר לא לתת רק למי שתוחלת החיים שלא לא מאפשרת בגלל מוגבלותו. הדירה זה לא באמת בטוחה, בפועל לא מפנים, מספר הפינויים הוא לא יותר מ- 65%".
נציג איגוד חברות הביטוח, גיל סלומון: "חברות הביטוח זה עולם עסקי שיש בו ניהול סיכונים זה לא גמ"ח. הצעת החוק הזו דחפו אותנו אליה. בא בן אדם ומבקש משכנתא, הדירה היא של הבנק. יש פה רצון להגיע להגנה על הסיכון של הבנקים".
נציג אגף התקציבים באוצר, יובל טלר חסון, הביע הבנה לבעיה, אך ציין ש"נדרש בנושא הזה סיוע הן מצד הבנקים והן מצד חברות הביטוח ואז אנחנו נוכל גם לספק מידה מסוימת של ערבות". סגן בכיר לחשב הכללי באוצר, ויקטור וייס, הביע נכונות לסייע במציאת פתרון, אך גם הוא קרא להתגייסות הרגולטורים המפקחים על הבנקים ועל חברות הביטוח, בנק ישראל ורשות שוק ההון, להיכנס לעובי הקורה. "יתכן שצריך לייצר מוצר ביטוחי שכרגע אין, שייקצר את פרק זמן ההכשרה ויאפשר עם או בלי חיתום להעניק ביטוח לאותם בעלי מוגבלויות".
נציגת רשות שוק ההון, שלי סבן: "חברת הביטוח אם היא מוכרת ביטוח בהפסד לחולה, אז היא סופגת את זה. אנחנו תומכים בבקשה לאוצר לסבסד את עלות הביטוח".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, סיכם באומרו, כי "כולם צריכים להיות שותפים בפתרון הבעיה: הבנקים, חברות הביטוח והמדינה, היא זו שנותנת רישיונות ולא יכולה לומר נחפש פתרון". גפני אמר לנציגי המדינה, כי הוא "נותן להם שבועיים לחזור לוועדה עם הצעה קונקרטית לפתרון, אחרת יילך על חקיקה אגרסיבית. אנחנו לא יכולים לסבול עוד את המצב הזה שנכה לא יקבל משכנתא. זה כתם על המדינה, זה כתם על החברה כולה וחייב להימצא פתרון".