רשות ניירות ערך שיגרה מכתב שהופץ אתמול לחברות העוסקות בתחום האופציות הבינאריות , ובמכתב נמסר כי הרשות לא תיתן כלל רישיון לשיווק אופציות בינאריות בישראל. בזירות אולי ציפו לנוקשות מצד רשות ניירות ערך, אך נראה שלא לביטול כולל של התחום. לפי הכתוב הרשות החליטה שלא להעניק רישיון לזירות המסחר לשווק את האופציות, מבלי לסייג בסוגי הלקוחות. בעבר הוערך כי הרשות תגביל את סוגי המשקיעים שיכולים לעסוק באופציות בינאריות, אך הכוונה היא לאסור באופן מוחלט על מסחר בתחום האופציות הבינאריות.
על פי הכתוב בגלובס במכתב נמסר לזירות – "מדובר במכשיר שנראה כי הפיקוח לא יכול להיות אפקטיבי בעניינו. בשל מאפייני המכשיר ומאפייני הזירה, השירות דומה במהותו למשחק הימורים. לדעת הרשות המשך פעילות של אופציות בינאריות בזירות מפוקחות עלול לפגוע לא רק בלקוחות הזירות אלא במוניטין השוק בכללותו".
ביקורת נגד החלטת הרשות
עם זאת, יש ביקורת לטענת הרשות. בכלכליסט, מובאים דבריו של עו"ד דותן ברוך, שותף וראש מחלקת אינטרנט במשרד ברנע ושות': "אם עוד קודם לכן שקלה רשות ניירות ערך להגביל במידה משמעותית את הלקוחות שיהיו רשאים לסחור באופציות בינאריות, ההתפתחות האחרונה סוגרת לחלוטין את התחום של האופציות הבינאריות בישראל, תוך שרשות ניירות ערך מביעה למעשה חוסר אמון מוחלט במוצר הזה, ואף רואה באופציה בינארית כמקבילה להימורים. לפי הידיעות שהתפרסמו באתרים השונים, רשות ניירות ערך טוענת כי אופציה בינארית היא מוצר מורכב וקשה לתמחור. קשה להבין את הטענה הזו: מעצם טיבה, אופציה בינארית היא מוצר פשוט ביותר, משום שההחזר ביחס אליה נקבע באופן בינארי (כן או לא). גם התמחור שלו ברור ביותר ומוצג בבהירות ללקוחות.
"ההקבלה להימורים גם היא לא ברורה; הן באירופה והן בארה"ב רואים באופציה בינארית מוצר פיננסי, המוסדר על ידי הרשויות הפיננסיות השונות בכל מדינה ומדינה. קשה להבין את עמדתה של רשות ניירות ערך מדוע דווקא בישראל ייראו באופציה בינארית כמוצר הימורים, ומדוע לא ניתן ללמוד מן התובנות, הניסיון והמציאות המשפטית הרגולטורית במדינות שהן מתקדמות ביותר בתחום הרגולציה הפיננסית".
הטענות של ברוך ושל אחרים הן שאולי יש מקום להגביל את חלק מהאופציות, בעיקר אופציות שהמרכיב ההימור בהן גבוה (אופציות שישים שניות), אך לא את כל שוק האופציות הבינאריות. זאת ועוד- לטענתם, אם התחום ייצא אל מחוץ לתחום הרגולציה בארץ, הרי שבסופו של דבר זו בריחה מאחריות של הרשות – הרשות מבקשת למנוע למשקיעים הפסדים ומתכוונת למנוע מהחברות האלו לפעול כאן, אבל המשקיעים יכולים עדיין לסחור באופציות בינאריות בחו"ל נטולות פיקוח ורגולציה.
פרופ' שמואל האוזר יו"ר רשות ניירות ערך, דיבר בכנס של כלכליסט והיה נחרץ בקשר להשקעות של הציבור כשהמסר שלו בתמצית – תשקיעו בבורסה, אל תשקיעו במקומות לא מפוקחים, הוא הסתייג מסוגי ההשקעות שאינן דרך הבורסה, והוא הזהיר מפני הצעות מפתות. הוא בעצם אומר לאנשים – תשקיעו דרך חברות מפוקחות ומאושרות על ידנו, ובמכשירים שמפוקחים על ידנו – תעודות סל, קרנות נאמנות, מניות ועוד.
"בני אלון בן ה3, התחבט בשאלה קשה: למה כדאי להתחפש?" התחיל האוזר את נאומו בכנס כלכליסט, "האם להתחפש לספיידרמן או לסמי הכבא? השבתי לו בשאלה למה אתה לא רוצה להתחפש לזאב מכיפה אדומה? אבל הוא היה בשלו – ספיידרמן או סמי הכבאי. הזאב מפחיד הוא אמר, ובסוף בחר להיות ספיידרמן. האמת שאני מבין אותו. ספיידרמן עם כוחות על יכול להיות רגולטור די אפקטיבי. בטח יותר מרגולטור שכל תקנה שלו צריכה אישור מראש של הכנסת.
ג'ונגל של השקעות מסוכנות
"יש כיום ג'ונגל ההשקעות הלא מפוקחות שכוללות את זירות המסחר ומיזמים אינטרנטים שמציעים ומבטיחים למשקיעים תשואות גבוהות מבלי להכיר ומבלי לציין את הסיכונים הכרוכים בהם.לצערי, ישנם היום יותר ויותר מיזמי השקעה שפונים לציבור בהצעות מפתות. הם מתחפשים לסבתא חביבה וחייכנית ומבטיחים למשקיעים סוכריות בדמות תשואות פנטסטיות. אבל מאחורי החיוך, מסתתרות שיניים חדות המשחרות לטרף המשקיעים התמימים. לא מדובר במקרה אחד או שניים. יש היום עולם שלם של השקעות, שהוא מסוכן, לעיתים דומה להימורים, שמתחפש להשקעות, ואלה נעשות במחשכים. עולם שלם של השקעות שמבטיחות רווחים קלים מבלי להכיר את הסיכונים הכרוכים בהן.
"המשקיעים במקרים רבים נמצאים באפילה מוחלטת לגבי הסיכונים הכרוכים בהשקעות האלה, והם לא מבינים את האינטרסים של הגופים שמולם הם פועלים. המשקיעים מתבשמים מהרווחים שמחולקים בשנים הראשונות להשקעה. הכל נראה טוב. הכסף דופק כמו שעון. ועיניהם עצומות מלראות את הברוך שמחכה להם ממש מעבר לפינה. העניין הוא שמפעילי הג'ונגל חושבים, את מה שמקובל לחשוב, שבג'ונגל כמו בג'ונגל יש חוקים משל עצמו. ובכן, הם טועים. במדינת ישראל יש חוק אחד. והחוק הזה חל על כולם. ומי שלא הבין את זה עד כה, יבין את זה בקרוב. אנחנו מתכוונים לעשות סדר בג'ונגל. אנחנו פועלים לשפוך אור על עולם ההשקעות הזה".
תשקיעו בבורסה
"חלק מהאמצעים שאנחנו נוקטים השתיקה יפה להם. הפעילים בג'ונגל יודעים שבלב שוק ההון ישנה שמורה, ישנה וילה, היא הבורסה. בבורסה ישנם כללים ברורים, שקיפות למשקיעים וכללי ממשל תאגידי שמחייבים את השחקנים. בוודאי שבבורסה ישנם סיכונים. אבל המשקיעים מודעים לסיכונים ומסוגלים לקבל החלטות השקעה מושכלות. הבורסה היא מקום מפוקח – החברות מפוקחות, הגופים המנהלים מפוקחים, המסבחר מפוקח. אז מה עושים פעילי הג'ונגל? מנסים להסתנן לשמורה. מספרים סיפורים למשקיעים כאילו הכל אצלם מפוקח. הכל שקוף. הכל גלוי. ובכן, אחד הדברים שאנחנו עושים, הוא למתוח קו מפריד וברור בין הג'ונגל לבין השמורה. אנחנו פועלים לחשוף לעיני כל את המיזמים שמתחפשים להשקעות השקעה לגיטימיות. אנחנו מבקשים לא לאפשר למסתננים לא לגיטימיים להסתנן לשוק ההון המפוקח. הציבור ידע היטב אם הוא בשמורה או אם הוא בג'ונגל".
ומי אשם בפיתויים האלו? "במידה רבה, סביבת הריבית הנמוכה בשווקים הפיננסים של היום גורמת למשקיעים להתפתות ולהיכנס לג'ונגל ההשקעות הללו", אומר האוזר, "משקיעים מתפתים להשקיע לעיתים במקסמי שווא שמבטיחים רווחים קלים או מבטיחים תשואה מובטחת גבוהה. אנחנו כולנו יודעים שאין ארוחות חינם ולכן הרשות פרסמה אזהרה מהשקעה במיזמים שלא פרסמו תשקיף. המשקיעים בכל זאת מתפתים להשקעות מסוג זה ולכן דרושה התערבות מצד הרגולטורים. ניהול הכסף מגדיל את ההסתברות להונאות. לכן חשוב להגביר את מודעות הציבור לסכנות שכרוכות בהשקעה בהשקעות לא מפוקחות. וכך בכוונתנו לעשות".
"החלק השלישי והמרכזי של הפעולות בהם אנחנו נוקטים הוא טיפול בג'ונגל עצמו ובפעילים בו שעוברים על החוק. עולם הטכנולוגיה ועולם ההשקעות הדיגיטלי מטשטש לעיתים גבולות בין מותר לאסור. זה מחייב אותנו, בין השאר, להתמודד עם מיזמים אינטרנטיים למיניהם בהגנה על ציבור המשקיעים, ובכלל זה: מיזמי השקעה כגון: נדל"ן בישראל (כולל תמ"א 38); נדל"ן בחו"ל; השקעה בהייטק; הלוואות P2P, זירות סוחר כגון: מט"ח ונגזרי מט"ח; מניות, אופציות בינאריות, מניות ועוד".
האוזר המשיך והסביר את המקומות המסוכנים למשקיעים – "המכנה המשותף לכל המיזמים הצעה להשקיע או לסחור לעשיית רווחים קלה ונטולת סיכונים לכאורה. הסיכונים האפשריים בהשקעות שאינן מפוקחות כוללים: היעדר גילוי נאות; היעדר ממשל תאגידי; מרמה והונאה; חוסר יציבות פיננסית; היעדר בקרות ומנגנונים לצמצום סיכונים. מבחינת הרשות, השאלה הראשונה היא, האם המיזמים הללו חוסים תחת הפיקוח של רשות ני"ע. האם מדובר בניירות ערך? האם ההצעה מופנית אל ציבור הכולל 35 ניצעים או יותר? ובמלים אחרות: האם ההצעה מחייבת פרסום תשקיף? האם הפעילות מהווה השקעה משותפת בנאמנות? זירת סוחר? האם הפעילות צריכה להיות כפופה לתנאים ולמגבלות הקבועים בחוק הייעוץ?
"לצורך בחינת השאלות הללו, הרשות נדרשת ל: ניטור מיזמים הפועלים בשוק; ביצוע בדיקות משפטיות בשאלת ההצעה לציבור; ביקורות עומק; מתן הוראה למיזם להפסיק פעילות לא חוקית; פנייה לבית המשפט לצו מניעה לפעילות מיזם המפר את החוק; ובמקרים המתאימים לנקוט בהליכי אכיפה פלילית או מנהלית. אני מבקש להמחיש לכם את הבעיות שהרשות ניצבת בפניהן בכל אחת מסוגי הפעילויות הללו.
"לגבי מיזמי השקעה בנדל"ן: בכל אחד מהמקרים עולה שאלת הסמכות. לעיתים קרובות גם כשהרשות מצויידת בחוו"ד משפטית שיש לה סמכות לאכוף את הפרות אחד החוקים מכוחם היא פועלת, העניין עדיין נדון בבימ"ש. בפרשת קדם, לדוגמא, דובר בפעילות עסקית שכוללת: הלוואות מהציבור למימון פרויקטים תמ"א 38.טענת הרשות: מדובר בהצעה של ני"ע ולכן הפעילות של קדם חוסה תחת חוק ני"ע והיה עליה לפרסם תשקיף; טענת החברה: לא מדובר בנייר ערך; בית המשפט העליון קבע: מדובר בהצעה של ניירות ערך לציבור המחייבת פרסום תשקיף.
"פרשות נוספות בתחום זה שניתן לגביהן פרסום הן: טפירו וקלע. בכל אחת מהפעמים הללו, עלתה לדיון שאלת הסמכות של רשות ני"ע לפקח ולאכוף את הפרות החוק. ואני מבקש להדגיש, רק כאשר השתכנעה הרשות שפעילות עסקית של חברה היא תחת הפיקוח של רשות ני"ע, לרשות יש סמכות לחקור גם עבירות שקשורות למרמה והונאה.
"לגבי זירות סוחר: התקנות עברו בכנסת בחודש אוגוסט 2014. עפ"י החוק, החברות היו צריכות להגיש בקשה לרישיון עד לחודש מאי 2015. חברות שהגישו בקשה לרישיון, רשאיות לפעול בישראל, אך הן אינן מפוקחות. חברות שלא הגישו רישיון, אינן רשאיות לפעול בישראל וניתן לפעול כנגדן. עד היום 21 חברות הגישו בקשת רישיון עד ליום התחילה. 4 מתוכן ביקשו לפעול בתחום האופציות הבינאריות. מתוך ה- 21 בקשות נותרו כיום 17 בקשות; עד כה 3 חברות חזרו בהן וביקשו למשוך את בקשת הרישיון במהלך תהליך בדיקת הרישיונות; הרשות דחתה בקשת רישיון של חברה נוספת מטעמי מהימנות. בתקופה הזו, היתה ועודנה פעילות אכיפה נמרצת של הרשות ובכלל זה:
- יו טרייד – ניהול תיקים ללא רישיון;
- Trade Marker – בקשה נדחתה מטעמי מהימנות;
- USG Capital – ניהול תיקים ללא רישיון;
- די. ג'י. אי מדיה בע"מ – הליך מנהלי – ניהול זירת סוחר ללא רישיון;
"גם במקרים אלה, כמו תמיד, מקור הסמכות של רשות ני"ע נובע, בין השאר, מהעובדה שזירת מסחר נוהלה ללא רישיון או בשל ניהול תיקים ללא רישיון. לעניין זה צריך להדגיש שזירת סוחר עפ"י החוק איננה רשאית לתת שירותים של ניהול תיקים. לקראת תחילת הפיקוח, זירות הסוחר תידרשנה ל: דיווח – דוחות כספיים ודוחות נוספים; השלמת תקנונים –ניגודי עניינים, תנאי מכשירים פיננסים, תיאור המוצר, בטוחות ועוד; וכן תהיינה דרישות להשלמת הון עצמי ונזילות. חברות שלא תעמודנה בדרישות הללו, לא תקבלנה רישיון. בנוסף, לפני שבוע, הרשות החליטה לאסור על חברות בעלות רישיון לסחור באופציות בינאריות משום שהמסחר בהן דומה להימורים.איך ייראה ענף זירות הסוחר בעולם מפוקח? יהיה איסור פעילות ללא רישיון; מגבלות מינוף; טיפול בניגודי עניינים; שמירה על כספי לקוחות; חובת התאמת הפעילות בזירה ללקוח; מגבלות על פרסום ושיווק; דרישות הון עצמי ונזילות; חובת שמירת מסמכים ורישום עסקאות; חובת דיווחים ללקוח, ולרשות.
"ולבסוף, אני מבקש שוב להדגיש, רק במקרים של הפרה של אחד החוקים עליהם מופקדת רשות ני"ע, הרשות רשאית לבחון גם מקרים של מרמה והונאה. כשמתגלים המקרים הללו, הרשות פועלת באופן נמרץ לאכיפת החוק. הדבר נכון הן למיזמי ההשקעה בנדל"ן והן לגבי זירות סוחר. במקרים הללו כפי שאמר ברק כשדיבר על הוילה בג'ונגל, צריכים וחייבים להיות דרוכים כל הזמן, חדים, נחושים, מדויקים, כדי שנוכל לפעול אם צריך. אני סבור שהסיכונים הכרוכים בהשקעות לא מפוקחות מחייבים לשקול גם הרחבת סמכויות הרשות כדי להרחיב את ההגנה על משקיעים גם במקרים של הצעות לציבור שאינן נופלות תחת חוקי ני"ע השונים עפ"י הוראות החוק היום, אך ראוי שתהיינה בגדר הסמכויות של הרשות לטובת המשקיעים. אנחנו רוצים להציב שלטים בשבילי הג'ונגל הזה כדי להזהיר את הישראלים שלא עומדים בפיתויים ומוציאים חסכונותיהם להשקעות מחוץ ל"וילה", היזהרו לכם!!! אתם בג'ונגל!!! אבל אנחנו לא נסתפק רק בהצבת שלטים, אנחנו רוצים לעשות סדר בג'ונגל ההשקעות הלא מפוקחות!!!".
מס שבח ומס רכישה מעשירים את קופת המדינה; אולי זו הסיבה שהמיסים גבוהים ומחירי הדירות גבוהים
סיכום תקבולי המדינה בשנת 2015 מעלה תמונה לא מפתיעה – מיסי הנדל"ן, לרבות מס שבח, מס רכישה, והמע"מ מסתכמים בסכומי עתק – היקף הגבייה של מע"מ על דירות חדשות מסתכם ב-7.6 מיליארד שקל – גידול של כ-30% לעומת שנת 2014. גביית המסים הישירים על עסקאות נדל"ן – מס שבח ומס רכישה, עלתה ב-36% בשנת 2015 ל-10.6 מיליארד שקל. סה"כ הכנסות המדינה ממיסוי נדל"ן – 18.2 מיליארד שקל בשנה.
כן, הממשלה אמנם מעוניינת בהוזלת מחירי הדירות, אבל זה גם משרת אותה, זה מעשיר את הקופה שלה, אלמלא מחירי הדירות והיקף העסקאות הגדול, היו חסרים לה עוד כמה מיליארדים טובים בשנה. אחרי הכל – תחשבו על כך, אם המדינה באמת רוצה להוזיל את מחירי הדירות, היא יכולה לעשות זאת דרך המע"מ, במקביל לגלגול ההטבות על הרוכשים (וזה אפשרי, אבל לא כפי שהציע לפיד); אפשר גם לקבוע חלון של שנה למכירת דירות בלי מס שבח כלל, וזה יעודד מכירות מוגברות בשוק הדירות. יש הרבה דרכים, חוץ ממחיר למשתכן שמיושם עכשיו והשפעתו הכוללת, מוטלת בספק, להוזיל את מחירי הדירות באופן גורף (ולא כמו תוכנית מחיר משתכן שפועלת להוזלה מעין חד פעמית לקבוצה מצומצמת).
אז אולי כל הסיסמאות על להוזיל את מחירי הדירות, הם רק הצגה? אחרת כבר היו באמת עושים את זה, אולי פשוט זה נוח לקבל כזאת בוכטה של כסף כל שנה, בלעדיה החור התקציבי היה הרבה יותר גדול.
היקף עסקאות רכישה של דירות חדשות – 64 מיליארד שקל
כך או אחרת, גביית המע"מ על דירות חדשות וגביית מסי הנדל"ן הישירים (מס שבח ומס רכישה) תרמו יחדיו כ-30% מסך הגידול בגביית המסים ב-2015 – פי חמישה ממשקלם בהכנסות בשנה שלפני כן. מעבר לכך, הגבייה משני רכיבי המס האלו ב-2015 הייתה גבוהה בחצי אחוז תוצר לעומת המחצית השנייה של העשור הקודם, כאשר התחילה הגאות בשוק. מסי הנדל"ן האלה היוו אז כ-4% מסך גביית המסים, ומשקלם עלה ל-6.7% מסך הגבייה ב-2015 וזה המון.
במהלך שנת 2015 שווי העסקאות בדירות חדשות נאמד ב-64 מיליארד שקל – עלייה חדה של 60% ביחס לשנה קודמת. עלייה הנובעת מגידול חד (56%) במספר העסקאות וגידול של 2% במחיר העסקה הממוצע. הגידול במספר העסקאות הושפע, בין היתר, מסיום תקופת ההמתנה לתוכנית "מע"מ אפס", שבעצם הקפיאה את השוק – אנשים חיכו למע"מ אפס ובינתיים לא רכשו, ואז כשהתוכנית ירדה מסדר היום, הם קנו דירות והקפיצו את מחזורי העסקאות ואת המחירים.
כמו כן, משקיעים בדירות להשקעה האיצו את הרכישות שלהם לפני העלאת מס הרכישה שהיה במהלך השנה החולפת. העלייה המצטברת בכמות העסקאות ובמחירי הדירות הגדילה את ההכנסות משני רכיבי המס שנסקרו לעיל מהיקף ממוצע של כ-1.1 אחוזי תוצר במחצית השנייה של העשור הקודם, בתחילת הגאות בשוק הדיור, לשיא של 1.6 אחוזי תוצר ב-2015. פער זה שווה ערך לתוספת של כ-6 מיליארד שקלים להכנסות ממסים ב-2015.
הגאות בשוק הדיור עשויה לתרום לגידול בהכנסות המדינה בדרכים נוספות. בבנק ישראל מסבירים כי אין אפשרות להעריך ישירות את התרומה העקיפה להכנסות המדינה, אבל התרומה הזו נובעת משורה של סעיפים לרבות – גביית מס ההכנסה על שכר המועסקים בענף הבינוי. תשלומי מס ההכנסה על השכר בענף ב-2015 מוערכים בכ-3 מיליארד שקל (כרבע אחוז תוצר), והם מהווים קרוב ל-6% מסך הגבייה של מס זה (משכירים וממנהלים). זאת לעומת משקל של כ-4% באמצע העשור הקודם.
מעבר לכך, קיימת תרומה גם דרך גביית מס החברות על רווחי החברות הפועלות בענף – תוצר ענף הבינוי הסתכם ב-2015 בכ-55 מיליארדי שקלים והוא היווה 7.6% מסך תוצר המגזר העסקי, זאת לעומת משקל של כ-6% באמצע העשור הקודם . הגידול במשקל זה עשוי לרמז גם על גידול במשקל הגבייה של מס החברות מרווחי העוסקים בענף, אך אין בידינו נתונים להעריך את ההכנסה הזאת.
תרומה נוספת להכנסות המדינה מגיעה דרך גביית מע"מ על התשומות ושירותי הבנייה בדירות חדשות שלא למכירה, וכן הגאות בשוק הדיור תורמת להכנסות ממסים מענפים המספקים שירותים או חומרי גלם לענף הבנייה, ומסייעת גם להכנסות הרשויות המקומיות (הגובות היטלי השבחה).
למדריכים:
קבוצות רכישה – יתרונות וחסרונות
הבנק הבינלאומי מציע ללקוחות הבנק פיקדון מובנה דולרי ל-18 חודשים בתוספת מענק המותנה בעלייה ובתנודתיות של סל מניות מובילות מסקטורים שונים. המניות נסחרות בבורסה האמריקאית. הסל המורכב מהמניות הבאות, כאשר לכל מניה משקל שווה – SALESFORCE.COM INC, ELECTRONIC ARTS INC, AMAZON. COM INC, NETFLIX INC, GENERAL ELECTRIC CO, GENERAL MOTORS CO, DELTA AIR LINES INC, AMERICAN AIRLINES GROUP INC, GILEAD SCIENCES INC, BIOGEN INC.
בבינלאומי מסבירים במה המענק מותנה ומתי הוא יתקבל (בחלקו או במלואו) –
- נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 30% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 30.3.16).
- תקופת הבדיקה הינה בת 17 חודשים, החל מיום 31.3.16 ועד ליום 30.8.17, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.
ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:
– במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).
– במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 2% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).
שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").
תנאי המענק – במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 100% משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 30.00% (לא כולל).
אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום 18 חודשים ללא מענק.
קרן הפיקדון מובטחת. אבל חשוב להדגיש – אתם צריכים להבין מי באמת מבטיח אותה – האם זה הבנק עצמו ואז זה ביטחון גדול, או יצרן המכיר (שמשווק לבנק) ואז תלוי כמובן באיתנותו הפיננסית של היצרן, כבר היו דברים מעולם והיו גם יצרנים ומשווקים שהתמוטטו.
מעבר לכך, כשאוטמרים לכם שהרצפה מובטחת, מדובר כמובן בהשקעה הנומינלית שלכם, אלא שהשקעה נומינלית מגלמת הפסד ריאלי. אם תקבלו בעוד שנה וחצי את ההשקעה שלכם בערכים נומינליים בעצם הפסדתם באופן ריאלי את עליית המדד או את החלופה / האלטרנטיבה. עם זאת, האלטרנטיבה היא סביב האפס כך שההפסד האלטרנטיבי הוא נמוך במיוחד.
לאחרונה משיקים הבינלאומי ולאומי פיקדונות מובנים שונים על מניות בארה"ב, כאן, תוכלו למצוא את הפיקדונות המובנים החדשים.
כנסו כאן לפרטים מלאים על הפיקדון
בנק לאומי מציע פיקדון מובנה על מניות צריכה. מדובר בפיקדון מובנה שקלי לשנתיים וחצי מותנה בשינוי סל מניות צריכה. הפיקדון יחל ב-28 במרץ 2016 (עד 28 בספטמבר 2018) והוא יהיה מותנה במניות הבאות (משקל של 10% לכל מניה) – Best Buy Co Inc, DG UN Dollar General Corp, GPS UN Gap Inc, HIBB UW Hibbett , Sports Inc, JCP UN JC Penney Co Inc, M UN Macy's Inc, PLCE UW Children's Place Inc,TGT UN Target Corp, URBN UW Urban Outfitters Inc, WMT UN Wal-Mart Stores Inc.
הפיקדון המובנה הוא עם קרן מובטחת, כלומר ההשקעה הנומינלית מובטחת. זה לא אומר כמובן שלא יכול להיות הפסד ריאלי – אם אחרי השנתיים וחצי האלו המשקיעים יקבלו רק את ההשקעה הנומינלית הרי שהם הפסידו את התשואה הריאלית, את עליית המדד בתקופה הזו ואת החלופה/ האלטרנטיבה. ובכל זאת – בתקופה של ריבית אפסית הרי שמדובר על הפסד פוטנציאלי קטן.
מצד שני, קיים אפסייד – מענק שמותנה בהתנהגות המניות בסל. קבלת המענק ושיעורו תלויים בהתנהגות סל המניות במהלך התקופה, כמפורט להלן. הריבית המותנית צמודה לשע"ח דולר/שקל. במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כדלהלן:
- לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 40% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה.
- במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית.
- במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 1% למשך תקופת הפיקדון.
- המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. השתתפות של 100% בשיעור השינוי של סל המניות. בכל מקרה, קרן ההשקעה מובטחת על ידי בנק לאומי בתום תקופת הפיקדון.
- הריבית המותנית צמודה לשע"ח דולר/שקל
בבנק לאומי מאפשרים להשקיע בפיקדון רק בסכום של 15 אלף שקל ומעלה. בבנק מדגישים את אלמנט המיסוי – "מיסים, היטלים ותשלומי חובה על פי כל דין או הוראה, הרווחים שהופקו או שנצברו מיום פתיחת הפיקדון בהם יהיו המפקידים חייבים, ינוכו במקור ע"י הבנק כדלהלן: – אם לא קרה אירוע מזכה ריבית לכל המניות: ניכוי מס במקור ליחיד תושב ישראל – 25% מהרווח הריאלי, ניכוי מס במקור ליחיד תושב חוץ- פטור מניכוי מס במקור – אם קרה אירוע מזכה ריבית לכל המניות: ניכוי מס במקור ליחיד תושב ישראל – 15% מהרווח הנומינלי. ניכוי מס במקור ליחיד תושב חוץ- כמו יחיד תושב ישראל.
בבנק מדגישים כי הפיקדון הריבית השקלית היא 0.1% ולכן הסיכון שבאיבוד תשואה הוא קטן במיוחד – "בפיקדון המובנה קיים פוטנציאל להשתתפות בעליית סל מניות מבלי לסכן את קרן ההשקעה. קרן ההשקעה מובטחת בפירעון", כותבים בלאומי ומוסיפים – "אפשרות להפסד הכנסה בהשוואה להשקעה חסרת סיכון. לצורכי אינדיקציה, הריבית השקלית השנתית חסרת הסיכון שפורסמה על ידי הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בתחילת מרץ היא 0.1%"..
עם זאת, קיימים גם חסרונות למוצר המובנה – אין נזילות במהלך התקופה, לא ניתן לפרוע את הקרן (אין נקודות יציאה כמו בפיקדונות רגילים). מעבר לכך, חשוב לדעת שאם מתרחשים אירועים מסוימים (מיזוג, הצעת רכש, פירוק וכו') הבנק רשאי לבצע שינויים והתאמות בתנאי הניהול של הפיקדון, במחירי מניות מבין המניות שבסל המניות, בריבית, לרבות אי תשלום ריבית כלל ו/או החלפת מניות ו/או פירעון מוקדם של הפיקדון ו/או הריבית ועוד, הכל כאמור בתנאי הניהול של הפיקדון. כמו כן, חשוב לדעת – הפיקדון המובנה לא ישלם דיבידנדים, וזאת למרות שצפוי כי המניות המרכיבות את סל המניות יחלקו מעת לעת דיבידנד. המשמעות היא שהמשקיעים כאילו סופגים את שיעור הדיבידנד, שכן מחיר המניה מתואם אחרי החלוקה לסכו הדיבידנד, כלומר המיר יורד בהתאמה, כך שיש על הסל סוג של הפסד מובנה שצריך לקחת אותו בחשבון בשיקלול ההסתברויות לתשואת המניות בתיק וקבלת המענק.
מה זה ניכוי שוברי כרטיסי אשראי? והאם זה חלק מהוצאות המימון? ואיך זה שהוצאות המימון של ראלקו מסתכמות ב-10 מיליון שקל כשהתחייבויות הפיננסיות במאזן מסתכמות ב-38 מיליון שקל?
הוצאות המימון השנתיות של ראלקו, יבואנית ומשווקת מוצרי החשמל והאלקטרוניקה, הסתכמו בשנת 2015 ב-10 מיליון שקל, לעומת 9 מיליון שקל בשנה קודמת. אבל, כשבוחנים את המאזן ומחפשים על מה היא בעצם שילמה ריבית של 10 מיליון שקל, מתקשים למצוא.
האשראי השוטף של החברה מתאגידים בנקאיים (במסגרת ההתחייבויות השוטפות) מסתכם ב-27.7 מיליון שקל בסוף 2015, כשבתחילת 2015 הוא עמד על 38.5 מיליון שקל – בדוחות לא ניתן הסכום הממוצע של האשראי על פני השנה, אבל ניתן להניח שהוא איפשהו בין שני הסכומים האלו.
אבל, יש לחברה התחייבויות פיננסיות נוספות – תחת סעיף ההתחייבויות השוטפות יש גם חלויות שוטפות בגין הלוואות לזמן ארוך בסך של 2.5 מיליון שקל (בתחילת שנת 2015 היה חצי מיליון שקל), וכן יש לחברה הלוואות לזמן ארוך שמסתכמות ב-7.8 מיליון שקל (ובתחילת השנה הסתכמו ב-1.1 מיליון שקל).
אשראי שלא נמצא בדוחות
ההתחייבויות הפיננסיות האלו מסתכמות לסך של 38 מיליון שקל בסוף 2015 (לעומת כ-40 מיליון שקל בתחילת השנה), והן בטח לא מסבירות הוצאות מימון של 10 מיליון שקל, הן עשויות להסביר במקרה של ריבית גבוה מאוד סדר גודל של 3-4 מיליון שקל , רחוק מאוד מהוצאות המימון של החברה. אז מה מסביר את הוצאות המימון?
מסתבר שיש לראלקו אשראי שלא נמצא בדוחות. ההלוואות והאשראי השוטף מהבנקים לא מבטאים את כל ההתחייבויות הפיננסיות של החברה. לראלקו אשראי שוטף נוסף שנובע מהפעילות העסקית – ראלקו מייבאת סחורה מספקים שונים וכדי להבטיח להם את התשלום היא מעבירה לחלק מאותם ספקים מכתבי אשראי דוקומנטארי מהבנקים, שבמילים פשוטות אמורים להבטיח את התשלום לספקים. כלומר, הספק מקבל ערבות שהתשלום ישולם לו (אחרת הוא לא יספק את הסחורה), והערבות/ מכתב אשראי הזה עולה כסף – זה גם סוג של מימון וזה נרשם במסגרת הוצאות המימון.
מסגרות האשראי של ראלקו, הכוללות גם את האשראי הדוקומנטארי מסתכמות ב-170 מיליון שקל, הרבה מעבר לאשראי ולהלוואות השוטפות. לא תמיד הן מנוצלות במלואן, אבל ברור שהאשראי הכולל הממוצע עולה על היקף האשראי בספרים.
ועדיין – זה לא מסביר הוצאות מימון של 10 מיליון שקל. מהדוחות של החברה מתברר שהוצאות המימון שנובעות מהאשראי הבנקאי (הכולל) מסתכמות בכ-5.6 מיליון שקל, כלומר קיים עדייו פער לא מוסבר של 4.4 מיליון שקל. הסבר חלקי לפער הזה הוא הפרשי השער.
החברה מייבאת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה והשינויים בשער החליפים עלולים לעלות לה ביוקר – ולהמחשה נניח שהיא רכשה מוצרים ב-1 מיליון דולר כשהדולר היה 3.8 שקל, אבל במועד התשלום לספק הדולר 4 שקלים. ההתחייבות לספק עלתה מ-3.8 מיליון שקל (1 מיליון דולר כפול שע"ח של 3.8 שקל לדולר) ל-4 מיליון שקל (1 מיליון דולר כפול שע"ח של 4 שקל לדולר), והעלייה הזו היא כתוצאה מהפרשי שער והיא נזקפת להוצאות המימון. לראלקו היו הפרשי שער בסך של 1.4 מיליון שקל בשנה שעברה, וזה כמובן חלק מאותם 10 מיליון שקל.
ניכוי שוברי אשראי
ועדיין – קיים פער של 3 מיליון שקל והוא מוסבר בניכיון שוברי האשראי. הנהלת ראלקו מספרת בדוח הדירקטוריון כי חלק מאוד משמעותי של העסקאות למכירת מוצרי החשמל והאלקטרוניקה לצרכנים , משולם בכרטיסי אשראי במסגרת עסקאות תשלומים – ככה רוכשים מוצרים כאלו כבר שנים רבות, והשיטה הזו "מתגלגלת" גם ליבואני ויצרני מוצרי החשמל, לרבות ראלקו – "רשתות השיווק והסוחרים מעבירים את שוברי האשראי בגין רכישת המוצרים על ידי לקוחותיהם לחברה", כותבים מנהלי ראלקו ומוסיפים -"באופן שלמעשה החברה נדרשת למימון ביניים עד לקבלת מלוא התמורה בגין רכישת המוצרים. חלופה אפשרית לניכיון סכומי כרטיסי האשראי המתקבלים אצל החברה, הינה קבלת מסגרות אשראי (בהיקפים משמעותיים כפועל יוצא מכך שמרבית המכירות מתבצעות בכרטיסי אשראי) מתאגידים בנקאיים שיאפשרו מימון ביניים עד לקבלת סכומי האשראי כאמור (התמורה). למיטב הערכת החברה, קבלת מסגרות אשראי כאמור עשויה להביא לגידול בהוצאות המימון, בהשוואה להוצאות המימון שהינן פועל יוצא של ניכיון סכומי אשראי. זאת ועוד, עם ביצוע פעולת הניכיון מועבר חלקו המהותי של הסיכון בגין יתרת שוברי האשראי שנוכו וטרם נפרעו מהחברה לספק שירותי הניכיון, למעט רכיב סיכון מהיתרה כאמור בו נושאת החברה".
במילים פשוטות, ראלקו מספקת ימי אשראי לקוחות גבוהים והיא צריכה מימון לאשראי הזה – החלופה של הלוואה/ אשראי מהבנק יקרה מבחינתה, ואז היא פונה לניכיון שוברי אשראי שזה מאותה המשפחה של ניכיון שקים/ פקטורינג ואיגוח. החברה בעצם "מוכרת" את השוברים האלו בתמורה לסכום קטן יותר שמבטא את הריבית בתקופה ואת הסיכון , ורק להמחשה – נניח שנמכר מקרר ב-4 אלף שקל, והתשלום הוא דרך כרטיס אשראי – 10 תשלומים חודשיים של 400 שקל. ונניח שראלקו מוכרת את הזרם העתידי של התקבולים החודשיים בתמורה ל-3.8 אלף שקל – הנחה על המחיר המלא בגלל הסיכון שעובר (במקרים רבים, אך לא תמיד) לרוכש החוב, ובגלל הריבית (ערך התקבולים מהוון להיום נמוך מהערך הנומינלי שלהם).
מה ההפרש בפועל בין התקבולים הצפויים בכרטיסי האשראי לסכום שמתקבל במזומן? ראלקו לא מפרטת, אבל מסבירה ששיעורי הניכיון השוטפים כוללים את מרכיב הריבית ועלות עמלת הסליקה – "שיעורי הניכיון נקבעים מעת לעת והם תלויים בשיעור הריבית במשק, גובה עמלת הסליקה אצל תאגידים פיננסיים המתמחים בכך ומספר התשלומים הנקובים בשוברים".
היקף הממסרים/ תשלומים האלו שנוכה מסתכם בסוף 2015 ב-54.6 מיליון שקל (משמעותית מעל כל ההתחייבויות הפיננסיות המאזניות של החברה) וזה כמובן ההסבר לפער בין הוצאות המימון בפועל להוצאות המימון הנגזרות מההתחייבויות הפיננסיות במאזן – בשנה כולה הסתכמו הוצאות המימון בגין ניכוי כרטיסי אשראי בסך של 3 מיליון שקל.
שינויים בדמי הניהול בקרנות של מגדל. קרן הנאמנות מגדל (0A)(!) אג"ח חברות (מספר קרן: 5104849) מפחיתה את דמי הניהול – משיעור דמי ניהול של 1.23% ל-0.55%. הקרן מנהלת כספים בהיקף של 19 מיליון שקל.
בד בבד, דיווחה חברת קרנות הנאמנות של מגדל על הפחתת דמי הניהול בקרן הנאמנות – MTF (4D) פיננסים ארה"ב (מספר קרן: 5122742). דמי הניהול השנתיים היו 0.6%, והם יתאפסו. מעבר לכך, התחייב מנהל הקרן לא להעלות את שכר מנהל הקרן בקרן, וזאת עד ליום 31.12.16. "יצוין, כי הקרן הינה קרן חדשה, אשר תחל לפעול ביום 7.3.16, לפיכך טרם נגבה בה שכר מנהל הקרן בשיעור של 0.6% האמור לעיל", מדגיש מנהל הקרן ומוסיף – "עוד יצוין, כי בהתאם להסכם הקרן, זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי מרבי השווה ל-5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, אך כאמור לעיל, החל מהמועד האמור לעיל, לא יקבל בפועל מנהל הקרן שכר בקרן, וזאת כמפורט".
לאחרונה דיווחה מגדל גם על עליות בשיעור דמי הניהול – בקרן מגדל 4A) US) מגודרת מט"ח קרן נאמנות (מספר קרן: 5116108) דמי הניהול היו 1.45% והם הועלו ל-1.85%.
בקרן מגדל (4D) שווקים מתעוררים (מספר קרן: 5131339) דמי הניהול עלו מ-1.45% ל-1.85%. בקרן מגדל (4B) יתר (מספר קרן: 5126487) עלו דמי הניהול מ-1.55 ל-1.9%; בקרן – מגדל (M.Q.MODEL (4A מניות ישראל (מספר קרן: 5131453) עלו דמי הניהול מ-1.35% ל-1.65%; בקרן מגדל ETF (0D)(!) אג"ח בינלאומי (מספר קרן: 5120548) שולשו דמי הניהול מ-0.5% ל-1.5%.
בקרן הנאמנות מגדל (0D)(!) אג"ח בינלאומי – נקובה בשקלים (מספר קרן: 5102017) דמי הניהול עלו מ-0.54% ל-0.69%, ובקרן מגדל MID CAP גרמניה – מגודרת מט"ח (4A) (מספר קרן: 5104666) דמי הניהול עלו מ-1.11% ל-1.45%.
בחודש שעבר דיווחה מגדל על העלאת דמי הניהול בקרנות המחקות. הקרנות המחקות הן הפתרון של תעשיית קרנות הנאמנות למעבר הכספים לתעשיית תעודות הסל עוקבות המדדים. הקרנות האלו הוקמו כדי להשאיר את הכסף "בבית", וכנראה שזה הצליח – 30 מיליארד שקל נשארו בבית, אם כי תעשיית תעודות הסל מנהלת מעל 100 מיליארד שקל.
הקרנות המחקות להבדיל מתעשיית הקרנות המסורתית, עוקבות אחרי מדדים בדומה לתעודות הסל (המוצרים הפסיביים). הקרנות המחקות הושקו בדמי ניהול אפס כדי להגדיל את האטרקטיביות שלהם מול תעודות הסל, כשלאט לאט הועלו דמי הניהול, אך עדיין נותרו ברוב המקרים, נמוכים.
מגדל מובילה את תחום קרנות הנאמנות עם היקף כספים מנוהל של כ-13 מיליארד שקל, ובחברה החליטו על העלאה בדמי הניהול בשורה של קרנות מחקות מאפס ל-0.15% עד 0.25%, בין היתר בקרנות הבולטות האלו – בקרן s&p 500 MTF יועלו דמי הניהול מאפס ל-0.25%; בקרנות MTF תל בונד 20,MTF תל בונד צמודות, MTF צמודות יתר ו-MTF תל בונד 60, יועלו דמי הניהול מאפס ל-0.2%; ובקרן MTF אג"ח ממשלתיות יועלו דמי הניהול ל-0.15%.
מנגד, אקסלנס שמתחרה במגדל בתעשיית הקרנות המחקות החליט שלא להעלות את דמי הניהול וכך הפך בקרנות רבות לאטרקטיבי יותר.
למדריכים:
קרנות סמארט בטא – לא כאלה חכמות
מדד הדיור עלה ב-0.1% בחודש פברואר, וזה בשעה שמדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% – זה אולי ממחיש מכל את חוסר הקשר בין הדיור לבין מדד המחירים לצרכן, וזה עוד מבלי לגעת בעובדה הפשוטה שמדד המחיריםרם לצרכן לא כולל את עליית מחירי הדיור – ראו כאן הרחבה.
מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ומדד שכר דירה עלו בפברואר ב-0.1%, כל אחד.
שירותי דיור בבעלות הדיירים – במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש פברואר 2016, נרשמה ירידה בהשוואה לחודש ינואר 2016. ירידה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים ינואר 2016 – פברואר 2016, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים דצמבר 2015 – ינואר 2016.
הלמשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן, כדי שנבין לאן הרוח נושבת, והיא נושבת למעלה. הלשכה (הלמ"ס) מפרסמת את מחירי הדירות על פי השוואת עסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2015 – ינואר 2016, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר 2015 – דצמבר 2015. בלמ"ס מצאו כי מחירי הדירות עלו ב-0.6%. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות דצמבר 2015 – ינואר 2016, לעומת דצמבר 2014 – ינואר 2015, עלו המחירים ב-7.8%. מהשוואת העסקאות נובמבר 2015 – דצמבר 2015, לעומת נובמבר 2014 – דצמבר 2014, עלו המחירים ב-7.9%.
אחזקת הדירה – מדד מחירי אחזקת הדירה עלה ב-0.2%. התייקרו במיוחד: חומרי כביסה, ניקוי והדברה (ב-2.8%), צרכי משק בית, כגון: נרות, גפרורים ושקיות (ב-2.2%) ושירותים לבית ולגינה (ב-1.6%). הוזלו במיוחד: נפט וסולר לחימום הדירה (ב-3.2%) וצבע וסיד לצביעת הדירה (באחוז אחד).
ריהוט וציוד לבית – מדד מחירי ריהוט וציוד לבית עלה ב-0.4%. התייקרו במיוחד: נרות ומפיצי ריח (ב-8.4%), פרחים וצמחים (ב-2.7%), ארונות (ב-2.1%), כלי הגשה וקיבול למטבח (ב-1.9%), מזנונים (ב-1.8%), ספה וכורסאות (ב-1.5%), שולחנות (ב-1.3%) ושידות (באחוז אחד). הוזלו במיוחד: מפות ומפיות (ב-4.4%), כלים חד פעמיים (ב-1.9%), כלים שונים לניקיון הבית (ב-1.7%), ריהוט לתינוק (ב-1.4%) וכלי מיטה, מגבות וכדומה (ב-1.3%).
מחשבון הצמדה למדדמדד המחירים לצרכן ירד בחודש פברואר ב-0.3% וזה לאחר שבחודש ינואר ירד המדד ב-0.5% ולאחר שנתיים של מדדים שליליים.
המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא אנרגיה ירדו אף הם ב-0.3% כל אחד, והגיעו ל-98.1 ו-99.6 נקודות בהתאמה והמדד ללא דיור ירד ב-0.5% והגיע ל-96.6 נקודות.
ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות טריים ב-7.8%, הלבשה והנעלה ב-3.9% ותחבורה ותקשורת באחוז אחד.
עליית מחירים נרשמה במיוחד בסעיף פירות טריים ב-9.1%.
מתחילת השנה ירד המדד הכללי ב-0.8%, המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא אנרגיה ירדו אף הם ב-0.8% כל אחד והמדד ללא דיור ירד באחוז אחד.
בשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2016 לעומת פברואר 2015), ירד המדד הכללי ב-0.2%, המדד ללא דיור ירד ב-1.2% והמדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.4%; לעומתם המדד ללא אנרגיה עלה ב-0.2%.
על פי נתוני המגמה לתקופה שבין נובמבר 2015 – פברואר 2016, קצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-0.3%, של המדד ללא דיור ושל המדד ללא ירקות ופירות וללא דיור ל-1.5%, כל אחד
מדד תשומות הבנייה למגורים בחודש פברואר 2016 ירד ב-0.2% , במקביל לירידה של 0.3% במדד המחירים לצרכן . מתחילת השנה עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.1%, בעוד מדד המחירים לצרכן יורד ב-0.8%.
מדד מחירי תשומה למגורים ללא שכר עבודה ירד ב-0.4%, כלומר מה בעצם מיתן את הירידה במדד היה עליית שכר עבודה. העלייה בשכר בשנה האחרונה היתה בשיעור של 3.7%, והיא אחראית על רוב העלייה במדד תשומות הבנייה בשנה האחרונה. למעשה ההוצאות בגין החומרים והשכרת הציוד, ירדו בחודשים האחרונים כאשר בפברואר ירדו החומרים והמוצרים ב-0.3% והשכירות של ציוד ורכב ב-0.9%.
כלכלני הראל העריכו לאחרונה כי מדד תשומות הבנייה צפוי לרדת ב-0.2% בחודשים פברואר עד אפריל.
בהראל צופים כי המדדים הקשורים לשוק הדירות ימשיכו לעלות בשלושת החודשים (פברואר עד אפריל) – מדד מחירי הדירות בבעלות דיירים יעלה להערכתם ב-0.5%, וסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה בתקופה זו ב-0.6%.
אז למה מדד תשומות הבנייה צפוי לרדת? מדד תשומות הבנייה כולל את עלויות הבנייה – עבודה, חומרים שונים ועוד, ונראה שירידת מחירי הסחורות (לרבות ברזל, אלומיניום ועוד) משפיעה על כיוון המדד, וכן ירידת מחיר הנפט עשויה להשפיע במישרין ובעקיפין (לרבות הוצאות הובלה). אך ההשפעה הגדולה ביותר עשויה להיות סביב כוונת הממשלה להוריד את מחירי המלט ב-5%. המהלך הזה עשוי להיות בעל השפעה גדולה על מדד תשומות הבניה, היות ומעבר למשקל המלט במדד, מחיר המלט משפיע גם על מחיר רכיבים אחרים (בטון, טיט וכו'), כאשר כל המרכיבים יחד מהווים כ-11% מהמדד.
למה מדד תשומות הבנייה כל כך חשוב?
מדד תשומות הבנייה הוא מדד חשוב במיוחד לרוכשי דירות חדשות מסיבה אחת – התשלומים לקבלן צמודים למדד הזה, ואז המשמעות היא שמחיר הדירה בעצם מתייקר. כאן, המקום להזכיר או לעדכן אתכם שמחיר הדירה זה לא רק המחיר שאתם משלמים למוכר – יש עלויות נוספות והן משמעותיות מאוד, עד כדי התייקרות של 10%-20% מערך הדירה – הנה הסבר מפורט.
בכל מקרה, ובחזרה למדד תשומות בנייה הרי שהוא הבסיס להצמדת התשלומים לקבלן, אבל זו לא תורה מסיני, ואתם יכולים לנסות להעביר את ההצמדה למדד המחירים לצרכן, אף אחד לא מבטיח לכם שמדד המחירם לצרכן יהיה נמוך יותר, הנה – התחזית של הראל לחודשים הקרובים היא הפוכה, אבל היסטורית, ומיד הנתונים – מדד המחירים נמוך ממדד תשומות הבנייה.
ורק לצורך המחשה – בשנת 2011 עלה מדד תשומות הנייה ב-3.7% ומדד המחירים לצרכן עלה ב-2.2%; ב-2012 עלה מדד תשומות הבנייה ב-3.3% כפול ממדד המחירים לצרכן; ב-2013 מדד תשומות הבנייה עלה ב-1.4% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.8% (כן, יש גם חריג);ב-2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן ירד, וגם ב-2015 מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% ומדד המחירים לצרכן ירד.
אתם יכולים להמשיך ולהשתעשע ביחס ובקשר בין המדדים, בעזרת המחשבונים:
מחשבון מדד תשומות בנייה –
ומחשבון מדד המחירים לצרכן –
ומה בכלל ההצדקה של הקבלנים להצמדה למדד תשומות הבנייה? אז זהו שנכון שזה המדד הכי קרוב לעלויות, אבל גם בו יש עיוותים, ובפועל זה לא הכי נכון להצמיד את התשלומים למדד הזה, הרי הוא מבטא את עלויות הבנייה, וההוצאות של הקבלן לא מורכבות רק מעלות הבנייה אלא גם הקרקע והרווח היזמי. ברגע שמצמידים את כל הסכום, מתקבלת הטייה כלפי מעלה – אנחנו משלמים יותר מאשר ההתייקרות של ההוצאות.
איך מתגברים על ההצמדה למדד תשומות הבנייה?
אם אתם מעוניינים להיחלץ מההצמדה למדד תשומות הבנייה, אתם צריכים לנסות במסגרת המו"מ לדרוש זאת, לפעמים זה עוזר ואז ההצמדה מתחלפת להצמדה למדד המחירים, אבל חשוב לזכור – אף אחד לא מבטיח לכם שמה שהיה הוא שיהיה ושמדד תשומות הבנייה יעלה על מדד המחירים. אף אחד לא יודע מה יהיה היחס בין המדדים בחודשים ובשנה הקרובה (ובטח שלא מאוחר יותר).
במידה והחלטתם או נאלצתם להישאר עם תשלומים צמודים למדד תשומות הבנייה (וגם אם אתם עם תשלומים צמודים למדד המחירים לצרכן) עולה השאלה מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן? (לדחות עד כמה שניתן), או האם לשלם כמה שיותר מוקדם. זו שאלה שמורכבת משיקולים כלכליים וגם שיקולים נוספים. כאן, אנחנו מתייחסים רק לזווית הכלכלית
מצד אחד תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא? וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה. ההחלטה שלכם, וחשוב להדגיש – היו לא מעט הפתעות במדד בשנים האחרונות והכלכלנים היו במקרים רבים רחוקים מלחזות אותו
ומעבר לכך, כאמור, עניין התשלום לקבלן הוא לא רק עניין כלכלי, רבים מעדיפים לשלם בשלבים מאוחרים יותר, אחרי שהם כבר בטוחים שהנה אוטוטו הם מקבלים את הדירה, ותמיד זה נכון להשאיר חלק משמעותי לסוף התהליך.
מדריכים נוספים:
מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?
האם מערכות הדירוג של הבנקים מוטות? מנהלי קרנות הנאמנות טוענים שמערכות הדירוג החדשות של הבנקים שאמורות לדרג לראשונה את תעודות הסל ויהיו לכאורה בעלות יכולת להשוות בין המכשירים המתחרים – תעודות סל וקרנות מחקות, מוטות כלפי תעודות הסל.
עד היום המערכות של הבנקים דירגו רק קרנות נאמנות, אך בקרוב יוכלו יועצי ההשקעות לקבל גם דירוגים לתעודות הסל. זה קריטי מאוד לתעשיית התעודות, כי המערכות האלו יכולות להזיז סכומים גדולים ממקום למקום, ולראייה תעשיית קרנות הנאמנות שמופעלת על ידי יועצי ההשקעות בבנקים שמספקים "מה שהמערכת מציגה להם".
תעודות הסל הן מכשיר עוקב מדדים, להבדיל מקרנות הנאמנות האקטיביות שבהם מנהלי ההשקעות מנתחים ובודקים השקעות באופן שטף כדי לייצר תשואה עודפת. אלא שעל רקע הרציונל שלא ניתן להכות את השוק, ואם כך אז עדיף להיצמד למדד, איבדו קרנות הנאמנות מהיקפם הכספי לטובת תעודות הסל. ולכן, הם הקימו את הקרנות המחקות שהן מוצר קרוב מאוד לתעודות הסל – דמי הניהול מאוד נמוכים (בדומה לתעודות) שכן אין כאן מרכיב של ניהול.
הקרנות המחקות צמחו משמעותית בשנים האחרונות והן מנהלות כ-30 מיליארד שקל בעוד שתעודות הסל כ-100 מיליארד ותעשיית הקרנות כולה כ-240 מיליארד שקל.
החשש של מנהלי הקרנות המחקות הוא שמערכות הייעוץ של הבנקים יפגעו בדירוגם בשל העובדה שבעוד תעודת סל מתחייבת להשיג ללקוח את המדד, הרי שקרן מחקה מתחייבת לעשות מאמץ להשיג את המדד.
מעבר לכך, קיים הבדל עקרוני בין התעודות לקרנות המחקות שעשוי להתבטא במערכות הייעוץ כיתרון לתעודות הסל. תעודות סל מאפשרת מסחר שוטף במהלך היום , ואילו הקרנות המחקות חקה מאפשרת רכישה ומכירה רק בנקודת זמן אחת במהלך היום (בשלב הסיום). כלומר, קרנות המחקות סובלות מהיעדר סחירות במהלך היום, בעוד שהתעודות סחירות על פני כל היום.
לאחרונה העלתה מגדל המובילה בתחום הקרנות המחקות את דמי הניהול בשורה של קרנות מחקות. מגדל שמנהלת קרנות מחקות בהיקף של 13 מיליארד שקל העלו דמי ניהול בקרן s&p 500 MTF מאפס ל-0.25%; בקרנות MTF תל בונד 20,MTF תל בונד צמודות, MTF צמודות יתר ו-MTF תל בונד 60, יועלו דמי הניהול מאפס ל-0.2%; ובקרן MTF אג"ח ממשלתיות יועלו דמי הניהול ל-0.15%.
העלאת דמי הניהול שווה למגדל תוספת הכנסה המוערכת בכ-8.5 מיליון שקל, אלא שהמהלך גרם לפדיונות שצמצמו את ההכנסות הצפויות שלה.
אקסלנס שהיא שחקן קטן יותר בתעשיית הקרנות המחקות (עם כ-4 מיליארד שקל) מנסה לנצל את העלאת דמי הניהול במגדל כדי לתפוס נתח שוק. באקסלנס נתנו התחייבות שלא יעלו השנה את דמי ניהול בקרנות המחקות.
מנהל קרן הנאמנות הגמישה גולד (מספר קרן: 5122312) מדווח כי שיעור החשיפה בקרן לנכסים אשר שווים נקבע בהתאם להנחיות דירקטוריון מנהל הקרן (להלן: "נכסים משוערכים") עומד על 24.6% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. זה שיעור ענק וזה אומר שכמעט רבע מנכסי הקרן הם נכסים בעייתים מבחינת סחירות, והחשש הגדול הוא שכאר יצטרכו למכור אותם (נניח על רקע פדיונות בקרן), לא יהיה ניתן לממש את הניירות ערך האלו.
הקרן, שמנהלת כ-16 מיליון שקל מפרטת את החשיפה – חשיפה לנכסים שנקבע להם שווי החורג, לדעת מנהל הקרן, באופן קיצוני מהשווי שהיה צפוי להיקבע להם: % 24.56 מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
לכאורה נשמע בעייתי, אבל במקרה הספציפי הזה מדובר על מק"מ , ומק"מים הם די סחירים בבורסה המקומית. נראה שהמק"מ פשוט מתומחר בשוק בשונה מהערכת הקרן – "מנהל הקרן סבור כי במקרה דנן לא קיימים סיכונים הגלומים בחשיפה לנכס אשר שוערך על ידו ביום 10.3.2016, מכיוון שמדובר בני"ע 8160418(מלווה קצר 416) שהינו ני"ע סחיר". עם זאת, קיימת בעייתיות מסוימת – או בתמחור או בכל זאת בסחירות השוטפת.
בקרן מסבירים את הסיכונים העיקריים הגלומים בחשיפה לנכסים לא סחירים, כאשר מדובר בעצם על סיכונים כלליים שתקפים בכל מצב של אחזקה בניירות ערך לא סחירים (שהמסחר בהם דליל, או וזה גרוע יותר שהם בהפסקת מסחר ממושכת). החשש הוא מהעדר יכולת למכור בבורסה ו/או בשוק מוסדר את הנכס הבלתי סחיר, לעיתים גם במשך תקופות ארוכות ביותר.
הסיכונים מנכסים לא סחירים – "החברה המנפיקה של הנכס הלא סחיר עלולה שלא לעמוד בהתחייבויותיה בקשר אליו, כולן או חלקן. מכירת הנכס הבלתי סחיר בעסקה מחוץ לבורסה או מחוץ לשוק מוסדר עלולה להיעשות במחיר נמוך יחסית בהשוואה לשוויו.
" שערוך הנכס הבלתי סחיר המוחזק בקרן נעשה על ידי מנהל הקרן ולא על סמך עסקות שבוצעו בפועל בנכס, וזאת בשל העדר מפגש בין קונה מרצון למוכר מרצון בבורסה ו/או בשוק מוסדר, ויתכן שהשערוך האמור אינו משקף את המחיר שהיה נקבע לנכס האמור אילו בוצעה בו בפועל עסקה. במצב של קבלת הוראות לפדיון של יחידות בקרן בשיעור גבוה מנכסי הקרן, עלול להיווצר קושי למכור את הנכסים הבלתי סחירים או לקבל תמורת הנכסים האמורים מחיר ראוי כלכלית לצורך תשלום תמורת הפדיון לבעלי היחידות וכן לעמוד בהוראות הדין בדבר שיעור מרבי לניירות ערך של תאגיד בקרן נאמנות. יצוין, שבנסיבות הענין בהן שיעור הנכסים הבלתי סחירים בקרן הינו כאמור לעיל, סבור מנהל הקרן כי סיכון זה הינו נמוך.
"הסיכונים העיקריים הגלומים בחשיפה לנכסים דלי סחירות בקרן נאמנות, הינם כדלקמן: מכירת הנכס דל הסחירות בעסקה בבורסה או בשוק מוסדר או מחוץ לבורסה עלולה להיעשות במחיר נמוך יחסית בהשוואה לשוויו. שערוך הנכס דל הסחירות המוחזק בקרן נעשה על ידי מנהל הקרן ולא על סמך עסקות שבוצעו בפועל בנכס, וזאת בשל העדר מפגש בין קונה מרצון למוכר מרצון בבורסה ו/או בשוק מוסדר, ויתכן שהשערוך האמור אינו משקף את המחיר שהיה נקבע לנכס האמור אילו בוצעה בו בפועל עסקה. במצב של קבלת הוראות לפדיון של יחידות בקרן בשיעור גבוה מנכסי הקרן, עלול להיווצר קושי למכור את הנכסים דלי הסחירות או לקבל תמורת הנכסים האמורים מחיר ראוי כלכלית לצורך תשלום תמורת הפדיון לבעלי היחידות וכן לעמוד בהוראות הדין בדבר שיעור מרבי לניירות ערך של תאגיד בקרן נאמנות. יצוין, שבנסיבות הענין בהן שיעור הנכסים דלי הסחירות בקרן הינו כאמור לעיל, סבור מנהל הקרן כי סיכון זה הינו נמוך.
"ניהול הסיכונים האמורים על ידי מנהל הקרן, נעשה בעיקר באופן הבא: מנהל הקרן פועל על מנת להקטין את שיעור הנכסים המשוערכים המוחזקים בקרן, אם וככל שהדבר אפשרי וכדאי בנסיבות העניין. מנהל הקרן מקיים מעקב אחרי מידע המתפרסם לגבי נכסים משוערכים המוחזקים בקרן וכאשר נודע לו על אירועים מיוחדים הקשורים בנכסים אלו, הוא שוקל האם יש צורך לשנות את השווי בו משוערכים הנכסים האמורים ואם אכן יש בכך צורך קובע שווי זה".
וכמו שנאמר – במקרה הספציפי נראה שאין מה לדאוג – "מנהל הקרן סבור כי במקרה דנן לא קיימים סיכונים הגלומים בחשיפה לנכס אשר שוערך על ידו ביום 10.3.2016, מכיוון שמדובר בני"ע 8160418(מלווה קצר 416) שהינו ני"ע סחיר".
למדריכים נוספים: