שכר המינימום החל מינואר 2017 הוא 5,000 שקל – 26.5 שקל לשעה והחל מדצמבר 2017 הוא יעלה ל-5,300 שקל – 28.5 שקל לשעה. האם זו בשורה לעובדים? ובכן, מצד אחד כן , הם  יכניסו יותר כסף לתא המשפחתי שלהם, אבל מצד שני בשכר הזה צפוי שיהיו צמצומים במקומות מסוימים, בעיקר מקומות שנשענים על כח אדם זול. כלומר, שכר המינימום שמטרתו לעזור לעובדים עלול בסופו של דבר לגרום לנזק.

עם זאת, רוב העובדים שהשכר שלהם נופל מהמספרים האלו, אמורים ליהנות מהעלאת שכר המינימום.

מדריך מעודכן על שכר המינימום

שכר מינימום לנוער – שלא יעבדו עליכם

 הבשורה התחילה כבר לפני 3 שנים. אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות, ושרגא ברוש, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים ונשיא התאחדות התעשיינים, כינסו  מסיבת עיתונאים משותפת והודיעו כי שכר המינימום בישראל יעלה ל-5,300 ₪ במסגרת הסכמות שהושגו בין הצדדים.

הבשורה על תוספת נוספת לשכר המינימום הגיעה יומיים בלבד לפני יישום הפעימה הראשונה של ההסכם, לפיה שכר המינימום יעלה החל מ-1 באפריל 2014 ב-350 ₪.

לפי המתווה שהוסכם כבר לפני 3 שנים בין ההסתדרות לבין המעסיקים ואושר בהחלטת ממשלה, הפעימה השנייה חלה ב-1 באוגוסט 2016 אז  ואז עלה שכר המינימום ל-4,825 ₪ והפעימה השלישית ב-1 בינואר 2017, היתה העלאה של שכר המינימום ל-5,000 ₪.

במסגרת השיחות שהתקיימו אז בין יו"ר ההסתדרות לבין יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים ונשיא התאחדות התעשיינים, הוסכם על שינוי הסכם שכר המינימום. שיעור ההצמדה לשכר המינימום יעמוד על 47.5% ובנוסף לכך ינתן פיצוי בגין העלאת הפריון במשק, וב-1 בדצמבר 2017, התווספה פעימה רביעית להעלאת שכר המינימום במסגרתה יועלה שכר המינימום ל-5,300 ₪.

במקביל, סוכם בין הצדדים על גיבוש תכנית משותפת שמטרתה העלאת פריון העבודה בישראל, הנחשב לנמוך במדינות ה-OECD. במסגרת התכנית, ייבנה מנגנון מיוחד לתגמול העובדים ועדכון שיטת שכר המינימום בגין העלאת הפריון.

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר אז: "לפני כחמישה חודשים, כאשר הודעתי על דרישת ההסתדרות להעלות את שכר המינימום ב-1,000 ₪, היו הרבה מרימי גבה והיה גם שמצא נימוקים למה זה לעולם לא יכול לקרות. היום כולנו כאן כדי להראות שזה אפשרי ושלא נגזר על אף אדם עובד בישראל להיות אדם עני".

מדריך מעודכן על שכר המינימום

שכר מינימום לנוער – שלא יעבדו עליכם

למדריכי זכויות עובדים – חשוב לקרוא

באוצר מתכננים רפורמה של ממש במיסוי דירות – הפטור על מס שבח יתבטל; מס הרכישה יעלה; ויחול מס על השכרת דירה (מהשקל הראשון). המטרה העיקרית של הרפורמה שמציעים פקידי האוצר היא להפחית את הביקושים בשוק הדירות, אם כי גם באוצר אומרים כי הבעיות של שוק הדירות נובעות גם מהריבית הנמוכה ומהיצע הדירות הנמוך.

מס שבח – 25% לכולם!

באוצר מתכננים להטיל מס שבח בשיעור של  25% על הרווח ממכירת דירה, וזאת לעומת המצב כיום לפיו קיים פטור (תחת תנאים מסוימים) בעת מכירת דירה. מדובר במהפכה של ממש ובהכנסת כסף רב לקופת המדינה, במקביל לפגיעה במשקיעים בתחום הנדל"ן שעד היום נהנה מהקלות מיסוי ופטורים רבים לעומת משקיעים אחרים, לרבות משקיעים בבורסה.

למדריך מס שבח

למחשבון מס שבח

לטפסים במס שבח

כמו כן, מתכננים באוצר למסות את שכר הדירה , בעוד שהיום שכר הדירה ממוסה רק אחרי סכום משמעותי (סביב 4.8 אלף שקל). גם צעד זה כמובן יפגע במשקיעים בדירות, וזאת למעשה הכוונה – להוציא את המשקיעים האלו מהשוק, או לכל הפחות להביא להקטנת הרכישות שלהם שמביאות במקביל לעלייה בביקושים ולעלייה במחירי הדירות.

בנוסף, מתכננים באוצר העלאת מס רכישה על דירה שנייה ל-15% בעוד שבעבר היו מדרגות ושיעור מס על המדרגה הגבוה ביותר היה 10%. גם הצעד הזה עשוי להרחיק משקיעים בדירות שצריכים מעכשיו לשלם קנס גבוה יותר על רכישת דירה.

ואיך הצעדים האלו ישפיעו על רוכשי הדירות? האם הם באמת יגמרו בסופו של דבר, להורדת מחירי הדירות? כלל לא בטוח! נתחיל בכוונה להעלות את מס שבח. אגב, רק לפני שנה היתה מהפכה של ממש במס שבח, והנה מתכוונים באוצר לבלבל אותנו שוב. מס שבח הוא במהות מס מאוד הגיוני – הרווחתם – תשלמו מס. אין שום סיבה שמערכת המיסוי לא תהיה שיוויונית, אין סיבה שיהיה פטור ממס שבח ומצד שני אנדשים ישלמו מס על משכורת ומס על רווחים בבורסה. יש מקום למסות את המשקיעים בשוק הנדל"ן. אבל מיסוי של משפרי דיור (שמוכרים את הדירה בבעלותם כדי לקנות דירה משופרת) הוא כבר לא טריוויאלי? ההמלצות מדברות על כולם – מס שבח על משפרי דיור, לצד משקיעי נדל"ן. כולם ימוסו בשיעור של 25% על פי ההמלצה של אנשי האוצר, וזה עשוי להאט עוד יותר את מכירת הדירות – משפרי הדיור יחשבו פעמיים עם למכור ולשלם מס שבח, המשקיעים גם כן יחשבו פעמיים – למה לשלם מס אם אפשר שלא למכור וליהנות מהתשואה על הנכס (שכר הדירה).  יש סיכוי לא רע שבמקום לברך האוצר יוצא מקלל – שהיקף העסקאות בנדל"ן יירד, שמשפרי דיור לא יוכלו באמת לשפר דיור, ושהיצע הדירות ייקטן. עם זאת, זה כמובן עשוי להוריד את הביקוש לדירות ולגרום למחירים לרדת. האם בסה"כ החשבון הזה – מדובר במהלך טוב לשוק הדירות? ממש לא בטוח!

מס על שכר דירה מהשקל הראשון

המס על שכר הדירה אמור להיות מהשקל הראשון בעוד שכיום זה החל מ-4.8 אלף שקל. היום יש רבים שמשתמטים מתשלום המס הזה, האם מישהו מבטיח שבעתיד הם לא יברחו מתשלום המס?

הבעיה עם מס על שכר דירה, היא שהמס  יתגלגל ברובו לשוכרים – זה ברור כשמש. מדובר בשוק חופשי, והמשקיעים רוכשים דירות ומשכירים אותם כי הם מניבים להם תשואה, אם יקחו להם חלק מהתשואה הזו הם יבקשו יותר מהשוכרים. זה הכל כלכלה פשוטה, זה הכל ביקוש והיצע. ומה יקרה אז, או שהזוגות הצעירים שהתייאשו לקנות דירה והסתפקו בשכירת דירה יחזרו להורים; או שדמי השכירות יעלו כך, שכבר יהיה עדיף לחלקם לקחת משכנתא ולקנות דירה. הרי יש סוג של טריידאוף בין קנייה להשכרה  – ברגע שההשכרה פחות משתלמת הולכים לקנייה. האם זו מטרת האוצר? כאמור, לא בטוח!

 מס רכישה – 15% על דירה שנייה   

באוצר מתכננים כאמור להעלות את מס רכישה על דירה נוספת  (כלומר, דירה שנייה ויותר שנרכשת בידי אותה משפחה/ תא משפחתי). שיעור המס הנכון להערכתם – 15% לעומת מס מקסימלי (על המדרגה הגבוה ביותר) בשיעור של 10% בעבר.

שוב, גם כאן, בדומה למהלכים הקודמים – העלאת מס שבח, והטלת מס על השכרת דירה מהשקל הראשון,  הצעד עשוי להרחיק את המשקיעים בדירות. המשקיעים עכשיו  צריכים  לשלם קנס גבוה יותר (מס גבוה יותר משמעותית מהעבר) וסביר שהם יתרחקו מהשוק, או פשוט ידרשו שכר דירה בהתאם גבוה יותר וזו כאמור לא המטרה.

כל הצעדים האלו הם הצעות והמלצות שגובשו על ידי משרד האוצר. היום בצהריים ענה, ערן ניצן,  סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר שאחראי על תחום נדל״ן לשאלות גולשים,  בדף הפייסבוק של האוצר , הנה חלק מהדברים שאמר – " אין ספק שקיימת אפליה לטובה למשקיעים בתחומי הנדל"ן. פטור מהכנסה משכר דירה מעודד משקיעים לרכוש דירות, אם כי יש לזכור כי מס רכישה הינו בגובה 10 אחוזים בלבד. משרד האוצר בוחן אפשרויות להוריד את הביקוש בשוק המשקיעים בנדל"ן.

"מחירי הדיור ממשיכים לעלות וזאת בין היתר בשל סביבת ריבית נמוכה וההיצע המוגבל. הממשלה משתמשת בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת להגדיל את ההיצע, עובדה שבסופו של דבר תגרום לבלימה של העלייה במחירי הדיור

"שוק הנדל"ן מופלה כיום לטובה מבחינת מיסוי על רווחיו על דירות להשקעה. עלינו לחזור ולבחון כל העת האם אפליה זו מוצדקת ומה השלכותיה בין היתר על מחירי הדיור. אם נגיע למסקנה שמדיניות זו אינה משרתת את מטרתה – נציע חלופות".

ביחס להצעה שעולה אחת לתקופה לחלק קרקעות לזוגות צעירים, אמר ניצן – "קרקע היא משאב ציבורי שחלים עליו כללי השוויון.  על פי מדיניות הממשלה ומנהל מקרקעי ישראל קיימת הנחה על רכישת קרקע באיזורי עדיפות לאומית. בנוסף, מחיר הקרקע הוא רק אחד מהפרמטרים שמשפיעים על מחירי הדירה".

הבנק הבינלאומי משיק פיקדון שקלי ל-36 חודשים נושא ריבית בתוספת מענק, המותנה בעליית סל מניות תעשייה מובילות הנסחרות באירופה וכן מותנה בתנודתיות המניות.  מדובר בסל המורכב מ-5 מניות מובילות מסקטור התעשייה הנסחרות באירופה (לכל מניה משקל שווה), כדלקמן:VolksWagen AG,Daimler AG , Airbus Group NV,  Safran SA, Enel SPA. הרעיון של המוצר הזה הוא לכאורה פשוט – אם המניות (פרוט בהמשך) יעלו לשער מסוים, המשקיעים יקבלו מענק, אחרת הם יקבלו את הרצפה המובטחת להם.

הבנק הבינלאומי אותו מנהלת סמדר ברבר צדיק, הוא אחד הבנקים הדינמים בתחום הפיקודנות המובנים. הבנק משיק באופן שוטף פיקדונות ללקוחותיו, וזו בשעה שבנקים אחרים הזניחו את התחום.

למרות השם הלא טוב של הפיקדונות המובנים, האמת רחוקה מכך. תדמית לחוד ומציאות לחוד. בעידן של ריבית אפסית הפיקדונות האלו מספקים פתרונות למשקיעים רבים – מצד אחד מקבלים את הרצפה, נכון, לא מקבלים במקרה הפסימי את התשואה האלטרנטיבית (אם המשקיעים היו מחזיקים פיקדון וכו'), אבל בעידן של ריבית אפס, ההפסד האלטרנטיבי הוא לא כזה גדול. מצד שני בהתקיים התנאים זוכים למענק, אפילו מענק נאה.

כל פיקדון מבנה והסיפור שלו, אבל זו בהחלט יכולה להיות אלטרנטיבה ראויה, בהינתן שהבנק ערב לכספי המשקיעים, וברוב הגדול של הפיקדונות המובנים המוצעים על ידי הבנקים זה כך (אבל צריך לוודא!).

על כל פנים, הריבית השנתית על הפיקדון המובנה –  0.15%.

מתי מקבלים מענק?

נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 40% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 15.4.15).  תקופת הבדיקה הינה בת 35 חודשים, החל מיום  16.4.15 ועד ליום 15.3.18, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.

ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:

1.במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה היו נמוכים  מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש (מנקודה לנקודה).

2.במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 6% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).

שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").

גובה המענק

תנאי המענק: במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 50%  משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 20% (לא כולל).

במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/ אפס – ייפרע הפיקדון בתום  36 חודשים ללא מענק.

-המענק מחושב ומשולם על הקרן הנומינלית בלבד ויהיה צמוד לשער הדולר היציג (כמפורט בתנאי הפיקדון).

גם במקרה שבו נפרע הפיקדון ללא המענק, הלקוח יהיה זכאי לריבית.

קרן הפיקדון מובטחת.

היכנסו כאן לפרטים מלאים על הפיקדון המובנה

בנק ישראל מדווח היום את תוצאותיו הכספיות לשנת 2014, מהן עולה כי המאזן הסתכם בסוף שנת 2014 בכ-351  מיליארדי ש"ח, לעומת כ-301 מיליארדים בסוף שנת 2013 – גידול  של כ-16.5%. על מאזן בנק ישראל מתאפיין בחוסר איזון מטבעי דבר המשפיע על התוצאות הכספיות של הבנק-  הנובע מכך שהחלק הארי של נכסיו נקובים במט"ח ואילו ההתחייבויות עיקרן שקליות.

עיקר הגידול בצד הנכסים נבע מתיק יתרות מטבע החוץ שמנהל הבנק, שגדל השנה בכ-50 מיליארדי ש"ח, על רקע רכישות המט"ח, השפעת הפיחות בשקל על השווי השקלי של היתרות, והתשואה בגין ניהול תיק יתרות המט"ח. בצד ההתחייבויות הגידול המשמעותי ביותר נובע מיתרת חשבונות השערוך, רובו כתוצאה מהשפעת הפיחות בשקל על הערך השקלי של יתרות המט"ח. בשל כללי החשבונאות הנהוגים בבנקים מרכזיים, רווחים לא ממומשים כתוצאה משערוך של ניירות ערך סחירים לשוויים ההוגן ומהפרשי שער על יתרות המט"ח, משוייכים לחשבונות השערוך, ואינם נזקפים לזכות דו"ח רווח והפסד . בנוסף, גדלה יתרת פיקדונות התאגידים הבנקאיים במטבע מקומי, ויתרת שטרי כסף ומעות במחזור.

בשנת 2014 רשם בנק ישראל הכנסות מיתרות מטבע חוץ בסך כ-2.4 מיליארדי ש"ח לעומת כ-1.9 מיליארדים בשנת 2013, בנוסף לגידול ברווחים לא ממומשים מניירות ערך בהיקף של כ-1.9 מיליארדי ש"ח (בעיקר כתוצאה מעליית ערך תיק המניות בחו"ל), וגידול בהפרשי שער לא ממומשים בהיקף של כ-22 מיליארד ש"ח (כתוצאה מפיחות השקל) – שניהם כאמור באים לידי ביטוי בחשבונות השערוך במאזן. בגין הפרשי שערים ממומשים רשם הבנק הוצאות בסך כ-1.2 מיליארדי ש"ח לעומת הוצאות בסך של כ-5.7 מיליוני ש"ח אשתקד. הוצאות הריבית לבנקים ולציבור בגין המק"ם והפז"ק, ירדו מרמה של כ-3.4 מיליארדי ש"ח ב-2013 לכ-1.8 מיליארדי ש"ח ב-2014, כתוצאה מירידת הריבית השקלית.

הוצאות הנהלה וכלליות קטנו בשנת 2014 בכ-400 מיליוני ש"ח והסתכמו בכ-0.7 מיליארדי ש"ח, לעומת כ-1.1 מיליארד ש"ח בשנת 2013. עיקר הקיטון נבע מירידה בהוצאות גימלת הפנסיה והפרישה שהסתכמו בכ-256 מ' ש"ח לעומת כ-676 מ' ש"ח בשנת 2013. הוצאות אלה גדלו ב-2013, בחלקן מבחינה אקטוארית, כתוצאה מהסכם הצמדת הגמלאות שנחתם בשנת 2014 (ואשר הוחל רטרואקטיבית), בהתאם להסכם שנחתם במגזר הציבורי בשנת 2008.

מגמות אלו הביאו  לקיטון בהפסד שהוצג בדוח רווח והפסד של הבנק לשנת 2014, אשר הסתכם בכ-1.1 מיליארדי ש"ח, לעומת הפסד של כ-8.6 מיליארדים בשנת 2013.

יתרות מטבע החוץ של ישראל עלו בשנת 2014 בכ-4 מיליארדי דולרים, לעומת עלייה של כ-6 מיליארדים בשנה הקודמת, והסתכמו בסוף השנה ב-86.1 מיליארדי דולרים. כך עולה מדוח על השקעת יתרות מטבע החוץ של ישראל לשנת 2014 שמפרסם היום בנק ישראל.

בשנת 2014 רכש בנק ישראל 7 מיליארדי דולרים. מחציתם נרכשו במסגרת התערבות הבנק שנועדה למתן תנודות חריגות בשער החליפין שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים של המשק, והמחצית האחרת – במסגרת יישום התכנית למיתון ההשפעה של הפקת הגז על שער החליפין. השינוי ביתרות המיוחס להכנסה מריבית, לרווחי הון ולהפרשי שערים במטבעות שבהם היתרות מושקעות מול הדולר – הקטין את היתרות בכ-3 מיליארדי דולרים. זאת בעיקר כתוצאה מהתחזקות הדולר מול המטבעות האחרים שבהם מוחזק תיק היתרות.

בתחילת השנה עודכנו הקווים המנחים למדיניות ההשקעה של יתרות מטבע החוץ: שיעור ההקצאה המרבי להשקעה במניות הוגדל מ-6% ל-12% מהיתרות, ואושרה השקעה באג"ח קונצרניות, עד לשיעור של 6% מהיתרות. עדכון הקווים המנחים הוא המשך להגדרת פרופיל הסיכון לניהול היתרות, שנקבע לקראת סוף 2013. אז נקבע כי בהינתן 5% של התוצאות הגרועות ביותר, ממוצע ההפסד לא יעלה על 400 נ"ב, באופק של שנה (CVaR5%). במהלך השנה נע ה- CVaR5%של תיק היתרות סביב 300 נ"ב.

במסגרת תהליך ההקצאה האסטרטגית של תיק היתרות לשנת 2014 הוחלט להקצות 8% מהן להשקעה במניות והיתר – באג"ח; להגדיל את אריכות התיק מ-10 ל-12 חודשים; ולכלול ביתרות רכיב של אג"ח קונצרניות. בהתאם לכך הושקע, לקראת סוף השנה, 1% מהיתרות באג"ח קונצרניות בארה"ב, כפיילוט השקעה.

תשואת החזקתן של היתרות במונחי הנומרר  הסתכמה השנה ב-1.28%. 0.22% הם תשואת הסמן, ו-1.06% – תרומת הניהול הפעיל. תרומת הניהול הפעיל, שהיא גבוהה פי שניים מהממוצע בעשור האחרון, מיוחסת בעיקר להשקעה במניות, שתרמה 67 נ"ב. השקעת היתרות באריכות גבוהה יותר, תוך פיזור הנכסים על פני העקום באופן שונה מאשר בסמן, תרמו לתשואת הניהול הפעיל כ-35 נ"ב. זאת הודות לירידת התשואות במדינות הנומרר, שהניבו רווחי הון.

בהמשך לתהליך צמצום חשיפתן של היתרות למטבעות ולנכסים של מדינות מוטות סחורות, תהליך שהחל בשנה שעברה, נותר שיעור החשיפות האסטרטגיות בתיק היתרות בשנת 2014 ברמה נמוכה, דומה לזו של סוף  2013.

התוכנית החדשה של פקידי האוצר שכוללת הכבדת נטל המס כדוגמת מס של 25% על הכנסות משכר דירה החל מהשקל הראשון, העלאת מס הרכישה וביטול הפטור ממס שבח לרוכשי דירה יחידה מעוררת זעם בשוק הנדל"ן והמומחים מזהירים שהיא תפגע בעיקר בזוגות צעירים.

לדברי שמאי המקרקעין, עו"ד חיים מסילתי, אומר בתגובה לתכנית כי "האוצר שוב מנסה לטפל במשבר הדיור בדרך הקלה ולא באמצעות הגדלת ההיצע. עד היום כל תרופות הפלא של האוצר כולל תכנית הפטישים המפורסמת רק החמירה את משבר הדיור. המשקיעים עדיין בשוק והזוגות הצעירים רק מתרחקים מדירה בבעלותם. כדי לפתור באמת את המשבר בשוק הדיור אין תרופת פלא אלה תהליך ארוך בשיתוף גורמים מקצועיים שמכירים את השוק. ענף הנדל"ן הוא הענף הממוסה ביותר במשק. לכן, האוצר חייב להוריד מסים ולפעול ליותר מכרזים ולא להכביד את נטל המס או להעלות את היטלי הפיתוח במכרזי המינהל".

גם חני הורוביץ, בעלי קבוצת הורוביץ, מתייחס לצעד וכותב כי: "תכנית האוצר למיסוי דירות להשכרה ולביטול פטור ממס שבח מקוממת וחסרת כל היגיון. אחרי כל כך הרבה ניסיונות שלא צלחו להורדת מחירים, ההחלטה לנסות לפגוע בביקושים במקום לטפל בהיצע היא פשוט לא הגיונית ויכולה לגרום יותר נזק מתועלת. ביטול הפטור ממס שבח יפגע בעיקר במשפרי הדיור שיתקשו לרכוש דירה גדולה יותר, בגלל ביטול פטור ממס בשיעור של 25%. האוצר רוצה בכך לדכא את הביקושים, אולם יכול להיווצר מצב שבו לא יתפנו מספיק דירות לזוגות צעירים, ותיגרם פעולה הפוכה של עליית מחירים בגלל מלאי קטן. כל זאת בזמן שמחירי הקרקעות משתוללים בחסות המדינה".

לדברי נסים אחיעזרא מנכ"ל חברת אחים דוניץ: "התוכנית החדשה של פקידי האוצר היא סיקול ממוקד לזוגות הצעירים. האוצר מתכנן להחמיר את המיסוי על שכר דירה. בפועל המס יתגלגל בסופו של דבר אל שוכרי הדירות – אותם זוגות צעירים שלא יכולים לרכוש דירה. עלייה נוספת בשכר הדירה תשחק עוד יותר את ההון העצמי שלהם ורכישת דירה תהפוך לבלתי אפשרית".

דדי ריזל, מקבוצת שכטר, אומר כי "זו אחת התכניות ההזויות ששמעתי עליה. כבר היום כל רוכש דירה משלם מאות אלפי שקלים מס למדינה על החוצפה שהעז לרכוש לעצמו דירה. אני בכלל מציע שהחל מהיום כל רוכש דירה יקבל בנוסף גם עונש מלקות ואז באמת האוצר יצליח במטרת העל האווילית שלו "להקטין את הביקושים. לצערי האיוולת הזו תעלה לציבור בישראל הרבה כסף, ולא נותר אלא לקוות שכחלון יהיה קצת יותר פיקח מאלו שהציעו את ההצעה הזו".

השקעה במניות – מדריך מלא 

"אנו מעלים את מחיר היעד למניית אלביט מערכות ל- 301 ₪, ובה בעת מורידים את ההמלצה ל"תשואת שוק". במהלך 12 החודשים האחרונים רשמה מניית אלביט תשואה של 33%, ביחס לתשואה של כ-14% שהציג המעוף ו-26% שרשמה קבוצת ההשוואה – המורכבת בעיקר ממובילות התעשייה בצפון אמריקה",כך כותבת היום אלה פריד בסקירה שמפרסמים לאומי שוקי הון.

פריד כותבת בסקירתה כי "שוויה  הפונדמנטלי של אלביט גבוה להערכתנו בכ-6% ממחיר השוק, הן על בסיס מודל תזרים המזומנים וקרוב לכך, על סמך גישת השוק. הפערים בתמחור בין אלביט לקבוצת ההשוואה אמנם עמוקים יותר, אך כך גם פערי היעילות והגודל. אלביט נסחרת כיום במכפיל  EV/EBITDAשל 8.8, בהשוואה למכפיל חציוני של 8.9 ולמכפיל ממוצע של 9.8 בקבוצת ההשוואה הנבחרת. הפער במכפילים החזויים לשנת 2015 אינו מצביע על אפ-סייד משמעותי, שכן החברה צופה שיפור הדרגתי ברווח התפעולי. אנו מתייחסים בתחזית שלנו ברווח התפעולי המדווח במתכונת הרלבנטית לקבוצת ההשוואה. נציין כי השפעת השערוך מחדש של ההתחייבויות הפנסיוניות בחברות האמריקניות, הטתה קלות את מכפילי הרווחיות של קבוצת ההשוואה כפי מעלה – בשל הגידול באומדנים אלה".

"למרות הורדת ההמלצה, אנו סבורים שמדובר בחברה מצוינת, הן בתחום הטכנולוגיה, הן ביכולות הפרויקטאליות והן בתחום החזון, שנסחרת במחיר הוגן…  ובדומה לבאפט, בייחוד בימים אלה, אנחנו מעדיפים חברה נפלאה במחיר הוגן על פני חברה מהוגנת במחיר נפלא", מסכמת אלה פריד.

כספים אבודים בחשבונות הבנקים – איך תאתרו אותם? הנה הדרכה

בנק הפועלים מציע ללקוחותיו חיסכון שקלי עם מענק – תוכנית חיסכון שקלית (לא צמודה) לתקופה של 15 חודשים, עם מענק קבוע ומובטח. תוכנית החיסכון  שהיא ללא תחנות יציאה (אי אפשר לצאת באמצע) מניבה מענק בשיעור צבור של 0.225% (ריבית מתואמת בשיעור שנתי של 0.18%) למפקידים החל מ-100,000 ש"ח. מדובר בריבית יחסית טובה נכון לריבית השוק

המענק יקבע בהתאם לסכום ההפקדה בפועל ויחושב במונחי ריבית דריבית שנתית. בהפקדות קטנות יותר הריבית בהתאמה תהיה נמוכה יותר.

כמו כן, מציעים בבנק הפועלים פיקדון דולרי עם מענק-  פיקדון דולרי לתקופה של 15 חודשים, עם מענק קבוע ומובטח. הפיקדון הדולרי בדומה לפיקדון השקלי הוא ללא תחנות יציאה.

הפיקדון הדולרי מניב מענק בשיעור צבור של 0.6% (ריבית מתואמת בשיעור שנתי של 0.4797%) למפקידים החל מ-100,000 $. המענק, ג במקרה זה,  יקבע בהתאם לסכום ההפקדה בפועל ויחושב במונחי ריבית דריבית שנתית, המענק ישולם בתום תקופת הפיקדון. סכום מינימום להפקדה: 10,000 דולר (סכום מינימום להפקדה בפיקדון השקלי – 1 אלף שקל).

משרד הבינוי והפיקוח על הבנקים מודיעים על הארכת המהלך למחזור הלוואות משכנתא לזכאים. זאת, בהתאם להחלטת משרד הבינוי והפיקוח על הבנקים, המהלך לעידוד מחזור הלוואות משכנתא לזכאים. המהלך  הוארך ב-3 חודשים, עד ל-31/8/15.

בתאריך 30.12.2014 הודיע משרד הבינוי, בשיתוף עם בנק ישראל, על קידום מהלך לעידוד פירעון מוקדם, או מחזור, של הלוואות משכנתא של המדינה לזכאים. הלוואות אלו ניתנו בריביות גבוהות מאלו שנהוגות כיום בשוק המשכנתאות, ובהתאם למהלך כאמור, לווים שנטלו אותן, רשאים לפרוע את ההלוואה, או למחזר אותה, בהליך פשוט ומהיר, בהתאם לתנאים שנקבעו, כאשר העמלה היחידה שתיגבה היא עמלת שינוי תנאי ההלוואה, שלא תעלה על סך של 120 ש"ח.

לאור חשיבות המהלך, אשר נועד להקל על לווים לעמוד בהתחייבויותיהם, הוחלט על הארכת המהלך למחזור הלוואות משכנתא לזכאים, במסלול מהיר ובעלות נמוכה, וזאת עד 31.8.2015.

ליתרונות המהלך נוסף חוזר שפרסם אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, לפיו חברת הביטוח בה מתנהלת פוליסת ביטוח חיים שנרכשה אגב הלוואת משכנתא, תאפשר ללווה המבקש למחזר את המשכנתא, להמשיך את הכיסוי הביטוחי הקיים באותם תנאים, ללא צורך בחיתום רפואי.

משרד הבינוי ובנק ישראל קוראים לציבור הזכאים להיכנס לאתרי האינטרנט  של בנק ישראל ומשרד הבינוי, לקבל מידע, ולבדוק בפשטות את כדאיות המחזור. לווים רבים יכולים לגלות שהמחזור שאנו מציעים יוכל להביא לחיסכון של עשרות שקלים בחודש בתשלום המשכנתא ואלפי שקלים לאורך תקופת המשכנתא. כל חודש שעובר הוא הפסד. תנאי המהלך, כמו גם  השינוי שנעשה בנושא הכיסוי הביטוחי הופכים כעת את המהלך לכדאי אף יותר.

ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, מאשים את הממשלה ב"קרב" בין משקיעי הדירות לזוגות הצעירים שמעוניינים לרכוש דירה בפריפריה.

כהן אומר הבוקר: "דווקא כמי שתומך כל העת במשקיעי הדירות כ'קטר המוביל של השוק' ונלחם נגד הנסיונות הבלתי נלאים של ממשלות ישראל, ובמיוחד בחמש השנים האחרונות, למסות שלא לצורך את המשקיעים, אני תוהה אם ממשלת ישראל ומקבלי ההחלטות מודעים די הצורך לקרב המיותר המתפתח במהלך השנה האחרונה בין משקיעי הדירות לבין הזוגות הצעירים, ובמיוחד בדירות הזולות בפריפריה".

"מבדיקה שערכה המחלקה הכלכלית במשרדי, שלוש הדוגמאות הטריות הממחישות את הקרב הזה הינן קרית גת בדרום וחריש ועפולה בצפון. בשלושת המקרים הללו המשקיעים היווו קרוב למחצית מהרוכשים, דווקא במקומות הכמעט האחרונים שבהם היה לזוג צעיר סיכוי סביר להגיע לדירה בפחות ממיליון שקלים, ובתחילת השיווק המחירים אף עמדו על כ-700 אלף שקלים בלבד לדירת 4 חדרים", כותב כהן.

לדברי כהן, "מעורבות המשקיעים, ללא ספק, דחפה את רמות המחירים במקומות אלה כלפי מעלה ל-800, 900 אלף שקלים ואף מיליון יותר, והרחיקה באיווחה אחת את חלום הדירה מאלפי זוגות צעירים. שיהיה ברור: לא רק שאינני מתנגד למעורבות משקיעים בשוק הנדל"ן, אני אף תומך בה מכל הלב, הן משום שזה חלק בלתי נפרד משוק חופשי והן משום שאני סבור באמת ובתמים שהמדינה ושוק הנדל"ן זקוקים מאוד ל'אינפוזיה' ששמה משקיעי נדל"ן".

"אולם, וזה אולם גדול, נשאלת השאלה האם לכך התכוון באמת המשורר, שדווקא משקיעים יגיעו אל 'כבשת הרש' שנותרה לפליטה עבור אותם צעירים שעשו צבא ומבחינתם אותם מקומות בפריפריה היו המפלט האחרון מבחינתם? אני סבור שכאן המדינה היתה צריכה לעשות חושבים ולהשתמש בפתרונות יצירתיים שהיו מעניקים לזוגות הצעירים לכל הפחות 'זכות קדימה' ברכישת אותן דירות, שלא לדבר על הטבות מיוחדות כגון הלוואות ומענקי מקום ועוד", כותב כהן. "ועוד נקודה: ככל שמחירי הדיור במרכז הארץ התייקרו במהלך השנים האחרונות, ניתן לראות בעליל מגמה ברורה של הסטת המשקיעים בהדרגה מגוש דן והמרכז אל הפריפריה. זהו ללא ספק תהליך בעייתי שעשוי להיות בבוא היום חבית של חומר נפץ לא רק כלכלית ונדלנ"ית, כי אם גם חברתית".

כהן מציע למדינה כך: "מחד גיסא אל תפריעו לשוק החופשי ולמשקיעים. מאידך גיסא תאמצו מדיניות דיפרנציאלית שתאפשר 'אפלייה מתקנת' לזוגות צעירים וזכאי משרד השיכון ברשימה של מקומות שיסומנו לשם כך, ושבהם תוענק להם עדיפות. הייתי ממליץ, אגב, לסמן לא רק יישובים בפריפריה, אלא גם בעוטף גוש דן וחיפה, דוגמת ראש העין, מודיעין, בית שמש, קרית ביאליק ועוד, מקומות שבהם ייבנו במהלך השנים הקרובות עשרות אלפי יחידות דיור, ואני בטוח שאיש מבין מקבלי ההחלטות לא היה רוצה שרובן יפלו לחיקם של המשקיעים".

גם גלעד יפרח, הבעלים של חברת גלעד מאי הבונה את בחצור הגלילית ובית שאן, מתייחס הבוקר למחירים בפריפריה: "דווקא כמי שבונה בפריפריה, אני סבור שההסתערות של המשקיעים הינה מגמה חיובית ביותר שתייצר, לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, מגמות של ביקושים ליישובים מרוחקים בפריפריה, ותביא אליהם אוכלוסיות חזקות".

יפרח מזכיר, כי "חלק גדול מאותם רוכשים אינם בהכרח תושבי חוץ או משקיעים שאין להם דבר וחצי דבר עם יישוב הנגב והגליל. אצלנו, לדוגמא, ופרויקטים נוספים שאני מכיר, מדובר בחלק נכבד מהמקרים, להערכתי כ-50-60 אחוזים, בהורים שמשקיעים בדירה או עבור ילדיהם, למגורים או ללימודים, או כאופציה עתידית לאחד מבני המשפחה. זוהי ללא ספק אלטרנטיבה מועדפת לאין ערוך על פני המגמה שאיפיינה את העשור האחרון של ישראלים שרכשו בזיל הזול נכסים בברלין, ספרד או ארצות הברית. חשוב לזכור שברגע שהכסף 'נשאר בארץ' והולך לא רק לכיסם של היזמים, אלא למדינת ישראל ולרשות המקומית בה נרכשה אותה דירה, זה 'עושה את ההבדל הגדול'".

"נכון, רוב אותם רוכשים אינם מתכוונים מחר לגור בחצור הגלילית, עפולה או בית שאן, אולם הם נותרים קשורים למדינת ישראל ומה שלא פחות חשוב, מייצרים "קריאת כיוון" חיובית בהחלט ש"פריפריה זה טוב". אם מישהו היה אומר לי או למישהו אחר בקהיליית הנדל"ן לפני שנים ספורות שתהיה הסתערות משקיעים על חצור או בית שאן, היינו בטוחים שאותה אדם הינו הוזה בהקיץ. לכן אני משוכנע שלא רק שאין מדובר כאן בבעייה, אלא בתהליך בריא וחיובי. דבר אחד כן הייתי ממליץ: שממשלת ישראל תשקול לתמרץ אקדמאים ובעלי מקצועות נדרשים דוגמת אנשי הייטק, מהנדסים ומורים לעקור לפריפריה, בין אם במאצעות חבילת סיוע כלכלית או זיכוי במס הכנסה, בין  באמצעות הקמת מפעלים טכנולגים בנוסח אינטל בנגב ובגליל ובין אם באמצעות קידום רכבת עד לקרית שמונה בצפון והנגב בדרום".

גם מנהל קרן הנאמנות מור כספית  (מספר קרן: 5119813) החליט להוריד את דמי הניהול ובכך לנסות ולמנוע את גל הפדיונות בקרן הכספית. הקרן הזו בדומה ליתר הקרנות הכספיות, מספקת תשואה שלילית למחזיקים בהם –  הקרן מניבה סביב 0.1% בשנה בעקבות הפחתת הריבית האחרונה, בעוד שדמי הניהול היו 0.1%. משמע בהינתן העלויות הנוספות – המחזיקים רושמים הפסד!

על רקע זה, מנהל קרנות הנאמנות של מור החליט להפחית את דמי הניהול בקרן משיעור של 0.1% לשיעור של 0.04%. אבל במקביל מעלה הקרן את שיעור ההוספה ל-0.06% (החל מ-1 באפריל).

המשמעות היא שהעלויות למחזייקם לטווח קצר יהיו גבוהות מהעלויות למחזיקים לטווח קרוב; למה הכוונה? שיעור ההוספה היא עלות קבועה והיא מתחלקת על פני תקופת האחזקה. ככל שהתקופה גדולה יותר כך העלות לתקופה קטנה יותר. ונדגים – מי שמחזיק את הקרן לשנה מגיע לעלויות כוללות של 0.1% – דמי ניהול של 0.04% ושיעור הוספה של 0.06%. אבל מי שמחזיק את הקרן במשך נתיים משלם (בחישוב שנתי) – 0.07% – דמי ניהול של 0.04% ושיעור הוספה "שנתי של 0.03% (0.06% חלקי שנתיים).

ככה גם פועלים קרנות כספיות אחרות; ובכלל על רקע אי כדאיות למשקיעים חלק סגרו את הקרנות וחלק הפחיתו את דמי הניהול, למרות שהם עצמם משלמים שיעור הפצה לבנקים בשיעור גבוה מדמי הניהול שהם מקבלים. הקרנות גם פנו ליו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר במטרה שיפעיל לחץ על הבנקים להפחית את שיעור ההפצה. אבל לא נראה שדמי ההפצה יופחתו.

קרנות הנאמנות הכספיות משמידות הון

ילין לפידות סגרה את הקרן הכספית 

מכשירי אייפון יקרים יותר מהסמארטפונים האחרים. אולי זה מוצדק, יש בכל זאת תכונות שאין במכשירים אחרים. אבל כאן, באתר שמכוון אתכם לרכישות נכונות פיננסית, ננסה להבין אם יש חלופות ואם יש דרכים לחסוך.

כמה עולה אייפון?

נתחיל במחירים – כמה עולה אייפון? אופיס דיפו פרסמה את מחירי האייפונים החדשים. באילת, המחירים הם ללא מע"מ (ולכן הרכישות שם מוגברות ביחס למקומות אחרים בארץ).

אייפון Xs עם זיכרון בנפח 64 ג'יגה עולה 6,000 שקל

ה-XS עם 256 ג'יגה עולה 6,950 שקל

הדגם עם נפח הזיכרון הגדול ביותר שהציע אפל עד כה, 512 ג'יגה, עולה 8,000 שקל.

דגם המקס המצויד במסך גדול יותר עם זיכרון בנפח של 64 ג'יגה עולה 7,064 שקל

אותו דגם עם נפח של 256 ג'יגה עולה 7,800 שקל

דגם המקס היקר ביותר  עולה 9,300 שקל.

המחירים בארץ יקרים מבחו"ל

המחירים בארץ יקרים משמעותית מאלה שפורסמו בארה"ב, במקביל להשקת הסמארטפונים. מנהלי אפל  הציגו בהשקה את המחיירם הבאים:

Xs עם 64 ג'יגה – 1,000 דולר – לעומת 6,000 שקל כפי שפרסמה אופיס דיפו.

אייפון עם 256 ג'יגה – 1,150 דולר.

הדגם עם זיכרון בנפח 512 ג'יגה, עולה 1,350 דולר.

דגמי המקס יעלו 1,100/1,250/1,450 (לפי נפחי הזיכרון) – באופיס דיפו המחיר מ-7 אלף שקל ועד 9.3 אלף שקל.

המחירים בארץ יקרים ב-40% עד 60% – האם זה מוצדק? גם בהינן מרווח יותר גבוהה למשווק (ולא בטוח שזה נכון) וגם בהינתן מס הקנייה, הרי שהמחירים מופרזים – זה הכל בגלל הביקוש הגדול – אל תקנו והמחיירם לא יעלו בצורה כה מטורפת.

ואולי זה בגלל שהתחרות בארץ לא חזקה מספיק. אחרי שאופיס דיפו דיווחו על המחירים, דיווחה רשת iStore משווקת רשמית של מוצרי Apple את מחיריה.

דגם ה XS עם 64 ג’יגה יעלה 4,830 שקל, דגם ה-256 ג’יגה יעלה 5,530 שקל ודגם ה XS עם 512 ג’יגה יעלה 6,500 שקל – נמוך משמעותית מאופיס דיפו.

דגמי המקס יעלו 5,250 שקל לדגם ה64 ג’יגה, כ-6000 שקל לדגם ה-256 ג’יגה ו-6,900 שקל לדגם המקס 512 ג’יגה – שוב, מחירים הגיוניים יותר וקרובים יותר למצב בחו"ל, להבדיל מהמחירים של אופיס דיפו.  המוצרים יושקו ב-18 באוקטובר והם יהיו קרובים למחירים באירופה (ואיפילו מעט זולים יותר).

ולמה זה יקרה?

ועדיין, למרות שהמחיירם בארץ, בחלק מהרשתות קרובים למחירים באירופה עדיין מדובר בעלות גבוהה. למה זה יקר?

אז נתחיל בזה שהאייפון מיוצר  כידוע  על ידי חברת אפל ויש למוצר עדת מעריצים ענקית בכל רחבי העולם. מעריצים אלו מוכנים לשלם מחירים גבוהים על אייפון, בעיקר בדגמים החדשים אך גם בגרסאות קודמות. השאלה המתעוררת היא למה זה כל כך יקר ומה עומד מאחורי שיטת התימחור של אפל. הסיבה העיקרית למחיר הגבוה של האייפון היא כנראה האיכות. בסופו של דבר, מומחים רבים טוענים שאף מכשיר טכנולוגי לא מצליח להתחרות ברמת האמינות של אייפון. מי שמוכן להיכנס לגן הסגור של אפל נהנה מתמיכה אדירה, ממשק אינטואטיבי ורמת אבטחה ללא פשרות. אלו יתרונות המגולמים במחיר ובהשקעת משאבים לא מבוטלת.  יש גם חסרונות – אותו גן סגור (קוד סגור) מגביל מבחינת אפשרויות השימוש והאפליקציות ביחס למכשירים כמו סמסונג עם קוד פתוח (על האנדרואיד).

אבל האם זה מצדיק תמחור כזה? זאת כבר שאלה של ביקוש – עובדה שאנשים קונים את האייפונים כמו לחמניות טריות.

חברת אפל ממתגת את האייפון בתור מכשיר עלית והיא חייבת ליישר קו עם התדמית על מנת להגדיל את המכירות. בהקשר הזה המחיר הגבוה של האייפון הוא לא בהכרח פונקציה של משאבים או איכות, אלא של שיווק ופרסום. צרכנים שיוכלו לרכוש אייפון במחיר נמוך יעריכו אותו בהתאם. החברה נדרשת להקפיד על רף מחירים גבוה אך הגיוני, שיצליח לשרת את צרכי הלקוחות מצד אחד, אך יגרום להם להרגיש מיוחדים מצד שני.

עלויות תחזוקה ותיקונים

סיבה נוספת למחיר היקר יחסית של האייפון היא עלויות התחזוקה. תיקון אייפון מחוץ לאחריות יצרן עולה כמה מאות שקלים לפחות, ובתקלות חמורות הוא עשוי גם להגיע לאלפים. מעבדות העוסקות בתיקון אייפון יכולות להשתמש בחלפים לא מקוריים על מנת להוזיל את המחיר, אך במקרה כזה צפוי הצרכן לשאת בהוצאות בטווח הרחוק. במילים אחרות, עדיף לשאת בעלויות של תחזוקה או תיקון אייפון מחוץ לאחריות יצרן מאשר להתמודד עם תקלות בלתי צפויות.

רוב מכשירי האייפון לא דורשים תחזוקה מסובכת. התיקונים הם פונקציה של אופי השימוש באייפון וניתן למנוע את הצורך בהם בעזרת הפעלה נכונה. מעבר לכך, מערכת ההפעלה של האייפון נחשבת אמינה. רק אפליקציות ויישומים המאושרים על ידי אפל יכולים להיות מותקנים על גבי המכשיר והתוצאה היא יציבות מרשימה.

האם המכשיר שווה את המחיר?

בסופו של דבר, סביר להניח כי רוב מחזיקי האייפון מוכנים לשלם עליו מחיר גבוה פשוט בגלל שמבחינתם הוא שווה את זה. אייפון הוא הרבה יותר מטלפון וכיום נהוג להשתמש בו בתור מחשב לכל דבר ועניין. קשה להרגיל או לשכנע את חובבי האייפון להחליף מכשיר, גם אם המשמעות היא חיסכון של כמה מאות שקלים בחודש. זאת הסיבה שאפל היא החברה הראשונה בעולם שהגיעה לשווי שוק של מעל טריליון דולר (1,000 מיליארד דולר) – כולם רוצים וקונים את המכשירים שלה.

אז אפשר בכלל לחסוך? הדרך הנכונה לחסוך בהוצאות על אייפון היא קודם כל להשתמש בשירותי המשווקים המורשים. שירות כזה מתאים גם עבור תיקון אייפון מחוץ לאחריות יצרן וגם לרכישת מכשיר חדש. שנית, אין סיבה להחליף אייפון כל שנה או שנתיים. אפשר להישאר עם אותו מכשיר למשך מספר שנים לפחות וליהנות מפונקציונאליות לא פחות מעודכנת, מהירה ויציבה.