המוסד לביטוח לאומי מעביר הפרשים בגין העלאת קצבאות הילדים רטרואקטיבית החל ממאי 2015. גובה ההפרשים נע מ70 שקל עד ל336 שקל לכל ילד בהתאם למספר הילדים. כזכור, הוחלט בממשלה על העלאת קצבאות הילדים, ההעלאה היא רטרואקטיבית, כך שהתשלום הראשון כולל את החודשים הקודמים (ממאי).
והנה הדגמות (לגבי ילדים שנולדו לאחר 1 ביוני 2003) – משפחה עם ילד אחד תקבל החזר בגין חודשים קודמים בסך 70 שקל כשקצבה חודשית תסתכם ב-150 שקל
משפחה שבה שני ילדים תקבל פיצוי חד פעמי על חודשים קודמים בסך 405 שקל, וקצבה חודשית של 338 שקל. משפחה עם 3 ילדים תקבל קצבה חודשית של 526 שקל, והחזר חד פעמי של 743 שקל. משפחה עם 4 ילדים תקבל קצבה חודשית של 714 שקל, והחזר חד פעמי של 1,078 שקל. משפחה עם 5 ילדים תזכה לקבל קצבה של 864 שקל, והחזר חד פעמי של כ-1,150 שקל.
בעקבות העלאות הקצבה עודכנו הקצבאות כך – הקצבה לילד הראשון והחמישי הוגדלה מ140 שקל ל150 שקל בחודש. הקצבה לילדים השני, השלישי והרביעי הוגדלה מ140 שקל ל 188 שקל בחודש. כמו כן, לילדים שנולדו עד 31 במאי 2003 הקצבאות המשולמות החל מהילד הרביעי נשארו גבוהות יותר – לילד הרביעי תשולם קצבה של 336 שקל לחודש, ועבור הילד החמישי (ואחריו) 354 שקל לחודש.
מעבר לכך, הוחלט על פתיחת קופת חיסכון לכל ילד החל בינואר 2017, קופה שבה יופקדו 50 שקל בחודש. הכספים שייחסכו בקופה יועברו לידי הילדים בגיל 18.
מנהל קרן הנאמנות מגדל (2A) הכנסה חודשית קרן נאמנות (מספר קרן: 5131115) מודיע כי ביום 05/01/2016 ישולם מנכסי הקרן תשלום לבעלי יחידות בסך של 2.65% מהערך הנקוב של היחידה.
היום הקובע יהיה (היום שבו מי שמחזיק ביחידות הקרן זכאי לתשלום ) הוא – 31/12/2015.
הקרן מנהלת כ-87 מיליון שקל ומחיר היחידה הוא כ-2.65 שקל. משמע שיעור הדיבידנד הוא כ-1% מסך הנכסים.
מעודכן ל-11/2021
הקורונה הכלכלית וגל הפיטורים שהגיע בעקבותיה דחפו רבים למחשבה על הקמת עסק משלהם או הפיכה לפרילנסרים ■ אם גם אתם שוקלים את הרעיון, זכרו שזהו מעבר שיש לעשות בצורה הדרגתית ומסודרת, ויש כמה דברים שחשוב לקחת בחשבון לפני שיוצאים לדרך
אם יש לכם רעיון מעולה, נמאס לכם להיות שכירים ואתם רוצים להיות הבוס של עצמכם או אולי קשה לכם למצוא עבודה אבל אתם יודעים שהידע שלכם שווה כסף, זה הזמן להקים עסק עצמאי. אבל איך הופכים את הרצון לעשייה בפועל? איך עושים את הצעד הראשון?
השלב הראשון בהקמת עסק הוא שלב הרעיון. גם אם אתם בטוחים שעליתם על רעיון שאף אחד לא חשב עליו לפניכם, כדאי מאוד לבדוק את זה לפני שאתם מתקדמים. איך בודקים? עושים מחקר מקדים. גוגל זה מקום מעולה להתחיל בו, חיפוש נכון יכול להניב הרבה מאוד מידע וגם ללמד אתכם יותר על התחום שבו אתם אמורים לפעול.
אם הרעיון שלכם ייחודי ואין עליו מספיק מידע בחיפוש פשוט או שסכום ההשקעה בעסק גבוה, כדאי להשקיע בביצוע מחקר שוק מקצועי.
מחקר איכותני מקדים (קבוצות מיקוד) יעלה 15,000-30,000 שקל.
מדגם כמותי בסיסי (500 נסקרים) יעלה 10,000-30,000 שקל, תלוי בשיטת המחקר ובעושר המידע אותו מבקשים לאסוף (הנתונים לעיל מעודכנים לשנת 2018).
אם מדובר ברעיון שהוא גם פטנט, רישום פטנט הוא כלי משפטי שיספק לכם הגנה על המצאות. לא כל רעיון יכול להירשם כפטנט והרישומים כפופים לחוקי המדינה הרושמת, המשתנים ממדינה למדינה, אבל ההבדלים אינם מהותיים. גם כאן צריך לבצע חקר שוק ולבדוק פטנטים קיימים, כדי לוודא שהרעיון שלכם באמת ראשוני וכדי לזהות מתחרים. מומלץ לעשות חיפוש ראשוני במאגר של גוגל פטנט ובמשרדי הפטנטים האמריקאי, האנגלי והאירופי. אפשר גם לחקור את בסיסי הנתונים השונים של הפטנטים המפוזרים ברחבי האינטרנט. קחו בחשבון שעלויות רישום פטנט יכולות להגיע למאות אלפי שקלים, כיוון שהתשלום עבור רישום צריך להתבצע מידי שנה בכל מדינה רלוונטית בנפרד.
אחרי שסגרתם את הפינה הזו, הגיע הזמן לחשוף את הרעיון שלכם ולשמוע מה אנשים אחרים חושבים עליו. זה לא קל, אם בגלל שקשה לשמוע ביקורת על הבייבי האהוב שלכם או שאתם חוששים, ובצדק, שמישהו עלול לגנוב לכם את הרעיון, ובכל זאת השלב הזה הוא הכרחי לפני היציאה לדרך. כדאי שתבחרו היטב את האנשים איתם אותם אתם משתפים ותנקטו בכמה צעדים די פשוטים שיכולים להבטיח שהרעיון יישאר שלכם.
הצעד הראשון הוא חתימת הסכם סודיות – NDA) Non Disclosure Agreement).
זו פעולה פשוטה וזולה יחסית, ובה אתם חותמים על הסכם סודיות עם הצד שנחשף לרעיון. בהסכם החותם מתחייב שלא לגלות ולא להשתמש במידע שהועבר אליו בנושא אלא אם קיבל על כך אישור מפורש בכתב.
אם הורדתם את ההסכם מהאינטרנט, מומלץ לעבור עליו מספר פעמים ולוודא כי אכן מדובר בהסכם סביר ולבצע התאמות ותיקונים רלוונטיים. כך למשל, יש לוודא כי הרשות השופטת אינה מחוז נידח במרכז ארה"ב אלא בית משפט באזור ישראל. קחו בחשבון שלא כולם יסכימו לחתום על המסמך, בעיקר גופים גדולים או משקיעים מקצועיים.
צעד שני הוא תיעוד מלא של הפגישה או פגישות. אפשר לסכם את הפגישה בכתב ולפרט את פרטי הפגישה כמו תאריך, שעה, מקום, נושא ומשתתפים וכן מה אתם עומדים לחשוף, ואפשר גם להקליט את הפגישה. את החומר יש להעביר עם סיום הפגישה למשמורת אצל עורך דין.
קחו בחשבון שאי אפשר למנוע במאה אחוז פגיעה בקניין הרוחני שחושף יזם מתחיל. אבל פעולות נכונות יכולות לגרום לאחרים להירתע מלפגוע בקניין שלכם, לעצור פגיעה שבוצעה, להקטין את הנזק הכלכלי כתוצאה מכך והכי חשוב – לקדם את הרעיון שלכם.
לפני שיוצאים לדרך: הכינו תכנית עסקית
אחרי שעברתם את שלב שיתוף הרעיון בהצלחה, הגיע הזמן לגלות אם הוא לא רק מוצלח אלא גם רווחי. תכנית עסקית טובה אמורה לתת לכם תשובה ברורה לשאלות כמו: מהו ההון הראשוני שצריך לגייס, מה היקף עלויות הקמה, רכישת הציוד הדרוש, הוצאות שיווק ופרסום בערוצי המדיה השונים, תזרים המזומנים הצפוי וגם התקבולים והרווחים הצפויים ועוד.
התכנית העסקית היא גם "כרטיס הביקור" שלכם אם אתם מחפשים או תחפשו משקיעים או שותפים פוטנציאלים. כל משקיע שתרצו לעניין בעסק שלכם ידרוש שתציגו בפניו תכנית עסקית, ולכן מומלץ להשקיע ולבנות תכנית רצינית ומרשימה. אם תרצו להציג את הרעיון שלכם בפני משקיעים, התכנית העסקית יכולה להיות בסיס למצגת מושקעת שתדגיש את מידת הרצינות וההשקעה שלכם ברעיון.
בשלב בניית התכנית אתם מסתמכים על אומדנים והערכות. חשוב שהאומדנים שלכם יהיו זהירים, ושיסתמכו על מקורות מידע מהימנים והצלבת נתונים מכמה מקורות מידע. ככל שתכירו את השווקים בהם העסק יפעל, האומדנים שלכם יהיו מדויקים יותר. בכל מקום בו יש אי ודאות, כדאי להוסיף מרווח ביטחון כדי להימנע עד כמה שאפשר מהפתעות. השתדלו להימנע מאופטימיות יתר, כמו גם מפסימיות יתר. שתיהן יכולות להוות סיכון עסקי בהמשך הדרך.
שלבו בתכנית העסקית גרפים וטבלאות, הם יכולים להמחיש בצורה טובה יותר את הקשר בין הנתונים והמידע, אבל חשוב שתבחרו בגרפים או טבלאות פשוטים להבנה.
אפשר למצוא ברשת דוגמאות רבות לאיך אמורה להיראות תכנית עסקית בהתאם לתחום בו פועל העסק שלכם. אם העסק מורכב יותר, כדאי להיעזר ביועץ עסקי או מלווה עסקי שיש לו ידע מקצועי וניסיון בתחום.
תכנית עסקית מקצועית תעלה 6,000 שקל בממוצע. אולם אם תגייסו הלוואה מאחת מקרנות המדינה, תוכלו ליהנות מתוכנית עסקית מסובסדת.
הסכם מייסדים
אם מדובר בשותפות, מומלץ בשלב זה, עוד לפני הקמת החברה, לחתום על הסכם מייסדים. הסכם מייסדים הוא הסכם שנחתם בין השותפים המעוניינים להקים את החברה. המשמעות של ההסכם היא בעיקר ליבון כל הסוגיות בין השותפים. למשל חלוקת האחזקות בחברה, חלוקת אחריות, תפקידים ומשימות ספציפיים בין השותפים, מנגנון פתרון סכסוכים, איך תנוהל החברה, איך יתקבלו החלטות וכדומה.
חתימת הסכם מייסדים יכולה למנוע חילוקי דעות בהמשך הדרך ויותר חשוב, להבטיח שהעסק שלכם יתנהל בצורה יעילה ומסודרת. גם אם אתם חוששים מחילוקי דעות עם השותפים שלכם, זכרו שעדיף שהמחלוקות יתעוררו בשלב זה ולא יפגעו בניהול העסק ויגרמו להפסדים מיותרים.
איזה סוג עסק כדאי להקים?
בישראל קיימות שלוש ישויות עיקריות המשמשות את רוב היזמים: עוסק פטור או עוסק מורשה כשמדובר בעצמאים, או חברה בע"מ אם מדובר בשותפים. אז מה ההבדלים ביניהן ואיזו מהן מתאימה לכם?
עוסק פטור:
עסק שמחזור הכספים השנתי שלו נמוך יחסית ולא עולה על 99,893 שקל (נכון ל-2021), אינו מחייב את לקוחותיו במס ערך מוסף (מע"מ) ולכן גם לא רשאי לקזז מע"מ חזרה כשירכוש מוצרים או שירותים. הדיווחים לרשויות מקלים באופן יחסי (פעם בשנה בדוח השנתי). מספרו המזהה של עוסק פטור זהה למספר תעודת הזהות של בעל העסק, דבר המלמד על אחריותו המשפטית הישירה.
אם החלטתם להירשם כעוסק פטור, הרישום חייב להתבצע ביום שבו החלה הפעילות העסקית שלכם במשרדי המע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי. לפני שאתם מתחילים במסע דילוגים בין המשרדים, כדאי להיכנס לאתרי האינטרנט, להכין מראש את כל המסמכים שעליכם להציג ולבדוק אם אתם חייבים להגיע למקום. באתר מס הכנסה לדוגמא תוכלו למצוא את מדריך מס הכנסה לפתיחת עסק.
בסוף תהליך הרישום במע"מ תקבלו תעודת עוסק פטור ובמס הכנסה ובביטוח הלאומי תקבלו שוברי תשלום שעליכם לשלם כל רבעון.
חשוב מאוד להבין שהמעבר בין שכיר לעצמאי מעביר את האחריות על ההתנהלות הפיננסית מול הרשויות אליכם. אם התחלתם את השנה כעוסק פטור, אבל התברר שההכנסות שלכם עולות על הסכום הקבוע בחוק, עליכם לדווח על כך. הקנסות על חריגה ללא דיווח הם אסטרונומיים ונוקשים, כך שכדאי מאוד להקפיד על כך.
עוסק מורשה:
הישות הבאה בדרגת המורכבות והחשיבות. פתיחת עוסק מורשה מתאימה לעסק שהמחזור שלו אמור להיות גבוה מ-77,993 שקל אך לרוב הוא נמוך. בשונה מהעוסק הפטור, העוסק המורשה מחייב את לקוחותיו בתוספת מע"מ ולכן רשאי לקזז אותו מהוצאותיו. הדיווחים שלו לרשויות המס עדיין נחשבים מקלים שכן הוא נדרש לדווח עד פעם בחודשיים ובדוח השנתי. גם במקרה זה המספר הרשום של העסק זהה למספר תעודת הזהות של הבעלים, דבר שמלמד על אחריותו המשפטית הישירה. כעוסק מורשה הדיווח לרשויות הוא מורכב קצת יותר מזה של עוסק פטור, לכן כדאי שתשקלו להיעזר בשירותיו של רואה חשבון.
בסיום הרישום תקבלו תעודת עוסק מורשה זמנית, ובהמשך תישלח אליכם בדואר תעודה קבועה.
חברה בע"מ:
חברה בעירבון מוגבל היא גוף משפטי המוחזק על ידי בעל מניות אחד או יותר. תהליך ההקמה שלה יותר מורכב משל עצמאי שכן יש לרשום את החברה ברשם החברות ורק לאחר מכן לפנות לרשויות המס.
היתרון העיקרי של חברה בע"מ הוא העובדה שבעלי העסק יוצרים ישות משפטית חדשה ונפרדת מבעל המניות, והיא זו הנושאת בזכויות ובחובות. במקרה של כישלון מסחרי, שנגרם בתום לב ולא במכוון, יש מחסום בין הנושים של החברה לבעל המניות שלה.
יתרון נוסף הוא ששיעור המס שמשלמת חברה בע"מ נמוך יותר משמעותית מזה של עצמאי וכך גם התשלומים לביטוח הלאומי. יש אפשרות להשתמש ביתרת הרווחים שנותרים לאחר ניכוי מס הכנסה להשקעות שונות כמו רכישת מלאי, בעוד שבעוסק פטור או מורשה הכסף שנותר להשקעות נמוך יותר, כיוון שהניכויים גבוהים יותר.
תדמית עסקית – סיבה אפשרית נוספת לפתיחת חברה בע”מ לעיתים נובעת משיקולים שאינם משפטיים. למשל, יש הרואים בניהול עסק במסגרת חברה כסממן לאיכות או הצלחה.
גיוס כספים ומשקיעים – החברה מאפשרת לבעליה גיוון ונוחות באפשרויות גיוס ההון – גיוס הון תמורת הקצאת מניות או באמצעות אגרות חוב. זו אחת הסיבות שיזמים רבים וסטארטאפים בוחרים להתאגד במסגרת של חברה בע”מ.
הקמה וניהול של חברה בע"מ כרוך בכמה עלויות:
אגרת רישום בגובה של כ-2,600 שקל, ובנוסף לשלם אחת לשנה אגרה בסך 1,133 שקל (נכון ל-2021).
כמו כן, הנהלת החשבונות של חברה יקרה יותר ואף יש להגיש לרשם החברות דוח מבוקר על-ידי רואה חשבון אחת לשנה. נוסף על כך, החברה נדרשת להגיש עדכונים שונים לרשם החברות, למשל בעת שינוי בהרכב הדירקטוריון או שינוי שם החברה או כתובת החברה או הקצאת מניות וכיו”ב.
סיוע של עו"ד ברישום ובפתיחת תיק: כ-1,000 שקל פלוס מע"מ
יש לקחת בחשבון, שלחברה בע"מ עלויות הפעלה שנתיות בשל המחויבות לנהל הנהלת חשבונות כפולה ולהכין דוח שנתי (על-ידי רואה חשבון), בעלות של כ-20 אלף שקל.
אז איך מחליטים באיזו מהאפשרויות לבחור? אם מדובר במיזם או עסק פשוט, עם מחזור הכנסות שנתי נמוך יחסית (לפחות בהתחלה), כדאי לבחון את העוסק המורשה או הפטור, שהעמלות בגין הקמתו אפסיות ורמת המורכבות של ניהולו נמוכה מאוד, כך שגם שההוצאות על התחזוקה השוטפת שלו נמוכות יחסית בהתאמה .
ככל שמחזור העסקאות של העסק גדול יותר, יש עדיפות לפעול כחברה. בכל מקרה, תמיד תוכלו להתחיל את דרכם כעוסק עצמאי ובהמשך להפוך לחברה.
"היזמים שהרוויחו בעבר 400 אלף שקל ירוויחו 100 אלף שקל, לא קרה כלום. יש קבלנים ויזמים שמבינים שהרווח שלהם יירד והם יעשו הכל כדי לעצור את התכנית, אבל זה לא יצליח להם", כך שר האוצר, משה כחלון, על תוכנית מחיר למשתכן – "תהליכים שהיו נמשכים שנים נסגרו תוך חצי שנה של עבודה. אני הפסקתי את הספסרות בקרקע".
עם זאת, גם כחלון יודע שמחיר למשתכן בפריפריה לא ממש מצליחה, ויש לו פתרונות – "יש קצת קשיים בפריפריה ואנחנו ממש לא מתעלמים מהקשיים האלו. אם נצטרך להכניס את היד עמוק יותר לכיס, ולממן יותר בפריפריה, נעשה את זה, ואם נצטרך לשנות השיטה כדי שגם הפריפריה יוכלו לרכוש אז נשנה".
אלא ששלמה בוחבוט ראש עיריית מעלות-תרשיחא, שכיהן בעבר כיו"ר מרכז השלטון המקומי הסביר לאחרונה שהתוכנית גרועה לפריפריה – ""מחיר למשתכן במתכונתו הנוכחית, כפי שהיא מוצעת כיום, רק תרחיק את הרוכשים מהפריפריה. אם בראשון לציון ימכרו דירות 4 חדרים בפחות ממיליון שקל, ערי הפריפריה לא יוכלו להתחרות איתה או עם ערים אחרות במרכז על ליבם ועל כיסם של הזוגות הצעירים. יש לבחון כיצד הופכים את הפריפריה לאטרקטיבית אם על ידי יצירת פתרונות מוזלים לתושבי המקום, שימנעו את ההגירה שלהם למרכז ובין אם באמצעות סבסוד עמוק יותר של הבנייה באזור שתיצור פער משמעותי יותר במחירים בין מרכז ופריפריה. דרך לשפר את סיכוי המכרז במעלות היא לאמץ את המודל של מכרז מחיר למשתכן בראשון לציון, שם כלל המכרז גם אפשרות לשיווק חלק מהדירות לשוק החופשי. חייבים לשנות את התמהיל השיווקי ולאפשר לקבלנים לשווק בין 30% ל-40% מהדירות לשוק הכללי ולמשפרי דיור ולא רק לזכאים. בנוסף, על מנת שמחיר למשתכן יהיה רלוונטי לעיר כמו מעלות תרשיחא ועל מנת שהקבלנים ייגשו למכרזים קבלנים צריך לסבסד בצורה עמוקה יותר את מוסדות הציבור ואת 'חדש מול ישן' (שיקום השכונות). עיריית מעלות תרשיחא ממתינה היום לפרסום החוברת של מכרז מחיר למשתכן בעיר ואנו מקווים שכבר במכרז הקרוב יעשו השינויים שיאפשרו את הצלחתו".
"בפגישה עם מר כחלון ומר אביגדור יצחקי, ציינתי את העובדה שמחיר למשתכן בערי הפריפריה לא יהיה אפקטיבי בגלל מחיר קרקע אפס. הצעתי, באזורים הרריים, בגלל עבודה קשה יותר של פיתוח, לתת מענק של 150 אלפי שקל למשתכן".
מה זה הון חוזר? האם גירעון בהון החוזר משמעו בעיה בשרות החוב הקצר? ואיך זה שלבזק יש גירעון בהון החוזר?
לטורים נוספים של אבישי עובדיה ב'גלובס' – מדור רווח והסבר
המאזן של פירמה מספק תמונת מצב על הנכסים, ההתחייבויות וההון העצמי של הפירמה. אבל, בן הסעיפים עולים נתונים נוספים על האיתנות של הפירמה ועל הנזילות שלה. המאזן הוא המקום הראשון שאליו פונים כדי להבין את מצב נזילות החברה, כלומר עד כמה היא נזילה, ולמה הנזילות חשובה?
הנזילות היא סוג של כרית ביטחון. חברה נזילה עמידה יותר בפני שינויים בשווקים שלה, יכולת ההתמודדות שלה מול תחרות, מול רגולציה ועוד טובה יותר. מעבר לכך, הנזילות יכולה לשמש כחלוקת דיבידנדים לבעלי המניות ולשרת את החוב למחזיקי האג"ח. נזילות זה לא הכל, היא רק חלק מהפאזל, ויש חלקים לא פחות חשובים ממנה לרבות הרווחיות, היכולת לייצר מזומנים ועוד. אבל בבדיקה של שירות החוב, הנזילות היא חלק מאוד משמעותי.
את הנזילות בודקים בראש וראשונה בסעיף המזומנים. מה נזיל יותר מהמזומנים? היקף המזומנים מספק בעצם סוג של נזילות מיידית – כסף שהחברה יכולה לעשות בו מה שהיא רוצה, אלא שכדי לקבל תמונה מלאה יותר על מצב הנזילות לא די להסתפק רק במזומנים, ויש להתייחס למקורות נוספים (נכסים נוספים) לצד התחייבויות שוטפות שיפחיתו את היקף המזומנים בטווח הקרוב.
על הרקע הזה "נוסדו" יחסי הנזילות, כשהבולט בהם הוא הון חוזר. הון חוזר מבטא את הנכסים השוטפים בניכוי ההתחייבויות השוטפות. ככל שההון החוזר גבוה יותר כמובן שהחברה נזילה יותר, אם ההון החוזר חיובי (הנכסים עולים על ההתחייבויות) אז על פניו (בהתייחס רק לנתונים האלו) החבה יכולה לשרת את החובות שלה לטווח הקצר.
ההון החוזר מבטא תיאורטית את המזומנים שיהיו לה בעוד שנה מיום המאזן במידה והחברה קופאת על השמרים מכל הבחינות – כלומר, אם החברה לא מוכרת, לא משלמת שכר, לא מייצרת מזומנים, לא רוכשת רכוש במהלך התקופה; פשוט לא עושה כלום, אזי בעוד שנה מהיום יהיו בקופה מזומנים בגובה ההון החוזר – כל סעיפי הנכסים השוטפים מתממשים למזומנים בטווח של עד שנה, וכל ההתחייבויות השוטפות משולמות במזומן בטווח של עד שנה; ולכן החיסור מבטא את היקף המזומנים בעוד שנה (באין השפעות אחרות).
במילים אחרות, ההון החוזר הוא סוג של עודף (אם הוא חיובי) או גירעון (אם הוא שלילי) בצרכי המזומנים של החברה בשנה הקרובה, ולהמחשה נניח חברה שיש לה נכסים שוטפים של 100 מיליון שקל והתחייבויות שוטפות של 40 מיליון שקל – ההון החוזר שלה הוא 60 מיליון שקל. אבל אם החברה הזו צופה תזרים שלילי של 150 מיליון שקל בשנה, אזי למרות שיחס הנזילות נראה לכאורה טוב, צפויה לה בעיה לשרת את התזרים השנתי. זה לא אומר שאין לה זכות קיום, היא יכולה לדוגמה לקחת הלוואות, לגייס הון, אבל בנקודת זמן הנבחנת (ובהתייחס רק לנתוני ההון החוזר והתזרים החזוי) היא עלולה להיקלע למצוקת נזילות.
מנגד, אם לחברה יש נכסים שוטפים של 100 מיליון שקל, והתחייבויות שוטפות של 250 מיליון שקל, אז יש לה גירעון בהון החוזר של 150 מיליון שקל. לכאורה אוי ואבוי, יחס נזילות בעיתי – חור של 150 מיליון שקל בעוד שנה – מאיפה יגיע הכיסוי? וגם כאן היחס הזה לא מספק תמונה מלאה. אם נניח שלחברה יש תזרים שוטף שנתי של 400 מיליון שקל, אז ברור שלמרות היחס הגרוע היא לא צפויה להיתקל בקשיים בשרות החובות לטווח הקצר – מול החור של ה-150 מיליון שקל יש לה תזרים שנתי של 400 שסוגר בקלות את הגירעון.
המסקנה המתבקשת היא שהון חוזר בפני עצמו, לא מספק תמונה מלאה, צריך לבדוק גם את התזרים, אבל גם סעיפים אחרים, לרבות – נכסים לא שוטפים שיכולים להפוך לנזילים במהירות, התחייבויות לא שוטפות שבהינתן מצבים מסוימים עשויות להיות שוטפות.
ההון החוזר של בזק
הון החוזר של בזק בדוחות האחרונים (ספטמבר 2015) היה שלילי – מינוס של 1.2 מיליארד שקל (נכסים שוטפים של 4.7 מיליארד שקל פחות התחייבויות שוטפות של 5.9 מיליארד שקל), בעוד לפני שנה – בספטמבר 2014 היה הון חוזר חיובי של 1.5 מיליארד שקל (נכסים שוטפים של 6.7 מיליארד שקל פחות התחייבויות שוטפות של 5.2 מיליארד שקל).
המעבר לגירעון בהון נובע מאיחוד חברת הלווין, יס. האיחוד הזה שהתרחש לפני כחצי שנה, הביא בעיקר חובות למאזן של בזק, לרבות חובות שוטפים. יס רג לפני המיזוג היתה חברה עם גירעון בהון החוזר וגירעון בהון העצי ואיחוד המאזן שלה בתוך המאזן של בזק, גרם לבזק להרעה ביחסים הפיננסים, לרבות יחסי הנזילו וההון החוזר. באבל, האם הגירעון בהון החוזר של בזק מבטא חשש מהחזר החוב הקצר של החברה? נראה שממש לא, ככה לפחות חושב השוק. בשוק ממש לא מתמחרים סיכון כזה באגרות החוב של החברה. השוק לא רואה עלייה בסיכון, וזה, ככל הנראה, בשל תזרים המזומנים מפעילות שוטפת של החברה. בזק מייצרת תזרים מזומנים של מיליארדי שקלים בשנה (בשנים האחרונות הוא עלה בממוצע על 3 מיליארד שקל בשנה), אז גם אם ההון החוזר מבטא גירעון הרי שמדובר בגירעון שמכוסה על ידי התזרים השוטף.
אבל זו עדיין לא התמונה המלאה. מצד אחד ההון החוזר שלילי, מצד שני החברה מייצרת מזומנים, אבל חלק גדול מאוד מהתזרים שהיא מייצרת (כתזרים מזומנים מפעילות שוטפת) מחולק לבעלי המניות כדיבידנדים. מעבר לכך, חלק מהתזרים השוטף מופנה להשקעות ברכוש קבוע. כלומר, זה לא שכל התזרים מזומנים מפעילות שוטפת מכסה את הבור/ הגירעון של ההון החוזר, יש לו שימושים שונים. בינתיים השוק ממש לא מתרגש, גם וכנראה בעיקר מכיוון שמדובר בתזרים מאוד משמעותי שמכסה בקלות (נכון לדוחות האחרונים) גם את הגירעון בהון החוזר וגם את השימוישם הנוספים. ואולי בכלל זה נובע מהעובדה הפשוטה שהגירעון יכול להיות קבוע ואין בהכרח צורך לסגור אותו
על כך בפעם הבאה.
פיקדון ל-5 שנים – תשואה שנתית של 1.43% בשנה – האם זה מתאים לכם? במבט לאחור הריבית השנתית היתה גבוה, אז אולי תגידו ובצדק מסוים – "מה זאת תשואה של 1.4% בשנה? רוצים יותר" אבל בשנתיים האחרונות זו תשואה יחסית טובה על רקע הריבית האפסית, ובהינתן שהתחזית היא להעלאת ריבית אבל צנועה בשנים הקרובות , יכול להיות שהתשואה הזו לא כל כך גרועה.
יותר בנק אגוד מציע פיקדון שקלי ל-5 שנים עם נקודות יציאה בתום שנתיים וכל שנה לאחר מכן. הפיקדון מספק ריבית שעולה על פני התקופה, עד לריבית שנתית של 2.7% . ההפקדה אפשרית דרך האינטרנט.
והנה טבלת הריביות –
לשנתיים הראשונות: 0.40%; לשנה השלישית: 1.60%; לשנה הרביעית: 2.10%; לשנה החמישית: 2.70%. הריבית השנתית הנומינלית ממוצעת בפדיון: 1.436%.
ניתן להפקיד החל מ-5,000 ₪ ועד 1,000,000 שקל.
כמו כן, מציע בנק אגוד פיקדון שקלי לתקופה של 3 שנים בריבית שנתית של עד 0.8% (תלוי בסכום ההפקדה).
האם נעשה הונאת פונזי בחברת יוטרייד? רשות ניירות ערך פרסמה דוח חמור על התנהלות חברת יוטרייד – כך נמסר בעיתון "גלובס" – על פי הדוח נעשה שימוש בכספי משקיעים חדשים להחזרת כספים למשקיעים קודמים – ורישום כוזב של יתרת הכספים בחברה – בעוד שבספרי יוטרייד רשומים יתרות כספים של משקיעי החברה בסך של 12 מיליון דולר (כ-46.4 מיליון שקלים) הרי שבחשבון הבנק של החברות מצוי סכום של 300 אלף שקל בלבד. בית המשפט הורה להפסיק את פעילות יוטרייד.
בבקשת רשות ניירות ערך לביהמ"ש להפסקת פעילות החברה, צוין, כי "עניינה של בקשה זו הוא פעילות ניהול תיקים ללא רישיון המבוצעת ע"י יוטרייד תוך גיוס מאות משקיעים מקרב הציבור הרחב, וגרימת הפסדים כספיים נכרים במסגרת הפעילות האמורה. בביקורת שנערכה בשבוע החולף מצאה הרשות כי למרות שיוטרייד התחייבה לרשות באופן מפורש לחדול מפעילות של ניהול תיקים ללא רישיון, בפועל היא ממשיכה בה, ויתרה מכך – כספי משקיעים חדשים המגויסים על ידה כיום אינם מושקעים ככל הנראה כלל עבורם, ובהתאם להתחייבות החברה, אלא "מוסטים" ממטרתם המקורית ומשמשים של החזר כספים של משקיעים קודמים הדורשים את כספם".
להרחבה – באתר גלובס
בנק מזרחי טפחות מציע ללקוחותיו פיקדון ענבים – פיקדון/ חיסכון בהוראת קבע חודשית. כלומר, כל חודש מפקידים סכום מסוים, והיתרה כמובן גדלה בהתאמה, כאשר בנוסף מקבלים החוסכים ריבית. אלא שמדובר בריבית אפסית. בבנק מזרחי מציינים כי -"חסכונות בהוראות קבע, מאפשרים לחסוך סכומים קטנים בכל פעם, אשר מצטברים לסכום גדול ממנו נהנים בסוף ההשקעה", והם גם מסבירים למי מתאים החיסכון – "לכל מי שמבקש לחסוך למטרת דירה לילד, לימודים לילד, רכישת רכב, חופשה,או לכל מטרה אחרת. לקוחות המעוניינים לחסוך בכל חודש סכום כסף קטן, אשר ייצטבר בבוא היום לסכום שיכול להגשים מטרה גדולה בעתיד", ואולי זה נכון, אבל הסכום בחיסכון לא גדל בגלל הריבית. אלא פשוט בגלל ההפקדות של החוסכים.
הריבית שמקבלים בחיסכון נכון לעכשיו היא נמוכה במיוחד – אם אתם מפקידים עד 1 אלף שקל בחודש, אתם מקבלים בחיסכון ענבים ל-6 שנים ריבית של 0.01%. אם אתם חוסכים בכל חודש יותר (לאותה תקופת זמן) אתם מקבלים תשואה גבוה יותר, אבל כמה גבוה יותר – שימו לב – גם אם תחסכו 10 אלף שקל ומעלה הריבית שתקבלו תהיה 0.12% – זה נמוך. אבל זה משקף את הריבית הנמוכה במשק.
הריבית בחיסכון תלויה בריבית הפריים. התשואה הטובה ביותר למפקידים היא ריבית פריים מינוס 1.48% (למפקידים סכום גבוה), אבל חשוב להדגיש שהריבית הזו עשויה להשתנות.
אז האם זה כדאי? ברגע שמבינים שמדובר בחיסכון שאינו בהכרח לטווח ארוך, אז זה בעצם די דומה לפיקדונות האחרים. הפיקדון הזה לכאורה לטווח ממושך, אבל קיימת תחנת יציאה כל שלושה חודשים, משמע מדובר בעצם בפיקדון ל-3 חודשים ואם כך אז בהתאמה אין לצפות לריביות גבוהות – הרי ככל שהתקופה ארוכה יותר הריבית גבוה יותר, וההיפך – ככל שהתקופה קצרה יותר כך הריבית נמוכה יותר.
עדכון 05/2018
סיימת לעבוד, עזבתם, פוטרתם, איך אתם יכולים למשוך את הכספים מקרן הפנסיה עם מס מינימלי?
הנה המחשבון שיכול לעזור לכם להבין את הסכום שניתן למשוך ואת הסכום הפטור – מחשבון משיכה מקרן פנסיה, וחשוב להבין את המתודולוגיה והחישוב –
נתחיל בכך שהכספים בפנסיה מחולקים לשניים – כספי תגמולים וכספי פיצויים. את כספי הפיצויים אתם יכולים למשוך עד התקרה ללא תשלום מס, ומה זאת התקרה? כ-12.3 אלף שקל (על פי הסכום שנקבע על ידי רשויות המס – הסכום הזה משתנה באופן שוטף). התקרה למעשה מורכבת ממשכורת עבור כל שנת עבודה, או תקרה שנקבעה על ידי רשויות המס, הנמוך מבין השניים. השנה התקרה של מס הכנסה היא 12.4 אלף שקל – אם אתם מרוויחים פחות הסכום הרלבנטי לכם הוא השכר החודשי.
למעשה, במידה והשכר נמוך מהתקרה השנתית, פקיד השומה יכול להגדיל את הפטור המגיע על כספי הפיצויים עד משכורת וחצי עבור כל שנת עבודה. כלומר, אם נניח שהשכר שלכם הוא 7 אלף שקל בחודש, ועבדתם ארבע שנים, אז עקרונית סכום הפיצויים הפטור מסתכם ב-28 אלף שקל (7 אלף שקל כפול ארבע שנים), אבל פקיד השומה יכול לקבוע (תחת סיבות ושיקולים שונים) שהוא מוכן להכיר בפיצויים ללא מס בסכום גדול יותר. כמה גדול יותר? עד פי 1.5 , ובמקרה הזה עד 42 אלף שקל.
עד כאן לגבי כספי הפיצויים, ומה עם כספי התגמולים? כספי התגמולים הם הכספים שאתם והמעסיקים באופן שוטף מפרישים מדי חודש. הכספים האלו מיועדים להבטיח את הפנסיה בעתיד, כלומר את הקצבה החודשית בפרישה, והמחוקק בהתאמה לא רוצה שתמשכו את הכסף הזה. משיכה של כספי תגמולים כסכום חד פעמי חייבת במס של 35% או בגובה המס השולי, הגבוה מבין השניים. ולכן, הכי כדאי לכם (ברוב הגדול של המקרים) פשוט להשאיר את הכספים לתקופת הפנסיה. עם זאת, ישנם מקרים שבהם ניתן למשוך את כספי התגמולים בפטור ממס. מס הכנסה מגדיר חוסכים העומדים באחד מארבעה תנאים (שכבר נתייחס אליהם), והם פטורים ממס. החוסכים האלו צריכים למלא טופס 159 או טופס 159א של מס הכנסה במעמד משיכת הכספים, טופס שמאפשר להם להיכלל בהגדרה ובהתאם ליהנות מפטור ממס.
ארבעה מצבים שבהם תהיו פטורים ממס על הפנסיה
ישנם כאמור ארבעה מצבים שהוגדרו על ידי מס הכנסה ככאלו שבהם ניתן למשוך את כספי התגמולים מבלי לשלם את 35% המס, והנה המקרים –
- מוות של המבוטח – מוטבים יוכלו למשוך את הכספים כסכום הוני. אם מדובר בקרן פנסיה, אזי השארים לא יוכלו למשוך את הכספים, אלא הם יקבלו קצבה חודשית מקרן הפנסיה
- נכות של לפחות 75% – במידה ונקבעה לעמית או לקרובו נכות קבועה של לפחות 75%, אזי ניתן (בהמשך למילוי הטפסים הרלבנטיים) לקבל את התגמולים ללא מס.
- מינימום הכנסה – אם לשני בני הזוג אין הכנסה חודשית העולה על שכר המינימום, אזי הם יכולים למשוף את הפיצויים ללא מס. אם לבני הזוג יש ילדים מתחת לגיל 18, אזי ניתן למשוך את הפיצויים גם אם השכר שלהם שווה לפעמיים שכר המינימום (גם כאן, ובכל המצבים יש כאמור למלא טפסים רלבנטיים).
- הוצאות רפואיות – אם ההוצאות הרפואיות של החוסך או קרובו מגיעות למחצית מהכנסתו השנתית (למעט, טיפולי שיניים שלא נכללים במסגרת ההוצאות הרפואיות), אזי ניתן לקבל את כספי הפיצויים ללא מס (כפוף למילוי טפסים).
מעבר למקרים המפורטים לעיל, ישנם מקרים נוספים שמאפשרים הקלה או פטור ממס על הפיצויים. כך לגבי חוסכים שיש להם כספים שנחסכו בקרן הפנסיה לפני שנת 2000 . חוסכים אלו יכולים למשוך את הכספים כסכום חד פעמי על סמך הצהרה במידה והתקיים אחד משלוש התנאים הבאים: סיום עבודה ותקופת חיפוש עבודה מעל על חצי שנה; סיום עבודה ומעבר לעיסוק כעצמאי; מעבר למעסיק חדש אשר לא ביטח את העובד בביטוח פנסיוני לתקופה של שנה.
אוקיי, נניח שאתם יכולים למשוך את הפנסיה בפטור ממס. אבל האם זה כדאי? האם זה מומלץ? צריך לזכור שהכספים האלו שחסכתם נועדו לתקופה שלא תעבדו, לא תייצרו הכנסה, ותרצו לשמור על איכות חיים סבירה. הפנסיה היא חלק מהדרכים להגי לרמת חיים טובה גם אחרי פרישה. אם אתם מושכים את הכסף, מה יהיה בתקופת הפרישה? אז נכון, לפעמים צריך את הכסף, והצורך המיידי הזה גובר על הצורך העתידי. אבל צריך לזכור שהחיסכון הזה ייחסר לנו בעתיד.
ומעבר לכך שאתם יוצרים לכם חור כספי בעתיד, משיכה של כספים גורמת לחיסכון פנסיוני בשלב מאוחר יותר במקום העבודה החדש. זה עובד כך – אם לא משכתם את הפיצויים, המעסיק במקום החדש, יתחיל להפריש לכם לפנסיה תוך שלושה חודשים מתחילת העבודה. אם תמשכו את החיסכון הפנסיוני, המעסיק יתחיל להפריש חצי שנה אחרי שתתחילו לעבוד במקום החדש.
אבל הבעיה הגדולה יותר במשיכה של כספי פנסיה, הנוגעת לחלק מהחוסכים (חלק לא מבוטל) היא שבמידה והמעסיק הפריש/ חסך במסגרת פנסיית חובה ואתם רוצים למשוך את כספי הפנסיה בסיום העבודה, המעסיק רשאי לבקש חזרה את כספי הפיצויים שהוא הפקיד לתכנית הפנסיה שלכם.
מחשבונים קשורים:
מחשבון השפעת דמי הניהול על קרן הפנסיה
רגע לפני שהשנה מסתיימת – כמה להפקיד לחיסכון פנסיוני ולזכות בהטבות מס!
עדיין לא הפקדתם השנה לחיסכון הפנסיוני, או שהפקדתם באופן חלקי – עדיין אתם יכולים לעשות סדר, להפקיד וליהנות מהטבות מס. ריכזנו כאן את סכומי ההפקדה המקסימליים באפיקים השונים –
- קרן השתלמות, המכשיר הפפולארי (ובצדק) מאפשר הפקדה מרבית של 7% כאשר תקרת ההכנסה השנתית היא 263 אלף שקל. ומכאן, שההפקדה המרבית לצורך הטבות מס – 18,410 (ההפקדה המירבית לצורך פטור ממס רווח הון – 18,480 שקל)
- קרן פנסיה – הפקדה מירבית של עד 16% על הכנסה מקסימלית של 208,800 שקל, כאשר ההפקדה המקסימלית היא 33,408 שקל.
- תקרת הכנסה מזכה לשכיר – תקרת המשכורת בגינה ניתן זיכוי מס הכנסה לשכיר (בגין הפקדות לקופת גמל לקצבה) – 8,700 שקל
- תקרת הכנסה לשכיר עבור רובד נוסף כעצמאי – מדובר על תקרה נוספת לכאלו שהם שכירים ויש להם שכר לא מבוטח (שעליו אין הפרשות) – 8,700 שקל
- עמית מוטב – חוסך/ עמית המפקיד לפחות 16% מפעיים השכר הממוצע במשק – 1,481 שקל.
- תקרת הכנסה מזכה לעצמאי – תקרה שנתית לעצמאי שהוא עמית מוטב – 208,800 שקל
- סכום תקרת הכנסה מזכה לעצמאי – במילים פשוטות, הסכם המרבי שעמית עצמאי (שהוא עמית מוטב) יכול להפקיד לצורך קבלת הטבות מס – 33,408 שקל.
- תקרת הפיצויים – תקרת הפיצויים הפטורה כאשר מושכים את כספי הפיצויים – 12,340 שקל.
- השכר הממוצע במשק – 9,260 שקל
- תקרת הפקדה חודשית לקרן פנסיה חדשה – התקרה מסתכמת ב-20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק – 3,796 שקל. כמו כן, ישנה תקרת זכר שההפקדות המעסיק (עד 7.5% ממנה) לא ייזקפו כהכנסה חייבת בידי העובד – 37,040 שקל.
- הכנסה מרבית סעיף 47 – 34,800 שקל, המשמעות היא שמי ששכרו מבא הפרשות מעל סכום זה, אינו זכאי לניכוי בגין הפקדות השכר הלא מובטח.
- תקרת הכנסה עבור קרן השתלמות לשכיר – 15,712 שקל היא המשכורת המרבית לצורך הפרשה לקרן השתלמות
- תקרת הכנסה עבור קרן השתלמות לעצמאי – 263,000 שקל, מדובר בתקרת הכנסות שנתית בגינה זכאי עמית עצמאי לקבל ניכוי ממס
- פנסיית חובה 2015 – אחוזי ההפקדה בפנסיה חובה בשנת 2015 – 17.5% כאשר 5.5% מהעובד; 6% מהמעסיק; ו-6% לפיצויים.
- סכום הקצבה המזערי – סכום הקצבה המינימלי הנדרש לפני שניתן להוון סכומים חד פעמיים מקרן הפנסיה או מתוכנית ביטוח – 4,481 שקל
- סכום הצבירה המזערי – 93,117 שקל.
האם אפשר לנייד את כספי הפנסיה מקרן לקרן? האם אפשר לעבור מביטוח מנהלים לקרן פנסיה? וההיפך? האם בכלל כדאי לנייד את הכספים? ובמה אנחנו צריכים להתחשב כאשר אנחנו מניידים או רוצים להעביר כספים מקרן לקרן מקופה לקופה?
השאלות האלו ואחרות עולות אצל רוב החוסכים בחיסכון הפנסיוני, אך כמו שהם עולות ככה הן נעלמות – מתפוגגות להן, פשוט כי זה נראה לכם מסובך מדי, מסוכן מדי, לא ברור אם התועלת שהיא לרוב חיסכון בדמי הניהול עולה על העלות שזה הרבה כאב ראש מול הגופים המסואבים והבירוקרטים האלו (גופי הפנסיה). אז הנה מדריך להעברת כספי החיסכון הפנסיוני שלכם.
נתחיל במה אפשר להעביר ולאן?
– קרן פנסיה ניתן לנייד לקרן פנסיה אחרת; לביטוח מנהלים לקצבה; לקופת גמל
– ביטוח מנהלים הוני ניתן לנייד לקרן פנסיה, לביטוח מנהלים הוני , ביטוח מנהלים לקצבה, ולקופת גמל.
– ביטוח מנהלים לקצבה ניתן לנייד לקרן פנסיה ולביטוח מנהלים לקצבה
– קופת גמל ניתן לנייד לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים לקצבה וקופת גמל אחרת.
מתי כדאי להעביר את החיסכון הפנסיוני?
ראשית, למה בעצם להעביר כספים מקרן לקרן (מחברה לחברה)? ובכן, האפשרות הזו פשוט נהדרת בשבילכם. היא לא היתה קיימת עד שנת 2008, והיא הוראה מבורכת של הפיקוח על הביטוח ושוק ההון באוצר. פשוט בגלל שהיא מאפשרת לכם לקבל הצעות שונות מגופים שונים, היא מאפשרת לכם לקבל ניהול כספים תחרותי ודמי ניהול תחרותיים.
אבל, רגע לפני שעוברים צריך לשים לב לאבחנה חשובה – איזה מכשיר פנסיוני בעצם יש לכם? האם מכשיר הוני או מכשיר קצבתי, וקצת תזכורת – עד 2008 יכלו החוסכים להפקיד/ לחסוך למטרת קצבה או לקבל סכום חד פעמי בגיל הפרישה. אלא שהחל מ-2008, כל ההפקדות עבור חיסכון פנסיוני הינן למטרת קצבה בלבד (ולא סכום הוני).
כאשר עוברים בין שני מכשירים דומים – מקופת גמל אחת לקופת גמל שנייה, אז התכונות ומאפייני המכשיר נשמרים. אבל כאשר מעבירים כספים מחיסכון הוני, כמו קופת גמל או ביטוח מנהלים לקרן פנסיה הכספים, אזי מאבדים את התכונות ההוניות שלהם ובעתיד, כאשר תגיעו לגיל פרישה, לא תוכלו למשוך את הכספים האלו בצורה הונית. לכן, אם אתם מעוניינים לשמור על התכונות ההוניות (אפשרות משיכה חד פעמית) אתם צריכים לנייד אותם בין מכשירים הוניים.
העברת ביטוח מנהלים
חשוב לזכור – מעבר בין ביטוח מנהלים אחד לביטוח מנהלים שני הוא לא טריוויאלי. אפשר אמנם להעביר ביטוח מנהלים מחברה אחת לשנייה, אבל בניגוד לקרן פנסיה שהיא אחידה (מבחינת התקנון, החובות והזכויות שלכם) הרי, פוליסת ביטוח המנהלים היא אישית, ומדובר בעצם על תקנון ספציפי מולכם, ולכן החברה המקבלת את החיסכון לא בהכרח תסכים לשמור על הזכויות שהיו לכם במקום הקודם – חובה לבדוק זאת לפני שמעבירים בין ביטוחי מנהלים.
מעבר לכך, החל מדצמבר 2015 אפשר לנייד פוליסות ביטוח מנהלים מחברה אחת לחברה אחרת ועדיין לשמור על המקדם המובטח בפוליסה. המקדם הזה אחראי בעצם על היקף הכספים שיהיו לכם בעת פרישה, כך שאלו חדשות טובות במיוחד לאור ההערכה שעל פני זמן המקדם ילך ויירד.
ככה תגדילו את הפנסיה – העברה ממכשיר הוני למכשיר קצבתי
הניוד בין מכשירי החיסכון הפנסיוני מאפשר לכם להגדיל את הפנסיה. איך עושים את זה? זה עובד כך – אם מעבירים כספים שנחסכו בקופות גמל או בביטוחי מנהלים לקרן הפנסיה, אזי ברוב המקרים מאבדים את יכולת משיכת סכום הפיצויים, אבל ברוב המקרים מקבלים בהתאמה פנסיית זקנה גבוה יותר.
ויתרונות נוספים של העברת כספים הוניים לתוכניות פנסיה – חיסכון (משמעותי) בדמי הניהול. דמי הניהול בקופות הגמל קרובים ל-0.9%, דמי הניהול מהצבירה (מהסכום הכולל) בתוכניות ביטוח מנהלים שנפתחו לפני 2013 מעל 1% . מנגד, בקרנות הפנסיה דמי הניהול מהצבירה הם 0.5% ואף מתחת לכך. העברת כספים לקרנות פנסיה משמעה במקרים רבים חיסכון בדמי ניהול של עשרות אלפי שקלים.
יתרון נוסף, אם כי פחות "מלהיב" , הוא הוזלת עלות הכיסוי למקרה מוות. ככל שהכספים הקרן הפנסיה גדולים יותר, כך הפרמיה הביטוחית נמוכה יותר. עלות הכיסוי הביטוחי אמורה לרדת ככל שהחיסכון הפנסיוני גדול יותר.
איך משפיעה רכישה על דוח רווח והפסד של הרוכשת? מה קורה למאזן? ואיך השפיעה רכישת יס על הדוחות של בזק?
בזק היא אי של יציבות. הכל רועד מסביב, אבל אצלה עסקים כרגיל – הרפורמות בשוק התקשרות החלישו וכמעט חיסלו את המתחרות, אבל היא מתחזקת מרפורמה לרפורמה, ממשבר למשבר – התוצאות שלה בשיא, המניה שלה באזור שיא, ושאול אלוביץ שרכש את השליטה בחברה דרך יורוקום, לפני חמש וחצי שנים, מתקרב להחזר מלוא השקעתו.
בזק השלימה באמצע השנה את רכישת מלוא המניות של חברת הלוויין, יס (במסגרת עסקת בעלי עניין – רכישת מניות יס מיורוקום) ובדוחות האחרונים היא איחדה באופן מלא את תוצאות חברת הלוויין וכן סיפקה נתונים מלאים על עסקת הרכישה ועל חשבונאות הרכישה.
רכישה מתבטאת בדוחות הכספיים באופן מיידי – החל מיום הרכישה מאחדים את ההכנסות וההוצאות של החבר הנרכשת, כך שההכנסות בתקופה שאחרי המועד כבר לא ממש ניתנות להשוואה לתקופה שלפני. בזק מדווחת ברבעון השלישי של השנה על מכירות של 2.6 מיליארד שקל, לעומת 2.23 מיליארד שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת, אבל הגידול נובע מהכללת תוצאות חברת הלוויין שהסתכמו ברבעון ב-446 מיליון שקל. אלמלא איחוד הכנסות הלוויין, היתה נרשמת דווקא ירידה מסוימת בהכנסות, אבל ככה זה בחשבונאות – היא מספקת השוואה פגומה כאשר יש עסקאות רכישה, אם כי כאשר מדובר ברכישה מהותית יש צורך לפרסם דוחות פרופורמה שמספקים תוצאות כאילו הרכישה נעשתה לפני שנים ואז ההשוואה נכונה בין הרבעון הנוכחי (שבו הרכישה מתבטאת) לבין הרבעון הקודם (שבו הדוח פרופורמה כולל את תוצאות הנרכשת).
בבזק אין בעיה של מידע לקוראי הדוחות/ למשקיעים – לצד המידע מהדוח רווח והפסד החשבונאי על התוצאות שמראות לכאורה על גידול במכירות, מספקת החברה במספר הזדמנויות מידע נרחב על תוצאות כל המגזרים – בדוח הדירקטוריון מפרטת החברה את תוצאות כל אחת מהחברות הבת – פלאפון, בזק בינלאומי, די.בי.אס (יס), וכן מידע על הפעילות הקווית ופעילות האינטרנט שמרוכזת בבזק עצמה. גם בדוח החשבונאי במסגרת הביאורים מפרטת בזק את התוצאות העיקריות של כל אחת מהפעילויות.
מעבר לגידול בהכנסות שנובע מאיחוד יס גם ההוצאות כמובן גדלו, אבל הם לא גדלו רק מחיבור אריתמטי של הוצאות יס. בהמשך לרכישה החברה הרוכשת לרוב רושמת הוצאות הפחתה שוטפות בעתיד. ההוצאות האלו מבטאות את הפחתה של הנכסים הלא מוחשיים שנקנו בעצם ברכישה, כאשר הנכסים האלו אמורים לשמש את החברה על פני מס' שנים והפחתתם מהוה את ההקבלה הידועה בין ההכנסות שמפיקות ובין ההוצאות בייצור ההכנסה הזו. הנכסים האלו נוצרים בעת הרכישה – הרוכשת מייחסת את התמורה לנכסים שונים וכך בעצם יוצרת נכסים חדשים שמשויכים לרוכשת. הנכסים האלו הם נכסים מוחשיים של הרוכשת, והם יכולים להיות גם נכסים לא מוחשיים – רשימת לקוחות, מותג ומוניטין של החברה הנרכשת. השיטה היא בשלב הראשון לייחס את התמורה העודפת לנכסים המוחשיים ואחר כך לנכסים הלא מוחשיים כשההפרש מיוחס למוניטין. לייחוס הזה בעת הרכישה יש חשיבות גם להמשך (לדוחות העתידיים), והנה הדגמה – נניח שהרוכשת שילמה 100 מיליון שקל על חברה שהונה 20 מיליון שקל. ההפרש – עודף התמורה, מסתכם ב-80 מיליון שקל ואותו צריך לייחס. בשלב ראשון בודקים אם יש נכסים מוחשיים שלא קיבלו ערך הוגן במאזן הנרכשת (רכוש קבוע וכו'), ונניח שאין התאמות כאלו; ובשלב הבא מייחסים כאמור לנכסים לא מוחשיים. הייחוס הזה נעשה על ידי גורם חיצוני שבודק בעצם כמה שווים הנכסים – רשימת לקוחות, המותג, זכויות שונות ומוניטין (שהוא הסכום שנותר / השארית שלא יוחסה). אם נניח שרשימת הלקוחות הוערכה ב-50 מיליון שקל, ואין נכסים לא מוחשיים אחרים, אז המוניטין נקבע על 30 מיליון (שארית).
הנכסים הלא מוחשיים שאינם מוניטין מופחתים בדוח רווח והפסד באופן שוטף. בדומה לרכוש קבוע שמופחת על פני אורך חייו, גם הנכסים הלא מוחשים מופחתים על פני אורך החיים שלהם. ובהמשך לדוגמה – אם סעיף רשימת לקוחות מופחת על פני 10 שנים, הרי שההפחתה תסתכם ב-5 מיליון שקל (50 חלקי 10 שנים).
המוניטין הוא חריג – ההנחה שערכו לא מופחת באופן שוטף (הוא "חי" לעד), אך אם יש סימנים לירידה בערכו בוחנים זאת, ובמידה ויש ירידה היא נרשמת כמובן בדוחות. ומכיוון שיש השלכה על התוצאות בעתיד, הרי שכבר ביום הרכישה יש חשיבות להקצאת התמורה – ככל שיש יותר מוניטין זה בעצם טוב יותר לחברה, זה חוסך הוצאות הפחתה על נכסים לא מוחשיים.
המשמעות הפרקטית של הפחתת הנכסים הלא מוחשיים היא שמעבר לאיחוד התוצאות הכספיות של הנרכשת יש להתחשב גם בהפחתה השוטפת שבפועל מקטינה את הרווח מהרכישה. עם זאת, במקרים רבים הרכישה סינרגטית ויוצרת הטבות נוספות בדוחות העתידים (חיסכון בהוצאות; תרומה למכירות).
גם על המאזן יש לרכישה השפעה מהותית, נוצרים נכסים חדשים לגמרי, בעיקר נכסים לא מוחשיים, אך מעבר לכך, מאוחד כל המאזן של החברה הנרכשת (תפיסתית – מוסיפים את המאזן של הנרכשת למאזן הרוכשת ועליו מוסיפים את המספרים שנובעים מהחשבונאות של הרכישה – בעיקר נכסים לא מוחשיים ומוניטין).
ההשפעה על המאזן של בזק היא משמעותית מאוד, בעיקר מכיוון שיס סוחבת התחייבויות גדולות מאוד וגירעון בהון. בזק שעלתה לשליטה מלאה ביס (רכשה את החברה לפי שווי של 1.08 מיליארד שקל; שילמה 680 מיליון שקל ליורוקום על חלקה), איחדה לתוך מאזנה חובות שוטפים, חובות לטווח ארוך, ויצרה נכסים לא מוחשיים בהיקף של 1.3 מיליארד שקל (לצד מיסים נדחים מעל 800 מיליון שקל שאמורים להתממש מול הפסדים נצברים של יס). המאזן של בזק השתנה, התמנף, ונוצר גירעון בהון החוזר.
הון חוזר מבטא פער בין הנכסים השוטפים להתחייבויות השוטפות – ההון החוזר בבזק הפך שלילי אחרי רכישת יס, לכאורה עולה השאלה איך תחזיר החברה את החובות השוטפים, אבל נראה שלבזק יש תשובה טובה
על כך בפעם הבאה