הקורקינטים הם סיפור הצלחה, בעיקר בתל אביב ובצדק (הרחבה כאן), אבל אליה וקוץ בה. מדובר בכלי תחבורה שיוצר בלגן – המשתמשים זורקים אותו בצידי המדרכה, הנוסעים בו חושבים שהכביש שלהם וגם שהמדרכה שלהם. יש כמות גדולה מאוד – מעל 10 אלף שקל קורקינטים, ונראה שהג'ונגל חוגג.
על רקע זה, עיריית תל-אביב צפויה לפרסם מסמך הסדרה לקורקינטים וגם לאופניים להשכרה (תל אופן, מובייק).
במסגרת ההסדרה יוסדרו המקומות המותרים להותרת הקורקינטים. לא ניתן יהיה לחסום חניות או מדרכות ולא יהיה מצב שהם יהיו מטרד לציבור. הסנקציה – החרמה של קורקינטים.
כמו כן צפוי כי ההסדרה תחייב את ספקי הקורקינטים (דרך האפליקציות) לפעול בכל רחבי העיר, לרבותות בדרום תל-אביב.
קורקינטים בעולם – מה המגבלות והתקנות
קורקינטים חשמליים – לשכור או לקנות?
בקרוב תקנות חדשות למפעילות קורקינטים שיתופיים – מה הן הולכות להיות?
האוצר מכין תוכנית להפחתת הגירעון. באוצר מבינים שהחודשים שעברו והחודשים שיעברו עד שתקום ממשלה ועד שמקבלי ההחלטות באמת יתחילו לקבל החלטות לגבי הגירעון, עלולים להעצים את הגירעון והחליטו לפעול – מנכ”ל משרד האוצר שי באב”ד פנה לאגף התקציבים כדי להכין תוכנית לצמצום הגירעון הצפוי השנה ושנה הבאה.
הגירעון התקציבי ב-2020 צפוי, על פי התחזיות, לעמוד על 4% תוצר – מדובר בגירעון שהלך ועלה בשנים האחרונות לשיא שמחייב חיסכון והתייעלות, לצד פעולות נוספות.
עם זאת, בשל פיזור הכנסת, האוצר לא יוכל לבצע צעדים הכרוכים בשינויי חקיקה. כלומר לא תתאפשר העלאת מסים וגם לא ביטול פטורים ממס, כפי שרצו לעשות באוצר לפני מספר חודשים.
כך או אחרת, התחזית המעודכנת של האוצר לשנים 2020-2023 הוצגה אתמול לפורום הנהלת המשרד, שכולל את מנכ”ל המשרד, הממונה על התקציבים שאול מרידור והכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג. בדיון נקבע כי צעדים לצמצום הגירעון יוצגו כבר בקרוב, לפני הצגת התחזית המעודכנת לממשלה.
שר האוצר משה כחלון התנגד בתחילת השנה להצגת תחזית מעודכנת לגירעון ב-2019 של 3.5%. מדובר בחריגה מהיעד – 2.9%, אך מתברר כי הגירעון יהיה גדול יותר. התחזית כעת היא כי בשנת 2019 יעמוד הגירעון על 3.6%-3.7%.
בשנת 2020 צפויות הוצאות הממשלה לעלות, גם בשל אישור תכנית תקציב רב-שנתית חדשה למערכת הביטחון, לכ-4%.
מה זה תקציב הממשלה? ומה כלול בו?
איך מודדים את ביצועי העסק שלכם?
אתם עובדים קשה מאוד והתוצאות לא מתבטאות בחשבון הבנק? חושבים שאתם מרוויחים אבל רואה החשבון אומר לכם שאתם בעצם מפסידים? המצבים האלו שכיחים ומעידים כי בעלי עסקים רבים אולי מבינים טוב מאוד בעסק עצמו (מוצרים, לקוחות, ספקים וכו'), אבל פחות מתעמקים ומבינים מה מצב העסק עצמו.
משה אגס, רואה חשבון שעובד כיועץ פיננסי עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מפרט אמצעים פשוטים וחשובים למדידת ביצועי העסק – "כנראה שנמאס לכם מזה שהבנק מנהל אתכם, ואתם בטח שואלים את עצמכם איפה כל הכסף שאתם מרוויחים? האם אתם באמת מרוויחים? איך קרה פתאום שהדוח בסוף השנה מצביע על הפסד?
"האמת, שכל השאלות האלה לא צצו פתאום. הבנק לא התקשר בגלל שהפקיד היה משועמם, והדוח השנתי לא מצביע פתאום על ההפסד. וכן, יש קשר בין המצב בבנק להפסד. משום שאת ההפסד מימנתם מכספים שלקחתם מהבנק.
"אז מה עושים? קובעים ממדים עסקיים להצלחה. נתחיל בהצבת מטרות שהשגתם ברמה השנתית תביא אותנו לרווח המתוכנן. את המטרות נמדוד מידי יום ונראה כמה מכרנו, איזה מוצרים, מה שיעור הרווח, מדובר במדדים פשוטים וישימים שידרבנו אותנו.
"כל עסק יקבע לעצמו את המדדים הרלוונטיים לתחום עיסוקו ויחתור בצורה מתמדת להשגתן. בהתאם נפסיק להיות מופתעים עם הגשת הדוח השנתי, נדע את המצב לאשורו בזמן אמת ונפעל לשיפורו".
על איזה מדדים מדובר – מכירות: כדאי להגדיר תחזית מכירות ברמה שבועית וחודשית. צריך לעקוב אחרי המדד הזה באופן יומיומי. מדד נוסף – רווחיות – אתם יודעים מה העלות של המוצר/ שירות. תגדירו לכם רף רווחיות למוצר, או רף רווחיות כולל שאתם לא יורדים ממנו, ותוודאו בכל יום, או בבדיקרה שבועית, זה אכן המצב.
מדדים נוספים – עלויות שוטפות. תגדירו עלויות שוטפות של העסק – שכר עבודה, חומרים, הוצאות משרד, ובדקו ופקחו על זה ברמה שוטפת.
"אמצעי שני הוא תחזית תזרים מזומנים", ממשיך אגס, "מדובר במסמך פשוט שניתן לנהל בגיליון אקסל או ביומן משרדי שמטרתו להציג לנו את יתרת הבנק בעוד מספר חודשים. התחזית תחשב את היתרה בהתאם לביצועי העסק, תמריץ אותנו ותסייע לנו לפנות לבנק בעת הצורך".
תזרים המזומנים הוא לא עניין טריוויאלי. אגס מזכיר זאת בשתי שורות, אבל בפועל אתם צרייכם להעריך את המכירות החזויות בכל חודש, את ימי אשראי הלקוחות שאתם נותנים ותתנו ללקוחות (עם דגש על לקוחות עיקריים) כדי לתרגם את המכירות לתקבולים בדוח התזרים. באותו אופן, רק בכיוון השני – אתם צרייכם להעריך את ההוצאות השוטפות – שכר, חומרים, משרדיות ועוד, ולהעריך מתי תשלמו בגין ההוצאות האלו. ככה תוכלו לעדכן בתזרים את התשלומים.
בד בבד, צריך להעריך את התשלומים בגין מיסים – מקדמות למס הכענסה, תשלומי מייסם שוטפים (ניכויים), ומע"מ שוטף.
בהינתן שאתם יודעים להעריך את התקבולים והתשלומים מכינים את דוח התזרים, אבל עם גמישות. כלומר,צריך לעקוב אחרי התזרים הצפוי (בהינתן תחזית התזרים) לעומת התזרים בפועל, ולבדוק ממה נובעים הפערים וכן לתקן את התזרים החזוי למצב בפועל. מדובר בדוח מאוד חשוב, כי התשובות לשאלות מסתתרות בו. דרך התזרים תוכלו להבין האם אתם באמת עובדים בשביל הבנק? האם העסק מרוויח אבל לא מייצר מזומנים? ומה לעשות כדי שתיפגשו עם הכסף בחשבון הבנק.
מתכננים לצאת לחופשה עם חיית המחמד לחו"ל? ככה תעשו את זה נכון
נתחיל בדברים שצריך לעשות לפני הנסיעה – . ראשית, כנסו לאתר משרד החקלאות, שם תמצאו את פרוט הדרישות של מדינות שונות בעולם. הקפידו לשים לב אלו חיסונים, טיפולים ובדיקות יש לבצע וכמה זמן עליכם להיערך מראש. שימו לב שבמדינות כגון איחוד האירופי ההיערכות לוקחת כארבעה חודשים.
בשלב הבא, גשו לווטרינר המטפל, וודאו שחיסון הכלבת בתוקף. הציגו לווטרינר את רשימת הבדיקות והחיסונים שמדינת היעד שלכם דורשת, גשו למכון הווטרינרי בראשון לציון, ומסרו להם את הבדיקות שביצעתם. יש ווטרינרים המספקים שירות של שליחת הדגימות למכון. את התוצאות תקבלו ישירות לדואר האלקטרוני.
ברגע שקיבלתם תוצאות, חיזרו לווטרינר כדי שיחתום על תעודת בריאות. זכרו, התעודה תקפה לעשרה ימים מרגע החתימה. עם חתימת התעודה על ידי הווטרינר המטפל, גשו ללשכה הווטרינרית המחוזית הקרובה ליישובכם לקבל עליה אישור רשמי. את האגרה על האישור הרשמי מומלץ לשלם מראש באתר התשלומים הממשלתי.
זהו אתם מוכנים. שמרו את הטופס החתום למשך שהותכם בחו"ל. תתבקשו להציג אותו בצ'ק אין וגם בפני הרשויות במדינת היעד. כדאי שיהיה זמין לכם בזמן הטיסה.
נסעתם לחופשה שארוכה מעשרה ימים, אל דאגה. בארץ היעד גשו למשרד השירותים הווטרינריים הממשלתי הקרוב ביותר אליכם, שם ינפיקו לכם תעודה חדשה. הבדיקות והחיסונים שביצעתם בארץ עדיין תקפים. חיסון כלבת תקף לשנה, ובדיקת דם לנוגדני כלבת תקפה לכל החיים. בכל מקרה מומלץ להיות בקשר עם השירותים הווטרינריים בארץ היעד כדי לוודא שהדרישות שבידכם מעודכנות.
רוצים לטייל עם הכלב שלכם בחו"ל? לאן כדאי?
קנייה דרך האינטרנט היא כבר לא אירוע חריג. ההיפך – רובנו קונים דרך האינטרנט ומעגל הקונים הולך וגדל. זה נוח, זה מהיר, זה גם זול. אבל, ברכישה דרך האינטרנט צריך להיזהר ולחשוף רק מה שצריך.
אלי קלדרון, הממונה על הפיקוח ברשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, מסביר איך להתנהג נכון ברשת – "אני בטוח שכמוני רבים מכם גם כן עורכים קניות ברשת האינטרנט ובמסגרת הזאת מוסרים פרטים אישיים, כמו שם, כתובת ולפעמים גם פרטים רגישים יותר כמו מספר ת.ז, אולי מספר כרטיסי האשראי.
"חשבתכם מה עושים עם המידע שנאסף עליכם. איך שומרים אותו, איך מונעים מאחרים להגיע אליו. אנחנו ברשות להגנת הפרטיות, חשבנו ויצאנו במסגרת של פעילות אכיפה בינלאומית לבדוק איך חברות ישראליות משקפות ללקוחות שלהם את מה שנעשה במידע האישי שנאסף עליהם.
"לשם כך, ערכנו סקירה מקיפה של 21 אפליקציות ואתרים של הרשתות הקמעוניות הנפוצות בישראל שמאפשרות רכישות און ליין ואפילו ביצענו רכישות און ליין, כל זאת במטרה לעקוב אחר השימוש שהחברות האלה עושות במידע שלכם. מצאנו כי עדיין נדרש שיפור משמעותי בקשר לשקיפות השימוש במידע של החברות הישראליות.
"הפעילות הייתה פעילות אכיפה בינלאומית והמצב בישראל נמצא חמור יותר מאשר הבינלאומי. החברות והעסקים שבדקנו שיתפו ללקוחות בצורה פחות מספקת את האופן בו המידע שלהם נאסף לצורה שבו נעשה בו שימוש, למי הם מוסרים אותו, איך ניתן למחוק אותו וכדומה. כך לדוגמא יותר משני שליש מהחברות שבדקנו, לא נתנו מידע מספק בקשר לאופן שבו המידע נשמר ומאוחסן. ויותר משני שליש לא אפשרו לנו לדעת אם המידע הזה משותף עם גורמים שלישיים".
מדינת ישראל היא אחת מהמובילות בקניות באינטרנט מבין מדינות ה-OCD. מדובר על מאות חבילות דואר בשנה וצמיחה ממוצעת של מעל 20% בשנה. היקף הרכישות מוערך בכ-100 מיליארד שקל.
"זהו מפגש מרתק בין הסטארט אפ ניישן לבין שוק הקונים המוביל בעולם. יש לכך השפעה על תחומים רבים. כלכלה, חברה, תרבות, וגם על הפרטיות שלנו", מוסיפים ברשות להגנת הפרטיות, "וכמו בכל התפתחות במרחב האינטרנטי גם זו מביאה איתה סיכונים חדשים לפרטיות שלנו. אז איך בכל זאת לשמור עליה – הכירו את מדיניות הפרטיות של האתרים שבהם אתם קונים. אל תקנו באתר שבו היא לא קיימת או לא ברורה. הימנעו מלהכניס את פרטי כרטיס האשראי לאתרים חשודים, או שאינם מוכרים. קנו רק ממוכרים אמינים. קבלו חוות דעת מקונים אחרים ובדקו את הדרוג של המוכר. אל תלחצו על קישור שקיבלתם מאנשים שאינכם מכירים. או על קישור חשוד שהגיע לידכם ברשתות חברתיות או במייל. בצעו תמיד בדיקה כפולה אם האתר אליו גלשתם הוא אמיתי לפני שתכניסו פרטים אישיים. בדקו שהאתר מובטח לפני רכישה. התנתקו מהאתר לאחר השלמת הרכישה, ואל תאשרו את שמירת אמצעי התשלום. זכרו כי המסחר האלקטרוני הוא כר נרחב להונאת רשת ולפגיעה בפרטיות. זכרו כי המידע שאתם מוסרים יהיה זמין גם בעתיד".
ראש בראש: איך לקנות בגדים- חנויות מול קניות אונליין
קונים באינטרנט? מדריך המכס המלא לייבוא אישי
אלון בכר, ראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים. הרשות אחראית על הגנת הפרטיות בישראל. בכר בהרצאה על תחום הגנת הפרטיות הסביר את החשיבות שבפרטיות ברשת, את הסכנה שבחברות האינטרנט הגדולות, ואת הצורך שלנו – האזרחים לשמור על המידע ברשותנו.
"אני מאמין שבעידן הדיגיטלי שמירה על פרטיות האזרחים היא תנאי הכרחי להיותנו בני אדם חופשיים, באמת. אז בוא נדבר רגע על מה היא בכלל פרטיות. פרטיות היא הזכות הבסיסית שלנו כבני אדם לשמור לעצמנו את עניינו האישיים. שיניחו לנו לנפשנו, ושלא יעשו שימוש במידע האישי שלנו.
"אלא אם בחרנו והסכמנו לחלוק אותו עם אחרים. גם אז ההסכמה שלנו יכולה להיות מוגבלת לבעל תפקיד מסוים. למשל הרופא, המורה, או המטפל שלנו. ההסכמה גם יכולה להיות מוגבלת לצורך שימושים מסוימים. כמו למשל חברות במועדון לקוחות.
"מידע אישי על בני אדם הוא למשל הגיל שלנו, מוצאינו, דתנו, דעתנו הפוליטית, או מצבנו הרפואי והכלכלי, גם מידע על בני משפחתנו והתחביבים שלנו, ותחומי העניין שלנו, חלומותינו, פחדינו, אהבותינו, ואפילו מצב הרוח שלנו, הוא מידע פרטי. מכלול המרכיבים והמאוויים שהופכים אותנו למי שאנחנו. פרטיות משמעה בחירה ושליטה שלי עם מי אני מוכן לחלוק מידע על חיי האישיים. מה יעשו במידע שלי, מי יעשה ומתי. אחת התוצאות של העידן הדיגיטלי והשימוש ההולך וגובר בטכנולוגיות היא שאנחנו חושפים על עצמנו מידע רב ברשת ולמעשה בכל מקום.
כמויות עצומות של מידע נאספות בכל רגע ורגע על ידי גורמים שונים. פרטיים וציבוריים. יש שטוענים שבעידן המידע הזכות לפרטיות כבר לא רלוונטית. הם גם טוענים שאם לא עשית משהו לא חוקי, אז אין לך בעצם צורך בפרטיות אך מדובר בתפיסה מוטעית, מיסודה. שגויה כמו לטעון שחופש הביטוי לא חשוב, ולא רלוונטי יותר אם ברגע נתון אין לי מה להגיד. הפרטיות חשובה לכולנו לא משום שיש לנו מה להסתיר, גם לאדם שומר חוק שלכאורה אין לו מה להסתיר, ישנם דברים שיוצא לחלוק רק עם משפחתו, החברים שלו, המכרים שלו ונכון שכך יהיה. מושג הפרטיות לובש צורות חדשות ומורכבות יותר מבעבר. וההגנה לפרטיות הופכת למאתגרת יותר וחשיבות השמירה עליה הופכת למשמעותית יותר. יש הרבה יתרונות ותועלות בשימוש במידע אישי. טיפול רפואי מותאם אישית, המלצות קנייה רלוונטיות, שמירה על קשר עם חברים רחוקים, אבל יש גם מחירים גבוהים שאנו משלמים גם כפרטיים וגם כחברה. הויתור על הפרטיות שלנו ובחוסר המודעות שלנו.
"בואו נבין אותם. כיום יודעים עלינו יותר, צופים בנו יותר, אוספים עלינו יותר מידע ואפשר לנצל אותו גם לרעתנו למרבה הצער. הפרטיות שלנו היא המטבע החדש בתמורה לקלות, מהירות ונוחות, של השירותים אינטרנטיים שאנחנו מקבלים כמו גוגל, פייסבוק או וויז.
"בואו נדגים. תארו לכם מצב שבו אתם מזמינים כרטיס טיסה לברצלונה, ומגלים שחבר שלכם הזמין את אותה טיסה באותו זמן ממש, בעלות הנמוכה ב-20% מהסכום שאתם שילמתם. או שחבר מארץ אחרת שילם 70% פחות. אולי עד היום סברתם כי זה לא מקריות. כי זה תוצאה של חיפוש מעמיק יותר, של אתר דילים טוב יותר, אבל מה תרגישו אם תדעו כי ההצעה שניתנה לכם התבססה על פילוח מעמיק ומכוון של נתוני הגלישה שלכם. נתונים כמו עד כמה אתם רוצים לטוס ליעד הזה. מה רמת הגמישות שלכם להחליף יעד. מה הטווח העליון של המחירים שתהיו מוכנים לשלם ומה מצבכם הכלכלי. בכלכלה התחרותית של ימנו כל המפרסמים בזירה דיגיטלית מבינים שפרסום ומחיר מותאמים אישית, מביאים לתוצאות הטובות ביותר לבעלי עסקים. הבנה זו גורמת לחברות לאסוף מידע עלינו. לצור פרופילים ולנתח נתונים אישיים. הפרטיות שלנו מחייבת שנדע ונבין זאת ושנסכים לאיסוף ולשימוש.
"הרי אף אחד לא יסכים שישתמשו במידע האישי שלו כדי למכור לו ביוקר, ולנצל את צרכיו. אך כמה מאיתנו באמת מבינים ויודעים את זה. כמה מאיתנו מסכימים לזה שיוצע לנו המוצר או השירות שאנו מבקשים לרכוש במחיר הגבוה ביותר שאלגוריתם סבור שנסכים לשלם. הגנה על מידע אישי צריכה להיות בנפשנו משום שאנו מסתכנים בכך שנהפוך להיות עולם שקוף המתנהל על ידי מכונות. לאנשים שמתועלים לפעול ולחשוב מכוח אלגוריתם שזיהה אותנו ובנה לנו פרופיל.
"אנו צועדים בעיניים פקוחות אך מבלי לראות לעבר עולם שבו big data is the big new brother. גם רשויות המדינה עושות שימוש במידע האישי שלנו. המידע נצבר במרשם האוכלוסין, בביטוח הלאומי, בקופות החולים, ברשויות המקומיות ובגופי הרווחה. בבתי הספר ובעצם בכל מקום כמעט. לרשויות אסור לפרסם מידע פרטי שלנו וגם אסור להן להעביר אותו לגורמים אחרים. אנחנו מפקידים את המידע שלנו בידיהן כדי שיספקו לנו שירותים טובים ואיכותיים יותר. למשל פרסום על כך שמכרתי דירה, ומחיר העסקה יכול להצביע על מצבי האישי והכלכלי. מידע כזה יכול להשפיע לרעה על הלוואות שאקבל, על פרמיות הביטוחים שאשלם, ועל פניות מכל מיני גורמים שיבקשו למכור לי דברים. לכן חשוב לדאוג שפרסום מאגרי מידע ציבוריים יקדם את השירותים והתחרות ויוזיל את יוקר המחייה והכל תוך פגיעה ינימאלית בפרטיות שלנו. עלינו להבין שהמידע האישי שלנו הוא יותר מאוסף של נתונים עלינו. המידע האישי שלנו הוא עתידנו וגורלנו.
אלה החיים שלנו, הסיפורים האישיים שלנו, החברים שלנו, המשפחות שלנו ובדרכים רבות גם התקוות, החלומות והשאיפות שלנו. הבנה זו מחייבת שינוי רגולטורי ותפיסתי באופן בו אנו מטפלים בנושא. ללא שינוי מחשבתי ומבט ישיר וצלול במציאות, מנגנוני המדינה עלולים להתערער ואיתם גם החיים האנושיים, הדמוקרטים והחופשיים, כפי שהכרנו אותם בעבר הלא רחוק. על מנת להתמודד עם האח הגדול החדש, עלינו בראש ובראשונה להיות מודעים לקיומו, ולהשלכותיו על כל חלק וחלק, מחיינו והתנהלותנו והחשוב מכל הוא להבין כי הגנת הפרטיות תלויה בכל אחד ואחת מאיתנו, עלינו להגן על זכותנו לחלוק ולשתף מידע רק עם מי שבחרנו".
הדור הבא של הפרטיות
לאן הפרטיות הולכת?
"מאוד מקובל היה לטעון בפרטיות בדור הקודם שאם אין לך מה להסתיר, אז פרטיות זה לא דבר שחשוב לך. כי פרטיות זה לאנשים רעים. זה לאנשים שעושים דברים לא יפים. זה לאנשים שלא רוצים שיידעו מה הם עושים. מה שלמדנו בכלל ובשנים האחרונות במיוחד והטכנולוגיה המתפרצת ודברים אחרים שתיכף נדבר עליהם, לקחו אותנו לשם במהירות שיא, זה שהפרטיות הפכה מחדש להיות מלכת הזכויות כי הפרטיות היא בעצם שומרת הסף של כל שאר הזכויות.
"ללא פרטיות, ללא שמירה על המידע האישי שלנו, גם הזכויות המאוד, מאוד בלתי ניתנות לערעור כמעט, כמו חופש ביטוי ושוויון ויכולת לשמור על הקניין שלך, והיכולת שלך לעסוק במה שאתה רוצה, ולא להיות מתויג ולא להיות מופלה, דברים מהסוג הזה ללא פרטיות בעידן טכנולוגי דיגיטלי מחובר לא יהיו קיימות. לא יוכלו לצאת לפועל.
"המעמד המיוחד והחדש והחזק מאוד של הפרטיות, הוא בכל מדינה מתקדמת דמוקרטית בעולם המערבי. אנחנו רואים מה קורה באירופה כיום. המגמה הזאת להגן על הדברים האלה שלנו המידע האישי הזה שלנו, נובעת בדיוק מההבנה שללא הגנה על המידע האישי הזה שלנו, שום זכות אחרת לא תישאר לנו בעצם ואנחנו נחייה באיזה שהוא עולם שאף אחד מאיתנו לא רוצה להיות בו.
"אז פרטיות זה לאנשים טובים. פרטיות זה לאנשים שאין להם מה להסתיר מבחינת מה הם עושים בטוב וברע אבל לכל אחד מאיתנו יש סודות, לכל אחד מאיתנו יש את העניינים האישיים שלו, לכל אחד מאיתנו יש דברים שהוא לא רוצה שנדע, הוא רוצה לחלוק עם אנשים מסוימים דברים מסוימים. הוא רוצה לא לחלוק עם אף אחד דברים אחרים. ובמובן הזה אנחנו נמצאים בעולם שבו היכולת להגיע למקום הזה היא מאוד לא פשוטה.
"מה קורה בעצם כרגע בדור הבא של הטכנולוגיה, בדור הבא של החיים שלנו המודרניים, כשאנחנו בעצם מוצאים את עצמנו ברצוננו או שלא ברצוננו, מתועדים, מתויגים, נעקבים, ומנותחים בכל רגע נתון. יש איזה שהוא כשל בסיסי בהבנה של הרבה מאוד אנשים, כולנו בלהבין שהאינטרנט שאנחנו חיים בו בעצם כל הזמן אם אנחנו רוצים או לא רוצים כי כל דבר שאנחנו עושים מחובר וכל דבר שאנחנו עושים הוא דיגיטאלי להבין שהאינטרנט הוא לא מקום פרטי, גם אם אתה עושה בו משהו פרטי לכאורה. אם אתה מעביר מסר רק לאדם אחד או רק לגורם אחד, או ממלא טופס רק בשביל לקבל שירות בשביל עצמך.
"בעיית ההבנה הזאת שהאינטרנט הוא לא מקום פרטי ומה שקורה באינטרנט, מייצרת לנו קושי מאוד גדול. התיעוד האינסופי הזה שמתבצע עלינו, כל אחד מאיתנו, העקבות האלה, שובל המידע הדיגיטאלי שאנחנו בעצם מייצרים בעצמנו, ומייצרים עבורנו, הוא משהו שההשלכות שלו הן קיצוניות, הן מסוכנות, פה אנחנו באזור המפחיד, אנחנו אני תיכף אגיד גם דברים לא מפחידים.
"אבל חשוב לדעת מה הסכנות לפני שאתה הולך על הדברים החיוביים והפרודוקטיביים, צריך לקחת בחשבון שהמיקום שלנו, הנתונים שלנו, האפליקציות שלנו, הטלוויזיה החכמה שלנו, מכשיר העיקוב ומכשיר המחשוב רב העוצמה שיש לכל אחד מאיתנו בכיס, הסמרטפון, הם יצרני מידע אינסופיים. כמויות המידע האינסופיות האלה נאגרות בכל מיני מקומות ומנותחות באופן מאוד, מאוד, מאוד חכם, עוצמתי, בדרך כלל למטרות יותר שיווקיות מסחריות, אנחנו שומעים יותר ויותר על המטרות הפוליטיות ועל המטרות הביטחוניות ואנחנו מבינים שפרטיות במילה אחת, זה הרבה יותר מזה.
"פרטיות היא התשלום החדש שאנחנו משלמים רק שיש לפעמים לחלקנו נטייה לחשוב, שהתשלום הזה הוא תשלום ערטילאי, זכויותי, כזה שצריך לערער עליו אולי, אבל לא. התשלום הזה שאנחנו משלמים על השירותים החינמיים באינטרנט, הוא מאוד, מאוד יקר. בתמורה לנוחיות, המהירות והחיים שמותאמים לנו אישית, אנחנו משלמים ביוקר ולא רק בהיבט זכויותי. אלא גם בהיבט פיננסי ואחר.
"אז איך בעצם איך זה משפיע עלינו בעצם הפרטיות הזאת, השימוש הזה במידע שלנו. כל אחד מאיתנו היום כשהוא רוצה לנסוע לחו"ל, לקנות משהו, נכנס לאינטרנט, משווה מחירים, בודק איזה הצעות הכי טובות יש כרגע למה שהוא רוצה לקנות או להתעניין בו. ויש לכולנו נטייה לחשוב שהמידע הזה שאנחנו מקבלים הוא מידע אובייקטיבי, הוא מידע שנועד רק לעשות לנו טוב, ולמכור לנו בזול מוצרים, רק מה שהמציאות מוכיחה שזה לא המצב.
"המצב הוא קצת אחר. העובדה שבעצם אנחנו חיים בעולם מותאם אישית ובאינטרנט מותאם אישית, מביא אותנו למצב שבו בכל רגע נתון, אם נבדוק אותו דבר במקומות שונים, על ידי אנשים שונים, נקבל תשובות שונות. התשובות האלה לא יהיו שונות רק כי בודקים אותם אנשים אחרים סתם רנדומאלית או ממקום אחר. הם יהיו שונות כי התשובות שאנחנו מקבלים לכל דבר שאנחנו עושים ברשת.
"חיפוש חופשה, שאלה על מידע, שימוש במנוע, כל דבר כזה שאנחנו עושים הוא מותאם אישית. הוא מאוד, מאוד פרסונאלי והוא מאוד, מאוד מה שהרשת האלגוריתם, החברות המסחריות רוצות שנקבל באותו רגע נתון. על מה מבוסס, על מה מבוססות התשובות האלה. התשובות האלה מבוססות על ניתוח, על מעקב מאוד, מאוד מפורט, על אלגוריתם מאוד, מאוד מתוחכמים שלוקחים את כל מה שאפשר לדעת עלינו. ואפשר לדעת עלינו המון ומגיעים לאיזה שהיא מסקנה בכל רגע נתון לגבי מה שאנחנו בודקים או שואלים מה הכי נכון להציע לנו או להגיד לנו, או למכור לנו לצורך העניין.
"כשחשבנו שאנחנו משווים מחירים ורואים מה הכי זול ואז מזמינים את ההצעה הטובה ביותר שיש, אנחנו מגלים שהאלגוריתם כשאנחנו בודקים את הדברים האלה, מציע לנו את המחיר הגבוה ביותר האפשרי, שהוא כאלגוריתם, אם אנחנו מנסים להעניש אותו, חושב שאנחנו נשלם. זה יבוא לידי ביטוי בשאלה, מי אנחנו, כמה כסף יש לנו, באיזה סמרטפון אנחנו גולשים לבדוק את הבדיקה הזאת. האם כבר ממילא אנחנו באיזה שהוא מקום, ולכן אפשר להציע לנו ביוקר יותר מאשר אם עוד לא בחרנו את הבחירה. ועוד הרבה מאוד דברים. כך שאנחנו קודם כל צריכים להבין ולהפנים, זה עולה לנו הרבה כסף. אנחנו לא מקבלים את ההצעה הזולה ביותר, אנחנו משווים אבל אנחנו לא באמת מקבלים איזה שהוא משהו אובייקטיבי ומה שיותר מטריד, זה שזה לא מתבטא רק בכסף.
"כל המידע שאנחנו מקבלים ברשת מתקבל באופן כזה. בעצם החיבוריות הזאת, הדיגיטליות המלאה הזאת שבה עכשיו כולנו נמצאים וזה רק ילך ויתגבר כרגע, זה הרי, המגמה היא מאוד, מאוד ברורה היא בכל מקום ובכל דבר. אנחנו מפולחים, אנחנו מתויגים ואנחנו מטופלים על ידי המידע האישי שלנו בכל דבר שאנחנו עושים. זה בא לידי ביטוי במחירים שנקבל. זה בא לידי ביטוי בשאלה האם יזמינו אותנו לראיון עבודה. זה בא לידי ביטוי בקניות שאנחנו עושים. זה בא לידי ביטוי כשאנחנו רוצים לצאת לדייט עם מישהו שלא מכיר אותנו והוא בא לבדוק את זה.
"אבל אני מכוון יותר לא לאזורים שבהם אדם בודק או שואל על חברו, אלא על הענקיות. על הגורמים שמפעילים אמצעים טכנולוגיים רבי עוצמה ממניעם. לא כדי לעשות טוב, אלא כדי לעשות טוב לתאגידים, לגורמים שעושים את זה. היקפי המידע שענקיות האינטרנט וחברות שעוסקות בזה, מרכזות עלינו כבני אדם בכל העולם הוא עצום. אנחנו מגלים שאם חשבנו שזה משפיע רק על המחיר שלנו ורק על הפרסומות הממוקדות, אנחנו מגלים שזה בעצם משפיע על שיטת ממשל, זה משפיע על עתיד החברה. זה משפיע על השאלה האם אנחנו חיים במדינה דמוקרטית חופשית או האם מישהו מנהל אותנו, ומשפיע עלינו ואנחנו אפילו לא יודעים את זה.
"יש השלכה לפרטיות ולמידע האישי שלנו על עצם קיומה של דמוקרטיה פעילה ותקינה. על עצם היכולת שלנו לבחור בחירות באמת חופשיות ובאמת אמיתיות, על ההבנה שלנו את העולם ואת המציאות כפי שהיא. מה אנחנו יודעים. מה באמת קרה. מה באמת נכון. עוד דבר שהוא בהקשר הזה מאוד, מאוד חשוב וחשוב לי מאוד להגיד אותו, הוא העובדה שבעצם שהאון ליין והאוף ליין, שפעם היו מאוד, מאוד נפרדים, היו בעצם שני עולמות וכבני אדם שגדלו בהפרדה הזאת, יש לנו עדיין נטייה לחשוב שזה עדיין ככה, הם לחלוטין, מעורבים זה בזה, מחוברים זה לזה, אין יותר און ליין ואוף ליין, מה שכן אני מציע כבר עכשיו כחומר למחשבה שהחינוך שקיבלנו באוף ליין, מאוד, מאוד צריך להישאר לנו בתודעה כשאנחנו באזור האון ליין, משום שאם משהו באוף ליין היה נראה לנו לא לגיטימי, לא בסדר, לא הוגן, מוזר, מפחיד, אין שום סיבה שכשנעבור לרשת, לאון ליין, פתאום זה יראה לנו בסדר.
"אם נכנסנו לחנות לקנות מוצר והמוכר בטרם ההסכמה שלו להראות לנו מוצר, ולהגיד כמה הוא עולה, ישאל אותנו מאה וחמישים שאלות על מי אנחנו, איפה אנחנו, כמה אנחנו מרוויחים, מי כל החברים שלנו, איפה היינו בשנתיים האחרונות, אולי גם לראות את כל התמונות שלנו. מאז שהם עלו לרשת, רק אז יציע לנו את המוצר ויגיד לנו גם כמה הוא עולה ואם הוא מוכן בכלל למכור לנו אותו. ואיך. הרי היינו נמלטים מהחנות הזאת באותו רגע ואומרים השתגעת? למה כשאנחנו עושים את זה באון ליין זה פתאום נראה לנו בסדר.
"בעיקר כי אנחנו לא חושבים על זה. בעיקר כי יש לנו נטייה לחשוב שביטויים שהושרשו, הם אמיתיים. המידע שאמור בענן, איפה הענן הזה, אין ענן, זה לא בשמיים. זה פה. זה בשרת, שיושב על הקרקע בחברת אינטרנט חזקה. אין באמת עננים, אין באמת עולם וירטואלי, זה העולם שלנו, זה החיים שלנו ובהקשר הזה אם אנחנו מבינים שמהפצת מידע ממוקד לצורך פרסומות ממוקדות אנחנו מקבלים גם היום עקב יכולת לעשות ניתוח פרופילים פסיכולוגיים, מאוד, מאוד מפורט שלנו. באופן שיודע עלינו כבני אדם בגלל המידע האישי שלנו, האין סופי שנאגר, יודע עלינו המון יותר מאשר אנחנו יודעים על עצמנו, כי אנחנו עדיין בהדחקה.ואנחנו גם בבעיית זיכרון.
"הזיכרון שלנו לא כזה חזק. אנחנו לא זוכרים מה עשינו לפני עשר שנים ביום ראשון בבוקר בעשר וחמישה. אבל האינטרנט זוכר. ומי שניתח אותנו זוכר וכשעושים לנו בהקשר הזה פרופיל פסיכולוגי ועל בסיסו מייצרים איתנו את התקשורת, כולל באופן תפיסת המציאות שלנו, כמו חדשות מזויפות, מניפולציות פוליטיות, יצירת איזה שהוא צורך שלא קיים, הטעיות בתפיסה, בהבנה, בהחלטה כשאנחנו מבינים שזה העולם החדש. זה הדור הבא של הפרטיות, אז אנחנו מבינים למה הפרטיות היום תנאי מוקדם לכל דבר אחר, כי אם אתה לא מבין שאת החדשות שאתה צורך קיבלת משהו לא נכון, רק אתה רואה אותו, אתה תופס מציאות באיזה שהיא אופן, אבל כל האחרים רואים משהו אחר לגמרי. אתה מקבל החלטות ואתה לא יודע שאתה קיבלת אותם, על בסיס משהו שהוא בכלל לא נכון או על בסיס איזה שהוא תפיסה של חולשה שלך שהמערכת הגדולה הזאת והחזקה, יודעת לזהות ועל בסיסה היא מעבירה לך איזה שהוא מסר, או משנה את דעתך.
"אז בהרבה מובנים העתיד כבר כאן. הדור הבא הוא בעצם כבר עכשיו. פרטיות שתיים נקודה אפס, היא כבר פה, אנחנו כבר מסתכלים על פרטיות שלוש נקודה אפס. ולמה אנחנו צריכים קצת לחשוב לאן העולם הזה הולך, ולמה אנחנו חייבים לנתח את הסוגיות האלה כבר עכשיו ולא להדחיק אותם ולא לחשוב שזה משהו לפריקים של פרטיות או לטכנולוגים. העתיד הוא כבר כאן. מכוניות אוטונומיות זה לא משהו שהוא יהיה עוד המון זמן.
"בהרבה מקומות כבר חלק מהמכוניות הן כבר אוטונומיות. עוד מעט יהיו מכונות אוטונומיות. ומה זה מכונית אוטונומית. רק כדוגמא, זה רובוט על גלגלים שמסיע אותנו. הרובוט הזה הוא מקבל החלטות בכל רגע נתון. הוא עוצר באדום. הוא נוסע מהר, הוא נוסע לאט. איזה שאלות בפרטיות של הדור הבא אנחנו פתאום צריכים לשאול את עצמנו, שלא העלנו על דעתנו שאני צריך לשאול. שאנחנו נכנסים לתוך רכב כזה שאין לו נהג ואין לו הגה. אנחנו בעצם לא נוהגים בו. אנחנו נוסעים בו. מה אנחנו רוצים שהרובוט הזה יעשה כשהוא מנהל את האירוע הזה. מה אנחנו רוצים שהוא יחליט ואיך אנחנו רוצים שהוא יחליט. מה קורה כאשר פתאום יש תקלה. נוסעים ברכב ויש עץ שנפל על הכביש והרכב חייב לקבל החלטה מה הוא עושה עם הדבר הזה. הוא צריך לסטות בחדות, הוא צריך לבלום. לכל אחת מההחלטות האלה תהיה השלכה מאוד קיצונית, על מישהו, על משהו, האם אנחנו רוצים לחיות בעולם שבו ההחלטה הזאת של האלגוריתם שמפעיל את הרובוט תהיה מבוססת נתונים אישיים.
"האם אין לנו מה להסתיר. האם אנחנו בכלל רוצים להיות בעולם שבו המידע האישי שלנו הזה, שהיום הוא לא רלוונטי, אבל עוד דקה הוא כן. הוא יהיה הבסיס להחלטה? הרי כבר היום טכנולוגית, כשרכב אוטונומי עם כל המצלמות והחיישנים שלו ייסע הוא יכול הוא לא עושה את זה כרגע, אבל הוא יוכל לעשות את זה בקלות רבה. הוא יוכל לדעת מי נוסע ברכב, הוא יוכל לדעת מי הנוסעים ברכבים האחרים, הוא יוכל לדעת מי ההולכים בדרך, הוא יוכל לדעת עליהם המון דברים, לא רק מה השם שלהם, או לפי זיהוי פנים אלא מי הם. מה הם, בני כמה הם, מה הם תרמו לחברה. מה מצבם הבריאותי, אינסוף מידע יכול להיות לרובוט הזה כאשר הוא צריך לקבל החלטה.
"האם אנחנו רוצים עולם שבו אפשר לעשות שימוש במידע האישי הזה. האם אנחנו רוצים שהרובוט כאשר תהיה כמעט תאונה הוא יחליט אם לסטות ימינה או שמאלה האם בסיס השאלה, האם בצד ימין יש איש מבוגר שתוחלת חייו קצרה, ומצד שמאל תינוק. מצד שמאל יש ספורטאי מצטיין שעתידו לפניו, ומצד ימין יש מישהו שיש לו עבר פלילי עשיר, ואנחנו לא ממש אוהבים אותו. אז פרטיות הדור הבא. זה ממש לא, אין לי מה להסתיר, זה ממש לא, אני לא רוצה שידעו איפה אני, זה ממש לא מה אכפת לי שנותנים לי פרסומות ממוקדות. פרסומות ממוקדות זה פרטיות ישנה. אנחנו מדברים בעצם על התלבטויות אתיות ומוסריות מהמעלה הראשונה. אנחנו מדברים בעצם על איך החיים שלנו יראו, ואנחנו מדברים על וסליחה שאני מפחיד. על דיסטופיה. הדיסטופיה יכולה להיות מאוד, מאוד קיצונית, מאוד, מאוד מהר אם אנחנו לא נשים מגבלות. ולכן אנחנו אומרים ואנחנו חובבי טכנולוגיה. אנחנו לא נגד טכנולוגיה. שטכנולוגיה זה דבר נטרלי. טכנולוגיה זה דבר נפלא אם מוצאים באמצעותה תרופה לסרטן ואם עושים באמצעותה דברים טובים לאנושות. טכנולוגיה יכולה להיות הרסנית. היא יכולה להיות, יכולים להיות בה שימושים נוראיים, היא יכולה להיות כזאת שאם משלבים את העוצמה שלה עם נתונים אישיים מאוד, מאוד משמעותיים, יכולה להפוך את החיים של כולנו לסיוט כחיים אנושיים.
"ולכן אנחנו אומרים, טכנולוגיה כן בהחלט. מגבלות על השימושים אתיקה של שימוש, בהחלט. רכב אוטונומי היה רק דוגמא אחת, כל נושא שנחשוב עליו יהיה כזה באותה מידה. ואם אנחנו מדברים על דיסטופיה אז לא צריך ללכת רחוק ולא צריך לחשוב על הרבה מאוד שנים קדימה. אנחנו מדברים על סין מחוז קטן בין, אני חושב עשרים, שלושים מיליון איש, שיש בו עכשיו ניסוי חברתי. דירוג חברתי מבוסס נתונים אישיים. הסינים באזור הפיילוט הזה נותנים ציון לאזרחים בכל רגע נתון וזה גם משהו שהוא חי ומשתנה. לפי איזה סוג של אנשים הם על בסיס איזה שהוא מישהו שהחליט, מה זה, איזה סוג איש אתה. מה מצבך הכלכלי, איזה קניות אתה עושה, מי החברים שלך, האם היית ילד טוב בבית הספר או לא. האם יש לך ציונים גבוהים. האם אתה מציית לחוקים, האם אתה עובר באדום ברמזור במעבר חציה. עכשיו הציון הזה שניתן בפיילוט הזה במחוז גדול מאוד בסין שמספר התושבים שלו הוא גדול בהרבה מאזרחי ישראל. הוא יקבע כל מיני דברים. איפה אתה יכול לגור. האם אתה יכול לעבוד בשירות המדינה. האם אתה יכול לשכור רכב. האם תקבל טיפול רפואי כזה או אחר. האם הילד שלך יוכל ללמוד בבית ספר פרטי. האם תוכל לצאת בכלל מהארץ.
"הרשימה השחורה הזאת שלפעמים מציגים אותה כמי שיהיה בסדר, יקבל הטבה, אנחנו רואים מהר מאוד שזה לא עניין של גזרים בלבד, אלא בעיקר מקלות. מי שלא בסדר, יפגע. ישללו ממנו זכויות ובעצם המצב הופך להיות שיש לך זכויות מלאות רק אם אנחנו חושבים כאח גדול או ככל גורם אחר שאתה בסדר. שאתה נורמטיבי, שאתה כמו שאנחנו רוצים שתהיה. ואיך אנחנו יודעים איך צריך להיות, ומי הוא לא אמין, הוא לא נחמד, הוא לא נורמטיבי, איך זה בכלל משפיע על האנושות, איך זה משפיע על היותנו חברה חופשית, איך זה משפיע על יצירה, אומנות, מי האנשים שעובדים בתיאטרון היפה הזה בערב. אנשים נורמטיביים, רגילים שהולכים לבית הספר והולכים לישון בשמונה? לא. אנשים חקרנים, אנשים יצירתיים, אנשים שבועטים במוסכמות. אנשים שבדירוג הסיני יקבלו ציון מאוד, מאוד נמוך ולא יוכלו כנראה לעבוד בתיאטרון לאומי כי הם לא בסדר, כי הם לא הולכים בתלם. אז בעצם מה שאני רוצה לומר שזה חייבים להיות מודעים לדבר הזה וגם להבין שהגורל שלנו בידנו. אין פה איזה גזירת גורל. אין פה איזה טכנולוגיה שיש לה חיים משל עצמה, טכנולוגיה משרתת את האנושות, את הטכנולוגיה כותבים ומפתחים אנשים, ואת המגבלות על כל דבר בחיים, גם על טכנולוגיה, אנשים צריכים לעשות וגם אמורים לעשות כדי שהחיים שלנו פה יהיו חיים נורמאליים.
"המידע שלנו האישי הוא החיים שלנו, הוא השאיפות והתקוות שלנו, הוא הסודות שלנו, הוא היכולת שלנו להיות באמת בני אדם חופשיים. לקבל החלטות, לחשוב מחשבות, להיות חתרניים, ולא לעבור על החוק. בלי פרטיות לא נהיה חופשיים. נקודה. האם אנחנו חיים במציאות שבה אנחנו יכולים לאבד את החופש שלנו בקלות גדולה? כן. כדי שלא נצא מפה אבל רק עם איזה שהיא תחזית קשה או מפחידה. אני רוצה להגיד גם כמה מילים על איך אנחנו יכולים ביום יום שלנו קודם כל להתנהל יותר נכון ויותר חכם. אז קודם כל זה שהדבר הראשון שנהיה מודעים לדבר הזה. יש פה אח גדול טכנולוגי, אינטרנטי של חברות גדולות, של ארגונים גדולים, לפעמים של ממשלות וחייבים לדעת על הדבר הזה.
"בואו נדבר על כמה טיפים קטנים על ההתנהלות. דברים הכי בסיסיים. סיסמאות. כל אחד מאיתנו משתמש בסיסמאות להרבה מאוד מקומות, האם אנחנו שמים לב שלא נשתמש באותה סיסמא לכל דבר. חצי מהאנשים שיושבים פה באולם כנראה משתמשים באותה סיסמא להרבה מאוד דברים ואז כשהסיסמא דולפת או יוצאת או מתגלה בעצם אנחנו חשופים לחלוטין. אז הנה דבר בסיס, בואו נחליף את הסיסמאות ובוא לא נשתמש באותה סיסמא בכל דבר ובוא נשתמש בכלי לניהול סיסמאות. וכשאנחנו מחזיקים מידע אישי באיזה שהוא אתר מכוונן. ואנחנו כולנו עושים את זה יותר ויותר אז תדרשו מבעל האתר שלא תהיה כניסה קלה מדי למידע הזה. שכשאנחנו נכנסים יהיה איזה שהוא זיהוי כפול.יהיה איזה צורך לעשות עוד מעשה. נצטרך לקבל איזה מסר כדי להגיד או קי אני מאשר להיכנס ולראות את הדבר הזה. ואם חברה לא עושה את זה, כי זה לא מעניין אותה כי אנחנו לא באמת חשובים לה בהיבט הזה, אז תיקחו את השירות ממישהו אחר.
"זה לא מאוד קשה לעשות את זה, אבל מאוד, מאוד צריכים להיות מודעים לזה. וכשאנחנו מעלים תמונות של הילדים שלנו לאינסטוש, לכל מקום אחר שמאוד, מאוד נחמד לנו לעשות את זה האם אנחנו חושבים על ההשלכות האם אנחנו שואלים את עצמנו האם הילדים שלנו מוכנים בכלל שאנחנו נעלה את התמונות שלהם, האלה והאחרות, בכל רגע נתון, בכל צורה ואופן. האם אנחנו מבינים שכמו שאנחנו מייצרים על עצמנו במודע ושלא במודע פרופיל דיגיטלי מלא ומפורט בכל דקה שאנחנו חיים, אנחנו גם מייצרים את הדבר הזה, לילדים שלנו מגיל לידה בלי שהם מודעים, בלי שהם רוצים, ובלי שאנחנו מנתחים את ההשלכות של הדבר הזה שיש פרופיל דיגיטלי של הילד שלנו, מגיל אפס, שבא לידי ביטוי, איך הוא נראה, מה הוא עושה, איפה הוא נמצא, ומה מעניין אותו ואני לא מדבר עוד על אנשים שחולקים מצבים פסיכולוגים ואחרים, ודברים אחרים שגם זה קורה.
"יש לכולנו מצלמת אבטחה, איפה שהוא, מזגן חכם, ראוטר, טלוויזיה חכמה. יש שם איזה שהיא סיסמא ראשונית, סיסמא ברירת מחדל. רוב האנשים למרבה הצער לא נוגעים בסיסמת ברירת מחדל הזאת ומייצגים חגיגה להאקרים ואנשים רעים, שרק יכנסו, ייקחו, ייראו, יבלשו ויאספו מידע, ישתמשו בו מתי שהוא נגדנו. ואני חוזר על מה שאמרתי קודם, כעצה כללית, קומונסנס, מה שלא נראה לכם סביר, הגיוני ובסדר בעולם האמיתי, הוא גם לא בסדר בעולם הווירטואלי, אל תשלימו עם זה. כשאתה רוצה לקבל שירות מסוים, ובשביל לקבל אותו, מבקשים ממך משהו שלא קשור בשום צורה ואופן לשירות ואני לא מדבר על וויז כי בוויז נתוני מיקום זה בסדר גמור לתת. כי זה מה שאתה רוצה. אתה מקבל שירות מיקום ואתה יודע מה המחיר. אבל אם נכנס לאיזה שהוא מקום אחר לגמרי, שלא קשור בכלל לשירותי מיקום, אבל הוא רוצה את המיקום שלי בכל רגע נתון. לא זה לא חכם להסכים לזה, זה לא נכון להסכים לזה.
"וגם הרגולציה צריכה להבין מצב שבו זה לא יהיה מותר ולא יהיה אפשרי בכלל. כשאתם נכנסים לאיזה שהוא אתר אינטרנט בבית קפה, במקום ציבורי. אל תשכחו לעשות לוג אאוט, כי אם לא השארתם את החיים שלכם שם, וכל אחד יוכל להיכנס לזה. אל תפרסמו דברים אישיים מדי, כי הם שם לתמיד. יכול להיות משהו נחמד לרגע נתון, אבל הוא שם לתמיד. והדבר הזה יכול להיות נחמד לרגע ומאוד, מאוד לא נחמד אחר כך שתגלה בגלל התמונה שהעלית או הפוסט שכתבת, לא מזמינים אותך יותר לראיונות עבודה. או מפטרים אותך, או אתה לא מוצא בת זוג. קצת לאנשי עסקים שיושבים פה, יש פה נציגות מאוד נכבדת של עולם העסקים. נכנסו תקנות אבטחת מידע בחודש שעבר, הם רק מפרטות בשביל כולנו איך נכון לעשות את מה שבמילא כתוב בחוק כבר הרבה מאוד שנים, אבל הוא נכון מאוד גם עסקית. תכירו את המערכות שלכם. תמפו אותם. תדעו ורובנו לא יודעים, איזה מידע אישי בכלל יש לנו. מה אנחנו מחזיקים, איפה הוא שמור, איך אנחנו בכלל מנהלים אותו, למי יש גישה אליו.
"מדובר בדברים מאוד, מאוד בסיסיים שלא נעשים בהרבה מקומות הם מייצרים גם חשש מאוד, מאוד גדול לפגיעה בכל אחד מאיתנו. הם מייצרים גם סיכון מאוד גדול לארגון. ויושבים פה אבטחת מידע אבל אבטחת מידע ופרטיות זה לא עניין לאנשי IT ואבטחה. זה עניין למנהלים הבכירים ביותר. בסופו של דבר מי שקורא מה קורה בעולם, מבין שאם תגן על הפרטיות ותגן על המידע האישי ותנהל אותו חכם, אתה גם תחסוך לחברה שלך בסופו של דבר הרבה מאוד כסף, עוגמת נפש, והרבה מאוד סבל. כי אנחנו רואים יותר ויותר חברות שכמעט קורסות, או קורסות עקב ניהול לא נכון של מידע אישי או דליפה שלו. אז גם בהקשר הזה זה השקעה מאוד, מאוד חכמה שצריך לעשות אותה בהתחלה בצורה מאומצת ואחר כך בצורה שוטפת לארגון לנהל נכון את המידע שלו בכלל, ואת המידע האישי שלו בפרט. קחו בחשבון שאם אתם מחזיקים מידע שאתם לא ממש צריכים אבל הוא רגיש, אז החובות שמוטלות עליהם הן מאוד, מאוד קשות אז עכשיו כשאתה רוצה להיות חברה מגניבה, שכשלהיכנס למשרדים שלה אתה טביעת אצבע, תחשוב אם אתה רוצה, אם זה שווה לך להחזיק מאגר ביומטרי רגיש, ולהיות נאלץ לעשות סקר סיכונים ובדיקת חדירות כל שנה וחצי בארגון שלך, בין שלושים העובדים.
"תאסוף כחברה עסקית רק את המידע שאתה צריך. אם יש לך מידע עודף תמחק אותו. אם יש מידע שהוא לא בשימוש, שהוא לא יהיה בכלל, לא אצלך ולא אצל אף אחד אחר. אתה מגן ככה על האנשים, אתה מגן ככה על עצמך כארגון. אז אני מקווה שאנחנו נהנה מיום מעניין. היום הזה יהיה יום מאוד מעורר מחשבה כי יהיו בו דעות לכאן או לכאן. הם יבואו מכל מיני זוויות וכיוונים, אני רק מקווה שכולנו מבינים שהדור הבא של הפרטיות שכבר פה, היא כבר הגיעה, אנחנו כבר מסתכלים על הדור שאחריה ואנחנו לא מפחדים מהטכנולוגיה והקידמה, לא מפחדים מהדור הבא פשוט מתכוננים אליה. ומציעים לכולנו להתכונן אליה, זה לטובת כולנו גם כבני אדם וגם כגופים מסחריים ועסקיים".
איך מקימים שותפות עסקית טובה? שאלה מאוד חשובה. הרבה אנשים הבינו את חשיבותה בדיעבד. הם נכנסו לשותפות מלאי אמביציה ומצאו את עצמם לא מסתדרים עם השותף – לכן, סוף מעשה במחשבה תחילה. תחשבו רגע לפני הקמת השותפות על איך לנהל? מי מנהל? תקציב שוטף, יחסים בין השותפים ועוד כדי למזער את המחלוקות על פני הדרך.
הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מספקת לכם טיפים לשותפות טובה. זה עדיין לא הכל. זה לא מבטיח שותפות טובה, אבל חשוב להבין את הנקודות מחלוקת הפוטנציאלית. משה הדס, רואה חשבון ומומחה / יועץ מטעם הסוכנות לעסקים קטנים ובינונים מסביר על הקמת העסק ומספק תשובה (חלקית) על איך מקימים שותפות טובה
"אז יש לכם רעיון נהדר ואתם רוצים להקים עסק מצליח. זה הזמן להחליט אם כדאי לכם להקים שותפות. עם מי להקים את השותפות, ועל איזה מסמך יסוד חשוב לחתום כדי להבטיח את הזכויות שלכם", אומר הדס, וממשיך – "הכוונה היא להקים שותפות עסקית טובה שתחזיק לאורך ימים. שותפות במהותה היא דבר מצוין אלא שברוב המקרים השותפויות מתפרקות מהר בעקבות סכסוכים עסקיים מורכבים.
"התחלנו חברים, סיימנו אויבים וגם ללא העסק. אז למה בכלל צריך שותפות? שותפות היא מכפיל כוח. מחברים יתרונות יחסיים של כל השותפים, והדרך להצלחה סלולה. לשם כך חשוב לבחור בקפידה את השותפים. לוודא שאתם אכן מסתדרים בצורה טובה.
"להחליט על גזרות אחריות ברורות לכל אחד והכי חשוב לא להתחשבן במהלך השותפות על כל מיני נושאים. למשל, אני עובד בחוץ, אתה במזגן. או אתה הולך כל יום מוקדם ואני נשאר עד מאוחר. את הדברים האלה חשוב להסדיר כבר מיום ההקמה, וכמו בנישואין אנו חותמים מראש על הכתובה למקרה של גירושין, בשותפות חשוב לכתוב על הסכם במבי. שמשמעו בי מי בי יו. ההסכם הוא די פשוט ואומר שבמקרה ואחד השותפים רוצה להיפרד, לא חשובה הסיבה יש לו זכות להכריז על הפעלת הסכם הבמבי ואז תוך פרק זמן מוגדר מפקיד כל שותף מעטפה חתומה בידי גורם שנקבע מראש עם הסכום שהוא מוכן לשלם עבור חלקו של השותף האחר, כשהסכום הגבוה קובע.
הליך קצר, חד וחלק ומונע ויכוחים על שווי העסק. שאלות מי קונה מה? מויכוחים מיותרים וארוכים במהלכם השותפות מטבע הדברים נפגעת".
מה זה רצף מוסדיים ולמה הבורסה מנסה להגדיל את המסחר?
הבורסה לניירות ערך בתל אביב נערכת לאפשר למשקיעים המוסדיים מסחר במגוון גדול יותר של ניירות ערך באמצעות מערכת המסחר למוסדיים – "רצף מוסדיים". מדובר במסחר שאינו תחת הפלטפורמה הרגילה שבה מקבלים ציטוטים והם מופיעים בבוק של נייר הערך (כקנייה וכמכירה). עד עתה, נסחרו ברצף מוסדיים רק תעודות התחייבות וניירות ערך מסחריים (נע"מ). המסחר הזה הוא מסחר מקביל למסחר הרגיל בבורסה של כל ניירות הערך – מניות, אג"ח, אופציות ועוד (הרחבה על שיטות המסחר באתר הבורסה).
אבל, כחלק מהכוונה של הבורסה להגדיל את המסחר בכל האפיקים ובכל המכשירים, היא נערכת להרחבת רשימת ניירות הערך בהם ניתן לסחור במערכת זאת, ולכלול גם מניות, יחידות השתתפות (יה"ש), ני"ע המירים של תאגידים שאינם רשומים למסחר בבורסה וכן המירים למניות וליחידות השתתפות של חברות הרשומות למסחר בבורסה, מסדרה שאינה מונפקת לציבור. מדובר בחדשות גדולות – בדרך הזו המוסדיים שהם אלו שסוחרים בשיטה הזו (אנשים פרטיים לא יכולים לסחור בה, אלא אם הם עושים זאת דרך הגופים המוסדיים – בתי ההשקעות, מנהלי התיקים וכו'), יוכלו להרחיב ולגוון את ההשקעות בתיקי הלקוחות שלהם.
הבורסה תעדכן את תעריפי העמלות הנגבות מניירות ערך הנרשמים למערכת המסחר למוסדיים, שכן אין הבדל מהותי בין הטיפול הנדרש ברישום ניירות הערך בבורסה לבין הטיפול הנדרש ברישום ניירות ערך במערכת המסחר למוסדיים. יחד עם זאת, נוכח האופי השונה בין המסחר בבורסה למסחר במערכת המסחר למוסדיים, תיקבע עמלה נמוכה יותר לרישום ניירות ערך במערכת המסחר למוסדיים.
בהנהלת הבורסה מסבירים כי מערכת המסחר למוסדיים מאפשרת רק למשקיעים מוסדיים לסחור בניירות ערך הנסחרים בה ולכן נקבעו לגביה כללים מקילים לצורך תפעול המסחר ותפעול תשלומי ניירות הערך.
במערכת המסחר למוסדיים, ניתן לרשום כיום איגרות חוב סטרייט וניירות ערך מסחריים בלבד. מדובר בניירות ערך המונפקים שלא במסגרת הצעה לציבור ואינם חלק מסדרה שרישומה התבקש והרשומה למסחר בבורסה.
קורס השקעות בבורסה: שיעור 1 – השחקנים וכללי המשחק בשוק ההון
מעודכן ל-06/2019
החלפת דירה בין מטיילים/ תיירים היא אופציה שהופכת לפופולארית בשנים האחרונות במקביל להתעצמות של הכלכלה השיתופית. זה מזכיר מעט את airbnb, אבל זה שונה.
ב-airbnb אתם שוכרים דירה מאנשים פרטיים, ובהחלפת דירה, זה פשוט החלפה – החלפת דירה בדירה, אתם לדוגמה נוסעים לאוסטריה, ומוצאים שם דירה של אנשים שטסים לישראל ומעונייים בדירה שלכם – דירה תמורת דירה. אין העברת כסף, יותר זול, יותר שיתופי. אבל האם כדאי?
למעשה, קיימים כמה אפשרויות של החלפות בתים. הגישה הראשונה – שני הצדדים נופשים באותו הזמן ופשוט מבלים כל אחד בבית של השני.
אפשרות אחרת המתאימה לאנשים עם יותר מדירה אחת – לא צריך לתאם תאריכים וכל אחד יכול לטוס כשנוח לו ופשוט להתגורר בבית המשני של המארח.
אפשרות שלישית – להתארח בבית כשהבעלים נמצאים בו.
לגישות האלו יש כאמור יתרונות – היתרון הגדול הוא כלכלי. כמו כן, בדרך זו, יחסית נוח להיטמע ולהכיר את הקהילה המקומית.
החיסרון – אתם בחופשה וגם בבית – אתם צריכים עדיין "להחזיק" דירה/ בית – לבשל, לעשות כביסה, לנקות. חיסרון נוסף נובע מהתחושה של רבים – לא תמיד נוח שזרים מסתובבים לכם בבית, וישנים על המיטה שלכם.
בעיהאחרת – האטרקטיביות של השכונה בה הדירה נמצאת. אתם צרכים לוודא שהדירה "שווה" לדירה שלכם. אם יש לכם דירה 5 חדרים מול הים בתל אביב, לא כדאי לכם כמובן לקבל תמורתה, דירה של 2 חדרים במרחק נסיעה של שעתיים מפריז.
החלפת בתים מתאימה בעיקר למטיילים שמתכוונים להישאר זמן באותו מקום. אז איך עושים את זה נכון.
מומלץ להתחיל עם המעגל הקרוב אליכם – חברים ובני משפחה. החלפת בתים עם אנשים שמכירים יותר נכונה, פחות מלווה בחשש. כמו כן, לא תצטרכו לשלם תיווך.
בשלב הבא, כתבו בקשה/ דרישה למקום אבל כמה שיותר מפורטת – תאריכי הנסיעה המתוכננים, היעדים הרצויים, אטרקציות, ייחוד של הבית שלכם.
זה המקום והזמן לפרט דרישות מיוחדות – חובה מעלית, עם בעל חיים, אלרגיה לחתולים.
המידע הזה חשוב, נסחו אותו בתמצית אך עם הפרטים החשובים וכן עדכנו שבמידת הצורך תבעירו תמונות רלבנטיות נוספות עך הדירה.
המידע הזה יכול להיות מועבר במייל למספר גופים/ גורמים שעובסקים בהחלפת דירות, וגם באתרים שמיועדים להחלפת דירות.
קיימים אתרים המיועדים להחלפת דירות – הירשמו, מלאו פרטים, יעדים שמעניינים אתכם, תאריכים, וצאו לדרך. האתרים האלו הם סוג של מתווכים ולכן הן ברובם בתשלום (הנה דוגמה לאתר כזה – lovehomeswap)
עליכם להגיב לכל מתעניין בדירה שלכם. כדי לצמצם את האפשרויות עליכם לוודא שכל הגורמים מתאימים, כלומר שהתאריכים מתאימים לשני הצדדים, שהבית שלהם מוצא חן בעיניכם ושהוא נמצא ביעד שרציתם לבקר בו.
קחו בחשבון – אם אתם לא מתגוררים בעיר מרכזית ומלאה באטרקציות תיירות, לא יהיה קל למצוא אנשים – לכן תסכימו להתפשר מול הדירה שתקבלו וכך תרחיבו את האפשרויות שלכם.
חשוב להכיר, אחרי הסגירה, את המשפחה שתתגוררו בבית שלה. חשוב שתרגישו איתם בנוח. אגב, תבדקו איתם אם אפשר גם להחליף מכונית, אם זה מתאים לכם כמובן. ככה תוכלו גם לחסוך בהוצאות משמעותיות על שכירות רכב.
למרות הגישה המעין חברית, יש צורך ואפילו חוזה לחתום על הסכם/ חוזה. בחוזה תפרטו גם את "כללי הבית", תחזוקה נדרשת והפיצוי במקרה של נזק. ברוב האתרים קיים חוזה סטנדרטי שאפשר להתבסס עליו.
ולקראת סיום חשוב מאוד – להחביא, להעביר למשפחה או לשים בכספת, חפצים יקרים.
טבע נמצאת בצרות גדולות והדבר מתבטא במחיר מנייתה – 9 דולר. באופנהיימר סבורים שאחרי הירידה החדה, יהיה ריבאונד.
אנליסטית הפארמה באופנהיימר, אסתר רג'בלו העלתה את דירוג מניית טבע (TEVA) להמלצת Outperform עם מחיר יעד של 12 דולר.
"המחיר הנוכחי, לאחר הירידה החדה, לא משקף את השיפור בבסיס העסק הגנרי ומתמחר במידה מוגזמת את רמת הסיכון בגין ההתחייבויות המשפטיות (opioids ותיאום מחירים)" כותבת רג'בלו ומוסיפה – "על פי שיחות של אופנהיימר עם מומחה משפטי, היקף החשיפה של טבע לתביעות הקשורות ל-opioids מסתכמות בכ- 500 – 700 מיליון דולר, זאת לאחר הסדר התביעה עם מדינת אוקלהומה בסך של 85 מיליון דולר.
"אנו סבורים כי החשיפה המשפטית בגין נושא תיאום המחירים עלולה להיות יותר משמעותית. בכל זאת, בתרחיש מיחזור חוב, טבע יכולה להתמודד עם תשלומים שנתיים בהיקף של כ-400 מיליון דולר.
"אנו מעריכים כי טבע יכולה להפחית חובותיה בכ 1.6 מיליארד דולר ב-2019 ובכ-2.6 מיליארד דולר ב-2020, אך בשנים לאחר 2021 תצטרך למחזר חוב, מהלך שיעלה את הוצאות הריבית בטווח הארוך. הערכת השווי של האנליסטית למניות TEVA מבוססת על שילוב מודל DCF לעשר שנים עם הערכת שווי נכסי (sum of the parts) ומובילה למחיר יעד של 12 דולר, ובכך לשדרוג המלצתה לתשואת יתר".
האם מניית טבע יכולה לרדת לאפס?
וארוניס (VRNS) סיימה סבב פגישות עם משקיעים בארה"ב, ובבית ההשקעות אופנהיימר ממליצים לרכוש את המניה (המלצת תשואת יתר). "מהמפגשים עולה כי החברה נמצאת בעיצומו של תהליך המעבר למודל מבוסס מנויים", כותבים באופנהיימר ומוסיפים – "תחזית 2019 צופה עליה בנתח מנויים ל-25% מסך ההכנסות מרשיונות, לעומת הערכה קודמת של 10%, במקביל להרחבת מגוון המוצרים הנמכרים ללקוח והרחבת בסיס הלקוחות.
"אנו מעריכים את שוק היעד לפתרונות ורוניס בכ-16 מיליארד דולר, ומשמרים את המלצת Outperform על מניית VRNS, עם מחיר של 80 דולר.
"המעבר למודל מבוסס מנויים נועד להרחיב את מספר הפתרונות הנמכרים ללקוח מ-2-3 כעת ל-4-5, זאת בהשוואה למעל ל-20 מוצרים שונים בקשת פתרונות החברה. פעילות ורוניס צפויה ליהנות ממגמת עליה בפריצות למאגרי מידע של לקוחות, אף בחברות הענק כמו גוגל, פייסבוק וטוויטר, דבר שמעלה מודעות לחשיבות הגנת מידע בארגונים.
"אנו מעריכים כי פעילות ורוניס באירופה, המהווה כ-29% מסך הכנסותיה, מציגה סימני התייצבות. הכנסות החברה באזור זה ירדו בשיעור שנתי של 90% ברבעון הראשון 2019 (זאת לאחר עליה של 60% ברבעון המקביל), עקב איטיות לקוחות היבשת במעבר למודל המנויים. אנו צופים המשך חולשה ברבעון הבא, אך האצה בצמיחה במחצית השניה של 2019.
"בשלב זה, אנו משמרים את תחזיתינו לשנים 2019, 2020 ו-2021 בעינה. אנו סבורים כי התקדמות החברה למודל המנויים צפויה להוביל להאצה בקצב צמיחה ארוכת טווח, ובכך משמרים את המלצתנו על Outperform עם מחיר יעד של 80 דולר, בהתבסס על מכפיל 6.9 לתחזית הכנסות 2021, פרמיה על הממוצע הענפי בשל פוטנציאל השוק הגדול".
מניית וארוניס נסחרת ב-60 דולר.
נגיד בנק ישראל, פרופ ירון אמיר מדבר על אי וודאות "רעה", לעומת אי וודאות "טובה" ומסביר שהיציבות הפיננסית היא לא דבר מובן מאליו. "האם שוב אנו לוקחים את היציבות כמובנת מאליה? (או: האם יש צורך בבנקים מרכזיים?)" אומר ירון וממשיך – "בשבועות האחרונים חלה עלייה באי הוודאות בישראל. השווקים הפיננסיים עד כה לא מאוד מתרגשים ממנה, אולם אין להסיק מכך שאין בה נזק וברור לכל שיש להתמודד עימה ושזוהי תקופה מאתגרת. על מנת למנוע פגיעה בכלכלה, על כל קובעי המדיניות ונבחרי הציבור לנהוג באחריות, ולעשות כל מה שניתן כדי להחזיר בהקדם לאחר הבחירות את הוודאות והאחריות הפיסקלית".
התנודתיות בצריכה ובהכנסה עשויה בנסיבות מסוימות לפגוע באופן משמעותי ברווחה, כך שמדיניות מייצבת של הבנקים המרכזיים יכולה להיות בעלת ערך רב. תוואי הצמיחה כשלעצמו עשוי להיות מושפע מהתנודתיות, כך שהמדיניות המייצבת משפיעה גם על הצמיחה.
"יש אי-ודאות "רעה", שבגינה יש לשמור על היציבות, אבל יש גם אי-ודאות "טובה". עלינו לשמור על היציבות תוך שאנו מאפשרים את אותה אי-ודאות טובה שמתבטאת בחדשנות ושיפורים טכנולוגיים, מחקר ופיתוח ותחרות.
"המדיניות המייצבת חשובה במיוחד למניעת משברים פיננסיים כיוון שהפגיעה מהם חזקה באופן משמעותי. לפיכך מתעצמת חשיבותה של הוועדה ליציבות פיננסית שמהווה נדבך חשוב לזיהוי מוקדם של הסיכונים. הקמת הוועדה היא צעד חשוב במיוחד לאור הרפורמות המתגבשות במערכת הפיננסית.
בנק ישראל מייעץ לממשלה כיצד ניתן להגדיל את קצב הצמיחה בטווח הארוך ומצביע על צעדי המדיניות המרכזיים אשר יוכלו להעלות את תוואי הצמיחה ארוך הטווח: בתחומי החינוך, התשתיות והבירוקרטיה. בימים אלו שוקד הבנק על דוח מסודר שמרכז את המלצות הבנק לממשלה לקידום הפיריון במשק, תוך ניתוח עלותן והתועלת הצפויה מהן בטווח הארוך, אותו נפרסם בקרוב.
"בחרתי לעסוק היום בשאלה הזו, כי חשבתי שהכנס הזה הוא פלטפורמה ראויה לדיון שכזה, שמשלב בין התאוריה הכלכלית לצעדי המדיניות ולשיח הציבורי היום בישראל, כעשור לאחר המשבר הפיננסי.
"ברקע השאלה הזו, עומד מודל של כלכלן מאוד מפורסם, שמהתובנות שלו אפשר להגיע למסקנה שהערך של מדיניות מייצבת, בעיקר ע"י בנקים מרכזיים, אינה גבוהה. אבל יש גם ספרות כלכלית ענפה שמוכיחה אחרת, ותובנות שהן ספציפיות לישראל. התובנות הללו התחדדו לי בחודשים האחרונים, מאז כניסתי לתפקיד נגיד בנק ישראל, עת ראיתי גם כיצד תרמו צעדי בנק ישראל, בכובעיו השונים, לצמיחת המשק ולעמידותו בפני זעזועים.
"ראשית, ניזכר מהן מטרותיו של בנק ישראל עפ"י חוק:
- שמירה על יציבות מחירים, כמטרה מרכזית
- תמיכה במדיניות הכלכלית ובמיוחד בצמיחה, בתעסוקה ובצמצום הפערים
- תמיכה ביציבות המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה
"בספרות הכלכלית מקובל להניח שאחד מתפקידיו של הבנק המרכזי הוא למתן את התנודתיות של מחזורי עסקים, שכן ההנחה הרווחת היא שתנודתיות זו אינה רצויה ע"י צרכנים ופירמות במשק. ואכן, החל מאמצע שנות ה-80 חל צמצום בתנודתיות של מחזורי עסקים במדינות מפותחות, אשר בא לידי ביטוי בתוצר, בייצור, בתעסוקה ועוד. ההצלחה בצמצום התנודתיות מיוחסת ברובה למדיניות הבנקים המרכזיים, אשר הודות לעצמאותם יכלו לפעול למען יציבות מקרו-כלכלית.
אם כן, ראוי לבחון האם המאמץ לייצב את הפעילות הכלכלית, שבעשורים האחרונים אכן נשא פרי, אכן חשוב ומשתלם?
"הכלכלן רוברט לוקאס בחן שאלה זאת ב-1987 ע"י אמידת הפגיעה ברווחה הנובע מתנודתיות בצריכה, כשהוא מניח שהצריכה הפוטנציאלית גדלה בקצב קבוע בעוד הצריכה בפועל תנודתית. מהמודל של לוקאס עולה כי הערך במונחי צריכה שאותו יסכימו פרטים לשלם עבור ביטול מוחלט של התנודתיות, נקרא לו לשם הפשטות "פרמיית ביטוח לצריכה לא תנודתית", הוא אפסי, ומכאן שהשווי של החלקת הצריכה עבור הצרכן זניח, ולכאורה ניתן להסיק שלניהול מדיניות מייצבת אין ערך רב, ומכאן גם הפירוש הפוטנציאלי לגבי חשיבות הבנקים מרכזיים. האם אכן כך הדבר? ממה נובע הפער בין המחשבה האינטואיטיבית לפיה רצוי למתן את התנודתיות לבין המסקנה של לוקאס ? התשובה טמונה בשלושה מרכיבים שלא באים לידי ביטוי באותו מאמר של לוקאס:
- הפרט הבודד חשוף לסיכונים גדולים מאלו של הפרט הממוצע
- תוואי הצמיחה כשלעצמו נתון לתנודתיות ואינו ודאי
- ההשפעה המשמעותית של מחזורים פיננסיים על מחזורי עסקים
"ארחיב כעת מעט על כל אחד מהם:
הנחה נכונה יותר למודל, שקרובה יותר למציאות הכלכלית היא שהפרט הבודד חשוף לסיכונים גדולים מאלו של הפרט הממוצע. לכן, כאשר התפלגות הסיכון בקרב הפרטים אינה אחידה, נתונים אגרגטיביים לא בהכרח חושפים את התמונה המלאה. תיאור פשטני יותר של הנחה זו משמש רבות לתיאור הממוצע הסטטיסטי בהתעלם משונות ותנודתיות – "גם בבריכה בעומק ממוצע של 20 ס"מ אפשר לטבוע". ואכן, כאשר בוחנים את השוני בהשפעת התנודתיות על קבוצות שונות באוכלוסייה במצבי עולם שונים אותה "פרמיית ביטוח צריכה" שלוקאס מצא כזניחה הופכת לחיובית במודל ולמשמעותית ב"חיים האמיתיים" ). למשל: בעת מיתון רוב הציבור שממשיך לעבוד ולקבל שכר מרגיש את המיתון רק בשוליים בעוד העובדים המפוטרים סופגים מכה קשה. מבחינתם, צמצום התנודתיות היה מביא לתועלת גדולה מאוד.
"פרמטר נוסף שצריך לקחת בחשבון היא שבשונה מההנחה של לוקאס, תוואי הצמיחה דווקא כן נתון לתנודתיות ואינו ודאי. כלכלנים שלקחו זאת בחשבון במודלים שלהם, כגון אובסטפלד (1994) ודולמס (1998) אכן מצאו שההשפעה של זעזועים היא מתמשכת. מכאן, שבמידה והזעזועים משפיעים על הצריכה לאורך זמן ואינם מוגבלים לתנודתיות קצרת טווח של תצרוכת, אז ערך היציבות, אותה "פרמיית ביטוח צריכה" , הוא גבוה. לאותם "זעזועים" שהזכרנו קודם יש השפעה לא אחידה; מחזורי עסקים חיוביים מאיצים אמנם את הכלכלה, בעוד מחזורי עסקים שליליים ממתנים אותה בצורה שאיננה סימטרית, כך שהתנודתיות עצמה פוגעת גם בתוואי הצמיחה. מחקר של ילן ואקרלוף (2004) מראה שהאבטלה מגיבה בצורה אסימטרית לשינויים באינפלציה, כך שמדיניות מייצבת עשויה להגדיל את התוצר ב-0.5-0.8% בשנה בממוצע. אחד המחקרים שמסייעים להסביר את התוצאה החיובית הזו נעשה ע"י דלונג וסאמרס (1988), בו הם מציגים שהמדיניות המייצבת יכולה להשפיע בטווח הבינוני משום שהיא לא בהכרח סימטרית, ומכאן חשיבותה: ניתן להחליק את מצבי השפל, מבלי "לגלח" את תקופות הגאות במחזורי העסקים. דרך נוספת לבחון את עלות התנודתיות, או לחילופין שווי היציבות, היא לבחון את ההשקעה במשק, שלה השפעה מרובה על התוצר והתצרוכת. אי ודאות משפיעה על החלטות הייצור: פירמות נדרשות לקבל מראש החלטה לגבי הטכנולוגיה בה ישתמשו וגורמי הייצור אותם יעסיקו, ולכן עלולות לבצע הקצאה לא יעילה של משאביהן. רמיי ורמיי (1991) מוצאים גם הם שווי מובהק לאותה "פרמיית ביטוח צריכה". בנוסף, מוצא בר-לוי (2004) כי גידול בהשקעה בגאות תורם לצמיחה פחות מאשר הפגיעה בצמיחה הנובעת מקיטון בהשקעה במיתון. לכן, מדיניות מייצבת לא מוגבלת להחלקת התנודתיות של התצרוכת אלא גם תורמת לשיעור הצמיחה ולשיפור הצריכה לנפש. חשוב לציין – יש אי-ודאות "רעה", שבגינה יש לשמור על היציבות, אבל יש גם אי-ודאות "טובה" כפי שמעיד מחקר שערכתי עם סגל ושליאסטוביץ' (2015). עלינו לשמור על היציבות תוך שאנו מאפשרים את אותה אי-ודאות טובה שמתבטאת בחדשנות ושיפורים טכנולוגיים, מחקר ופיתוח ותחרות.
עד כאן דנו בעולם עם מחזורי עסקים תנודתיים, ומה לגבי ההשפעה המשמעותית של מחזורים פיננסיים על אותה תנודתיות?
"המחזור הפיננסי" מושג שיתואר וינותח בדוח היציבות הפיננסית הקרוב של בנק ישראל, הוא שיטה לזהות התנהגות מחזורית של הפעילות הפיננסית. המחזור הפיננסי מוגדר כ"סטיות מהמגמה ארוכת הטווח של קבוצת משתנים החשובים ליציבות פיננסית". ההגדרה דורשת קודם כל בחירה של המשתנים הרלוונטיים, ולאחר מכן בחירת השיטה לזיהוי סטיות מהמגמה. בהתאם לספרות, נבחנו בבנק ישראל מספר אומדנים לזיהוי המחזור הפיננסי, ובניהם האשראי הפרטי, מחירי הדירות, מחירי המניות, ושיפוע עקום התשואות הריאלי. נמצא כי למעט האשראי הפרטי ומחירי הדירות שאר האומדנים שנבחנו משתנים בתדירות שונה (גבוהה) ולכן אינם תורמים לזיהוי המחזור הפיננסי.
"ניתן לראות כי מיתונים שמלווים בצמצום המחזור הפיננסי (תנועה מנקודת שיא לנקודת שפל) הם העמוקים והחמורים ביותר, ממצא שמגדיל משמעותית את "פרמיית ביטוח הצריכה", כפי שהראה מחקר שערכתי יחד עם בנסל וקיקו (2010). בבחינה שנעשתה בדוח היציבות שכאמור יתפרסם בקרוב, נבחנה השפעת עוצמת מחזור פיננסי על תקופות האטה בישראל, וניתן לראות כי אכן – בתקופות צמצום של המחזור הפיננסי הפגיעה במחזור הריאלי הייתה משמעותית (3.3%- בראשית שנות האלפיים בצבע אדום, לעומת 0.2% באמצע שנות ה-90 ו-2.0%- בתקופת המשבר הפיננסי של 2008, עת המחזור הפיננסי בישראל היה בתוואי עולה). אחת הסוגיות שעולות מניתוח כזה, היא שאלת הצורך בקביעת כריות הון אנטי מחזוריות: דרישה שהבנקים יחזיקו יחס הון גבוה בתקופת גאות אותו ניתן להקטין בתקופות שפל, ובכך לשחרר את ההגבלה של היצע האשראי בתקופות אלו. שימוש בכריות ההון האנטי מחזוריות דורש כמובן זיהוי מדויק של המחזור הפיננסי. מספר מדינות בעולם (למשל אנגליה, צ'כיה, הונג-קונג ומדינות סקנדינביה) כבר בתהליכי יישום מדיניות אנטי-מחזורית בקביעת כריות ההון בהתאם להנחיות באזל 3 .
"אם כן, כסיכום ביניים ניתן לומר כי התנודתיות בצריכה ובהכנסה עשויה בנסיבות מסוימות לפגוע באופן משמעותי ברווחה, כך שמדיניות מייצבת של הבנקים המרכזיים יכולה להיות בעלת ערך רב. תוואי הצמיחה כשלעצמו עשוי להיות מושפע מהתנודתיות, כך שהמדיניות המייצבת משפיעה גם על הצמיחה. המדיניות המייצבת חשובה במיוחד למניעת משברים פיננסיים כיוון שהפגיעה מהם חזקה באופן משמעותי (שקף 22).
כיצד מיישם בנק ישראל, הלכה למעשה, את התובנות העולות מהניתוח והמחקרים הנ"ל, כדי לתרום ליציבות המשק הישראלי, לשגשוגו וצמיחתו?
ראשית, נבחן את יציבות המחירים לטווח ארוך, שמשפיעה על רבות מההחלטות שדנו בהן קודם לכן. ניתן לראות כי הציפיות לאינפלציה לטווחים הארוכים מעוגנות סביב מרכז תחום היעד, כך שמדיניות הבנק אמינה והשחקנים בשוק נהנים מוודאות לגבי האינפלציה לאורך זמן. המדיניות המוניטרית שאפשרה תוצאה זו לוותה בצעדים מקרו-יציבותיים שנקט הבנק, שהצליחו למנוע מינוף יתר על-אף הריבית הנמוכה, ובכך לשמר את היציבות הפיננסית בראייה כלל מערכתית ארוכת טווח ולאפשר למדיניות המוניטרית להתמקד בהשגת יעדיה העיקריים. במקביל פעל בנק ישראל לחיזוק כריות ההון של המערכת הבנקאית כדי להגביר עמידותה בפני משברים והגדיל את יתרות המט"ח, לרמה של כ-30 אחוזי תוצר, כדי לחזק את כרית הביטחון הפיננסית של המשק. על אף הפעולות הנ"ל, יש מקום לבצע ולקדם מהלכים נוספים, בין היתר מכיוון ששוק האשראי הופך מגוון יותר ומצריך ראייה רגולטורית מתכללת; היקפי האשראי הניתן ע"י גופים שאינם בנקאיים מתרחב בשנים האחרונות, בין היתר על רקע הרפורמות בשוק זה. הרגולציה על הגופים הפיננסיים שאינם בנקאיים, ובפרט הרגולציה על מתן אשראי צרכני, אינה זהה לרגולציה על הבנקים. אומנם ההבדל באופי הפעילות בין הגופים מצדיק הבדלים מסוימים ברגולציה, אך חשוב לוודא שהבדלים אלו לא יתפתחו לכדי ארביטראז' רגולטורי, אשר עלול לייצר בנסיבות מסוימות סיכון מערכתי. לפיכך מתעצמת חשיבותה של הוועדה ליציבות פיננסית, שהתכנסה לראשונה באפריל 2019, ומהווה נדבך חשוב בצמצום ארביטראז' רגולטורי וזיהוי מוקדם של הסיכונים. הקמת הוועדה היא צעד חשוב במיוחד לאור הרפורמות המתגבשות במערכת הפיננסית. ריבוי השחקנים בשוק האשראי וחלוקת האחריות בין הרגולטורים השונים מחייבים הסתכלות על המערכת כולה, ותיאום הדוק בין הרגולטורים.
אם עד כה דיברנו על התרומה של בנק ישראל להקטנת התנודתיות, ברצוני להזכיר כי התנודתיות והצמיחה קשורות זו בזו בטווחים מסויימים. כאן מתחדד תחום נוסף שבאחריותו של בנק ישראל, שבשונה ממרבית הבנקים המרכזיים בעולם, משמש הנגיד גם כיועץ כלכלי לממשלה. מתוקף כך, הבנק מייעץ לממשלה כיצד ניתן להגדיל את קצב הצמיחה בטווח הארוך. חטיבת המחקר של הבנק מצביעה על צעדי המדיניות המרכזיים אשר יוכלו להעלות את תוואי הצמיחה ארוך הטווח: בתחומי החינוך, התשתיות והבירוקרטיה. בימים אלו שוקד הבנק על דוח מסודר שמרכז את המלצות הבנק לממשלה לקידום הפיריון במשק, תוך ניתוח עלותן והתועלת הצפויה מהן בטווח הארוך, אותו נפרסם בקרוב.
לסיכום, חשוב כמובן לאפשר ולקדם חדשנות ותחרות, אך כפי שהדגשתי לאורך ההרצאה חשוב לא פחות שלא לקחת את היציבות כמובנת מאליה. ישנו ערך רב לרווחה הכוללת ממדיניות המייצבת תנודתיות ואי-ודאות: בטווח הקצר, בטווח הבינוני, בטווח הארוך, ובוודאי כאשר התנודתיות מתעצמת במצב של משבר פיננסי.
בשבועות האחרונים חלה עלייה באי הוודאות בישראל. השווקים הפיננסיים עד כה לא מאוד מתרגשים ממנה, אולם אין להסיק מכך שאין בה נזק וברור לכל שיש להתמודד עימה ושזוהי תקופה מאתגרת. על מנת למנוע פגיעה בכלכלה, על כל קובעי המדיניות ונבחרי הציבור לנהוג באחריות, ולעשות כל מה שניתן כדי להחזיר בהקדם לאחר הבחירות את הוודאות והאחריות הפיסקלית.