מעודכן ל-01/2019

עדכון מדרגות מס רכישה – 2019

מדרגות מס רכישה התעדכנו – מדובר על הקלה לרוכשי הדירות שכן מעכשיו מס רכישה בפועל ייקטן.   ביום 16.1.18 עודכן גובה מדרגות מס הרכישה, בהתאם לשיעור עליית המדד הקבוע בסעיף 9(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה).  המדד הרלבנטי הוא מדד שירותי הדירות בבעלות.  המדרגות מתעדכנות אחת לשנה בהתאם להוראות החוק. המדד הזה עלה בשנת 2017 בשיעור של כ-2.6%, שזה הרבה מעבר למדד המחירים לצרכן שעלה ב-0.4% והרבה מעבר למדד הדיור שעלה ב-2.4%. 

מדרגות מס רכישה – כל מה שצריך לדעת? ומתי כדאי לקנות דירה (ולשלם פחות מס) 

המשמעות המעשית של עדכון גובה המדרגות במקרה של עליית מדד, היא הפחתה בסכום של מס הרכישה. כלומר, המחיר ממנו מתחילים להתחייב במס רכישה, עלה. לדוגמה, במקרה של דירת מגורים יחידה – אם בשנת 2017 לא שולם מס על שווי שעד 1,623,320 שקל  ממחיר הדירה, הרי שמעתה לא ישולם מס על שווי שעד 1,664,520 שקל ממחיר הדירה.

 מדובר על הטבה בדלת האחורית לרוכשי הדירות. 

מדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

במקרה של דירת מגורים נוספת:

אם בשנת 2017 שולם מס בשיעור 8% על חלק השווי שעד 4,967,445 ₪ ממחיר הדירה, הרי שמעתה ישולם מס בשיעור זה על חלק השווי שעד 5,095,570 ₪.  על חלק השווי העולה על 4,967,445 בשנת 2017 והעולה על 5,095,570 ש"ח בשנת 2018 – מדרגת המס היא בשיעור 10%.

 להלן מדרגות המס על הרוכש דירת מגורים יחידה החל מיום 16.1.18 ועד 15.1.19:

בהתאם להוראות סעיפים 9(ג1ג)(3) לחוק רוכש של דירת מגורים יחידה (בהתאם להגדרות בחוק) החל מיום 16.1.18 ועד ליום 15.1.19 יחויב במס רכישה בהתאם למדרגות להלן:

 על חלק השווי שעד 1,664,520 שקלים חדשים – לא ישולם מס;

1. על חלק השווי העולה על 1,664,520  שקלים חדשים ועד 1,974,335 שקלים חדשים – 3.5%;

2. על חלק השווי העולה על 1,974,335 שקלים חדשים  ועד 5,093,535 שקלים חדשים – 5%;

3. על חלק השווי העולה על 5,093,535 שקלים חדשים  ועד 16,978,450 שקלים חדשים – 8%;

4.  חלק השווי העולה על 16,978,450 שקלים חדשים– 10%;

    

   לדוגמה: רכישת דירת מגורים יחידה (כהגדרתה בחוק) בסך של 2,000,000 ₪ :

   על חלק השווי שעד 1,664,520 ₪  – לא ישולם מס

    

   על חלק השווי העולה על 1,664,520 ₪ ועד 1,974,335 ₪  ישולם מס בשיעור 3.5%  =  10,844 ₪.

   על חלק השווי העולה על 1,974,335 ₪ ועד 2,000,000 ₪ ישולם מס בשיעור 5%      =   1,283 ₪.

   סה"כ מס רכישה לתשלום – 12,127 ₪ (לעומת 14,302 ₪ לרכישות בין 16.1.17 ל – 15.1.18)

     

   להלן מדרגות מס הרכישה אשר חלות על רכישת "דירה נוספת" (שאינה יחידה):

   בהתאם להוראות סעיף 9(ג1ה) לחוק רוכש של דירת מגורים (שאינה דירת מגורים יחידה) מיום 16.1.18 ועד ליום 15.1.19 יחויב במס רכישה בהתאם למדרגות להלן:

    

5. על חלק השווי שעד 5,095,570 שקלים חדשים – 8%;

    

6. ל חלק השווי העולה על 5,095,570 שקלים חדשים – 10%;

    

    לדוגמה: רכישת דירת מגורים (שאינה יחידה) בסך של 5,000,000 ₪:

    

   על חלק השווי שעד 5,000,000₪ ישולם מס בשיעור 8% =                                        400 אלף שקל.

    

7. סה"כ מס רכישה לתשלום – 400,000 ₪ (לעומת 400,652 לרכישות בין 16.1.17 ל – 15.1.18).

מחשבון מס רכישה

מעודכן ל-04/2020

השקעה במניות או השקעה בדירה?

זו שאלה שמסתובבת בראש של רבים, ובנק ישראל ניסה לנתח זאת בשוק המקומי. אבל לפני שנעבור לממצאים של בנק ישראל ושל המחקר האקדמי הרחב ביותר שנעשה עד היום (145 שנה) – התשובה ברורה: לאורך זמן, השקעה במניות עדיפה על השקעה בנדל"ן – אלו הממצאים של כל המחקרים ארוכי הטווח בעולם, ויש לזה הסבר ברור – הסיכון במניות גדול יותר ולכן המשקיעים מקבלים סוג של "פרמיה" בגין הסיכון – כלומר תשואה עודפת. זו הסיבה שההשקעה במניות עולה בתשואה על ההשקעה באג"ח, וזו הסיבה גם לעדיפות בתשואה על פני הנדל"ן.

נתחיל עם ממצאי בנק ישראל – על פי בדיקה שערכו חוקרי בנק ישראל, מאז 2008 עלו המחירים בשוק הדיור במהירות בליווי התרחבות מהירה בהיקף המשכנתאות. עליית המחירים, הריבית הנמוכה על המשכנתאות והתשואות הנמוכות באפיקי השקעה אחרים העלו על סדר היום את השאלה אם השקעה בדירה עדיפה על השקעה בשוק ההון. אור ידוב, חוקר מבנק ישראל, הוביל מחקר שבו התייחס למאפיינים השונים של השקעות בדיור ובשוק ההון, וכן השווה בין התשואות הממוצעות ברוטו ונטו שהניבו השקעות בדיור, במניות ובאג"ח ממשלתיות בשלושה עשורים (1988—2017).

הממצאים העיקריים:

• בעשור האחרון הניבו השקעות בדיור תשואות גבוהות מאשר השקעות בשוק ההון. אולם כאשר מתבוננים על ביצועי ההשקעות באפיקים השונים מפרספקטיבה ארוכת טווח (1988—2017), מוצאים כי השקעות במניות הניבו תשואות ממוצעות גבוהות מהשקעות מקבילות בדיור וגבוהות משמעותית מהשקעות באג"ח ממשלתיות. תוצאה זו נותרת בעינה גם לאחר שמביאים בחשבון את העלויות הכרוכות בהשקעות באפיקים השונים, לרבות מיסוי.
• חשוב להדגיש כי השקעה בדירה נבדלת מהשקעות בשוק ההון במאפיינים רבים, ביניהם מידת הנזילות, יכולת הפיזור, רמת המינוף, עלויות העסקה וההחזקה, תנאי המיסוי, המתאם עם תשואותיהם של נכסים אחרים ועוד. גם למאפיינים אלה השפעה על החלטות ההשקעה.

התשואה השנתית הממוצעת:

תשואה ברוטו (כולל עלויות השקעה) ונטו (בניכוי עלויות השקעה), מהשקעה ל-10 שנים:

השקעה במניות – כך תשקיעו נכון בבורסה

רכישת דירה להשקעה

ניתן להבחין כי גם בשקלול השפעתן של עלויות ההשקעה, דירוג האפיקים לפי רמת תשואה נותר זהה. כאשר בוחנים את ההפרש בין התשואות ברוטו ונטו בכל אפיק, מתברר כי עלויות ההשקעה שחקו את ההשקעה במניות במידה הרבה ביותר, ואילו ההשקעות באג"ח ממשלתיות ובדיור נשחקו פחות.

התשואה נטו מהשקעה בדירה מציגה את הרגישות הרבה ביותר למשך ההשקעה: ככל שהוא מתקצר כך גוברת השפעתם של הוצאות העסקה ומס הרכישה והתשואה נטו יורדת. בהשקעות ארוכות פוחתת השפעתן של הוצאות העסקה, בשעה שהטבת המס על ההכנסה משכר דירה הופכת למשמעותית יותר. התשואה נטו מהשקעות בשוק ההון מושפעת פחות ממשך ההשקעה: הוצאות העסקה נמוכות יותר וההכנסה השוטפת ממוסה במלואה. מכאן שבהשקעות לתקופות קצרות ייווצר פער גדול יותר בין התשואות נטו מהשקעות במניות לתשואות נטו מהשקעות בדיור.

לסיכום, ב-1988—2017 – טווח הזמן המרבי שנבחן – הניבו השקעות במניות לתקופות שונות תשואות ממוצעות (ברוטו ונטו) גבוהות מהשקעות מקבילות בדיור וגבוהות משמעותית מהשקעות באג"ח ממשלתיות. עם זאת, בחינה בטווח זמנים אחר עשוי להוביל לתוצאות שונות; כך למשל אם נבחן את התשואות מהשקעות שהחלו בראשית 2007, ערב המשבר הפיננסי העולמי, נקבל כי השקעה בדירה נשאה את התשואה הגבוהה ביותר מבין החלופות. חשוב להדגיש כי מסלולי ההשקעה השונים אינם נבדלים אלה מאלה רק בתשואות שהם מניבים למשקיעים אלא גם במאפיינים מהותיים נוספים, לרבות רמות סחירות ונזילות, מימון ומינוף, פיזור, מיסוי והיבטים פסיכולוגיים.

תוצאות ההשוואה רגישות לבחירה במועדי ההתחלה והסיום של ההשקעות. כדי להתגבר על כך ולאמוד את התשואות האופייניות מכל אפיק, חושב ממוצע התשואות שהניבו השקעות לפרק זמן נתון במועדים רבים לאורך התקופה. התשואות חושבו בהנחה שההשקעות בכל האפיקים אינן ממונפות ובהנחה שתקבולי הריבית, הדיבידנד ושכר הדירה מושקעים מחדש.

מניות או דירות – המחקר המקיף ביותר בעולם 

מחקר רחב, אפילו ענק, שבחן את התשואות ב-16 כלכלות מפותחות משנת 1870 עד 2016, הראה כי בטווח הארוך מאוד, של כמעט 150 שנה, השקעה בנדל"ן למגורים היא רווחית מעט יותר מהשקעה במניות, ואילו השקעה באג"ח רווחית הרבה פחות משניהם.

המחקר שפורסם ב–NEBR (הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב) בדצמבר 2017, נערך על ידי חמישה כלכלנים: אוסקר ג'ורדה מהבנק הפדרלי של סן פרנסיסקו; קתרינה נול מהבנק המרכזי של גרמניה; אלן טיילור מאוניברסיטת קליפורניה דיוויס; ודימיטרי קובשינוב ומוריץ שולריק, שניהם מאוניברסיטת בון.

המחקר בדק אג"ח ממשלתיות, אג"ח ממשלתיות קצרות (Bills — עד שנה), מניות ומחירי בתים. זוהי הפעם הראשונה שנתונים כאלה נאספים לכל כך הרבה נכסים לתקופה כה ממושכת, בכל כך הרבה מדינות.

החוקרים גילו כי בטווח הארוך מאוד, דיור, ולא מניות, משיג את התשואה הטובה ביותר. שני סוגי הנכסים הניבו תשואה שנתית ממוצעת של כ–7% ב–145 שנה, אבל תשואות המניות תנודתיות בהרבה מאשר תנודת הדירות, אם כי מניות הן מכשיר סחיר ואילו דירות לא סחירות.

החוקרים אמנם מציגים את הנתונים לזמן הארוך מאוד, אבל מדגישים כי מדובר בתקופת בדיקה חריגה וארוכה. בפועל, הם מציגים גם את המחקר לעשרות השנים האחרונות – מידע כנראה רלוונטי יותר ממחקר על 145 שנים (שבחלק מהתקופה הבורסות היו קטנות ולא רלוונטיות – להבדיל מהמצב כיום).

התשואה השנתית הממוצעת משנת 1980 עד 2015, תקפה של 35 שנה, בשוק המניות היא 10.7% לעומת 6.4% מהשקעה בנדל"ן למגורים. זה כבר "עושה שכל". אחרי הכל, כאמור בפתיח – מניות מסוכנות יותר מדירות ומאג"ח, ולכן בהתאמה המשקיעים דורשים פרמיית סיכון – תשואה עודפת על פני המכשירים הפחות מסוכנים.

במהלך 35 השנה, האג"ח הארוכות (יותר משנה) הניבו מעט פחות מנדל"ן, 5.75%, ואג"ח קצרות, למרות הריבית שירדה כמעט בעקביות מאז 1980, היו השקעה מאכזבת למדי שהניבה רק 1.89% בשנה בממוצע.

הניתוח אינו כולל השפעות מיסוי. כותבי המחקר מדגישים כי מיסוי משתנה ממדינה למדינה, בתוך מדינות וגם על פני זמן, ולכן הניתוח אינו כולל השפעות מיסוי. החוקרים מעריכים כי מיסוי פוגע בתשואות ההשקעה בנדל"ן בכ-1% לעומת מניות.

המינוף משפיע על התשואה

בעשורים האחרונים גדל המינוף בצורה משמעותית. ניתן לקבל אשראי ולרכוש דירה או לרכוש מניות, אם כי לא בכל מקום. ניתן למנף השקעת נדל"ן בקלות רבה יותר מאשר במניות – מסבירים כותבי המחקר, ואכן בפועל שוק המשכנתאות תוסס והרוב הגדול של הדירות להשקעה ממומן במשכנתא. המינוף עשוי להשפיע על התשואות של המשקיעים, והחוקרים מדגישים את העדיפות במינוף לנדל"ן ביחס למניות.

מה עדיף – פנסיה או דירה?

HON TV

השוואת מחירי סלולר 2019 – ככה תדעו איזו חברה לבחור (והמעבר פשוט)!

ככה תקחו משכנתא!

קופת גמל להשקעה – האם כדאי?

מה זה כסף?

מה זה דמי כיס? וכמה לבקש מההורים שלי?

מדריכים נוספים:

קופות גמל – כל מה שצריך לדעת

קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות

פוליסות חיסכון – האם כדאי?

השקעה במניות – ככה תעשו את זה נכון

כלי ההשקעה של וורן באפט

המזומן הוא אחד הסימפטומים הגדולים של הכלכלה השחורה. אנשים שעובדים בשחור – מקבלים כסף בשחור ומשלמים כסף בשחור, ומתחמקים מתשלומי מיסים – הם לא מעבירים את הכספים האלו דרך הבנקים, הם לא משלמים על זה מס – הם חיים על חשבון משלמי המיסים – אם כולם היו משלמים כחוק, המס היה יורד בצורה דרמטית, ומסתבר שחלק מאוד גדול מהציבור לא משלם מיסים כחוק – מדובר בעשרות מיליארדים מדי שנה, מדובר על סכום מצטבר של מאות רבות של מיליארדים.

אחת המלחמות הגדולות נגד התופעה – נגד הכלכלה השחורה, הוא צמצום השימוש במזומנים. איך עושים זאת? הכנסת מנסה להגביל את השימוש במזומן ואת אחזקת המזומנים לסכום צנוע יחסית של 5 אלף שקל. בדרך הזאת, לא יוכלו המעלימים למינהם להחזיק ביד בוחטה של אלפים רבים, רבבות רבות. כל כסף שהוא מעבר למותר הוא בגדר כסף לא כשר.

מדובר על תוכנית מצויינת, השאלה מה יהיה הרף בסופו של דבר ואיך תהיה האכיפה. אבל במקביל בנק ישראל מסביר שיש דרך נוספת (שצריכה להיות במקביל לצמצום במזומנים). הדרך הנוספת היא הרחבת התחליפים למזומנים.

עירית מנדלסון מנהלת מחלקת החשבות ומערכות התשלומים בבנק ישראל אמרה, בדיון על החוק לצמצום המזומן בכנסת – "הצעת החוק לצמצום השימוש במזומן מטרתה לצמצם את הכלכלה השחורה והיא כוללת שני מרכיבים עיקריים – אחד מגביל ומצמצם, והשני מרחיב ומאפשר. אני אדבר על החלק שבסמכותנו ובאחריותנו –  החלק שנועד לאפשר, להרחיב ולהגביר – את השימוש באמצעי תשלום מתקדמים, שבין שאר יתרונותיהם יוכלו גם לשמש תחליף לאמצעי התשלום מבוססי הנייר. כפי שאראה מיד, בשנים האחרונות, ובפרט מאז פרסום דוח הוועדה הסופי ביוני 2017, לא המתנו לתהליך החקיקה ופעלנו נמרצות בתחומים רבים כדי ליצור את הסביבה והתשתיות שיעודדו את התפתחות אמצעי התשלום המתקדמים בישראל, ולחלק גדול מהעשייה יש כבר תוצאות בשטח.

"מחלקת החשבות ומערכות התשלומים בבנק ישראל מופקדת על היציבות והיעילות של מערכות התשלומים השונות במשק. מדובר במערכות שמהוות תשתית קריטית לפעילות הכלכלית התקינה במשק, לא פחות מתשתיות קריטיות אחרות. כולנו מודעים לתוצאות ולהשלכות של כשל בתשתית משקית קריטית. לשמחתנו, הציבור לא מקדיש יותר מדי מחשבה להשלכות האפשריות של כשל בתשתית מערכות התשלומים, משום שאנחנו מצליחים ליצור מצב שבו כשלים כאלו הם נדירים יחסית, וכשהם מתרחשים ההיקף מצומצם והם מטופלים במהרה.

"אסור לנו לקחת כמובן מאליו את היציבות של מערכות התשלומים. לכן, יש לקחת בחשבון ששינויים מרחיקי לכת במערכות הם תהליכים ארוכים, הדורשים השקעת משאבים, מאמץ וחשיבה רבה של כל בעלי העניין המעורבים –  המחוקק, הרגולטורים, השחקנים הקיימים והחדשים בשווקים, והציבור הרחב – על מנת שהשינויים יעשו בצורה חכמה ויעילה, שתאפשר התרחבות ופיתוח של מערכות התשלומים מבלי לפגוע ביציבותן וביתירות שלהן, ותוך הגברת התחרות.

"במסגרת עבודת הוועדה לאמצעי תשלום מתקדמים בראשותי קודמו הנושאים הבאים: בנק ישראל פרסם קול קורא לבחינה של היתכנות הקמת תשתית מאובטחת לתשלומים קמעונאים, מידיים ומהירים, ובכלל זה גם תשתית לקישור בין מספרי חשבון תשלום למספרי טלפון. תשתית כזו תאפשר לאנשים פרטיים ועסקים לבצע ביניהם תשלומים והעברות של סכומים קטנים במהירות, תוך סליקה מיידית, ובנוחות מקסימלית הנגזרת מהטכנולוגיות המתקדמות הקיימות בתחום.

"זו תשתית חדשנית הקיימת במספר מדינות בעולם ואינה מבוססת על כרטיסי החיוב. היא תאפשר אמצעי תשלום חדש בישראל: ׳תשלום מהיר׳ ושרות חדש של חשבונות תשלום. מהו חשבון תשלום, ובמה הוא שונה מחשבון העו"ש שכולנו מכירים? ובכן, זהו שרות מסוג חדש של חשבון שמשמש רק לצורך תשלומים אותו יספקו גופים חדשים בנוסף לבנקים, ואנו בבנק ישראל פועלים בשיתוף עם משרד האוצר, רשות שוק ההון, משרד המשפטים והרשות להגבלים עסקיים לקדם אסדרה של שרותי תשלום מתקדמים בסטנדרטים בינלאומיים. פרסמנו את עקרונות האסדרה וטיוטת חוק צפויה להתפרסם בקרוב.

"בנק ישראל הוביל שינויים נרחבים בכללי הסליקה של שב"א- המפעילה את תשתית כרטיסי החיוב,  כך שיקלו על כניסת שחקנים חדשנים לשוק וכן פועל בשיתוף עם הרשות להגבלים עסקיים להוצאת ניהול הכללים משב"א לגוף בבעלות המשתתפים.  המשמעות היא שאם עד היום גישה למערכות הסליקה של שוק כרטיסי האשראי התאפשרה רק דרך הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, כיום כל גוף שמעוניין בכך יכול לפתח מערכות סליקה מתקדמות, ולהציע שירותי סליקה מלאים או חלקיים לבתי עסק שונים. בנוסף, ניתנה הנחייה שכל מסוף תשלום חדש יאפשר תשלום ללא מגע לשיפור הנוחות והגברת היעילות לשימוש בכרטיסי חיוב.

"יישום חוק הסליקה האלקטרונית של שיקים –  החוק שנכנס לתוקף באופן מלא בנובמבר 2017 קידם באופן משמעותי את תהליך סליקת השיקים בישראל אל המאה ה-21, והביא אותו לרמה המקובלת בעולם. בתהליך זה הלקוחות נהנים מהפקדת צ'קים נוחה, זולה  ויעילה בצורה דיגיטלית, מבלי צורך להגיע לסניף.

"בנק ישראל בוחן ביחד עם משרד המשפטים את הבסיס המשפטי הנדרש לשימוש בהוראת חיוב דיגיטלית (צ'ק דיגיטאלי). כלומר, פעולת התשלום בצק תתבצע באופן דיגיטלי ללא נייר מעת מתן הצ'ק. אסדרה של נושא הסבות הצ'קים בישראל, חלק מרכזי בהצעת החוק שלפניכם, תתרום לאבטחת התהליך ותפעל למניעת השימוש בצ'קים בפעילות לא חוקית.

"הצעדים שבנק ישראל מקדם במערך התשלומים והסליקה, בשיתוף עם גורמים נוספים, יגבירו את החדשנות ויביאו לכך שהשוק יתאים את עצמו להתפתחויות הטכנולוגיות המתקדמות בארץ ובעולם, יקדמו את התחרות במקטעים רבים, והכל תוך שמירה על  האמון בשירותי התשלומים, ועל יציבות ובטיחות תשתיות התשלומים המשמשות את כלל הציבור. תהליכים אלו מבוצעים כאמור על פני זמן ובאופן הדרגתי המאפשר לציבור ליהנות מפירות השינויים. במקביל, הקלות רגולטוריות שהנהיג הפיקוח על הבנקים מאפשרות לבנקים לאמץ טכנולוגיות חדשות, וחלקם השיקו אפליקציות תשלומים מתקדמות שמהוות תחליף נוסף לשימוש במזומן. נמשיך לערוך את השינויים בצורה אחראית ומושכלת, תוך שיתוף כלל הרגולטורים, הפעילים בשוק והציבור הרחב".

מה מלמדים מיסי הנדל"ן ב-2017? שוק בקיפאון ומשקיעים שעוזבים את השוק. הנתונים היבשים מדברים על היקף מיסוי בסך של 11.2 מיליארד שקל. מדובר בסכום ענק, שמבטא עלייה של 5% ביחס לשנה שעברה, אבל שימו לב – מכלול תשלומי המס השנתיים למדינה מסתכם במעל 300 מיליארד שקל – רוב הסכום אגב, הוא תשלומי מס על שכר. כלומר, למרות שנהוג לטעון למיסוי מקרקעין מעשיר את קופת המדינה ולכן (אולי) היא לא רוצה להקל במיסים, הרי שאמנם מדובר בסכום גדול, אך הוא מהווה פחות מ-4% מהיקף המיסוי הכולל בארץ.

בשנת 2017 הסתכמו מיסי המקרקעין ב-11.2 מיליארד שקל כאש,ר במס שבח נרשמה עליה בגבייה של  13.7% ובמס רכישה 0.7%. מה הנתון הזה אומר? הרבה – מס רכישה עלה במעט והוא מבטא את הקיפאון בשוק הדירות – פשוט קונים פחות דירות, ולכן תשלומי המס בהתאמה נמוכים יותר. כמו כן, העלייה במס שבח מבטאת בעיקר מכירת דירות של כאלו שחייבים במס שבח, ואלו הם (לרוב) המשקיעים. המשקיעים מכרו יותר דירות מאשר בשנת 2016, ומכאן שהמיסים מלמדים שבשנת 2017 היה קיפאון לצד גידול בהיקף המימושים של המשקיעים.

זה לא מפתיע כמובן. התמונה הזו עולה מהנתוניעם הנוספים על שוק הנדל"ן לרבות נתונים של הל"מס שמבטאים באופן חד את הקיפאון בשוק הדירות, במיוחד בחודשים האחרונים של השנה. הנתונים גם מצביעים על ירידה משמעותית בכניסה של משקיעים לתחום הנדל"ן, כשמשקיעים רבים החליטו למכור דירות בשנים האחרונות.

בדצמבר 2017 הסתכמו ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין ב-0.9 מיליארד שקל, עליה של 30% לעומת דצמבר 2016. בגביית מס שבח נטו חלה עליה ריאלית של 9.0%, ובמס רכישה חלה עליה ריאלית של 52%. משמע בדצמבר חל גידול במס רכישה, משמע גידול בעסקאות, או שמא מדובר בתשלומים של מס רכישה שנדחו מהחודשים האחרונים. דצמבר לכאורה מעיד על יציאה מהקיפאון, אבל נראה שלא צריך להתרגש, ומדובר בסגירות של סוף שנה – התמונה החזקה והמשמעותית יותר היא התמונה השנתית שמעידה על המשך קיפאון בשוק הדירות.

ענף הבנייה אמנם לא נראה זוהר, אבל מסתבר שהמשכורות בו גבוהות מהרבה ענפים אחרים – השכר הממוצע בענף, והשכר לעובדים וותיקים הוא גבוה מהממוצע (הרחבה כאן)  ומעבר לכך – שכר המינימום בענף יחסית גבוה. בשעה שבכל המשק שכר המינימום הוא 5,300 שקל, שכר המינימום בענף הבנייה הוא 5,600 שקל.

החל ממשכורת דצמבר 2017,  השכר התעריפי המינימלי של עובדי ענף הבנייה ניצב 300 שקל מעל לשכר המינימום המעודכן במשק (הרחבה על שכר המינימום במשק)

 עדכון טבלאות השכר התעריפי של עובדי הבנייה, מתבצע בעקבות כניסתה לתוקף של הפעימה השלישית המעוגנת בהסכם הקיבוצי הענפי, כפי שנחתם בין הסתדרות עובדי הבניין והעץ לבין התאחדות בוני הארץ. נזכיר כי ההסכם אשר נחתם בנובמבר 2015, גם בסיועו של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, זכה בהמשך לצו הרחבה לכל ענף הבנייה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים, ושיפר באופן ניכר את תנאי ההעסקה של העובדים במקצועות הבנייה, תוך העלאה מדורגת של שכר המינימום בענף והצבתו מעל לשכר המינימום במשק.

כאמור, הפעימה האחרונה המוגדרת בהסכם, נכנסה לתוקף ב-1.12.17 והחל ממשכורת חודש דצמבר, המועברת לעובדים בימים אלו, התעריף השעתי המינימלי של עובדי ענף הבנייה עומד על 30.77 שקל לשעה בדרגה הראשונה, כלומר 5,600 שקל לחודש לעובד במשרה מלאה (בגין 182 שעות עבודה בחודש). לא למותר לציין כי העלאת שכר המינימום בענף הבנייה תשפיע גם על התגמול בשעות הנוספות ותשפר את ההפרשות הסוציאליות, כמו גם את ערך היום לעניין דמי חופשה ומחלה, שיגדלו בשיעור זהה לעליית השכר.

יצוין כי העלאת השכר אינה נוגעת רק לעובדים בדרגה הראשונה, ותורגש בשכרם של עובדים בכל הדרגות בענף הבנייה. כך למשל, על פי טבלאות השכר החדשות, שכר המינימום של עובדי השיפוצים בדרגה 6 יעלה ל-7,210 שקל לחודש ושכרם המינימלי של יתר העובדים, בדרגה השמינית המקסימלית, יעמוד מעתה על 7,500. שכר המינימום ההתחלתי של מנהלי העבודה בענף הבנייה יעמוד מעתה על 10,000 שקל לחודש.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בירך על הבשורה והדגיש כי: "ההסתדרות מחויבת להמשיך בפועלה לחיזוק מעמד עובדי הבנייה, תוך דאגה לתנאי העסקה הוגנים, סטנדרטים מקדמי בטיחות בענף והבטחת ביטחונם הכלכלי של העוסקים בתחום".

יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ, יצחק מויאל, הצטרף לדברי ניסנקורן והוסיף כי: "העלאת שכר המינימום היא בשורה חברתית ראשונה בחשיבותה ואני שמח שבמקביל למועד העלאת שכר המינימום במשק, הצלחנו להביא לעדכון נוסף בשכר העובדים בענף הבנייה. ההסכם שהובלנו, וההעלאה הנוספת בשכר עובדי הענף, עוזרים להגביר את האטרקטיביות של התחום ומעודדים יותר ישראלים להצטרף לעבודה בענף הבניין. בנוסף לכך, חשוב להזכיר כי לצד תנאי העסקה מיטיבים, ההסכם נשען על ערכי השוויון, ומציב רף חדש ואחיד לטיפוח ההון האנושי בענף".

מחודש פברואר 2018 תיושם  הוזלה גדולה בתחבורה בינעירונית בכל רחבי הארץ. שר התחבורה ישראל כץ אמר עם השקת ההוזלה –  "הרחבת הרפורמה תאפשר למאות אלפי נוסעים ליהנות מהוזלות דרמטיות באמצעות מנוי 'חופשי יומי' או 'חופשי חודשי', המאפשר נסיעה חופשית ללא כל הגבלה באוטובוסים וברכבות, ברכבות הקלות ובעתיד הקרוב גם במוניות השירות. הרחבת הרפורמה גם לנסיעות הבינעירוניות תביא לצמצום פערים חברתיים ותוזיל באופן משמעותי את יוקר המחייה למשתמשי התחבורה הציבורית בישראל. כמו כן, היא צפויה להרחיב את מעגל המשתמשים בקווי האוטובוסים והרכבת.

שינוי התעריפים בקווי התחבורה הציבורית הבינעירוניים יוצאת לדרך. החל מהחודש הבא (פברואר) תורחב הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית, גם לנסיעות בינעירוניות בכל רחבי הארץ.  שר התחבורה אמר כי הרחבת הרפורמה תאפשר למאות אלפי נוסעים ליהנות מהוזלות דרמטיות של עשרות אחוזים בתעריפי התחבורה הציבורית, באמצעות מנוי חופשי יומי או חודשי.

רפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית החלה לפני שנתיים בארבעת המטרופולינים הגדולים: תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע. לאחר מספר חודשים הורחבה הרפורמה לכל הערים והישובים בארץ, ומהחודש הבא היא תכלול גם נסיעות בינעירוניות, בכל רחבי הארץ (למעט אילת והערבה). הרפורמה תכנס בהדרגה בכל הערים בארץ במהלך חודש פברואר.

במסגרת הרפורמה, תתאפשר נסיעה חופשית ללא כל הגבלה בכל האמצעים בתחבורה הציבורית, לרבות אוטובוסים, רכבות, רכבות קלות, מטרונית חיפה והכרמלית. בעתיד הקרוב יתווספו גם מוניות השירות, בתוך המטרופולינים וביניהם. כך לדוגמא, יתאפשר לנסוע נסיעה עירונית בתוך העיר חיפה, להמשיך מחיפה לתל אביב ומשם בנסיעה עירונית, בתוך תל אביב וכל זאת במנוי אחד, במחיר מוזל.

השר כץ ציין כי הרחבת הרפורמה גם לנסיעות הבינעירוניות תביא לצמצום פערים חברתיים ותוזיל באופן משמעותי את יוקר המחייה למשתמשי התחבורה הציבורית בישראל. כמו כן, היא צפויה להרחיב את מעגל המשתמשים בקווי האוטובוסים והרכבת. השר הוסיף כי הרחבת הרפורמה תאפשר לנוסע לבחור בין אמצעי התחבורה הציבורית השונים, אוטובוס או רכבת, הנוסעים לאותו יעד ובכך למעשה תגדיל באופן משמעותי את היצע הנסיעות והתדירות לנוסעים.

"הרחבת רפורמת התעריפים הבינעירוניים הינה מהלך משלים נוסף שהמשרד מוביל לקידום מהפכה כוללת בתחום התחבורה הציבורית. בזכות הרפורמה יוכל כל אזרח לנסוע בכל הארץ, בכל אמצעי התחבורה הציבורית, בעלות מינימלית ובנוחות מרבית", הוסיף השר כץ.

במסגרת הרפורמה, יונהג מנוי "חופשי יומי", שיוזיל את מחירי הנסיעות בכל רחבי הארץ בעשרות אחוזים. כך למשל, נסיעה בין כלל ישובי מטרופולין חיפה לכלל ישובי מטרופולין תל אביב, מנהריה ועד אשדוד  תכלול נסיעות עירוניות ובינעירוניות בכל אמצעי התחבורה הציבורית, באוטובוסים וברכבות, במהלך כל שעות היום, תעלה 40 שקלים בלבד.

מנוי "חופשי יומי" בין מטרופולין תל אביב ומטרופולין ירושלים, המאפשר לנסוע ללא הגבלה, במשך כל שעות היממה, בכל אמצעי התחבורה הציבורית, בכל ערי המטרופולין וביניהם, יעלה 32.50 שקלים בלבד. "חופשי יומי" בין מטרופולין באר שבע למטרופולין תל אביב יעלה 37.50 שקלים בלבד.

מנוי "חופשי יומי" נסיעות של אזורים סמוכים בין מטרופולינים בכל רחבי הארץ יעלה בין 18 ל-21.50 שקלים בלבד. כמו כן, נסיעה במסגרת מנוי "חופשי יומי" בין אשקלון וקרית גת לערים במטרופולין באר שבע תעלה 18 שקלים בלבד.

בנוסף, נסיעה במנוי "חופשי יומי" בין אזורים ארציים סמוכים כמו עפולה ובית שאן לדרום רמת הגולן וסובב כינרת, ישובי וואדי ערה וחדרה, ובין אשקלון וקרית גת לטבעות הסמוכות מטרופולין גוש דן, בכל אמצעי התחבורה הציבורית, תעלה 21.50 שקלים בלבד. מנוי "חופשי יומי" המאפשר נסיעה ללא הגבלה בכל אמצעי התחבורה הציבורית, רכבות ואוטובוסים,  בכל הארץ (למעט אילת והערבה), במשך כל שעות היממה, יעלה 60 שקלים בלבד.

חברת החשמל ומשרד האוצר הגיעו להסכם לפיו יפונו שטחים גדולים של חברת החשמל מרחבי תל אביב ובמקומם ייבנו אלפי יחידות דיור. נשמע  להיט, אבל רגע…חברת החשמל הרי לא נדבנים, ואם הם מפנים אךת השטח הם רוצים תמורה, ובכן התמורה היא אפשרות לרכוש את אגרות החוב הצמיתות שיש להם כלפי רשות מנהל מקרקעי ישראל בסכום זניח לערך הריאלי – 15 מיליון שקל במקום סכום גבוה פי כמה מונים. כמו כן, רשות מקרקעי ישראל תישא בעלויות הפינוי. ככה זה עושה "יותר שכל", אבל בשורה התחתונה – למרות שיש כאן תמורה גדולה לחברת החשמל, הרי שמדובר בצעד מבורך – עוד אלפי דירות במקומות מבוקשים בתל אביב.

על פי האוצר, מדובר בהסכם שהוא לכל הפחות מהפכה – "נחתם הסכם היסטורי להסדר נכסיה של חברת החשמל שיאפשר פיתוח אלפי יח"ד, שטחי תעסוקה והקלת עומסי תנועה בתל אביב-יפו", מדגישים באוצר, "על פי ההסכמים עליהם חתמו מדינת ישראל, חברת החשמל, רשות מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב-יפו, תעביר חברת החשמל לרשות מקרקעי ישראל ולעיריית תל אביב 16 נכסים אשר אינם משמשים את החברה בשרשרת היצור.

מדינת ישראל, חברת חשמל, רשות מקרקעי ישראל ועיריית ותל אביב-יפו, חתמו על הסכם באשר להסדר נכסיה של חברת החשמל לישראל. ההסכם מביא למיצוי התועלות המשקיות מנכסיה של חברת החשמל ובכך מקל על החסמים לפיתוח ולדיור בכל רחבי הארץ ובפרט בעיר תל אביב-יפו. בהובלת החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו, הגיעו הצדדים לפריצת דרך אשר תביא היום לחתימת הסכם היסטורי בין המדינה, חברת החשמל ועיריית תל אביב-יפו. מצד המדינה לקחו חלק במו"מ נציגי רשות מקרקעי ישראל, אגף החשב הכללי, אגף התקציבים ורשות החברות הממשלתיות.

על פי ההסכם שנחתם תתפנה חברת החשמל מ-16 נכסים בכל רחבי הארץ, ביניהם נכסים מרכזיים בעיר תל אביב-יפו, באופן שיאפשר פיתוח מידי של אלפי יחידות דיור בלב אזורי הביקוש, הקלת עומסי תנועה והקמת פארקים ואזורי תעשיה ומסחר. בין הנכסים המתפנים שטחים באתר רידינג שיאפשרו את פיתוח אזור הנמל צפונה, שטחים במתחם הירקון, מעגנת חברת החשמל, חוף רחצה באילת, ושטחים פוטנציאליים לדיור בירושלים. במסגרת העסקה, עלויות הפינוי והבינוי של חלק מן הנכסים ימומנו על ידי רשות מקרקעי ישראל. בנוסף, בהתאם לתנאי אגרות החוב הצמיתות אשר הנפיקה החברה למדינת ישראל, תוכל חברת החשמל לפרוע אותן בתמורה לערכן הנומינאלי העומד על כ- 15.5 מיליון ₪, מהלך אשר ישפר את מבנה ההון של החברה ואת מצבה הפיננסי.

שר האוצר, משה כחלון: "ההסכם שנחתם היום הוא המשך ישיר למדיניות שהובלנו בשנתיים האחרונות לפינוי שטחים המוחזקים על ידי גורמים שונים לטובת שימושים ציבוריים. כפי שעשינו בפינוי חוף קצאא באילת לטובת הציבור, השטחים שיתפנו כתוצאה מההסכם אליו הגענו ישמשו לבניית אלפי יחידות דיור ומקומות תעסוקה בלב אזורי הביקוש. אנחנו נמשיך באותה המדיניות ונפנה שטחים נוספים המוחזקים על ידי גורמים ממשלתיים לטובתם של אזרחי ישראל".

החשב הכללי, רוני חזקיהו: "ההסכם שנחתם הוא תוצאה של שיתוף פעולה יוצא דופן, ראוי ונכון בין המדינה, חברה ממשלתית ורשויות מקומיות, ממנו כל הגורמים יוצאים נשכרים. אנו מאמינים כי על דרך שיתוף פעולה ניתן להגיע להישגים רבים נוספים, לטובת הציבור".

מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שמרון: "רשות מקרקעי ישראל מהווה, בפעם נוספת, גורם אשר מוביל תהליכי פיתוח כלכלי וניצול יעיל של הקרקע וזאת באמצעות העמדת קדם מימון בהיקפים משמעותיים ומתן תמריצים כלכלים לפיתוח הקרקע. פעילות זו מתאפשרת בעקבות פעילותה הכלכלית העניפה של הרשות. הסכם הסדרת הנכסים עם חברת החשמל יקדם הגדלה נוספת של היצע יחה"ד באזורי ביקוש מובהקים אשר ישווקו במרביתם במסלול מחיר למשתכן".

יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, יפתח רון טל: "זו בשורה חשובה לציבור וגם  למשק החשמל. לצד ההסכם ההיסטורי לרפורמה בחברה נרשם הישג חשוב ונדרש להסדרת נכסי הנדל"ן של החברה, אשר בראש ובראשונה יביאו לפינוי שטחים יקרים ממרכז תל אביב לטובת הציבור. ההסדר יניב לחברה הן הכנסות, הן חיסכון, ובעיקר ישפר באופן משמעותי את האיתנות הפיננסית של החברה. אני מברך את הנהלת חברת החשמל והממשלה על המהלך ההיסטורי הזה".

ראש רשות החברות הממשלתיות, ינקי קוינט: "אני מברך על הסדר הנכסים שמסדיר קניינית את מצבת הנכסים של החברה, מייצר תמרוץ להתייעלות ופינוי שטחים ומסייע ליצירת יחידות דיור חדשות באיזורי ביקוש. ההסדר אף תורם לאיתנותה הפיננסית של החברה והוא אחד מצעדים רבים אשר יהפכו את החברה לחברה יציבה ואיתנה יותר".

מנכ"ל חברת החשמל, עופר בלוך: "בתום חודשים ארוכים של התדיינות הצלחנו להביא להסכם מאוזן אשר מייצר ודאות לחברת החשמל לצד פינוי נכסים יקרים באזורי הביקוש ומעבר למתחם חלופי המתאים יותר לפעילות העכשווית של החברה תוך חסכון משמעותי בעלויות. אלו הם צעדים אסטרטגיים-ניהוליים מתבקשים בעידן של רפורמה במשק החשמל".

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי: "כחלק מהמאמץ המתמשך של עיריית תל אביב-יפו וההשקעה בפיתוח העיר, ניתנה תשומת לב מיוחדת להפיכת שטחים שהיוו תשתיות או שימשו לתעשייה, לסביבה אורבנית המתאימה לעידן החדש. פינוי מתקני חברת החשמל תורם להתפתחותה של העיר ומהווה בשורה לציבור שיוכל לעשות שימוש בשטחים אלה: מרינה חדשה במעגנה הנטושה מול רידינג, הרחבת מחלף השלום והקלה על עומסי התנועה במקום המתקן ביגאל אלון ועוד".

קרנות נאמנות הן עדיין אפיק ההשקעה הפופולארי של הציבור – השקעות ישירות במניות ואגרות חוב לא ממש פופולאריות בקרב הציבור הרחב, אבל השקעה בקרנות נאמנות כן – עבור התענוג הזה, הציבור משלם דמי ניהול, אבל מקבל ניהול צמוד ומקצועי.  קרנות הנאמנות נמצאות בשנים האחרונות תחת "מתקפה" כאשר המכשירים הפסיביים – תעודות הסל וקרנות הנאמנות המחקות מגדילות את חלקן, תחת הרציונל שעדיף להשקיע במכשירים עוקבי מדדים מאשר מכשירים מנוהלים אשר גובים דמי ניהול גבוהים יותר.

כאן, תוכלו לקרוא על היתרונות והחסרונות של קרנות הנאמנות; וכאן על כל מה שצריך לדעת על תעודות הסל.

 כך או מאחרת, הנה הסיכום השנתי של תעשיית קרנות הנאמנות – ביצועים ותמצית העניינים המרכזיים בתעשיית הקרנות ב-2017.

ובכן, מסתבר שתעשיית קרנות הנאמנות רשמה תשואה חיובית ממוצעת של 5.1%.  הקרנות המסורתיות (ללא כספיות) השיגו תשואה של כ-5.6%

שנת 2017 בשווקים הפיננסים הייתה חיובית באופן יוצא דופן: ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות בארה"ב יצר אווירה מאוד אופטימית בשווקים בעיקר תודות לרפורמת המסים המתוכננת. בנוסף, השיפור הניכר בנתונים הכלכליים באירופה, והמשך הריבית הנמוכה עד אפסית במרבית השווקים, הביאו לכך שבסיכום השנה מדדי המניות המקומיים והגלובליים רשמו עליות שערים ניכרות. ריבית בנק ישראל לא השתנתה במהלך השנה ונותרה בשיעור של-0.1%. בעקבות זאת, אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות סיכמו אף הן את 2017 בעליות שערים נאות. בסיכומה של השנה, הקרנות המסורתיות רשמו גיוסים גבוהים מאוד המסתכמים ל-22.8 מיליארד ₪.

הקרן שרשמה את התשואה השנתית הגבוהה ביותר ב-2017 היא הקרן "איילון D6 אקסטרים 500S&P פי 3" שזינקה ב- 62.37%.

בצד השני, הקרן שהשיגה למשקיעים את התשואה הגרועה ביותר השנה היא: "מודלים F0 לונג דולר פי 3" לאחר שצנחה בכ-26.05%.

• קרנות אג"ח כללי, קבוצת הקרנות המגייסת ביותר ב-2017, השיגה למשקיעים בסיכום שנתי תשואה חיובית ממוצעת של 4.95%. אלו שבחרו "לא לקחת סיכון" ולא להיחשף למניות כלל, השיגו את התשואה החיובית הנמוכה ביותר בקבוצה זו, המסתכמת ב-4.1%. מנגד, אלה שבחרו להשקיע בקרנות אג"ח כללי עם חשיפה של עד 30% מניות רשמו את התשואה החיובית הממוצעת הגבוהה ביותר בקבוצה: 6.3%. זאת, תודות לתרומה החיובית המשמעותית של מניות ת"א 90.      .

• קרנות אג"ח קונצרני רשמו השנה עלייה של 9%. קרנות הנאמנות הקונצרניות ללא מניות עלו בממוצע מתחילת השנה ב-5.2%.
• אגרות החוב הממשלתיות מסכמות את השנה בעליות שערים נאות. מדד ממשלתי כללי עלה השנה ב-6%. קרנות אג"ח מדינה רשמו תשואה שנתית של 3.05%. קרנות אג"ח מדינה ללא מניות רשמו מתחילת השנה תשואה חיובית של 2.65%. משקיעים בקרנות עם חשיפה מנייתית של עד כ-10% קיבלו תשואה ממוצעת גבוהה יותר העומדת על כ-2.95%. משקיעים אשר השקיעו בקרנות אג"ח מדינה כללי עם חשיפה מרבית של יותר מ-10% מניות השיגו את התשואה השנתית הממוצעת הגבוהה ביותר בקטגוריה, הנאמדת בכ-4%.

• קרנות המתמחות במניות בישראל רשמו בשנת 2017 תשואה חיובית יפה מאוד של 5%. מדדי המניות סיימו בתשואות חיוביות, כאשר המדדים שהציגו תשואות נמוכות יותר היו: מדד מניות ת"א 35 אשר רשם עליות שערים בשיעור של 2.65%, מדד ת"א יתר שעלה בשיעור של 4%, ומדד ת"א 125 עם 6.4%. בלט מאוד לטובה מדד ת"א 90 שסיים את השנה עם עליות השערים הגבוהות ביותר בשיעור של 21.2%. כתוצאה מכך, קרנות מניות בארץ שהיו עם חשיפה גבוהה למניות במדד ת"א 90 רשמו את התשואות החיוביות הגבוהות ביותר השנה, הנאמדות בכ-19%. לעומתן, קרנות עם חשיפה למניות על מדד ת"א 35 רשמו השנה את התשואה החיובית הנמוכה ביותר, העומדת על כ- 3.95%, עדיין, טוב יותר ממדד היחס.

• קרנות המתמחות במניות בחו"ל רשמו בסיכום 2017 את התשואה הגבוהה ביותר מבין הקרנות המסורתיות (ללא ממונפות ואסטרטגיות) של 3%, אך עדיין הן בתשואת חסר לעומת העליות בשוקי המניות בעולם (הדאו 25%, 500S&P 19.4%, הדאקס 12.5%, הנאסד"ק 28%).

• קרנות אג"ח חו"ל רשמו השנה תשואה שלילית הנאמדת בכ-2% בהובלת קרנות אג"ח חו"ל חשופות מט"ח שירדו ב-45%. זאת, עקב חולשת הדולר מול השקל שפגעה בהן, בעיקר מאחר שעל פי המדיניות שלהן, הן לא מגדרות את הסיכון המטבעי.

סיכום 2018 בשוק הרכב: נמסרו 282 אלף רכבים – ירידה לעומת שנה קודמת

היקף הרכבים החדשים שנמסרו בשנת 2017 ירד לראשונה לאחר שש שנים של עליות. בשנת 2017  נמסרו 281,563 כלי רכב חדשים, ירידה של 2%  לעומת 2016. החולשה התעצמה בחודש דצמבר –  נמסרו 5798 כלי רכב בלבד, ירידה של 20% לעומת חודש קודם (דצמבר עונתית נחשב חודש חלש).  שליש מהמכירות בשנה החולפת היו של רכבי פנאי וכביש-שטח, לעומת 22% ב-2016.

את המסירות ב-2017 הובילה יונדאי שמסרה 36,731 כלי רכב – ירידה של 6% לעומת שנה שעברה. במקום השני – קיה עם 35,663 מסירות –  ירידה של 6% לעומת שנה קודמת;  במקום השלישי טויוטה עם 31,103 מסירות, עליה של 3% לעומת תקופה מקבילה;  במקום הרביעי סקודה עם 21,742 מסירות, עליה של 11%. במקום החמישי סוזוקי עם 16,619 מסירות-  עליה של 24%. במקום השישי ניסאן עם 14,342 מסירות, עליה של 23%. שימו לב דלק עם מאזדה לא נמצאת בין המובילות.

מגמה נוספת שנרשמה בשנה החולפת – עלייה במסירות  רכבי פנאי ושטח וגם ברכבי יוקרה. תחום רכבי היוקרה המשיך לעלות ב-2017 כשרוב המותגים רשמו עליה דו ספרתית לעומת שנה קודמת. בלטו במיוחד מותגי פאר וספורט אקזוטיים דוגמת פורשה ומזראטי, שכמעט הכפילו את מכירותיהם ביחס ל-2016. במגמה הזו עשויה להימשך גם ב-2018.

כשאנחנו לוקחים משכנתא מהבנק, בין אם מדובר במשכנתא למשך 20 או 30 שנה ובין אם0 בתקופה קצרה יותר, הבנק מחייב אותנו גם לעשות פוליסת ביטוח משכנתא עבורה. זאת על מנת שאם חס וחלילה קורה לנו או לנכס שרכשנו באמצעות המשכנתא משהו, ההשקעה של הבנק בנו ובנכס, נשארת מוגנת.

מה זה ביטוח משכנתא וממה הוא מורכב

ביטוח משכנתא מורכב משני חלקים – ביטוח חיים וביטוח מבנה.

ביטוח חיים: ביטוח חיים מתייחס למצב בו מי שלקחו את המשכנתא מאבדים את כושר העבודה שלהם או מסתלקים מהעולם. במקרה כזה, במקום שהבנק יהיה במצב בו אף אחד לא יכול להחזיר את המשכנתא, הרי שחלק הביטוח הזה (ביטוח החיים) יחזיר אותה במקומם. (הרחבה על ביטוח חיים).

ביטוח מבנה: החלק של ביטוח המבנה בפוליסת ביטוח המשכנתא מתייחס למצב שבו נגרם נזק משמעותי למבנה. נזק כזה עלול להיגרם כתוצאה מאסון טבע למשל, ואז מי שיקבל את כספי הביטוח יהיה הבנק ולא בעלי הנכס. כך, אם הלווים יגיעו למצב שבו הם יצטרכו להעביר את הנכס לבנק, הוא לא יאבד את ההשקעה שלו.

ביטוח משכנתא אם תרצו, מזכיר במובנים רבים ביטוח רכב במצב של רכישה מחברת ליסינג. כל עוד הרוכשים משלמים את התשלומים החודשים עבור הרכב, וכיוון שהרכב משועבד לחברה, הכל תקין והם יוכלו להמשיך להשתמש ברכב. אבל אם קורה משהו לרכב, מי שיקבל את הכסף היא חברת הליסינג ולא הרוכשים, שכן הרכב עדיין שייך לה. כך זה גם במקרה של משכנתא.

ביטוח משכנתא, חשוב שנדע, ניתן לעשות בשני מסלולים: המסלול הראשון הוא באמצעות הבנק והמסלול השני הוא באמצעות חברת ביטוח חיצונית. הבנק מן הסתם, יעדיף שנעשה את ביטוח המשכנתא אצלו. במקרה הזה, הוא ירוויח יותר והתנאים יהיו מותאמים למה שהוא יחליט. אלא שהלווים שלוקחים משכנתא לא מחויבים לכך. הם יכולים לעשות את הביטוח איפה שנוח להם ובמילים אחרות, אם אנחנו רוצים, אנחנו יכולים לבחור לעשות ביטוח משכנתא בחברת ביטוח, בתנאים שמתאימים יותר לנו.

היתרונות של ביטוח משכנתא בחברת ביטוח

כשאנחנו עושים ביטוח משכנתא בחברת ביטוח, אנחנו נהנים ממספר יתרונות.

בחירה בין כמה חברות ביטוח: היתרון הראשון של רכישת ביטוח באמצעות חברת ביטוח, טמון בעובדה שהרוכשים יכולים לבחור בין חברות ביטוח שונות. אין חובה לבחור חברה ספציפית, ומי שלוקחים את המשכנתא יכולים לעשות סקר שוק ולברר איזו חברה מציעה להם את הביטוח הטוב ביותר.

הפחתה אפשרית של עלויות בביטוחים נוספים: היתרון שני של רכישת פוליסת ביטוח בחברת ביטוח, הוא אם אנחנו מבוטחים בחברה בביטוחים אחרים, ייתכן ונוכל ליהנות מפרמיות נמוכות יותר בפוליסת ביטוח המשכנתא, מאשר אלה שהבנק ידרוש מאיתנו, ומתנאים הרבה יותר טובים.

שילוב ביטוחים שונים: היתרון השלישי טמון בעובדה שאנחנו יכולים לשלב בביטוחים השונים דברים שהבנק לא מציע לנו, שלא בהכרח קשורים למבנה אבל יכולים לעזור לנו. נכון שאנחנו צריכים להיות מאוד עדינים בעניין, שכן לא כל דבר אפשרי ולא בטוח מה ניתן לעשות עם זה, אך זו בהחלט אופציה שלא קיימת בביטוח משכנתא דרך הבנק.

חשוב מאוד לשים לב, מה הן העלויות של הביטוח, האם החברה גובה מאיתנו עלויות נוספות מעבר לעלות הפרמיה, מה הם התנאים וכיצד אנחנו מתנהלים מול חברת הביטוח בסיטואציות שונות.

ביטוח משכנתא – תעזבו את הבנק, יש בחוץ הצעות טובות יותר

שופינג של משכנתאות

זוגות צעירים רבים בוחרים לקחת את המשכנתא מהבנק הביתי שלהם, כלומר המקום בו הם מנהלים את החשבון שלהם. לפעמים זה מוזר להסתכל על זה מהצד: אלה אותם אנשים שטרקו את הטלפון כבר כמה פעמים לפקידה שלהם, שסיננו כמה קללות בשקט כשהוציאו תדפיס וראו כמה גובים מהם על המינוס או על פעולות בנקאיות פשוטות – אבל כשמגיע הרגע לעשות את העסקה הגדולה של חייהם, הם אפילו לא בודקים אופציה אחרת. מיד הולכים לבנק שהם מכירים, ועוד מרגישים שתיכף יפרסו להם שטיח אדום ישירות ליועץ המשכנתאות, בזכות שתי המשכורות שהם מכניסים כל חודש.

טיפ חשוב: כשאתם באים לקחת משכנתא, אתם לא מחפשים חברים. אתם לא צריכים בנאדם שיחייך ויהיה נחמד אליכם. רוב הסיכויים שממילא לא תראו אותו יותר לעולם. לא אמור לעניין אתכם שהוא מכיר את אמא שלכם או שהוא עבד פעם עם הגיס שלכם. מה כן אתם צריכים? הצעה טובה, עניינית, עם ריבית נמוכה ככל האפשר ויועץ מקצועי וחסר פניות. כלומר, שלא ימכור לכם שירותים נוספים או ימליץ לכם דווקא על חברת ביטוח מסוימת – המלצות שבמידה ומתקבלות, הוא מקבל עליהן עמלות, אך עבורכם לא בהכרח מהוות את העסקה הטובה ביותר. זכרו: יש הרבה מאד מסלולי משכנתא, ולא בהכרח שדווקא המסלול שחברים שלכם לקחו הוא המסלול המתאים לכם. כל הלוואה משופעת מפרמטרים שונים: כמה הון עצמי יש לכם (מהמינימום של עשרים וחמישה אחוז ומעלה), כמה כסף אתם מכניסים בכל חודש, מה גילכם ועוד.

נסו להתמקח על הריבית

ליועץ המשכנתאות שיושב מולכם, יש אינטרס ברור שתיקחו את המשכנתא עם הריבית הגבוהה ביותר. לכם, לעומת זאת, יש אינטרס הפוך. מישהו יהיה חייב להיכנע פה, ואין שום סיבה שאלה יהיו אתם. היועץ שלכם הוא אחד מני רבים, והבנק שלו הוא אחד מכמה. אתם לעומת זאת, הלקוחות. לכם אין תחליף, ואם תחליטו שאתם לוקחים את הכסף שלכם לבנק אחר, מישהו אחר ייהנה מהעמלה שלו, לא היועץ שיושב מולכם ואל הבנק שהוא עובד בו.

היועץ מציע לכם את הריבית הגבוהה ביותר מכיוון שהוא חייב לתת לעצמו מרווח של משא ומתן, בדיוק כמו שאתם תעשו אם תמכרו יום אחד את הבית שאתם קונים עכשיו. הוא כמובן יודע עד איפה הוא יכול לרדת מבחינת הריבית, אבל הוא מקווה שהוא לא יצטרך להגיע לשם. התפקיד שלכם זה להוריד אותו לשם, על ידי כך שתבדקו מראש כמה בנקים וכמה פוליסות משכנתא, תרגישו את האווירה ואת מחירי הריבית, ותבינו מה אפשרי ומה לא אפשרי מבחינתם במשא ומתן.

לבדוק כמה הון עצמי אתם יכולים לגייס

כיום כשאתם נוטלים משכנתא אתם נדרשים לתת עשרים וחמישה אחוזים מהסכום הכולל. הבנק, בניגוד לפעם, לא יכול לתת לכם מימון מלא או כמעט מלא, וזוגות רבים מתקשים לממן את הרבע הזה, מה שגורם להם לקחת את המשכנתא בשלב מאוחר יותר, כשהם מבוגרים יותר ומחירי הדירות עלו גבוה יותר.

אם יש לכם חסכונות וכספים שהם מעבר לרבע הסכום הנדרש לקבלת המשכנתא, ואתם מתלבטים אם להשקיע אותם בחיסכון, בהשקעה או להוציא כבר את כל הכסף ביחד עבור רכישת הדירה, אתם צריכים לעשות תחשיב מדויק של כמה ייצא לכם מכל אפיק  – בסופו של דבר. לדוגמא, אם תשקיעו בחיסכון או באפיק מניב, תקבלו מן הסתם כסף שאותו לא תקבלו אם תשקיעו הכל בדירה. יחד עם זאת, אם תגדילו את החלק העצמי במימון הדירה תקטינו את המשכנתא, וכך תוכלו להוזיל גם את הריבית של הלוואת המשכנתא. בסופו של דבר, הקטנת הריבית שווה הרבה כסף. האם זהו סכום גדול מהסכום שתניב לכם השקעה מיידית או אפיק חיסכון כלשהו? רק חישוב מדויק שלכם יידע את התשובה לכך. קחו מחשבון, ותחשבו כמה ייצא לך לשלם עם ריבית על הלוואה של שלושה רבעי הסכום, כמה ייצא לכם על פחות, כמה ייצא לכם מהתוכנית שרציתם לעשות עם יתרת הכסף – ותשוו.

לבדוק איפה הביטוח הכי אטרקטיבי למשכנתא

אחד ה"ניג'וסים" שמתלווים לכל משכנתא הוא הביטוח על המשכנתא. לכאורה, סעיף מעצבן ויקר אך בפועל זה בדיוק שמציל משפחות רבות מאד מפשיטת רגל שהיתה מאלצת אותם לוותר על הדירה. ביטוח משכנתא מורכב מסעיף של ביטוח חיים וביטוח מבנה.

ביטוח חיים מופעל במקרה שחלילה אחד מבני הזוג נפטר – במקרה כזה הביטוח משלם את יתרת הסכום של המשכנתא, ביטוח מבנה הוא מה ששומר על הנכס שלכם במקרה של בעיות נזילה, פיצוצי צינור, פריצה וכל דבר אחר שיכול להרוס את הבית, וצריך לתקנו בעלפי, ולפעמים עשרות אלפי שקלים.

תחרות וחדשנות בבנקאות – האם כבר רואים את השינוי? המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר בכנס כלכליסט, מסבירה שהדרך עוד ארוכה, אבל היא כבר רואה ניצנים משמעותיים של התחדשות בבנקים, לצד תחרות שהולכת וגדלה.

"בשנתיים האחרונות התרחשו מספר שינויים גדולים בעולם הבנקאות: נחקקו מספר חוקים במטרה לקדם את התחרות בתחומי הפיננסיים ובבנקאות; הפיקוח על הבנקים נקט בצעדים פרואקטיביים לקידום התחרות לטובת משקי הבית והעסקים הקטנים; ובמקביל, העולם הפיננסי החל לעבור  מהפכה דיגיטלית – טכנולוגית, שיוצרת לחץ תחרותי בתחומי הבנקאות בישראל, בדומה למתרחש במדינות רבות בעולם בשנים האחרונות. על רקע השינויים האמורים, עולה השאלה האם כבר ניתן לראות ביטוי ממשי להגברת התחרות בתחומי הבנקאות, בדגש על התחרות בקרב משקי הבית והעסקים הקטנים, וכן –  מה צפוי בכל הקשור לתחרות בבנקאות בשנים הבאות?

"הנתונים שקיימים בידי הפיקוח על בנקים מצביעים על כך שהתחרות גברה ומתבטאת כבר עתה במספר תחומים, מהם נהנים משקי הבית והעסקים הקטנים: בתחום השירות והמגוון ללקוחות- שמשתפרים, בתחום העמלות לעסקים קטנים ומשקי בית- שיורדות, ובמבנה השוק הפיננסי – שמשתנה מאוד

"בתחום השירות והמגוון ללקוחות – הלחץ התחרותי והטכנולוגיה המתפתחת מובילים לכך שהבנקים משקיעים עשרות ואף מאות מיליוני ₪ בחדשנות, השקעה שהופכת את השירות הבנקאי לזמין ונוח הרבה יותר ללקוחות. כך למשל, בשנה האחרונה הציגו שלושה בנקים אפליקציה לתשלומים, אשר מאפשרת לכל אדם לבצע העברת כספים ברגע, בחינם, באמצעות הטלפון הנייד, לאדם אחר, ללא ידיעת מספר החשבון שלו ופרטים נוספים, מלבד מספר הטלפון של המוטב. לשם השוואה, לפני כעשור, העלות של העברה בנקאית הייתה 48 שקלים ובוצעה בעיקר בסניף. זו דוגמא אחת מיני רבות של השקעה של בנקים בחדשנות, על מנת לשפר את השירות ללקוחותיהם. חדשנות זו תורמת בין היתר לכך שהיום ניתן לצרוך שירותי בנקאות לא רק בשעות פתיחת הסניף, אלא בכל שעות היממה, מרחוק –  באמצעות המחשב או  מכשיר הטלפון החכם, וגם באמצעות המכשירים האוטומטיים הבנקאיים (ה- ATM),שהשתכללו מאוד וניתן לבצע בהם מגוון רחב של פעולות. דוגמאות אחרות בהקשר זה נוגעות לעולם ייעוץ ההשקעות – שמתרחב לאמצעיים דיגיטליים ומאפשר גם למשקי בית בעלי תיק השקעות קטן ליהנות מייעוץ השקעות, ועוד. התחרות של הבנקים על השירות ללקוחות באה לידי ביטוי גם במגוון ערוצי התקשורת בין הבנקים ללקוחותיהם; חלק מהבנקים מרחיב את השירותים הדיגיטליים, ואילו חלק אחר מרחיב את השירות שניתן ללקוחות בסניפים ואף מגדיל את מספרם. תחרות זו על ערוצי התקשורת מאפשרת ללקוחות לבחור את הבנק המועדף עליהם בהתאם לערוץ התקשורת שמתאים להם.

"בתחום העמלות ניכרת ירידה הן בעמלות לעסקים הקטנים והן בעמלות למשקי הבית. לאחרונה, התחרות שהתגברה בין חברות כרטיסי האשראי, על רקע הפרדתן הצפויה של שתיים מהן מהבנקים, לצד השפעה של צעדים רגולטוריים שיזם הפיקוח על הבנקים, באים לידי ביטוי בירידה בעמלות הסליקה. כאשר אומדים החיסכון שנגרם כתוצאה מהירידה בעמלת הסליקה, ניתן לראות שהעסקים במשק חסכו כ- 300 מיליוני ש"ח בשנת 2017 לעומת המצב ששרר בשנת 2014. בנוסף, בשוק כרטיסי האשראי נוצרה בשנה האחרונה תחרות "חותכת גרונות" ("cut throat competition"), שבאה לידי ביטוי בין היתר במספר הסכמים שנחתמו וכבר מובילים לירידה נוספת בעמלות. כך למשל, נחתם הסכם בין ישראכרט לארגון לה"ב לעסקים קטנים ועצמאיים, שמגלם הפחתה של העמלות; ההסכם שנחתם בין חברת כא"ל לבין המאגד גמא, שאף הוא מגדיר עמלות סליקה נמוכות יותר לעסקים קטנים, ועוד.

"במקביל, גם משקי הבית נהנים מירידה בעמלות, שנגרמת בעקבות הגידול בהיצע השירותים הדיגיטליים, ולאור דרישת הפיקוח על הבנקים לתמחר את הערוצים הישירים בתעריפים זולים יותר ללקוחות. כך, החל מנובמבר 2017, כל הבנקים פרסמו את שיעורי ההנחות שהם נותנים על כל אחד מהשירותים הפיננסיים שהציבור יכול לצרוך באופן ישיר – מדובר בהנחות של עשרות אחוזים לפעולה. למשל, בתחום ניירות הערך הזרים – פעולה באמצעים ישירים חוסכת ללקוח כ- 70% בהשוואה לפעולה מול פקיד; בתחום ניירות ערך ישראליים ההנחה מגיעה ל- 50% ובתחום העברות כספים לחו"ל, ההנחות מגיעות לכ-37% כאשר הפעולה מבוצעת באמצעים ישירים. הנחות אלה מצטרפת להנחה שהייתה קיימת בתחום הפעולות בעו"ש – אשר מגיעה לכ- 75%, במידה והלקוח מבצע את הפעולות באמצעים הישירים כגון במכשיר האוטומטי, באפליקציה של הבנק ובאתר, לעומת ביצוע אותן פעולות מול פקיד; לצד ההנחות הללו, נתוני הפיקוח מראים שהציבור "מצביע ברגליים" ועובר לעשות יותר ויותר פעולות באמצעים הישירים וכך חוסך בעמלות.

"בהקשר זה, נשאלת השאלה האם התחרות בבנקאות תתבטא גם בירידה בריביות המשולמות על האשראי הקמעונאי? התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית. מצד אחד, התגברות התחרות, שמושפעת גם מהגידול במספר השחקנים החוץ-בנקאיים והעצמאיים, תוביל לירידת פרמיית אי התחרות בריבית על האשראי. מנגד, ישנם מספר גורמים שעלולים לפעול לעליית הריבית, החל מעליה בסיכון של הלווים, שנובעת מכך שמשקי בית מגדילים את ההלוואות שהם נוטלים; דרך כניסה של לווים יותר מסוכנים לשוק ההלוואות; ועד לפרקטיקה שהתפתחה לאחרונה לפיה יותר משקי בית ועסקים קטנים פונים לתהליך של פשיטת רגל, דבר שמביא לכך שהפסדי האשראי של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי גדלים בהתאם. גורם נוסף שעשוי לפעול לעליית הריבית הוא עלות מקורות גבוהה יותר שמאפיינת את הגופים החוץ-בנקאיים ותאפיין ככל הנראה גם את חברות כרטיסי האשראי שיופרדו. עם זאת, חשוב להדגיש שמהשוואות בינלאומיות עולה כי הריבית על האשראי הקמעונאי בישראל איננה גבוהה ביחס למדינות מתקדמות, ובתחום כרטיסי האשראי- הריבית בישראל אף נמוכה מזו המקובלת בעולם .

"בתחום מבנה השוק הפיננסי ניכר שינוי משמעותי, שמוביל גם הוא להתגברות התחרות על משקי הבית והעסקים הקטנים. בשנים האחרונות התרחב מאוד מספר הגופים הפיננסיים המציעים הלוואות למשקי הבית. כך, בעוד שלפני מספר שנים לקוח שהיה מעוניין בהלוואה יכול היה לגשת לבנק שלו בלבד, כיום אותו לקוח יכול לפנות גם לבנק אחר, בו הוא לא מנהל את חשבונו; לחברת כרטיסי אשראי; לנותן אשראי חוץ בנקאי; לקופת הגמל או קרן ההשתלמות שלו; ולפלטפורמת הלוואה בין אנשים (PTP). כל ההצעות הללו זמינות ללקוח והוא יכול לערוך סקר שוק באמצעות חיפוש מהיר באינטרנט ופניה לגופים השונים מרחוק. אין ספק כי מגוון החלופות שעומדות כעת בפני הלקוח יוצר כלשעצמו תחרות .

"בנוסף, בשנתיים האחרונות גברה התחרות בתוך מערכת הבנקאות בין שני הבנקים הגדולים (פועלים ולאומי) לבנקים הבינוניים (מזרחי, דיסקונט והבינ"ל). נתח השוק באשראי של שני הבנקים הגדולים באשראי ירד מכ- 57% בתחילת 2016 לכ- 54% אחוזים בסוף 2017, ובמקביל עלה נתח השוק באשראי של הבנקים הבינוניים לכ- 41.5%. הגורמים שתרמו להגברת התחרות בתוך המערכת הם, בין השאר, דרישות ההון הגבוהות יותר שדרש הפיקוח על הבנקים משני הבנקים הגדולים, וכן האסטרטגיה העסקית התחרותית יותר שבה נוקטים כיום הבנקים הבינוניים.

"התשובה לשאלה מתי צפויה הקמת בנק חדש במערכת תלויה בגורמים העסקיים במשק. הפיקוח על הבנקים מצידו הקל את הדרישות הרגולטוריות, ובראשן את דרישת ההון ואת הדרישה למערכת טכנולוגית נפרדת, והקל על תהליך מתן הרישיון לשחקן חדש, כך שיזם המעוניין להקים בנק ילווה באופן צמוד על-ידי צוות של הפיקוח שיסייע בתהליך. היזם יוכל בשלב ראשון לקבל היתר בנק מוגבל, שיספק לו את הוודאות הנחוצה עוד לפני ההשקעה הכספית הגדולה שנדרשת לצורך הקמת הבנק. בהקשר זה יש לציין כי במסגרת מתווה ההקלות, הוביל השנה הפיקוח על הבנקים מתן רישיון לסולק חדש, לראשונה מזה שנים רבות.

"הקמת בנק חדש, תחרותי, במודל טכנולוגי ממוקד צפויה להגביר את התחרות בסגמנטים של הבנקאות, אך חשוב להדגיש שכניסת שחקנים נוספים איננה תנאי הכרחי להתגברות התחרות. התחרות בבנקאות ובתחומים הפיננסיים תמשיך לגדול כתוצאה מהשינויים הטכנולוגיים וההקלות שייושמו בהעברת המידע של הלקוח; מהתרבות גופים חוץ בנקאיים, כפי שקרה בתחום האשראי העסקי; מהתגברות התחרות בתוך המערכת הבנקאית, שניכרת בעליית חלקם של הבנקים הבינוניים; ומהלחץ התחרותי שנוצר לאור הסרת חסמי כניסה רבים לשוק, ושמוביל את הבנקים להציע הצעות תחרותיות יותר ללקוחות ולהתייעל בצורה משמעותית – כדי שהם יוכלו בסופו של דבר "לגלגל" את פירות ההתייעלות ללקוחות.

"בשנת 2018 הפיקוח יקדם מספר רפורמות משמעותיות בתחום המידע, שצפויות להעצים את התחרות. רפורמות אלו ינגישו בצורה רחבה את המידע ללקוחות, ישפרו את יכולתו של הלקוח להשוות בין התנאים והשירותים שמציעים הגופים השונים, לחסוך בעלויות, וכן ישפרו את יכולתו של הלקוח לעבור בקלות מגוף פיננסי אחד לשני –  או אפילו רק לאיים לעבור – ובכך לשפר את השירות והתנאים שהוא מקבל.

צעד ראשון שהפיקוח על הבנקים מוביל ויבשיל כבר בשנת 2018 הוא העברה דיגיטלית, בלחיצת כפתור, של "תעודת הזהות הבנקאית" של הלקוח לגופים מפוקחים, ובכלל זה נותני שירותי השוואת עלויות, בנקים שאינם הבנק של הלקוח, חברות כרטיסי אשראי, גופים מוסדיים, ועוד. כידוע, המידע שמופיע בתעודת הזהות של הלקוח כולל תמונת מצב מלאה של כל הנכסים הפיננסיים שיש לו בבנק- פיקדונות, ניירות ערך, יתרה בעובר ושב; את כל ההלוואות שלו, ובכלל זה את המינוס בחשבון, הלוואות לטווח קצר ובינוני, משכנתא; את העמלות ששילם, תוך פירוט לפי הפעילויות השונות (ניירות ערך, עובר ושב וכו'); ואת סך הריביות ששילם לבנק או קיבל מהבנק. העברת המידע בלחיצת כפתור תאפשר ללקוח לקבל הצעות רלוונטיות מגופים פיננסיים מתחרים ביתר קלות.

"יוזמות נוספות שיקודמו ויבשילו בתחום המידע הן הקמת מאגר נתוני אשראי, שבנק ישראל מקדם וצפוי להיות פעיל בתחילת 2019; העברת המידע על יתרת העו"ש של הלקוח לחברות כרטיסי האשראי וגופים מפוקחים, לפי המתווה שנקבע ברפורמת שטרום; וכתיבת סטנדרט אחיד להעברת כלל המידע של הלקוח, כולל מידע שוטף, בשיטה מאובטחת (API), בהתאם למתווה שנקבע לאחרונה עם משרד האוצר ומשרד המשפטים.

"לסיכום, התחרות בבנקאות מתגברת ותמשיך לגדול. התחרות החלה כבר לפני יותר מעשור בתחום האשראי לעסקים גדולים, והיא התרחבה וממשיכה להתרחב בתחומי הבנקאות למשקי בית ועסקים קטנים. (שקופית 19) השינויים שעוברים על מערכת הבנקאות בעולם בכלל, ובפרט המהפכה הדיגיטלית ומהפכת המידע, אותן הפיקוח מקדם, צפויים להוביל לשוק פיננסי שונה ותחרותי יותר במהלך השנים הקרובות, ומוגדרים על-ידי ועדת באזל לענייני בנקאות כ"בעלי השפעה מטלטלת". הלקוחות כבר מרגישים, וימשיכו להרגיש, את השינוי .