קורס השקעות בבורסה: שיעור 2 – השקעות פאסיביות לעומת השקעות אקטיביות; מה זו קרן סל? קרן מחקה? איך משקיעים ישירות בבורסה ועוד…
עוזי בלומר, אתר הון: אנחנו שמחים שחזרתם אלינו. היום זה שיעור חשוב במיוחד – נלמד שלא חייבים להיות מומחים בשוק ההון כדי להרוויח.
אורטל צור, אתר הון: עוזי, כל השיעורים שלנו חשובים.
עוזי: כן, צודקת, אבל אני אוהב את השיעור הזה יותר. אני אסביר לך למה? אני כבר לא עוקב אחרי מניות ספציפיות, אני כבר לא רוכש אגרות חוב באופן יומיומי. אני כן משקיע בקרנות מחקות והן עושות בשבילי את העבודה
אורטל: מה הן מחקות?
עוזי: הן מחקות מדדים. עוקבות אחרי המדדים. אם אני קונה קרן מחקה על מדד ת"א 35 התשואה של הקרן תהיה זהה לתשואת מדד ת"א 35. אז למה אני צריך לקנות מניות ספציפיות. אני קונה את המדדים.
אורטל: במניות ספציפיות מרוויחים יותר
עוזי: לא נכון
אורטל: כן נכון. יש לי קרנות נאמנות שמרוויחות יותר מהמדדים.
עוזי: טוב, זה לא בדיוק ככה. זה תלוי. יש מניות שטובות יותר מהמדד עצמו. יש קרנות שטובות יותר מקרנות נאמנות מחקות אחרי המדד. אבל לאורך זמן, מסתבר שהמדד המכשירים העוקבים נותנים תשואה טובה מהמדד
אורטל: עוזי, אתה סתם עצלן ופסיבי.
עוזי: עצלן לא. באמת. אבל עלית עליי אני פסיבי.
כל המכשירים שעוקבים אחרי מדדים נקראים מכשירים פסיביים. הם מכשירים שלא נדרש בהם מאמץ. יש גם כאלו שקוראים להם מכשירים…טיפשים.
כן, קרנות נאמנות מחקות, קרנות סל ותעודות הסל הם מכשירים שעוקבים אחרי המדדים, והם מכשירים פסיביים וכנראה גם טיפשים. אף אחד לא משקיע מאמץ ומחשבה בניהול שלהם. מצמידים את הכסף שמושקע בהן למדדים, ונגמר העניין.
מנגד, בקרנות הנאמנות האחרות יש ניהול אקטיבי. יש בעל בית – מנהל הקרן והוא אומר מה לקנות, מה למכור, מתי להשקיע במניות ומתי באג"ח. יש ניהול שוטף – לא יודע אם תמיד זה חכם, אבל יש ניהול.
אורטל: אני אקטיבית. אני בעד ניהול אקטיבי. אני רוצה שמנהל הקרן יעשה פעולות כדי להרוויח. שיחקור מניות, שיקנה בזול וימכור ביוקר – זו העבודה שלו.
עוזי: תתפלאי. המכשירים עוקבי המדדים, שנוצרו מתוך רציונל מאוד פשוט – אי אפשר לנצח את המדדים.
יש להם הוכחות. מחקרים בכל העולם על פני שנים רבות הראו שמנהלי קרנות הנאמנות שמנהלים את הכספים באופן אקטיבי, לא מצליחים להשיג את תשואת המדד.
ואם כך – אז למה לא לקנות מכשיר פסיבי שפשוט עוקב אחרי המדד?
אורטל: באמת שהקרנות שלי טובות יותר?
עוזי: המחקרים מראים שגם אם יש כאלו שמצליחים להרוויח יותר מהשוק, הרי שמדובר בבודדים.
אורטל: מקווה שהקרנות האקטיביות שלי ימשיכו לככב. אבל, רק שתדע שיש יותר ויותר מחקרים שטוענים אחרת – שניהול אקטיבי מייצר תשואה טובה יותר מהמדד.
מה שכן – האפשרויות של המכשירים הפסיביים מאוד מגוונות. יש שפע של מדדים ובהתאמה שפע של מכשירים עוקבי מדדים. אפשר לעקוב אחרי מדדי המניות בבורסה בת"א – יש את מדד ת"א 35, מדד ת"א 125, מדדים לפי ענפים כמו מדד מניות נדל"ן, מדד מניות פיננסיות ועוד. יש גם מדדים על אגרות חוב מסוגים שונים, ויש גם מדדים על מניות ואגרות חוב בחו"ל.
עוזי: המכשירים הפסיביים גם עוקבים אחרי מטבעות ואחרי סחורות כולל נפט וזהב.
אבל, אורטל זה לא רק המגוון הרחב. המכשירים הפסיביים גם זולים יותר. דמי הניהול במכשירים האלה הוא מאוד נמוך, יש מצבים אפילו שאפס. במכשירים האקטיביים דמי הניהול משמעותית גבוהים יותר.
אני לא אוהב לשלם דמי ניהול, במיוחד דמי ניהול לא מוצדקים. לכן העדפה שלי היא למכשירים עוקבי מדדים.
אורטל: אז מה , כולנו פראיירים. הניהול האקטיבי הוא רוב הכסף המנוהל כיום?
עוזי: לא יודע אם פראיירים. אבל נראה לי שחסרי מודעות.
היועצים בבנק מפנים את הציבור לקרנות אקטיביות, אז הציבור קונה קרנות כאלה.
הציבור לא באמת מודע להבדלים בין קרנות מחקות עוקבות מדדים בדמי ניהול נמוכים לעומת קרנות נאמנות אקטיביות. אבל זה משתנה, יותר ויותר אנשים מגלים את המכשירים הפסיביים והיתרונות שלהם.
אורטל: כן, מסכימה. מכשירים פסיביים יכולים להיות חומר גלם מצוין לבניית תיק השקעות עצמי. ללא עזרה מבחוץ, עם דמי ניהול נמוכים.
נניח שאתם יודעים מה רמת הסיכון שאתם מסוגלים לקחת – עשיתם את הבדיקה הזו בבנק עצמו, עשיתם זאת גם כאשר נפגשתם עם מנהל תיקים.
אם לא עשיתם, אז אפשר לבדוק מול יועץ ההשקעות בבנק – זה פשוט וקל. אתם עונים על כמה שאלות, והוא מרכיב לכם פרופיל סיכון.
אתם גם יכולים לבד, אבל עדיף , אם אתם חדשים בשוק ההון שמישהו חיצוני יעשה לכם את הבדיקה הזו.
עוזי: ואחרי שאתם מודעים לרמת הסיכון שאתם מסוגלים לשאת, ואת הרכבי ההשקעות שמתאימים לכם – הרכב האג"ח והמניות מהתיק כולו, כל מה שנותר זה להחליט איך עושים את זה? האם עושים את זה לבד – פשוט קונים מניות ואגרות חוב – לרוב לא. אולי אחרי שתכירו את השוק ואת המכשירים, ותלמדו איך מנתחים ובוחרים ניירות ערך, תפעלו ישירות בשוק ההון. רובכם יעשה זאת דרך מכשירים פיננסים, השאלה באיזה סגנון – מכשירים פסיביים או מכשירים אקטיביים.
במכשירים פסיביים, מאוד קל וזול לנהל את ההשקעות שלכם. אם נניח לדוגמה שההמלצה של היועץ היתה שתשימו 80% מהכסף באג"ח ואת היתרה במניות, אז פשוט תבחרו מכשירים עוקבים על אג"ח ועל מניות. תגוונו – מניות בארץ, עם מניות בחו"ל; תגוונו גם במרכיבי האג"ח – יש מסלולים רבים של אגרות חוב – ממשלתיות, קונצרניות, שקליות, מדדיות. אנחנו נגיע לזה בהמשך.
דרך רכישת המכשירים העוקבים אתם מייצרים תיק בתמהיל שמתאים לכם, ושוב זה תיק עם עלויות ניהול נמוכות מאוד.
ומכאן ואילך, אתם מתעדכנים בהשקעות שלכם אחת לכמה שבועות. תבדקו מה התיק שלכם הניב, ותעשו התאמות בהתאם.
אורטל: טוב, הגיע הזמן לסכם – מה היה לנו היום?
הכרנו את הגישה הפסיבית להשקעות – השקעה דרך מכשירים עוקבי מדדים. יש לה יתרונות ורציונל ברור – המדדים מכים לאורך זמן את מנהלי קרנות הנאמנות בניהול אקטיבי
אבל זה לא מדויק – יש מנהלים אקטיביים שכן מצליחים לנצח את המדדים.
יתרון גדול של המכשירים העוקבים הוא בדמי הניהול הנמוכים
ולסיום למדנו שניתן להרכיב תיק השקעות דרך מכשירים עוקבי מדדים – יחסית פשוט…וגם זול.
אז מקווים שעזרנו, ולהתראות בשיעור הבא…
השיעור הבא – מניות: כל מה שצריך לדעת – חשוב!
שיעור קודם – השחקנים וכללי המשחק בשוק ההון
קורס השקעות בבורסה: שיעור 1 – השחקנים וכללי המשחק בשוק ההון
מיהם השחקנים בשוק ההון? מי מנהל את הכספים שלנו? איך בוחרים מנהלי השקעות? מהם כללי המשחק בשוק ההון? מה צריך לדעת כדי לחסוך בעמלות שוטפות ודמי ניהול? מה צריך לדעת כדי להרוויח כסף? ועוד
עוזי בלומר, אתר הון: שלום, אני עוזי בלומר
אורטל צור, אתר הון: אני אורטל צור, שנינו מאתר הון שמספק מדריכים פיננסיים. אנחנו מתחילים היום את השיעור הראשון בקורס ההשקעות שלנו.
מה זה שוק ההון, בורסה, רשות ניירות ערך? מיהם בתי ההשקעות? ומה התפקיד של יועצי ההשקעות בבנקים, של האנליסטים ושל מנהלי ההשקעות? וגם – מהם ככלי המשחק בשוק ההון. כללים שאם אתם לא מכירים, אל תתקרבו לשוק ההון.
עוזי: מה זה שוק ההון? שוק ההון הוא קודם כל שוק – יש בו מוכרים ויש בו קונים. המוצרים שנמכרים בשוק הזה הם מוצרים פיננסיים. מניות, אגרות חוב, מט"ח ועוד.
השוק הפיננסי הגדול בעולם הוא השוק האמריקאי – הבורסה האמריקאית וזירות המסחר הנוספות הן מרכז העולם הפיננסי, אם כי גם השווקים באירופה, ביפן ובסין, גדולים מאוד.
אורטל: בורסה היא חלק מרכזי מאוד משוק ההון. הבורסה בת"א היא חלק מרכזי משוק ההון הישראלי. הבורסה היא המקום שבו סוחרים באותם מכשירים פיננסים. היא לב הפעילות של שוק ההון.
חברות מגייסות כסף בבורסה ובמקביל רושמות את המניות שלהן למסחר בבורסה. מיד אחרי שהמניות נרשמות בבורסה, אפשר לסחור בהן. אני יכולה לנסות לקנות, עוזי יכול לנסות למכור – אם אנחנו מסכימים על המחיר יש עסקה.
הפעילות בבורסה מפוקחת על ידי רשות ניירות ערך – המטרה היא שהמסחר בבורסה יהיה אמין ונטול מניפולציות.
הבורסה היא מקום המפגש של קונים ומוכרים. איך זה בעצם התחיל?
עוזי: זה התחיל מזמן מזמן…
אורטל: כן, בורסה זה עניין של מאות שנים, מסחר בין אנשים זה אלפים. אבל עזוב היסטוריה. יש לך דוגמה מהזמן האחרון?
עוזי: כן, מכירה את עדיקה?
אורטל: כן, אתר של מכירת אופנה ואקססוריז
עוזי: נכון. בעלי השליטה בחברת עדיקה החליטו שהם רוצים להיסחר בבורסה.
ולמה זה טוב להם? בבורסה מגייסים כסף. חברות נפגשות עם מזומנים שיכולים לשמש אותן להמשך השקעה וצמיחה של העסק ובכלל לשימושים נוספים.
הרעיון המרכזי בהנפקת חברה, הוא שבעלי השליטה מוותרים על חלק מהחברה תמורת גיוס כסף. עדיקה גייסה בערך 40 מיליון שקל בתמורה ל-25% מהון החברה. החברה אחרי הגיוס שווה 160 מיליון שקל – אם 25% (רבע) שווים 40 מיליון, אז החברה כולה שווה 160 מיליון.
למי שאוהב מתמטיקה – התרגיל הוא 40 מיליון שקל חלקי 25%.
אורטל: בהנפקה הציבור מעביר כסך לחברה תמורת מניות שלה. מניות זה חלק מסוים בהון. נניח לדוגמה שחברה הנפיקה 200 אלף מניות במחיר של 10 שקל ויש לה אחרי ההנפקה בסה"כ 1 מיליון מניות. היא גייסה מהציבור 2 מיליון שקל (200 אלף מניות במחיר של 10 שקל) ובתמורה היא הקצתה 20% מהחברה. השווי כאן הוא של 10 מיליון שקל – הרי יש 1 מיליון מניות וכל מניה שווה 2 שקל.
ומעכשיו, רגע אחרי ההנפקה, החברה הזו הופכת לחברה ציבורית והמניות שלה נסחרות בבורסה. מגניב. אם אני קונה מניות בהנפקה או אחרי ההנפקה, יש לי חלק בחברה הזו – יש לי זכות להשתתף ולהצביע באספות בעלי עניין; יש לי זכות לדיבידנדים. באמת מגניב.
עוזי : מגניב, אבל אפשר גם להפסיד כסף.
תראי מה קרה למשקיעים בעדיקה בסמוך להנפקה.
אחרי ההנפקה, מתרחשים במקביל שני דברים – החברה הופכת לציבורית והיא מחויבת לפרסם דוחות כספיים ודיווחים שוטפים לבורסה, על אירועים בחברה שיש להם חשיבות למשקיעים.
ובמישור אחר שמושפע מהדוחות והדיווחים, במישור השוק הוני – נקבע למניה כל יום שער חדש. האמת שכל שנייה נקבע למניה שער אם יש קונים ומוכרים. במניות סחירות במיוחד, יש עסקאות כל שברירי אחוזים. אבל יש גם מניות לא סחירות שבהן יש עסקאות בודדות ביום.
בהמשך נדבר בהרחבה על מניות, נדע לנתח את מצב החברה וננסה להעריך אם המניה יקרה או זולה? בינתיים תדעו שהפרמטרים העיקריים שמשפעים על מחיר המניה הם מצב החברה – דוחות כספיים והודעות חשובות של החברה; מצב השוק בו היא פועלת ומצב הבורסה.
אורטל: בהמשך גם נדבר בהרחבה על אגרות חוב. בינתיים, ובקצרה אספר לכם שאיגרות חוב ומניות מוגדרות כניירות ערך – ניירות שיש להם ערך. ההבדל בין מניה לאיגרת חוב, הוא שהערך של מניה נגזר מערך החברה. הערך של איגרת החוב תלוי בריבית במשק וגם במצבה הפיננסי של החברה ויכולת ההחזר שלה.
איגרת חוב היא הלוואה שהחברה מגייסת מהציבור. כמו שיש הנפקות של מניות, יש גם הנפקות של איגרות חוב.
עוזי: אגרות החוב נחשבות השקעות סולידיות – רמת הסיכון בהן היא נמוכה יחסית, אם כי, יש חברות שאגרות החוב שלהן מסוכנות מאוד, ויש חברות שלא הצליחו להחזיר את החוב לציבור. אז אולי באופן כללי הן פחות מסוכנת ממניות, אבל זה לא אומר שבאופן פרטני אין סיכון.
נחזור לזה בשיעורים על מניות ואג"ח. עכשיו אנחנו עדיין בהנפקות.
אורטל: הציבור יכול לקנות בשלב ההנפקות. אבל הציבור כמעט ולא קונה. השחקנים שמשתתפים בהנפקות, ובכלל אלו שקונים ומוכרים בבורסה בכסף גדול הם הגופים המוסדיים.
הגופים האלו הם בתי השקעות, חברות ביטוח, שמחזיקות בחברות שמנהלות את הכסף שלנו. הם מנהלות את קרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות, קרנות הנאמנות ומכשירי השקעה נוספים. יש ביניהם חברות גדולות שמנהלות …מאות מיליארדים. המיליארדים האלו נמצאים בעיקר במניות ובאגרות חוב. זה הכסף שקונה ומוכר מניות וזה הכסף שקונה בהנפקות. כלומר, זה אנחנו אבל דרך גופים מוסדיים.
ולפני שתמסרו להם תודה רבה, הם לא עושים את זה בחינם – הם מרוויחים דמי ניהול, לפעמים דמי ניהול גבוהים מדי.
עוזי: הגופים המוסדיים הם חלק משמעותי משוק ההון – הם אלו שמנהלים את ההשקעות שלנו. הם עוקבים אחרי שוק ההון, הם בודקים חברות באופן שוטף, הם קונים ומוכרים מניות ואגרות חוב, באופן שוטף.
כללי המשחק בשוק ההון רק נראים מסובכים. האמת שהם פשוטים – חברות מגייסות הון, נכנסות לבורסה. הגופים המוסדיים הם בעצם אלו שקובעים אם החברה תגייס ותצליח להיכנס לבורסה או שלא.
לצד החברות שרוצות לגייס, יש את החתמים. החתמים בעצם לוקחים את החברה ומנסים להפוך אותה לחברה ציבורית. הם עוברים בין הגופים המוסדיים, מציגים את החברה, ומציעים להם סחורה.
החתמים גם לרוב קובעים את השווי. אם הם רואים שהחברה לא צפויה לקבל ביקוש בשווי מסוים – הם מפחיתים את השווי.
אחרי הגיוס, הנהלת החברה אמורה לדאוג לקשר עם שוק ההון – כאשר יש פרסום של דוח כספי או הודעה מהותית, הדיווח מתפרסם באתר הבורסה, ובמקביל יש פגישות ושיחות וועידה בין הגופים המוסדיים לבין החברה.
בגופים המוסדיים יש מנהלי השקעות שמקבלים החלטות השקעה ומבצעים קניות ומכירות, ויש גם אנליסטים שהתפקיד שלהם הוא לנתח את החברה ולהמליץ על קנייה או מכירה.
אורטל: האינטרסים של כל צד ברורים – מצד אחד הנהלת החברה שמעוניינת שהשוק יתפוס את הדוחות שלה כדוחות טובים. האינטרס הראשי שלהם הוא שמחיר המניה יעלה.
מצד שני יש את הגופים המוסדיים שמעוניינים לבחון את המצב האמיתי של החברה. ככה זה גם בבורסה בת"א וגם בעולם, כולל בבורסה האמריקאית.
כדי להתחיל להבין בשוק ההון, חשוב להכיר את הכלי המרכזי – אתר הבורסה. אתם נכנסים לאתר www.tase.co.il,
מקליקים מצד ימין על מאיה (מערכת אינטרנט להודעות) ונכנסים למקום הכי חשוב למשקיע בניירות ערך – כאן יש את כל המידע על החברות – מחירי המניות, גרף של המניה לתקופת זמן שתרצו – ככה תוכלו לדעת אם היא בשיא, בשפל, אם היא ירדה בזמן האחרון או עלתה? יש כאן את ההודעות השוטפות על כל חברה, ויש כאן את הדוחות הכספיים של החברה.
עוזי: הנה דוגמה.
ניכנס לחברת עדיקה – בצד שמאל יש אפשרות חיפוש לפי שם חברה. נקבל את כל הדיווחים השוטפים שלה. דוחות כספיים, דיווחים שוטפים ועוד.
אם אנחנו רוצים לקבל מידע בורסאי על החברה נקליק על השם שלה ואז נראה מה מחיר המניה? מה שווי השוק שלה? ויש כאן גם תקציר של הדוחות הכספיים.
שווי השוק של חברה מבטא כמה החברה שווה בהתבסס על מחיר המניה. בדיוק כמו שחישבנו שווי בהנפקה לפי מספר מניות כפול מחיר מניה, ככה עושים בכל יום.
מחיר המניה שאתם רואים באתר הבורסה, ובכלל בכל האתרים הכלכליים הוא מחיר באגורות. כדי לדעת מה המחיר בשקלים צריך לחלק את המחיר ב-100.
לעדיקה לדוגמה, יש נכון להיום 19 מיליון מניות, במחיר של קרוב ל-8 שקל למניה, והשווי שלה הוא 147 מיליון שקל.
ויש מידע נוסף, אתם תמצאו בעמוד הזה מידע על בעלי העניין – כאלו שמחזיקים בחלק גדול ממניות החברה. הנה אם לא ידעתם, גולף היא בעלת עניין בעדיקה.
אתם מקבלים גם מידע על הנהלת החברה,
ומידע תמציתי על הדוחות הכספיים.
אורטל: בנוסף, אם נקליק על מחיר המניה ניכנס לגרף של המניה. הגרף חשוב כדי להבין את המסלול של המניה, את המגמה. האם היא בשיא או האם בשפל. יש תעשייה שלמה סביב ניתוח הגרפים – קוראים לזה ניתוח טכני. אנחנו יותר בעניין של ניתוח דוחות לצורך קבלת החלטות השקעה. אבל במקרים רבים שילוב של מגמות חשוב כדי לקבל תמונה מלאה יותר על המניה. כל תוספת מידע לצורך השקעה היא מבורכת.
עוזי: אתר חשוב. הכי חשוב בעצם, בהמשך נעזר באתרים נוספים. אבל לפני הכל – בואו נבין את מקומנו במגרש שוק ההון.
המקום שלנו קטן. רובנו לא מחזיק בניירות ערך באופן ישיר. אנחנו מחזיקים בקרנות פנסיה, קופות גמל, אולי קרנות נאמנות. קרנות פנסיה וקופות גמל הן מכשיר השקעה לטווח ארוך. קרנות נאמנות הן מכשיר השקעה לזמן קצר.
כשאתם קונים קרן נאמנות אתם בעצם קונים סל של ניירות ערך – הקרן משקיעה בעשרות ואפילו מאות ניירות ערך. יש מבחר גדול מאוד של קרנות ומבחר של מסלולים – קרנות שמשקיעות במניות, קרנות שמחזיקות באגרות חוב, קרנות מעורבבות ועוד.
אנחנו נלמד איך לבחור קרנות נאמנות ומכשירים אחרים, אבל מה שחשוב לעכשיו זה להבין שמדובר במכשיר מנוהל – יש מומחה, מנהל השקעות שאחראי על הקרן הזו, והוא מנהל את הקרן באופן אקטיבי במטרה להשיג לנו תשואה. בתמורה אנחנו משלמים דמי ניהול.
אורטל: ועכשיו הגענו ליועץ ההשקעות בבנק. על הקשר ביננו לבין הבורסה ושוק ההון, אחראי לרוב יועץ ההשקעות בבנק. אנחנו מגיעים או מדברים מדי פעם עם היועץ. רובנו לא באמת מבין בענייני בורסה ואנחנו וסומכים עליו שיקנה לנו קופות גמל וקרנות נאמנות טובות. הבעיה שלא תמיד זה נכון.
יועץ ההשקעות אמנם יודע לבדוק איזה סוג של משקיעים אנחנו, הוא בונה לנו תיק לפי רמת הסיכון הזו. אבל לרוב הוא ייתן לנו את מה שהמחשב אומר לו – הוא נשען על מערכות הדירוג של הבנק, ולפי זה הוא קובע לאיזה קרן להפנות אותנו.
הקרן הזו אולי היתה טובה, אבל זה לא מבטיח שזה יימשך, וזה גם לא מבטיח שהיא קרן זולה. אז חשוב להבין מה יש לנו בתיק , האם אלו השקעות טובות? והאם ניתן להוריד את דמי הניהול?
עוזי: שאלות חשובות, אבל לאט לאט. אנחנו רק בשיעור הראשון.
אורטל: כן, הגיע זמן לסכם – מה היה לנו היום?
למדנו מה זה שוק ההון, מה זאת בורסה, איך חברה הופכת לציבורית;
הכרנו את ניירות הערך העיקריים – מניה ואג"ח,
למדנו על כללי המשחק בשוק ההון והכרנו את השחקנים בשוק ההון – מנהלי החברות, הגופים המוסדיים, מנהלי ההשקעות, האנליסטים ויועצי ההשקעות בבנקים.
הכרנו את אתר הבורסה ואת המידע הרחב שיש בו
ולסיום הבנו את מקומנו במערך הגדול של שוק ההון
בהחלט מספיק לפעם אחת
להתראות בשיעור הבא…
גיל דטנר מלאומי שוקי הון, סבור שמניות קנאביס רבות במחיר מנופח.
בכנס של כלכליסט הזהיר דטנר מפני בועה בתחום, אך גם טען שהתעשייה אמיתית ויהיו בה חברות שיצליחו.
אנחנו באתר מזהירים כבר תקופה ארוכה מהשקעה במניות אלו – ייצוא קנאביס אושר – האם מניות הקנאביס ראויות להשקעה? מניות הקנאביס – תסריט די צפוי. כמו שזה עלה ככה זה גם יתכווץ ולא תוך הרבה זמן
וחיזוק לכך ניתן למצא בדבריו של דטנר. הנה דבריו בהרצאה
ברצוני לדבר אתכם קצת על החיבור בין שוק ההון לעולם הקנאביס. באופן כללי ובאופן יותר פרטני לדבר קצת על המשקיע והפרטי והגישה לשוק הקנביס.
אז אם אנחנו מסתכלים במדד של גוגל, תדירות החיפוש במונח קנביס בחמש עשרה שנים האחרונות, אפשר לראות באופן מאוד ברור שיש כאן נסיקה ברמת העניין, ולא סתם, הרי בעולם של הקנאביס מתחוללת מהפכה מחוץ לארצות הברית, כבר מעל 30 מדינות אישרו שימוש בקנאביס רפואי, כבר שתי מדינות ובעיקר הניסוי המעניין זה בקנדה שנה שעברה, העבירו חוק לגליזציה.
בתוך ארצות הברית אמנם זה עדיין זה מחוץ לחוק הפדארלי, אבל כבר יש מעל 30 מדינות שאישרו שימוש בקנאביס רפואי, עשר שכבר העבירו חוק לגליזציה, זה מגמה שהולכת ומתחזקת.
אז יש כאן מהפכה מבחינת חולים, מבחינת הרפואה, מבחינת התעשייה, החברה, אבל אני חושב שיש כאן עוד פן נוסף שמסביר את העניין, שמסביר למה שאנחנו פותחים עיתון כל בוקר, אנחנו רואים לפחות כתבה אחת אם לא יותר, על חברת קנביס בישראל, או בעולם וזה הפן הכלכלי. מטבע הדברים שכשיש תעשיה חדשה הסיכון הוא גבוה, אי ודאות גם ולכן המקור העיקרי למימון של התעשייה הזו זה הון.
רואים בשנת 2017 למשל, שהתעשייה הזו גייסה בערך 3.5 מיליארד דולר, ששליש מזה בא משוק ההון. אז אנחנו הציבור מעבר לזה שאנחנו הופכים לצרכן של המוצר הזה. אנחנו נהפכנו גם לשותף העסקי של התעשייה הזו.
על קצה המזלג כמה נתונים על שוק ההון והקנאביס היום יש מעל 250 חברות ציבוריות שמתעסקות בצורה כזו או אחרת בשוק הקנאביס. השווי המצרפי שלהם כבר הגיע למעל 80 מיליארד דולר, כאשר הרוב המכריע של השווי זה נמצא בחברות הגדולות, יש כבר מעל 14 חברות, בערך העולה על מיליארד דולר. סך הכול השווי המצרפי שלהם זה 60 מיליארד דולר.
חשוב לציין שמדובר בשווי שנמצא היום על בערך מאה ארבעים פעמים מהמכירות של המצרפיות של החברות האלה, רווחים לרוב החברות עדיין אין. זאת אומרת השווי שהשוק נותן לחברות היום, מושתת לא על מה שקורה היום אלא לציפיות למה שיקרה בעתיד.
כאן אנחנו נמצאים ואיך הגענו לכאן? הגענו לכאן בצורה מאוד מהירה וגם די תנודתית, אם רואים את התשואות של המניות הקנאביס בשנים האחרונות, זה 3 שנים מניות מובילות, רואים כאן תשואות פנומנאליות של אלפי אחוזים.
השאלה הגדולה – המשקיע הפרטי מביט על התופעה הזו מהצד, וכולם כבר מכירים את השכן שעשה מיליונים בשוק. השאלה המתבקשת היא האם מדובר פה בבועה או הזדמנות? אז בניגוד למקרים קלאסיים, אפשר לראות שבעולם הקנאביס באמת נראה שהולך להתפתח כאן ביקושים אדירים וכנראה הקנאביס בשימוש הרפואי שלו זה רק קצה הקרחון. ויש הרבה יותר פוטנציאל, מעבר לזה אני שמעתי המון הערכות לגבי גודל השוק העתידי. הערכות שמאוד קשה לבסס מן הסתם, אבל אני שמעתי את המספר מאה חמישים מיליארד דולר יותר מכמה פעמים, בהשוואה לשוק שהיום נמצא על כ-12 מיליארד דולר. זה לא נראה לי מספר מופרך. הפוטנציאל הגדול של הקנאביס הוא להיכנס לעולמות קיימים.
גם מבחינת תעשיות שיש כבר היום. גם מבחינת להחליף שימוש במוצרים קיימים. כמו בירה ואלכוהול וסיגריות. מגמות שכבר מתפתחות היום בעולם. ואם אנחנו מסתכלים על שוקי היעד של הקנאביס אז רואים באמת יש כאן פוטנציאל אדיר, שווקים שהם מעל כמה, טריליוני דולרים, אז גם אם הקנאביס ינגוס בחלק מאוד קטן מהעוגה הזו, זה עדיין מאוד משמעותי. אז אולי בעצם אפשר להגיד שהשוויים שנמצאים היום זה בכלל, זה דבר שהוא מוצדק. אולי זה רק תחילת הדרך אז זהו – בין פוטנציאל להשקעה מוצלחת זה מרחק עדיין רחוק, וזה שיש פוטנציאל זה לא אומר שאין בועות.
הרי שיש גל היסחפות בתעשייה חדשה, אז זה מאוד שכיח שהגל הזה גם סוחף איתו למעלה המון חברות ומניות שהם פחות ראויות, לראייה בשנה האחרונה אם לוקחים את החמישים ושמונה מניות, שיש להם שווי שוק של מאה מיליון דולר או יותר, רואים שהתשואה הממוצעת זה שלוש מאות אחוז. זאת אומרת זה תופעה רחבה ולרוב בהיסטוריה רואים שהתופעה הזו נגמרת בצורה לא טובה.
אם אנחנו עושים איזה השוואה לעולם של דוט קום לתקופה הזו, אז אנחנו ראינו שבין תשעים ושבע לשנת אלפיים בארצות הברית, תשע מאות חברות טכנולוגיות הגיעו לשוק והנפיקו, היה להם שווי שוק מצרפי של בערך מאה שבעים מיליארד דולר, אחרי עשור רק מאה עשרים ושמונה מהחברות האלה שרדו וגם השורדות, התשואה הממוצעת שלהם השנתית בין 2000 ל-2010 הייתה שלילית. לכן קודם כל המשקיע הפרטי צריך להבין שהוא נמצא בסביבת השקעה מאוד מאתגרת.
כל הכלים המסורתיים שיש למשקיע לקחת החלטות כמו מכפילים, כמו נתונים היסטוריים, לא רלוונטיים פה. כי זו תעשיה חדשה. יש מעט מכירות והרבה פחות רווחים ולכן הדבר הראשון צריך להבין שהערכות השווי בעיקר מושתתות על הנחות מאוד רחבות לגבי נתחי שוק עתידיים. שיעורי רווחיות, השקעות שנדרשות וכו'.
בדרך כלל זה הסיבה שלרוב השלב הזה של תעשיה, מי שמשקיע זה בעיקר המשקיע המתמחה. אבל בכל זאת אם המשקיע הפרטי ניגש לשוק הזה אז יש יותר מגישה אחת. גישה אחת אומרת שלהשקיע בסל של חברות. וככה למזער את הסיכון. ורואים באמת היום שנכנסות לתוך השוק תעודות וקרנות סל שמאפשרים למשקיע להיחשף לשוק הזה בלי להיחשף למנייה אחת בודדת. העניין הוא שזה לא בהכרח נותן את ההגנה לפעמים שאנחנו חושבים שזה אמור לתת, מכיוון שכמו שהגל הזה סוחף המון למעלה, אם הגל הנגדי מגיע, אז הוא גם יכול לסחוף המון למטה, רואים שמי שהשקיע במדד הנאסד"ק בסוף שנות התשעים, לקח למדד הזה כארבע עשרה שנה לחזור למה שהיה. מי שהשקיע לפני עשר שנים בביומד, עדיין נמצא באזור של תשואה שלילית.
אז אם הגישה יותר רחבה היא לא בהכרח הגישה הנכונה, אני חושב שלמשקיע, גם למשקיע הפרטי, אין ממש מנוס מלהכיר את החברות האלה בצורה מעמיקה ומקרוב. אני חושב שזה סביר להניח וזה לא דבר מאוד שנוי במחלוקת להגיד שחלק גדול מהחברות שנמצאות היום בעצם לא ישרדו.
המיקוד של המשקיע הפרטי צריך להיות הנושא הזה הקריטי של יתרון תחרותי. וכשאני אומר יתרון תחרותי, הכוונה היא שחברה שתוכל לקחת נתח שוק, להחזיק את נתח השוק הזה לאורך שנים תוך שמירה על שיעורי רווחיות שהם גבוהים. כהשוואה אם אנחנו מסתכלים היום על מה שמתרחש. חלק מאוד גדול מהחברות הקנביס באופן מובן, רצות להגדיל את יכולת הגידול והיצור שלהם וזה כמובן מובן ובטווח הקצה אולי גם מתפתחים מחסורים. אבל נראה שבטווח הארוך, אם כבר סביר להניח שיהיה עודפים מכיוון שחסמי כניסה לגידול והייצור יש יחסית מעט, ולכן אני חושב שהגידול והייצור לא הולך להיות היתרון התחרותי בטווח הארוך מדברים המון על הפוטנציאל של יצוא. אין ספק שיש המון פוטנציאל אבל אני לא חושב שזה הפיתרון הקסם שחושבים עליו.
בקנדה למשל מתוכנן יכולת יצור וגידול של כ-1.9 מיליון טון לשנה כאשר הביקוש המוערך המקומי בקנדה עומד על מיליון טון. מה חברות הקנדיות רוצות לעשות עם ההפרש הזה? כמובן הן רוצות לפנות ליצוא. זאת אומרת התחרות הולכת להיות גדולה שם. ולכן שוב אני חוזר לעניין שהמשקיע צריך להסתכל לא על חברה שרצה בהכרח על הכול ורוצה להיות כל דבר בכל מקום, אלא להסתכל על האסטרטגיה של החברה ולנסות להבין ולהשתכנע מאיפה החברה תקבל את היתרון התחרותי שיהפוך אותה לחברה שתישאר פה לטווח הארוך, שתישאר מוצלחת ויש מספר מקורות לזה.
זה יכול לבוא מעולם הטכנולוגיה כמו שראינו עכשיו, זה יכול לבוא מהשקעה במחקר, זה יכול לבוא מהיכולת לצור מותגים חזקים, לשווק אותם, לתפוס נתחי שוק בעולם הקמעונות, זה יכול לבוא גם משיתופי פעולה.
ראינו בשנה האחרונה לא מעט חברות או בוא נגיד היו כמה עסקאות גדולות של שיתופי פעולה בין העולם המסורתי, כמו העולם של המשקאות והעולם של הסיגריות עם חברות קנאביס שזה גם נותן יתרון מאוד משמעותי. זה יכול לבוא גם מהנהלה שיודעת איך להתמודד גם עם שוק שצומח בקצב מאוד מהיר, וגם עם סביבה רגולטורית שהיא משתנה בקצב מסחרר ומאוד קשה לחברות לפעמים להתמודד עם זה.
לסיכום אני חושב שזה בהחלט תחום מעניין, אין ספק שגם למשקיע וגם לכל אחד אחר זה תחום מרתק שיספק המון עניין, אבל אני חושב שהמשקיע הפרטי צריך לגשת לשוק הזה תוך מודעות לסיכונים, שהם משמעותיים, אני חושב שצריכים להשקיע במיוחד המשקיע הפרטי סכומים שמוגבלים מסך התיק, ולהשקיע בעיקר בחברות שיש להם אסטרטגיה ברורה, וכזו שתביא יתרון תחרותי לטווח הארוך.
רועי אלקבץ, חבר מועצת עיריית ת"א ויו"ר הוועדה להתחדשות עירונית, רוצה להכניס למסלול ברור את ההתחדשות העירונית בעיר. "התפקיד הכי חשוב הוא להכניס את ההתחדשות העירונית למסלול, שהדבר הזה הרבה יותר זמין, הרבה יותר מהיר, הרבה יותר איכותי, ושהוא בסוף מדבר גם על התושבים, גם ליזמים, גם לעורכי הדין, גם לשמאים, לכל הלקוחות, כדי שהעיר תתחדש", אמר אלקבץ בראיון בכלכליסט והוסיף, "בשלב הראשון, מתקים אבחון של כל המצב ולהבין מי הם השחקנים בעניין. שלב הראשון מבחינתי להמליץ על תוכנית שאומרת איך מסתדרים עם הדבר הזה מבחינה ארגונית בעירייה. וזה דבר שהוא חשוב ואיך מתקדמים עם זה קדימה עם כל השחקנים. יש הרבה מאוד שחקנים גם בעירייה וגם בעיר. יש לי כל מיני רעיונות. זה כרגע מתבשל כשזה יהיה רלוונטי נדבר".
עו"ד אוריתה קורנובסקי, שותפה במשרד שמתמחה בהתחדשות עירונית מתייחסת להתחדשות העירונית בתל אביבי – "קודם כל דווקא בתל אביב אני מוכרחה לומר ולציין, שדווקא בתל אביב יש רמת ודאות יחסית גבוהה, יחסית סבירה לדיירים וליזמים. יש לנו את תוכנית הרובעים, את תוכניות הרובעים, יש לנו את תוכנית 5000 שאושרו. שתי התוכניות האלו שמות את היזמים ואת הדיירים במקום שהם יודעים מה מגיע להם. דבר שני, גם הנושא של הגשת הבקשות המקוונת, גם פה אחרי חבלי לידה קצרים, מתחילים ללמוד איך להשתמש בזה, איך לייעל את המערכת, איך אפשר לקצר את התהליכים, בתל אביב אני מוכרחה להגיד שדווקא אתם תהיו אולי מופתעים אבל אבן הנגף העיקרי בתל אביב, זה דווקא בעלי הדירות. הדיירים התל אביביים, אני אגיד לך במיוחד במקומות היותר נחשקים, שערך הקרקע יותר גבוה שם, הם קצת בוא נגיד אם אנחנו נשתמש בלשון, בלשון העם".
- הם יודעים מה יש להם ביד.
עו"ד אוריתה קורנובסקי: הם יודעים, אבל הם לא צודקים. לא תמיד הם צודקים מכיוון שהם לא מבינים שבסופו של דבר צריכה להיות היתכנות כלכלית. וההיתכנות הכלכלית נגזרת מרמת הזכויות שיש ליזם. אם אין מספיק זכויות אז ויזם יכול לייצר רק 7 קומות, אבל כדי שתהיה לו כלכליות ורווחיות, הוא צריך 8.5 קומות, אז גם שהם נמצאים במקום הכי יקר בתל אביב זה לא עוזר ליזם.
-אנחנו מדברים על אותם תושבים שידם משגת, אנחנו מדברים על השכונות היותר יוקרתיות בתל-אביב ואנחנו רוצים גם לדבר על הסיבות שאנחנו עושים תמ"א 38, אחד הסיבות כמובן חוץ מהעניין של הגנה מפני רעידת אדמה שהוא העניין המרכזי פה, אבל יש פה גם עניין חברתי.
רועי אלקבץ: התחדשות עירונית היא עניין של איזונים. יש את היזמים כמובן, בעלי הקרקעות יש את בעלי הדירות ויש את האזרחים בכלל. בסוף התחדשות עירונית, משמעות שלה היא לא רק נדל"נית, כלומר בסוף צריך להרים בניינים אבל צריך בסוף שם בתי ספר, צריך שהכבישים יהיו ראויים, שתהיינה חניות וכו'. לכן העירייה מסתכלת על זה ואני ברמה האישית רואה את זה גם מראות התושב, כי לשים סתם מגדל, לא משנה מה גובהו ולכן וגם חשוב שיזם לא יפסיד, אבל אם בסוף אין בית ספר ואם אין יכולת לקיים את כל הקהילה ואת כל איכות החיים שהעיר חותרת אליה, אז הדברים לא מאוזנים.
-אבל בוא נדבר על המהות. הבניינים בדרום תל אביב, חלקם הגדול מטים לנפול.
רועי אלקבץ: קודם כל אתה צודק שיש המון מה לעשות בדרום תל אביב. צריך להבין אני אומר מה שקרה לפני בזכות מי שעשה את זה ועושים את זה עכשיו. תראה, יש בית להתחדשות עירונית, שני בתים כאלה בתל אביב. עזרה ובצרון עושה המון תהליכים עם התושבים כולל תכנון בהתחלה שהוא על חשבון העירייה. יש הרבה מאוד פרויקטים בדרך. ערים לזה, זה לא פשוט, אבל אני חושב שצריך להיות אופטימיים.
בעניין אחר, חשוב לי להגיד משהו על היטלי השבחה ובסוף על מה שכן לוקחים. בסוף העירייה או העיר עצמה צריכה לממן את כל ההיבטים של אותה ההתחדשות העירונית.
–עם כל הכבוד לתוכנית הרובעים באזורים שהיא לא מתקיימת רמת הוודאות עוד יותר נמוכה אפילו.
עו"ד אוריתה קורנובסקי: נכון מאוד. אני אתן לך דוגמא. יש לנו פרויקט ברחוב אהרונסון בתל אביב, שזה מקום מאוד, מאוד יוקרתי, הוא על שפת הים, מאוד קרוב לנווה צדק, ושם חלה תוכנית הכובשים. או קי. והיא גם כן מאוד מוזרה. כי בצד של הרחוב שלנו. בצד של הכביש שלנו, אפשר לבנות איקס קומות ומעבר לו זאת אומרת בצד השני של הכביש, אפשר לבנות קומה פחות שלא נותנת את האפשרות להוציא את הפרויקט הזה. עכשיו גם שם אנחנו מקדמים את הפרויקט הזה כבר למעלה משנה, ואני יכולה להגיד לך שהיזם שם לוקח צ'אנס כי הוא לא בטוח ואין באמת, כל המקום הזה לוקה בחוסר ודאות תכנונית, מה אפשר, מה יתנו, מה לא יתנו, כמה קומות יתנו, אנחנו פה אנחנו צריכים להיות סבלניים ולחכות ולראות מה יצליח היזם להוציא תחת ידיו.
איך עושים כסף מהתחדשות עירונית?
הרכבים החשמליים עולים בפופולאריות כשבמקביל ותר ויותר חברות רכב משיקות גרסאות של רכבים חשמליים. על פי דיווחים בתקשורת האמריקאית הרכב החשמלי החדש של פולקסווגן, ID.3, נמכר בלמעלה מ-10,000 יחידות תוך 24 שעות, במסגרת המכירה המוקדמת.
מחיר הרכב יהיה פחות מ-30,000 אירו. מועד ההשקה – חודש ספטמבר הקרוב.
המכונית נקראת ID.3 כי פולקסווגן רואה ברכב החדש המשך "אבולוציוני" שלישי בהיסטוריה של החברה, אחרי הגולף והחיפושית.
פולקסווגן, יצרנית הרכב הגרמנית החלה לקבל הזמנות מראש עבור ה-ID.3 ביום רביעי האחרון, זאת בתמורה להפקדה של 1,000 אירו בלבד. הצרכנים שהזמינו את הרכב במכירה המוקדמת יוכלו לקבל את רכבם כבר מאמצע 2020, כך אמרו בחברה.
במקביל פולקסווגן מפתחת יכולות לרכבים אוטונומיים, ובכוונתה להשיק תוך כשנתיים רכב אוטונומי לחלוטין – פולקסווגן מכריזה על רכב אוטונומי כמעט לחלוטין ל-2021
אובר מגייסת לפי שווי של כ-80 מיליארד דולר – מדובר בהנפקה הגדולה ביותר זה 5 שנים והיא מגיעה בהמשך להנפקה של המתחרה – ליפט לפני כחודשיים.
אובר תערוך היום את ההנפקה ומנייתה צפויה להתחיל להיסחר תחת הטיקר UBER. החברה הודיעה כי תגייס 8.1 מיליארד דולר ומחיר המניה בהנפקה יעמוד על 45 דולר, שמשקף לחברה שווי של 76 מיליארד דולר (82 מיליארד דולר בדילול מלא) .
זהו נראה על פניו שווי מאכזב, מכיוון שהמחיר נמצא בחלק התחתון של טווח המחירים שקבעה אובר – 44-50 דולר (ששיקף שווי של 80-90 מיליארד דולר בדילול מלא).כמו כן, בעבר דיברו בחברה על שווי של 100-120 מיליארד דולר. אלא שזה בהחלט שווי מרשים לחברת הכלכלה השיתופית שרק לפני חמש שנים היתה סוג של סטארט אפ.
בחברה הבינו כי הם צריכים להסתפק בשווי נמוך לאחר שראו את התגובה של המשקיעים למניית ליפט, שירדה במעל 20% מאז ההנפקה גם על רקע דוחות מאכזבים לרבעון הראשון.
שווי אובר בגיוס ההון האחרון שלה בשוק הפרטי עמד על 72 מיליארד דולר.
אובר אמנם צומחת מהר, אך היא עדיין מפסידה ושורפת מזומנים – בשנה שהסתיימה בסוף מארס הפסידה אובר 3.7 מיליארד דולר. הסיבה היא תחרות עזה, גם באזורים שבעבר נחשבו לרווחיים יותר כמו דרום אמריקה.
ההכנסות השנתיות של אובר ב-2018 הסתכמו ב-11.2 מיליארד דולר, זינוק של 42% בתוך שנה ו-200% בתוך שנתיים. פעילות שיתוף הנסיעות הניבה הכנסות של 9.2 מיליארד דולר, גידול של 33% בתוך שנה, ו-160% בשנתיים. ההכנסות מ -Uber Eats (משלוחי אוכל) הסתכמו ב-1.5 מיליארד דולר, לעומת 600 מיליון דולר ב-2017 ו-100 מיליון דולר בלבד ב-2016.
חלק גדול מהוצאות אובר הן על נהגים, והיא גם סופגת ביקורת על החלק הנמוך שהם מקבלים מההכנסות. כדי לצמצם את ההוצאות הללו, אובר השקיעה מעל מיליארד דולר בפיתוח של רכב אוטונומי בשלוש השנים האחרונות. ב-2018 לבדה השקיעה 457 מיליון דולר במחקר ופיתוח של ATG ("קבוצת הטכנולוגיה המתקדמת"), שעוסקת בעיקר בפיתוח רכבים אוטונומיים, אך גם רכבים מעופפים ויוזמות נוספות – כשליש מעלות המחקר והפיתוח הכוללת של אובר באותה שנה – 1.5 מיליארד דולר.
מנכ"ל החברה דארה קוסרשאהי הגדיר בעבר את החזון של אובר כרצון להפוך ל "אמזון של התחבורה" ולכן החברה גם נכנסה לשוק האופניים והקטנועים החשמליים.
חברת שיתוף הנסיעות ליפט המתחרה באובר הונפקה בסוף מרץ, ועלתה במהלך המסחר ביום ההנפקה למחיר של 87 דולרים, זינוק של 20% לעומת המחיר בהנפקה: 72 דולר, ששיקף לחברה שווי של 24 מיליארד דולר. אך מאז הנפקתה, מניית ליפט רשמה ירידות והיא סיימה את יום המסחר אתמול במחיר של 55 דולר – ירידה של 23%.
ליפט מכוונת לשווי של 25 מיליארד דולר; האם היא שווה כזה סכום?
היקף עסקאות מכר לדירות יד שנייה בתל אביב בירידה. קיימות מספר סיבות, אך נראה שסיבה עיקרית היא חוסר הוושאות בנוגע להיטל ההשבחה. למוכר אין מושג מה גובה היטל ההשבחה שהוא צפוי לשלם, וזאת על רקע השינוי בתוכניות המתאר בעיר.
היטל השבחה עומד על 50% מעליית שווי הדירה (הרחבה על היטל השבחה)
בתל אביב עד עכשיו פרויקטים של התחדשות עירונית זכו לפטור מהיטל השבחה. אלא שזה השתנה. לאחר אישור תוכנית הרובעים, לא ניתן להעריך בכמה תקבע העירייה את עליית הערך של הדירה הנמכרת כתוצאה מאישור תוכנית זו. הקביעה הזו קשורה כמובן להשבחה ומכאן שגם להיטל ההשבחה.
היזמים ובעלי הדירות רוצים להשביח את הנכסים במסגרת תמ"א 38 הפוטרת אותם מחיוב של היטל השבחה. מצד שני נמצאת העירייה שרוצה לקבל לכיס שלה תשלום עבור תוספת הזכויות שכל בניין מקבל בעקבותיה.
אז מי בעצם צודק? והאם תוכנית הרובעים הינה תוצר של תמ"א 38, כך שהפטור מהיטלי השבחה חל גם על זכויות שלה? ובכן, קיימת מחלוקת בין עמדת העירייה הטוענת כי תוכנית הרובעים עומדת בפני עצמה. לבין השמאים המייצגים את בעלי הדירות והיזמים. מרבית השמאים המכריעים טוענים כי תוכנית הרובעים הינה פועל יוצא של מדיניות העירייה ושל תמ"א 38.
והנה דוגמה, שהביא השמאי ירון מלול ממשרד האושנר-מלול – דירה בקומה ראשונה ברחוב רופין בתל-אביב נמכרה בשוק החופשי לאדם פרטי. למוכר ו/או לדיירי הבניין אין הסכם תמ"א חתום, או טיוטת הסכם ומבדיקה ראשונית עולה כי בגלל מגבלות קווי בניין אף לא ניתן לבנות תוספת והרחבה על הבניין הקיים. התקבלה דרישת תשלום לאחר חתימת הסכם המכר בסך של 413,000 ₪ למוכר. הדיון עבר לטיפול של שמאי מכריע.
במקרה אחר עיריית תל-אביב הגישה דרישת תשלום להיטל השבחה ברחוב גורדון 80. הבניין ניצב ברובע 3 של העיר, גם כאן מי שקיבל את דרישת התשלום הוא בעל הנכס. בקבלת השבחה חייב בעל הדירה במס ברגע שהוא מוכר את הנכס. גם אם בפועל לא בוצע בבניין תמ"א 38 ואפילו אם אין בקשה להיתר. השמאי מטעם העירייה קבע שתוכנית רובע 3 כשלעצמה השביחה את הדירה בכ-370,000 ₪ ולכן על בעל הדירה לשלם היטל השבחה בסך של 185,000 ש"ח. מצד שני השמאי מטעם בעלי הדירה, ערער על כך שתוכנית רובע 3 כלל לא השביחה את הדירה. ומשכך הנושא הועבר לשמאי מכריע שקיבל את מרבית הנימוקים של השמאי המייצג את בעל הדירה וקבע שתוכנית רובע 3 השביחה את הדירה ב-80,000 ש"ח בלבד והפחית את ההיטל ב-80% ל-40,000 ש"ח בלבד. במהלך 2018 ניתנו מספר פסיקות על ידי שמאים מכריעים שקבלו ברובם על עצם חיוב היטל ההשבחה בתוכנית הרובעים בטענה כי טרם אישור תוכנית הרובעים הייתה וודאות תכנונית גבוהה לקבלת זכויות לבנייה הן מכוח תמ"א 38 והן מכוח מדיניות העירייה. ומה עמדת העירייה? עיריית תל-אביב טוענת שזכויות הבנייה מתמ"א 38 אינן מוקנות וכי אין לבעל הנכס ודאות שהזכויות האלה יאושרו ובאיזה היקף, לכן לפי עיריית תל-אביב יש להתעלם מהזכויות האלה על פי תמ"א 38 היות ומדובר בספקולציות בלבד.
התוצאה – תוכנית הרובעים מקשה על ביצוע עסקאות בתל אביב. המוכרים חוששים ובצדק. הם לא רוצים להגיע למצב שהם מוכרים את הנכס, ומקבלים דרישת תשלום להיטל השבחה בסכום של מאות אלפי שקלים.
הקורקינטים החשמליים הם הצלחה גדולה בעיקר בתל אביב – כמות המשתמשים מזנקת, הנסיעות הולכת וגדלה, אך יש גם בעיות – הקורקינטים נשארים זרוקים ברחבי העיר, וקיימת כוונה לאפשר השארתם רק במקומות מוגדרים.
בכל מקרה, גם משרד התחבורה מבין שמדובר במוצר נוח, יעיל וזול, וקיימת תוכנית לשלב את הקורקינטים החשמליים בכרטיס הרב קו של האוטובוסים והרכבות.
בחודשים האחרונים בחנו במשרד התחבורה את הרחבת השימוש ברב קו מול הגופים העוסקים בהשכרת קורקינטים חשמליים. ההרחבה הזו צפויה לספק למשתמשים ברב קו פתרון מלא, שכן בהמשך לנסיעה ברכבת, באוטובס יש פעמים רבות צורך בהמשך נסיעה – וקרוקינטים חשמליים הם פתרון ראוי.
קורקינטים בתל אביב – הכל על אפליקציות הקורקינטים החשמליים
קורקינטים חשמליים – לשכור או לקנות?
בנק ירושלים מהבנקים הקטנים במערכת הבנקאית זוכה להעלאת דירוג. חברת הדירוג מעלות דיווחה כי היא מעלה את דירוג הבנק לרמת -AA (מרמת +A), בתחזית דירוג יציבה.
מה השתנה? הכלכנים של מעלות מסבירים – "התוצאות של הבנק משתפרות ומעידות על מאזן חזק יותר. אנו רואים שיפור הדרגתי בביצועים של בנק ירושלים בשנים האחרונות".
"העלאת הדירוג משקפת את הערכתנו שהבנק שיפר משמעותית את יכולת יצירת הרווחים וההון שלו בשנים האחרונות, תוך התמקדות באסטרטגיה העסקית, כשהוא נתמך בסביבה כלכלית חיובית. אנו מדגישים את העובדה שהבנק רשם בסוף 2018 יחס הון מתואם של 10.2%, בהשוואה ל-8.8% בסוף 2015, ולהערכתנו יחס ההון ימשיך לנוע סביב רמה זו בזכות יכולת יצירת רווחים טובה מבעבר לצד איכות נכסים טובה שיכולה לתמוך בהרחבת תיק האשראי, בעיקר בתחום המשכנתאות.
בנק ירושלים מנוהל על ידי גיל טופז. שווי הבנק – 575 מיליון שקל, עלייה של מעל 30% ביחס לשווי בתחילת השנה.
לבנק מחזיק 6 סדרות אג"ח בבורסה (ושתיים נוספות מסוג COCO, בעלות דירוג BBB+), בעלות תשואות נמוכות של עד 1.3% (לשם השוואה, פועלים, לאומי ומזרחי טפחות מקבלים ממעלות דירוג AAA, דיסקונט ובינלאומי דירוג +AA).
במעלות מסבירים את השיפור בתוצאות הבנק "השיפור בתוצאות ב-2018 נבע בעיקר מצמיחה מתמשכת בתיק האשראי ושיפור במרווח הריבית, תוך שמירה יחסית על רמת ההוצאות. אנו צופים כי בנק ירושלים ימשיך לשמור על רמת הרווחיות הנוכחית עם תשואה על ההון של 6.5%-5.5% ב-18-12 החודשים הקרובים, תוך צמיחה של 3.5%-3% בתיק האשראי, שתנבע בעיקר ממשכנתאות ואשראי צרכני ובמידה מסוימת גם מאשראי למימון פרויקטי נדל"ן למגורים",
עם זאת, מדגישים במעלות שדירוג הבנק מוגבל ביחס לבנקים האחרים – "דירוג הבנק מוגבל בשל מגבלת הגודל והפיזור הנמוך בהשוואה לבנקים אחרים בישראל, המשפיעים לרעה על הרווחים ועל היעילות התפעולית. הדבר בא לידי ביטוי ביחס הוצאות להכנסות מתואם של כ-79% ב- 2018 לעומת ממוצע ענפי של 62%. מעבר לכך, לאחר מכירת פעילות הברוקראז', ההכנסות מעמלות צומצמו ואיננו רואים מקורות חדשים שיפצו על כך, מלבד העמלות התפעוליות מניהול הלוואות בשיתוף עם גופים מוסדיים, לרבות ממכירת תיקי המשכנתאות".
בנק ירושלים ימכור להפניקס חלק מתיק המשכנתאות בהיקף 350 מיליון שקל
חברת מדיוונד (MDWD) הודיעה על חתימת עסקת רישוי עבור מוצר הדגל Nexobrid עם חברת VCEL, הכולל תשלום מראש של 17.5 מיליון דולר, פלוס 7.5 מ' דולר מותנה בקבלת אישור FDA ועוד 125 מיליון דולר כתלות באבני דרך.
מדיוונד של כלל ביוטכנולוגיה מפתחת מוצרים לטיפול בפצעים (קשים) והיא רושמת הצלחות בתחום אבל בוול-סטריט המנה שלה די מדוכאת.
בבית ההשקעות אופנהיימר סבורים כבר תקופה ארוכה שמניית החברה בדיכאון עמוק ולא רציונלי. אלא שהשאלה היא אם הם – באופנהיימר – לא לוקים באופטימיות יתר. ההמלצה על המניה היא חיובית מאוד עם מחיר יעד של 15 דולר, בערך פי 3 ממחיר השוק. אז זו הזדמנות או לא? קשה כמובן לקבוע. מצד אחד, אופנהיימר הוא בהחלט גוף רציני ומקצועי, אלא שמצד שני כבר תקופה ארוכה שקיים פער ענק בין מחיר היעד למחיר השוק.
"יש למדיוונד מספר אישורים מחוץ לארה"ב (כולל אירופה), והחברה תשמור על זכויות מסחור אלה במסגרת ההסכם האחרון", מעדכנים האנליסטים של אופנהיימר, "מעבר לתשלומים הקבועים, תקבל החברה תשלומים משתנים כאחוז ממכירות המוצר בטווח של 8%-12%.
"עסקה זאת נחתמה בסיום בדיקה אסטרטגית (strategic review process) שהתחילה במרץ 2018, ומעבירה את מוקד פעילות מדיוונד למוצר EscharEx לטיפול בפצעים קשים. מוצר זה עומד לקראת תחילת ניסוי שלב 3 מול ה-FDA, ומהווה להערכתינו פוטנציאל להכנסות של כ 420 מיליון דולר בארה"ב. אנו מאמינים כי קופת מזומנים החברה (24 מ' ד' נכון לסוף 2018 פלוס התשלומים מ VCEL) יספיקו למימון החברה עד אישורי Nexobrid ו-EscharEx. אנו ממליצים Outperform על מניית מדיוונד עם מחיר יעד של 15 דולר".
תוצאות טובות למדיוונד בניסוי קליני לטיפול בכוויות – המניה מזנקת 35%
מיילן המתחרה של טבע בשוק התרופות הגנריות בתקופה קשה. החברה פירסמה דוחות מעורבים לרבעון הראשון 2019.
הדוחות העלו חוסר בהירות לגבי מספר נושאים מרכזיים, מה שהוביל לירידות חדות במנייה לאחר שיחת הוועידה. בבית ההשקעות אופנהיימר הסבירו את החולשות והאיומים על החברה בהינתן התוצאות – "הכנסות מיילן לרבעון הראשון של השנה היו חלשות, עם ירידה ניכרת באירופה של 6% בנטרול מטבע. מאידך עלייה במרווח הגולמי קיזזה חלקית את החולשה במכירות.
"ההנהלה חזרה על תחזיתה לשנת 2019, הכנסות 12.0 מיליארד דולר , רווח למניה מתואם של 4.30 דולר למניה , ותזרים מוזמנים חופשיים של 1.9 מיליארד ד' לעומת צפי הקונצזוס של 12.0 מליארד' ד', 4.42, ו-1.9 מיליארד ד', בהתאמה.
"השאלה הבוערת: מדוע מחיר המניה ירד יותר מ 20% כשהתוצאות הכספיות קרובות לציפיות ואפילו תחזית רווח נעקפה? אנו מעריכים כי הסיבה לנטישה נבעה מהסברים רופפים בשיחת ועידה, ומתחזיות מאתגרות להשגה של ההנהלה לגבי הכנסות כל חטיבה. אנחנו רואים במכירות הכבדות של המניה אתמול הצבעת אי אמון נגד הנהלת מיילן. מה להערכתינו הדאיג את המשקיעים? חוסר אימון. שיחות הוועידה האחרונות מזגזגות, הנהלת החברה לא מצליחה לתת הסברים ברורים לגבי נושאים מגוונים יוצרים – תחזית ההכנסות, הרווחיות השוטפת, וקיימת תחושה כבדה של חוסר וודאות ואי אמון.
"למרות שווייה הנמוך של החברה נדרשים מספר ריבעונים והוכחת ביצוע להחזרת האמון והוודאות של המשקיעים בהנהלה".
אבגול, שחקנית גדולה בתחום ייצור ושיווק בדים לא ארוגים (Nonwoven) עבור חיתולים לילדים ולמבוגרים, מוצרי היגיינה נשית ומגבונים, דיווחה על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של 2019.
מנכ"ל החברה, שחר רחים:
אנו שמחים לדווח על התוצאות הכספיות לרבעון הראשון של 2019, בו נמשכה מגמת הצמיחה בכמות הנמכרת, עם גידול של 7.6% בהשוואה לרבעון הראשון של 2018, ועלייה של כ-10.4% בהכנסות ל-107.3 מיליון דולר. הגידול בכמות הנמכרת נבע מהגדלת כושר הייצור, מהפעלתם המלאה של הקווים החדשים ומהיעילות התפעולית המצוינת של יתר הקווים. העלייה במחירי המכירה הממוצעים בתקופה אשר עודכנו כלפי מעלה כתוצאה מעליית מדדי מחירי חומרי הגלם תרמה לכך שההכנסות גדלו אף מעבר לגידול הכמותי במכירות.
ברבעון הנוכחי הגדלנו את המכירות בכל האזורים הגיאוגרפיים בהם אנו פועלים, למעט באסיה שהושפעה ממגמות פוליטיות ומסחריות גלובליות, אשר השפיעו בין היתר גם על שוק היגיינה. עקב צמיחה נמוכה יותר מהצפוי באסיה, קיים בשוק זה עודף היצע אשר מגביר את התחרות ויוצר השפעה הן על הורדת מחירים והן על ירידה בביקושים, שגרמו לכך שלא הפעלנו את הקוים באופן מלא במהלך הרבעון. החברה פועלת נמרצות לשיפור המצב באזור זה.
בהתייחס לתפעול, היקף הייצור ברבעון הראשון של 2019 עלה בכ-9.4% בהשוואה לרבעון הראשון של 2018. היקף הייצור והמכירות בהודו, דימונה וארה"ב תומך בצמיחה הקיימת בשווקים אלו, לצד המשך מגמת ההתייעלות במפעלים אלו.
במהלך התקופה הנוכחית חלה עליה ב"מרווח מדדי מחירי חומרי הגלם, נטו", (הפער בין מחיר המדד בעת קביעת מחירי המכירה לבין מחיר המדד בעת רכישת חומרי הגלם) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בהמשך למגמת ירידת מחירי חומרי הגלם, נרשם רווח של כ- 4.7 מיליון דולר במרווח מדדי חומרי הגלם, נטו, לעומת תקופה מקבילה אשתקד, בה ההשפעה הייתה שלילית בסך של כ-2.8 מיליון דולר (בסה"כ השפעה חיובית של כ-7.5 מיליון דולר בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד).
במהלך הרבעון הראשון של שנת 2019 המשיכה מגמת הירידה במדדי מחירי חומרי הגלם שהחלה באוקטובר 2018. למועד פרסום דוח זה, הירידה במדדי מחירי חו"ג של החברה נפסקה ואף נראתה עליה מתונה בחלק מהשווקים. במידה ולא יחול שינוי מהותי במגמה כאמור, צפויה להיות השפעה חיובית מתונה, על תוצאות החברה ברבעון השני של שנת 2019.
ה-EBITDA ברבעון הראשון של 2019 נאמד בכ-16.9 מיליון דולר, לעומת EBITDA של 10.4 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018. בנטרול השינוי במחיר חומר הגלם, הן במחירי הרכישה והן בהתאמות מחיר המכירה, ה-Underlying EBITDA ברבעון הראשון של 2019 נאמד בכ-12.2 מיליון דולר, בהשוואה ל- Underlying EBITDA של כ-13.3 מיליון דולר ברבעון ראשון של 2018.
הקיטון ב-Underlying EBITDA נבע בעיקר מהוצאות חד פעמיות שנרשמו, מרביתן בגין מענקי שימור, בהיקף של 0.9 מיליון דולר. בנטרול השפעות המדדים כאמור לעיל וההוצאה החד פעמית כאמור, הסתכם ה – EBITDA הבסיסי ברבעון הראשון של שנת 2019 בכ-13.1 מיליון דולר בהשוואה ל – 13.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
ברבעון הראשון של 2019 נרשם תזרים שלילי מפעילות שוטפת בהיקף של 12.1 מיליון דולר. התזרים השלילי נובע מקיטון משמעותי בהיקף הפקטורינג בהשוואה ל-2018, וזאת על רקע הגעה לתפוקה מלאה של קווי הייצור החדשים שלנו, אשר מקטינים את הצורך של החברה בביצוע פקטורינג. במהלך הרבעון הנוכחי הקטינה החברה את הNon recourse פקטורינג בכ- 22 מיליון דולר ואילו בתקופה המקבילה אשתקד גדלו יתרות הפקטורינג כאמור בכ-26 מיליון דולר.
בניטרול השפעת קיטון הפקטורקינג, כאמור, תזרים המזומנים השוטף של החברה ברבעון הראשון של 2019 היה חיובי, בהיקף של כ-10 מיליון דולר.
דגשים מרכזיים נוספים:
הוצאות מימון נטו ברבעון הראשון של 2019 הסתכמו ב-6.1 מיליון דולר בהשוואה ל-3.2 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018. הוצאות המימון בתקופה כללו הוצאות מהפרשי שער חליפין שהסתכמו ל-1.9 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות בגין הפרשים בשער חליפין של 0.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. השינויים בהפרשי שער החליפין ברבעון הראשון של 2019 ובתקופה המקבילה מיוחסים בעיקר לשערוך ההתחייבות בגין מחצית מאג"ח סדרה ג' אשר לא גודרה כנגד הדולר, מטבע הפעילות של החברה. לשערוך זה ולהשפעה הנלווית בהוצאות המס אין השפעה על תזרים המזומנים של החברה.
הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2019 הסתכם ב-4 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נקי של 0.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. עיקר הגידול ברווח הנקי נובע מגידול ברווח הגולמי וברווח התפעולי המצוין לעיל, אשר קוזז חלקית על ידי הגידול בהוצאות מימון ובהוצאות מס