מנועי בית שמש שעברה לאחרונה לשליטת פימי מדווחת על רווח נקי של 2.7 מיליון דולר ברבעון השני של השנה, לעומת 1.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות עלו מ-19.2 מיליון דולר ל-22.1 מיליון דולר.
מנועי בית שמש עוברת לשליטת פימי
במחצית הראשונה של השנה הרוויחה החברה 5.3 מיליון דולר על הכנסות של 41.7 מיליון דולר, בהשוואה לרווח של 3.7 מיליון דולר על הכנסות של 37.6 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2015.
החברה המתמחה בייצור חלקי מנועי סילון ובשיפוצם מוכרת בעיקר ליצרניות מנועי הסילון ולחילות אויר בישראל ובעולם. צבר ההזמנות של החברה מסתכם ב-200 מיליון דולר – 41 מיליון דולר לתקופה של יולי עד דצמבר, והיתרה – 159 מיליון דולר הינו צבר שאמור להיות מסופק משנת 2017 ואילך.
מנועי בית שמש – תוצאות רבעון ראשון
אלרוב נדל"ן ומלונאות שבשליטת אלפרד אקירוב, מדווחת על רווח תפעולי של 42 מיליון שקל ברבעון השני של השנה לעומת רווח תפעולי של 84 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. אבל, הירידה ברווח בשיעור של 50% לא נובעת מפגיעה בעסקי החברה – ברבעון המקביל נרשמו רווחים מניירות ערך בסכום של 35 מיליון, כך שבפועל התוצאות לא רחוקות מתוצאות הרבעון המקביל.
עם זאת, בתחום העיסוק המרכזי של החברה – הפעלת בתי מלון נרשמה ירידה בהכנסות מ-122 מיליון ל-113 מיליון שקל; וגם בתחום הנדל"ן המניב והדיור המוגן נרשמה ירידה בהכנסות הרבעון מ-84 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-77 מיליון שקל ברבעון הנוכחי. גם בהסתכלות על חצי השנה הראשונה, נרשמה ירידה בפעילות – הפעלת בתי המלון הניבו הכנסות של 196.7 מיליון שקל לעומת 206.9 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2015; ההכנסות משכר דירה ודיור מוגן במחצית הראשונה הסתכמו ב-158.5 מיליון שקל בהשוואה ל-170.7 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2015.
הירידה בפעילות בתי המלון נובעת, בין היתר, משינויים בשערי החליפין, והירידה בשכר נובעת בעיקר מהחלשתו של הפרנק השוויצרי ביחס לשקל במהלך תקופת הדוח, וכן קיטון בעקבות מימוש נכס מניב באשדוד במהלך הרבעון הראשון של השנה.
במחצית הראשונה של השנה בזכות הכנסות מס בסכום של 59 מיליון שקל רשמה החברה רווח (רווח לבעלי המניות) של 50.5 מיליון שקל לעומת רווח של 57.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה (בזכות רווחי ניירות ערך).
אלרוב נדל"ן ומלונאות פועלת, בעצמה ובאמצעות חברות בשליטתה בעיקר בתחומי הנדל"ן להשקעה והמלונאות, בישראל, בשוויץ צרפת ואנגליה. החברה יוזמת ורוכשת נכסים מניבים, ובפרט מרכזי מסחר, משרדים ובתי מלון. כמו כן החברה מחזיקה בתיק ניירות ערך ממוקד מניות בנקים (בעיקר בנק לאומי), וכן היא מחזיקה במניות בחברות טכנולוגיה בתחום מדעי החיים (בשלב הראשוני של החברות).
החברה מדווחת כי בהמשך לאישור תכנית לרכישה עצמית של מניות החברה, החברה ביצעה החל מהדוח התקופתי ועד סוף יוני רכישות עצמיות בתמורה כוללת של 8.7 מיליון שקל, ולאחר תאריך המאזן נרכשו מניות נוספות בתמורה ל-3.8 מיליון שקל.
עוד מעדכנת החברה כי דירקטוריון החברה אישר, והתקבל אישור הבורסה לניירות ערך, לפרסום דוח הצעת מדף ותכנית להצעת ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בהתאם למנגנון ה-ATM ועל פי תשקיף מדף של החברה ממאי 2015, לפיה הכמות הכוללת המרבית של ניירות הערך שיוצעו במסגרת התכנית תהיה כ-26.5 מיליון ערך נקוב. בכך, הופכת אלרוב לאחרת החברות הראשונות שמשתמשות באפשרות הנפקת ATM (למתעניינים – מדריך הנפקת ATM ).
השקעה במניות בנקים
אלרוב מדווחת כי שווי תיק ניירות הערך שלה הכולל בעיקר השקעה במניות בנק לאומי מסתכם נכון לסוף יוני ב-576 מיליון שקל, כאשר נכון להיום מסתכמת ההשקעה ב-604 מיליון שקל – רווח של 28 מיליון שקל. ההשקעה במניות בנק הפועלים היא בסכום זניח יחסית – 4 מיליון שקל.
ההון העצמי של אלרוב מסתכם בכ-3.6 מיליארד שקל ושווי השוק שלה כ-2.1 מיליארד שקל – ההפרש הזה ככל הנראה נובע מחוסר אמצון בערך הנכסים כפי שהוא מוצג בספרים.
במקביל לפרסום הדוחות הכספיים מוסרת החברה על כוונתה למזג פעילויות נדל"ן בשווץ (שמאוגדות תחת שתי חברות) ולהנפיק הון בבורסה בשוויץ – הרחבה על ההנפקה המתוכננת של אלרוב
חברת הבנייה דמרי מדווחת על רווח של 12.2 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, בדומה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד. החברה בשליטת יגאל דמרי מדווחת על מכירות של דירות בסך 197 מיליון שקל לעומת מכירת דירות בסך של 206 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2015. במחצית הראשונה של השנה הרוויחה דמרי 8.6 מיליון שקל בהשוואה לרווח של 58.6 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2015, אבל ההשוואה משקרת מפני שבשנה שעברה פשוט נמסרו יותר דירות.
ובכלל – קיים עיוות גדול בדוחות של חברות הבנייה שעל פי החשבונאות מדווחות על ההכנסות רק כאשר הדירות נמסרות ללקוחות (רוכשי הדירות), אבל בפועל המסירה נעשית שנה, שנתיים ואפילו יותר, ממועד בייצוע העסקה. כלומר הדוחות הכספיים מבטאים פעילות שהיתה לפני כמה שנים – האם זו המטרה של החשבונאות, לספק מידע לא רלבנטי? ממש לא, ולכן שוקלים עכשיו לנשות את הכלל הזה.
ועל רקע זה, הנתונים החשובים יותר בדוחות של חברות הבנייה, לרבות בדוחות של קבוצת דמרי הם הנתונים מסקירית המנהלים שמבטאים מכירות שוטפות בשטח, וכן היקף על הדירות בפרוקיטים, והרווח החזוי מהן.
דמרי מדווחת בסקירת המנהלים כי המכירות ברבעון השני הסתכמו ב-229 מיליון שקל – 174 יחידות דיור, לעומת 208 מיליון שקל ברבעון מקביל – 154 דירות. במחצית הראשונה של השנה נמכרו 340 דירות בתמורה ל-467 מיליון שקל, לעומת 294 דירות בהיקף של 438 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2015.
כמו כן מדווחת הנהלת החברה כי נכון לסוף יוני החברה בונה 2,009 דירות ב-22 פרויקטים, כאשר מתוכן נמכרו 816 דירות בתמורה כוללת של 1.06 מיליארד שקל! המספרים האלו לא מופיעים עדיין בדוחות החשבונאיים, הם סוג של צבר הזמנות שמבטיח את הדוחות לרבעונים הבאים ואפילו לשנים הבאות. וזה עוד לא הכל – זה מבטא 816 דירות שנמכרו מתוך 2,009 דירות, כך שפוטנציאל המכירות הצפוי לשנים הקרובות הוא בסדרי גודל של 2-3 מיליארד שקל!
מחירי הדירות עולים = הקבלנים מרוויחים
מלונות דן מדווחת על רווח של 37.4 מיליון שקל ברבעון השני של השנה שנחשב עונתית לרבעון טוב, לעומת רווח של כ-50 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה הסתכמו ב-221.5 מיליון שקל לעומת 228.8 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת.
הרווח התפעולי ברבעון השני עמד על 60 מיליון שקל לעומת 76 מיליון שקל ברבעון מקביל. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח בשורה התחתונה ב-45.2 מיליון שקל בהשוואה ל-47.2 מיליון שקל, בעוד ההכנסות הסתכמו ב-374 מיליון שקל, ירידה קלה (כ-1% ביחס למחצית המקבילה. בשנת 2015 כולה הסתכם הרווח ב-105 מיליון שקל על הכנסות של 785 מיליון שקל.
מלונות דן פועלת בשני תחומי פעילות – האחד, תחום השירות המלונאי, ובכללו מתן שירותי לינה, מזון, פנאי ומגוון שירותים מלונאיים נוספים בישראל שנועדו ליצור אצל האורח חווית שהות חיובית כוללת במלונות הרשת. השני – תחום ההסעדה, הכולל מתן שירותי הסעדה ללקוחות שונים באמצעות החברות הבנות עידית לוגיסטיקת מזון בע"מ וטיב וטעים 2013 הסעדה בע"מ.
הכנסות הפעילות המלונאית ברבעון השני הסתכמו לסך של כ-274 מיליוני שקל – ירידה של 2.6% לעומת רבעון מקביל והכנסות פעילות מגזר ההסעדה בתקופת הדוח הסתכמו לסך של כ-96.6 מיליוני שקל – ירידה של 7.8% לעומת תקופה מקבילה אשתקד – הירידה בהכנסות מגזר ההסעדה נובעת מקיטון בהיקף פעילות ההסעדה בצה"ל.
מלונות דן נסחרת בבורסה בשווי של 2.3 מיליארד שקל.
מעודכן ל-03/2018
מחיר למשתכן – מהם הסיכויים לזכות בדירה? – בפרויקטים ספציפיים הסיכוים אמנם נמוכים, אבל בראייה כוללת – הסיכויים של הזכאים גבוהים מאוד (אם התוכנית תיושם לפי התכנון).
מחיר למשתכן – ככה תקבלו משכנתא
מחיר למשתכן – כל מה שצריך לדעת
והכי חשוב – בדיקת זכאות - מחיר למשתכן
עדיפות לנרשמים מוקדם
משרד האוצר נותן עדיפות לנרשמים מוקדם בתוכניות מחיר למשתכן, לעומת אלו שיירשמו בשלב מאוחר יותר. עדיין יוכלו כל העומדים בתנאים לקבל תעודת זכאות, אך הראשונים בתור יהיו הקבוצה שנרשמה עד עכשיו (כשיינתנו כמה שבועות לנרשמים חדשים להשתלב בקבוצה המועדפת) – כך, הסיכויים שלהם לזכות בדירה עולים, על פני הנרשמים בעתיד. המהלך הזה סביר ונכון, זה הרי בדיוק כמו כל תור רגיל – למה לתת למישהו לעקוף את התור? ועל הדרך זה גם עשוי להגדיל משמעותית את הנרשמים (שירצו להספיק ולהיכנס לקבוצה המועדפת בתור)
על כל פנים, בפועל, הקבוצה המועדפת תכלול 60 אלף משקי בית לתוכנית מחיר למשתכן (כאשר עם פרסום התוכנית להענקת עדיפות לנרשמים היו כ-53 אלף נרשמים), מתוכם זכו בדירות 3 אלף משקי בית. עם זאת, פוטנציאל הנרשמים כפול ויותר, ונראה שברגע שיוגדר דדליין לרישום לקבוצה מועדפת יגדל היקף הנרשמים.
המהלך הזה של בידול קבוצות בתוך הזכאים נועד לדרבן אנשים להירשם, על רקע התחושה בקרב הציבור שהתוכנית הזו לא ממש מצליחה להמריא. אחרי הכל, בינתיים 3 אלף דירות ששווקו בה הם כ-5% מהיקף הנרשמים, כלומר 1 מ-20 זכה לדירה, ויש מכרזים שהזכיות בהם היו 1 ל-100 – הסיכויים לזכות בדירה נראים נמוכים, והמצב הזה גורם לאנשים להתייאש מהתוכנית ולאחרים פשוט לא להירשם אליה. מעבר לכך, חשוב לזכור שיש מצבים רבים שהזוכים אמנם הצליחו לקבל דירה, אבל מכיוון שלא היו ראשונים, אזי הדירות שלהם במיקום פחות טוב (קומה, כיווני אוויר ועוד), כך שגם אלו שזכו במקרים רבים מעדיפים שלא להתגורר בדירות האלו, ומוותרים על התור, או וכאלו יש רבים – רוכשים את הדירה בהנחה במטרה להשכיר אותה בהמשך. אבל האם זו כוונת התוכנית? ממש לא – התוכנית נועדה לספק דיור אמיתי בעיקר לזוגות צעירים, ולא דרך לעשות סיבוב על המדינה – לקנות דירה בהנחה של מאות אלפי שקלים , להשכיר למשך התקופה שהם חייבים להחזיק (ובינתיים לשכור במקום אחר – שבו הם רוצים לגור), ואחר כך לממש את הדירה ברווח נאה.
השיטה הזו, גם לא מצריכה הון עצמי גבוה – רוכשי דירות במחיר למשתכן יכולים לקבל משכנתא לפי ערך הדירה בשוק (למרות שהם קונים בהנחה של כמה מאות אלפי שקלים), ולכן על הנכס המשועבד לבנק למשכנתאות הם יכולים לקבל משכנתא גבוה שעשויה להגיע עד ל-90% מערך הנכס. ולהמחשה – נניח שהדירה שווה 1.4 מיליון שקל, אך משלמים תמורתה במחיר למשתכן 1.1 מיליון שקל. ככלל, ניתן (בתנאים מסוימים) להגיע למשכנתא של 70-75% מערך הדירה – במקרה הזה כ-1 מיליון שקל, והמשמעות היא שהרוכשים צריכים להביא כ-100 אלף שקל מהונם והיתר משכנתא (להרחבה על משכנתא במחיר למשתכן). זה כבר סכום שזוגות צעירים רבים יכולים לעמוד בו.
מהם הסיכויים לזכות בדירה?
אז סיכום ביניים – מספר הזוכים עד כה (סוף אוגוסט) בדירות בפרוקיטי מחיר למשתכן – כ-3 אלף מתוך 60 אלף נרשמים, אבל מספר הדירות ששווקו לקבלנים (נמכרו קרקעות לקבלנים שיקימו פרויקטי מחיר למשתכן) עומד על כ-18 אלף, והתוכנית היא שתוך שנתיים המספר הזה יגיע ל-80 אלף דירות. בינתיים, בפרויקטים ספציפיים הסיכויים לזכות בדירה נמוכים, אבל נראה שיש מקום לתקווה – הנתונים האלו אמורים לעודד את הרשומים לתוכנית. הנתונים האלו לכאורה "מספרים" שהנרשמים עד כה יזכו בדירה – אולי לא מחר בבוקר אולי לא עוד חצי שנה אבל תוך שנתיים (שלוש – כי תמיד יש עיכובים) הם ירכשו דירה במחיר למשתכן בהנחה של כמה מאות אלפי שקלים. בפועל, בזכות הדדליין של האוצר והגדרת הקבוצה הראשונה (שנרשמה עד כה עם אפשרות לרישום בשבועות הקרובים) כקבוצה מועדפת, גם אם הרישום יואץ בהמשך, הקבוצה הזו שמונה כ-60 אלף, אמורה להיות "מסודרת" – יש להם (בהנחה שהאוצר יעמוד בהבטחותיו) – 100% סיכוי לקנות דירה. השאלה אם זו הדירה שהם רוצים? אם הם רוצים לגור בראשון לציון והם זוכים בדירה בראש העין, אז מצד אחד לא בטוח שהם יגורו שם, אבל מצד שני כן יש להם את האפשרות לקנות דירה. מבחינת האוצר ומשרד השיכון, אם זה מה שיקרה, זה בהחלט הישג.
מעבר לכך – נניח שמספר הנרשמים בשנתיים הקרובות יעלה ויגיע ל-100 אלף שזה המספר שדיברו עליו בתחילת השקת התוכנית – בפועל, ההערכה היא שיש 200 אלף משקי בית שזכאים להירשם (לקבל תעודת זכאות), אך מתוכם מסתבר שחלק גדול ממש לא מתעניין, לחלק אחר יש פתרונות דיור מסוימים, כך שכמחצית – כ-100 אלף (על פי ההערכות) באמת ייגשו לקבל תעודת זכאות ולהתמודד על הדירות בפרויקטים האלו.
ואם מדובר ב-100 אלף והתוכנית של האוצר לבנות תוך שנתיים שלוש 80 אלף יחידות דיור, הרי שלרוב הגדול יהיו דירות. מעבר לכך, באוצר מדברים על תוכנית רב שנתית כמספר הדירות הכולל שיבנה בשנים הבאות יעלה על 80 אלף – בשורה התחתונה, ההערכות הן שלכל המתמודדים תהה דירה. שוב – אולי לא במקום שהם היו רוצים, אולי לא בקומה שהם היו רוצים, אבל דירה תהיה.
ועל הרקע זה, נראה שהרישום י – 60 אלף משקי בית, מאכזב – למה אתם לא נרשמים? הסיכויים לזכות בדירה בההנחה משמעותית, הוא גבוה? נכון, לקבוצת הנשרמים מעבר ל-60 אלף, הסיכוי יהיה נמוך יותר וזמן ההמתנה ארוך יותר, אבל מה יש להפסיד? ממה אתם חוששים? ובכן התשובות ברורות. החשש הגדול הוא מכישלון התוכנית – כבר היו לא מעט תוכניות שצצו ונגוזו, ומשפחה שעכשיו שמה את כל יהבה על התוכנית הזו בעצם מקפיאה את החיפושים בדרכים האחרות. האם זה כדאי? לא לחפש דירות במקום שהם רוצים, בתקווה שירכשו דירה אולי לא במקום שהם רוצים? לא בטוח. מעבר לכך – סטנדרט הבנייה לא ברור, פשוט כי אין עדיין דירות גמורות. החשש הוא שהסטנדרט יהיה סטנדרט בלבד, ומשמעותית מתחת לסטנדרט בנייה בפרויקטים חדשים אחרים. אמנם באוצר מבהירים שאיכות הבנייה תהיה גבוהה, אבל מנגד יש קולות רבים (בעיקר אינטרסנטים שרוצים שהתוכנית תיכשל) שטוענים שבמחירים שהקבלנים זכו בפרויקטים האלו, אין הצדקה ויכולת כלכלית להשקיע בסטנדרט גבוהה, ולכן זה יתבטא באיכות בנייה פחות טובה מפרויקטים אחרים – אולי זה נכון, עדיין אין תשובה לכך.
וחוץ מזה, ברגע שמקימים פרויקטים גדולים של מחיר למשתכן, אז המחירים באזור יורדים, ולכן ההנחה על הנייר, אולי לא כל כך גדולה כפי שניתן היה לחשוב ולהעריך בתחילת הדרך.
כל החששות והספקות האלו, מתגלגלים לרישום נמוך, וכאן יש מלכוד – אם הרישום לא יעלה, זה יעיד על כישלון התוכנית וזו תהיה נבואה שמגשימה את עצמה. כישלון התוכנית צפוי להחזיר קונים רבים לשוק, וזה יהיה הכשל הגדול – נכון לעכשיו יש עשרות אלפי משפחות ב"הולד" – הם פשוט מחכים, אבל ברגע שיהיו חריקות בתוכנית, הם יחפשו אלטרנטיבות אחרות, ואז הם עשויים לגרום לעליית מחירים. כן, בסוף עוד יכול להתרחש תסריט הפוך לחלוטין ממה שהתוכנית אמורה היתה להשיג – המטרה היתה הורדת מחירים, אבל ברגע שמחזיקים קבוצה גדולה של משפחות ולא נותנים להם תקווה לדירה מהירה, וברגע שהם יתייאשו, הם יחזרו לשוק הדירות, והמחירים יטפסו משמעותית. ככה אגב, קרה בתוכנית מע"מ אפס שחזרה למגרה. אנשים חיכו ליישום התוכנית, שוק הדירות היה קפוא, ואז כשהתוכנית בוטלה לחלוטין נוצרו ביקושים גדולים מאוד לדירות והמחירים טיפסו בחדות.
הכשילון של תוכנית מע"מ אפס וכישלון של כל התוכניות עבר, גורם לאנשים להיות סקפטיים. האם הפעם זה יצליח?
מחיר למשתכן – ככה תקבלו משכנתא
מחיר למשתכן – כל מה שצריך לדעת
הריבית לחודש יולי נותרה ללא שינוי (ההודעה התפרסה לפני כשבועיים, לקראת סוף חודש יוני), ועכשיו מפרסמים בבנק ישראל את הדיון המלא על הריבית, שכולל גם התייסחות לשוק ההון, שוק האשראי ושוק הדירות. חברי הוועדה (וכבר נרחיב) מזהים סימנים של רגיעה בשוק הדירות. אבל, לא להתרגש – הם אחת לכמה חודשים בשנים האחרונות, מזהים סימנים כאלו, ומסתבר שאין בזה ממש. אם הם באמת רוצים לזהות סימנים של חולשה בשוק הדירות, הם צרייכם להעלות את הריבית – הריבית זה המפתח, כל דבר אחר, זה רעש רקע.
חברי הוועדה המוניטרית כוללים את הנגידה – ד"ר קרנית פלוג שמכהנת כיו"ר הוועדה המוניטרית, וכן את – ד"ר נדין בודו-טרכטנברג – המשנה לנגידת הבנק; פרופ' ראובן גרונאו; פרופ' נתן זוסמן – מנהל חטיבת המחקר; ומשתתפים נוספים: מר אנדרו אביר– מנהל חטיבת השווקים, מר דני חחיאשוילי – ראש מטה נגידת הבנק, מר יואב סופר – דובר הבנק, ד"ר גיא סגל – כלכלן בחטיבת המחקר, גב' אסתר שוורץ – מזכירת הוועדה המוניטרית.
5.3 מיליארד של משכנתאות בחודש
הוועדה דנה בנתוני המקרו בארץ ובעולם עם דגש על שווקי האשראי והנדל"ן. בהיבט של שוק האשראי עלו הנקודות הבאות – "המגזר העסקי (ללא בנקים וחברות ביטוח) הנפיק במאי אג"ח בהיקף של 2.3 מיליארדי ש"ח, לאחר שבאפריל עמד היקף ההנפקות על 5.1 מיליארדים. ממוצע ההנפקות החודשי בשנה האחרונה עומד על כ-2.6 מיליארדי ש"ח. היקף הפדיונות מקרנות הנאמנות נותר גבוה במאי ועמד על 1.5 מיליארד ש"ח. לעומת זאת, הקרנות המתמחות באג"ח תאגידיות ובמניות בארץ המשיכו לרשום צבירה חיובית. מרווחי האג"ח התאגידיות המשיכו לרדת במרבית הענפים ועמדו בתחילת יוני על 3.4 נקודות אחוז (ללא אג"ח של חברות פיננסיות).
"בחודש מאי עמד היקף נטילתן של המשכנתאות החדשות על 5.3 מיליארדי ש"ח, בדומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, אף על פי שחודש מאי מתאפיין בדרך כלל בהיקף גבוה של נטילת משכנתאות. שיעור המשכנתאות לרכישת דירות להשקעה עמד במאי על 13.5%,לעומת ממוצע של 15% ב-12 החודשים האחרונים. הריביות המשתנה הלא-צמודה, המשתנה הצמודה והקבועה הלא-צמודה עלו ב-0.01-0.04 נקודת האחוז, ואילו הריבית הקבועה הצמודה למדד ירדה ב-0.07 נקודת האחוז". זה כמובן השתנה לאחר מכן – ראו כאן, ריבית המשכנתא המעודכנת.
ביחס לשוק הדיור, העלו בוועדה את הנקודות הבאות – "סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן נותר במאי ללא שינוי, לאחר שבאפריל הוא עלה ב-0.2% . קצב עלייתם של מחירי הדירות ממשיך להיות גבוה: מחירי הדירות עלו במרץ-אפריל ב-1.2% ,וב-12 החודשים שהסתיימו באפריל הם עלו ב-7.8%, לעומת 7.2% ב-12 החודשים שהסתיימו במרץ" – כאן תוכלו לחשב את עליית מחירי הדירות בתקופה מסוימת.
"הפעילות בשוק מוסיפה להיות ערה, ובאפריל בוצעו 7,700 עסקאות – נמוך מעט מהממוצע השנתי 8,100 עסקאות לחודש. היקף המכירות של דירות חדשות עמד באפריל על 2,600 דירות, בדומה לממוצע החודשי בשנה האחרונה. מלאי הדירות החדשות גדל באפריל לכ-27,400 דירות – המלאי הגבוה ביותר מסוף 2014 .במהלך השנה האחרונה מסתמנת ירידה במספר התחלות הבנייה והתארכות במשך הבנייה, אולם קצב ההתחלות השנתי עדיין גבוה – כ-47,000 בארבעת הרבעונים האחרונים.
המשתתפים בדיון בבנק ציינו את התנודתיות הגבוהה בשווקים הפיננסיים בעולם לנוכח ההפתעה בתוצאות המשאל בבריטניה (ברקזיט) – וציינו את התגובה המתונה יחסית בשווקים בישראל. חברי הוועדה ציינו כי האומדנים הכמותיים שערכה קרן המטבע הבין לאומית לגבי השלכות יציאת בריטניה מהאיחוד האירופאי על הפעילות בכלכלה הגלובלית, לא הביאו בחשבון השפעות של ערעור היציבות בגוש האירו, סיכון שלא ניתן בשלב זה לפסול אותו על הסף. הם העריכו ש"ההשפעה של ה-Brexit על המשק הישראלי לא תהיה משמעותית בהנחה שעזיבת בריטניה את האיחוד האירופי לא תפגע במבנה האיחוד מלבדה".
חברי הוועדה, אם כך, מעריכים כי עליית הריבית על המשכנתאות במקביל להתמתנות מסוימת בהיקף המשכנתאות בחודשים האחרונים עשויים לתרום לצינון מסוים בביקושים לדירות. חברי הוועדה ציינו כי התפתחויות אלו נובעות מהפנמה של המערכת הבנקאית כי הסיכון הנובע מהאשראי לדיור מתעצם, כשבמקביל קיים אפקט מצטבר של הפעולות הרגולטוריות בהן נקט הפיקוח על הבנקים בשנים האחרונות. חברי הוועדה הסכימו, עם זאת, כי הסיכונים הגלומים בשוק הדיור בישראל נותרו גבוהים.
חברי הוועדה הסכימו כי רמת הריבית הנוכחית תואמת את סביבת האינפלציה הנמוכה ואת הפעילות המקומית, בפרט על רקע אי הוודאות הגבוהה בעקבות ה-Brexit וכי היא תומכת בהחזרת האינפלציה ליעדה. הם סברו כי לנוכח הסיכונים הנשקפים לצמיחה ולהשגת יעד האינפלציה בישראל, בעיקר על רקע המשך הירידה ביצוא וההערכות לגבי הסחר העולמי, ולנוכח הזמן שיחלוף עד שהאינפלציה תשוב לתחום היעד, "ניתן להעריך כי המדיניות המוניטרית בישראל תיוותר מרחיבה לאורך זמן רב.
ריבית המשכנתא בחודש יולי עלתה ביחס לחודש שעבר – כך עולה מנתוני בנק ישראל. הריבית הצמודה הממוצעת (לטווחים שונים) עלתה ל-3.04%, לעומת 2.93% בחודש שעבר, כאשר ריבית המשכנתא עלתה כמעט לאורך כל הקו (כל התקופות), כך למשל, ריבית המשכנתא בהלוואות קצרות של בין 5 ל-10 שנים עלתה מ-2.73% ל-2.83% ובהלוואות ארוכות של מעל 25 שנה עלתה הריבית מ-3.5% ל-3.58%.
ריבית המשכנתא השקלית עלתה בחודש יולי ל-2.78% לעומת 2.75% בחודש יוני. העלייה היתה בהלוואות בכל התקופות, כאשר בהלוואות הפופולאריות לזמן ארוך נרשמה עלייה משמעותית יותר מאשר ההלוואות לזמן קצר יותר, כך לדוגמה – ריבית המשכנתא להלוואות של 15 עד 20 שנה עלתה ל-3.97%, לעומת 3.9% בחודש שעבר; ריבית המשכנתא בהלוואות של 20 עד 25 שנה עלתה ל-4.17% לעומת 4.11% בחודש שעבר, וריבית המשכנתא בהלוואות מעל 25 שנה עלתה ל-4.35% לעומת 4.25%.
הריבית השקלית היא ממוצע בין התקופות השונות ובין הריבית המשתנה לריבית הקבועה. למרות שמדובר בשני מוצרים שונים (אם כי מאותה המשפחה) , בבנק ישראל מפרסמים את המידע המצרפי. כלומר, מאחורי הנתון הממוצע – 2.78%, יש ריבית קבועה ממוצעת (גבוה יותר) וריבית משתנה (נמוכה יותר). בפועל, הלווים כיום לוקחים תמהיל של מספר מסלולים במשכנתא שלהם, כאשר המסלול בריבית משתנה והמסלול ברייבעת קובעה, קרובים יחסית (מבחינת גודלם). מצד אחד, הריבית המשתנה עדיפה כי היא נמוכה יותר, מצד שני הריבית המשתנה מסוכנת יותר כי ברגע שתהיה עליית ריבית במשק זה גם יגרום לעלייה בריבית המשכנתא המשתנה.
למה הריבית עולה? מסתבר שהבנקים כבר לא מתחרים על כל לקוח…
העלייה בריבית המשכנתא בחודש יולי מוסברת בהמשך הביקושים הגדולים לדירות, לצד הפחתת התחרות בין הבנקים. על פי שיחות עם יועצי משכנתאות עולה כי הבנקים הגדולים לא "נלחמים" על כל לקוח, ואינם מוכנים לרדת בריבית כדי לזכות בלקוחות. ההתופעה הזו מסתדרת עם הרצון של הבנקים הגדולים בתחום המשכנתאות לצמצם את החשיפה שלהם לתחום הנדל"ן. מנהלי הבנקים אומרים זאת כבר חודשים ארוכים ובמקביל הם החלו למכור תיקי משכנתאות לחברות ביטוח וגופים מוסדיים.
לאחרונה דווח כי בנק הפועלים במו"מ עם קבוצת הביטוח והפיננסים הראל ( המנהלת כפי פנסיה והשקעות) למכירת 80% מתיק משכנתאות בסך של כ-870 מיליון שקל. בפועל, יועבר להראל כ-80% מתיק השמכנתאות בהיקף של כ-700 מיליון שקל. בנק הפועלים יישאר עם היתרה וימשיך בתפעול והניהול של תיק המשכנתאות מול הלווים.
לפני העסקה הזו, דיווח בנק לאומי על עסקה עם הראל – שני הגופים סיכמו על מתן משכנתאות בהיקף מצרפי של עד 8 מיליארד שקל למשך השנתיים הקרובות. לאומי יחזיק לפחות 50% מהתיק המשותף וימשיך לנהל אותו.
גם מזרחי טפחות, מכר לאחרונה תיקי משכנתאות בשתי עסקאות גדולות – עסקה אחת עם מנורה מבטחים והשנייה עם מגדל, בהיקף כולל של 1.7 מיליארד שקל. בסיכום שנתי נמכרו משכנתאות לגופים מוסדיים בסך כולל של 2.4 מיליארד שקל וכן קיימת התחייבות להשתפות במשכנתאות בסך של 4 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות.
הבנקים מציינים כי מכירת תיקי המשכנתאות למרות שחלה עלייה בריבית המשכנתאות, נובעת מכך שהמרווחים בתחום עדיין נמוכים, במיוחד בהינתן דרישות הון משמעותיות (ריתוק הון בגין הלוואות אלו), ולכן לבנקים כדאי להשקיע את ההון בהלוואות אחרות, ובעיקר במתן אשראי למשקי בית, ועסקים קטנים ובינוניים.
כמו כן, מדובר כאמור בהפחתת חשיפה לשוק הנדל"ן שגם כך הבנקים חשופים אליו בשיעורים משמעותיים. סביר שעסקאות נוספות יהיו בעתיד, במיוחד שזו לכאורה עסקה טובה לשני הצדדים. מול הבנקים שמפחיתים סיכון, ומקבלים בעצם מזומן פנוי להשקעות ולמינוף להלוואת לציבור, יש את הגופים המוסדיים, שעל רקע הריבית האפסית, לא מצליחים לייצר תשואה. השקעה במשכנתאות מספקת להם ריבית סבירה .
האם הריבית תמשיך לעלות?
בשנה האחרונה, ריבית המשכנתא הצמודה למדד עלתה ביותר מ-1%, וריבית המשכנתא השקלית עלתה בכ-0.5%. עליית ריבית המשכנתא בשנה האחרונה מיוחסת כאמור לירידה בתחרות בין הבנקים לצד גידול בביקושים למשכנתאות, על רקע הגידול ברכישת דירות. פקטור נוסף שמשפיע על שוק המשכנתאות – תנודתיות שוק האג"ח, התנודתיות עלתה והגדילה את הסיכון הכולל באג"ח ובהלוואות וייקרה את המקורות של הבנקים – דבר שהשליך גם על העלאת ריבית המשכנתא. מעבר לכך, נרשמה עלייה בריבית בגלל ציפיות להעלאת ריבית בנק ישראל, אם כי, רוב הכלכלנים מעריך כעת שעליית ריבית תהיה רק בשנה הבאה.
העלייה בחודשים האחרונים בריבית המשכנתא מייקרת בעקיפין את מחיר הדירה. המימון הוא מרכיב גדול בעלות הכוללת של הדירה ועשוי להגיע בממוצע לכ-10% מערך הדירה (ואף למעלה מכך) – והנה המחשה, נניח שלקחתם משכנתא בגובה 50% מערך הדירה, ובריבית של 3%-4% (שקלול של כל המסלולים), אתם בעצם משלמים ריבית של 1.5-2% מערך הדירה כל שנה (3%-4% על 50% מערך הדירה), אבל זה יורד בהתאמה במקביל לירידת הקרן של המשכנתא, כאשר באופן גס, ניתן להגיד שהמשכנתא היא בממוצע 25% על פני התקופה שלה – נניח 20 שנה, ואז (אם מדובר על ממוצע של 25% חוב על פני התקופה של המשכנתא), הרי שמדובר על ריבית של 0.75%-1% מערך הדירה על פני 20 שנה – זה יכול להגיע ל-20% מערך הדירה, אבל זה הסכום הנומינלי. כלומר יש עלות נוספת של 15% עד 205 כתוצאה מהמשכנתא, אבל אם רוצים להתייחס למחירים ריאליים (מהוונים נכון להיום), הרי שזה פחות (בניכוי הצמדה למדד), זה יכול להגיע לסדר גודל של 10%.
והמשמעות היא ששינוי של 1% בריבית בשנה האחרונה מייקר את הדירה וזה יכול להגיע גם לעלייה של 2%-3% במחיר הדירה (ריבית של 3%-4% שקולה לעלייה של 10% במחיר הדירה, ובתאמה גסה עלייה של 1% שקולה לעלייה של 2%-3% במחיר הדירה) – כאן, תוכלו לראות את ההשפעה של המימון ומרכיבים נוספים על המחיר האמיתי של הדירה.
ריבית משכנתא והקשר למדד תשומות הבנייה
שואלים אותנו רבים על הקשר בין מדד תשומות הבנייה לבין רייבת המשכנתא. וחשוב להדגיש את זה שוב – רוכשי דירות חדשותמשלמים את התשלומים לקבלן עם הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדד תשומות הבנייה עלה בשנים האחרונות יותר ממדד המחיירם לצרכן – זה לא מחייב שכך יהיה גם בהמשך, אבל אם אתם מעריכים שזה מה שיקרה גם בהמשך, כדאי לכם לנסות ולהתמקח עם הקבלן, במקרים מסוימים זה עוזר וההצמדה מתחלפת למדד המחירים לצרכן.
ואם אתם (כמו הרוב) משלמים בהצמדה למדד תשומות הבנייה, כדאי לנסות ולמזער את ההצמדה בדרך הבאה – אם תקחו משכנתא מוקדם ותשלמו לקבלן את התשלומים מוקדם אתם תחסכו את מדד תשומות הבנייה. מצד שני אתם תשלמו את ריבית המשכנתא – ולכן, אם אתם צופים שמדד תשומות הבנייה יהיה גבוה מריבית המשכנתא, אז כלכלית עדיף לכם לשלם מוקדם.
כאן, תמצאו מידע על ריביות המשכנתא וכאן תמצאו מידע על מדד תשומות הבנייה לרבות תחזית.
מדריכים נוספים:
מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?
בנק לאומי מציע פיקדון מובנה דולרי לשנה על סל של מניות בנקים מאירופה. קרן הפיקדון מובטחת, והתשואה תלויה בהתנהגות סל המניות במהלך התקופה.
סל המניות יורכב מחמש מניות בנקים באופן שווה (20% ) – ברקליס, BNP, HSBC, UBS, קרדיט סוויס. ואיך תיקבע התשואה בפיקדון? ובכן, על פני השנה תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב באופן הבא – לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 24% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית. במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 0% למשך תקופת הפיקדון.
התשואה בגין הפיקדון תחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. כלומר – השתתפות של 100% בשיעור השינוי של סל המניות. בכל מקרה, קרן ההשקעה מובטחת ע"י בנק לאומי בתום תקופת הפיקדון.
תאריך תחילת הפיקדון נקבע ל-18 ביולי 2016, ותאריך סיום הפיקדון לאחר שנה – 18 ביולי 2017.
בבנק מדגישים כי הפיקדון ניתן לשבירה רק בהסכמת הבנק, וכי במקרה של שבירה, הלקוח יקבל סכום נמוך מסכום ההשקעה ההתחלתי.
לפרטים מלאים על הפיקדון המובנה
מעודכן ל-09/2018
המציאות עולה על כל דמיון – רכבים אוטונומיים צפויים לנסוע בכבישי העולם (וגם בארץ) בשנת 2020. כן, זה לא גימיק, זה אחד מהתחומים הטכנולוגיים החמים ביותר, וחברות הטכנולוגיה בשיתוף חברות השבבים וחברות הרכב (יצרניות הרכב ויצרניות החלפים לרכב), מדווחות בזמן האחרון על פיתוח מואץ בתחום.
מה זה בעצם מכונית אוטונומית?
מכונית אוטונומית / רובוטית (Autonomous car)/ רכב אוטונומי היא מכונית שנוסעת לבד. כלומר המכונית מנווטת בעצמה בכביש, לרבות עצירות היכן שצריך, פניות היכן שצריך, שמירת מרחק. פשוט נהיגה רגילה רק שהפעם הנהג הוא אוטומטי. המכונית האוטונומית יודעת לזהות התפתחויות תוך כדי תנועה. היא מתגברת על מכשולים ואתגרם בנסיעה, ללא צורך בנהג אנושי.
המכונית האוטונומית ( רכב אוטונומי) נוסעת בעזרת חיישנים שמתריעים על סוג הכביש, אופי הנסיעה, רכבים ועצמים בדרך. החיישנים של רכב אוטונומי אמורים לזהות כל התפתחות בדרך (לטוב ולרע) והמכונית מגיבה בהתאם. לדוגמה – אם רכב שנוסע לפני המכונית האוטונומית עוצר, והמרחק בין הרכבים מצטמצם במהירות, אזי במכונית האוטונומית יופעלו הבלמים כדי להימנע מהצמדות לרכב המאט.
מה יותר בטוח – נהג אנושי או המכונית האוטונומית?
ובכן, רק אחרי שיופעלו באופן מסחרי מכוניות אוטונומיות יהיה ניתן לדעת אם הניסוי הזה מוצלח. בינתיים, להערכת כל הגופים המעורבים בפיתוח – המכונית האוטונומית בטיחותית יותר. אחרי הכל, החיישנים, המצלמות, ובכלל כל הטכנולוגיה שמעורבת, מנצחת את הראייה של האדם, וכנראה שגם את קבלת ההחלטות שלו. כאשר מכניסים את כל הפרמטרים למערכת, הרובוט/ מחשב מנצח את האדם.
מעבר לכך, הרכב האוטונומי כמובן נוח יותר לנסיעה – אין צורך לנהוג. ניתן לנצל את הזמן לדברים אחרים – תקראו עיתון, תקראו ספרים, תדברו בטלפון, תנוחו, אפילו אפשר לנמנם מעט.
הדרך למכוניות אוטונומיות באופן מוחלט היא אולי ארוכה, אבל כבר כיום יש מרכיבים אוטומטיים הולכים וגדלים. כיום יש באופן מוחלט מערכות שמזהירות ומתריעות תוך כדי הנהיגה, ויש גם רכבים עם יכולות מוגבלות במקומות מסוימים (נסיעה אוטונומית לחלוטין בקמפוסים סגורים ובמהירות מוגבלת). גוגל פיתחה כבר ב-2014 מכונית אוטונומית והיא אמורה להיות בחזית הטכנולוגית כשהרכבים האלו יהפכו להמוניים.
ישראל, אגב, נחשבת למובילה בפיתוח בתחום הרכבים האוטונומיים, כאשר מובילאיי הישראלית היא המובילה העולמית בפיתוח מערכות אוטונומיות לרכבים. החברה כבר מוכרת מערכות מתריעות ומזהירות בהיקף גבוה, והיא חתומה עם הסכמים על חברות רכב על שיתופי פעולה בפיתוח של רכב אוטונומי באופן מלא.
רכב אוטונומי – יתרונות וחסרונות
אז אמרנו שהרכב להערכת המפתחים, יהיה בטיחותי יותר, אבל יש גם כאלו שסבורים אחרת – להערכתם, ההסתגלות לרכבים האלו, כשבתווך יהיו רכבים אוטונומיים לצד רכבים רגילים, תהיה מורכבת ומסוכנת. מעבר לכך, כמו כל תחום, גם כאן, הטכנולוגיה תשתכלל עם הזמן, אבל בשלב הראשון לא ברור איך היא תהיה בשטח.
חיסרון גדול של הרכבים האוטונומיים הוא המחיר – על פי הערכות של חברות יצרני הרכב, מדובר בעלות של פי 4-5 מעלות רכב רגיל. אז נכון שברגע שהמכונית תהפוך להמונית, המחירים ירדו, אבל זה ייקח הרבה זמן.
בעיה אחרת שאותה מנסים להפחית עד כמה שאפשר היא מזג האוויר – האם בתנאי מזג אוויר קשים, המערכות יעבדו טוב?
וחיסרון גדול נוסף הוא ההתבססות על האינטרנט. הרכבים האוטונומיים יהיו אמנם עצמאיים מבחינת הנהיגה – לא יהיה נהג אנושי, אבל הרכבים האלו יחוברו לרשת האינטרנט כדי לשאוב מידע על הדרך הקצרה ביותר, הפקקים באזור מסויים, תוואי הנסיעה באזור, תחנת הדלק הקרובה ועוד ועוד. הבעיה – סיכון של התקפת האקרים ברשתות האלו, או התקפת סייבר של טרוריסטים, שעלולות לגרום לנזקים עצומים.
ומול החסרונות האלו, יש כאמור יתרונות – כאמור, בסוף התהליך, הנסיעה תהיה ככל הנראה בטיחותית יותר. מעבר לכך, מתפנה זמן לנהג, וכמו כן – הנסיעה הרבה יותר נכונה מבחינה אנרגתית – בזכות התכנון המוקדם (יודעים איך נוסעים, מה מצב התנועה ועוד) הנסיעה ברכב הרבה יותר יעילה וחוסכת אנרגיה רבה, ובהיבט מצרפי מדובר בחיסכון עצום.
אז יש בעד ונגד, והיישום כנראה לא יהיה פשוט, אבל נראה שזה העתיד, אם כי, יש שאלה אחת שהמדענים מתווכחים עלייה – האם הנהג הרובוטי יכול להיות תחליף טכני לנהג האנושי. אחרי הכל, לא הכל ידוע מראש, לא הכל מתוכנן מראש – החברות המפתחות טוענות שכן, ועדיין – יש שסבורים שלא.
כך או אחרת, רכב אוטונומי, כמו בכל תחום שהרובוטיקה נכנסה והחליפה את האדם עשוי לחסוך סכומי עתק (אלא שהפעם לא מול עובדים שישלחו הביתה) – בארה"ב נוהגים מעל 75 מיליארד שעות בשנה, והנתון הזה הולך וגדל. תחשבו מה יקרה אם הזמן הזה ייחסך והנהגים בזמן הזה יעבדו, יאכלו, ויעשו כל מה שבא להם – פשוט, ינצלו את הזמן. במצב כזה , על פי מחקר מקיף של בנק ההשקעות מורגן סטנלי החיסכון לכלכלה האמריקאית יהיה מעל 1.3 טריליון דולר (1,300 מיליארד דולר) – סכום לא נתפס, שמהווה כ-7.5% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) האמריקאי, כאשר חלק גדול מהחיסון זה הזמן שיתפנה לנהגים – כ-500 מיליארד דולר, והיתר מניעת תאונות דרכים – כ-400 מיליארד דולר, חיסכון דלק – קרוב ל-200 מיליארד דולר, ומניעת פקקים – כ-140 מיליארד דולר. אלו מספרי עתק, וזו הסיבה שהמגמה ברורה – לכיוון רכב אוטונומי.
ביטוח ברכב אוטונומי – שאלות פתוחות?
ואיזה סוג של ביטוח יהיה על הרכב האוטונומי? מצד אחד, פחות תאונות, פחות בלאי, משמעו ביטוח יותר זול, אבל יש כאן נושאים פתוחים ושאלות חדשות – מה קרוה כאשר יש תאונה בין רכב אוטונומי לרכב מכני שנשלט בידי נהג אנושי? האם ייתכן שהאשם בתאונה זה הרכב האוטונומי ומה עושים אז? את מי תובעים במצב כזה? האם בעלי הרכב אחראים למצב או שמא יצרני הרכב?
יצרניות הרכב המובילות כאמור מתמקדות בשלב זה בפיתוח הרכבים האלו, אבל הרגולטור, ייצטרך לתת תשובות לשאלות האלו במוקדם או במאורח – אחרי הכל, זו רק שאלה של זמן, כשבדרך, יהיו עוד קשיים ומכשולים רבים.
אירועים וחדשות
ספטמבר 2018: "מכוניות אוטונומיות לא יסעו כאן גם בעוד 25 שנה" – כך אומר, ז'אן־קלוד ז'ירו, מנכ"ל מונדיאל דה ל'אוטומוביל (Paris Motor Show), מתערוכות הרכב החשובות בעולם, "מכוניות אוטונומיות אכן יחוללו שינוי גדול באופן השימוש ברכב, אבל כרגע הן עדיין בשלב ניסיונ. יש המון בעיות בפיתוח. צריך לשנות את דעתם של אנשים: הם עוד לא מוכנים לשבת במכונית ולא לעשות שום דבר" (הרחבה בכלכליסט)
מאי 2018: רכב אוטונומי של פורד מצוייד במערכת של מובילאיי (שנרכשה על ידי אינטל) בנסיעת מבחן בארץ – ירושלים (וידאו כלכליסט)
מארס 2018: הולכת רכב נהרגה מפגיעה של מכונית אוטונומית אלין הרצברג בת ה-49 חצתה את הכביש שלא במעבר חציה, ורכב ניסוי של חברת אובר שפעל במצב אוטונומי (אך ישב בו מפעיל אחראי מאחורי ההגה) פגע בה באופן קשה. הרצברג הועברה לבית חולים מקומי ושם מתה מפצעיה, כך לפי דיווח רשמי של משטרת טמפי. להרחבה ב-YNET
פברואר 2018: ראט ברידג'ס, מחבר הספר "מהפכת הרכב האוטונומי: קנו ניידות, לא מתכת" (Driverless Car Revolution: Buy Mobility, Not Metal), שיצא ב–2015. הספר בוחן לעומק את ההשלכות הכלכליות, הסביבתיות והחברתיות של תעשיית הרכב האוטונומי, ומגיע למסקנה שהעתיד של התעשייה טמון בשירותי הסעות מדלת לדלת במכוניות אוטונומיות חשמליות. אלה ישבשו לחלוטין את תעשיית הרכב ואת תעשיות הנפט ויחוללו שינויים מרחיקי לכת בחיי היום־יום של ההמונים.
בשלוש השנים שחלפו מאז פרסום הספר התברר שהרכבים האוטונומיים צפויים להיות המהפכה הטכנולוגית הבאה. בסקר בקרב 800 מנהלים בתעשיית הרכב.רק 12% השיבו לפני שלוש שנים כי הם צופים מהפכה בתחום בחמש השנים הקרובות. שנה לאחר מכן שיעור המשיבים בחיוב זינק ל–82%. "כשפירסמתי את הספר לפני שלוש שנים, תעשיית הרכב המסורתית עוד לא פעלה בנחישות בתחום הרכבים האוטונומיים" , אומר ברידג'ס, "כיום, נראה שהמהפכה הזאת תתרחש הרבה יותר מהר ממה שאנשים חשבו לפני כמה שנים. עד 2025 יחליפו כלי הרכב האוטונומיים בין שבעה לעשרה מכל כלי רכב רגיל חדש שיימכר, והם ישמשו מוניות — יסיעו ויורידו אנשים ממקום למקום. מנקודת מבט עסקית, זאת טכנולוגיה משבשת, שיוצרת ליצרניות הרכב המסורתיות אתגר גדול". לכתבה המלאה
אוקטובר 2017: אינטל ומובילאיי חשפו מודל מתמטי שמבטיח: רכב אוטונומי לא יגרום לתאונות – פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי ובכיר בענקית הטכנולוגיה, חשף מודל שמגדיר "גבולות גזרה בטיחותיים" למכונית העצמונית – מה שלטענת החברה יבטיח שאם תתרחש תאונה, היא לא תהיה באשמת הרכב שלה – לכתבה המלאה
ספטמבר 2017: כריס אורנסון, לשעבר סמנכ"ל הטכנולוגיה האחראי על רכב אוטונומי במעבדות הפיתוח של גוגל, וכיום בעלים ומנכ"ל של חברה משלו בתחום הרכבים האוטונומיים, סבור שעד שתגיע המכונית האוטונומית המושלמת יעברו עשרות שנים, ובדרך אנחנו נעבור תקופה של "זינוק פראי בתאונות הדרכים", וזה בגלל שהרכבים יהיו אוטונומיים בצורה חלקית והאנשים יסתמכו עליהם יתר על המידה. להערכת אורנסון, יהיה צורך ב-30 שנה עד שכלי רכב יהיו עצמוניים (עצמאיים לחלוטין/ אוטונומיים לחלוטין) ועד אז יהיה שלב ביניים כמו הרכב האוטונומי למחצה של טסלה, וזה לטענתו יביא לאסון – "בני אדם יתחילו לנהוג בדגמי מכוניות שעדיין לא מסוגלים לבצע את כל מה שהם מתיימרים לבצע. אבל, בני האדם יתרגלו לכך שהרכב פועל עצמונית, וזה יביא לעלייה ניכרת מאוד בתאונות הדרכים". להרחבה בכלכליסט.
יוני 2017 – הרכבים האוטונומיים יצילו 585 אלף בני אדם במשך 10 שנים! – כך עולה ממחקרים שנעשו בתחום ומוכיחים את הכדאיות בשימוש רכבים אוטונומיים. ממחקר חדש של אינטל וחברת המחקר – Strategy Analytics נמצא כי שוק כלכלת הנוסעים (Passenger Economy), שמבטא את הנסיעות המשותפות, וצפוי להתפתח במקביל למעבר לכלי רכב אוטונומיים, צפוי לגדול מ-800 מיליארד דולר ב-2035 ל-7 טריליון דולר עד 2050. על פי המחקר כל הרכב האוטונומיים יחסכו 250 מיליון שעות מדי שנה שהוקדשו בעבר לנסיעה לעבודה בערים העמוסות בעולם – זה חיסכון אדיר בזמן וניתן יהיה לנצל אותו לתפוקות שונות.
יוני 2017 – בשנה שעברה (2016) נמכרו 11 מיליון מכוניות סמי אוטונומיות המונעות התנגשות, וזאת רק תחילת הדרך – חברת הייעוץ גרטנר סבורה כי בשנת 2020 יימכרו שמונים ושישה מיליון כלי רכב. נתון מדהים, אך מה שברור שהרכבים האלו הם העתיד. זה עדיין לא בטוח, יש עוד בעיות ותקלות להתגבר עליהם, לרבות בעיות מוסר – על מי הרכב ייגן על הנהג, על ההולך רגל, על הנוהג במכונית ממול? ובכלל – יש ששאלות אתיות ומשפטיות סבוכות, ובכל זאת – זה עתיד. והעתיד הזה גורם ליצרני החלפים בעולם להתכוונן לשוק הזה. על פי המחקר – האתגר בייצור מכונית אוטונומית הוא גדול ולכן יש יותר ויותר שותפויות שנרקמות בין יצרני הרכב ויצרני חלפי הרכבים. במקביל חברות גדולות רוכשות טכנולוגיות וחברות בתחום כדי להיכנס לתחום – כך גם היה עם רכישת מובילאיי הישראלית על ידי אינטל.
יוני 2017 – מנכ"ל פורסייט חיים סיבוני מציג את החברה הקטנה שמפתחת מערכות לרכבים אוטונומיים. החברה נסחרת בבורסה בת"א ועל רקע הרכישה של מובילאיי היא נסקה לשווי של מעל 600 מיליון שקל. סיבוני טוען בראיון לגלובס, שהשוק לא מבין את הטכנולוגיה של החברה – "יש הרבה מערכות אוטונומיות לרכב שנכשלו במעבר מסביבה ידידותית כמו משרד למשל, החוצה לסביבה אגרסיבית וקשה יותר. המערכת שלנו פותחה מראש לעבודה בסביבה חיצונית הכי קשוחה ואגרסיבית, ורק לאחר שהופעלה על רכב אוטונומי צה"לי, לקחנו אותה לסביבה האזרחית.בשלב מסוים התקציב של צה"ל קוצץ, ואז הלכנו לכיוון של פיתוח המוח של המערכת בסיוע המדען הראשי, לאחר שהבנו שיש צורך ומחסור בשוק הרכב העולמי במערכות תלת מימד (סטריאו)שפועלות עם שתי מצלמות או יותר, כמו זו שלנו. זה בניגוד למערכות אחרות שהן מונו, כלומר פועלות עם מצלמה אחת".
אפריל 2017 – אפל נכנסת באופן רשמי לשוק הרכב האוטונומי. אפל דיווחה כי קיבלה אישור להתחיל בניסויים על מכוניות אוטונומיות בקליפורניה. השאלה למה בדיוק חותרת אפל, ונראה שהיא מתכוונת להפוך ליצרנית רכבים אוטונומיים לשוק ההמוני – כך לפחות מעריכים אנלסיטים רבים, אם כי, בינתיים הפעילות הזו על אש נמוכה. נזכיר כי גוגל כבר עמוק בפיתוח רכבים אוטונומיים. כך או אחרת, האישור שקיבלה אפל, מאפשר לחברה לבצע נסיעות מבחן בשלושה רכבים עם שישה נהגים. כל הרכבים הם מכוניות לקסוס RX450h משנת 2015.
אפל מעולם לא אישרה שהיא מעוניינת לייצר מכונית חשמלית, אבל היא גייסה בשנה האחרונה עשרות מהנדסי רכב, והאישור לניסוי ברכב אוטונומי חושף כנראה את כוונותייה בשוק הרכב.
מרץ 2017 – מובילאיי החברה המובילה בתחום המערכות לרכבים אוטונומיים, נמכרת לאינטל ב-15.3 מיליארד דולר (פרמיה של מעל 30% על מחיר השוק).
מרץ 2017 – באידו הסינית, שנקראת גם – גוגל הסינית , היא אחת החברות המתקדמות בתחום המכונית האוטונומית. היא מתחרה בגוגל ובאובר ובנוספות (לרבות חברות הרכב) , כאשר מטרתה של באידו היא לפתח מכונית אוטונומית לייצור המוני כבר ב-2021 – להרחבה בגלובס
1.07.2016 – הרגו ראשון בנהיגה אוטונומית – נהג ברכב של טסלה (המתמחה בפיתוח של רכבים חשמליים ואוטונומיים) נהרג כאשר רכבו דהר לעבר משאית. מבדיקה עולה שמערכות הבלימה האוטונומיות לא עבדו בגלל סינוור. בטסלה אמרו שזו תאונה קטלנית ראשונה אחרי נסיעה מצטברת של 210 מיליון קילומטרים, ועדיין החברה מורה לנהגים לא לנהוג באופן אוטונומי לחלוטין ולשים ידיים על ההגה. המערכות כיום הן מערכות תומכות נהיגה אוטונומית, ולא מאפשרות לחלוטין נהיגה כזו – להרחבה ב-YNET
30.06.2016 – מובילאיי הישראלית שמובילה את תחום המערכות האוטונומיות לרכב מדווחת על שיתוף פעולה עם אינטל כדי לייצר את המוכנית האוטונומית של חברת הרכב – BMW. להערכת החברות הרכב יושק בשנת 2020 – להרחבה בגלובס
20.07.2016 – אלון מאסק מטסלה מציג את החלום שלו – הרכב האוטונומי של טסלה כבר יוצא משלב הבטא, אבל יש גם מכשולים – לאחרונה, נהרג נהג ברכב של טסלה שהיה במצב של נהיגה אוטונומית, בעקבות תאונה קטלנית. אז נכון, שזו תאונה ראשונה אחרי שעות נסיעה רבות מאוד, ונכון שטסלה מדגישה שמדובר במערכות אוטונומיות לא מוחלטות, אלא בשלב ניסוי (בטא) וצריך עדיין את הפיקוח האנושי, ונכון שאלון מאסק, מנכ"ל טסלה הכריזמטי, מדגיש כי כיום המערכות האוטונומיות בטוחות פי 2 מהנהיגה והמערכות הלא אוטונומיות, ובכל זאת מדובר במכה לפיתוח הרכב האוטונומי. המצדדים מסבירים שנהג אוטומטי הו כמו טייס אוטומטי, וזה בטוח יותר מאשר הניגה עצמאית, ובטסלה עצמה מצהירים שכאשר המערכת תהיה בטוחה פי 10 מהממוצע האמריקאי, אז הם יסירו את תווית הבטא (שלב הניסוי) – להרחבה בגיקטיים
רכב היברידי – מה זה? והאם כדאי?
אחזקת רכב – כל מה שצריך לדעת ומחשבון
האם קיימת בועה במחייר הדירות? אם שואלים את צבי סטפק, יו"ר מיטב-דש – התשוב ההיא כן!
צבי סטפק יו"ר מיטב-דש התבטא בכנס של פירמת רואי החשבון EY בתחום הנדל"ן ואמר – "יש מעין מיתוס של המשקיעים שמחירי הדירות לא יכולים לרדת, אלא הם רק עולים. זה לא נכון. מחירי הדירות בשנות ה90 ירדו יראלית ב25%. בועה בסוף מתפוצצת, ומחירי הדירות מבטאים בועה. יש הטוענים שזה ביקוש אמיתי אבל לדעתי הוא לא לגמרי אמיתי, הוא מאולץ. אם פעם הורים עזרו לזוג צעיר לקנות דירה, היום רואים הורים שקונים דירה לבת 16 .יש אלמנט ספקולטיבי של הקדמת רכישות מפחד שהמחירים יעלו".
אבל, סטפק אולי אומר זאת כי זה מה שקורה בסביבה שלו, סטפק צריך להביט קצת רחוק יותר, ולראות שלהורים אין כבר כסף – הם מממנים את הצעירים, וכסף לדירות בטח שלא נשאר להם (לרובם). נכון, יש שכבה (אפילו גדולה) של אוכלוסייה אמידה מאוד שיש לה ממון ונכסים ובשבילה לקנות דירה לבת 16 זה אפשרי וסביר, אבל זה בהחלט לא מייצג.
רכישת הדירות לא נעשית לרוב ממניעים של השקעה, זה כן ביקוש אמיתי – אנשים צריכים לגור איפשהו. סטפק המשיך ואמר – "יש דמיון רב בין בועות בשווקים הפיננסיים לבועות בשווקים הריאליים. עצם זה שהנדל"ן הפך להיות שיחת הסלון ולא הבורסה, זה סימן זיהוי. אני חושב שיש גם ביטחון של קבלנים שהמחירים ימשיכו לעלות, כולם אופטימיים. גם בקרב המשקיעים יש מיתוס שמחירי הדירות יכולים רק לעלות. מחירי הדירות בשנות ה90 כאמור ירדו. קניית דירה היא לטווח ארוך ומי שקנה דירה ייתקע איתה. באיזשהו שלב לא תהיה לו יכולת להשכיר אותה. המחירים יכולים לרדת למרות הריבית הנמוכה ואני מקווה שהירידה לא תגיע בעקבות מיתון ואבטלה.
לדבריו של סטפק היתה התנגדות רבה – "שיחת סלון היא בעיה, לא בועה", אמר שאול לוטן, מנכ"ל קבוצת לוינשטיין. "אנחנו לא במצב של בועה במחירי הדירות. ודאי שאין אינטרס שמחירי הדירות יפלו. רצוי שהמחירים לא יעלו ויתייצבו ואז כולם ייצאו נשכרים. אסור שהם יעלו משמעותית ואסור שהם ירדו משמעותית".
גם אורן הוד, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים סבור שרמת המחירים היא לא בועתית, אבל צריך לזכור שהדוברים האלו מדברים מפוזיציה, ברור שהם לא רוצים שמחירי הדירות יירדו, ברור שהם רוצים שהפעילות תימשך ותשבור שיאים, הם הרי מוכרים לכם את הדירות. הוד אמר "אין מחלוקת שיציבות זה הדבר הכי חשוב בשוק הדירות למגורים. אנחנו חייבים להפריד בין משאלות הלב שלנו בתור אזרחים ומשקיעים לבין הנתונים היבשים. אנחנו נמצאים במצב שכמות הביקושים לדירות מיד שנייה הולכת וגדלה".
סטפק המשיך ואמר שאכן יציבות חשובה, אבל יציבות רגולטורית, ויציבות מחירים היא כבר עניין של ביקוש והיצע – ""מה שיקרה באיזשהו שלב בהמשך הוא שהמחירים קודם כל יתייצבו, ואם זה יימשך חצי שנה לפחות, אז ורק אז יתחיל תהליך של ירידה איטית, אבל לאף אחד אין שליטה על זה, אף אחד לא יוכל לשלוט או לחמם את המחירים. ברגע שהציבור יפסיק להאמין שהמחירים יכולים רק לעלות, ייתכן מאוד שהירידה הקלה תהפוך לירידה משמעותית, כי יש פה מרכיב פסיכולוגי, היום אנשים באופוריה אחרי שנים של עליות, אבל הדברים האלה לא בשליטה. מחירי הדירות לא רק עולים, וההיסטוריה מוכיחה זאת".
אס.אר. אקורד שבבעלות עדי צים נמצאת במלכוד – בעל הבית שלה נמצא בחקירה שייתכן וקשורה גם לתחום פעילותה (אשראי וניכיון צ'קים) כאשר החשדות נגדו הם מרמה של רשויות המס, ביטוח לאומי ומשרד הכלכלה. אלא שבינתיים היא מתקשה לתפקד
פעילות אס.אר אקורד מתמקדת בשוק האשראי החוץ בנקאי באמצעות מסחר בממסרים דחויים, מסחר בממסרים דחויים של צדדי ג' ו/או ממסרים עצמאיים. מסחר בממסר דחוי (שיקים דחויים) הינו עסקת המרה בה החברה ממירה ממסרים דחויים, ובתמורה מקבלים הלקוחות את ערכם הכספי של הממסרים הדחויים אותם הם מסבים לחברה, בניכוי עמלה הנקבעת בין החברה ובין הלקוח עבור יתרת התקופה עד למועד הפירעון המקורי.
פעילותה של החברה, מסבירה החברה בהודע לבורסה – "תלויה ביכולתה לגייס מקורות מימון בתנאי מימון נוחים כך יתאפשר לה לספק שירותים ללקוחותיה. כפי שצוין בדיווחי החברה בעקבות מעצרו של בעל השליטה בחברה מר עדי צים והחקירה שנפתחה, הוקפאו חשבונות בנק של החברה בהם מופקדים שיקים דחויים בסכום מצטבר של כ-227 מיליון שקל, המופקדים כולם בחשבונות מוקפאים, ויתרת ההלוואות בפועל עומדת על כ-105 מיליון שקל. הקפאה כאמור עלולה לגרום לקריסה כלכלית ובלתי הפיכה של החברה. לפיכך, פנתה החברה בבקשה דחופה לבית המשפט לשחרור חשבונות הבנקים. ביום חמישי האחרון.
"בית המשפט קבע כי צווי ההקפאה לחשבונות הבנק של החברה יבוטלו וכן יוחזרו לחברה כל השיקים שנתפסו על ידי המשטרה, כפוף להפקדת סך של 15 מיליון שקל בקופת בית המשפט.
"במסגרת הנימוקים להחלטה ציין בית המשפט, בין היתר, כי: 'החברה הינה תאגיד לגיטימי ומאושר, אשר הלקוחות נשוא החשדות היוו רק חלק ממכלול לקוחותיו (שני לקוחות מתוך 500)'. החברה פועלת על מנת ולמלא אחר החלטת בית המשפט כאמור. יחד עם זאת, יצוין כי נמסר לחברה מן הבנקים עימה היא עובדת כי בשלב זה הם בוחנים את החלטת בית המשפט כאמור ולאור זאת החברה אינה יכולה בשלב זה להעריך את אופן המשך פעילותה אל מול הבנקים בהתייחס להקפאת החשבונות אף אם החברה תפקיד הסך האמור בקופת בית המשפט. בנוסף, יצוין כי החברה, באמצעות הדירקטוריון, ההנהלה ועובדיה ממשיכים בפעילות החברה למזעור הנזקים, ובכלל זה בגבייה של הכספים המגיעים לה".
בינתיים הוארך מעצרו של עדי צים, כשלפני מס' ימים גם נחקר מנכ"ל חברת אס.אר אקורד, אודי ניר. החשדות הן שהחברה היתה זרוע של הלבנת הון בסך עשרות מיליוני שקלים.
בקירה שנפתחה לפני כשבוע במסגרת נעצרו ונחקרו 19 מעורבים. החקירה מסועפת וכוללת מס' חברות כשהמוקד הוא חברות כח אדם קטנות שביצעו הונאת מס וביטוח לאומי בהיקף של כ200 מיליון שקלים, כאשר הכספים הולבנו בחברת אס.אר אקורד, של עדי צים. במסגרת החקירה, נערך חיפוש במשרדי החברה ברמלה והוקפאו חשבונות הבנק שלה.
חיסכון פנסיוני לפי קבוצת גיל – מה זה? למה לגיל החוסך יש השפעה על סגנון החיסכון? והאם החיסכון שלי מתאים לגיל שלי?
חיסכון מפנסיוני מתחיל ברגע שאתם מתחילים לעבוד – אתם והמעביד שלכם, מפרישים שיעור מסוים מהשכר לפנסיה, והסכום אמור להניב תשואה ולגדול, ובבוא היום יש אתכם בתקופת הפנסיה. בפועל, לרבים אין פנסיה מספקת, בגלל שלא הפרישו מגיל צעיר, בגלל שלא הפרישו מספיק, בגלל שתוחלת החיים עולה, ובמקביל הסכום שהופרש אמור להספיק לתקופה ארוכה יותר (משמע, סכום חודשי/ קצבה חודשית נמוכה יותר), ובגלל שהחיסכון הפנסיוני לא מניב תשואה נאה בשנים האחרונות.
התשואה על החיסכון הפנסיוני תלויה בסיכון. זה הכלל הראשון בהשקעות – סיכון הולך יחד עם סיכון. ככל שאתם לוקחים סיכון גדול יותר, כך הסיכוי לתשואה גדל וזה עובד כאשר מסתכלים היסטורית לטווח של שנים רבות. מי שהשקיע במניות על פני זמן ממשוך קיבל תשואה עודפת (גבוה יותר) מתשואת אגרות החוב שנחשבים מכשיר סולידי יותר (מסוכן פחות). המשקיעים במניות קיבלו פיצוי על הסיכון שלהם דך תשואה גבוה יותר. אך חשוב להבהיר – זה לא נכון לשנה אחת, וגם לא לשנתיים. במדגמים קטנים, הסיכון עלול להיות חרב פיפיות ולייצר תשואה שלילית משמעותית. אך לאורך זמן זה עובד. ויש לזה משמעות גדולה על החיסכון הפנסיוני.
חוסך לפנסיה בגיל צעיר יכול וצריך לקחת סיכונים. יש לו הרבה שנות חיסכון אז גם אם בדרך יהיו נפילות (וזה יקרה – מעצם טבעו שוק ההון הוא רכבת הרים) הרי שבסה"כ צפוי שהסיכון ישתלם, והתיק ייצר תשואה עודפת על פני מכשירים פחות מסוכנים. מנגד, אדם שנמצא רגע לפני כניסה לפנסיה, לא יכול לקחת סיכונים כאלו – תחשבו מה היה קורה אם הוא היה לוקח סיכון בשנת 2007 ויוצא לפנסיה בשנת 2009 – בשנת 2008 השווקים התמוטטו, וזה היה מכווץ לו את הפנסיה. לו – אין הזדמנות נוספות, הוא כבר לא יכול לקחת סיכון גדול.
ולכן, בגילאים מתקדמים יותר, החוסכים צריכים להיות יותר סולידיים. התורה הזו היא המודל הצ'יליאני, על רגל אחת, שבצורה כזו או אחרת, נכנס לתחום החיסכון הפנסיוני המקומי.
החל משנת 2016 מי שמצטרף לקרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים, ישויך אוטומטית למסלול חיסכון שתמהיל ההשקעות שלו מותאם לגילו. עד אז, חוסכים חדשים הוגדרו אוטומטית תחת למסלול ברירת המחדל שהוא (ברוב המקרים) מסלול השקעה כללי (סוג של תמהיל עם סיכון סביר). אלא שעל רקע דרישה של הפיקוח על הביטוח ושוק ההון, הגופים המוסדיים עשו התאמה בין הגיל של החוסכים לבין תיק ההשקעה שלהם
שלושה מסלולים של פנסיה לפי קבוצת גיל
במסגרת המודל החדש – המודל לפי גיל, יהיו שלושה מסלולי השקעה שונים, כאשר כל אחד יותאם מבחינת הסיכון לקבוצת גיל אחרת – המסלול הראשון הוא לקבוצת גילאי 50 ומטה (יותר סיכון), המסלול השני מותאם עבור גילאי 50-60 ( סיכון בינוני) והשלישי – מסלול לגילאי 60+ (ללא סיכון)
התקנה של המפקח על הביטוח חלה על חוסכים חדשים (מצטרפים חדשים לקופות גמל, קרנות פנסיה וביטוח מנהלים), אלא אם הם בחרו במסלול ספציפי. כלומר אם יבוא אדם צעיר ויבקש מסלול עם רמת סיכון נמוכה מאוד, כמובן שיתאפשר לו, וההיפך – אם יגיע אדם מבוגר ויבקש, רמת סיכון גבוה, אז יותאם לו מכשיר (קופת גמל, קרן פנסיה) עם רמת סיכון גבוה יותר מקבוצת גילו.
בחסכונות הפנסיונים של חוסכים קיימים לא ייערך שינוי. אם החוסך רוצה לשנות את תמהיל ההשקעה והסיכון הוא צריך לפנות לגוף המוסדי ולבקש זאת. אפשר אגב (ברוב המקרים) לעשות שינויים תכופים בסגנון ההשקעה (כלומר לעבוד בין הקופות או בין הקרנות), בהתאם למצב השוק, או בהתאם לטעמים של החוסך.
לצד המסלולים של המודל לפי גיל, יפתחו עד עשרה מסלולים מתמחים נוספים – מתמחה במניות, מתמחה באג"ח קונצרני, מתמחה באגרות חוב ממשלתיות ועוד. במסלול מתמחה לפחות 75% מהנכסים מושקעים באפיק השקעה המוגדר, והחוסכים יוכלו להיות במסלול כזה רק אם הם יבקשו את המסלול הספציפי.