המענקים יחולקו בין 41 פרויקטים בתחומי האנרגיה מדעי האדמה והים – של חוקרים וחוקרות מ-12 מוסדות אקדמיים

יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה מפרסמת את רשימת 41 הפרויקטים שזכו לתמיכת המשרד בהיקף של כ-19 מיליוני שקלים, למטרות מחקר ופיתוח בתחומי האנרגיה ומדעי האדמה והים. מדובר בפרויקטים של חוקרים וחוקרות מ-12 מוסדות אקדמאיים ברחבי הארץ. ההסכמים בין המוסדות למשרד האנרגיה נחתמים בימים אלו ויוצאים לביצוע, כאשר אורכם של הפרויקטים נע בין שנה לשלוש שנים.

בין הפרויקטים הזוכים בתחום של אנרגיות מתחדשות ניתן למצוא מחקר חדשני של פרופ' כרמל רוטשילד מהטכניון, בו יפותח מנוע קטן להמרת אנרגית חום לחשמל. המנוע החדשני הינו בעל 80% מהיעילות של מנוע אידאלי ומעלה את היעילות של מנועים הקיימים היום בשוק בכ-50%. המחקר זכה למענק של כ-640 אלף שקל.

פרויקט פיתוח נוסף שזכה לתמיכה מהמשרד הוא הפרויקט בהובלתו של דר' בריאן רוזן מאוניברסיטת תל אביב, שבו יפותח תהליך להפקת מימן מגז טבעי בתהליך חדשני ללא פליטות של פחמן דו חמצני. שריפת מימן איננה משחררת גזי חממה או מזהמים, אולם בתהליך ייצור המימן מגז טבעי המקובל היום, נפלטות כמויות גדולות של פחמן דו חמצני. תוצר הלוואי היחיד של התהליך החדש שמוצע על ידי דר' בריאן הוא פחמן מוצק, אשר יכול לשמש כחומר גלם במגוון רחב של חומרים המכילים פחמן, כגון אלקטרודות בסוללות, בטון או גומי. הפרויקט החדשני זכה מהמשרד למענק של כ-620 אלף ₪. מחקרים רבים נוספים עוסקים בתחום אגירת אנרגיה, סוללות, תאי דלק, המרת אור השמש לחשמל, ועוד.

את רשימת הזוכים המלאה, ניתן לראות באתר משרד האנרגיה.

סבב נוסף של תמיכת משרד האנרגיה בקידום מחקרי האנרגיה בישראל במוסדות המחקר, צפוי לצאת לדרך כבר בשבועת הקרובים. במסגרתו, תעניק יחידת המדען הראשי במשרד כ-20 מיליון שקל לחוקרים וחוקרות פורצי דרך בתחומי האנרגיה.

דוקטור גדעון פרידמן, המדען הראשי בפועל במשרד האנרגיה: "חיזוק ההון האנושי בתחומי המדע הקשורים באנרגיה – מסטודנטים ועד חוקרים מוכשרים, מביא לכך שידע רב נצבר. גם אם מחקר מסוים לא מצליח, הידע כבר ימצא את מקומו בסטארט-אפ אחר. התמיכה מאפשרת לקדם נושאים שהמשרד רואה בהם חשיבות: החל במחקרים בכימיה ובפיזיקה, דרך הנדסה וחקלאות טכנולוגית, ועד לתחומי הכלכלה והחברה".

משרד האנרגיה יעניק כ-7 מיליון שקלים למימון פרויקטים לחיסכון בחשמל

PLECO, רובוט נייד ואוטונומי

מדובר במערכות לאיתור, חיבור, נשיאה ופריקה של רובוטים, המשמשים בין השאר לניקוי ותחזוקה של פאנלים סולאריים, באמצעות כלי רכב אוטונומיים או רחפניים, ללא שימוש בכוח אדם יקר

חברת האנרגיה הירוקה, בליידריינג'ר, המפתחת מערכות רובוטיות ניידות, מנוהלות בענן, לניקוי וניטור פאנלים סולאריים ופועלת לכדי ניצול מירבי של הפקת החשמל על ידי ניקוי הפאנלים ושימוש מיטבי באנרגית השמש מודיעה היום כי קיבלה אישור לפטנט ביפן, המגן על מערכות ושיטות טכנולוגיות בתחום האינטראקציה האוטונומית בין רובוטים אותם פיתחה ומפעילה החברה.

מדובר במערכות המאפשרות איתור, חיבור, נשיאה, ופריקה של רובוטים, המשמשים בין השאר לניקוי ותחזוקה של פאנלים סולאריים, על ידי כלי רכב אוטונומיים או רחפניים. כלים אוטונומיים אלו יכולים לקחת את רובוטי הניקוי והתחזוקה בין פאנלים סולאריים, או בין הפאנלים לתחנת בסיס, ללא שימוש בכוח אדם יקר. בנוסף, הפטנט מכסה גם שימושים עתידיים בתחומים אחרים של אנרגיה ירוקה, ניקיון, כולל בשדות קרקעיים גדולים ויישומים רבים נוספים.

בליידריינג׳ר פיתחה 3 קווי מוצר שישמרו על ניקיון הפאנלים הסולאריים ויאפשרו ייצור חשמל בצורה מיטבית:

• רובוט ה-PLECO, רובוט נייד ואוטונומי, המונע על ידי סוללה נטענת ופועל ללא מים בגגות ומתקנים מסחריים. מעבר ליכולות הניקוי, לרובוט שפיתחה מערכת איסוף וניהול נתונים ויכולות ניטור וזיהוי תקלות ולכלוך. הנתונים שהם מפיקים בשילוב עם נתוני המיקום של הרובוט, יאפשרו מיפוי דינאמי איכותי של רמת הניקיון, תקלות בפאנלים, לכלוך קשה להסרה ועוד. רכיבים אלו חלקם מצויים בשלבי מחקר ופיתוח והצלחתם תביא להשפעה כלכלית עצומה על בעלי המתקנים הסולאריים.
• מערכת המכונה 3P , לניהול וניטור של צוות רובוטים באתר בודד, כולל ניטור מצב המשימה של כל רובוט,

המלצה לחלוקת משימות בין רובוטים שונים, דיווח על מצב סוללה ועוד. מערכת ה-3P מיועדת לייעל ולטייב את השימוש במספר רובוטים במקביל באתר של פאנלים סולאריים. מערכת3P  מצויה, בשלבי פיתוח מתקדם.

• רובוט ה-PLOVER, ה PLOVER הנו רובוט רחפן המיועד לשוק מערכות העקיבה ובמתקנים בהם הגישה לפאנלים קשה. הוא ניתן גם להטסה ע"י מפעיל וגם ככלי אוטונומי, יש לו יכולת נחיתה רכה במיוחד והוא מבצע ניקוי אוטונומי של שורות פאנלים. ה-PLOVER מיועד גם לשימוש במתקנים בהם מותקנים פאנלים סולאריים אשר הגישה אליהם קשה, כמו גגות ללא מדרגות גישה. הרובוטים האלה, שנמצאים בשלבי מחקר ופיתוח, יהיו מסוגלים לנחות בזהירות על גבי שורות פאנלים סולאריים, להתחיל את תהליך הניקיון, ובסיומו לחזור בחזרה אל עמדת השיגור שלהם.

אסף פרידלר, מנכ״ל החברה, מסר כי "אנחנו שמחים ומלאי גאווה על כך שהפטנט אושר גם ביפן, בטח כשמדובר על מעצמה נחשבת בתחום הרובוטיקה האוטונומית. הפטנט מהווה אבן בסיס בתוכנית העבודה של החברה, הכוללת פיתוח רובוטים ורחפנים אשר מאפשרים העברה אוטונומית של רובוטים לניקיון בין שורות פאנלים. פיתוחים אלו צפויים לאפשר לחברה בעתיד לספק פתרונות גם עבור מתקנים סולאריים גדולים מסוגים שונים, וכאלה מבוססי התקנות קרקע. מאחר ולפטנט יישומים מעבר לתחום הפעילות הישיר של החברה, אנו צופים כי הוא יעניין גם חברות, ארגונים ותעשיות בתחומים אחרים".

איך רושמים פטנט, כמה עולה וכמה אפשר לקבל על הפרה – המדריך המלא

לא רק וירוס מאיים על ענקיות הטכנולוגיה, גם פטנטים

מעודכן ל-06/2021

מדובר בעלייה של 40% לעומת מאי 2020  ■ מדוח האוצר עולה כי ב-5 החודשים הראשונים של 2021 חלה עלייה של 15%  בהיקף ההכנסות ממסים לעומת תקופת הטרום-קורונה

משרד האוצר מפרסם היום את דוח ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממסים לחודש מאי 2021,ממנו עולה כי הכנסות המדינה ממסים בחודש זה הסתכמו ב-30.4 מיליארד שקל, עלייה של 40% בהשוואה למאי אשתקד.

על פי הדוח, הכנסות רשות המסים במאי 2021 הסתכמו ב-29.8 מיליארד שקל לעומת 22.2 מיליארד שקל בתקופה מקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, עלו הכנסות רשות המסים ב-41%. המסים הישירים עלו ב- 41% והעקיפים עלו בשיעור דומה של 40% לעומת מאי 2020. לעומת מאי 2019 עלו הכנסות ממסים ב- 9%.

• ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו במאי 2021 ב-16.0 מיליארד שקל לעומת 11.9 מיליארד שקל במאי 2020. בשיעורים אחידים, גדלה גביית המסים הישירים במאי 2021 ב-41% לעומת מאי 2020 וב- 8% לעומת מאי 2019.
• מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) – במאי 2021 הסתכמה הגבייה בסעיף זה ב- 6.4 מיליארד שקל לעומת 4.6 מיליארד שקל במאי 2020. בשיעורי מס אחידים, זוהי עלייה של 38%. הגבייה מעצמאים עלתה ב-28% בעוד שהגבייה מחברות עלתה ב- 43%. העליות הגבוהות מוסברות בתשלומי מקדמות נמוכים במאי 2020 בעקבות המשבר. בהשוואה למאי 2019 נרשמה עלייה של 10%.
• הגביה מניכויים (ניכויי מס הכנסה משכירים וניכויים במקור אחרים, כולל משוק ההון) הסתכמה במאי 2021 בכ- 10.1 מיליארד שקל, לעומת 8.2 מיליארד שקל במאי 2020, עליה של 21%. לעומת מאי 2019 מדובר בעלייה של 12%.
• שוק ההון – במאי 2021 נרשמה גבייה ברוטו של כ- 0.6 מיליארד שקל ,עלייה של 186% לעומת  מאי 2020. בגבייה מריבית נרשמה עלייה של 57%, ובגבייה מני"ע נרשמה עלייה של 470%.
• מיסוי מקרקעין – ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו במאי 2021 ב- 1.4 מיליארד שקל, לעומת 0.8  מיליארד שקל במאי 2020, עלייה של כ- 83%. בגבייה ממס שבח נרשמה עלייה של 85%. בגבייה ממס רכישה נרשמה עלייה בשיעור של 81%. העליות הגבוהות נבעו, כאמור, בחלקן מירידה בפעילות בעקבות ההסגר בחודשים מרץ – אפריל 2020. בהשוואה למאי 2019 העלייה מתונה יותר בשיעור של 26%. במצטבר בחודשים ינואר – מאי 2021 נרשמה עלייה מתונה יותר, של 30% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
• החזרים – במאי 2021 הסתכמו ההחזרים ממס הכנסה ומניכויים ב-1.4 מיליארד שקל, לעומת 2.0 מיליארד שקל במאי 2020 (כולל החזרים שהוקדמו מחודש מאי לחודש מרץ 2020 בשל הקורונה), עלייה של 32%. במצטבר מתחילת השנה ירדו ההחזרים ב-28% לעומת התקופה המקבילה 2020.

ההכנסות ממסים עקיפים בחודש מאי 2021 הסתכמו ב-13.8 מיליארד שקל לעומת 10.3 מיליארד שקל בתקופה מקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, עלו הכנסות ממסים עקיפים ב-40%. עם זאת, במצטבר בינואר – מאי 2021 עלו ההכנסות בשיעור של 20% לעומת ינואר-מאי 2020. בהשוואת נתוני מאי 2021 לעומת מאי 2019 נרשמה עלייה של 9%.

• מס ערך מוסף – סך ההכנסות נטו ממע"מ במאי 2021 הגיעו ל-10.3 מיליארד שקל, לעומת 7.6 מיליארד שקל במאי 2020. בשיעורי מס אחידים, זוהי עלייה של כ-49% לעומת מאי 2020 ושל 15% לעומת מאי 2019. במצטבר מתחילת השנה נרשמה עלייה של 20% לעומת ינואר – מאי 2020.
• מס קנייה ייבוא – ההכנסות ממס קנייה ייבוא הסתכמו במאי 2021 ב-1.8 מיליארד שקל.

בשיעורי מס אחידים, חלה עליה חדה של 60% לעומת מאי 2020. העלייה נובעת מיבוא נמוך של כלי רכב במאי 2020 בעקבות פינוי המחסנים בנמלים במרץ 2020 לצורך קליטת סחורות חיוניות במצב חרום. בחודשים ינואר-מאי 2021 נרשמה עליה של 36% לעומת התקופה המקבילה ב-2020. זאת כתוצאה מהקדמת היבוא בדצמבר 2019 וכתוצאה מהמשבר.

• בלו דלק – הכנסות מבלו הסתכמו במאי 2021 ב-1.5 מיליארד שקל, עלייה של 10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בהתחשב ברמת הכנסות הנמוכה אשתקד בגלל משבר הקורונה, זוהי עלייה מתונה שנבעה מהאירועים הביטחוניים בחודש מאי 2021. בחודשים ינואר-מאי 2021, הכוללים את חודש ינואר ששייך לסגר השלישי, עלו הכנסות מבלו בשיעור של ב- 8% לעומת התקופה המקבילה ב-2020.

הכנסות מאגרות משרדי הממשלה: מתחילת השנה הסתכמו ההכנסות מאגרות ב-2.8 מיליארד שקל.

עורכי הדוח מציינים כי בניתוח הכנסות לחודש מאי יש לקחת בחשבון את האירועים הבאים:

• בשנת 2021 אמורה להתחדש ההפרשה לקרן פיצויים בגובה של 25% מהכנסות ממס רכישה, בעוד שבשנת 2020 לא התבצעה הפרשה לקרן. סכום ההפרשה עומד על כ-0.2 מיליארד ש"ח בגין חודש מאי 2021 וכ-1.0 מיליארד שקל בגין החודשים ינואר-מאי 2021.
• בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל, בחודש מרץ 2020 הוטל על המשק סגר שנמשך גם בחודש אפריל. כתוצאה מכך נפגעו הכנסות ממסים בחודש מאי בצורה משמעותית.
•  החזרי מס הכנסה ומע"מ בהיקף של כ- 1.8 מיליארד שקל הוקדמו מחודשים אפריל – מאי 2020 לחודש מרץ 2020.
• תשלומי מע"מ של כ-0.8 מיליארד ש"ח מעוסקים קטנים בדיווח דו-חודשי נדחה מחודש מרץ לחודש מאי 2020.
• במרץ 2020 נרשם יבוא גבוה יחסית של כלי רכב עקב הנחיה לפינוי מחסני רישוי בנמלים לצורך קליטת סחורות חיוניות במצב חירום. כתוצאה מכך הוקדמו הכנסות מייבוא על חשבון החודשים הבאים. מוערך כי כ- 0.2 מיליארד שקל הוקדם על חשבון חודש מאי.

הכנסות המדינה ממסים במאי 2021 במונחים ריאליים עלו ב-40% לעומת הרמה הנמוכה של מאי 2020 בשל משבר הקורונה, וב-8% בהשוואה למאי 2019. הגביה ממסים ישירים עלתה ב- 41% והגביה ממסים עקיפים עלתה בשיעור דומה של 40% לעומת אשתקד, והגביה מאגרות עלתה ב-21%. בהשוואה למאי 2019 עלו הכנסות ממסים ישירים ב- 8%, ממסים העקיפים ב- 9%.

בחודשים ינואר-מאי 2021 הסתכמו ההכנסות ב-152.9 מיליארד שקל לעומת 124.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, עלו ההכנסות ממסים ב‑22%. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-,25% ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-20% וההכנסות מאגרות עלו בכ-13%.

בהשוואה לינואר – מאי 2019 שיעורי הגידול מתונים יותר של 21% בהכנסות ממסים ישירים ושל 8% בהכנסות ממסים עקיפים.

הממשלה פרסמה את נתוני הגירעון והכנסותיה ממסים לרבעון – אלו הנתונים

ריק פיטרס – צילום: יח"צ

לפי סקר שערכה החברה, 58% מארגוני ה-OT דיווחו על ניסיונות חדירה מסוג מתקפת פישינג: "מנהלי ה-OT לא היו מוכנים לשינויים שנדרשו עקב מגפת הקורונה"

סקר שערכה חברת פורטינט לשנת 2021 מראה כי מנהלי ה-OT ממשיכים לחוות אתגרים בתחום אבטחת הסייבר: בשנה האחרונה הוסיפה מגפת הקורונה לבעיות האבטחה עמן נאלצו להתמודד. התזמון של התכנסות רשתות ה-OT-IT ניכר כבר לפני המגפה, אך החדשנות שהונעה על ידה האיצה את הטרנספורמציה הדיגיטלית והגבירה את הקישוריות המורחבת. 

התשתית התפעולית (OT) מהווה את הבסיס הפיזי המאפשר את הפעילות השוטפת עבור מפעלים, ייצור אנרגיה והעברת חשמל, רשתות תחבורה ושירותים נוספים המיועדים לכלל האוכלוסייה. כדי להגביר את היעילות והרווחיות התפעולית, חברות רבות משלבות תשתית OT, ובכך מחברות בעקיפין מערכות פיקוח, שליטה ואיסוף נתונים (SCADA) עם רשתות IT, כדי לנהל נתונים על פני מסגרת עבודה שהייתה בעבר מבודדת (air-gapped). אך הגמישות והיעילות המשופרות הנגזרות מרשתות ה-OT-IT הדיגיטליות המחוברות מגיעות גם עם סיכוני אבטחת סייבר מוגברים.

כדי להבין מהם האיומים העומדים בפני הטכנולוגיה התפעולית וכיצד ניתן להתמודד איתם, ערכה פורטינט, מובילה עולמית בפתרונות אבטחת סייבר, סקר בקרב ארגונים הפועלים בתחום התעשיות הקריטיות, המעסיקים מעל ל-2,500 עובדים. בסקר השתתפו מנהלי תפעול בתעשיות הייצור, אנרגיה ושירותים, בריאות ותחבורה – ותוצאותיו מלמדות היכן סביבת ה-OT היא הפגיעה ביותר, עם אילו סוגי מתקפות סייבר מתמודדים הארגונים, מהן שיטות האבטחה המיושמות כיום ובאילו תחומים ניתן לשפר את הפרוטוקולים של אבטחת הסייבר.

ארגוני ה-OT ממשיכים לחוות אתגרים בתחום אבטחת הסייבר

בתקופת הקורונה, ארגונים רבים ניצבו בפני האתגר של הרחבת סביבת התפעול כדי להתאים את עצמם לעבודה מרחוק, מה שיצר את הצורך להעלות את תקציבי הטכנולוגיה שלהם, כדי לתמוך בפריסה מהירה של פתרונות. על מנת להפיק כל תועלת אפשרית מהאתגרים הרבים שהביאה עמה מגפת הקורונה, מנהלי OT רבים חיפשו אחר דרכים חדשות לייעל תהליכים ולהפחית את העלויות העתידיות. לאחרונה נרשמה התקדמות בנושא, אולם עדיין יש מקום לשיפור. מרבית ארגוני ה-OT לא משתמשים בניהול ואוטומציה מרכזיים, זאת בנוסף למשבר הקורונה, אשר החזיר את אסטרטגיית האבטחה שלהם כמה צעדים אחורה. ההתכנסות בין רשתות ה-OT-IT, נוף איומים מתקדם ובעיות הקשורות למגפה הקשו מאוד על מנהלי ה-OT להתמודד עם פושעי הסייבר ההרסניים.

מממצאי הסקר של פורטינט עולות כמה תובנות חשובות לגבי מצב אבטחת ה-OT הנוכחי בקרב ארגונים:

• ארגוני ה-OT המשיכו לחוות מתקפות על המערכות הקריטיות – מנהלים בארגוני ה-OT התמודדו עם האתגר למנוע מפושעי הסייבר לגשת למערכות ולשבש את העסקים הקריטיים שלהם. 9 מתוך 10 ארגונים חוו לפחות חדירה אחת בשנה האחרונה, כאשר מדובר בנתונים דומים מאוד לאלו שהתקבלו במחקר מהשנה שעברה. לפי ממצאי הסקר, 90% מהחדירות לארגונים היוו בעיה משמעותית אשר צריכה להדאיג את מנהלי ה-OT.
• מנהלי ה-OT לא היו מוכנים לשינויים הקשורים למגפת הקורונה – מנהלי ה-OT נדרשו להעלות במהירות את ההוצאות כדי לנהל את התהליכים הקשורים לקישוריות הדיגיטלית של נכסי רשתות ה-IT-OT, החיוניים לתמיכה בעבודה מהבית, מה שהשפיע על תקציבי האבטחה. לפי ממצאי הסקר,45% מהמשיבים העלו את התקציבים להשקעה בטכנולוגיות כדי לתמוך בעבודה מרחוק.

בנוסף לכך, צוותי ה-SOC (מרכז פעולות האבטחה) וה-NOC (מרכז פעולות הרשת) דרשו עוד חברי צוות וציוד ככל שהמגפה האיצה את הטרנספורמציה הדיגיטלית והגבירה את הצורך בקישוריות עבור גישה מאובטחת מרחוק. העובדים מהבית, יצרני התקני התשתית (בקרים, מערכות ניהול) ומטמיעי מערכות נפגעו עקב חוסר היכולת שלהם לנוע ממקום למקום, כאשר המגפה האיצה את הצורך בגישה מאובטחת מרחוק היות והצוות הטכני לא יכול היה להגיע פיזית למקום הנדרש כדי לבצע את העבודה.

• התמודדות עם תוכנות זדוניות ועלייה בשכיחות האיומים הפנימיים ופישינג – הסקר הראה צמיחה משמעותית במתקפות פישינג (Phishing), כאשר 58% מהמשיבים דיווחו על חדירה מסוג זה, בהשוואה ל-43% בשנה שעברה. העלייה בניסיונות פישינג נובעת ממתקפות המנצלות חולשות הקשורות לשינויים המהירים שבוצעו כדי לתמוך בעבודה מרחוק, אשר השפיעו בבירור על ארגוני ה-OT. כאשר העובדים בארגוני ה-OT ממשיכים לעבוד מרחוק, יש צורך להרחיב את גישת ה-zero-trust גם אל נקודות הקצה שלהם כדי להתמודד עם שטח התקיפה המתרחב.
• מנהלי ה-OT מתקשים עם הטמעת בקרות אבטחה – מנהלי ה-OT עוקבים ומדווחים על קשיים בהטמעת התקני אבטחת סייבר בקביעות כאשר העלות נמצאת נמוך יותר ברשימת העדיפויות מאשר הערכת סיכונים והשלכות על העסק. לפי ממצאי הסקר, נקודות תורפה (70%) וחדירות (62%) נותרו בקרות אבטחת הסייבר הנמצאות בעדיפות הגבוהה ביותר למעקב ודיווח, יחד עם תוצאות ניהול סיכונים מוחשיות (57%), אשר הפכו לשכיחות יותר השנה.

ריק פיטרס, מנהל אבטחת מידע לתחום טכנולוגיה תפעולית בפורטינט, מסר: "הדרישה ליכולת התאוששות מהירה המושגת על ידי הטמעת שיטות אבטחת הסייבר הטובות ביותר, זכתה לעניין גובר במהלך השנה האחרונה. יחד עם זאת, ממצאי הסקר השנתי של פורטינט מצביעים על כך כי מנהלי ה-OT ממשיכים להיאבק עם הנושא. לצד הקישוריות הדיגיטלית הגוברת לרשתות ה-OT וה-IT, רק 7% ממנהלי ה-OT אשר השתתפו בסקר דיווחו כי לא חוו חדירות כלל בשנה האחרונה. אם כך, אפשר להסיק כי ארגונים רבים מתמודדים עם אתגרים הקשורים לשיטות אבטחה והגנה על התשתית שלהם מפני איומי הסייבר המתוחכמים של ימינו.

"לכן, ארגוני ה-OT צריכים להמשיך לפעול כדי לבסס גישת zero-trust עבור המשתמשים המרוחקים ולהתמקד במודעות והדרכה לאבטחת סייבר כדי להגן על המערכות הקריטיות שלהם".

תמונה מאירוע הפתיחה – צילום: יח"צ

חברת התוכנה האמריקאית שחרתה על דגלה את ערך השוויון והגיוון פועלת לשם כך באופן שוטף: בין היתר סיילפורס מציעה מענק שנתי של 36,000 שקל לטיפולי פוריות או אימוץ – כהטבה לכל העובדים, ללא הבדלי מגדר ונטייה מינית 

בישראל ובעולם מציינים בתקופה זו את חודש הגאווה הבינלאומי, וכמו בכל שנה, נציגות הפורום הגאה של סיילספורס (OutForce) בישראל החליטה לקחת את החגיגות צעד קדימה עם מגוון רחב של פעילויות פנאי ייחודיות לעובדי החברה, לצד הפגנת תמיכה באירועים המרכזיים ברחבי הארץ ומעורבות משמעותית ברשתות החברתיות, אשר ייצבעו בצבעי הגאווה ויקדמו באופן שוטף פוסטים מעצימים המספרים את סיפורם של העובדים הגאים.

סיילפורס העולמית, חברת תוכנה אמריקאית העוסקת בשירותי מחשוב ענן, חרתה על דגלה מיום הקמתה את ערך השוויון והגיוון כערך מרכזי אשר מהווה עמוד תווך למדיניות החברה בתחומים השונים. החברה התחייבה לפעול במסירות למען סביבת עבודה המאפשרת לעובדיה להביא את עצמם לידי ביטוי כחלק מחברה סובלנית, שוויונית ומכילה. בין היתר ועל מנת לתמוך בזכותו של כל אדם להקים משפחה, סיילספורס מציעה מענק שנתי של 36,000 שקל לטיפולי פוריות או אימוץ כהטבה לכל העובדים, ללא הבדלי מגדר ונטייה מינית.

במסגרת המאמץ לקידום השוויון החברתי והמגדרי, הקימה סיילספורס את פורום אאוטפורס (OutForce) הגלובלי, הפועל למען קידום זכויות הקהילה הגאה וקידום שיח מגדרי שוויוני ומכבד. את הפורום בישראל מוביל עידן לירון-ליבנה, לצד ועדה המונה כ-17 עובדי ועובדות חברה. כחלק מהפעילות השוטפת, הפורום מעניק רישיונות בחינם לגופים ייעודיים בקהילה ומסייע בהטמעת מערכות החברה ללא עלות, וזאת במקביל ליוזמות התנדבות פרטניות ותרומות כספיות לארגונים ועמותות לאורך השנה. כמו כן, לאורך כל השנה מתקיימות הרצאות, סדנאות וחשיפה לסיפורים אישיים של עובדים ועובדות גאים, למען שמירה על שיח פתוח וחופשי.

בחודש הקרוב יציע הפורום לעובדי החברה מגוון הרצאות ואירועים בסימן גאווה, אשר כוללים שיח פתוח, משתף ומעודד בנושא. אירועי חודש הגאווה בחברה יתחילו באירוע פתיחה חגיגי בהופעתה של אריקה היסטרקיה מיס אמריקה, מלכת הדראג הישראלי אשר שינתה את פני תרבות הדראג המקומית בהפקות ענק שלא נראו כמותן וימשיכו ב"שעת סיפור גאה" עם האחת והיחידה, סוזי בום, שתספר את סיפורה האישי חוצה הגבולות.

בהמשך החודש, תתקיים הרצאה מרתקת במיוחד עבור חובבי קלאסיקות הילדות שבינינו "הטוב, הרע והממוגדר", מאת עומר מזרחי, מאייר ואנימיטור, אשר יסביר על ייצוגים מגדריים ולה"טבים תחת המותג האהוב דיסני ויתעמק בשאלות מוכרות כמו – מי יותר פמיניסטית מולאן או אלזה? האם טימון ופומבה הם למעשה ייצוג לקהילה הגאה? ועל איזו מלכת דראג מבוססת דמותה של אורסולה?

גאים בעיר: אירועי הגאווה 2021 בתל אביב-יפו יוצאים לדרך

מיכאל כרסנטי וגיא גולדיג – צילום: יח"צ

באירוע הייחודי שנערך בפארק העסקים החכם הוצעו מאות משרות זמינות בתחומים מתקדמים ■ המועמדים השתתפן בהדרכות מקצועיות, פגשו את בעלי החברות והמנהלים הבכירים ועברו ראיון ראשון בזמן אמת

מעל ל-3,000 איש השתתפו ביריד תעסוקה שנערך ביום ב' – 7.6.21 – ביוזמת החברה לפיתוח קיסריה, בבפארק העסקים החכם בעיר. באירוע שהתקיים במתחם האירועים היוקרתי 'טרה' לקחו חלק מעל ל-50 חברות, דיירות הפארק, שהציעו מאות משרות חמות בתחומי ההייטק, הביוטכנולוגיה, המכשור הרפואי, טכנולוגיית מים ואיכות הסביבה ועוד. בשיתוף פעולה של החברה לפיתוח קיסריה עם כלל הרשויות הסמוכות הגיעו לפארק העסקים המטרופוליני של קיסריה אוטובוסים מלאים במועמדים פוטנציאליים מיישובי הסביבה, וזרם המבקרים לא פסק.

עשרות החברות ובהן: סיסקו, רשת מקס, אלמה לייזרס, מדטרוניק, דלתא, ספקטרום דיינמיקס מדיקל, ארינטה ועוד רבות אחרות, הקימו דוכנים מיוחדים והציעו למשתתפי היריד מאות משרות בתחומי הנדסה, שיווק, כלכלה, ניהול פרויקטים, אדמיניסטרציה ועוד. במהלך היריד סיפקו נציגיהן מידע על אודות אפשרויות הקליטה וההשתלבות במשרות הפנויות המוצעות. בכירי החברות כה התרשמו מאיכות המועמדים – בהם גם עשרות קציני צה"ל משוחררים ששירתו בתפקידים בכירים – שבחלק מהחברות המשתתפות החליטו להוסיף משרות ותפקידים במהלך היריד כדי לקלוט מועמדים כישרוניים נוספים.

משתתפי היריד נהנו גם מהרצאות וסדנאות חינמיות מעשירות למחפשי עבודה שכולן התמלאו במלואן הרבה לפני מועד האירוע. ברשימת התכנים האיכותיים שגרפו מחמאות של באי היריד נמנים הרצאתה של איילת דקל, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת ספקטרום דיינמיקס מדיקל, שקבעה את משכנה בפארק העסקים החכם קיסריה; וכן סדנת ייעוץ

מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה, מסר: "במציאות שבה יש מצד אחד כל כך הרבה מובטלים, ומצד שני עשרות חברות בפארק משוועות לכוח עבודה וקיימות מאות משרות פתוחות, חובתנו לעשות בפארק העסקים שלנו, המהווה בית ליותר מ-230 חברות מובילות במשק, את כל שאנו יכולים על מנת לסייע לכלכלה הישראלית לחזור לשיעור האבטלה של לפני הקורונה. אנו שמחים לסייע לחברות בפארק להשלים את כוח האדם הנדרש להן על מנת להמשיך לצמוח ולאפשר לעובדים החדשים שייקלטו להצטרף לאקוסיסטם הייחודי המאפיין את הפארק החכם ולעבוד בסביבה איכותית ופרודוקטיבית".

גיא גולדיג, סמנכ"ל חטיבת התפעול וראש מנהלת הפארק, הוסיף: "יריד התעסוקה שקיימנו הינו פרי שיתוף הפעולה עם שירות התעסוקה הישראלי, המועצות המקומיות באזור, מוסדות אקדמיים וכמובן עשרות חברות הפארק שתרות אחר עובדים איכותיים. פארק העסקים החכם של קיסריה הוא אחד ממוקדי התעסוקה המובילים במרחב שבין תל אביב לחיפה, ולא בכדי הוא זוכה לפופולריות כה רבה – הן בקרב חברות ועסקים המחפשים מיקום אטרקטיבי לבסס בו את פעילותם, והן בקרב מחפשי העבודה. לאור הצלחתו יוצאת הדופן של היריד, אנו כבר חושבים קדימה ושוקלים לקיים ירידים נוספים בעתיד".

אושרה להפקדה תוכנית להרחבת פארק התעסוקה קיסריה

מודי שפריר – צילום: יח"צ

בחמשת החודשים הראשונים של השנה הבנק רכש כ-22 מיליארד דולר ■ סקר מגמות בעסקים מצביע על שיפור בהערכת המנהלים את 'מצבם הכלכלי בהווה' ועל אופטימיות לגבי הפעילות בעתיד

האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, מודי שפריר, מתייחס בסקירתו היומית להיקף רכישות המט"ח הגבוה של בנק ישראל – קרוב ל-3 מיליארדי דולרים בחודש מאי לבדו, וכ-22 מיליארד דולר בסך הכול בחמשת החודשים הראשונים של השנה. מדובר בכ-73% מסך תוכנית רכישות המט"ח השנתית, שעומדת על 30 מיליארד. עם זאת, שפריר מזכיר כי הנגיד ירון הבהיר כי "במידת הצורך, בנק ישראל יוכל להגדיל את תוכנית רכישות המט"ח גם אל מעבר ליעד".

על רקע רכישות העתק, יתרות המט"ח של בנק ישראל עלו במאי לרמת שיא של מעל ל-198 מיליארד דולר, שהם כ- 48.3% מהתמ"ג.

שפריר מוסיף בסקירתו כי "למרות רכישות העתק בחמשת החודשים הראשונים של 2021, שער השקל כמעט ולא נחלש מתחילת השנה כנגד סל המטבעות" – ירידה של 0.8% בלבד, וזאת לאחר ייסוף של יותר מ- 5% בשנת 2020. לדבריו, מדובר בעדות נוספת לכוחות הבסיסיים התומכים בשקל חזק בטווח הארוך.

כאמור, כלכלני מזרחי טפחות נותרים בהערכתם מאז השקת התוכנית, כי רכישות המט"ח המאסיביות צפויות למתן חלק ניכר מהכוחות הבסיסיים לייסוף השקל בשנת 2021. עם זאת, הם סבורים כי בטווח הארוך יותר, הכוחות הבסיסיים צפויים לתמוך בייסוף מחודש בשער השקל, ובהקשר לכך הם תוהים, עד מתי יוכל בנק ישראל לרכוש מט"ח בהיקפים גדולים כל כך? במיוחד בהינתן העבודה שהיתרות צפויות לגדול ליותר מ- 50% מהתמ"ג בסוף 2021, המשק צפוי לצמוח בשנה הקרובה בחדות והאינפלציה צפויה לעלות בשנת 2021 לעבר מרכז היעד.

שפריר מזכיר כי המשנה לנגיד התייחס לנושא לאחרונה, וציין כי "אין ספק שהתגובה (דהיינו רכישות המט"ח) הייתה חריגה אבל המצב היה חריג. אם זו הייתה שנה נורמלית, ללא פנדמיה ובלי אבטלה של 20%, לא היינו יוצאים עם תוכנית כזו".

היבואנים והצרכנים נפגעים

שפריר מוסיף כי "בעוד שבנק ישראל נענה לבכירי ההייטק ובכירי התעשיינים והשיק באמצע ינואר את תוכנית רכישות המט"ח הגדולה מאוד, בצד השני של 'המטבע' נמצאים היבואנים, חלק מהעסקים והצרכנים שנפגעים מהחלטת בנק ישראל למתן/לעצור את ייסוף השקל". לדבריו, הדבר משמעותי במיוחד בשנה שבה מחירי הסחורות והתובלה הימית מאמירים ומובילים לשחיקה ברווחיות העסקים, שלא מצליחים לגלגל את מלוא העלייה במחירי התשומות לצרכן, ולעליית יוקר המחייה…

בחודשיים האחרונים ירד מעט קצב רכישות האג"ח הממשלתי – בנק ישראל רכש במאי אג"ח ממשלתי בהיקף של 3.0 מיליארד שקל, לאחר רכישות של 3.4 מיליארד שקל באפריל, ולעומת רכישה ממוצעת של כ- 4.4 מיליארד שקל מדי חודש בין נוב' 2020 למרץ 2021. בסך הכול, בנק ישראל רכש עד סוף מאי חוב ממשלתי בהיקף של מעל ל- 65 מיליארד שקל, ועל פי קצב הרכישות הנוכחי הוא צפוי לסיים את מלוא התוכנית (85 מיליארד שקל) לקראת סוף 2021.

המנהלים אופטימיים

על פי הסקירה, על רקע ההאצה הצפויה בצמיחה ובאינפלציה בשנה הקרובה, כלכלני מזרחי טפחות נותרים בהערכתם כי תוכנית הרכישות של בנק ישראל לא תימשך אל תוך שנת 2022.

עוד מצוין כי סקר המגמות בעסקים הצביע על התמתנות קלה בפעילות הכלכלית בחודש מאי בהשוואה לאפריל, בעיקר בשל הלחימה בעזה וגורמים עונתיים. עם זאת, הסקר משקף שיפור נוסף בהערכת המנהלים את 'מצבם הכלכלי בהווה', ואופטימיות גוברת לגבי הפעילות בעתיד הקרוב.

לדברי שפריר, הקושי בגיוס עובדים מקצועיים ובגיוס עובדים בעלי שכר נמוך – על רקע המשך מדיניות החל"ת במהלך חודש מאי –במקביל לפתיחה הכמעט מלאה של המשק והאופטימיות לגבי העתיד, הובילו לעלייה חדה בהערכת המנהלים במגזר העסקי את 'עתיד התעסוקה' לאחר תום החל"ת. 'מאזן הנטו' ברמה חיובית מצביע לשיטתו על כך שרוב המנהלים סבורים כי היקף התעסוקה בחברתם יגדל בחודשים הקרובים.

זאת ועוד: משרד האוצר צופה כי האינפלציה בשנת 2021 תעלה בכ-2.2%, אך תתמתן בשנת 2022 לכ-1.5-. כלכלני האוצר ציינו כי בשנת 2021 "העלייה במחירי הסחורות בעולם מיובאת גם לישראל – כפי שמשתקף מסעיפי הריהוט והציוד לבית, מחירי הדלק ומדד מחירי התשומות בענף החקלאות). האינפלציה המיובאת בשילוב התחזקות הביקושים בישראל צפויים לתמוך בעלייה מסוימת באינפלציה בטווח הקצר".

עם זאת, באוצר מעריכים כי האינפלציה תתמתן בשנת 2022, על רקע התמתנות ההשפעות הזמניות שיעלו את האינפלציה ב- 2021, ייסוף השקל, ורמת האבטלה הגבוהה בהשוואה למצב טרום המשבר.

בסיום, שפריר מזכיר כי תחזית האינפלציה האחרונה של בנק ישראל (מה- 19 לאפריל) עומדת על 1.3% בלבד לשנת 2021 ו-1.2% בשנת 2022. אולם, ציפיות האינפלציה בשוק ה- OTC ובשוק באג"ח הממשלתי משמעותית גבוהות יותר מהציפיות של משרד האוצר ושל בנק ישראל, במיוחד לשנים 2022 ואילך.

סקירת מזרחי טפחות: מסתמן כי מדד מרץ יהיה גבוה

בחברות הטלוויזיה השונות מתכוננים לאירוע הספורט הגדול עם מבצעים מיוחדים: בסלקום TV יפתחו את כל ערוצי הספורט חינם לחודש זה; בסטינג TV תשלמו רק על צ'רלטון; בפרטנר תשלמו 79 שקל וב-HOT וב-yes ייגבו מכם כרגיל – לא מעט כסף

חובבי ספורט? מחכים לאירוע הגדול של הקיץ? חברות הטלוויזיה מחכות לחגוג אותו אתכם וארגנו לכם מבצעים מפתים במיוחד. לכם נשאר רק לבחור בחברה שמציעה לכם את הדיל הכי משתלם, להזמין את החברה ולדאוג לבירה ומשהו טעים לנשנש.

המשחקים השונים של יורו 2020 – ששמר על שמו למרות שנדחה בעקבות מגבלות הקורונה לקיץ 2021 – יוקרנו בארבעת ערוצי הספורט בתשלום של צ'רלטון. חלק מהמשחקים, כולל משחקי חצי הגמר והגמר, ישודרו גם בערוץ 13.

אז מה מציעות לכם חברות הטלוויזיה?

סלקום TV

החברה יוצאת במבצעים הכוללים צפייה ללא עלות בערוצי צ'רלטון (ספורט 1,2,3,4). ההצעה תקפה ללקוחות חדשים וללקוחות קיימים המצטרפים לאחת החבילות שבמבצע – סלקום tv ב-99 שקלים כולל יורו ללא עלות; טריפל יורו – טריפל הכולל סלקום tv, אינטרנט תשתית+ספק וקו טלפון ביתי – החל מ-159 שקלים לחודש; וטריפל פייבר יורו – טריפל הכולל סלקום tv, אינטרנט תשתית+ספק (מגוון תכניות עד 1G) כולל נתב מתקדם וקו ביתי – החל מ-189 שקלים לחודש.

ההטבה כוללת את כל ערוצי הספורט (צ'רלטון וספורט 5) בחודש הראשון ללא עלות נוספת. מהחודש השני המחיר עולה ל-99 שקל בחודש + 69 שקל בחודש על סלקום TV ושתי חבילות ערוצי הספורט – 168 שקל לחודש לשנה. זאת, במקום 67 שקל לחודש על צ'ארלטון ו-52 שקל לחודש על ערוצי ספורט 5, סך הכל עם התשלום הקבוע על סלקום TV – תידרשו לשלם 218 שקל.

בנוסף, החברה מציעה אפשרות לרכוש דרכה טלוויזיה סמסונג חכמה 65 אינץ', כולל טריפל יורו במחיר שלמתחיל מ-229 שקל לחודש. המסלול כולל ערוצי צ'רלטון לחודש חינם, אך לא את ערוצי ספורט 5. מהחודש השני: תוספת של 49 שקל לערוצי צ'רלטון למשך שנה.

פרטנר TV

לקוחות החברה יוכלו לצפות בערוצי צ'רלטון וספורט 5 ב-79 שקל בחודש, במקום 98 שקל: 29 שקל לחודש לערוצי ספורט 5 ו-69 שקל לחודש לצ'רלטון – הנחה של 19%.

מדובר במחיר אחיד לכל לקוחות פרטנר TV בכל התוכניות והוא יישאר קבוע גם אחרי תקופת היורו.

בפרטנר לא תידרשו לשלם דמי חיבור, ואם אתם צריכים גם ממיר שני, תצטרכו לשלם עוד 15 שקל בחודש. המחיר כולל גם אמזון פריים TV למשך חצי שנה.

סטינג TV

החברה יצאה במבצע למצטרפים חדשים על חבילת הסטרימינג המצומצמת: חודש ראשון חבילת הסטינג בחינם ומשלמים 74.9 שקל רק על צ'רלטון. אחרי כן מוסיפים 59 שקל לחודש לחבילת סדרות + 74.9 לצ'רלטון. כלומר – 133.9 שקל לחודש.

לקוחות המעוניינים ב"חבילה המושלמת" שכוללת את כל ערוצי סטינג, ישלם בחודש הראשון רק על צ'רלטון, והחל מהחודש השני ישלמו 79 שקל + צ'רלטון: 74.9 שקל לחודש – כלומר, 153.9 שקל לחודש. מהחודש השביעי – 99 שקל ועוד 74.90 שקל לצ'רלטון – יחד 173.9 שקל לחודש.

ומה קורה ב"אחיות הגדולות" yes ו-hot?

חברות yes ו-hot לא מציעות מבצעים מיוחדים לחודש היורו.

ב-yes תשלמו על חבילת ערוצי צ'רלטון 79.9 שקל לחודש.

ב-hot חבילת ערוצי צ'רלטון תעלה לכם 81.90 שקל בחודש או 27.30 שקל ליום, לפי הנמוך מבין השניים.

בנוסף, yes מציעה מבצע על מסכים: סוני 55 אינץ' ב-2,990 שקל.

הותר ליס ולהוט לשווק חבילות צרות במחיר גמיש

איך להיזהר מפריצות לטלוויזיה חכמה ולמכשירים חכמים אחרים

תחליבי ההגנה של מותג הפרימיום מעניקים טיפול אנטי אייג'ינג ומצמצמים את נזקי החשיפה לשמש ■ המוצרים אקולוגיים, אינם מכילים רעלנים ומיועדים גם לנשים בהיריון

מותג הפרימיום ליראק פריז משיק תחליבים אקולוגיים להגנה מקרינת השמש, מסדרת SUNISSIME: 30SPF ו-50SPF. התחליבים ידידותיים לסביבה, ועם הכניסה למים אינם משחררים רעלנים ואינם פוגעים בדגה, בצמחים ובאלמוגים.

תחליבי ההגנה מצמצמים את נזקי החשיפה לשמש ומעניקים טיפול אנטיאייג'ינג לעור: מטפלים בכתמים, פיגמנטציה, קמטים וסימני הזדקנות מוקדמת של העור. התחליבים מגנים על העור מכל  סוגי קרני השמש – uva ,uvb, infra red והאור הבלתי נראה – ומתאימים גם לנשים בהריון. כמו כן, התכשירים מכילים פפטידים פעילים המאפשרים הענקת גוון לעור והחלקתו, כלומר ניתן להשתזף ולקבל גוון קל תוך כדי הגנה מלאה על העור. שני המוצרים מוצעים בצורת תרסיס לנוחות מירבית.

בנוסף לכך, התחליבים מועשרים בקומפלקס של רכיבי אנטי-אייג'ינג פעילים, היוצרים שכבת הגנה מיידית, ב-3 סוגי חומצות היאלורוניות – להענקת לחות ולהחייאת העור – למראה זוהר ומלא אנרגיה, בפלבנואידים – נוגדי חמצון,  במלאנין – לספיגת הקרינה המזיקה ולהגנה על העור, בפרו-טאורין – לנטרול רדיקלים חופשיים ולחידוש העור ובפפטידים פעילים – ליצירת סינתזת מלאנין למראה גוון עור שזוף.

שומרים על אנרגיות חיוביות- השקעות באנרגיה מתחדשת

חברת בעל התניא אילת בע"מ שהציעה את המחיר הנמוך ביותר תבנה במסגרת המכרז של רמ"י 220 יח"ד במתחם שדה התעופה ■ מחיר יחידה –  החל מ 946 אלף שקל

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) פרסמה כי 'בעל התניא אילת בע"מ' היא הזוכה במכרז לבניית 220 יח"ד במתחם אחד לבנייה רוויה, במסגרת 'דיור במחיר מופחת' באילת. במסגרת המכרז שווקו 66 יח"ד במחיר מופחת ו-154 בשוק החופשי. מדובר במכרז ראשון, ברובע השדה שלב א' אשר נסגר בהצלחה בתחום תכנית 602-0514125 'מתחם שדה התעופה אילת' אשר פונה.

מחירי הדירות שנקבעו במכרז משקפים הנחה של 30% בהשוואה לדירות דומות בשוק: הסכום ההתחלתי לקניית דירת 85 מ"ר במחיר מופחת יעמוד על 946,647 שקל; דירת 100 מ"ר במחיר מופחת תעלה 1,099,332, והמחיר ההתחלתי לדירת 120 מ"ר יעמוד על  1,302,912 שקל. כל הדירות כוללות חניה, מחסן ומרפסת.

השכונה  משתלבת בפיתוח רובע השדה ומתאימה את האזור לתפיסה התכנונית העירונית עם איזור מגורים במרכז המתחם; ממזרח – בריכות המלח סביב שדרה מרכזית; מלונאות בחלק הדרומי; וקישוריות מזרח-מערב המקשרת בין חלקי העיר תוך התאמה לאקלים המקומי.

בחירת החברה המבצעת בתוכנית 'דיור במחיר מופחת' נקבעה על פי שיטת מחיר מקסימום למ"ר ומחיר מינימום למ"ר. הזוכה נבחר לפי מבחן דו-שלבי:  בשלב הראשון נבחר מי שהציע את המחיר הנמוך ביותר לרוכשי הדירות. בשלב השני-  מבין מי שהציעו את המחיר הנמוך ביותר למ"ר שהוא המינימום – נבחרת ההצעה של המציע שהציע את התוספת הגבוהה ביותר על מחיר הקרקע, כלומר התמורה המופחתת הגבוהה ביותר.

אילת: אושרה בניית 425 דירות במסגרת "מחיר למשתכן"

נדב אמסלם – צילום: יח"צ

שיתוף הפעולה עם החברה, המספקת שירותי תקשורת לעשרות אלפי אנשי צה"ל ומשרד הביטחון מאז ,2012 יוארך בשנתיים נוספות.

חברת סלקום מדווחת כי צה"ל החליט להאריך את הסכם ההתקשרות עימה לאספקת שירותי תקשורת סלולרית. לאור ההחלטה תמשיך החברה להעניק שירותי סלולר לעשרות אלפי אנשי צה"ל ומשרד הביטחון.

ההתקשרות בין הגופים נמשכת מאז שנת 2012. כעת מכריזה קבוצת סלקום על הארכת המכרז הקיים עם צה"ל ומשרד הביטחון, כפי שסוכם ונחתם בימים האחרונים.

את מהלך חתימת ההסכם הוביל אגף הלקוחות העסקיים בקבוצת סלקום, בניהולו של נדב אמסלם, סמנכ"ל הלקוחות העסקיים וחבר הנהלת סלקום.

נדב אמסלם, סמנכ"ל לקוחות עסקיים בסלקום, מסר: "אנו גאים בכך שצה״ל בוחר בסלקום כספקית שירותי התקשורת שלו, דבר הממחיש את רמת השירות הגבוהה של סלקום ואת הבעת האמון של צה״ל בשירות ובמענה הניתן לצרכיהם של חיילי ואנשי צה"ל. אנו שמחים להמשיך ולהעמיד בפני צה"ל את היכולות הטכנולוגיות, מגוון הפתרונות ורמת השירות הגבוהה שמציעה הקבוצה. הארכת ההסכם תאפשר לעשרות אלפי מנויי צה"ל בסלקום ליהנות מתנאים טובים תחת קורת גג אחת".

פריצת דרך: סלקום חתמה על הסכם קיבוצי עם עובדיה

מיכל רביב קדושים – צילום: דימה טליאנסקי

הקבוצה עוסקת בשירותי בריאות ומעסיקה כ-650 עובדים, והיא נסחרת בבורסה בתל אביב משנת 2017 ■ חטיבת הדיגיטל אחראית על הנגשת מידע ושירותים רפואיים למטפלים ולרופאים

מיכל רביב קדושים מונתה למנכ"לית החטיבה הדיגיטלית בקבוצת נובולוג. מיכל תוביל ותעמיק את הפעילות של חטיבת הדיגיטל בחברה הכוללת בין היתר את אינפומד, אודורו, דוקתורים, VDOC ופעילות ענפה בתחום הכוללת פלטפורמות  דיגיטליות המנגישות מידע רפואי לציבור הרחב, לצד פתרונות דיגיטליים לרופאים, מרכזים רפואיים, קופות החולים, חברות תרופות וגופים רפואיים בישראל.

מיכל, בעלת ניסיון בתחום הניהול הכללי ובתחום השיווק והאיקומרס. שימשה בתפקידה האחרון כסמנכ"לית שיווק, מכירות ושירות ב TERMINAL X. בתפקידה הקודם שימשה כמנכ"לית מרמלדה מרקט ולפני כן כיהנה כסמנכ"לית שיווק, ב AIG ובבית ההשקעות פסגות.

קבוצת נובולוג היא קבוצה העוסקת בשירותי בריאות. החברה הוקמה בשנת 1966 והיא מעסיקה כיום כ-650 עובדים. מניות החברה נסחרות בבורסה בתל אביב החל מ-2017. נובולוג פועלת באמצעות שלוש חטיבות:

חטיבת שירותי הבריאות – הנגשת שירותים רפואיים אל בתי המטופלים

חטיבת הלוגיסטיקה – הנגשת שירותים לוגיסטיים מורכבים ושירותים משלימים בתחום התרופות, הציוד הרפואי והניסויים הקליניים

חטיבת הדיגיטל – הנגשת מידע ושירותים רפואיים למטופלים ולרופאים.

נובולוג רוכשת מחצית מאתר האינטרנט אינפומד ב-6 מיליון שקל

סיכום חודש ינואר 2021 בבורסה הישראלית – ניכרת השפעה לטובה ממבצע החיסונים