אורן נורית ומוטי כוזהינוף ויוסי כהן מנכל נקסט אורבן – צילום: מתן אבני

המשפחה שמחזיקה בבעלותה את חברת "בראשית" נכנסת כשותפה מלאה בחברת נקסט אורבן החיפאית, היוזמת שלושה עשר מתחמי פינוי בינוי בעיר. מוטי כוזהינוף: "נהפוך את חיפה לריביירה של ישראל"

עסקת ענק בחיפה: משפחת כוזהינוף, בעלי חברת בראשית, דור שני בתחום היהלומים ואחת החברות המובילות בתחום הנדל"ן בישראל נכנסת כשותפה בחברת נקסט אורבן היוזמת שלושה עשר מתחמי פינוי בינוי בעיר.

במסגרת ההסכם, חברת בראשית תיכנס שותפה ב-50% אחוז בחברת נקסט אורבן ותשקיע מאות מליוני שקלים לקידום תהליכי התכנון והבנייה בכל מתחמי החברה. בשלב הראשון חברת בראשית תשקיע 40 מיליון ש"ח ובהמשך תממן את השלמת ההון עצמי לליווי הנאמד במעל חצי מיליארד ש"ח.

נקסט אורבן פועלת משנת 2014 ויוזמת כ-8,500 יחידות דיור חדשות בבירת הצפון במספר מתחמים אסטרטגים, בהם מתחם הרותם בשכונות החוף בכניסה לעיר שעתיד לשנות את פניה, מתחם פייזר בשכונת נווה שאנן שהוכרז כמתחם לפינוי בינוי על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, מתחם האורן בשכונת רוממה ומתחמים נוספים בעיר.

את חברת נקסט אורבן יצג משרד עורכי הדין "רון ברנט ושות'" מחיפה ואת משפחת כוזהינוף יצג משרד "הורוביץ, אבן, אוזן ושות'" מתל אביב.

משפחת כוזהינוף החלה את דרכה בעולם העסקים לפני חמישה עשורים, השכילה לפתח את עסקיה בכל מוקדי הכח והרחיבה פעילותה לארצות הברית, בלגיה ודרום אפריקה. לפני כעשור החלה המשפחה לפעול בעסקי הנדל”ן ומאז עוסקת החברה שבבעלותה באיתור, ייזום וקידום פרויקטים בתחומי המגורים, ההתחדשות העירונית והמסחר. החברה בעלת חוסן פיננסי משמעותי ומערכת קשרים ארוכת שנים עם בנקים וגופי הון מובילים בישראל ובעולם.

פרויקט הדגל של החברה הנבנה בימים אלה הוא מגדל "בראשית בבלי", מגדל מגורי מגה-יוקרה בשכונת בבלי בתל אביב שמציב את הסטנדרט היוקרתי והאיכותי ביותר בישראל. המגדל יתנשא לגובה של 43 קומות בגובה 156 מטר, ויכלול כ-174 יח"ד. המגדל נבנה בצורת Y המאפשר לכל הדירות בו לקבל נוף מערבי לים או לחילופין את הנוף המרשים של הפארק הגדול בשכונה. מעטפת המגדל בנויה מקירות מסך המייצרים נוף פנורמי פתוח לכל הכיוונים. תמהיל הדירות מגוון – החל מדירות 87 מ"ר  ועד לשטח קומתי של 750 מ"ר, דירות גן ופנטהאוזים מרהיבים. המגדל מציע מרתף יינות, טרקלין עסקים, ספא וחמאם טורקי, אולם סקווש, חדר כושר, חדר ישיבות פרטי, ספרייה ובריכת שחייה מקורה . בנוסף חברת בראשית נמצאת לקראת קבלת היתר בנייה בפרויקט התחדשות עירונית בשכונת בבלי ומקדמת מספר פרויקטים נוספים בתחום.

מוטי כוזהינוף: "הכניסה לשותפות בחברת נקסט אורבן היא חלק מההחלטה האסטרטגית שקיבלנו, להיכנס לתחום ההתחדשות העירונית, במסגרת הרחבת תחומי הפעילות של המשפחה. חיפה היא עיר מיוחדת ואנחנו מאוד מאמינים בפוטנציאל של העיר. היא תחומה בין הר הכרמל לחוף ים מרהיב, עובדה ההופכת אותה לעיר כה מיוחדת. בחרנו להשקיע בחברת נקסט אורבן, מתוך אמונה מלאה בתהליכים שהחברה מקדמת וחיבור להון האנושי שמוביל את החברה. אנו שואפים להיות שחקן פעיל ומשמעותי בתחום ההתחדשות העירונית, וניעזר בניסיון העשיר ובמערכת הקשרים של המשפחה על מנת להביא את היוקרה ולהפוך את חיפה לריביירה של ישראל".

יוסי כהן, מנכ"ל נקסט אורבן התחדשות עירונית: "אני מברך על כניסתה של חברת בראשית בבעלות משפחת כוזהינוף כשותפה בחברה. מדובר במהלך אסטרטגי הממצב את החברה כמובילה בתחום ההתחדשות העירונית. החברה תמשיך ליזום ולתכנן פרויקטים של פינוי בינוי בחיפה תוך שיתוף פעולה עם הרשות המקומית ותכנון המשלב בנייה מרקמית, עירוב שימושים, הקמת מבני ציבור לרווחת התושבים וחיבורים לאוצרות הטבע המדהימים של חיפה. אין זה סוד שבשנים האחרונות זרמו לפתחנו מספר רב של הצעות לשיתופי פעולה שונים, אך לאחר בחינה מעמיקה מצאנו בחברת בראשית שותפה נכונה, ברמה האישית והאסטרטגית. השותפות תעניק לחברה ניסיון בבנייה של מגורי יוקרה ועוצמה פיננסית איתנה.

מגדל יוקרה בגבעת עמל יוצא לדרך

התחדשות עירונית באיזור שוק הפשפשים של חיפה; האם תשוחזר ההצלחה של השוק ביפו?

התאוששות שוק התעסוקה האמריקאי עלולה לארוך זמן רב והריבית עשויה להישאר נמוכה לעוד שנים ארוכות ■ במקביל: במק ישראל משגר מסרים "סופר יוניים"

הכלכלן הראשי של מיטב דש, אלכס זבז’ינסקי, מתייחס היום בסקירתו השבועית לנתונים הכלכליים בעולם ומציין כי חל בהם שיפור. כמו כן, הוא מוסיף כי מסריו של המשנה לנגיד בנק ישראל תומכים בשוק האג"ח המקומי.

על פי הסקירה, הנתונים הכלכליים בעולם ממשיכים להשתפר, בעיקר הפעילות התעשייתית

וסחר החוץ. לדבריו, חזרתו של שיעור התעסוקה בארה"ב לרמות טרום המשבר יכולה לקחת זמן רב,

במיוחד בגלל ההתייעלות החדה במגזר העסקי במהלך המשבר. לכן, אם האינפלציה לא תחרוג מהערכות השוק וה-FED, הריבית עשויה להישאר נמוכה לעוד שנים רבות. כמו כן, הוא מוסיף כי מחירי הסחורות ירדו בחודש האחרון וגם במחירי התובלה חלה התמתנות.

זבז'ינסקי מזכיר כי ניסיון העבר בארה"ב מלמד שעלייה במחירי המוצרים מלבד המזון והאנרגיה, כפי

שמתרחשת כעת, לא הייתה הגורם המשמעותי שדחף לעלייה באינפלציה ב-50 השנים האחרונות.

נמשכת המגמה החיובית בשוק המניות:

ה"משברונים" הרבים שהתרחשו במהלך הרבעון הראשון לא הצליחו לבלום עלייה בשוק המניות. רווחיות החברות צפויה לעלות משמעותית השנה ולתמוך בהמשך המגמה החיובית.

עוד עולה מהסקירה כי עליית המסים הצפויה בתוכנית התשתיות של הנשיא ביידן לא הבהילה את

המשקיעים בשוק המניות. העובדה כי כתוצאה מהתוכנית לא צפוי גירעון גבוה הרגיעה מעט את המשקיעים בשוק האג"ח.

מסרים חדשניים מבנק ישראל 

זבז'ינסקי מזכיר את המסרים היוניים והחדשניים בחלקם שהעביר המשנה לנגיד בנק ישראל אנדרו אביר בריאיון שנתן בשבוע שעבר: המשנה אמר שהוא לא מודאג מהאינפלציה וציין שהריבית תישאר נמוכה הרבה יותר זמן ממה שהשוק מתמחר. כמו כן, הוא לא פסל הורדת ריבית לשלילית.

עוד אמר המשנה כי בנק ישראל קונה אג"ח ארוכות ממח"מ השוק כדי להוריד את עלות האשראי.

אמירה נוספת, שלמיטב ידיעתנו לא נאמרה על ידי בנקים מרכזיים אחרים –שהאירועים האחרונים מובילים לתובנה שבנק מרכזי לא חייב לשאוף להעלות ריבית בין משבר למשבר כדי שיוכל להורידה בעת משבר מכיוון שמתברר שיש לו כלים נוספים, מלבד הריבית, כדי להתמודד עם המשברים.

לאור אלה, המסקנה של זבז'ינסקי היא כי מסריו של בנק ישראל מחזקים את המלצתנו להארכת מח"מ.

מיטב דש: החלטה על הסגר – בשורה מרגיעה למשקיעים

מיטב דש: הכלכלה העולמית ממשיכה להתאושש – אך באיטיות

מעודכן ל-07/2021

לא עוזבים את הבית: סקר מגלה שמחצית מהצעירים בטווח הגילים 34-18 גרים אצל ההורים ■ הנתונים נאספו ב-2018 ומשקפים את תמונת המצב עוד לפני משבר הקורונה, שגרם לצעירים רבים לחזור לבתי ההורים מסיבות כלכליות. 

צעירים מחפשים עצמאות? מסתבר שלא ממש. סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שעוסק בדפוסי מגורים בישראל ונתוניו נאספו בשנת 2018, חושף כי כמחצית הצעירים בטווח הגילים 34-18 מתגוררים בבית הוריהם, ללא בני זוג או ילדים משלהם. התופעה קיימת בציבור היהודי והערבי כאחד. הסקר אומנם להיום, אבל מכל המידעים שקיימים לרבות הלמ"ס ומשרד האוצר עולה כי שיעור הצעירים שנשארים בבית או שחזרו הביתה בעקבות המגיפה עלה. כלומר, אם ב-2018 כמחצית מהצעירים גרו עם ההורים, סביר שכיום מדובר על אחוזים משמעותיים יותר.

על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2018 חיו בישראל כ-1.96 מיליון צעירים בטוח הגילים 34-18: כמחציתם, 978 אלף, גרו בבית ההורים; 42% גרו בבית משלהם עם המשפחה הגרעינית שהקימו וכ-7% התגוררו בגפם או עם שותפים. צעירים המשרתים בצה"ל נמנו עם המתגוררים במשק הבית של ההורים, אלא אם הייתה להם כתובת אזרחית אחרת.

הכי נצמדים לבית: גברים, ערבים ודתיים

לפי הלמ"ס מגורים עם ההורים היו נפוצים יותר בקרב גברים צעירים מאשר בקרב נשים צעירות: 56% מהגברים וכ-44% מהנשים בגיל 34-18 גרו עם הוריהם, ללא בן/בת זוג או ילדים משלהם. עם העלייה בגיל, יורד שיעורם של הצעירים הגרים עם הוריהם.

עורכי הסקר העידו כי בשנים 2000 עד 2018 חלה עלייה באחוז הצעירים הגרים עם הוריהם (ללא בן/בת זוג או ילדים משלהם). תופעה זו התלוותה לדחיית הנישואין לגיל מאוחר יותר והיא קיימת הן בחברה היהודית והן בערבית.

על פי הנתונים, עם העלייה בגיל, יורד שיעורם של הצעירים הגרים עם הוריהם. עוד נמצא כי גברים צעירים נוטים להישאר בבית ההורים יותר מאשר נשים צעירות: 56% מהגברים וכ-44% מהנשים בגיל 34-18 גרו עם הוריהם, ללא בני זוג או ילדים משלהם.

כמו כן, נמצא כי התופעה בולטת במיוחד בקרב צעירים ערביים. הפער הגדול ביותר היה אצל גברים בני 34-25: בחתך גילים זה גברים ערביים גרו עם הוריהם בשיעור גבוה של פי 1.6 מגברים יהודים.

כך, בשנת 2000 למשל, 35.5% מהגברים היהודים הצעירים בני 25-29 התגוררו אצל הוריהם, ואילו ב-2018 חלה עלייה בנתון זה ל-40.3%; מבין הנשים, בשנת 2000 גרו 17.6% בטווח גילים זה אצל הוריהן ואילו ב-2018 השיעור קפץ ל-26.9%.

באוכלוסייה הערבית ניכר שינוי חד אף יותר: בשנת 2000 כמחצית (50.2%) מהגברים הערבים בני 29-25 גרו אצל הוריהם, ואילו ב-2018 גדל שיעורם ל-66.4%. אצל הנשים, בשנת 2000 פחות מרבע (23.9%) התגוררו עם ההורים ואילו ב-2018 שיעורן קפץ לשליש.

בסקר נמצא גם שמגורים עם ההורים נפוצים יותר בחברה הדתית לעומת החילונית. הסיבה לכך היא שהצעירים החילונים גרו יותר במשקי בית לא משפחתיים (עם שותפים לדירה) או עם בני זוג. עם זאת, צעירים שהוגדרו בסקר כדתיים, דתיים מאוד ובעיקר

מחירי הדירות לאן?

עונתיות בשכר דירה – מתי כדאי לשכור דירה? בקיץ או בחורף?

חרדים, גרו פחות עם הוריהם בגלל שהקימו משפחה משלהם בגיל צעיר יותר.

הסקר מגלה עוד כי צעירים בני 34-25 בעלי השכלה גבוהה יותר גרו פחות עם הוריהם ויותר במשקי בית לא-משפחתיים וכזוגות לא-נשואים במגורי יחד. כך בקרב צעירים שסיימו 13 שנות לימוד ומעלה, בהשוואה לאלו שסיימו עד 12 שנות לימוד, וכן בקרב בעלי תואר אקדמי בהשוואה ליתר הצעירים.

גם לנושא התעסוקה הייתה השפעה ניכרת, ונמצא כי בני 34-25 בלתי מועסקים גרו יותר עם הוריהם (36%), בהשוואה למועסקים (23%) ולאלו שאינם בכוח העבודה (28%).

בני 34-25 שלא השתתפו בכוח העבודה גרו בשיעור הגבוה ביותר עם משפחה משלהם (67%; מרביתם נשים ערביות או גברים חרדים), אחריהם המועסקים (66%), ובפער גדול, הבלתי מועסקים (55%).

ואיך אנחנו ביחס לעולם? על פי הסקר, שיעור הצעירים בני 34-25 הגרים עם הוריהם, עמד על כ-32% מהגברים ועל כ-18% מהנשים בישראל. בהשוואה למדינות ה-OECD, ישראל ממוקמת יחסית באמצע. השיעור הנמוך ביותר נמצא במדינות סקנדינביה (פחות מ-10% מהגברים, ופחות מ-5% מהנשים), ואילו השיעור הגבוה ביותר נמצא באיטליה, סלובקיה ויוון (יותר מ-50% מהגברים ויותר מ-40% מהנשים).

הלמ"ס: רוב הציבור תומך בשוויון – אבל בפועל הנשים נושאות בנטל

הלמ"ס: זינוק במספר הדירות החדשות שנמכרו בשנת 2019

על פי נתונים שפרסם איגוד תעשיות המזון הישראלי, תעשיית המזון הישראלית לא יקרה את מוצרי המזון בעשור האחרון ואף הוזילה אותם ב-2%

מחאת הקוטג' שהתרחשה לפני כעשור העלתה לראש סדר היום הציבורי את נושא יוקר המחיה בישראל, שאחת מהאחראיות העיקריות שלו היא תעשיית המזון הישראלית.

אולם דוח כלכלי חדש שהופק על ידי האיגוד והמחלקה הכלכלית של התאחדות התעשיינים, ומבוסס על נתוני הלמ"ס ומדינות ה-OECD שפורסמו בעשור האחרון, חושף כי לא רק שתעשיית המזון הישראלית לא יקרה את מוצרי המזון, אלא שמחירם בעשור האחרון אף הוזל ב-2% לצרכן. לעומת זאת, הנתונים מראים כי מחיר מוצרי המזון במדינות ה-OECD והאיחוד האירופי התייקרו בעשור האחרון בשיעור של 13% לעומת ישראל.

גם בתקופת הקורונה, המשיכה תעשיית המזון הישראלית במגמה זו, ולמרות העלייה המשמעותית בעלויות הייצור, הגבלות בהעסקת עובדים ועוד, שמרה התעשייה על קיפאון במחירי המזון, בעוד שבמרבית מדינות העולם חלה התייקרות ממוצעת של 3.4%.

בעקבות שמירת המגמה של תעשיית המזון בעשור האחרון והוזלת המחירים, גם משקל ההוצאה על תחום המזון מסך ההוצאה החודשית ירד במהלך העשור האחרון ב-10%.

עוד עולה מהדוח כי בעשור האחרון זינק קצב גידול ייבוא מוצרי המזון בשיעור של פי שלושה לעומת מוצרי המזון מתוצרת מקומית, דבר שהוביל גם לירידה משמעותית בנתח של חמשת הספקים הגדולים בשוק המזון, מה שפינה את המקום ליבואנים. על פי הדוח, המותג הפרטי של שופרסל הינו מותג המזון הרביעי בגודלו בישראל עם היקף מכירות של 3.3 מיליארד שקל ב-2019.

דודי מנביץ', יו"ר איגוד תעשיות המזון הישראלי בהתאחדות התעשיינים: "צמצום הפערים המשמעותי במחירי מוצרי המזון של תעשיית המזון הישראלית, בהשוואה למדינות ה-OECD בעשור האחרון, כמו גם בתקופת הקורונה, הבליטו את חשיבות תעשיית המזון המקומית ככיפת ברזל תזונתית להבטחת ייצור ואספקת מוצרי מזון שוטפת תוך כדי ספיגת עלויות ייצור והורדת מחירי המזון".

על איגוד תעשיות המזון הישראלי

איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים מייצג את כלל יצרני המזון בישראל ובו חברים מעל ל-250 מפעלי מזון ומשקאות, המייצרים מגוון רחב של מוצרים. האיגוד פועל לקידום תעשיית המזון הישראלית, תוך שימת דגש מיוחד על סיוע למפעלים קטנים ובינוניים ועל יצירת סביבה עסקית תומכת ליצרנים. כמו כן האיגוד פועל  למען שיפור הסביבה העסקית של יצרני המזון, בשילוב עם יחידות מטה ההתאחדות, תוך כדי הקפדה על ייצוג מקצועי של מגוון ענפי המזון והחברות השונות ברמה הרוחבית, ענפית ופרטנית.

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.1% בינואר, מחירי הדיור עלו ב-0.9%

מחירי הדירות עלו, מחירי המזון ירדו

אקסלנס: סקירת המגמות האחרונות בשווקים

האם מטוטלת התשואות קרובה להתהפך? – אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס:

מחיר הנפט ממשיך לעלות והגיע אתמול גם ל-64$ (WTI). יו"ר הפד, פאואל, המשיך להעיד אתמול בועדת הכספים של הקונגרס ובין היתר תיאר סיכון נמוך לתחילתו של עידן אינפלציוני, כשלטענתו חלק מהגורמים לעליית המחירים כיום הם שיבושים חד פעמיים. הוא הדגים שאחד מלחצי האינפלציה מגיע ממחירי המכוניות בשל שיבושים בשרשרת האספקה ובמחסור בשבבים. לדבריו, גם אם השיבושים לא ייפתרו הם עדיין לא סיבה לעליית מחירים מתמשכת כל שנה.

אחד מחברי הקונגרס שאל אותו אם יש סיכון שתוכנית הסיוע המתוכננת תוביל להתחממות יתר של הכלכלה? פאואל אמר שעד שהכלכלה תחזור למה שהייתה לפני המשבר יייקח זמן.

פאואל הודה שאפקט בסיס צפוי להקפיץ בחודשים הקרובים את האינפלציה השנתית* אך לדבריו יש לפד את הכלים להתמודד עם זה. כלומר, לא באמצעות העלאת ריבית. הגישה ה'יונית' של פאואל תמכה בעיקר בהמשך עליית ה'תיאבון לסיכון'.

התיאבון לסיכון בא לידי ביטוי בהרבה אופנים, כשאחד הבולטים הוא אופנת ה-SPAC – בשנת 2021 עד כה (שבעה שבועות), 144 SPAC-ים הפכו לציבוריים. כלומר, ממוצע של כחמש הנפקות ליום. מדובר על חצי מההיקף של שנת 2020 כולה, שכשלעצמה הייתה גבוהה פי חמישה מההיקף ב- 2019. אתמול מספר 2 של באפט, צ'רלי מונגר, טען בכנס משקיעים כי הוא *חושב שזה יסתיים רע, אך השוק ממשיך להגדיל את הפוזיציה:

רמה נמוכה מאד של הגנות – הסיקול הממוקד שסוחרי יום עשו לשורטיסטים של מניית גיימסטופ התרחשה שוב ביומיים האחרונים. התופעה עשויה להסביר את הרמה הנמוכה של פוזיציות שורט בשוק, אף שכמובן לא חסרות גם סיבות מוצדקות לאופטימיות, כמו התקדמות החיסונים, לחצי אינפלציה, התקדמות טכנולוגית ו'הגל הכחול' בארה"ב שמבטיח הוצאה ממשלתית עצומה.

נכס אחד שההתעללות בו מקובלת על כולם הוא האג"ח הממשלתי, כשפוזיציות השורט עליו מזנקות ונתפסות כגורם העיקרי לקריסה האחרונה במחיר. ניק פניגירצוגלו, כלכלן של JPM, הזהיר אתמול כי למרות שהמהלך של *פתיחת שורטים על הממשלתי הגיע לרמות של 2018 (עת שהתשואות החלו לקרוס), הן עדיין לא ברמות השיא ההיסטורי שלהן* ובהחלט יכולות עוד לעלות ו'לקרוע' את האפיק.

כלכלני בלומברג מעריכים שהזינוק בשורטים על הממשלתי קשור לשגשוג בשוק הנדל"ן למגורים – אתמול דווח בארה"ב כי מכירות בתים חדשים גדלו בינואר ב-4.3% לקצב שנתי של 923,000, לעומת צפי נמוך משמעותית לגידול של 1.7%. באופן דומה גם היקפי המשכנאות מזנקים: גם בישראל *בנק ישראל דיווח השבוע על זינוק המשכנתאות בינואר ב-6% לעומת ינואר אשתקד לקצב שנתי של 77.3 מיליארד שקל. מול חלק גדול מהמשכנתאות הללו הבנקים מוכרים בלוקים של אג"ח ממשלתיות (בשורט), במטרה לגדר את סיכון הריבית, וכך מציפים את השוק בסחורה. אבל לפחות הגורם הזה עשוי להתקרר בקרוב:

דוח מוקדם יותר מאתמול של התאחדות הבנקים למשכנתאות בארה"ב הראה כי הזינוק בריביות כבר החל לתת את אותותיו, עם נפילת היקף הבקשות החדשות למשכנתאות בשבוע שעבר לשפל של תשעה חודשים.

האם בהקשר הזה מטוטלת התשואות קרובה להתהפך? זאת כשהכדאיות ללקיחת משכנתה יורדת בחדות כאשר התשואה ל-30 שנה בארה"ב הגיעה אתמול ל-2.27%, דומה לזאת מסוף 2019 רק שאז מחירי הדירות היו נמוכים יותר.

בינתיים שוק המניות מצליח להתגבר על הזינוק בתשואות, אך היתללות העקום כן משפיעה על התמחור היחסי של הענפים: מניות הבנקים (שנהנים מהפרשי הריביות) משיגות ביצועי יתר בעוד מניות הטכנולוגיה (שמציעות בעיקר רווחים עתידיים מהוונים) עברו לביצועי חסר.

מנתוני למ"ס שפורסמו אתמול עולה כי יצוא השירותים מישראל המשיך להתרחב בחודש דצמבר בחדות, בעיצומו של החלק המרוכך של הסגר השלישי, מגמה שתומכת בהתחדשות התחזקות השקל.

קודם לכן כתב כהנוביץ': איזה חלק מטרנד הרפלציה בשווקים (ניפוח מחדש של הכלכלה) נשען על צפי להתייעלות, שינוי הרגלי צריכה ומחזור כלכלי חדש שיימשך שנים, וכמה על גורמים חד פעמיים שעשויים להתפוגג בתוך שנה, כמו אינפלציית סחורות של שיבושים ומענקים ממשלתיים? ככל שהגורמים הראשונים יתבררו כגורם העיקרי כך הלחץ לעליות יימשך, גם אל תוך עליית תשואות, ולהיפך.

ארגון הסחר העולמי התייחס אתמול לזינוק בהיקף הסחר העולמי במוצרים וסחורות בסוף 2020 והעריך כי הקצב הזה איננו בר קיימא וכנראה שכבר הגיע לשיא.

שרת האוצר האמריקאי, ג'נט יילן, תיארה אתמול במהלך ועידה בניו-יורק חלק מהיוזמות הנבחנות, בניהן: העלאת מס חברות ל-28% (כדי לסייע בתכנית השיקום הכלכלי), העלאת מס רווחי הון, השתלטות על עקום התשואות ודולר דיגיטלי (הערה שלאחריה נפל הביטקוין מתחת ל-50 אלף דולר).

ילן: יחס חוב-תוצר לא ממש מעניין, אלא יחס תשלומי הריבית לתוצר. ברקע היא תיארה דיונים על תכניות להשתלטות על עקום התשואות והנפקת אג"ח ל-100 שנה. השאלה העיקרית בהקשר הזה היא באיזו תשואה תגיע ההשתלטות, האם ב-2% או רק כאשר תתחיל עלייה בפרמיית הסיכון של החוב?

תשואות האג"ח באירופה נפלו אתמול לאחר שקריסטין לגארד, יו"ר ה-ECB, אמרה בפרלמנט האירופאי שה-ECB "עוקב מקרוב" אחר התשואות הנומינליות* כדי לשפוט האם תנאי המימון נוחים מספיק כדי לתמוך בכלכלה. המשקיעים נתנו לה קרדיט, אבל בסופו של דבר השאלה היא מה יקרה במציאות:

החוזים העתידיים על ריבית הפד מתארים כעת סיכוי של 70% להעלאת ריבית ראשונה של 25 נב' בסוף 2022 (לעומת 50% בשבוע שעבר) והעלאה ב-100% במרץ 2023. ממוצע התחזיות לתשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים בסוף השנה עלה ל-1.45%, אך השונות בין התחזיות זינקה גם היא, כשמצד אחד כאלה שמעריכים שהיא תגיע ל-2% וכאלה (כמוני) שמעריכים כי תמשיך לעלות בטווח הקצר אך לבסוף תיפול בחזרה ל-1%.

בנק ישראל קיבל אתמול את החלטת הריבית לחודש מרץ ותיאר תמונה אופטימית לגבי חזרה מהירה של המשק לתוואי של צמיחה. עם זאת הוא ציין שני סיכונים עיקריים שבגללם הוא מתכוון להמשיך להרחיב את המדיניות שלו, סיכון לגל תחלואה נוסף (של מוטציות) והימשכות הפגיעה בשוק העבודה. להערכתנו הסיכונים שתיאר הבנק נמוכים ויתפוגגו בחודשים הקרובים, מה שיקשה עליו להצדיק המשך הרחבה. מצד שני ההתאזנות המחודשת בכלכלה עשוי לעצור את אינפלציית הסחורות ולסיים את הסיוע הממשלתי, שתרמו לעליית התשואות, מה שעשוי דווקא להחזיר את הכוחות לירידתן.

הכלכלן הראשי של אקסלנס- איך הבחירות ישפיעו והאם הדולר ימשיך לרדת

בית ההשקעות אקסלנס:";למה רכישת מט";ח לא יעילה";

המימון מיועד לביצוע התאמות העסק לתקופת הקורונה וסיוע בשדרוג תשתיות התקשורת שלו לסיבים אופטיים

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה יוצאת במקצים נוספים של תכניות לתמרוץ וסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים בתקופת הקורונה.

התוכנית הראשונה כוללת מענקי סיוע להגברת הפעילות העסקית באופן מקוון וביצוע התאמות נדרשות בבית העסק בשל התפרצות נגיף הקורונה, וזאת במטרה לסייע לעסקים להגדיל את היקף הפעילות העסקית המקוונת וכן להתאים את עצמם לעבודה בשגרת הקורונה.

העלות התקציבית של התוכנית מוערכת בכ-75 מיליון שקל והיא נועדה לסייע לעסקים שיבחרו לשדרג את העסק, לרבות מעבר למסחר מקוון לרבות סליקה באתר, שילוח והוצאות נלוות. מטרת המענק לאפשר לעסקים לשדרג את העסק ולהתאימו למגבלות הנדרשות כעת, וכן להתכונן להמשך פעילות, גם במקרה של חידוש הסגר. הסכום אמור לממן בין היתר רכישה והתקנה של ציוד והתאמות פיזיות שנועדו להתאים העסק לתו הסגול, לרבות מחיצות.

גובה המענק ייקבע כנגד הוצאות העסק על ההתאמות הנדרשות, ויכסה כ-50% מגובה ההוצאות ועד כ-5,000 שקל לעסק, לא כולל מע"מ.

עסק המעוניין לקבל המענק יכול להגיש "בקשת זכאות" לקבלת הסיוע, באמצעות טופס דיגיטלי באתר האינטרנט של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה. עם שליחת הטופס יקבל העסק מייל עם אישור זכאות שיעמוד בתוקף למשך 90 יום. לאחר מכן תתבצע שיחה לעסק לצורך מתן הסבר על תנאי המענק והזכאות ולצורך שליחת קישור להגשת דרישת התשלום. דרישות התשלום ייבחנו, ולאחר אישורן יעבור התשלום לעסק בתנאי תשלום "שוטף +30".

צועדים קדימה

תוכנית הסיוע השנייה כוללת מענקים למימון חיבור עסקים לתשתית תקשורת מתקדמת, מבוססת סיבים אופטיים (FttH – Fiber to the home).

משבר הקורונה הבליט את הצורך בקיומן של תשתיות תקשורת איכותיות, מהירות ואמינות, שיאפשרו עבודה מרחוק במגוון ענפי המשק. המעבר לעבודה מרחוק על ידי מרבית המשק הוביל לגידול בצריכת האינטרנט הביתי במהלך המשבר, שיצר עומסים רבים, ותלונות על נפילות חוזרות ונשנות בתשתיות האינטרנט.

המציאות החדשה הובילה להאצת תהליך השיפור של תשתיות התקשורת בישראל. השימוש בתשתיות תקשורת מתקדמות יסייע לעסקים לקיים ולהרחיב את הפעילות הדיגיטלית, באופן שבו גם אם יידרשו להפעיל את העסק מרחוק, תשתיות התקשורת יאפשרו המשך פעילות תקינה.

כבלי סיביים אופטיים מאפשרים להעביר כמות גדולה של נתונים במהירות ואמינות גבוהות. נכון להיום, תשתית ה- FttH היא טכנולוגיית התקשורת הנייחת המתקדמת ביותר, והיא מאפשרת חיבור יציב, מהיר וסימטרי. תשתית מבוססת סיבים אופטיים בתצורת FttH תוכל לשדרג את מהירות הגלישה של העסקים עד ל-1,000 מגה לשנייה, שתאפשר, בין השאר, שימוש חלק ויציב באפליקציות שיחות ועידה למיניהן, עבודה מרחוק במערכות מורכבות המותקנות באתרים מרוחקים, ומתן שירות אפקטיבי מרחוק ללקוחות.

במסגרת הוכנית, שעלותה התקציבית עומדת על 20 מיליון שקל העסקים יקבלו מענק בגובה 1,000 שקל כולל מע"מ – עבור חיבור לתשתית FttH שבוצע החל מאפריל 2020 ורק עבור תוכנית שעלותה החודשית אינה עולה על 250 שקל.

עסקים המעוניינים להגיש בקשה למענק ימלאו טופס דיגיטלי באתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, כאשר עם שליחת הטופס, יקבל העסק באמצעות מייל "אישור זכאות" שיעמוד בתוקף למשך 90 יום. במהלך תקופה זו על העסק להגיש "דרישת תשלום" אליה יש לצרף חשבונית המעידה על חיבור העסק לתשתית סיב אופטי. דרישות התשלום ייבחנו, ולאחר אישורן יעבור התשלום לעסק בתנאי תשלום "שוטף +30".

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, אמר: "משבר הקורונה לימד אותנו את חשיבות השיווק והמכירה של עסקים קטנים ובינוניים באופן מקוון. לאחר הביקושים הגבוהים למסלולי הסיוע, אנו במשרד הכלכלה פותחים מקצים נוספים לתוכניות המבוקשות ומקצים עשרות מיליוני שקלים לשיפור פעילות העסקים הקטנים והבינוניים, ליצירת רציפות הפעילות בתקופת הקורונה והיערכות ליום שאחרי המשבר"

מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, רן קוויתי, קרא לבעלי העסקים: "הסוכנות יוצאת בפעימה שנייה למענקים ואני מזמין אתכם להיכנס לאתר הסוכנות העסקים קטנים ובינוניים ולממש את הזכאות".

להגשת בקשה לסיוע במימון תשתית אינטרנט בסיב אופטי

להגשת בקשה למענק להתאמות בעסק וקידום פעילות בדיגיטל

משרד האוצר מרחיב משמעותית את הסיוע לעסקים במשק באמצעות הקרן בערבות מדינה

נפתחה ההגשה למענקי סיוע לעסקים ששימרו עובדים בתקופת הסגר

על פי המשרד, הצמצום בפעילות הבנייה בשילוב הגידול באוכלוסייה עשויים להביא לעודף ביקוש ולייקר את המחירים בשנים הבאות  

משרד הבינוי והשיכון פרסם היום סקירה מטרידה על ענף הבנייה ושוק הדיור בישראל: על פי תמונת המצב הנסקרת – שנערכה על ידי האגף הכלכלי במשרד הבינוי והשיכון, בהסתמך על הנתונים הממשלתיים – בשנת 2020 הושפע המשק הישראלי מהתפרצות נגיף הקורונה, ובתוך כך ספג גם ענף הבנייה פגיעה משמעותית. צמצום הפעילות בענף הבנייה למגורים, אל מול הערכות הביקוש העולה בשל גידול קבוע במשקי בית, עלול לגרום בשנים הבאות לעודף ביקוש שיוביל לעליית מחירים.

בכדי למנוע זאת, המשרד מתריע כי יש להמשיך את מגמת האצת השיווק ולשמור על היקף התחלות הבנייה, כפי שהיה בשנים האחרונות.

במשרד מציינים כי מלאי הדירות החדשות המוצעות למכירה הצטמצם במהלך השנה האחרונה בשיעור של 22%, מ-49,200 דירות בינואר, לכ-38,400 בדצמבר. כלומר, קצב מכירת הדירות החדשות עולה על קצב הבנייה של דירות חדשות.

במשרד הבינוי מציגים בסקירה שורה של מדדים נוספים שמהם ניתן ללמוד על הידלדלות במלאי הדירות אל מול עלייה חדה בביקוש. ראשית היקף העסקאות לרכישת דירה חדשה זינק תוך פחות מעשור ב-23%, מ-23 אלף דירות חדשות שנמכרו בשנת 2012, עד ל-41 אלף דירות חדשות שנמכרו בשנת 2020.

בסך הכל בוצעו בשנת 2020, 113 אלף עסקאות לרכישת דירה, בדומה לנתוני שנת 2019, וזאת חרף משבר הקורונה. עם זאת, שיעור הדירות החדשות בסך העסקאות צמח מ-25% בשנים 2014-2012 עד ל-36% בשנת 2020. להערכת משרד הבינוי, אחת הסיבות לתופעה היא העובדה שמשפרי דיור – כלומר כאלה שרוכשים דירה חדשה במקום זו שהם גרים בה – לא ממהרים למכור את דירתם הישנה ולא משחררים אותה. הסיבה לכך היא הוראת שעה שהעבירה הכנסת ביוני 2020 ומאפשרת למשפרי דיור להחזיק בדירה הישנה שלהם במשך 3 שנים בלי לשלם מס רכישה. במשרד הבינוי משערים כי משפרי הדיור מעדיפים להמתין לעיתוי נוח יותר וזאת בשל נתונים המצביעים על צפי לעליית מחירים.

בסקירה מציינים גם כי ביוני 2020 הוריד שר האוצר ישראל כץ את מס הרכישה שמוטל על משקיעים מ-8% ל-5%, החלטה שהובילה לכך שמתוך סך העסקאות, שיעור הדירות שנרכשו על ידי משקיעים עלה מ-13% ביולי 2020, ל-21% בחודשים אוגוסט עד דצמבר.

כמו כן, בשנת 2020 נרשם שיא היסטורי בסך המשכנתאות שהציבור לווה – 78 מיליארד. בסקירה נכתב כי "בעשור האחרון גדל היקף המשכנתאות ב-67%, לעומת עלייה של 57% במדד מחירי הדירות, כלומר מדובר בשיעור גידול ריאלי מעבר לעליית מחיר הדירות".

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.2% בחודש נובמבר, מנגד מחירי הדירות עלו ב-0.4%

למרות הקורונה: מחירי הדירות שוב בעלייה

מדובר בסממן לירידה בפעילות בתחילת הסגר השלישי, אולם מכיוון שהנתונים מתקבלים באיחור, את מלוא ההשפעה אנו צפויים לראות בהמשך

 המדד המשולב למצב המשק ירד בחודש ינואר 2021 ב-0.16%, על פי נתוני בנק ישראל, וזאת בהשפעת הסגר השלישי שהחל לקראת סוף דצמבר. אולם מכיוון שמרבית הנתונים לבניית המדד מתקבלים בפיגור, המדד לחודש ינואר משקף רק חלקית את השינוי בפעילות הכלכלית בעקבות עליית התחלואה והסגר השלישי.

המדד המשולב לחודש ינואר הושפע לרעה מירידת מדדי הפדיון (דצמבר), יבוא מוצרי צריכה ויצוא הסחורות (ינואר). לעומת זאת, מדד הייצור התעשייתי (דצמבר), יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים) (ינואר), יצוא השירותים (נובמבר), משרות השכיר (נובמבר) ושיעור המשרות הפנויות (ינואר) עלו והשפיעו לחיוב על המדד.

עדכון נתוני המדד המשולב לחודשים הקודמים מראה שהפעילות הכלכלית בחודש אוקטובר הושפעה באופן משמעותי מהסגר השני. (לוח 1).

לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגב העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות, ובפרט לא לגבי העוצמה היחסית בין החודשים השונים.

הסברים מפורטים לגבי אופן חישוב המדד המשולב וכן לוחות מפורטים ארוכי טווח ניתן למצוא בקישור: https://www.boi.org.il/he/Research/Pages/ind.aspx

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים

(שיעורי שינוי חודשיים באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)

^[1] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).

[2] יצוא השירותים מחושב במונחים ריאליים באמצעות מדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.

[3] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.

המדד המשולב לחודש דצמבר עלה ב-0.52; אך הוא אינו משקף עדיין את הסגר השלישי

דודי רזניק – צילום: יחצ

מדובר בטריגר למימוש רווחים בשוקי המניות, אך כשיתפוגג הצפי הוא לחזרה של שווקים אלה לתוואי עלייה מתון""

דודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון, פרסם את התייחסותו להתפתחויות בשוקי האג"ח בימים האחרונים, וכך הוא כותב:

"בימים האחרונים אנו עדים למסחר סוער יחסית בשוקי האג"ח הממשלתיים. המגמה החלה בארה"ב, שם רושמות התשואות הממשלתיות לטווח ארוך עלייה חדה לאחרונה, על רקע חשש מעלייה בסביבת האינפלציה וחשש לתגובה מהירה מהצפוי של הפד. מדובר בתגובה לירידה בתחלואה מקורונה בארה"ב בתקופה האחרונה וצפי להתחלה של חזרה לשגרה, גם אם לא מלאה. כתוצאה מכך, טיפסו תשואות איגרות החוב ל 10 שנים בארה"ב לרמה של כ 1.35% מרמה של כאחוז במהלך החודש האחרון. במקביל, בישראל טיפסה התשואה השקלית ל- 10 שנים, מרמה של 0.8% לרמה של כ 1.1% במהלך תקופה זו".

עוד מוסיף רזניק: "העלייה בתשואות הביאה במקביל לירידה בשוקי המניות, בדגש על סקטור הטכנולוגיה, על רקע חשש כי עליית התשואות מבשרת אולי העלאת ריבית קרובה מהצפוי, דבר שממנו חוששים בשוקי המניות יותר מכל.

"אתמול בנאום בסנאט חזר יו"ר הפד פאואל על המחויבות לשמור על ריבית נמוכה עוד תקופה וביטל כרגע את החשש מסיכוני אינפלציה. כרגע לפחות לא ברור אם דבריו של פאואל ירגיעו את שוקי המניות אולם לטווח בינוני-ארוך ברור שסיכוני העלאות ריבית, הן בארה"ב והן בארץ, נמוכים מאוד. לפיכך נראה כי מדובר כרגע בטריגר למימוש רווחים בשוקי המניות (שעלו כמעט ברציפות מאז חודש נובמבר 2020) הנשענים על חשש מהעלאות ריבית, חשש שכנראה מוגזם ובסופו של דבר לכשיתפוגג צפוי להחזיר את שוקי המניות חזרה לתוואי עלייה, גם אם תוואי מתון מקצב העלייה של החודשים האחרונים".

לאומי שוקי הון: עלייה בקצב ההדבקה עלולה לפגוע בהתאוששות הכלכלה

כלכלני לאומי – עלייה הדרגתית באינפלציה ובריביות בחו";ל עשויים להביא לעליית הריבית בישראל

השירות מיועד ללקוחות כל הבנקים ומציע פגישת ייעוץ אישית עם בנקאי משכנתאות, ללא צורך בהגעה לסניף

לראשונה במערכת הבנקאית: בנק לאומי הודיע היום כי לנוכח הימשכות משבר הקורונה, ומתוך רצון להקל על הציבור ככל האפשר בתקופה מורכבת זו, הוא יציע ללקוחות כל הבנקים אשר מתעניינים בלקיחת משכנתא או במחזור משכנתא, לקיים פגישת ייעוץ עם בנקאי המשכנתאות של לאומי ב-ZOOM, בלי שיצטרכו להגיע לסניף. בתום השיחה הלקוח יקבל הצעת משכנתא סופית.

עד עתה, לאחר קבלת האישור העקרוני להלוואת משכנתא, היה על לקוחות הבנק לבחור בין פגישת ייעוץ טלפונית עם יועץ משכנתאות לבין פגישת ייעוץ פרונטלית בסניף, וזאת לשם המשך תהליך נטילת המשכנתא. מעתה, כאמור, לאומי יאפשר ללקוחות לקיים את פגישת הייעוץ גם באמצעות ה-Zoom.

באופן זה, הלקוח נהנה מיתרונות שיחת "פנים מול פנים" אישית ואינטימית עם יועץ משכנתאות, מסלון ביתו, ביום ובשעה שנוחים לו ואינו נדרש להגיע לסניף הבנק, לבזבז זמן מיותר ולבוא במגע עם לקוחות אחרים ועם העובדים.

בתום פגישת הייעוץ ב-Zoom יישלח ללקוח מייל עם הצעת משכנתא פרטנית, לרבות מסלולים, שיעורי ריביות וגובה ההחזר החודשי. אז יוכל הלקוח לבחור אם להגיע לאחד הסניפים על מנת לחתום על מסמכי המשכנתא הסופיים, או לחלופין, לבצע תהליך חתימה מרחוק.

ראש מערך לקוחות פרטיים בלאומי, טל בר-אל: "הקורונה שיבשה לחלוטין את אורחות חיינו ומאלצת אותנו כל העת לפתח פתרונות חדשים ויצירתיים עבור לקוחותינו, שהופכים דיגיטליים יותר ויותר, הן לאור התפתחות הטכנולוגיה והן לנוכח המגבלות והריחוק החברתי.

"בתוך כך, 'משכנתא בזום' מעניקה את אותה חווית שירות דיגיטלית וחדשנית שהלקוחות שלנו מצפים לה, אך לצד זאת היא עדיין חוויה מאוד אישית ומקצועית. לקיחת משכנתא היא ללא ספק אחת ההחלטיות הכלכליות המשמעותיות ביותר בחייו של כל אדם, ולכן חשוב שהתהליך יהיה מלווה על ידי בנקאי משכנתאות מנוסה, גם אם זה באמצעות מסך. בחודשים הקרובים נמשיך להשיק מוצרים דיגיטליים פורצי דרך לטובת לקוחותינו".

עלויות משכנתא: הנה מה שצריך לקחת בחשבון

בנק ישראל מודה שהטבת המשכנתאות לא הגיעה לציבור

בעולם מתכוננים להתאוששות גלובלית, על רקע תנופת ההתחסנות נגד הקורונה ■ עיני המשקיעים נשואות בעיקר לשווקי אג"ח ממשלתיות, שבהן חלה עלייה בולטת בתשואות

אבישי קרואני, מנכ"ל פעילים ניהול תיקי השקעות, מסביר את מגמת העלייה שחלה לאחרונה בתשואות האג"ח הממשלתיות לפדיון לטווחים הבינוניים והארוכים, במדינות רבות בעולם.

לדבריו, להתפתחות זאת אחראים שני גורמים עיקריים: "ראשית, גברו ההערכות להתאוששות כלכלית קרובה, במיוחד על רקע שיפור בנתוני התחלואה והאצת תהליך ההתחסנות העולמית נגד הקורונה. שנית, חלה עלייה בציפיות לאינפלציה, בעיקר על רקע ההערכות לעיל על התאוששות כלכלית והעלייה במחירי הסחורות".

קרואני מציין כי "אנו רואים את העלייה בתשואות ובציפיות לאינפלציה כביטוי לתחילת תהליך נורמליזציה, לאחר המשבר והמיתון בשנה שעברה. גם אם בטווח הקצר חלק ממדדי המניות מגיבים לעלייה בתשואות בירידות שערים,  התמונה הכוללת היא חיובית והגורמים הבסיסיים (fundamentals) ימשיכו לתמוך בשווקים הפיננסיים".

לטענתו, ארצות הברית היא שמובילה את העלייה בתשואות ובציפיות לאינפלציה והוא מוסיף: "בתחילת השנה התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים עמדה על 0.92%, וכעת תשואה זאת עומדת על 1.35%, הרמה הגבוהה בשנה האחרונה.  במקרה של ישראל, התשואה ל- 10 שנים עלתה מ- 0.77% בתחילת השנה ל- 1.08% כעת. במקביל, הציפיות לאינפלציה ל- 5 שנים משוק ההון האמריקאי עלו מ- 1.98% בתחילה השנה ל- 2.29% לשנה כעת. בישראל, הציפיות לאינפלציה שנה קדימה עלו מ- 0.48% בתחילת השנה ל- 1.27% כיום".

קרואני מציין עוד כי "ככל הנראה הציפיות לאינפלציה הושפעו מעלייה חדה במחירי הסחורות בעולם. אמנם עלייה במחירי הסחורות מהווה בדרך כלל עלייה חד-פעמית ברמת המחירים ולא בהכרח האצה של שיעור האינפלציה, אך ניסיון העבר מלמד על כך שבטווח הקצר ייתכן ואף ההערכות לגבי האינפלציה בעוד מספר שנים קדימה מושפעות מהשינוי במחירי הסחורות. כך גם, להערכתנו בהקשר הנוכחי, על רקע העלייה של מחירי הסחורות בשיעור של 15% מתחילת השנה. זאת, בהובלת מחירי האנרגיה, שעלו בשיעור של מעט מעל 20% מתחילת השנה, והעלייה במחירי הסחורות החקלאיות, בשיעור של מעט מתחת ל- 10%. סביר להניח שהעלייה החדה והמפתיעה של 1.3% במדד המחירים ליצרן בינואר, מול תחזית עלייה של 0.4%, נבעה בין היתר מהעלייה הנ"ל במחירי הסחורות.

"מרבית מדדי המניות בעולם ירדו בתגובה להתפתחויות לעיל. בחמשת ימי המסחר שהסתיימו אתמול, מדד מניות גלובלי ירד 1% ומדד מניות השווקים המתעוררים ירד 2.7%. הירידות כללו את ענפי הטכנולוגיה, שאופיינו בעליות נאות בשנה שעברה ומתחילת שנת 2021. הדולר נחלש בשיעור של 0.3% ביחס לאירו ו- 0.5% ביחס לסל של מטבעות אחרים.

ארה"ב

קרואני מציין את הדריכות בוול סטריט, לקראת ההצבעה על חבילת החילוץ של הנשיא ביידן ביום שישי הקרוב וכותב כי "הנשיא מעוניין לקבל אור ירוק לצעדים הכלולים בחבילת ה- 1.9 טריליון דולר, ובעיקר להבטיח המשכיות של הסיוע למובטלים. התוקף של מרכיבים מסוימים של הסיוע הזה צפוי לפוג ב- 14 במרץ, ולכן הדחיפות בהעברה מהירה של הצעדים בסנאט. אמנם ביידן מעוניין גם לקבל אישור להעלאת שכר המינימום מ- 7.25 דולר ל- 15 דולר לשעה, אך כאן אין עדיין תמיכה מלאה של נציגי מפלגתו בסנאט. וול סטריט תהיה דרוכה השבוע גם בעקבות העדות המתוכננת של נשיא הפד, פאואל, בפני ועדות בקונגרס. ספציפית, קיים עניין רב בהתייחסות אפשרית שלו לעלייה בתשואות ובציפיות לאינפלציה. עם זאת, מדיניות הבנק המרכזי צפויה להימשך על פי התוואי המרחיב שנקבע בחודשים האחרונים".

ישראל

קרואני מתייחס לשני עניינים: את השיפור באמון הצרכנים בינואר, שהתבטא בעלייה במדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים ב-1.1 נקודות, הוא קושר בעלייה ברכיבי המצב השוטף ותפיסת המצב בעתיד. לדבריו, מדובר במדד גבוה בשמונה החודשים האחרונים. עם זאת, המדד עדיין נמוך מרמתו בפברואר 2020, לפני פרוץ הקורונה. הוא מעריך כי השיפור בנתוני התחלואה, ההתקדמות בתהליך ההתחסנות של האוכלוסייה, והעליות בשוק ההון תרמו לשיפור הסנטימנט של הצרכנים. עוד לדבריו, לשינויים בצריכה הפרטית משקל מכריע בקביעת התפתחות התמ"ג. סביר להניח שעם היציאה מהסגר השלישי נהיה עדים לגידול הדרגתי בהוצאות לתצרוכת, דבר שיתרום להאצת ההתאוששות של המשק.

בנוסף הוא מתייחס גם לעניין אי-השינוי בריבית בנק ישראל, ואומר: "בהתאם לתחזיות, הבנק המרכזי השאיר את הריבית הבסיסית ללא שינוי ברמה של 0.1% לשנה. בהודעתו הדגיש בנק ישראל את ההשפעות החיוביות מההתחסנות והפתיחה ההדרגתית של המשק, ויחד עם זאת את הנתונים המדאיגים משוק העבודה, ובפרט שיעור האבטלה הגבוהה".

חברות האשראי לבנק ישראל";בצע גם רכישות של אג";ח ממשלתיות קצרות במטרה למנוע המשך התייקרות האשראי"

לפי נתוני שירות התעסוקה, על כל חוזר לעבודה בחודש ינואר נרשמו 7 דורשי עבודה חדשים, יותר מהסגר השני בספטמבר 2020  

במהלך חודש ינואר נרשמו בלשכת התעסוקה 127.7 אלף דורשי עבודה חדשים – עלייה של 56.4% לעומת דצמבר 2020. מנגד, רק 18.2 אלף דיווחו על חזרה לעבודה – מספר החוזרים הנמוך ביותר מאז תחילת המשבר – כך עולה מדוח דופק שוק העבודה לחודש ינואר 2021 שמתפרסם היום על ידי שירות התעסוקה. על פי הדוח, בתחילת החודש היו רשומים 727.4 אלף דורשי עבודה ובסיומו 823.6 אלף.

ינואר 2021 היה החודש הראשון מאז פרוץ משבר הקורונה, שבו ישראל הייתה בסגר לאורך כל החודש, והדבר גרם לקיפאון בשוק העבודה הישראלי – שעל פי הנתונים נמצא כיום במצב קשה יותר ממצבו לאחר תום הסגר השני באוקטובר 2020 (הן מבחינת שיעור דורשי העבודה והן באורך התקופה שבה רבים מהם נמצאים ללא עבודה).

ד"ר גל זהר, מנהל מחלקת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, מסביר כי "צעדי המדיניות שננקטו בישראל בשנה האחרונה התמקדו בשימור מלאכותי של רמת החיים, באמצעות תשלום נוסף לאבטלה. זאת, לעומת צעדי המדיניות שננקטו במרבית מדינות ה-OECD, שהתמקדו בשימור מלאכותי אך זמני של המשרות הפנויות".

לדבריו, מדיניות זו שבה נקטה ישראל הביאה לכך שמרבית דורשי העבודה אינם מרגישים עדיין לחץ לחזור לעבודה. אולם "ככל שתתקרב לסיומה תקופת הזכאות לקצבאות יחלו הלחצים, שעלולים להוביל לכניסה מוגברת וכפויה יותר למצבי תת-תעסוקה. בתרחיש כזה וללא צעדים יזומים, יתרונות פרדיגמת המדיניות הישראלית עלולים להישחק במהירות".

מנכ"ל שירות תעסוקה, רמי גראור, מסביר כי: "כדי לקצר את תהליך החזרה לעבודה ולהאיץ את היציאה מהמשבר, נדרשת פעילות יזומה, אסרטיבית ורחבה לעידוד חזרה לעבודה, ובמיוחד בקרב הנמצאים בחל"ת".

גראור מוסיף: "שינוי המדיניות המתחייב הוא עידוד יזום של חזרה לעבודה ויצירת ודאות גדולה יותר במשק, עבור העסקים ודורשי העבודה כאחד. כך גם יצירת או עידוד ותגמול המעסיקים ליצירת משרות הם צעד הכרחי. הכנו תכנית גדולה ומפורטת ואנו נוקטים בשורה של צעדים, כגון שיתוף פעולה עם התעשיינים בנוגע להכשרות מקצועיות, סיוע למעסיקים בהחזרת עובדים המסרבים לחזור מחל"ת, ואנו פותחים מחר את לשכות התעסוקה לקבלת קהל, על מנת לסייע לדורשי העבודה לשוב במהרה למקומות העבודה".

על פי דוח 'דופק שוק העבודה', מורכבות הסגר השלישי באה לביטוי ביחס הנרשמים/חוזרים בחודש ינואר 2021: על כל אדם שחזר לעבודה נרשמו בחודש זה 7 דורשי עבודה חדשים; לשם השוואה, בחודש ספטמבר (שבו היו רוב נרשמי הסגר השני), עמד היחס על 5.7 דורשי עבודה חדשים מול כל חוזר לעבודה.

עוד עולה מהדוח כי מבין 127.7 הנרשמים כדורשי עבודה בחודש זה, 96.3 אלף נרשמו עקב חל"ת (75.4%), 16.4 אלף פוטרו ו-5.2 אלף התפטרו. כמו כן, מבין 18.2 אלף המדווחים על חזרה לעבודה בחודש זה, מרביתם היו רשומים עקב חל"ת (54%), וכן נרשם שיעור גבוה יחסית של חוזרים אחרי פיטורין (26.8%).

לאורך כל חודש ינואר התייצבו בשירות התעסוקה 762.9 דורשי עבודה שתבעו אבטלה (עלייה של 13% לעומת דצמבר 2020), לעומת 93.5 אלף שתבעו הבטחת הכנסה (5.7% עלייה).

על פי נתוני הלמ"ס, במהלך ינואר 2021 היו במשק כ-60.3 אלף משרות פנויות (לעומת 101.6 אלף בתקופה המקבילה אשתקד). כאשר בוחנים את מספר דורשי העבודה על כל משרה פנויה, בלא להתחשב במשרות של דורשי עבודה הנמצאים בחל"ת ומיועדים לחזור אליהן, רואים כי על כל משרה פנויה שפרסם הלמ"ס מתחרים כ-14.2 דורשי עבודה. אם בוחנים את מספר דורשי העבודה שאינם נמצאים בחל"ת, היחס יורד ל-6.5 דורשי עבודה על כל משרה פנויה. לשם השוואה, בזמן המקביל אשתקד, התחרו רק כ-1.7 דורשי עבודה על כל משרה פנויה.

למרות עלייה מדודה במספר המשרות הפנויות בחודשים האחרונים, היחס בין משרות פנויות לדורשי העבודה הורע מכיוון שמספר דורשי העבודה הוסיף לעלות, וכך התחרות על כל משרה פנויה בקרב כלל דורשי העבודה שאינם בחל"ת המשיכה לטפס באופן עקבי:

בשירות התעסוקה מוטרדים ומסבירים כי במציאות הנוכחית, שבה מספר המשרות הפנויות מצומצם וקיים קושי רב למצוא עבודה, המשק יתקשה לחזור לשגרה מלאה. התחרות על כל משרה, שנמצאת ממילא בעלייה, עתידה להתעצם עד לסוף מועד הזכאות לקצבה ביוני 2021.

"לצערנו מצב זה יביא לתופעות לוואי שמהן עלול המשק לסבול, הכוללות צורך בהארכת קצבאות לתקופה נוספת, מעבר מוגבר לקצבאות קיום חלופיות, תשלום שכר בלא מתן תלושי שכר ועוד", מתריעים בשירות ומוסיפים: "צפויה עליה בלתי נמנעת בתת-התעסוקה של קבוצות רבות במשק הישראלי. לכן על המדינה לפעול במהירות האפשרית לייצר משרות או לעודד יצירת משרות רבות, לצד חיזוק ההשקעה בהון האנושי".

שירות התעסוקה פרסם את דופק שוק העבודה לחודש ספטמבר- הסגר השפיע לרעה

הלמ"ס: מספר מבקשי העבודה גבוה פי 10 מהמשרות הפנויות