כלכלנים סבורים כי חוסר היציבות יוסיף לאפיין את השווקים הפיננסיים, כל זמן שאין תרופה או חיסון לנגיף ■ משרד האוצר יוצא עם תוכנית סיוע נוספת לעצמאיים ולעסקים הקטנים

עולם הכלכלה מתרגל לחיים בצל הקורונה: העלייה בתחלואה בארצות הברית, אמריקה הלטינית, וישראל הובילה לירידות בשווקים בשבוע שעבר. בהיעדר חיסון ותרופה לנגיף, חוסר היציבות בשווקים הנובעת מהתפתחויות הקורונה צפוי להימשך עוד זמן רב, והלך הרוח בשווקים ינוע בין תקופות חיוביות של שקט יחסי ושיפור בנתוני ההדבקות, לבין תקופות מתוחות יותר של עלייה בתחלואה – שתעורר דיון על האפשרות של חזרה לסגר ולמגבלות על הפעילות.

בשבוע שעבר נראו ירידות בשוקי המניות. התעוררות ההדבקות בנגיף הקורונה והחשש לחזרה של חלק מהמגבלות שהוטלו בעבר על הפעילות היו הגורם הדומיננטי עבור השווקים. ביום רביעי האחרון נרשם מספר שיא יומי של אבחון מקרי קורונה חדשים בארצות הברית, ומגמת עלייה מהירה דווחה בעיקר במדינות בדרום, כגון פלורידה וטקסס,ובקליפורניה.

במבט קדימה, אחד הנעלמים הגדולים הוא כיצד תתפתח המחלה בעולם והאם יהיה צורך לחזור לסגר משמעותי של חלק מהפעילות.

בתגובה לחדשות הלא מעודדות בנושא הקורונה, מדדי הדאו ג'ונס וה-P500&S ירדו בשבוע האחרון ב-3.3% ו-2.9% בהתאמה, ומדד הנאסד"ק רשם ירידה פחותה של 1.9%. מדדי המניות באירופה ירדו גם הם, בשיעורים בין 2% ל-3%. לעומת זאת, מרבית שוקי המניות באסיה, כולל סין, רשמו יציבות או עליות בשיעורים נמוכים.

מחירי הנפט בעולם ירדו בשיעורים בין 3.5% ל-3.9%. מרווחי כל סוגי האג"ח הקונצרניות בארה"ב עלו, ובמקביל, התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדה ל-0.46%, ומחיר הזהב עלה ב-1.8%.

שבוע המסחר הנוכחי התאפיין בעליות במדדי המניות העיקריים בארה"ב ובאירופה. עדכון תחזיות הצמיחה על ידי קרן המטבע העולמית משקף את הקונצנזוס בקרב כלכלנים, לגבי ירידה בסביבת צמיחת התמ"ג העולמי בשנה וחצי הקרובות. תחזית שיעור הצמיחה של התמ"ג העולמי לשנה הנוכחית הופחתה ממינוס 3% באפריל ל-מינוס 4.9% ביוני. באשר ל- 2021, שיעור הצמיחה החזוי הופחת ל-5.4% מהרמה הקודמת של 5.8%.

ישראל – תמונת מצב כלכלית

שיעור האבטלה במדינה עומד כיום על 21%. נתוני שירות התעסוקה מצביעים על כ-862 אלף דורשי עבודה, מהם כ-605 אלף נמצאים רשמית בחל"ת.

כידוע, קיים חוסר ודאות רב לגבי איזה חלק מהעובדים בחל"ת יועסקו בחזרה על ידי המעסיקים שלהם. בהתחשב במצב, ראש הממשלה ושר האוצר החליטו להפעיל תוכנית סיוע חדשה, שתתמוך במגזר העצמאים והעסקים הקטנים בהתמודדותם מול נזקי הקורונה.

כלכלני לאומי: הקורונה פגעה באירופה בתחילה באופן חמור יותר מאשר בארה"ב; אבל כעת המצב השתנה

שוק הדיור: ההשפעה העיקרית של משבר הקורונה תגיע ברבעון השני

לאומי שוקי הון: עלייה בקצב ההדבקה עלולה לפגוע בהתאוששות הכלכלה

ראש העירייה כרמל שאמה הכהן הודיע על הקמת המתחם שייבנה בין קניון איילון לאצטדיון הלאומי ויחל לפעול בחינם בחגים "על מסך הקולנוע הגדול בישראל" ■בית המשפט דחה את בקשת קבוצת עזריאלי לצו מניעה להקמת המיזם

במסגרת התפרצות הקורונה והצורך לשמור על ריחוק חברתי, הודיע ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן על הקמת מתחם קולנוע דרייב-אין, שיחל לפעול בעיר בחינם כבר בתקופת החגים. היוזמה עוררה התנגדות בקבוצת עזריאלי, שם חששו ככל הנראה מתחרות וניסו למנוע את הקמת המתחם, אך בית המשפט סיכל את המהלך.

המיזם יוקם בשטח שבין אצטדיון רמת גן לקניון איילון, במטרה לאפשר את הצפייה בסרטי קולנוע, מבלי להצטופף בישיבה באולם קולנוע סגור ולהסתכן בהדבקה. והצפייה בסרט תהיה בחינם – מה שמהווה תחרות גדולה עוד יותר עבור עזריאלי והיס פלנט בקניון איילון.

בניסיון לשמור את הצופים אצלם ביס פלנט עשו בקבוצת עזריאלי מהלך ופנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בבקשה להוציא צו מניעה לפרויקט. אולם בית המשפט סיכל את הניסיון ודחה את הבקשה.

בהמשך להחלטת בית המשפט, לסלק את הבקשה של עזריאלי, פרסם שאמה פוסט בפייסבוק שבו כתב: "למה שהם יהיו נגד? ככה זה כנראה נראה ממרום הקומות האחרונות במגדלי היוקרה, מעבר לחומות המיליארדים והשובע, קשה להבחין בצרכי השעה המיוחדים של האדם הפשוט". ועוד הוסיף: "נקדם בכל הכוח את מיזם קולנוע הדרייב אין החינמי שיותאם למגבלות הקורונה, וזה יהיה יותר ממצער מאוד אם ההון ינצח את ההיגיון".

בתי הקולנוע נפגעו קשות עקב משבר הקורונה. לאחר שנסגרו, פתיחתם הותנתה בתפוסה של 75% מזו המרבית בכל אולם עם מושב ריק בין צופה לצופה ובכל מקרה לא יותר מ-250 איש. אלא שאתמול הודיע קבינט הקורונה על החמרת ההגבלות, ומה-9 ביולי תתאפשר נוכחותם של מאה איש בלבד באירועי תרבות שיתקיימו במקומות סגורים – בהם בתי קולנוע. עוד נאסרה מכירת הכרטיסים בקופות. לפי מפעילות בתי הקולנוע, אלה פתחו מחדש את שעריהם על אף שההפעלה תחת התנאים הנוכחיים אינה כדאית עבורם.

בית המשפט דחה גם בקשה נוספת של עזריאלי, לעצור פיילוט חנייה בחינם בחניונים בעיר. שאמה הכהן כתב כי "הפיילוט ישחרר לחצי חניה מהעיר הצפופה – בעיקר של רכבים גדולים, משאיות, רכבים תקולים ונטושים וסוחרי רכבים שמעמידים רכבים למכירה". יש לציין כי גם החניה בקניון איילון היא חינמית, אך ייתכן שהמחשבה מאחורי הבקשה של עזריאלי היא שמי שחונה בסביבת הקניון  עשוי לעבור דרכו ולהוציא בו כסף.

לא עוצרים בקורונה: עיריית תל אביב אישרה את העלאת הארנונה

שאמה הכהן: "תהיה תמ"א ברמת גן"

שרת התחבורה הנחתה לשוב ולאפשר תשלום במזומן לשלושה פלחי אוכלוסייה שנפגעו מהאילוץ לשלם על הנסיעה רק באמצעות הרב קו, שהוטל מאז תחילת משבר הקורונה ■ הבעיה: מימוש ההנחיה יחל רק בעוד כשבועיים

שרת התחבורה מירי רגב הנחתה את הרשות הארצית לתחבורה ציבורית לאפשר לאוכלוסיות מסוימות תשלום במזומן בתחבורה הציבורית, כפי שהיה נהוג עד התפרצות הקורונה. התשלום במזומן יתאפשר לשלושה סוגי אוכלוסיות – לאזרחים ותיקים (קשישים), למלווים של עיוורים (כיוון שאין פרופיל מלווה לעיוור בכרטיס הרב-קו וניתן לקבל את ההנחה רק באמצעות תשלום במזומן) וכן לנוסעים בקווי יהודה והשומרון, הזכאים להנחת אבטחה ומוגנות של 50% עבור תשלום במזומן.

בחודשים האחרונים אירעו מקרים רבים שבהם נוסעים קשישים שאינם מתורגלים בשימוש ברב-קו נקלעו למצבים שבהם לא עלה בידם לשלם לנהג האוטובוס וחלקם אף נאלצו לרדת מהרכב בבושת פנים. השרה רגב התחייבה כי תקיים עבודת מטה בעניין, וכעת לאחר בחינת החלופות, החליטה לאפשר את התשלום במזומן "באופן מידתי", כהגדרתה.

ההחלטה נעשתה בתיאום עם ציבור נהגי האוטובוס, ומימושה לא יהיה מיידי אלא יחל ב-12 ביולי, על-מנת לאפשר למפעילי התחבורה הציבורית להיערך ליישומה באופן בטיחותי.

שרת התחבורה מירי רגב, אמרה: "הבטחתי לטפל במצוקת הקשישים שציפו לפתרונות שיאפשרו להם את המוביליות החברתית והנגישות התחבורתית באמצעות התחבורה הציבורית בכלל והאוטובוסים בפרט. הנחיתי את אנשי הרשות הארצית לתחבורה ציבורית לעקוב מקרוב אחר יישום ההנחיה בשטח, ולוודא כי אנו שומרים על בטיחות הנהגים והנוסעים כאחד, באופן ראוי ומידתי".

אפקט קורונה: ירידה של 3% במדד מחירי התשומה באוטובוסים

הנחיות משרד התחבורה לאוטובוסים על רקע הקורונה

נהגי האוטובוסים חוששים מהקורונה: רוצים ציוד מגן

בעקבות בדיקה חוזרת של הנתונים עודכנו אלפי עצמאים כי עליהם להחזיר את המענק ששולם להם במסגרת הפעימות הראשונות מאחר שלא עמדו בתנאי הסף ■ אם העצמאים לא יחזירו את מענקי היתר מרצונם, סביר להניח שבהמשך יינקטו צעדי אכיפה

אלפי עצמאים נדהמו אתמול לגלות כי בעקבות בדיקה חוזרת של הנתונים, עליהם להחזיר את המענק ששולם להם במסגרת הפעימות הראשונות, לאחר שלא עמדו בתנאי הסף. הבשורה המרה נמסרה להם בדיוק ביום שבו הוכרז על פעימה רביעית של מענקים לעצמאים.

המענקים שהוענקו החל מחודש אפריל, הראשון עד לסכום של 6,000 שקל והשני עד לסכום של 10,500 שקל, ניתנו על ידי רשות המסים באופן אוטומטי כמעט. התנאי לזכאות היה ירידה של 25% במחזור ההכנסות, אולם מאחר ונתון זה לא קיים עדיין בידי רשות המסים, ובמטרה להקל קביעת הזכאות ולחלק את המענקים במהירות, הוחלט כי מי שעומד בתנאי הסף (תקרת הכנסות של עד 340 אלף שקל למשק בית במענק הראשון ותקרה של מיליון שקל במענק השני והגשת דוחות מס הכנסה ב-2018) יהיה זכאי אוטומטית, על סמך חישוב שלו של ירידה בהכנסות בהיקף של 25% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה.

גורמים ברשות המסים ציינו מלכתחילה כי מאחר שהמענקים מתבססים על הצהרה (ולא על דיווחי מע"מ למשל, כפי שנעשה החל מהמענק השלישי) אם יתברר כי הכנסותיו של עצמאי לא הצטמצמו ב-25% הוא יידרש להחזיר את המענק, אך ללא ריבית או קנסות. בפועל הדבר הופך את המענק למעין הלוואה בתנאים נוחים מאוד. זאת כמובן בתנאי שלא נעשתה הונאה מכוונת (למשל כשעסק שהרוויח באותם חודשים דיווח על הפסדים), שבמקרה כזה תוכל הרשות לדרוש ריבית וקנסות על המענק שנתנה.

ברשות מסבירים כי נכון לעכשיו לא תתקיים גבייה של המענקים ששולמו ביתר, אלא יסתפקו בהודעה לאותם עצמאים, בציפייה שאלו יחזירו מרצונם סכומים שקיבלו בניגוד למתווה המענקים. אולם סביר להניח שבהמשך גם תיעשה אכיפה, כפי נעשה בנוגע לסיוע שניתן במסגרת קרן הפיצויים של מס רכוש, למשל עבור מי שקיבל פיצוי שלא בצדק בתקופת "צוק איתן".

מרשות המסים נמסר: "בעקבות עדכון של מערכת המענקים בדוחות שהוגשו ותיקונים שערכו עצמאים בשומות עצמיות, עודכנה זכאותם של אלפי עצמאים כך שמעתה הוכרו כזכאים או שגדל הסכום לו הם זכאים. במקביל היו מקרים בהם התוצאה הייתה הקטנה או שלילת זכאות. בתוצאה הסופית הועברו לתשלום כ-17 מיליון שקל נוספים כתוצאה מהמהלך. כמקובל בכל שינוי בסטטוס המענקים, נשלחה הודעה בעניין. יובהר כי בכל מקרה הרשות לא תפעל בשלב זה לגביית המענק ששולם ביתר. כמו כן, ככל שתהיה טענה לפיה עדכון הזכאות אינו משקף את הדוח שהוגש, היא תטופל בהקדם".

מחשבון מענק סיוע לעצמאים

קיבלו ארכה: הגשת בקשות למענק הפעימה הראשונה לעצמאים תתאפשר עד 1 ביולי 2020

מענק הסיוע לעצמאים בעקבות הקורונה: כ-80 אלף איש נמצאו זכאים

הערכה: בחודשים הקרובים התוצר לא צפוי לעלות על 90% מהיקפו ערב המשבר ■ פיקדונות הציבור גדלו ב-12% בשנה האחרונה, למרות המיתון – הנפקות האג"ח נמשכות

כלכלני בנק הפועלים פרסמו סקירה ולפיה התפשטות הקורונה המואצת והעובדה שמספר המקרים המאומתים נמצא במגמת עלייה, בלמו את מגמת השיפור בפעילות הכלכלית. מנתונים שפרסמה הלמ"ס עולה בין היתר כי צריכת החשמל עדיין נמוכה בכעשרה אחוזים לעומת התקופה שטרם הקורונה, והרכישות בכרטיסי אשראי נמוכות בכ-12%. 8.4% מכלל המועסקים עדיין בחל"ת. בהנחה ש- 75% מכלל העובדים בחל"ת ישובו לעבודתם, או ימצאו עבודה חלופית בחודשים הקרובים, אז שיעור האבטלה במשק יתייצב על כ-10%.

עם זאת, בנק ישראל ממשיך להגדיל את המאזן שלו, ופיקדונות הציבור גדלים בקצב מהיר. גם הנפקות האג"ח נמשכות – למרות המיתון. מתחילת השנה חלה עלייה בהנפקות האג"ח של הסקטור הלא פיננסי, לרמה גבוהה מזו של 2019. רכישות האג"ח הממשלתיות על-ידי בנק ישראל הספיקו עד כה לשמור על עקומי תשואות שטוחים ולמנוע עלייה במרווחי האשראי, אולם בנק ישראל מאותת שאם יעלה הצורך ייתכן שנראה גם רכישות אג"ח קונצרניות בישראל.

השגרה החדשה של ריחוק חברתי ושמים סגורים אינה מאפשרת חזרה לפעילות כלכלית בהיקף מלא. העובדה שלא ניתן לנסוע לחו"ל מיטיבה מעט עם הצריכה הפרטית, בעיקר בענפים כמו מזון, הלבשה והנעלה, וגם במלונות. שינוי ההתנהגות של הצרכנים בעקבות החשש מהידבקות הוא משמעותי יותר, ואפשר לראות זאת לדוגמה במיעוט הנוסעים ברכבת לאחר פתיחתה.

בחודשים יולי-אוגוסט הקיץ צפויה יכולת העבודה של הורים לילדים קטנים להיפגע, והכנסתם של אלפי עובדים ועסקים עונתיים שבנויים על חודשים אלו תקטן ככל הנראה. להערכתם של הכלכלנים, נסיבות אלו לא יאפשרו לתוצר לעלות בחודשיים הקרובים על 90% מהיקפו כפי שהיה ערב המשבר.

עקומות התשואה יישמרו שטוחות

סקר מצב העסקים, שביצעה הלמ"ס בין התאריכים 15-17 ביוני, מעלה שעד כה פוטרו בשל הקורונה 4.5% מסך המועסקים ו-8.4% מכלל המועסקים דווחו על ידי המעסיקים כנמצאים בחל"ת. אם מונים את העובדים בחל"ת כמובטלים אז שיעור האבטלה כעת עומד על 16%. בהנחה ש-75% מכלל העובדים בחל"ת ישובו לעבודתם, או ימצאו עבודה חלופית בחודשים הקרובים, אז שיעור האבטלה במשק יתייצב על כ-10%. טרם ברור אם הממשלה תחליט להאריך באופן גורף את תקופת הזכאות לדמי אבטלה לעובדים אלו בחודש הבא.

ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו בחודש אפריל גדלו פיקדונות הציבור ב-12%. בארה"ב מצרף הכסף 2M (כולל גם מזומן) גדל בשנה האחרונה ב-23%. הגידול החד בפיקדונות הוא תוצאה של עלייה בסך האשראי במשק  (ניצול מסגרות אשראי לדוגמה) ורכישות האג"ח של בנק ישראל שמגדילות את בסיס הכסף.

הגידול המהיר באמצעי התשלום אינו אינפלציוני בטווח הקצר, לא מדובר בכסף שהציבור תכנן לצרוך בקרוב, או שהחברות מתכננות עמו השקעות. הפיקדונות שנוצרו משקפים את הביקוש לאשראי שנובע מחוסר הוודאות, ואת מדיניות האוצר ובנק ישראל שמפצים באופן עקיף על אובדן הכנסות של חלק גדול ממשקי הבית. בד בבד, חלק ממשקי הבית שהכנסתם נפגעה פחות, חוסכים עתה יותר, בגלל המגבלות על טיסות לחו"ל ואיסור התקהלויות. ההשפעה של האבטלה הגבוהה היא משמעותית יותר בטווח של השנה הקרובה, והאינפלציה צפויה לכן להיוותר נמוכה – 0.7% על פי התחזית ל-12 החודשים הקרובים.

המיתון לא עוצר את הנפקות האג"ח. מתחילת השנה חלה עלייה בהנפקות האג"ח של הסקטור הלא פיננסי, לרמה גבוהה מזו של 2019. הנפקות האג"ח עלו בתקופה זו. החברות מעדיפות להקדים את המימון כל עוד הריביות חסרות הסיכון ומרווחי הסיכון נמוכים. ההנפקות האלו פוגשות שוק נזיל שנובע ממדיניות הבנקים המרכזיים, או מרכישות אג"ח קונצרניות ישירות במקרה של ארה"ב.

כפי הנראה, בנק ישראל יוסיף לשמור על עקומות תשואה שטוחות ולמנוע עלייה במרווחי האשראי. רכישות האג"ח הממשלתיות הספיקו עד כה לשתי המטרות האלו, אולם בנק ישראל מאותת שאם יתעורר צורך ייתכן שנראה גם רכישות אג"ח קונצרניות בישראל. ההנפקות הגדולות של האוצר יצריכו קרוב לוודאי הגדלה של מכסת רכישות האג"ח, מעבר ל-50 מיליארד שקל, ברבעון האחרון של השנה.

כלכלני הפועלים: עלייה חדה בצריכה הפרטית, צפויה ירידה בשכר הריאלי

לאחר ירידה חדה ברכישות בכרטיסי אשראי בחודש אפריל – עקב משבר הקורונה, מסתמנת מגמה של התאוששות ■ בחודש מאי חלה קפיצה של 114% בקניית מוצרי תעשייה, ובהם הלבשה והנעלה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ורהיטים

הפגיעה שהסבה "הקורונה הכלכלית" על הרכישות בכרטיסי האשראי הולכת ומתמתנת. כך ניתן ללמוד מנתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), על פיהם בחודש מאי נרשמה עלייה של 32.3% בסך כל הרכישות של הצרכנים הפרטיים בכרטיסי אשראי בהשוואה לחודש אפריל.

בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, חודש מאי 2019, נרשמה עלייה של 5.9% בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי. עם זאת, בבחינת התקופה שבין ינואר למאי 2020 נמצאה ירידה של 0.9% בסך כל הרכישות בכרטיסי האשראי, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

הנתונים שמפרסמת הלמ"ס הם במחירים קבועים ובניכוי עונתיות (כלומר, לאחר ניכוי השפעת חגים וימי פעילות מהנתונים המקוריים). נתונים אלו עשויים להשתנות בדיווחים הבאים מאחר שהם מחושבים מחדש עם קבלת נתון מקורי נוסף מדי חודש.

עלייה של 6% בקניית מזון ומשקאות

ברכישות מוצרים ושירותים אחרים, הכוללות דלק חשמל וגז, מחשבים ותוכנה, ציוד ושירותי תחבורה ותקשורת, ספרים, פרסום, שירותי רפואה ותרופות ושונות – נרשמה עלייה של 23.3% לעומת חודש אפריל 2020, ועלייה של 14.3% לעומת החודש המקביל בשנה שעברה. מאז חודש ינואר טיפסו הרכישות בקבוצה זו ב-6.2%.

ברכישות מזון ומשקאות נמצאה עלייה של 6.2%, הן לעומת חודש אפריל 2020 והן לעומת חודש מאי אשתקד. בבחינת התקופה של שלושת החודשים מרץ-מאי, נמצאה עלייה של 5.6% לאחר עלייה של 7.3% בשלושת החודשים דצמבר 2019 – פברואר 2020. בחודשים ינואר עד מאי נרשמה עלייה של 8.4% ברכישות מזון ומשקאות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

ברכישות מוצרי תעשייה, הכוללים הלבשה והנעלה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ורהיטים, נרשם זינוק של 114.2% לעומת חודש אפריל 2020, ועלייה של 19.4% לעומת חודש מאי 2019. עם זאת בבחינת התקופה שבין ינואר למאי, נמצאה ירידה של 7.8% בקבוצה זו בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה: המצב יורע בספטמבר

"ניתן לצפות בשנתיים הקרובות לריבאונד תלול יותר בפעילות הכלכלית באירופה לעומת ארה"ב, ייתכן שהדולר יתחזק מול האירו" ■ הבחירות בארה"ב מתקרבות: מצב של "ניצחון סוחף" לדמוקרטים בנשיאות ובממשל עשוי להשפיע על שוק המניות בארה"ב

הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ד"ר גיל מיכאל בפמן, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, פרסמו את סקירתם השבועית על התפתחויות מקרו כלכליות ושוקי הריביות והאג"ח.

השניים מציינים כי בתחילת אירוע הקורונה נפגעה אירופה במידה קשה יותר מאשר ארה"ב. הנגיף התפשט בה מוקדם יותר ובאופן מהיר יותר, ובעקבות זאת אימצו מדינות אירופה כבר בחודש מרץ אמצעים למניעת הדבקה, הכוללים סגר קפדני שפגע משמעותית בכלכלה. במהלך הרבעון הראשון של 2020 נרשמה באירופה ירידה של 3.6% בתוצר במונחים רבעוניים לעומת 1.3% במונחים רבעוניים בארה"ב. המדדים השונים מראים כי בחודש אפריל הפעילות הכלכלית הצטמצמה בצורה חדה יותר ברחבי אירופה לעומת ארצות הברית.

הכלכלנים מוסיפים כי תגובת המדיניות הראשונית של גוש האירו הייתה איטית יותר וצנועה יותר מאשר בארצות הברית. ארה"ב הציעה בתוך זמן קצר חבילת הרחבה של כמעט 13% מהתמ"ג, לעומת 4% בגוש האירו – למרות שהמייצבים האוטומטיים (ירידת הכנסות מדינה ממיסים ועליית תשלומי העברה שונים) היו גדולים בהרבה בגוש האירו. בצד המוניטרי, הפד של ארה"ב הפחית את שיעור הריבית ב-150 נ"ב ורכש נכסים בשווי של כמעט 12% מהתמ"ג, בהשוואה לשיעור ריבית שלא השתנה בגוש האירו ורכישות מצטברות של ה-ECB עד כה בערך 4% מהתמ"ג. כתוצאה מכך, התנאים הכספיים/פיננסיים הוגמשו במהירות רבה יותר בארצות הברית.

עם זאת, השניים אומרים כי לאחרונה ניכר שיפור משמעותי בתנאים לטובת אירופה. ראשית, גוש האירו הקדים את ארה"ב בכניסה למהלך הסגרים, אך גם בפתיחה מחודשת של הכלכלה. שיעורי הנדבקים החדשים באירופה נותרו נמוכים לרוב, למרות שחרור הסגרים, בעוד שבארה"ב מספר הנדבקים בנגיף ממשיך לעלות. לכן מדינות אירופה הצליחו לפתוח מחדש במידה "בטוחה" יותר ומהירה יותר את הכלכלות שלהן בהשוואה לארה"ב.

בפמן ורזניק משבחים את התנהלותן של ממשלות אירופה, שהצליחו לדבריהן להגן במידה רבה על שוק העבודה מפני השפעות הווירוס, בשעה שבארצות הברית מספר המובטלים והשוהים בחל"ת עלה באופן חריף. חלק ממדינות אירופה יזמו תוכניות מיידיות לשוק העבודה, מה שסייע למנוע אבטלה גבוהה יותר. כ-17% מהעובדים בספרד ויותר מ-46% בצרפת הושמו בתכניות עבודה קצרות טווח שסיפקו פתרון תעסוקה והכנסה ובכך סייעו להגביל השפעות שליליות ארוכות טווח על שוק העבודה.

לסיכום, הכלכלנים מסבירים כי "יש מקום לצפי לריבאונד תלול יותר בפעילות הכלכלית באירופה מאשר בארה"ב בשנתיים הקרובות. תקופה מתמשכת של ביצועי יתר בצמיחה של אירופה לא נראתה מאז 2007/2006, ואם הערכה זו תתממש, זה עשוי לבוא לידי ביטוי בביצועי יתר חיוביים בשוקי הנכסים האירופים בשנה הבאה וייתכן שהאירו יתחזק מול הדולר. ייתכן גם שהדברים יבואו לביטוי בביצועים טובים יותר בשוק האג"ח הממשלתי של גרמניה לעומת זה של ארה"ב, בעיקר על רקע ירידת התשואות החדה יחסית בארה"ב מאז תחילת המשבר, דבר שצמצם משמעותית את פער התשואה בין אג"ח ממשלת גרמניה לאג"ח ממשלת ארה"ב בטווח של 10 שנים."

 טראמפ מאבד אהדה בסקרים

בהמשך סקירתם, בפמן ורזניק ניסו לחזות אם חילופי שלטון בארה"ב ישפיעו על המדיניות הכלכלית והשווקים הפיננסיים בה.

"הסיכויים שג'ו ביידן ינצח השנה בבחירות לנשיאות ארצות הברית עלו מאז חודש פברואר וישנה גם אפשרות הולכת וגוברת שהדמוקרטים יזכו לשליטה מלאה בקונגרס. מצב של 'ניצחון סוחף' לדמוקרטים בנשיאות ובממשל עשוי להשפיע על שוק המניות בארה"ב וזאת בעיקר דרך שינויים במדיניות המיסוי ובפרט 'גלגול לאחור' של הטבות מס שונות מתקופתו של הנשיא טראמפ, ובכלל זה חזרה למיסי חברות גבוהים יותר בעתיד, זאת לאחר ההתאוששות מן הקורונה. ישנם תחומי מדיניות כלכלית נוספים העשויים להיות מושפעים בתרחיש של "ניצחון סוחף" לדמוקרטים", הם מסבירים.

"נראה כי השילוב בין משבר הקורונה, השפל החד בכלכלה האמריקאית וההפגנות האלימות המתמשכות בארה"ב וברחבי העולם, פגע במעמדו של הנשיא טראמפ ובמידת האהדה אליו על ידי המצביעים. לאחרונה, הסקרים הופכים לפחות אוהדים לנשיא טראמפ ולמפלגה הרפובליקנית".

לבסוף הם מסכמים בקביעה: מצב שבו ביידן זוכה במרוץ לנשיאות, אך הדמוקרטים לא הצליחו להשיג שליטה בקונגרס, יהיה פחות מאיים על שוק המניות של ארה"ב. סביר להניח שסנאט בשליטת הרפובליקנים לא יסכים לקבל את ההצעות הנוכחיות של ביידן בנושא מס חברות ותחומי מדיניות רבים אחרים.

לאומי: הגירעון הממשלתי צפוי להיות גבוה מאוד מהיעד

לאומי שוקי הון: עלייה בקצב ההדבקה עלולה לפגוע בהתאוששות הכלכלה

האיחוד האירופי פותח ב-1 ביולי את שעריו לתיירים ממדינות מורשות בלבד ■ ישראל, ארה"ב, ורוסיה נותרו מחוץ לרשימה, שצפויה להתעדכן בכל שבועיים בהתאם למצב התחלואה

אכזבה לישראלים שתכננו לנפוש הקיץ באירופה: האיחוד האירופי הרכיב רשימה של מדינות "בטוחות", לקראת פתיחת שעריהן של מדינות האיחוד לתיירים ב-1 ביולי, אולם ישראל אינה נכללת בה עם פתיחת הגבולות יותר המעבר רק למבקרים ממדינות שמספר החולים החדשים בהן נמוך יחסית. הרשימה ה"ירוקה" כוללת גם את סין, אך רק אם המדינה תאפשר כניסה של מבקרים מאירופה.

ישראל נכללה ברשימת המדינות ה"אדומות", מכיוון שנתוני תחלואת הקורונה בארץ נחשבים לגבוהים ביחס ליבשת. לצד ישראל, גם ארה"ב, רוסיה, סעודיה וטורקיה הוגדרו כמדינות אדומות עם נתוני תחלואה גבוהים.

רשימת המדינות הבטוחות הורכבה על ידי בכירי האיחוד האירופי, שערכו משא ומתן ממושך על האופן שבו אפשר לפתוח מחדש את הגבולות של 27 המדינות החברות למסחר ולתיירות בתום חודשים של סגר.

הרשימה כבר זכתה להסכמה עקרונית של מרבית השגרירים של האיחוד, ואינה מחייבת הסכמה פה אחד. אולם היא עדיין צריכה לעלות לאישור סופי בכל מדינה, לפני שתיכנס לתוקף ביום רביעי הקרוב.

הרשימה הירוקה נקבעה על פי שורה של קריטריונים מדעיים, שכוללים את שיעור ההדבקות ומהימנות הדיווחים. הרשימה תעודכן כל שבועיים, כך שגם מדינות כמו ישראל יוכלו להצטרף אליה בהמשך, בהתאם למצב התחלואה.

המדינות שיתעלמו מההמלצות יסתכנו בסנקציות

הרכבת רשימה של מדינות שתושביהן יכולים להיכנס לאיחוד האירופי היא חלק מהמאמצים לפתוח לגמרי את הגבולות הפנימיים בין המדינות החברות באיחוד. תנועה חופשית היא אחד מהעקרונות הבסיסיים של האיחוד האירופי, ששובש בשל הקורונה.

הרשימות אינן מחייבות מבחינה חוקית, אך המדינות שכן יסכימו לקבל מבקרים ממדינות אסורות מסתכנות בהגבלת הכניסה של תושביהן לשאר מדינות האיחוד. כך למשל, יוון, שחלק גדול מהכנסותיה מגיעות מעסקי התיירות, התעלמה עד כה מהמלצות האיחוד ואפשרה כניסת מבקרים, אף שדרשה בידוד והגבירה את הבדיקות.

נכון לעכשיו (עד עדכון הרשימה בעוד שבועיים) המדינות שמהן תותר כניסה לאיחוד האירופי הן: אלג'יריה, אוסטרליה, קנדה, גיאורגיה, יפן, מונטנגרו, מרוקו, ניו זילנד, רואנדה, סרביה, דרום קוריאה, תאילנד, טוניסיה, אורוגוואי, אנדורה, סן מרינו, מרוקו והוותיקן. סין תצורף לרשימה אם תאפשר כניסה למבקרים אירופים.

בגלל הקורונה: בוטל אירוויזיון 2020

שקט בוונציה – עיר התיירות ריקה מתיירים

ראש צוות המומחים פנה אתמול במכתב לנתניהו ולשר הבריאות יולי אדלשטיין וביקש כי יתערבו במשבר מיידית, על רקע הגידול המהיר בקצב ההדבקה ■ "בהיעדר פעולה נגיע לסגר תוך שבועות ספורים", הזהיר

גרף העלייה המהיר בקצב הנדבקים בנגיף מדאיג את צוות המומחים היועצים למל"ל בנושא משבר הקורונה על כל היבטיו. אתמול פנה פרופ' אלי וקסמן, שעמד בראש צוות המומחים שייעץ למל"ל בעניין, לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הבריאות יולי אדלשטיין והפציר בהם להתערב באופן מיידי במשבר. פרופ' וקסמן כתב לשניים בשם שאר חברי הצוות כי נדרשת פעולה מיידית והתריע  מפני הידרדרות נוספת שתביא ל"פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל".

"נדרשת פעולה מיידית לטיפול בגידול המסוכן של קצב התפשטות המגפה", כתב וקסמן, והוסיף "בשבועות האחרונים איבדנו שליטה במגפה".

וקסמן מגבה את דבריו החמורים בנתונים וטוען כי מספר החולים החדשים היומי גבוה וגדל באופן עקבי. לטענתו, החולים החדשים מפוזרים בארץ, ואין בידי הממשלה יכולת אפקטיבית לקטיעת שרשראות הדבקה.

קצב הגידול בחודש האחרון עומד על הכפלה כל 12 יום (גידול יומי של 1.06) – כלומר נמוך מאשר במרץ (הכפלה ב- 3 ימים) וגם שיעור החולים המגיעים למצב קשה נמוך מעט מאשר במרץ (כ-2% לעומת כ-3%). לדבריו של וקסמן, "נתונים אלה יוצרים חלון הזדמנות לפעולה, אשר יש בכוחה לשנות את המגמה. אולם הוא מזהיר כי "בהיעדר פעולה שתהפוך את מגמת הגידול לירידה, המשך המגמה הנוכחית יצריך הטלת סגר נוסף תוך שבועות ספורים, שתוצאותיו תהיינה הרסניות למשק ולחברה".

במכתבו מפרט וקסמן את הצעדים שבהם צריך לדעתו לנקוט על מנת לצמצם את ההדבקה: בשלב ראשון, לדבריו, יש להגביל פעילות חברה ופנאי ולשמר את יכולת העבודה של המשק, לאסור התכנסות של עשרות רבות של אנשים שהן בעלות ערך משקי נמוך וסיכון גבוה. "את הרווח העיקרי מפעולה מהירה היום תקצור הכלכלה", הוא מסביר לנתניהו, ומוסיף כי "צמצום בפעילויות הפנאי יגן על מקומות העבודה ויאפשר המשך תפקוד של המשק".

וקסמן: להקים יחידת חירום ולקטוע שרשראות הדבקה

וקסמן מבקר את התנהלות המדינה בחודשיים האחרונים – שבהם היה מספר מועט של חולים, שיצר לדבריו "חלון הזדמנות", וטוען כי ברשות מדינת ישראל קיימים כלים וידע, אשר היו מאפשרים למנוע אובדן שליטה במגפה, אך "הם אינם מיושמים באופן אפקטיבי בשל קשיים ניהוליים".

על רקע הדוחות שחיבר עם צוותו, ממליץ פרופ' וקסמן לנקוט שני צעדים מידיים: הראשון, הפעלה יעילה של מכלול התחקור וקטיעת שרשראות ההדבקה – הכוללת זיהוי ובידוד של לפחות 80% מהמגעים, תוך 48 שעות מרגע הגדרת חולה מאומת. לדבריו, היעדר יכולת זו כיום נובעת בעיקר "מצעדים והנחיות מגבילות של הנהלת השירות לבריאות הציבור לאורך החודשים האחרונים, ומהווה סיבה מרכזית לאבדן השליטה במגפה".

לכן, וקסמן מפציר "להעביר מיד את סמכויות הפעלת מערך הבדיקות-תחקור-בידוד מידיו של השירות לבריאות הציבור ל'מכלול' שנבנה במשרד הבריאות לצורך קטיעת שרשראות הדבקה".

הצעד השני שוקסמן מציע הוא הקמת יחידת חירום בניהול מוביל בדרג סמנכ"ל בעל ניסיון ניהול מערכתי משמעותי, אשר יהיה אחראי על כל עבודת המשרד האופרטיבית הנדרשת לטיפול במגפת הקורונה ועל הנחיית הגופים הרלוונטיים במשרד (רכש) והגופים החיצוניים (משטרה, פקע"ר וכו').

לדבריו, "היחידה תבנה ותציע למנכ"ל צעדים לניהול המאבק, בהתייעצות עם השירות לבריאות הציבור, ותקיים דיון יומי של המנהל הבכיר (שר הבריאות וראש הממשלה), שבו יוצגו מדדים כמותיים יומיים להתפתחות המגפה ולתפקוד מכלול התחקור. מדדים אלה יכללו את היעילות והמהירות של תהליך קטיעת שרשראות ההדבקה".

בהמשך לביקורת הנוקבת בשבועות האחרונים סביב התנהלותו של משרד הבריאות בכלל ושל פרופ' סדצקי בפרט, וקסמן כותב לראש הממשלה כי "המכלול ומרכז השליטה לא קיבלו כל סמכויות, ועל כן אינם מתפקדים, ולא מונה מנהל יחידת חירום בעל יכולות וניסיון מתאימים. ניהול המאבק בפועל נותר בידי השירות לבריאות הציבור וללא שינוי מאז חודש מרץ – ללא עבודת מטה מקצועית ומקיפה הכוללת את כל היבטי המאבק ובוחנת את הצעדים הנדרשים לאור ההתפתחויות, ללא יעדים ומדדים כמותיים, וללא הפעלה ותפקוד יעיל של הגורמים השונים".

לאומי שוקי הון: עלייה בקצב ההדבקה עלולה לפגוע בהתאוששות הכלכלה

חזר לכם צ'ק בגלל המצב הכלכלי הנוכחי? חשבונכם לא יוקפא

התפרצות הנגיף הכניסה מדינות רבות להסגר ושינתה סדרי עולם. חלקם הגדול של המפוטרים ייאלצו למצוא מקצוע חדש, וגם האקדמיה עברה מהפכה חסרת תקדים ■ איך ייראה עולם התעסוקה אחרי שהכול יהיה מאחורינו?

המשק הישראלי ספג בחודשים האחרונים מהלומה שרבים עדיין מתקשים להתאושש ממנה: התפרצות הקורונה הכניסה את המשק למשבר הכלכלי והתעסוקתי שכמותו לא ידעה מדינת ישראל. הקורונה הכלכלית פגעה כמעט בכל משק בית, ולמעלה ממיליון איש מצאו עצמם מחוץ למעגל העבודה. כעת מסתמן שעד סוף אוגוסט יסיימו חצי מיליון מובטלים את זכאותם לדמי אבטלה ויישארו ללא פרנסה או תמיכה, ובאין אפשרות לחזור למקומות העבודה הקודמים, יהיה עליהם לשקול את האפשרויות העומדות בפניהם ולפנות לדרך חדשה.

במקביל, בצל הקורונה התרחשו בתקופה האחרונה שינויים מרחיקי לכת בשוק העבודה, שוק ההכשרה וההשכלה הגבוהה, מהפכה שבזמנים אחרים הייתה נמשכת שנים נדחסה לשבועות אחדים, ונראה שעברנו את נקודת האל-חזור ותוצאותיה כאן כדי להישאר.

האקדמיה עברה במהירות שיא ללימודים מרחוק, המעסיקים גילו שמשתלם להם יותר שהעובדים יעבדו מהבית, והעובדים הבינו שאם המעסיק לא מבטיח להם יציבות תעסוקתית, גם הם אינם חייבים לשמור על נאמנות.

כיצד ישפיע עלינו המשבר הזה לכשיסתיים? גורמים שונים במשק מנסים בשלב זה לגבש מסקנות, תובנות ותחזיות לגבי המגמות הצפויות והשינויים שיאפיינו מקצועות מסורתיים.

עבודה מהבית – הטבה לעובד, חיסכון למעסיק

אם בעבר הבוס שלכם נתן לכם לחשוב שהוא הולך לקראתכם כשהוא מאפשר לכם לעבוד מהבית מפעם לפעם, תקופת הקורונה גרמה למעסיקים להבין שגם הם יכולים להפיק יתרונות מהסידור הזה. לאחר שמנכ"לים רבים גילו שעבודה מהבית היא פתרון חסכוני בהוצאות ואף יעיל יותר מבחינת תפוקה, התמונה השתנתה עד כדי כך שגם עובדים שמעדיפים להגיע למשרד עשויים לגלות שהם לאו דווקא רצויים בו.

ולמקרה שתהיתם מה יהיה על שיחות המסדרון והמטבחון ואיך תסתדרו בלי עוגת התפוחים שרינה ממחלקת הנהלת חשבונות מביאה כל יום ראשון, מומחי תעסוקה המצדדים בשינוי מסבירים שאת המפגשים והגיבוש ניתן ורצוי להמשיך, אך ללא צורך בתירוץ של ישיבה או פגישה מקצועית. יתרה מכך,  כאשר הפגישות יוגדרו מראש כחברתיות, גם הערך שלהן יעלה.

במקום מדידה לפי שעות – מדידה לפי תפוקה

אחד הדברים העיקריים שישתנו בעקבות משבר הקורונה הוא נושא הדיווח על הספק העבודה. "בעידן העבודה מרחוק כמות השעות הפכה ללא רלוונטית כמעט, והתשלום הפך להיות בעיקר על עמידה ביעדי תפוקה, ולא מושתתת על שעות עבודה, כפי שהיה נהוג בעולם העבודה הישן.

כמובן שהדבר אינו תקף לגבי כלל המקצועות, שכן  חלקם יישארו מבוססי שעות ומשמרות. אך תפקידים רבים לא יתבססו עוד על העברת כרטיס עובד, אלא על רשימת מטלות שיש לבצען.

הבעיה העיקרית היא משפטית דווקא, שכן החוקים הנוגעים לעבודה מהבית נחקקו ברובם בשנות ה-50' והם אינם רלוונטיים לתקופתנו ולא תואמים את עולם העבודה העכשווי. גם תיקון שהוכנס בשנת 2010 המחייב את המעסיק לתעד שעת כניסה ושעת יציאה, לצורך חישוב שעות נוספות, מעורר בעיות משפטיות בימים אלו, שכן הוא נסמך על דיווח העובד. כיום המעסיק אינו יכול לנזוף בעובד על כך שהוא מתבטל בשעות העבודה ולכן הפיקוח היחיד הוא באמצעות מעקב אחר תפוקה.

אוניברסיטה און-ליין: התשתיות היו קיימות

שדה נוסף שבו התחוללה מהפכה מהירה בעקבות התפרצות הקורונה הוא תחום הלימודים הגבוהים. זה היה רק עניין של זמן עד שגם האקדמיה תעבור, בחלקה לפחות, ללימודים מרחוק. אבל בשל הקורונה המעבר היה פתאומי ומהיר.

השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא – מדוע לא נעשה שימוש בלימודי און-ליין הרבה קודם לכן, למרות שהתשתית לכך הייתה קיימת? התשובה לכך היא ככל הנראה שהאקדמיה נשענת על מנגנונים בירוקרטיים גדולים וסבוכים ולכן היה קשה מאוד להחיל בהם שינויים, למרת הקונצנזוס על חשיבותה ונחיצותה של רפורמה כזו. לקורונה היה אפקט מופלא, שבהיעדר תשתיות לא היה מתאפשר, וכעת כל המערכת מלמדת בלמידה דיגיטלית.

ללמידה הדיגיטלית יתרונות רבים: מלבד הנוחות והחיסכון בזמן של הסטודנטים ושל סגל המרצים בעקבות הוויתור על הצורך לבלות בדרכים, למידה מקוונת תאפשר גם מעקב על איכות ההוראה. כעת המרצים לא יוכלו עוד "להסתתר" בכיתות סגורות, והשקיפות שכרוכה בלימודים דיגיטליים תאפשר מעקב שיטתי אחר כשלי הוראה ותיקונם. אם בעבר סטודנטים התלוננו על מרצים מסוימים שהם אולי טובים במחקר אך אינם יודעים ללמד. כעת ניתן יהיה לשפר את המצב.

בנוסף לכך, גם התכנים עתידים להשתנות. בעידן החדש החומר הנלמד יהיה מושתת יותר על עולם המעשה. ההכשרה לשוק התעסוקה כיום מדגישה יותר כישורים ולא רק ידע, ולכן גם המערכת האקדמית תתאים את עצמה לכך – הן דרך ההוראה והן בתוכן הנלמד – וכך שיעורים פרונטליים רבים יוחלפו לסדנאות שבהן יוכלו הסטודנטים להתנסות הלכה למעשה במקצוע שאותו הם לומדים.

תארי "בזק" בחצי שנה בלבד

מלבד התכנים ודרכי העברתם, האקדמיה תצטרך להיערך לשינוי נוסף: קיצור תקופת הלימודים לתואר. למעשה מדובר בשינוי שצפוי להקל על סטודנטים רבים שסבלו עד כה ממערכת מלאה ב"חורים", שמתפרשת על כל ימות השבוע ומקשה עליהם למצוא עבודה ולהתפרנס בזמן התואר.  מערכת שעות מאווררת שכזו שהייתה נוחה בעיקר למוסד האקדמי ולסגל, לא תתאפשר עוד ברגע שהסטודנטים יתחילו להתמרד ולהצביע ברגליים.

כבר כיום בוגרי תואר רבים מודים שניתן היה לצמצם בחצי את משך הזמן שלו, ולהפחית את תכני הלוויין שאינם קשורים ישירות לתחום. המסלול הארוך והמתיש, המחייב לעיתים ניתוק ממעגל העבודה בשנים הקריטיות ביותר להתפתחות ולבנייה העצמית, גורם לחלק מהסטודנטים להתייאש ולפרוש, בגלל החוויה הסטודנטיאלית שאינה באה בהלימה עם הצורך להתפרנס במקביל.

לכן במערכת האקדמית עובדים כעת במרץ על כיוון חדש: מעבר למיקרו-תואר שיימשך רק חצי שנה. בינתיים מדובר על תואר ספציפי שנולד בשל מחסור בעובדים בתחום הבינה המלאכותית, ולפי הצפי הוא עתיד להיכנס למערכת כבר בסתיו הקרוב. אולם קרוב לוודאי שבעתיד הוא יתרחב לתחומים נוספים, כיוון שהאקדמיה מובלת בעניין הזה אחרי הצעירים שמעדיפים קורסי הכשרה מקצועיים, על פני המסלול המסורתי של תואר שנמשך שנים אחדות.

הרי רוב הסטודנטים היום אינם מעוניינים ללכת לתחום של מחקר, ולכן מבחינתם הם אינם חייבים לעבור אוטומטית את כל מסלול הלימודים הארוך. פיתוח של מיקרו-תארים יאפשר להם להרכיב תואר כמו "פאזל", מיחידות ידע שלמות בתחומים שונים שקרובים לליבם. במקביל, העובדה שיוכלו לשלב את הלימודים עם עבודה כבר מתחילת התהליך, תסייע להם להתמיד בו ולא להתייאש ולפרוש.

הדבר החם הבא: מומחי בינה מלאכותית

באקדמיה נעשים כבר כיום חיבורים הכרחיים בין תחומי ידע. כך למשל, תחום הביוטכנולוגיה הוא חיבור בין ביולוגיה לטכנולוגיה. בינה מלאכותית היא שילוב של ביולוגיה ומדעי-המחשב. שילובים כאלה הביאו את פריצות הדרך המדעיות הגדולות ביותר. השטח דורש שלצד מומחים שיעמיקו בתחום מסוים, יהיו אנשים שידעו לחבר בין תחומי הידע האלה, על מנת שיתקיים שיתוף פעולה ולא יהיה ניתוק ביניהם.

דווקא בתקופה זו, כשאחוזי האבטלה בשיא, יש עדיין מגוון גדול של מקצועות שממתינים לעובדים. על רקע הצורך ההולך וגובר בעובדים בתחום הבינה המלאכותית, נוצר מצב של מחסור בעובדים.

גורמים מקצועיים מדווחים כי יש מחסור של 15 אלף מהנדסים בתעשייה. חברות ההייטק מדגישות שהן לא זקוקות לתואר מלא במדעי המחשב, אלא לבוגרי הכשרה ספציפית בבינה מלאכותית. למקצוע של טכנאי מידע (Data Engineer) למשל ניתן להכשיר תוך מספר חודשים. בעקבות הקושי בגיוס, נדרש שיתוף-פעולה בין ארבעה גורמים שונים במשק: המגזר העסקי, המגזר החברתי, הממשלה והאקדמיה.

למעשה, התהליך לא התחיל בתקופת הקורונה אלא מספר חודשים לפני, והוא הוגדר כפרויקט Outsight. הפרויקט נועד להתמודד עם אתגר התעסוקה העתידי, ושותפים בו נציגי החברות הגדולות במשק (בהן: טבע, גוגל, אינטל ומייקרוסופט), אשר עסקו בסוגיית התעסוקה העתידית בשנה האחרונה וזיהו את הצורך בהכשרה מזורזת. אולם הקורונה אפשרה להאיץ את ההליך: יש סילבוסים, יש מרצים, וככל הנראה תחום המיקרו-תארים יתחיל כבר בסתיו הקרוב ויתפתח לתחומים נוספים בהמשך.

העסקת עובדים במודלים אלטרנטיביים

עם פרוץ משבר הקורונה, אפשרה המדינה למעסיקים להוציא עובדים לחל"ת בהיקפים נרחבים, וכך לנטרל את הוצאה הכבדה ביותר של עסק בימים של מיעוט או אפס הכנסות. עכשיו, כשהעבודה מתחדשת בהדרגה, רבים מהם שוקלים לאמץ מודלים אלטרנטיביים של העסקה – גמישים יותר וללא התחייבות לטווח ארוך.

הדבר הזה הוא בליבת העיסוק של הנהלות, שאנשיהן חושבים איך זה ישפיע עליהן ומה זה אומר לגבי המדיניות ההעסקה שלהן. אבל הוא גם בליבת העיסוק של העובדים. בסקרים שנעשו אחרי פרוץ המגפה, אמנם רואים ירידה נקודתית משמעותית בשימוש בעובדים חיצוניים בתקופת המשבר, וזה לא מפתיע, אבל גם רואים שמעסיקים ופרילאנסרים אומרים שהם יגבירו את השימוש במודל ההעסקה הזה.

אם עד כה היה נדמה שעדיף להיות שכיר, בגלל רשת הביטחון הסוציאלית. בא משבר הקורונה ולימד שלא תמיד זה נכון. העובדה שביטחונו הכלכלי של הפרילאנסר מתבסס על כמה לקוחות מגבירה את הביטחון שלו. כמו כן, גם גופים שנחשבו עד היום לבטוחים ויציבים, כמו בנקים וחברות ביטוח, נאלצו להוציא המונים לחל"ת או לפטר. בדיעבד נראה שהפרילאנסר שרד את המשבר טוב יותר, כי הוא לא היה תלוי בחברה אחת.

גם מבחינת בעל העסק, סביר להניח שבאותה עלות כספית שהוא משקיע בעובד שכיר הוא יוכל לקחת פרילאנסר שהוא הרבה יותר מנוסה, ובגלל שהעבודה נמדדת בתפוקות ובשעות, הוא יהיה גם הרבה יותר יעיל, וגם יקטין את הסיכון שבהעסקה לטווח רחוק. לכן המודלים האלטרנטיביים של העסקה הם אפקטיביים יותר, והמגמה הזו התעצמה סביב הקורונה.

מיתוג אישי: למה אתם חייבים את זה ואיך עושים את זה נכון?

רילוקיישן, כמה נוסעים, לאן באילו עבודות וכמה מרוויחים

הציבור מדיר את רגליו בעיקר מבתי אוכל בקניונים וממסעדות שף ■ הערכות: כ-4,000 מסעדות ובתי קפה ייסגרו עד סוף השנה

מנתוני הרכישות בכרטיסי האשראי שמספק בנק ישראל, ניתן ללמוד תמונת מצב עדכנית על חלק מהפעילות במשק. נכון לשבוע שעבר סך הרכישות בכרטיסי אשראי היה קרוב לרמה שנרשמה בתחילת השנה.

מתברר שההקלה בהגבלות על מסעדות שניתנה בסוף חודש מאי, תרמה לעלייה המהירה ביותר בפעילות מתחילת יוני, לצד עלייה מהירה בענף החינוך (חוגים).

עם זאת, יש לציין כי למעלה מ–2,000 מסעדות ובתי קפה לא נפתחו מחדש למרות אישור הממשלה להפעיל את בתי העסק בתחום בהתאם להנחיות התו הסגול, וכ–2,000 מסעדות ובתי קפה נוספים צפויים להיסגר בחצי השנה הקרובה. זאת, למרות פתיחת הענף והעובדה כי ועדת הכספים אישרה השבוע תקציב לקרן הלוואות לעסקים בסיכון, בערבות מדינה של עד 60%.

ענף המסעדנות, הכולל כ–14 אלף עסקים, נפגע בראש ובראשונה בגלל שהציבור לא חזר לפקוד את המסעדות ואת בתי הקפה כבשגרה. בכירים בענף דיווחו על ירידה דרמטית של 30%–60% במספר המבקרים ובמכירות לעומת הימים שלפני המשבר. עיקר הפגיעה מורגש בעסקים בקניונים ובמסעדות שף, כאשר בברים הפגיעה קטנה יותר.

החברות והענפים שירוויחו מהקורונה

כמה תעלה השבתת המשק בעקבות הקורונה

למשבר הכלכלי בעקבות התפרצות הקורונה הייתה השפעה נמוכה בלבד על שוק הדיור ברבעון הראשון של שנת 2020, אך ההשפעה העיקרית תבוא לידי ביטוי ברבעון השני של השנה – כך מעריכים חוקרי אגף כלכלה ומחקר של חברת הראל ביטוח ופיננסים.

התחלות הבנייה ברבעון הראשון השנה ירדו ב-11 אחוזים בהשוואה לרבעון הקודם – על פי נתונים מנוכים עונתיות – בעיקר בשל ההגבלות על הפעילות. אך מכיוון שההגבלות החלו רק בסוף הרבעון, התחזית היא ירידה חדה יותר ברבעון השני.

חשוב לציין שקרוב לרבע מהתחלות הבנייה במהלך הרבעון היו במסגרת "תוכנית מחיר למשתכן", לכן לעתיד התוכנית תהיה השפעה מהותית על התחלות הבנייה במחצית השנייה של השנה. במקביל, גמר הבנייה ירד ב-1 אחוז במהלך הרבעון וצפוי לרדת בשיעור חד יותר ברבעון השני, בשל הנסיבות. אך הרמה הגבוהה של דירות בבנייה פעילה (כ-120 אלף יחידות) מלמדת שלא צפויה בשנתיים הקרובות ירידה משמעותית בגמר הבנייה.

איך הקורונה ישפיע על מחירי הדיור והמשכנתא

בעקבות משבר הקורונה: דירות Airbnb יחזרו לשוק השכירות