בפסק דין של בית המשפט המחוזי נגד עיריית תל אביב, נקבע שעסק לחיתוך פירות עונה על ייעוד "תעשייה", שהארנונה המוטלת עליו היא חצי מזו המוטלת על ייעוד "שירותים ומסחר"

שופט בית המשפט המחוזי חגי ברנר נתן לאחרונה פסק דין שטומן בחובו בשורה שעשויה להוזיל את הארנונה לאלפי חברות העוסקות בעבודת כפיים מודרנית. השופט קבע כי יש להתאים את סיווג הארנונה ל"מציאות המודרנית", ופסק כי בית עסק לחיתוך פירות ואריזתם עונה על ההגדרה של "בית מלאכה", המחויב בארנונה נמוכה מזו המוטלת על בית עסק הנכלל בקטגוריה "שירותים ומסחר".

השופט קיבל את ערעורה של חברת 'תן פרי מתנות' נגד עיריית תל אביב, שהגדירה את העסק בקטגוריית שירותים ומסחר וגבתה ממנה ארנונה הגבוהה ביותר מפי שניים מזו המוטלת על "בית מלאכה – 380 שקל למ"ר בהשוואה ל־166 שקל למ"ר. במסגרת הנימוקים לפסק הדין, אמר השופט ברנר: "יש להתאים את סיווגי הארנונה שנקבעו לפני עשרות שנים למציאות המודרנית, שבה עסקים שינו פניהם, ובמיוחד התעשייה הקלאסית". מדובר בהחלטה מהותית, שעשויה להשפיע על עסקים רבים העוסקים במלאכת כפיים מודרנית, ובהם שירותי מחשוב, שירותי הסעדה, מסעדות, אולמות אירועים, חברות שילוח והפצה ועוד.

'תן פרי מתנות' הייתה הבעלים של עסק ברחוב המנוע 3 בתל אביב בשטח של 155 מ"ר (לאחרונה העתיקה את פעילותה לעיר אחרת), שם העסיקה שניים עד ארבעה עובדים בחיתוך פירות ובאריזתם למשלוח בחבילות שי, על פי הזמנות שבוצעו באמצעות אתר האינטרנט של החברה. אריזות השי נמסרו לשליחים חיצוניים לשם מסירתן ליעדן.

עיריית תל אביב חייבה כאמור את החברה בתשלום ארנונה לפי הסיווג 'שירותים ומסחר'. אף כי לטענת החברה הסיווג הנכון הוא 'בתי מלאכה'.

המחלוקת הובאה לפתחה של ועדת הערר לענייני ארנונה כללי של עיריית תל אביב, וזו קיבלה את עמדת העירייה ודחתה את הערר של החברה. קביעתה הייתה שפעילות של חיתוך פירות ואריזתם אינה עונה על ההגדרה "תעשייה" או "מלאכה", שכן בנכס לא מתבצע ייצור או גידול של הפירות או ייצור כלשהו אחר, והנכס משמש גם לאחסון של פירות בטרם חיתוכם ושל בקבוקי יין ושוקולד, המשמשים לעתים כחלק ממארזי הפירות. עוד קבעה הוועדה כי אין הצדקה שהמערערת תיהנה מסיווג בתי מלאכה משום שלא הוכיחה כי היקף הכנסותיה נמוך ומשום שהשירות שהיא מספקת אינו שירות חיוני.

החברה ערערה על החלטת ועדת הערר לבית המשפט המחוזי בתל אביב, וטענה באמצעות עורכי הדין מוטי איצקוביץ, אלירן חליבה ושלי יעקבי ממשרד כץ, גבע, איצקוביץ (KGI), המתמחה במיסוי מוניציפלי, כי מדובר בהחלטה שגויה, שצמצמה באופן בלתי סביר ומיותר את הסיווג של בתי מלאכה כדי לסווג את העסק בסיווג היקר יותר של שירותים ומסחר.

לטענת החברה, העסק מנהל מטבח יצרני לחיתוך פירות; אין במקום לקוחות או קופה רושמת; ולא מתבצעת מתוך העסק פעולה של מכירה או שיווק. עובדי החברה עוסקים בחיתוך פירות, שהיא מלאכת כפיים לכל דבר ועניין.

מנגד טענה העירייה כי בנכס מתקבלות גם הזמנות מלקוחות להכנת מגשי פירות ואריזתם, וכי המארזים משווקים ממנו. עוד טענה העירייה כי אין במקום ייצור המוני, אלא מתן שירות ללקוח, והעובדה שעובדי החברה מבצעים מלאכת כפיים, אין בה די כדי לענות על סיווג של מלאכה.

השופט ברנר קיבל את הערעור וקבע כי יש לסווג מקום המשמש לחיתוך פירות ואריזת חבילות שי בסיווג בית מלאכה ולחייבו בארנונה בהתאם. השופט אף הלך כברת דרך נוספת: בהמשך להלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בעניין סיווג מכבסות בסיווג של בית מלאכה, הוא קבע כי אין בעובדה שהחברה נותנת שירותים ללקוח קונקרטי המזמין ממנה חבילת שי מהודרת לפי צרכיו ותקציבו, להצדיק את סיווג פעילותה כ"שירותים ומסחר". מדובר בפעילות המשלבת שירות מקצועי עם מלאכת כפיים מובהקת של חיתוך פירות, גילופם ואריזתם באריזות שי, ולכן זהו בית מלאכה.

בית המשפט קבע כי הפעילות התעשייתית הקלאסית שינתה את פניה, ויש להתאים את סיווגי הארנונה של עיריית תל אביב למציאות כיום, ולא להסתמך על פני הדברים כפי שהיו בעת התקנת צו הארנונה בשנות התשעים של המאה הקודמת.

"ההגדרות הקלאסיות של 'בתי מלאכה' כמו גם 'שירותים ומסחר' טעונות יציקת תוכן בהתאם למציאות המודרנית, ואין להסתפק בהגדרות מילוניות אשר במידה מסוימת אבד עליהן הכלח", קבע ברנר בפסק הדין.

איך סיווג נכס מעלה את הארנונה ולמה זה קשור לעיצוב?

תעלה הארנונה לעסקים בתל אביב עם חניון לעובדים – העלות מיליוני שקלים

זאת לעומת שיעור של 3.5% באוקטובר; במספר המועסקים נרשמה עלייה של 0.9% בנובמבר – שהושפעה בעיקר מעלייה במספר המועסקים במשרות חלקיות

שיעור האבטלה עלה ל-3.9% מכוח העבודה בחודש נובמבר. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כמו כן, מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה הגיע בחודש זה ל-4.166 מיליון נפש. מהם 4.004 מיליון מועסקים וכ-162 אלף בלתי מועסקים. בתוך כך, תוקן נתון האבטלה של חודש אוקטובר שקדם לו – משיעור של 3.4% ל-3.5%, שהיה נמוך בשל השפעת החגים.

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עלה ל-63.7% (62.9% בחודש הקודם). אחוז זה בקרב הגברים עלה ל-67.4% (66.7% בחודש הקודם), ובקרב הנשים אחוז זה עלה ל-60.1% (59.3% בחודש הקודם).

שיעור התעסוקה, המחושב כאחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה, בקרב בני 15 ומעלה עלה ל-61.2% בנובמבר 2019 (60.7% בחודש הקודם). שיעור התעסוקה בקרב הגברים עלה ל-64.8% לעומת 64.6% בחודש הקודם, ושיעור התעסוקה בקרב הנשים עלה ל-57.7% לעומת 57.0% בחודש הקודם.

מספר המועסקים הגיע בנובמבר 2019 ל-4.004 מיליון נפש, עלייה של 0.9% לעומת החודש הקודם. מספרם של המועסקים שעובדים בהיקף מלא, כלומר 35 שעות ויותר בשבוע, עלה ב-0.4% לעומת החודש הקודם (תוספת של כ-14 אלף מועסקים), ומספרם של המועסקים שעובדים בהיקף חלקי עלה ב-2.6% לעומת החודש הקודם (תוספת של כ-22 אלף מועסקים).

שיעור המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל מבין כלל המועסקים ירד ל-78.1% (78.4% בחודש הקודם). בקרב הגברים חלה עלייה ל-87.0% (לעומת 86.9%  בחודש הקודם) ואילו בקרב הנשים חלה ירידה: 68.5% לעומת 69.3% בחודש אוקטובר.

נזכיר כי שיעור האבטלה שמדווח על ידי הלמ"ס, כולל רק את מי שנחשבים למשתתפים בשוק העבודה. כלומר, מועסקים שהם אנשים שדיווחו בסקר כוח אדם כי לא עבדו כלל בשבוע שעבר אבל חיפשו עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות האחרונים והיו זמינים לעבוד לו הוצעה להם עבודה מתאימה.

היות שכך, הוא אינו משקף את שיעור הבלתי מועסקים האמיתי בישראל, שחדלו מחיפוש אקטיבי של עבודה, בהם קבוצות בעלות שיעורי תעסוקה נמוכים כדוגמת האוכלוסייה החרדית, או מבוגרים שמפוטרים ממקום עבודתם ויוצאים ממעגל העבודה עוד קודם לגיל הפרישה.

מספרם של המועסקים שעבדו בהיקף מלא בשבוע הקובע עלה ב-9.0% לעומת החודש הקודם (תוספת של כ-213 אלף מועסקים), ואילו מספרם של המועסקים שעבדו בהיקף חלקי בשבוע הקובע ירד ב-2.4% לעומת החודש הקודם (ירידה של כ-27 אלף מועסקים). מספרם של המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם בשבוע הקובע ירד ב-21.6% לעומת החודש הקודם (ירידה של 82 אלף מועסקים).

בקרב בני 64-25 עלה אחוז המשתתפים בכוח העבודה ל-80.9% בנובמבר 2019 לעומת 80.3% בחודש הקודם. אחוז זה בקרב הגברים עלה ל-84.6% לעומת 83.8% בחודש הקודם, ובקרב הנשים אחוז זה עלה ל-77.4% לעומת 76.9% בחודש הקודם.

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 64-25 עלה בחודש זה ל-3.2% (3.0% בחודש הקודם). אחוז הגברים הבלתי מועסקים עלה ל-3.3% (2.7% בחודש הקודם), ואילו אחוז הנשים הבלתי מועסקות ירד ל-3.1% (3.2% בחודש הקודם).

בפילוח קבוצת הגילאים העיקרית בכוח העבודה, בני 25 עד 64, נמצאה עליה קטנה יותר בשיעור האבטלה מ-3% ל-3.2% מכוח העבודה. בתוך כך, אחוז הגברים הבלתי מועסקים עלה מ-2.7% ל-3.3 ואחוז הנשים הבלתי מועסקות ירד קלות, מ-3.2% ל-3.1%.

שפל היסטורי בשיעור האבטלה: עמד על 3.4% באוקטובר

תיקון חקיקתי של רשות שוק ההון חוסך מההורים התעסקות בירוקרטית: הילד השני יצורף אוטומטית למסלול שנבחר לאח או האחות הבכורים – ולא למסלול ברירת המחדל כפי שהיה עד כה

רשות שוק ההון מקלה על הורים בבחירת מסלול החיסכון בתוכנית חיסכון לכל ילד. עד כה, ההורה היה צריך לבחור מסלול חיסכון עבור כל ילד שנולד, ואם לא בחר אקטיבית בקופת גמל או בחיסכון בבנק ובאיזה מסלול, היה הילד מצורף למסלול ברירת המחדל לפי גילו (ילדים צעירים לקופת גמל במסלול רגיל וילדים בוגרים לחיסכון בבנק).

כעת כדי להקל על הנטל הבירוקרטי בוצע שינוי חקיקה, לפיו מסלול ברירת המחדל עבור ילד שני יהיה המסלול שבו בחר ההורה עבור הילד הקודם, באופן זה ההורים יוכלו לבצע את תהליך הבחינה והבחירה פעם אחת בלבד ולקבל החלטה שתחול על כל ילדיהם. באופן זה מסלול ההשקעה שבו ינוהלו כספי הילד ישקף בצורה הטובה ביותר את העדפת ההורים.

עוד נקבע במסגרת התיקון, כי הורה למספר ילדים יוכל לעדכן פרטים עבור כל הילדים בטופס אחד, וזאת בשונה מהמצב הקודם שבו ההורה נדרש למלא טופס נפרד עבור כל אחד מילדיו.

במסגרת תוכנית חיסכון לכל ילד מועבר חלק מקצבת הילדים (50 שקל, או 100 שקל אם ההורים בחרו להגדיל את הסכום) לחיסכון שניתן יהיה לפתוח בגיל 18. החיסכון יתנהל בקופת גמל בבית השקעות או בתוכנית חיסכון בבנק. דמי הניהול של הקופה משולמים על ידי המדינה (מדובר בעלויות נמוכות מאוד, שכן במכרז התוכנית הקרנות הסכימו לדמי ניהול אפסיים), והילדים מקבלים נקודת פתיחה משופרת לחיים הבוגרים.

מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, עו"ד נמרוד ספיר, הצהיר כי מדובר במהלך מבורך של רשות שוק ההון והוסיף: "אנו רואים במהלך זה צעד חשוב לייעול ופישוט התהליכים בעניין התוכנית לחיסכון לכל ילד ולהקלה על ההורים החוסכים. כפי שהוכיח מחקר הביטוח הלאומי שפורסם באחרונה, חשוב לשנות את ברירת המחדל בתוכנית לברירת מחדל אשר תניב את התשואה הגבוהה ביותר לילדים.

"כפי שנטען במחקר, קיימת חשיבות רבה למסלול החיסכון שבוחרים ההורים עבור ילדיהם, ולכן חשוב שככל שההורה אינו בוחר את מסלול החיסכון – יופקד הכסף כברירת מחדל במסלול אשר יניב לילד את סכום החיסכון הגבוה ביותר. הדבר חשוב שבעתיים על רקע הריבית הנמוכה הקיימת כיום בשוק".

ההורים מעורבים פחות בחיסכון לכל ילד – מה האלטרנטיבות

מחשבים מסלול מחדש: איך עוברים תוכנית ב"חיסכון לכל ילד"?

חולמים לגור בין כוכבים במקומות המפוארים בעולם? הכתבה הבאה אולי לא תקרב אתכם להגשמת החלום, אבל לפחות תעזור לכם למקם את הפנטזיות שלכם מבחינה גיאוגרפית

אלה המקומות שבשביל לרכוש בהם בית תצטרכו לזכות בלוטו יותר מפעם אחת:

במקום הראשון דורגה שדרת המיליארדרים של ניו יורק, רחוב 57 במנהטן, המאכלסת את רוב מגדלי המגורים היוקרתיים. השדרה אשר כשמה מאכלסת בעלי ממון רב, היא רחוב המגורים האקסקלוסיבי ביותר לפי שתיים מסוכנויות התיווך הגדולות בעולם. ברחוב זה ממוקמים מגדלים כמו 432 פארק, One57, סנטרל פארק טאוור ו-Steinway Tower, ובחמש השנים האחרונות התבצעו בו 41 עסקאות מגורים בהיקף העולה על 25 מיליון דולר כל אחת; המחיר הממוצע לעסקה עומד על 38.5 מיליון דולר.

על מנת לדרג את הרחוב והאזור האקסקלוסיביים והמבוקשים בעולם, ניתחו סוכנויות התיווך נתוני מכירות ממשרדיהם, רישומים ממשלתיים ומקורות נדל"ן אחרים מערים ברחבי העולם בשנים 2019-2015.

הרחוב השני בדירוג היוקרתי שוכן דווקא בהונג קונג שבסין, שלא נחשבת לאחת המדינות היקרות בעולם. ברחוב Mount Nicholson Road שבשכונת פסגת ויקטוריה (The Peak) בהונג קונג, נערכו בחמש השנים האחרונות 35 עסקאות מכירה, שנאמדו ביותר מ-25 מיליון דולר. עם זאת, הרחוב מתהדר בממוצע מכירות של 81.8 מיליון דולר, הגבוה ביותר במחקר.

"המחירים ברחוב ההונג קונגי הם בני קיימא", אמר דייויד ג'י, מנהל וראש מחקר וייעוץ ב-Knight Frank Greater China, אחד ממשרדי התיווך שלקחו חלק במחקר, "המחקר שלנו הראה שמחירי דירות מותרות לא מושפעים מהמצב הכלכלי כמו מחירים בשוק הכללי".

בחזרה לארצות הברית – הרחובות סנטרל פארק סאות', פארק אווניו והשדרה החמישית בניו יורק לקחו את המקומות השלישי, הרביעי והשביעי בהתאמה. שני מיקומים נוספים שזכו במיקום גבוה בעשירייה הראשונה הם Pacific Coast Highway בלוס אנג'לס, ושדרות סאות' אושן בפאלם ביץ', פלורידה, שם נערכו עשר עסקאות בסכום של מעל ל-25 מיליון דולר כל אחת.

סאות' אושן ביץ' ידועה כשדרת המיליארדים, והיא מושכת בעלי הון בזכות חוקי המס המקלים שלה וגם בשל סגנון החיים המפואר שמציע האזור. ברחוב, המאכלס בין היתר את אחוזת מאר-א-לאגו, ביתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, בוצעו השנה עסקאות שוברות שיאים, כמו למשל עסקת הרכישה של אחוזת La Follia הצופה לאוקיינוס, ב-100 מיליון דולר.

ב-Pacific Coast Highway בלוס אנג'לס נרשמו 10 מכירות בסכום של יותר מ-25 מיליון דולר בחמש השנים האחרונות, בהן שתיים בסכום של יותר מ-100 מיליון דולר. כיכר גרוונר בלונדון דורגה במקום החמישי, עם 13 מכירות מסוג זה.

Mount Kellett Road, רחוב נוסף בהונג קונג – גם הוא בשכונת פסגת ויקטוריה, ו-Conduit Road הממוקם במיד-לוולס (שכונה ליד פסגת ויקטוריה) הגיעו למקום השישי והתשיעי, עם 10 מכירות בסכום של מעל ל-25 מיליון דולר כל אחת.

כמה מיליונרים בדולרים יש בישראל?

דו"ח המיליארדרים – שלשה ישראלים נוספו; הסינים מגבירים קצב – 2 מיליארדרים חדשים בשבוע

על פי התוכנית החדשה, שני מגדלי פרויקט לנדמרק יוגבהו ל-50 קומות, שטח המשרדים יגדל ל-110 אלף מ"ר, ושטח המסחר ל-7,000 מ"ר

שינויים בתוכנית דרום הקריה (מתחם רשות השידור) של מליסרון ואפי נכסים: שני מגדלי פרויקט "לנדמרק" של שתי החברות בתל אביב יוגבהו ל-50 קומות בגובה של 210 מטר, במקום 40 קומות בתוכנית הקיימת כיום. המתחם כולל מגרש של 14 דונם באזור שבו שכנה רשות השידור, הגובל בדה וינצ'י, הארבעה ומתחם שרונה, והוא צמוד למגדלי יונייטד שרונה.

למגדלים שעל פי התוכנית הקיימת אינם כוללים שטחי מגורים, יתווספו 100 דירות ששטחן הבנוי הכולל הוא 9,000 מ"ר. שטח המשרדים יגדל מ-33 אלף מ"ר ל-77 אלף מ"ר. השטח למסחר יגדל ל-7,000 מ"ר, במקום 4,000 מ"ר.

התוכנית החדשה שהוגשה על ידי שתי החברות לוועדה המחוזית תל אביב, כוללת גם אפשרות לבניית שבע קומות חניה תת-קרקעית בשטח בנוי של כ-80 אלף מ"ר. הוועדה תדון בתוכנית בשבוע הבא, וצפויה לאשר אותה להפקדה.

החברות זכו בספטמבר 2015 במכרז שבו הצעתן לשלם עבור זכויות החכירה 578 מיליון שקל (כולל הוצאות פיתוח) גברה על שש הצעות אחרות. על פי הערכת שמאי מקרקעין, כשהתוכנית תקבל תוקף יאמיר שווי הקרקע לכדי מיליארד שקל. החברות יקימו גם מבנה חדש ששטחו הבנוי 7,000 מ"ר. הוא יירשם בבעלות עיריית תל אביב וככל הנראה ישמש את המרכז לאמנויות הבמה ביכורי העתים.

שכונת שרונה (הקריה), תל אביב – תעודת זהות

תב"ע – איך היא עוזרת לנו להחליט ברכישת דירה

היועץ המשפטי לממשלה אישר לחברות אשראי להפסיק את העברת הכספים לחברות, במקרים שבהם יש חשש כי מדובר בעסקה לא חוקית ■ המטרה: למנוע פגיעה בלקוחות

חברות האשראי זוכות לרוח גבית מהיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בהתמודדותן מול תופעת עוקץ הקשישים: לאחרונה הורה מנדלבליט לאפשר לחברות הסליקה להפסיק את ההתקשרות ואת העברת הכספים לחברות החשודות בעוקץ, "כל עוד יש להבנתן חשש ממשי שהן פועלות בניגוד לדין". זאת על מנת למנוע המשך פגיעה לכאורה בלקוחות ובהם קשישים.

ההמלצה ניתנה בערעור שהוגש לבית-המשפט העליון, על פסיקה של בית-המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה שהגישה חברת Help PC טכנולוגיות, חברה העוסקת בממכר מוצרי ושירותי מחשוב באמצעות שיווק פרונטלי ופניות טלפוניות יזומות ללקוחות. החברה תבעה את חברת כרטיסי האשראי מקס (לשעבר לאומי קארד), אחרי שזו הפסיקה לסלוק אותה בעקבות טענות שהגיעו אליה, לפיהן העסקאות נכרתו כתוצאה מהתנהלות שלא כדין של Help PC.

בתביעה נטען שמדובר במעשי הטעיה, מרמה והשפעה בלתי הוגנת, בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן. זאת במקביל להודעה של הרשות להגנת הצרכן לחברת Help PC על הכוונה לחייבה בעיצום כספי.

לפי עמדתו של מנדלבליט, בנסיבות שבהן התעורר אצל חברת הסליקה "חשש ממשי להונאת לקוחות, הטעיית ציבור או השפעה בלתי הוגנת, רשאית חברת הסליקה לסרב לתת לבית העסק שירותי סליקה והסירוב ייחשב כסביר". עוד הוסיף היועמ"ש כי יש לאפשר לחברות הסליקה שיקול דעת בנוגע לבתי עסק כאלה, ולדבריו, במקרה של חברות מקס ו-Help PC – התעורר חשש ממשי כזה.

במקרים שבהם הכספים נגבים באמצעות כרטיסי אשראי, בתי העסק נזקקים לשירותיהן של חברות האשראי. עד לאחרונה חברות האשראי נתנו שירותי סליקה לחברות החשודות בעוקץ קשישים, על אף תלונות שהצטברו נגדן. בדצמבר 2018 הוציאה המפקחת על הבנקים חוזר, לפיו במקרים שמתעורר חשש ממשי כי בית עסק מטעה את הציבור או משפיע השפעה בלתי הוגנת, רשאית חברת הסליקה לסרב להמשיך את שירותי הסליקה וסירוב זה ייחשב סביר, לגיטימי וכזה שאינו מנוגד לדין.

מקס כמו שאר חברות האשראי, אישרה את העסקאות במשך תקופה ארוכה. ח"כ מירב כהן (כחול לבן) שמובילה את המאבק נגד עוקץ קשישים, סיפרה כי היה קשה מאוד לבטל מול חברות האשראי עסקאות שקשישים טענו שנעשו בתנאים של עושק. ח"כ איציק שמולי (העבודה) יזם הצעת חוק שיקל על ביטול עסקאות אשראי כאלה.

על הדבש ועל העוקץ: כך תישמרו מהונאות בקנייה ברשת

הונאת כרטיסי אשראי – מה זה? ואיך נמנעים מכך?

הישראלים מתחילים להיגמל מהאוברדראפט: לפי בנק ישראל יתרת משיכת היתר ירדה ברבעון השלישי ב-70 מיליון שקל

הציבור בארץ התחיל ככל הנראה להבין את הנזק הכלכלי הנגרם לו כתוצאה ממשיכת היתר: לפי נתונים שפיסם בנק ישראל, ברבעון השלישי של השנה ירדה יתרת העו"ש השלילית (אוברדראפט) ב-700 מיליון שקל לכ-11 מיליארד שקל – ירידה של 6%.

יתרה מכך, בארבע השנים האחרונות נרשמה מגמת ירידה גם בחלקו של האוברדראפט מתוך סך האשראי הצרכני. בסוף ספטמבר השנה עמדו משיכות היתר בבנק על 5.5% בלבד מסך האשראי הצרכני, זאת לעומת מעל 7% בסוף אוקטובר 2016, אז החלה מגמת הירידה.

למגמה הזו יש כמה סיבות אפשריות, ובהן אלטרנטיבות נוחות וזולות לאשראי העומדות לרשות משקי הבית ועדיפות על משיכת היתר – או כפי שנוסח בדוח: "גידול באפשרויות האשראי למשקי בית, כך שהיכולת של הצרכנים ללוות באופן מסודר ובריבית נמוכה יותר מהריבית על יתרות שליליות בחשבון העובר ושב – השתפרה".

בנוסף לכך, בבנק ישראל ציינו כי המגמה עשויה גם להיות תוצאה של "שיפור בהכנסות משקי הבית, שבא לידי ביטוי בירידה ברמת האבטלה ובעלייה של השכר הממוצע במשק, וכן עלייה במודעות משקי הבית לאוריינות פיננסית".

נגמר הכסף? עדיף שתיקחו הלוואה

נטילת אשראי באמצעות משיכת יתר איננה פתרון מומלץ לטווח ארוך. מדובר באשראי יקר ביותר אשר הבנק גובה עליו לרוב ריבית דו-ספרתית. הסיבה לכך היא שמדובר באשראי ברמת סיכון גבוהה, ללא ביטחונות וללא זמן פירעון מוגדר. כמו כן, פעמים רבות הלקוח לא מודע לריבית שהוא משלם לבנק על האוברדראפט, ואפילו לא מנסה להתמקח עליה.

אם בכל זאת נקלעתם לתקופה שבה ההוצאות שלכם עולות על ההכנסות ואתם זקוקים למזומנים, עדיף לקחת הלוואה צרכנית רגילה, שהריבית שלה תהיה בדרך כלל נמוכה משמעותית מזו של האוברדראפט. בשנים האחרונות התרחב שוק האשראי החוץ-בנקאי, גם בשל הרפורמה שהפרידה את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

ואולם, במקביל לעלייה במודעות הציבור לכך שנכון יותר לסגור את המינוס בחשבון באמצעות הלוואה. חשוב להדגיש שכדאי להימנע מנטילה של עוד ועוד הלוואות כדי לסגור את המינוס, כי הדבר רק סוחף את הלקוחות לטבוע בים של חובות שאותם יצטרכו להחזיר בסופו של דבר.

משלמים עמלות וריביות לבנק? אפשר להפחית אותן!

סקירת בנק ישראל על המערכת הבנקאית

לוועדת סל התרופות הוגשו כ-900 תרופות וטכנולוגיות, שעלותן הכוללת היא למעלה מ-3 מיליארד שקל, אבל היא תיאלץ לדחות כ-83 אחוז מהבקשות ■ סגן שר הבריאות ליצמן יפר את הבטחתו להגדיל את התקציב, בשל המצב הפוליטי

תקציב סל התרופות לשנת 2020 יעמוד על 500 מיליון שקל – כך סיכמו משרדי האוצר והבריאות.  מדובר בסכום זהה לתקציב בשנים 2019-2017, וזאת על אף שסגן שר הבריאות יעקב ליצמן התחייב להגדיל את התקציב ל-700 ואף ל-750 מיליון שקל, אך בשל קיומה של ממשלת מעבר לא התאפשר לו לקיים את הבטחתו.

מסגרת סל הבריאות נקבעת כל שלוש שנים לשלוש השנים הבאות, כאשר בפעם האחרונה שנקבעה הייתה בשנת 2017 ולפיכך היא הייתה צריכה להיקבע ב-2019, לשנת 2020.

לוועדת סל התרפות, בראשות פרופ' זאב רוטשטיין, הוגשו השנה כ-900 תרופות וטכנולוגיות בעלות כוללת של מעל ל-3 מיליארד שקל. היות שהתקציב הוא רק חצי מיליארד שקל, הוא מכסה רק שישית מהצרכים.

בשל הפלונטר הפוליטי, לא הועבר תקציב ייעודי לוועדת הסל, שעליה לקבוע אילו תרופות וטיפולים לסבסד ב-2020. ועל כן היה צורך בהסכם ייעודי בנושא בין משרד האוצר למשרד הבריאות. בהיעדר מימון, ועדת הסל לא הייתה יכולה לסכם את דיוניה.

גורם במשרד האוצר אמר כי התקציב שאושר סוכם עם משרד הבריאות, והוא יילקח מתקציב המשרד שיועד למטרות אחרות. במשרד האוצר סירבו לפרט אילו תוכניות בוטלו לשם מתן התקציב. "גם זה שיש 500 מיליון שקלים זה ממש לא מובן מאליו והיו הרבה דיונים ארוכים ומורכבים סביב זה", אמר הגורם.

"בעקבות המצב, לא היה אפשרי להגדיל את התקציב בהשוואה לזה של השנה שעברה. ניסינו להבין איך לא לבטל פעילות קיימת וכן לחסוך ולקחת את הכסף. זו בשורה גדולה, בעולם שבו תקציב הממשלה לא עלה". עוד הבהירו במשרד האוצר כי "לא קוצצה שום פעילות שהופעלה בשנת 2019, והובטח שהתקציב יגיע ממקום שלא יפגע במה שניתן כיום".

יו"ר ועדת הסל, פרופ' זאב רוטשטיין אמר כי הוא מאוכזב מההחלטה. "שמעתי היום מסגן שר הבריאות שסוכם בין משרד הבריאות לאוצר על מסגרת לתוספת של סל הבריאות בסך 500 מיליון שקלים", סיפר רוטשטיין. "זה יאפשר לוועדה לסיים את החלק הראשון של עבודתה ולהגיש עד 12 בינואר את המלצותינו. מאידך, ממה שהספיקו ללמוד מהיקף התרופות וטכנולוגיות, אני וכל חברי ועדת הסל חוזרים ודורשים מהממשלה להגדיל את הסל ל-700 מיליון שקלים. על מנת להימנע מפגיעה בציבור הישראלי. אם הסל לא יוגדל, טכנולוגיות ותרופות מצילות חיים יישארו מחוצה לו".

רוטשטיין הודה התאכזב כי "כשהשקנו את עבודת הוועדה סגן שר הבריאות הייתה מחשבה שנצליח להגיע ל-700 מיליון שקלים ונוכל לתת סיוע אמיתי. זה שיש תקציב זו בשורה טובה לעם ישראל מבחינת הכאוס הכללי בכנסת ובממשלה, אבל צריך לזכור שצריך לעזור לחולים של היום".

"נפעל למנוע פגיעה באזרחים"

לעומתו, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן בירך על הסיכום, ותיאר אותו כ"בשורה חשובה לציבור החולים ולמערכת הבריאות". "הבהרתי לאורך כל הדרך שלא נוכל לקבל תוספת לסל שתפחת מחצי מיליארד שקלים. זאת המחויבות העליונה של המערכת", אמר. "נאבקנו לתקצוב נאות של סל התרופות, בתנאים לא פשוטים, בתקופת ממשלת מעבר. הקצאת חצי מיליארד שקלים לסל התרופות תאפשר המשך עבודת ועדת הסל בצורה תקינה, תוך מחויבות להכללת תרופות מצילות חיים.

שר האוצר משה כחלון אמר בתגובה לסיכום: "מערכת הבחירות השלישית מציבה בפנינו אתגרים בניהול תקציב המדינה. אני שמח שמצאנו את הפתרון הדרוש כדי שלא תהיה שום פגיעה בסל התרופות ובאזרחים. נמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם כל המשרדים הממשלתיים, כמו שפעלנו עם משרד הבריאות, כדי שהאזרחים לא ייפגעו כתוצאה מהפלונטר הפוליטי ומערכת הבחירות השלישית".

נערה אוסטרית שנכוותה מקפה לוהט שהוגש לאביה במהלך טיסה, תבעה את חברת התעופה ■ החברה טענה כי היא אחראית רק על תקריות שנובעות מסכנות הקשורות לטיסה, אבל בית המשפט קיבל את עמדת התובעת

כוויות ממשקאות חמים במהלך טיסה יכולות להיות עילה לתביעה נגד חברת התעופה, כך פסק השבוע בית הדין העליון של האיחוד האירופי (CJEU).

הפסיקה התקבלה בעקבות תביעה שהגישה נערה אוסטרית שדרשה פיצויים מחברת התעופה Niki Luftfahrt בעקבות תקרית שבה נכוותה מקפה חם שהוגש לאביה במהלך טיסה.

חברת התעופה, שכבר הכריזה מאז המקרה על פשיטת רגל, טענה כי אינה נושאת באחריות לתקרית, מאחר שזו איננה נכללת באמנת מונטריאול, שאחראית לפיקוח על מתן פיצויים לקורבנות של אסונות תעופה, או ללקוחות שסבלו מעיכובים, נזק או איבוד כבודה.

חברת התעופה אמרה כי היא נושאת באחריות על תקריות שבהן סכנות הקשורות לטיסה. לפי החברה, לא ניתן לקבוע אם הקפה נשפך בגלל פגם במגש או בגלל התנודתיות של המטוס.

אמנת מונטריאול, שמטרתה הייתה לאזן בין האינטרסים של חברות התעופה ולבין הנוסעים, לא הגדירה את המילה "תקרית". בית הדין קבע שנזקים לא יכולים להיות מוגבלים רק לסכנות הכרוכות בטיסה. חברת תעופה יכולה להיות מזוכה מאחריות, אם תוכיח שהנוסע יצר או תרם לנזק.

כעת הגיע תורו של בית המשפט באוסטריה, שם הוגשה העתירה, להשתמש בפסיקה של בית הדין העליון של האיחוד האירופי, כדי ליישב את הוויכוח בין חברת התעופה והנוסעת.

מעסיקים עובדי משק בית? אתם אולי צפויים לתביעה

הגשת תביעה קטנה – איך מגישים? מה סכום התביעה המקסימלי? ואיך מגדילים את הסיכוי לזכות?

מחקר שנערך לאחרונה גילה כי רושם ראשוני המורכב בין היתר מהופעה חיצונית עשוי להשפיע מאוד על האופן שבו אנשים שופטים את יכולותינו וכישורינו ■ אם אתם מתלבטים מה ללבוש לראיון עבודה, כדאי שתשקיעו בלבוש יפה ויוקרתי

אמנם נהוג לומר שלא צריך להסתכל על הקנקן אלא על מה שבתוכו, אבל שורה של מחקרים מראה שקיימים שיקולים שונים, החל מגובה וביטחון עצמי ועד לאופן שבו אדם הולך או לריח שהוא מדיף, אשר משפיעים עלינו באופן לא מודע כאשר אנחנו שופטים את מידת המהימנות וכשירותם של אנשים לבצע עבודה כלשהי.

לאחרונה נוסף לרשימה הארוכה הזאת מחקר חדש שנערך באוניברסיטת פרינסטון, שמראה כי אפילו הבדל קטן ביותר בלבוש עלול להשפיע על האופן בו אנשים שופטים את יכולותינו – והשיפוט במקרה זה נעשה בתוך שבריר שנייה.

צוות החוקרים מפרינסטון הציב פרצוף זהה מעל שני סטים של לבוש, הנבדלים זה מזה רק במעט, ולמרבה ההפתעה הם גילו כי השינויים הקלים השפיעו על הערכת כישוריו של אותו מועמד. באופן ספציפי, כאשר הבגדים של המועמד נראו יקרים יותר אף במעט, אנשים נטו לחשוב שהאדם הלובש את הבגדים היוקרתיים הוא בעל ביטחון עצמי גבוה.

כל זאת נותר נכון גם כאשר החוקרים הנחו את המשתתפים להתעלם מהבגדים או סיפרו להם כי הנבחנים הלבושים בבגדים זולים יותר מרוויחים למעשה יותר מאשר אלה הלבושים בבגדים יקרים למראה, וכך היה גם כשהמשתתפים בחנו את התמונות במשך רק 30 מאיות השנייה – פרק זמן קצר מדי כדי להבחין באופן מודע בפרצוף המופיע בתמונה.

תוצאות אלה עשויות לדכדך בעיקר את מי שאינם יכולים להרשות לעצמם לבזבז הרבה כסף על בגדים לקראת ראיונות עבודה, או כפי שהעיד אחד מעורכי המחקר: "העוני מזמן אתגרים רבים. במקום שיזכו בהערכה על מאבקם, אנשים החיים בעוני נאלצים להתמודד עם חוסר התחשבות וחוסר כבוד מצד שאר החברה".

למחפשי העבודה שבכם, ממצאי המחקר מלמדים שכנראה בכל זאת כדאי להשקיע בחליפה היקרה ביותר שהיד משגת (גם כשמדובר במקומות עבודה שאינם דורשים לבוש רשמי). ההוצאה הכספית הראשונית הזאת בהחלט עשויה להשתלם לכם בהמשך, כך מראים המחקרים.

עורכי המחקר מבקשים להעביר גם מסר למנהלי כוח האדם: אם אתם לפחות מודעים לכך, אתם יכולים גם לתקן. ׳מודעות לדעות קדומות היא לפעמים צעד ראשון לקראת התיקון׳, אמר אחד מהם.

אז איך באמת כדאי להתלבש לריאיון? – תהיו מי שאתם ותרגישו בנוח

כוהנת הסטייל אנה וינטר, העורכת המיתולוגית של מגזין האופנה "ווג", שראיינה בעצמה אינספור אנשים שניסו להתקבל לעבודה במגזין, נשאלה על ההשפעה של האופן שבו אנשים מתלבשים לריאיון עבודה על סיכויי הקבלה שלהם למשרה. לדבריה, אחת הטעויות הגדולות ביותר שעושים מחפשי עבודה היא ללבוש משהו שלא באמת מייצג את מי שהם.

וינטר הודתה כי לפעמים היא מרגישה שמועמדים לובשים בגדים שהם קנו ממש לפני הריאיון או ערב קודם, ולא משהו שבאמת מתאים לאישיות שלהם ולמי שהם. "הבגדים שלך צריכים להעביר את האופן שבו את רואה את עצמך, כי בלי קשר לאיפה מתקיים הריאיון. עליך לזכור ש'לא שוכרים לעבודה את המלתחה שלך'. 'הבגדים שלך לא הולכים לעבוד במקומך'", היא הסבירה.

עוד סיפרה וינטר כי היא זוכרת גבר צעיר שבא לראיון לבוש שמלה ונושא תיק יד. היא מספרת ששכרה אותו על המקום, משום שלתפישתה "אדם צריך להתלבש כמו שהוא, וככה זה בכל עבודה שאתם מנסים להשיג, לכן לא כדאי לכם לנסות לזייף את מי שאתם".

מחברת רבי המכר בתחום הקריירה ואשת התקשורת סוזי וולש אמרה ל-CNBC: "הבגדים שאתם לובשים יכולים להשפיע מאוד על ביצועיכם בריאיון העבודה. "הבגדים שלכם משפיעים על איך שאתם מרגישים, ובריאיון עבודה עליכם להרגיש טוב לגבי עצמכם".

לפני שתחליטו סופית על התלבושת שלכם בריאיון הקרוב, וולש מציעה לבצע מעט מחקר ולקבל מושג על תרבות החברה וקוד הלבוש, כדי שלא תבלטו מהסיבות הלא נכונות. "אני מכירה בוגר של סנפורד שישב במגרש החניה של החברה ביום שלפני הראיון כדי לראות מה לובשים העובדים בה. הוא מאוד רצה את המשרה – והוא זכה בה".

אחרי שתעשו את המחקר שלכם, וולש מציעה שתצמצמו את אפשרויות הלבוש לתלבושות שלא מסתירות את הייחודיות שלכם, אך לא נראות מוגזמות או בולטות מדי. "בסופו של דבר, אתם רוצים שאנשים ידברו על הרעיונות שלכם, לא על הבגדים. שימו את זה בראש סדר העדיפויות, ואז מה שלא יהיה, אתם תיראו בסדר גמור".

הטעויות שיכולות להפיל אתכם בריאיון וכיצד להימנע מהן

מחפשים עובדים מוכשרים? כך תפעלו כדי לא לפספס אותם

הבכירים ובהם דידייה לומבארד שכיהן כמנכ"ל החברה, הורשעו בהטרדת עובדים כחלק מתוכנית ארגון מחדש שנועדה לצמצם את כוח האדם; דבר שהסתיים במותם של עשרות עובדים

שבעה בכירים לשעבר בחברת פראנס טלקום ובהם מי שהיה מנכ"לה של חברת התקשורת הצרפתית ירצו עונשי מאסר, לאחר שהורשעו בהטרדת עובדים בעשור הראשון של המילניום שהסתיימה בשורת מקרי התאבדות. במהלך המשפט נבחנו 39 מקרים של עובדים, בהם 19 ששמו קץ לחייהם ו-12 שביצעו ניסיון התאבדות. האחרים היו במצב של דיכאון קליני או שלא היו מסוגלים לחזור לעבוד.

הפרשה תיזכר בשל היותה הפעם הראשונה שבה בית משפט בצרפת מכיר במונח "הטרדה מוסדית". בית המשפט גזר על המנכ"ל לשעבר דידייה לומברד ועל הבכירים לשעבר לואיז-פייר וונס ואוליבר ברבר, מאסר של 12 חודשים, מהם שמונה על תנאי. כמו כן הוטל עליהם קנס בסך 15 אלף אירו. ארבעה מנהלים אחרים לשעבר נמצאו אשמים בשותפות לדבר עבירה ונגזרו עליהם ארבעה חודשי מאסר בפועל וקנס של 5,000 אירו. החברה ששינתה מאז את שמה לאורנג', נקנסה ב-75 אלף אירו.

גל ההתאבדויות בפראנס טלקום התרחש במקביל לתוכנית ארגון מחדש שהוביל לומברד, שכללה הפרטה וחילוץ ממשלתי. המטרה הייתה לצמצם את כוח העבודה ב-22 אלף עובדים בתוך שלוש שנים. לצורך כך ננקטו שיטות שכללו הרחקת עובדים מבני משפחותיהם באמצעות העברתם למשרדים מרוחקים, העברתם לתפקידים תובעניים במיוחד או הורדתם בדרגה.

באיגוד העובדים האשימו את ההנהלה בשימוש "בשיטות אלימות במיוחד של הטרדה מוסדית" על מנת לאלץ את העובדים לפרוש. לומברד אף מואשם שאמר למנהל בכיר אחר: "אני אוציא אותם מפה. דרך החלון או דרך הדלת". הוא התפטר מתפקידו ב-2011.

איך יודעים שהארגון לפני סבב פיטורים?

פיטורים במעריב – העיתון היומי ייסגר

חושבים לרכוש מכונת כביסה משולבת במייבש אבל תוהים אם מדובר ברכישה משתלמת? קראו מה חושבים הטכנאים

עבור מי שמעוניין לחסוך במקום וגם בזמן, מכונת כביסה בשילוב מייבש נשמעת כמו פתרון נהדר, אך האם מדובר במוצר אמין וכדאי? מסתבר שרובם המכריע של הטכנאים אינם סבורים כך. מדוע? המשיכו לקרוא.

בדקנו למה מרבית הטכנאים מתחום מוצרי החשמל אינם ממליצים על המכשיר המשולב שאמור לעשות את שתי הפעולות – ניקוי הבגדים וייבושם, ואלה הדברים שהם טוענים:

יעילות: המכשיר אינו שימושי ואינו יעיל, הוא מייבש רק חצי מכמות הכביסה – כך שאולי תחסכו במקום אבל זמן הייבוש יוכפל. במבחן התוצאה, הכביסה לא מתייבשת כהלכה.

איכות: במוצרים משולבים יש בעיות רבות, וכאשר יש תקלה במכונה או במייבש – במוצר משולב לא ניתן להפעיל גם את המוצר השני.

ביצועים: הבגדים לא מתייבשים מספיק ומדיפים ריח רע בתום התהליך. הרטיבות גורמת לתקלות מרובות ולהצטברות של עובש וטחב בגומיות התוף וחלקיו.

בלאי ותקלות: המורכבות של המכונה גדולה יותר – וכפועל יוצא יש יותר תקלות ובלאי מוגבר. בנוסף, גודל התוף במייבש חייב להיות יותר גדול משמעותית מגודל התוף במכונת כביסה. לא ניתן לקבל זאת ממכונה משולבת.

שירות ותיקונים: המכונות בנויות כך שקשה לתת להן שירות. הכול צפוף ולכן אפילו תיקון שבמכונות רגילות הוא פשוט ביותר, הופך למסובך – והעלות בהתאם. מלבד זאת, מכיוון שמדובר במוצר שאינו נפוץ בשוק, יש קושי להשיג חלקי חילוף. התיקונים מורכבים ולא משתלמים, ואם אחד מהם התקלקל קונים מוצר חדש בסוף.

חיסכון ומחיר: הבלאי במכשיר כזה גבוה בהרבה, וברגע שישנה תקלה בדרך כלל המכונה מושבתת גם לייבוש וגם לכביסה. בנוסף לכך, מחירה של מכונה משולבת גבוה יותר. כמו כן מדובר במוצר בזבזני בצריכת מים.

לסיכום: לדברי הטכנאים, אין מקום לשני מוצרים בגוף אחד. מוצר אחד בא על חשבון הביצועים המוצר האחר. עדיף שכל מכונה תעשה את המוטל עליה, אחת נועדה לכבס והשנייה – לייבוש בלבד. מומלץ לקנות את המכונות בנפרד אלא אם אין ברירה ואתם חייבים להחזיק בשני המכשירים, כאשר יש לכם מקום רק לאחד מהם.

איך בוחרים מכונת כביסה ביתית – למה צריך לשים לב וכמה זה עולה?

מייבש כביסה – איך תבחרו, כמה זה יעלה לכם וכיצד תשמרו עליו?