מעודכן ל-04/2019
על פי כמה פסיקות דין אם הפרויקט לא כלכלי עבור היזם אין מניעה שהבעלים ישתתפו במימון
כלל בסיסי להצלחת עסקת התחדשות עירונית הוא שהעסקה תהיה כלכלית הן ליזם על-פי הרווח היזמי המקובל בתחום, והן לבעלים, שדירותיהם יעלו את ערכן. לכן תמ"א 38 מיושמת רק באזורי הביקוש. בפריפריה, לעומת זאת, אין היתכנות כלכלית למיזמי התחדשות עירונית ללא מקורות מימון חיצוניים.
ביצועם של פרויקטים מכוח תמ"א 38 הוכר כצורך לאומי. והוועדות לתכנון ובנייה אמרות להתחשב גם בשיקול הכדאיות הכלכלית אבל למרות שהכדאיות הכלכלית היא פרמטר חשוב מאוד, היא רק פרמטר אחד.ומה עושים בעצם אם מתברר שהפרויקט לא כלכלי?
כך למשל במקרה של החלטת ועדת הערר לתכנון ולבנייה לצמצם את מספר הדירות שאושרו בוועדה המקומיתטען היזם בפני בית המשפט כי בכך ביטלה הוועדה למעשה את הכדאיות הכלכלית לביצוע הפרויקט.
היזם טען כי, "מבחן ההיתכנות הכלכלית צריך להיבחן כך שלא תידרש השתתפות כספית של הדיירים במימון הפרויקט, ואין דרך לביצועו ללא השתתפות כאמור".
אולם בית המשפט המחוזי דחה את עתירת היזם, וקבע כי כלכליות הפרויקט היא פרמטר אחד במכלול השיקולים הנדרשים בבחינת פרויקט מסוג תמ"א 38, ואם מצטמצמים הרווחים עבור אחד הצדדים, אין בכך כדי לקבוע כי הפרויקט אינו כלכלי באופן המצדיק הקלות בפן התכנוני.
עוד בנושא מדריכי דירה ומשכנתא
לכן, כשבוחנים את הכדאיות הכלכלית לביצוע פרויקט, יש להתחשב ברווח המצרפי של הפרויקט לכל המעורבים – הבעלים והיזם גם יחד. לדעת בית המשפט בעלי הדירות אינם צריכים לקבל תמורה מקסימלית. לפי פסק הדין, כל עוד במסגרת הפרויקט מקבלים הבעלים דירה חדשה, מחוזקת, גדולה, עם חניה פרטית בבניין חדש, ששווייה עולה לאין ערוך משווי דירתם המקורית, אין לשלול את האפשרות שעל בעלי הדירות להשתתף בנטל כדי שהרווח המצרפי יאפשר את ביצועו של הפרויקט.
קביעת בית המשפט במקרה זה מצטרפת למספר החלטות דומות של ועדות ערר שבהן נקבע כי יש לבחון את השיקול הכלכלי כמכלול שיקולים, ואין כל חיוב אשר אוסר השתתפות כספית בפרויקטים של תמ"א 38 מצד הבעלים. עמדה זאת גם מצטרפת להחלטות ראשי רשויות מובילים באזור המרכז וגוש דן – לפיה זכויות הבנייה אשר הרשות תעניק בפרויקטים של פינוי-בינוי לדוגמה יהיו הרחבה של עד 12 מ"ר לבעלי הדירות, בניגוד מצב בעבר שבו התמורה לבעלים בפרויקטים דומים הייתה גבוהה הרבה יותר.
הטלווזיה של החברה תעלה 18,500 אירו, בגלל תצורת הרמקולים
חברת B&O, הכריזה במהלך שבוע העיצוב במילאן על טלוויזיית ה-Beovision Harmony בעלת עיצוב רמקולים ייחודי שנפתח ונסגר בהתאם לשימוש בטלוויזיה, כשהיא מבוססת על דגם C9 OLED של LG ומגיעה בגודל 77 אינץ’ ועם מחיר לא נמוך בכלל של 18500 אירו (כ-75 אלף שקלים).
, המחיר של-Beovision Harmony נובע בעיקר מהתצורה בה השתמשה B&O כדי להוסיף את הרמקולים הייחודיים של החברה למסך ה-C9 OLED של LG, מסך שעולה באופן עצמאי כ-7000 דולר בלבד.
אומנם הטלוויזיה של LG לא עברה שידרוגיים מהותיים תחת המותג החדש, היא השתנה באופן שבו היא מוחזקת באמצעות הוספת מנגנון שמרים או מנמיך אותה לרצפה ומזיז את 2 חלקי הרמקול על מנת להיסגר ולהסתיר באופן חלקי את הטלוויזיה, או להיפתח תוך כדי שהיא מורמת, אז יושבים הרמקולים בחלקה התחתון.
את הרמקולים של הטלוויזיה יתן לקבל ב-2 צבעים – עץ אלון ואלומיניום או בד אפור בעל 2 צבעים ואלומינום, ויהיה לתלות את הטלוויזיה על הקיר או להשתמש במעמד המיוחד שמרים ומוריד את המסך.
הטלוויזיה שומרת על המפרט של LG עם מסך OLED בגודל 77 אינץ’ ורזולוציית 4K, כשהיא מגיעה עם מעבד ה-α9 Gen 2 החדש של LG ותמיכה בעוזרות הקוליות Alexa, Google Assistant ו- ThinQ AI של LG. למפרט זה נוספת מערכת הרמקולים Harmony התומכת בסראונד 7.1 באמצעות חיבור לרמקולי ה-Beolab של B&O מדגמי Beolab 18, Beolab 50 ו-Beolab 90 ליצירת חווית סאונד היקפי איכותית במיוחד.
איזה שירות טלוויזיה עדיף – פרטנר TV, סלקום TV או סטינג TV?
מה צריך לבדוק כשבוחרים טלוויזיה חדשה – טכנולוגיה , מסך, גודל, מחיר ועוד כמה דברים
נטפליקס, הוט, סלקום, דרך מי עדיף לראות טלוויזיה?
מעודכן ל-04/2019
לפי חוק עידוד השקעת הון, רק חברות עם יותר מעשרה עובדים יכלו לקבל הטבת מס. לא עוד, רשות המסים משנה את הכללים
רשות המסים פרסמה החלטה שלפיה חברה עם פחות מ-10 עובדים תוכל ליהנות מהטבות מס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון (כך תשלם מס חברות של 12% במקום 23%). המצב עד לאחרונה היה שהטבות המס ניתנו רק לחברות עם מעל 10 עובדים. התנאי הבסיסי בכל מקרה לקבלת הטבות המס הוא כי לפחות 25% ממחזור החברה יהיה מיוצא
חוק עידוד השקעות הון קובע כי חברות טכנולוגיות הנכנסות למסגרת החוק ישלמו מס חברות של 12% במרכז ואם דובר בחברה היושבת בפריפריה היא תוכל ליהנות משיעור מס של 7.5% בפריפריה במקום מס של 23%.
ההחלטה זו תקדימית כי במשך שנים הרשות הקפידה שלא להעניק את ההטבות לחברות קטנות מדי. ההשלכה היא הטבות לעשרות חברות בשנה, זאת על רקע ההכרה בחשיבות של אותן חברות קטנות והסטארט-אפים לצמיחה של המשק.
לפי ההחלטה החדשה חברה שמעסיקה 6 עובדים (שלושה עובדי פיתוח ושלושה עובדי שיווק) וכל הקניין הרוחני שלה בארץ תיהנה מהטבות המס. גם חברות עם פחות עובדים, שיעמדו בתנאים יוכלו גם כן להנות מהטבות המס.
מה שדחף את רשות המסים לקבל את ההחלטה היו מספר פסקי דין שדווקא חיזקו את עמדתה לגבי אי זכאות של חברות קטנות. מבחינת הרשות, ההכרה של בתי המשפט במדיניות שלה, אפשרה את ההקלה. כך למשל פסק דין מחודש אוקטובר קבע כי חברת ויסניק סירקיטס המייצרת מוצר תוכנה שבעלי מניותיה שעבדו בחברה לא משכו שכר ובמקביל עבדו במשרות מלאות במקומות אחרים, לא תקבל הטבות מס, שכן אחד התנאים לקבלת ההטבות הוא יצירת מקומות עבודה חדשים.
למרות הפסיקה בית המשפט קבע כי בכל הנוגע לחברות הייטק ראוי שהמדינה תקבל פרשנות מרחיבה ועכשווית התואמת את הכלכלה, כך שגם מספר עובדים מצומצם יכול להספיק לצורך קיומו של מפעל.
לאחר פרסום תקציר החלטת המיסוי לציבור המייצגים החלו היום פקידי שומה לשחרר החלטות מיסוי (רולינגים) המעניקים הטבות מס לחברות קטנות, ביניהן גם חברות עם פחות מ-6 עובדים, מבלי להתייחס למספר העובדים כתנאי.
איך מקבלים מענקים לעידוד השקעות הון
חוק עידוד השקעות הון – גם לעסקים קטנים עם פחות מ-10 עובדים
לפי הנתונים, שנשלחו למשקיעי האג"ח, החברה שהפכה למשכירת הדירות הגדולה בלונדון ובניו יורק, הוציאה 2.5 מיליארד דולר על "פעילויות השקעה" ב-2018. כלומר על הרחבה/
לחברה הפסד תפעולי במזומן של 177 מיליון דולר, וההוצאות הללו מומנו באמצעות הזרמות הון של 2.7 מיליארד דולר ממשקיעים ונושים. המשקיעה הגדולה ביותר של WeWork היא סופטבנק היפנית וקרן ויז'ן שלה בגובה 100 מיליארד דולר.
החברה היא בבעלות פרטית וכבר הצליחה למשוך בסיס לקוחות חדש, בזכות השכרת חללי עבודה משותפים ואופנתיים. נכון לסוף 2018 היא פעלה במאה ערים עם 425 סניפים, כאשר 161 מתוכם כבר פתוחים מעל 18 חודשים.
אך ההתרחבות המהירה עולה כסף. החברה דיווחה למחזיקי האג"ח כי ההוצאות שלה על "צמיחה והתפתחות בשווקים חדשים" זינקו פי יותר מ-3 לעומת שנה קודם לכן ל-477 מיליון דולר ב-2018, זאת בעוד שהוצאות קידום מכירות ושיווק עמדו על 379 מיליון דולר, עלייה של 164% מהשנה הקודמת..
לפי המסמכים, עלויות התפעול זינקו בסך הכל ב-93% ל-3.5 מיליארד דולר. שיעור העלייה הזה היה נמוך מהצמיחה בהכנסות, שהוכפלו ל-1.8 מיליארד דולר, והובילו להפסד של 2 מיליארד דולר עבור השנה, כך עולה מנתונים שפורסמו כבר.
סופטבנק, שהיא כאמור המשקיעה הגדולה של החברה, צמצמה מוקדם יותר השנה את ההשקעה האחרונה שלה בחברה ל-2 מיליארד דולר, נמוך מ-16 מיליארד דולר שעליהם תכננה, בגלל התנגדות המשקיעים הסעודיים. ההשקעה האחרונה העניקה לחברה שווי שוק של 47 מיליארד דולר, הגבוה פי 16 משל המתחרה העיקרית שלה, IWG – חברה הנסחרת בלונדון שמנהלת את מותגי רגוס (Regus) וספייסס וההכנסות שלה עמדו בשנה שעברה על 3.3 מיליארד דולר.
מ- WeWork סרבו להגיב על הדיווח.
הפסדי WeWork ב-2018 -2 מיליארד דולר; מה יהיה בהמשך?
פיטורים: WeWork פיטרה 300 עובדים
קרנות הנדל"ן שלהן סכומים יפים של מזומנים לא מוצאות בניינים רווחיים כשהדדליין מתקרב
לפי וול סטריט ג'ורנל, קרנות נדל"ן, שלהן לרוב סכומים יפים של מזומנים, מתקשות להוציא את כל הכסף הזה לפני הדד-ליין המובטח למשקיעים.
קרנות לזמן מוגבל מראש מבטיחות בדרך כלל למשקיעים כי ישקיעו את כספם תוך שלוש עד חמש שנים. אך קרנות נדל"ן סגורות שהושקו ב-2013 ו-2014 עדיין החזיקו בשנה שעברה25 מיליארד דולר שלא נעשה בהם שימוש. על פי נתוני פרקין (Prekin Ltd), הקרנות עדיין לא השקיעו הון זה שהפקידו המשקיעים בידיהן.
"המון חברות לא עושות כלום עם הכסף ואינן גורמות לו לעבוד, וזה מסוכן", אמר כריסטיאן דלזל, שותף בכיר בחברת השקעות הנדל"ן דלזל קפיטל פרטנרס, ולשעבר בכיר בסטארווד קפיטל גרופ.
לפי הכתבה, עולים הסיכויים שהמצב אף יחמיר. סך הכספים שלא נעשה בהם שימוש ושמוחזקים בידי קרנות נדל"ן פרטיות סגורות הגיע לשיא של 333 מיליארד דולר, לעומת 134 מיליארד דולר בסוף 2012,.
בסקר שנערך ב-2018 דיווחו 68% ממנהלי הקרנות קושי גובר למצוא השקעות אטרקטיביות בהשוואה לשנה הקודמת.
הסיבה לעיכוב היא הקושי לעמוד ביעדי התשואה הגבוהים מדי שלהן לאחר עשר שנות שוק שורי. מציאת בניינים רווחיים לרכישה הפכה למשימה קשה יותר בשל התחרות העזה, ההאטה בעליית דמי השכירות, והחשש ששוק הנדל"ן עומד להיחלש.
חברות פרייבט אקוויטי סוברות שאם הן מחמיצות דד-ליין עליהן לפנות למשקיעים בבקשה להארכת הדד-ליין, או להשיב את הכסף למשקיעים. מבחינת המשקיעים שהם לרוב קרנות פנסיה, קרנות עומדות, קרנות השקעה ריבוניות וקרנות אחרות – להן עצמן קשה כך יותר לעמוד ביעדי התשואה של עצמן.
לפי הכתבה, ג'יימסטאון החלה ב-2016 לגייס הון ממשקיעים גרמניים פרטיים עבור קרן נדל"ן שמתמקדת בארה"ב, והודיעה להם כי תוציא את כל כספם עד סוף 2018. אך כשסוף 2018 הלך והתקרב, עדיין היה לקרן בת 570 מיליון הדולר הון שלא נעשה בו שימוש, והיא התקשתה למצוא נכסים שעמדו בקריטריוני ההשקעה שלה, על פי מקורות יודעי דבר.
במקום זאת, ובניסיון להשתמש בכסף לפני פקיעת הדד-ליין, רכשה ג'יימסטאון נכסים בעסקאות רק במזומנים, והשתמשה בפחות אג"ח מהמתוכנן למימון הנכסים לאחר מכן, לדברי אותם המקורות. בין היתר קנתה את מרכזי קניות פארקסייד שופס ואקסצ'יינג בהאמונד, במטרופולין אטלנטה.
אלה מהלכים לא צפויים לחברה שמנהלת קרנות פרטיות, שנוהגות להשתמש באג"ח למקסום התשואה. על פי מקור, אג"ח היוו כ-20% מהכסף שהיא הוציאה על הרכישות – שיעור נמוך משמעותית מ-60% על פי התנאים.
"בסביבה עם שיעורי ריבית עולים, עם שיעורי היוון נמוכים, ועם שאלות רבות לגבי הצמיחה העתידית, צריכה להיות לך משמעת עצמית גבוהה מאוד", אמר אחד מדוברי ג'יימסטאון בהודעה כתובה. "בכל הנוגע לקרן הסגורה שלנו, משמעת עצמית זו הובילה למספר קטן יותר של רכישות בהשוואה לכוונה המקורית, אך גם למינוף נמוך משמעותית שמצמצם את הסיכון למשקיעים הגרמנים שלנו".
חברות פרייבט אקוויטי לרוב מגייסות כמה מקרנות נדל"ן הגדולות ביותר אי פעם, בין השאר בזכות הצלחה שנחלו בשנים האחרונות בעמידה ביעדי התשואה. במועד מוקדם יותר השנה סגרה ברוקפילד אסט מנג'מנט את קרן הנדל"ן הגדולה ביותר שלה אי פעם בסך 15 מיליארד דולר. בלקסטון גרופ עומדת להשלים את גיוסה של קרן בגודל שיא של 20 מיליארד דולר. קרנות גדולות אלה טוענות כי הן יכולות לעמוד בדד-ליינים שלהן בקלות רבה יותר מאשר עמיתותיהן הקטנות, מכיוון שהן משקיעות גלובלי ויש להן הרבה הון זמין שהן יכולות לרכוש חברות שלמות או תיקים שלמים.
גודלה של ברוקפילד מאפשר לה להשיג תשואות "שאתה פשוט לא יכול להשיג אם אתה משקיע פרטי שקונה קניון עצמאי אחד", אמר בריאן קינגסטון, מנכ"ל זרוע הנדל"ן של ברוקפילד.
קנת קפלן, מנהל משותף של פעילות הנדל"ן של בלקסטון, שסירב להגיב בסוגיית גיוס ההון, אמר שהשווקים הפכפכים, וכי התשובה לשאלה אם קיימות או לא קיימות הזדמנויות רכישה "עשויה להשתנות במהירות רבה מאוד".
עם זאת, כמה קרנות קובעות לעצמן יעדי גיוס צנועים יותר. לון סטאר פאנד למשל חשפה לאחרונה לציבור שהיא מגייסת 3 מיליארד דולר עבור קרן הנדל"ן האחרונה שלה, שגודלה כמחצית הקרן שקדמה לה.
דלק תרכוש כרבע מהמאגר סיזר טונגה תמורת 965 מיליון דולר. מדובר באחד מעשרת מאגרי הנפט הגדולים במפרץ מקסיקו
דלק דיווחה כי חתמה על הסכם לרכישת חלקה של "של אופשור", חברה בת של "רויאל דויטש של", במאגר הנפט המפיק סיזר טונגה . מדובר באחד מעשרה שדות הנפט הגדולים במפרץ מקסיקו. על פי ההסכם, הקבוצה תהפוך לשותפה במאגר, עם החזקה של 23% לצד שלוש מחברות הנפט הגדולות בעולם. שווי הרכישה 965 מיליון דולר.
בקיזוז תזרים המזומנים שיצטבר בנכס מתחילת 2019 ועד לסוף הרבעון השלישי 2019, המועד הצפוי לסיום העסקה, סכום התמורה נטו צפוי לשקף כ-785 מיליון דולר.
המאגר נמצא כ 300 ק״מ דרומית ללואיזינה במפרץ מקסיקו, בעומק של כ-1,500 מטרים, מפיק מ-8 בארות, המחוברות במערכת צינורות תת ימית לפלטפורמה מפיקה, בבעלותה המלאה של אנדרקו המזרימה את הנפט והגז בצנרת קיימת לחופי לואיזינה וטקסס.
השותפות האחרות במאגר הן אנדרקו המפעילה את המאגר (34%), אקווניר המחזיקה 23.5% וחברת שברון שלה 20% במאגר.
קבוצת דלק חתמה על הסכם ארוך טווח עם החברה בת של "של" ולפיו תרכוש החברה הבת במשך תקופה של 30 שנה את חלקה של הקבוצה בנפט שיופק מהמאגר במחירי שוק במועד המתאים או שתשווה את התנאים שתקבל הרוכשת מצד שלישי.
קצב ההפקה הנוכחי של המאגר עומד על כ-71 אלף חביות נפט ליום – מתוכן חלקה של החברה כ-16 אלף חביות, כאשר 90% מההפקה עבורנפט. אורך החיים הצפוי של המאגר הוא 30 שנה נוספות, ולחלקה של קבוצה דלק מיוחסות רזרבות מוכחות וצפויות של כ-68 מיליון חביות נפט ו-55 מיליארד רגל מעוקב גז טבע , חלקה של קבוצת דלק בנכס הנפט מייצר תזרים שנתי של כ-230 מיליון דולר בשנה.המממנים בנקים בינלאומיים
המימון לעסקה יבוצע ברובו באמצעות מסגרות אשראי מבוססות עתודות מבנקים בינלאומיים
כדי להבטיח את הכנסותיה העתידיות, קבוצת דלק החלה בביצוע עסקאות גידור על מחיר הנפט ביחס לתפוקה הצפויה בנכס לשלוש השנים הקרובות במחיר של 57 דולר לחבית.
העסקה כפופה לקיומם של מספר תנאים, ואחד מהם הוא זכות הסירוב של שלוש השותפות במאגר אשר יכולות להיכנס במקום הרוכשת בעסקה בתוך 30 יום ממועד פרסומה. כמו כן, כפופה העסקה לקבלת אישורים רגולטורים.
לדברי מנכ״ל קבוצת דלק, אסי ברטפלד: ״העסקה לרכישת הזכויות במאגר סיזר טונגה היא שלב חשוב נוסף ביישום האסטרטגיה של קבוצת דלק להרחבת וביסוס פעילותנו בזירה הבינלאומית. מדובר בהזדמנות עסקית ואסטרטגית- השקעה סינרגטית לפעילות החברה שתאפשר לקבוצה פעילות בנכס נפט מפיק, בעל רזרבות משמעותיות מוכחות, עם תזרים חזק ושותפות עם שחקנים מובילים בשוק האנרגיה העולמי. פעילות זו, לצד פעילות חיפושי הנפט והגז שאנו מבצעים ושואפים להגדיל בים הצפוני ובמפרץ מקסיקו נותנת חיזוק נוסף לפורטפוליו ההחזקות של הקבוצה ולביסוס מעמדנו בשוק האנרגיה הבינלאומי״.
בדרום הארץ ובצפונה עבריינים מטילים את הפסולת בדרך במקום באתרי ההטמנה ומקבלים את התגמול על כך, התופעה גרמה למעורבות ארגוני פשיעה עם חיילים ומודיעין
לאן הולכת פסולת הבנייה? מתברר כי לא מעט ממנה מגיע לארגוני הפשיעה. פסולת הבנייה נוכחת בכל מקום – ובעיקר בטבע, בשדות וביערות. בינתיים היא כאן להישאר. מה כוללת הפסולת זו: מרצפות, חלקי בטון, צינורות פלסטיק ומוטות ברזל.
מנתוני המשרד להגנת הסביבה,עולה כי כ־5 מיליון טונות פסולת בנייה מיוצרות בישראל מדי שנה, ורק חצי ממנה מפונה למתקני מיחזור והטמנה. השאר מושלך בשטחים פתוחים. ומיזמי ההתחדשות העירונית הצומחים צפויים רק להגדיל את המספר.
פסולת הבניין מיוצרת אומנם ביישובים החזקים והמבוקשים באזור המרכז, אך מי שסובל ממנה הם תושבי הפריפריה הקרובה למרכז הארץ, שם יש יותר שטחים פתוחים שקל להגיע אליהם מגוש דן, ורשויות האכיפה מתקשות יותר לאכוף.
השלכת הפסולת נעשית בשני אופנים עיקריים: על ידי מכולות פינוי קטנות, נפוץ יותר בפריפריה הקרובה לגוש דן; ואילו העבריינים מגיעים לדרום וצפון הארץ .
המועצה האזורית מרחבים סובלת במיוחד מהשלכת פסולת בשטחה, בשל השטחים העצומים שלה כשהמשאיות משליכות את הפסולת בדרך לאתר דודאים, האמור לטפל בפסולת והאכיפה לא מספיקה.
לא רק קשה לתפוס את העבריננים, גם פינוי הפסולת כרוך בעלויות גבוהות הנופלות על בעלי הקרקע או הרשות המקומית. ולמרות תקציבים שמגיעים אל המועצות, אלו אינם מספיקים ודורשים טיפול מקיף יותר, ברמת המדינה
הצלחות מעטת באכיפה ובפיקוח
במשרד להגנת הסביבה מנסים להילחם בתופעה באכיפה ובפיקוח, ברגולציה ובקידום פתרונות נוספים, אולם עד כה ההצלחות מעטות, והבעיה רחוקה מפתרון. במשרד להגנת הסביבה, מסבירים כי מובילי הפסולת נשכרים על ידי קבלני הביצוע כדי לפנות את הפסולת מאתר הבנייה ולהביאה לאתר פסולת מוסדר. אלא שהם חסרי תמריץ לבצע את העבודה שלשמה נשכרו, ומעדיפים לפרוק את הפסולת באופן לא מוסדר, ובחינם.
כך המובילים מקבלים תשלום מראש עבור ההובלה, כולל התשלום עבור אתר הפסולת, ואז עומדות בפניהם שתי אפשרויות: לנסוע עם המשאית לאתר המיחזור החוקי, לממן את הוצאות הדלק, לבזבז זמן ולשלם כסף בכניסה לאתר מיחזור הפסולת; או לעצור בצד הדרך, להשליך את הפסולת ולקבל את התשלום. כל הובלה כזו היא עניין של אלפי שקלים והרבה מעדיפים לזרוק.
הנזק הכלכלי למדינה: 120 מיליון שקל
הנזק הכלכלי למדינה גדול מאוד: עלות הניקוי השנתית של פסולת בניין מוערכת ב־120 מיליון שקל, ובנוסף היטל ההטמנה לא מגיע לידי המדינה. גם אתרי המיחזור נפגעים. אתר שאמור לקלוט 1,500 טונות ביום מקבל 700 טונות בלבד. מלבד זאת, הפסולת מושלכת באתרי טבע ומזהמת את הקרקע, את הנחלים ואת מי התהום. ולאלו גם יש השלכות כלכליות לטווח ארוך
בלי אכיפה וענישה עברייני הפסולת ממשיכים. מי שאמור לטפל בכך היא המשטרה הירוקה, הזרוע המרכזית של המשרד להגנת הסביבה לאכיפה פלילית, אבל זו מפעילה 28 פקחים בלבד בכל הארץ, שגם מופקדים על נושאים רבים אחרים, כמו חומרים מסוכנים ושפכים.
ארגונים ירוקים מול ארגוני פשיעה
בשמטרה הירוקה אומרים "יכולנו להצליח הרבה יותר אם היו לנו יותר אנשים והיינו נוכחים ביותר מקומות אנחנו נחושים להתמודד עם העבריינים הכבדים ומנסים להתמודד עם כאלה שהפגיעה בהם היא שוברת שוויון. בגלל מגבלות המשאבים אנו פועלים ישירות מול ארגוני הפשיעה, במתכונת של צח"מ, כלומר מגייסים מהשטח את כל מי שאפשר: רשות מקרקעי ישראל, הסיירת הירוקה, מג"ב, איגודי ערים ועוד. היינו רחוקים מאוד מהצלחה אם היינו פועלים בחלל ריק. בפזורה הבדואית למשל לא היינו מצליחים לתפוס עבריינים בלי שילוב הכוחות.
"יש עבריינים מזדמנים בתחום הפסולת, אבל אנחנו כיחידה ארצית מתמודדים בעיקר מול ארגוני פשיעה, על כל המשתמע מכך. יש להם חיילים, מערך מודיעיני, שרשרת פיקודית — ואותם אנחנו מיירטים. השלכת פסולת קשורה בלא מעט סוגים של עבירות כלכליות, כמו שימוש בחשבוניות פיקטיביות, ולכן היא מופיעה גם בחוק איסור הלבנת הון. יש לנו שיתוף פעולה מלא עם הפרקליטות ועם המשטרה, שזיהתה את ההשקה בין תחומי העבריינות הסביבתית".
16 כתבי אישום בלבד
למרות היקפי הפשיעה, היו מעט מקרים של ענישה, ובדרך כלל מסתפקות רשויות החוק בסנקציות כמו תפיסת כלי התחבורה שבאמצעותו בוצעה העבירה, מהלך שמאפשר לעצור את המומנטום ולפגוע כלכלית בעבריינים. בשנים 2018-2017 הוגשו 16 כתבי אישום בלבד, ובאירועים שבהם נתפסו כלים עוכבו המעורבים לחקירה בתחנות משטרה. ב־2017 הוגשו כתבי אישום על עבירות של פסולת בניין בסכום מצטבר של כ־9 מיליון שקל, ובשנים 2018-2017 שולמו קנסות על פסולת בניין ופסולת ביתית בהיקף של 137,850 שקל בלבד.
קידום חוק: התקשרות ישירה בין היצרן לאתר הטיפול
לכך מצטרפת הבעיה שגם הרשויות ובעלי הקרקע מעלימים עין. לכן המשרד להגנת הסביבה מקדם חוק שיחייב התקשרות ישירה של יצרן הפסולת עם אתר טיפול ומיחזור מורשה בלבד לצורך הצבת מכולה, הובלת הפסולת והטיפול בפסולת הבנייה. לפי החוק המוצע, פינוי פסולת הבנייה יבוצע רק באמצעות כלים רשומים, שיוצבו על פי נוהל שתקבע הרשות המקומית, שגם תפקח על כך, והמכולות יפונו על ידי מתקנים מורשים שעמם התקשרו יצרני פסולת הבניין באמצעות מובילים מטעמם.
הפיקוח על בעלי הרישיון וקביעת הקריטריונים למתן רישיון למתקן מורשה יהיו בידי המשרד להגנת הסביבה, שיוכל גם לקבוע תנאים למעקב ובקרה אחר פינוי הפסולת לאתר מורשה. כך למשל מתכוונים במשרד להתקין במכולות מכשירי איתור מבוססי GPS, שיאפשרו לדעת בכל רגע נתון היכן נמצאת כל מכולה. לפי החוק גם הרשויות המקומיות יהיו מעורבות בהליך.
הכנסה לא יציבה לאתרים
כיום קיימים בישראל 35 אתרי קצה לפסולת בניין, מתוכם 27 שממחזרים את הפסולת, ושמונה שהם אתרי הטמנה. האתרים מרוויחים כסף מדמי הכניסה שמשלמים המובילים ומדמי הטיפול בפסולת – ממנה הם מייצרים חומרים לשימוש חוזר, כמו מצעים שמונחים כהכנה לסלילת כבישים או מצע לריצוף. ככל שיוכלו לייצר ולמכור יותר חומרים, כך תגדל הכנסתם.
אבל הבעלים של אתרי המיחזור אינם יכולים לסמוך על הכנסה יציבה. כך למשל בראשון לציון אתר המיחזור קולט כ־800-700 טונות פסולת ביום, כמחצית בלבד מהקיבולת המרבית.
לכך מצטרפת עוד בעיה, לפי עובד בענף, בדרום יש אתרים פיראטיים בבעלות של משפחות בדואיות, שמוכנות לקנות את הפסולת בשליש מהמחיר שגובים האתרים החוקיים. אם משלמים למובילים על פינוי עשר מכולות, הם מעבירים רק אחת לאתר החוקי, מקבלים עליה אישור — ומצלמים העתקים עבור תשע המכולות הנותרות, שהושלכו בשטח פתוח או באתרים פיראטיים.
לדברי הר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין: "פסולת בניין הזרוקה היום בצידי הדרכים היא מכת מדינה והגיע זמן לפתור אותה בשנת 70 לקום המדינה. שנים רבות קידום חוק פסולת בניין נתקע במסדרונות הממשלתיים, ועם כניסתי לתפקיד שר הגנת הסביבה שמתי לי את קידום החוק כאחת מהמטרות המרכזיות של אסטרטגיית הפסולת החדשה. אני שמח, שלאחר עבודת תיאום מאומצת מול מרכז השלטון המרכזי ומשרדי הממשלה, רכבת החקיקה של חוק פסולת בניין יוצאת לדרך. מדובר במהפכה סביבתית במדינת ישראל".
עד 2022 מתקן פסולת עירוני שגם מפיק אנרגיה
הבית נפגע – מי יפצה אותי?
אלביט דיווחה כי מכרה דוקרן, כלי מונחה ג'י פי אס, למדינה באסיה פסיפיק תמורת -30 מיליון דולר לתקופה של שנתיים
עוד בשורות טובות לאלביט, שרק השבוע גייסה 186 מיליון שקל: חברת אלביט מערכות, המפתחתת אמצעי לחימה, דיווחה כי זכתה בחוזה בהיקף של כ-30 מיליון דולר לאספקת דוקרן – כלומר כלי חימוש מונחה מדויק למרגמות עבור מדינה באסיה-פסיפיק, שטרם דווח איזו, אשר יבוצע על פני תקופה של שנתיים.
על פי הדיווח של החברה, הדוקרן הוא מסוג חימוש 120 מ"מ ומונחה ג'י פי אס עם והטווח שלו מגיע ל-1,000-8,500 מטרים. הדוקרן מיועד ליחידות טקטיות, על פי אלביט, וכן לכוחות מיוחדים. רמת הדיוק של הדוקרן גבוהה מאוד – אליפסת פיזור של פחות מעשרה מטרים – ולכן היא מספקת לכוחות קרקעיים פתרון חסכוני, מדויק, קל ומהיר להפעלה. בצורה זו משתפרת היעילות המבצעית שלהם והם ממזערים את הנזק האגבי-סביבתי שלהם .
פצצות המרגמה שיסופקו במסגרת עסקה זו הן מדגם "דוקרן", שפותחו בידי תעש שנרכשה בתחילת השנה על-ידי אלביט מערכות.
יהודה (אודי) ורד, מנכ"ל אלביט מערכות יבשה,אמר
:"אנו גאים בהכנסת חימוש מונחה מדויק חדש זה לפורטפוליו החימושים המדויקים שלנו למרגמות. אנו רואים גידול בביקוש לחימושים בעלי דיוק גבוה שהנם גם יעילים כלכלית. זכייה בחוזה זה מדגישה את השיפור המשמעותי במיצוב של החברה בתחום החימושים באופן כללי ובתחום החימושים המדויקים במיוחד, בעקבות רכישת תעש מערכות".
מעודכן ל-04/2019
הגדרת תפקיד, זמן העבודה, שעות, תחרות וסודיות – דברים שחשוב לשים לב אליהם בחוזה עבודה
זהו, נגמרו החיפושים ומצאתם עבודה. כמובן לא תתחילו לעבוד בלי חוזה בכתב או לפחות הודעת מייל או מכתב חתום שמפרט את כל התנאים. אז לפני שחותמים על חוזה או מאשרים את התנאים, למה צריך לשים לב?
לפני הכול יש כמה סעיפים החייבים להיות בכל חוזה, הכוללים את הגדרת התפקיד, הממונה, תחילת העבודה, האם היא לזמן מוגבל או לא, כמובן מה השכר, ימי העבודה ואורך ימי העבודה.
שימו לב שאלו צריכים להיות מתואמים לראיון ולשיחה בעל פה. האם השכר כולל בונוסים? באילו תנאים? האם הגדרת התפיד היא מה שדיברתם עליו או שפתאום מתגלים תחומי אחריות נוספים? האם מועד התשלום הוא המועד המסוכם? שימו לב שההוראות וההגדרות ברורות ולא פתוחות לפרשנות. גם תאריך תחילת העבודה והסיום חשוב מאוד. הוא משפיע על זכויותיכם, למשל בפנסיה או בפיצויים. גם בשעות העבודה שימו לב שההגדרות אינן עמומות, כמו "בהתאם ליעדים".
לצדם יש כמה דברים אופציונליים, כמו רכיב שעות נוספות בשכר גלובלי וכן ויתור על חוק שעות עבודה ומנוחה, המאפשר למעסיקים להעסיק אתכם בשבת ובחגים.
יש כמה סעיפיי שהם על פי חוק, צריך לשים לב אם החוזה אינו מנוגד לחוק או נהפוך הוא, כולל הטבות שאינן כלולות בחוק: אלו כוללים דמי נסיעה, ימי חופשה, ימי מחלה, הודעה מוקדמת על פיטורים, פיצויי פיטורים, פנסיה.
שימו לב לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, אומנם הוא מאפשר לכם לקבל כסף במקרה שתתפטרו, אבל לעתים פחות מהאופציה הרגילה. שימו לב שלחוזה שלכם צריך להצטרף עותק מאישור כללי שהוציא שר הכלכלה להסדר, ציון של גובה ההפרשות לפנסיה וגם ויתור של המעביד על זכותו למשוך כספים מגובה ההפרשות לפנסיה
אלמנטים נוספים הם מקורות הכנסה נוספים, האם מותר לעבוד בעבודה נוספת, באיזה היקף? האם יש סעיף מניעת תחרות, המונע מכם לעבוד אצל המתחרים? בענפים ריכוזיים, הרבים בישראל, סעיף כזה יכול להשפיע על חופש העיסוק, ולכן אפשר לבקש שסעיף זה יחול רק במקרה שהעובד פוטר. האם יש סעיפי סודיות? אם כן, מה הפיצויים שתיאלצו לשלם. אותו דבר לגבי קנסות על פרישה מהעבודה לפני תום ההסכם. אין מניעה חוקית שהמעסיק ינכה שכר מהעובד על פרישה מהעבודה לפני תום החוזה, אם כי לעתים בתי המשפט מפחיתים את גובה הפיצוי.
אם יש תקופת הכשרה, מה תקופתה? כמה המעסיק רשאי לנכות בגינה? האם ישלמו לכם גם אם לא סיימתם את תקופת ההכשרה?
ניוד: המעסיק יכול לדרוש מכם לעבור מקום עבודה או לשלוח אתכם למשימות, כדאי לשים לב כאן מה הטווח ואם מקבלים פיצוי על שעות נסיעה רבות. סעיף זה גם חשוב למעסיק, כדי ששינוי מיקום לא ייחשב הרעת תנעים.
נוהל הנהלים. מעסיקים רבים מוסיפים סעיף בשם נוהל הנהלים. סעיף זה מאפשר למעסיק לעדכן את תנאי ההעסקה מפעם לפעם. לעובד מומלץ להתנגד לסעיף כזה, ההופף את כל התנאים המסוכמים על פיהם.
בכל מקרה, כל אלו חלים על חוזה אישי. בחוזה קיבוצי יש לשים לב שהחוזה הוא סטנדרטי ומותאם לחוזים של העובדים האחרים, ויש להתעדכן בחוקי העבודה באתרים כמו הון.
התעמרות בעבודה – איך מתמודדים
עבודה ביום הבחירות – כמה משלמים
עבודה ביום מנוחה – בעד ונגד
קו האשראי החדש של טבע יחליף את הישן על סך 3 מיליארד דולר ונתמך על ידי בנקים בראשות מריל לינץ
טבע חתמה על קו אשראי בנקאי מתחדש בסכום 2.3 מיליארד דולר, שיחליף את קו האשראי הנוכחי שלה בסך 3 מיליארד דולר. על פי ההסכם המסגרת מתחלקת שני נתחים בסך 1.15 מיליארד דולר כל אחד. הנתח הראשון יהיה עד אפריל 2022 ויכלול שתי אופציות להארכה בשנה; לנתח תהיה ריבית של ליבור פלוס 1% עד 2%, כך לפי דירוג החוב של טבע. הנתח השני הוא עד אפריל 2024, בריבית של ליבור פלוס 1.1% עד 2.1%, על פי אותו דירוג.
"עם החתימה על מסגרת האשראי הזו על תנאיה הגמישים והתקופה הארוכה, השגנו צעד נוסף באסטרטגיה הפיננסית והבטחנו נזילות מעל לנדרש במטרה לספק תמיכה לצרכי המימון של טבע בשנים הקרובות," אמר מייק מקללן, סמנכ"ל הכספים של טבע. "השגנו את כל המטרות שהצבנו לעצמנו בתהליך המימון מחדש של המסגרת, לרבות אופטימיזציה של היקף המסגרת, ואנחנו מאד מרוצים מהביקוש להעמיד התחייבות, המפגינה את עצמת התמיכה מצידם של הבנקים השותפים שלנו בד בבד עם בנקים חדשים נוספים שהצטרפו".
קו האשראי כולל קובננטס (התניות פיננסיות) וביניהם יחס מינוף (חוב ל-EBITDA) שירד מ-6.25 ל-3.5 לאורך תקופת קו האשראי.
הבנקים שייתנו את מסגרת האשראי לטבע הם בנקים בראשות בנק אוף אמריקה-מריל לינץ' ו-HSBC, ואיתם ברקליס, BNP Paribas, סיטיבנק, קרדיט סוויס, גולדמן זאקס, ג'יי.פי מורגן, מיזוהו, מורגן סטנלי, MUFG, סומיטומו מיטסוי, PNC ו-Banca IMI.
בסוף 2018 היקף החוב של טבע היה 29מיליארד דולר (27.1 מיליארד דולר חוב נטו), לעומת יותר מ-35 מיליארד דולר בסוף 2017. עיקר החוב של טבע נועד למימון רכישת אקטביס. ב-2017 הציגה טבע תוכנית התייעלות מסיבית שמטרתה לקצץ 3 מיליארד דולר בעלויות השנתיות במטרה לשרת את החוב. טבע נסחרת בניו יורק ובת"א בשווי 15.9 מיליארד דולר.
אג'ובי, התרופה למיגרנה של טבע, אושרה לשיווק באירופה
ההחלטה של הנהלת טבע – לחתוך את המו"פ, להגדיל את הרווח; ומה עם העתיד?
ענקית הנפט והגז הבינלאומית מנהלת מגעים עם השותפות בלוויתן כדי להקים מתקן הנזלה צף
.ענקית האנרגיה, אקסון מוביל, במשא ומתן עם שותפות במאגר לוויתן, לבניית פלטפורמה שתרחיב את טווח היצוא של שדה הגז הטבעי הגדול ביותר בישראל כך דיווחו בבלומברג .
אקסון היא חברת הנפט והגז הגדולה בעולם והיא מנהלת שיחות עם החברות שפיתחו את מאגר לווייתן לישראל עבור בניית מתקן הנזלה צף, כך לפי הדיווח. פרויקט כזה יאפשר ללוויתן לייצא למדינות שיותר לקשר אליהן נפט בצינור. לפי הדיווח של בלומברג, אומם, ייתכן שהדיונים בסופו של דבר לא יגיעוו לכדי עסקה.
גורם מטעם אקסון מובייל אמר ל"בלומברג" כי החברה בוחנת את צעדיה וכי "עדיין מוקדם להגיב להתפתחות ספציפית ולוח זמנים של פיתוח וייצור".
שותפות לווייתן חתמו כבר בעבר על הסכמי ייצוא עם ירדן ומצרים לאספקת הגז דרך צינור, והדיווח כעת על המושא ומתן עם אקסון מוביל מחדש את האופציה להנזלת הגז בנוסף להובלה למדינות השכנות.
לאחרונה דווח כי דלק קידוחים, השותפה בלוויתן, מעוניינת להפוך לשותפה באחד משני מתקני הנזלת גז טבעי במצרים. לפי הדיווח, דלק קידוחים מתכננת לרכוש חלק ממתקני אידקו או דאמייטה, שמפעילה של ההולנדית ויוניון פנוסה הספרדית בהתאמה. אופציה אחרת העומדת בפני דלק קידוחים היא לשריין מראש קיבולת במתקנים במקום לרכוש בעלות במניות שליטה
נזכיר כי בחודש פברואר האחרון, אקסון דיווחה, על פי נתוני קידוח האקספלורציה, על מציאת גז בהיקף של 8-5 TCF בבלוק 10 שמול חופי קפריסין. מדובר בכמות גז השקולה ל-230-140 BCM. לשם השוואה, כמות הגז בתמר מוערכת בכ-280 BCM.
גז טבעי – מדריך למשקיע
הממונה על ההגבלים: ;אנו חותרים לשינוי במבנה שוק הגז הטבעי;
משולם לווינשטיין תקים 300 יחידות דיור חדשות ברדינג תל אביב במקום 54 יחידות דיור בבנייני רכבת
משולם לוינשטין הנדסה וקבלנות הודיעה שתקים כ-300 יחידות דיור חדשות בפרויקט להתחדשות עירונית בשכונת רמת אביב, תל אביב. החברה נבחרה כיזמית הפרויקט שברחוב רדינג 29-25 בתל אביב. זהו לא הפרויקט הראשון שלה בשכונה, מדובר כבר בפרויקט השלישי.
הפרויקט ברחוב רידינג הוא בשטח 4,440 מ"ר, ולפי התכנון ייהרסו 3 בנייני רכבת ישנים בני 3 קומות, הכוללים 54 יחידות דיור ישנות. במקומם תקים קבוצת לוינשטין 3 בניינים חדשים בני 6.5 קומות, שיכללו 118 יחידות דיור חדשות. הפרויקט נוסף אל פרויקט ההתחדשות העירונית שמבצעת החברה ברחוב האמוראים 9-3, ובו 136 יחידות דיור חדשות, ואל הפרויקט ברחוב ברודצקי שכולל 70 יחידות דיור חדשות. בסך הכול בונה החברה בשלושת הפרויקטים יחד כ-325 יחידות דיור חדשות.
לווינשטיין מסרה כי הפרויקט, בתכנונו של משרד האדריכלים בר אוריין אדריכלים, יתבצע על פי תב"ע בסמכות ועדה מקומית שמקודמת על ידי לוינשטין ונמצאת בימים אלו לקראת הגשה לעירייה. נקבע כי התמורה לבעלי הזכויות במתחם תהיה תוספת מטרים לכל דירה, מרפסת שמש, חניה תת-קרקעית ומחסן.
לדברי מיר לוטן, מנהל מחלקת התחדשות עירונית בקבוצת משולם לוינשטין, "אזור צפון העיר נחשב לאזור מצוין להתחדשות עירונית שכן ניתן לבצע בול הריסה ובנייה מחדש, מה שהפך את הפרויקט לאטרקטיבי לביצוע הליך התחדשות עירונית. אם נוסיף לזה גם את המחירים באזור, יש לנו עסקה מצוינת לשני הצדדים. האוכלוסייה שמגיעה להתגורר היא של זוגות צעירים המבקשים לגור בתל אביב, משפרי דיור מכל גוש דן ומצמצמי דיור".
קבוצת משולם לוינשטין הנדסה וקבלנות בע"מ, נוסדה בשנת 1945 היא תאגיד ציבורי של חברות הנדסה, בניה ונדל"ן. קבוצת משולם לוינשטין פועלת בענף הנדל"ן על כל היבטיו – יזום, בניה ופיתוח נדל"ן למגורים, בנייני משרדים מבני מסחר ותעשיה, נכסים מניבים ביצוע עבודות קבלניות, התחדשות עירונית וניהול נכסי נדל"ן. החברה בונה ומשווקת דירות חדשות במבחר פרויקטים חדשים בארץ ובעולם בתכנון מתקדם, בנייה איכותית ורמת גימור גבוהה. עד כה החברה אחראית לבנייתן של אלפי יחידות דיור ברחבי הארץ – תל אביב, יקנעם, שוהם, כפר יונה, אור עקיבא, חולון, מודיעין ועוד.
