צ'קפוינט, חברת אבטחת הסייבר הישראלית, הודיעה על רכישת חברת הסייבר הישראלית Protego על פי הודעת צ'קפוינט, הרכישה תרחיב את שירותי הגנת הענן ללקוחות שמשתמשים באפליקציות ענן ללא שרת. שווי העסקה מוערך ב-40 מיליון דולר.
לפי הודעת צ' פוינט היא "תשלב את הטכנולוגיה כחלק מארכיטקטורת ההגנה האחודה שלה אינפיניטי", וכי הקנייה תסייע לצ'קפוינט "לעזור לארגונים להתגונן מפני התקפות סייבר מהדור החמישי והשישי".
זוהי הרכישה הרביעית שמבצעת צ'קפוינט מאז אוקטובר בשנה שעברה. קדמו לה רכישת החברות Dome9, פורסנוק, וסימפליפיי שנרכשה לפני כשבועיים.
צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ היא חברה ישראלית העוסקת בפיתוח תוכנה לאבטחת מידע, אבטחת רשתות ומחשבים, מכשירים ניידים וענן וידועה בעיקר בפיתוח תוכנות חומת אש, VPN, ואבטחה מתקדמת בפני איומי סייבר. נכון לסוף שנת 2018, החברה מעסיקה כ-5,070 עובדים ב-42 מדינות ברחבי העולם. משרדיה הראשיים נמצאים בתל אביב ובסן קרלוס. לחברה מרכזי פיתוח נוספים בארצות הברית, בשוודיה ובבלארוס.
אופנהיימר ממליצים על צ;קפוינט -";בדקנו אצל המפיצים ואחרי רבעונים של חולשה, צפויה התייצבות";
אופנהיימר העלו את מחיר היעד לצ'ק פוינט
יותר ויותר בעלי עסקים מגלים שחוק המזומן הוא כבר לא רק על הנייר ותקופת החסד הסתיימה: עסקאות שבהן לא נרשם אמצעי התשלום או עסקאות מעל הגובה הרשום בחוק הן תחת עיני הרשויות עכשיו. ראו כאן: החוק להגבלת שימוש במזומן – כל מה שצריך לדעת
בתקופת ההרצה שעל החוק לא נרשמו קנסות, אך נראה שזו הגיעה לסיומה והתירוץ "לא הכרתי את החוק" אינו קביל יותר. מסוף דצמבר,שנה לקביעת החוק, המפרים אותו צפויים למעצרים ולקנסות.
בפשיטות של רשות המסים התגלה שלרוב העסקים אין כמעט עסקאות ב- 11 אלף שקל – תקרת העסקאות במזומן. ההפרות הבולטות ביותר הן דווקא ההפרות בשימוש בצ'קים, צ'קים פתוחים או חסרים. הפרה אחרת היא העדר ציון של אמצעי התשלום. מטרת החוק היא להילחם בהלבנת הון ובשוק השחור.
לפי ארגון ה-OECD, היקף הכלכלה השחורה בישראל מוערך בכ-6.6% מהתוצר. הבנק העולמי העריך ב-2010 שהיקף הכלכלה השחורה עומד על 200 מיליארד שקל, ואובדן הכנסות ממסים מוערך ב-40-50 מיליארד שקל בשנה. נציין שמדובר בהערכות על סמך מי שנתפס, אבל קשה לאמוד מה שאין לו תיעוד.
החוק קובע מגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11 אלף שקל לעוסק או על 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. החוק אינו חל על רשויות המדינה שייקבעו על ידי שר האוצר, או על תשלום במזומן בין קרובי משפחה, שאינו תשלום שכר עבודה. בנוסף,בהוראת שעהלא חל החוק על גמ"חים העוסקים בהלוואות.אבל עולה השאלה אם הוא אפקטיבי, הרי מלביני הון ועסקאות שחורות לא נעשות בגלוי וקשה לחייב לדווח את מי שאינו מעוניין לדווח. גם הבנקים אינם ששים לקבל מזומן גדול בשל חשש מחוק הלבנת הון, כך שבעודידוע כמה מזומן יש בידי הבנקים, קשה לדעת כמה מזומן יש בידי הציבור.
חוק המזומן – ככה יראה השיק החדש
";בעל מקצוע הגון שרוצה לעבוד כחוק עם חשבונית, מוצא את עצמו מתחרה במעלימי מס";
ענפי התעשייה והחשמל הם ענפים עיקריים במשק אך גם דורשות ערנות בנוגע לשמירה על הסביבה. לכן, מתבצעות בהם פעולות רבות לשםכךכדי להעריך מה הן ההוצאות לשמירה על הסביבה בענפים אלה, ערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) את סקר "איכות הסביבה בענפי התעשייה והחשמל, 2017".
מטרות הסקר היו הערכת ההוצאות הכספיות של ענפי התעשייה והחשמל לשמירה על הסביבה – בפעולות לצמצום הפגיעה באיכות האוויר, המים, הקרקע וכדומה. הסקר נערך על מדגם של כ-1,200 חברות מענפי התעשייה והחשמל המעסיקות לפחות 10 שכירים ואשר היו פעילות בשנת 2017.
ההוצאות לשמירה על הסביבה בענפי התעשייה והחשמל הסתכמו בשנת 2017 בכ-3.7 מיליארד ש"ח. מתוכם, ההשקעות בנכסים קבועים עמדו על כ-2.1 מיליארד ש"ח וההוצאות השוטפות – על כ-7 מיליארד ש"ח, עלייה של 20% משנת 2014.
מהסקר עולה שהוצאות לשמירה על הסביבה התרכזו בעיקר בתחום ההגנה על איכות האוויר והאקלים (49%) הטיפול בפסולת (25%) והטיפול בשפכים (17%). ההוצאות הגבוהות ביותר על טיפול בשפכים היו בתעשיית מוצרי מזון (ענפים 12-10)והן עמדו על סך 187 מיליון שקלים.
השקעות עבור פעולות של פתרון קצה (טיפול בזיהום לאחר שנוצר) היו כ-84% מסך ההשקעות בסביבה ב-2017, ורק 16% הושקעו בפעולות של טכנולוגיה נקייה. ביחס לתמ"ג סך ההוצאות לשמירה על הסביבה בענפי התעשייה והחשמל בשנת 2017 הייתה 0.29% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) באותה שנה, בדומה לשנים קודמות.
בשנת 2017 הייתה עלייה של כמעט 3.7% בסך ההוצאות השוטפות לעומת שנת 2014. עם זאת, השינויים לא היו אחידים בענפים השונים. העלייה הגדולה ביותר (באחוזים) בהוצאות השוטפות לשמירה על הסביבה משנת 2014 לשנת 2017 הייתה בענפי תעשיות הכימיקלים והתרופות – 47%. בענפי מוצרי המתכת, מכונות וציוד ובענפי אספקת חשמל נצפתה ירידה של כ-57% משנת 2014 לשנת 2017.
אחוז ההוצאות השוטפות לשמירה על הסביבה (ללא חשמל), מסך הפדיון של ענפי התעשייה (ללא חשמל) עמד בממוצע על 0.4%. האחוז הגבוה ביותר של הוצאות שוטפות לשמירה על הסביבה מסך הפדיון, נמצא בענפי הכרייה והחציבה (3-5) ועמד על 0.6% ).
לא בבית ספרנו: עיריית ת";א מוציאה את הכלים החד-פעמיים מבתי הספר ומהצהרונים
לרגל יום הזכויות לבעלי מוגבלויות הלמ"ס מפרסמת נתונים על הקהילה. נכון ל-2018בקרב בעלי מוגבלויות ל-14% מבני 20 ומעלה (כ-786 אלף איש) יש מוגבלות תפקודית חמורה, 35% מבני 65 ומעלה.
9% מתקשים מאוד או שאינם יכולים ללכת או לעלות במדרגות כלל, לעומת 27% מבני 65 ומעלה. בני
ל-20% יש תעודה אקדמית (40% בקרב אנשים ללא מוגבלות).52% מועסקים ו-45% אינם בכוח העבודה (לעומת 81% ו-16%, בהתאמה בקרב אנשים ללא מוגבלות).30% מהמועסקים משתכרים עד 5,000 ש"ח בחודש (13% בקרב מועסקים ללא מוגבלות). 50% מהמועסקים אינם מרוצים מהכנסתם מעבודה (39% בקרב מועסקים ללא מוגבלות). 47% מהמועסקים מתקשים לכסות את ההוצאות החודשיות (27% בקרב מועסקים ללא מוגבלות).30% מהמועסקים עם מוגבלות חושבים שתפקידם מאפשר קידום בעבודה, לעומת 50% משאר המועסקים. 26% מהשכירים עם מוגבלות קודמו בעבודתם ב-10 השנים האחרונות, לעומת 41% משאר המועסקים.
מתוך בעלי המוגבלויות כ-24 אלף נושאי תעודת עיוור/לקות ראייה, מתוכם 1,701 נושאי תעודת עיוור חדשים. מתתך בעלי המוגבלויות כ-6.4 אלף לקויי שמיעה הזכאים לסל תקשורת, מתוכם 143 אנשים בעלי זכאות חדשים. עוד עולה מהנתונים כי כ-55 אלף אנשים עם מוגבלות (שיעור של 6.2 ל-1,000 נפש) הושמו במסגרות רווחה.
למרות השימוש שיכולים לעשות בעלי מוגבלויות באינטרנט עדיין מספר בעלי המוגבלויות עם מחשב ונגישות לאיטנרנט קטן לעומת האוכלוסייה. הסיבה היא כנראה שלא מספיק אתרים הנגישו אתם עצמם לבעלי מוגבלויות:% מבני 64-20 עם מוגבלות משתמשים במחשב (79% מהאנשים ללא מוגבלות חמורה).79% משתמשים באינטרנט (90% מהאנשים ללא מוגבלות) ו-74% משתמשים באינטרנט באמצעות טלפון נייד (86% מהאנשים ללא מוגבלות). 73% משתמשים באינטרנט בכל יום או כמעט בכל יום (85% מהאנשים ללא מוגבלות). 34% משתמשים באינטרנט לצורך עבודה ו-25% משתמשים באינטרנט לצורך לימודים.
בימים אלו מוקם בלמ"ס מסד לאומי חדש וייחודי – 'מרשם אנשים עם מוגבלות' באחריות תחום רווחה, פשיעה ומשפט באגף בכיר חינוך וחברה. מטרת המרשם היא לאסוף מידע מבוסס ואמין ממשרדי ממשלה שונים כדי לבנות מסד נתונים אחד שממנו יופקו נתונים סטטיסטיים שוטפים ומגוונים על אודות אנשים עם מוגבלות. המרשם ישמש את צרכני המידע ביניהם משרדי הממשלה השונים. בעזרת המרשם תוצג תמונה עדכנית של מספר האנשים עם מוגבלות בישראל באופן כללי, סוגי המוגבלות שלהם וכן אנשים עם כמה מוגבלויות לפי מאפיינים חברתיים, דמוגרפיים וכלכליים שונים.
הנתונים בהודעה זו מבוססים על קבצים ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: נושאי תעודת עיוור/לקוי ראייה, לקויי שמיעה הזכאים לסל תקשורת, ומושמים במסגרות רווחה.
פטור ממס לבעלי מוגבלויות – מי מקבל ומתי
מעסיקים בעלי מוגבלויות? המדינה משתתפת
כתב אישום הוגש לבית משפט השלום ברמלה, כגד ג'ומעה שעת, (27) מלוד וכנגד חברת "באזז כח אדם" שבבעלותו, בגין ניכוי מס תשומות שלא כדין בסכום מצטבר של כ-3.5 מיליון שקל.
את כתב האישום נגד ג'ומעה, הגישה עו"ד לירז דבוש, מהיחידה המשפטית מחוז מרכז מכס ומע"מ, בעקבות חקירה שנוהלה על ידי מחלקת חקירות מע"מ ומכס תל-אביב והמרכז.
כתב האישום מייחס לנאשמים ג'ומעה שעת וחברת באזז כח אדם, שבע עבירות של ניכוי מס תשומות שלא כדין, בהיעדר מסמכים בתקופה שבין יולי 2014 וינואר 2105, בסכום מס מצטבר של 3,487,019 שקלים.
מהו מס תשומות
הבורסה לניירות ערך מודיעה היום (2.12.19) שתקצר את הזמן לפרסום ללא עלות של נתוני המסחר לציבור הרחב. ההחלטה של מנכ"ל הבורסה, איתי בן-זאב, נובעת פעולות הבורסה להנגשת המידע לציבור הרחב ובהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים במרבית הבורסות המובילות בעולם.
כך, פרק הזמן המינימלי לפרסום נתוני המסחר לציבור הרחב ללא תשלום, יעמוד על 15 דקות בלבד, במקום 20 דקות כיום. הנתונים יוצגו באופן זה באתר הבורסה ובאפליקציה מיום 12 בדצמבר, 2019. גם שאר חברי הבורסה ומפיצי המידע צפויים להתאים את מערכות הפצת המידע שלהם כך שנתוני המסחר יופצו בעיכוב של 15 דקות בלבד.
בתחילת 2019 החליטה הבורסה על הסדרה מחדש של תחום מוצרי המידע של הבורסה, בדגש על הנגשת והוזלת עלות נתוני המסחר לציבור הרחב ולמשקיעים פרטיים והפרדה בין רמת מידע זו, לרמת המידע המורחבת המשמשת משקיעים מקצועיים וחברות פיננסיות. בהמשך לכך, הפחיתה הבורסה את העלות לחבילה בסיסית (המציגה את רמת הביקוש וההיצע הגבוהה ביותר, ואת מחיר העסקה האחרונה – level 1) כך שיעמוד על 4 שקלים לחודש בלבד, זאת לעומת 180 שקלים קודם לכן.
המסחר במניית קולפלנט הופסק – בכוונת החברה להודיע על אירוע מהותי
קרנוט ריט זרות יותרו לרישום בבורסה
650 אנשי עסקים נוצרים מיותר מחמישים מדינות ברחבי העולם בהן ארה"ב, אירופה, סין, הודו ועוד הגיעו אמש (א', 1.12) לישראל לחפש הזדמנויות עסקיות וישתתפו בכנס בנושא "חדשנות ישראלית למען האנושות" שיתקיים על ידי ארגון ARISE ובשיתוף עם מכון הייצוא, ארגון הגג של לשכות המסחר הדו לאומיות, המכון הישראלי לחדשנות והתאחדות התעשיינים ב- 4 בדצמבר 2019 בראשון לציון.
מטרת ביקור המשלחת והכנס היא לחבר בין אנשי עסקים מרחבי העולם לעסקים בישראל ולחשוף בפניהם את הכלכלה, הטכנולוגיה, החדשנות והסטרטאפים הישראליים, במיוחד כאלה שמשפרים את איכות החיים ומציעים פתרונות מעשיים לאתגרים עכשוויים בתחומי הבריאות, החקלאות, החינוך, התחבורה ועוד.
מטרת הכנס לחבר בין אנשי עסקים פרו ישראלים מרחבי העולם ליזמים עסקיים בארץ. עו"ד כלב מאיירס, מייסד ונשיא הארגון אשר פועל במשך שנים בחזית המאבק נגד ה- BDS מסר כי כנסים דומים שקיים הארגון בעבר הובילו למאות שיתופי פעולה עסקיים בין ישראלים ואנשי עסקים בחו"ל בשווי של עשרות מיליוני דולרים. לדבריו התשובה הציונית ההולמת למאבק ב BDS היא הגדלת הסחר של אנשי עסקים מרחבי העולם עם ישראל ומטרתו לשבור השנה את סכום ההשקעה ושיתופי הפעולה שמוערך בלמעלה מ-100 מיליון דולר.
עו"ד ניר קמחי שותף-מנהל במשרד יהודה רווה ושות' וממארגני הכנס מסר כי אורחי הכנס, אנשי עסקים ומנהלי קרנות השקעה מרחבי העולם, מרביתם אוונגליסטים, יגיעו לישראל היום ויסיירו ברחבי הארץ במטרה להכיר מקרוב עסקים וחברות סטרטאפ ישראליות ולבחון הזדמנויות להשקעה בישראל.
וואטסאפ לעסקים – המדריך שיקל על שירות הלקוחות שלכם
שילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה – מהם זכויות העובד? ומה חייב המעסיק לעשות?
מאז הפעם האחרונה שבוצע סקר שביעות הרצון מהבנקים הענף עבר הרבה שינויים: בנקים מוזגו, מנכ"לים עזבו ובנוסף, עובדים פוטרו ונוסף בנק דיגיטלי וחדש בישראל.
מדובר בסקר שנתי של בנק ישראל הבוחן את שביעות הרצון של הלקוחות מהבנקים, שמפורסם זו הפעם השנייה. הבנקים הגדולים שעוברים הליכי התייעלות, לאומי ופועלים, נמצאים בתחתית הדירוג – והסיבה היא סגירת סניפים וקיצוץ במשרות ופחות זמינות ללקוחות.
במקומות הראשון והשני נמצאים הבנקים הקטנים בנק מסד ובנק יהב, ובמקום השלישי בנק מזרחי – שלעומת הליך הדיגיטציה המתחזק בבנקים הגדולים מפרסם בקמפיין בולט את מתן השירות שלו.
הידרדרות חלה בשביעות הרצון של הלקוחות בנוגע לזמן ההמתנה בסניף, בשל קיצוץ במספר העובדים ועידוד הלקוחות שלא להגיע לסניפים ולבצע את מרבית הפעולות בפלטפורמות הדיגיטל.
יותר משליש באפליקציות התשלומים והם מרוצים
מסקר בנק ישראל עולה, כי 36% מהלקוחות בישראל משתמשים באפליקציות התשלומים של הבנקים – ביט, פיי ופיי בוקס – ושביעות הרצון גבוהה מאוד.
מאות עובדים של מתף (מחשוב ותפעול פיננסי) השייכים לבינלאומי פתחו בעיצומים במטה החברה בראשון לציון. העובדים לא מטפלים בתקלות המחשוב והרשת בבנק. הסיבה לעיצומים היא כוונת ההנהלה להוציא מיזמים למיקור חוץ.
לדברי ו״ר הועד רן שהרבני: ״מי שחושב שהחלטות כה גורליות לעתידנו יכולות להתקבל במחשכים ובחדרי חדרים ללא שיתוף פעולה עם הועד טועה ומטעה. אנחנו אוהבים את חברת מתף והיא מרכז חיינו, עם זאת לא ניתן לאף גורם להפוך אותה לחברה של עובדי קבלן, מיקור חוץ או הגרוע מכול – הקמה של מתף 2״.
עוד אומר יו״ר הועד שהרבני ״לכל אורך הדרך, מאז הקמת הועד ועד עצם היום הזה, נהגנו בכל צומת אליו נקלענו בבגרות ובאחריות, וזאת כדי להזניק את מתף קדימה. גם הפעם ננהג באותה הדרך כדי להבטיח את זכויות העובדים וסביבת עבודה יציבה ובטוחה ״
סכסוך העבודה במתף החל כבר לפני שלושה חודשים, בשל פיצוץ המו״מ עם הנהלת החברה הנוגע ליישום ההסכם הקיבוצי בחברה אשר נחתם בשנה החולפת.
ההסכם הקיבוצי מסדיר את תנאי ההעסקה של עובדי מתף וכולל הסכמות בנושאים כמו תוספת שכר בשנים 2017-2020, גמישות ניהולית, מענק, תכנית פרישה מרצון, שבמסגרתה צפויים לפרוש כ-40-60 עובדים וכן נושאים נוספים הקשורים לתנאים סוציאליים, ותק, קופות גמל ונושאי רווחה.
לפני כשנה פתח הוועד בעיצומים דומים בשל דרישה להעלאת שכר ותנאים נוספים. תגובת ההנהלה אז הייתה: "במסגרת המו״מ על הסכם העבודה במתף מעלה הועד דרישות לא הגיוניות שלא ניתן להיכנע להן וזאת במיוחד לאור העובדה שכבר כיום שכרם גבוה מחברות דומות בענף. ההנהלה ממשיכה לקיים מו״מ ומציעה הצעות הוגנות והגיוניות אך חברי הועד מסרבים ומתבצרים בדרישות חסרות תקדים".
הבינלאומי: לראשונה אג";ח קונצרניות בריבית שלילית
סמדר ברבר-צדיק, מנכ";לית הבינלאומי- מהתמזגות עם אוצר החייל ועד מאבקים עם העובדים
מעודכן ל-07/2020
למרות שהשקעות אינן הימורים אלא מבוססות על חישובים רבים, הן עדיין לא מדע מדויק ויש ויכוחים מתמידים סביב שאלות כמו מה לקנות, מתי לקנות, מתי למכור, כמה למכור ועוד. עם זאת, נראה שיש כמה טעויות שמשקיעים עושים ויש עליהן הסכמה כללית, פחות או יותר.
הולכים עם הקונצנזוס
אומנם יש מניות בטוחות יותר מאחרות, אבל התשואות הגבוהות לא נמצאות שם. כמה משקיעי ערך בולטים אומרים שכדי להניב תשואה צריך לחפש חברות שמוערכות בחסר ולהימנע מחברות שמוערכות ביתר. הבעיה היא שרוב הציבור מתנהג כמו עדר ונע לאותו כיוון מתאוות בצע, ובורח מאותם דברים בגלל פחדנות בשעת משבר. משקיעים מקצועיים בודקים איפה הציבור לא נמצא או איפה הוא טועה.
ניתוח טכני כשיטה בלעדית
ניתוח טכני כשמו כן הוא – ניתוח של ביצועי עבר ומגמות סטטיסטיות בנכס כלשהו, כמו מניות, סחורות, מט"ח ועוד. המטרה היא להימנע מהטיות פסיכולוגיות. חסידי השיטה יגידו שאין דרך מדויקת יותר למדוד. הם מוצאים דפוסי התנהגות לפי גרפים וכך מחליטים. אם מחיר מניה יורד הרבה מבעד לדפוס הטכני שלה, חסידי השיטה ימכרו. אבל כמו כל שיטה אין לה מספיק אחוזי הצלחה, ובמבחן התוצאה יש מקרים שהניתוח הטכני נכשל. יש הטוענים שהבעיה היא לא בשיטה אלא בחישובים ובמבצעיהם. כך או כך, לא מספיק להסתמך רק על השיטה הזאת, כי למרות מה שמלמדים אותנו, ההיסטוריה לא תמיד חוזרת.
פיזור גיאוגרפי
למרות שפיזור הוא שיטה כמעט קבועה למשקיעים כדי לבטח את עצמם, כמו פיזור בין כמה סוגי מניות, בין כמה תחומים או שילוב בין מניות לאיגרות חוב, בנוגע לפיזור גיאוגרפי אין תוצאות מוכחות. הסיבה היא שכלכלות העולם לא פועלות בחלל ריק. אם כלכלה אחת נפגעת, נפגעות גם הכלכלות שעושות איתה עסקים או הכלכלות בעלות החוב. לכן אין טעם בפיזור גיאוגרפי, גם אם לעתים יש כלכלות יציבות יותר מאחרות.
קונים תמיד מניות
נכון שמניות טובות לטווח הארוך והן מניבות תשואה טובה יותר מכמעט כל אפיק אחר, אבל מניות צריך גם לדעת לבחור. אם רואים שהמניות מנופחות, אין טעם ללכת לכיוון הזה, גם אם מדובר במדדים מנופחים וגם אם מדובר בחברות.
בודקים כל הזמן את השוק
היום בעידן הטכנולוגיה, קל להתעדכן בכל רגע מה המניה עשתה ממש עכשיו. העיתונים והאתרים הכלכליים מזינים את המרוץ הזה ומדווחים באופן שוטף וצמוד על מהלך המסחר בכל יום, אלא שמשקיע שרוצה להרוויח צריך אורך רוח, ואת זה אי אפשר לעשות כשבודקים כל הזמן את השוק.
ביל אקמן – משיא הצלחה לשרשרת טעויות
הטעויות של וורן באפט: קראפט היינץ, אלפאבית, וולס פארגו
מעודכן ל-12/2019
כשמדברים על תחבורה ציבורית בישראל, יש לא מעט תלונות, בעיקר על צפיפות ואיחורים, ועל היעדר תחבורה בשבת ובשעות המאוחרות. אבל האם במחירים אנחנו טובים יותר? תלוי את מי שואלים ואיך מודדים.
לפי נסיעה יחידה המחיר הממוצע בישראל הוא 1.7 דולר, די באמצע של מדינות המערב. נורבגיה ואיסלנד הכי יקרות עם 3.9 דולרים בממוצע ובמקסיקו הכי זול ען 46 סנט בלבד.
אבל השאלה היא לא רק כמה עולה בדולרים אלא מה כוח הקנייה, כלומר היחס בין משכורת לעלות המוצר. בבדיקה שעשו בגלובס מצאו כי גם בכוח הקנייה המדדים דומים, ישראלי יוציא 1.6% משכרו היומי על נסיעה לעומת 2.7% בנורבגיה וכ-1.8% בממוצע במערב. רק במקסיקו ישלמו 1.03% מהשכר היומי על נסיעה.
בארצות הברית המחיר יותר מ-2 דולרים לנסיעה אבל השכר גבוה, כך שהשיעור נמוך יותר. למעשה, השיעור הכי נמוך מהשכר נמצא בקוריאה.
ישראל היא אכן מהמדינות הזולות בתחבורה ציבורית, ויש לכך השלכות כמו פחות אוטובוסים ופחות שעות פעילות. במקומות מסוימים בארץ יש גם תחבורה ציבורית בחינם, לצד פרויקט נעים בסופ"ש של העיריות יש כמה קווים בחינם בגולן ובטבריה. אבל אתם מחפשים לנבוע בחינם בכל המדינה, אסטוניה הפכה את כל קווי האוטובוס שלה לחינמיים וגם לוקסמבורג מתעתדת להפוך את כל התחבורה הציבורית שלה לחינמית.
רכבת תחתית
המחיר לנסיעה בין האזורים zone 1-2 בשעות העומס בכיוון העומס המחיר הוא 2.90 ליש"ט ולא בשעות העומס ל 2.40 ליש"ט (בתוך אזור 1 תשלמו 2.40 ליש"ט בכל השעות) מחיר נסיעה במזומן (כרטיס נייר ללא אויסטר) עולה 4.90 ליש"ט בכל השעות.
המחיר המקסימלי היומי באזורים zone 1-2 הוא 7 ליש"ט (זאת אומרת שלא משנה מתי וכמה תסעו באזורים הללו לא תשלמו יותר מ 7 ליש"ט ליום)
כרטיסי שבועי (טרוולכארד) לאזורים 1-2 עולה 35.10 ליש"ט, חודשי עולה 134.80 ליש"ט, לאזורים 1-3 שבועי עולה 41.10 ליש"ט וחודשי 158.30 ליש"ט – שימו לב, כי המחיר המקסימלי היומי גורם לכך שלא כדאי לקנות כרטיס שבועי אם תשתמשו בתחבורה 5 ימים או פחות
מחיר הנסיעה באוטובוס 1.5 ליש"ט. המקסימום היומי בנסיעה רק באוטובוסים הוא 4.50 ליש"ט.
המחיר לנסיעה בסאבווי הוא 2.75 דולרים ומחיר הכרטיס עצמו הוא עלות חד פעמית של דולר. לאחר שרכשתם את הכרטיס ניתן להטעין אותו שוב.
ניתן להטעין את הכרטיס בכסף (Add Value), בסכומים שונים, ככל שטעינו בסכום גבוהה יותר עלות הנסיעה תפחת (לא בצורה משמעותית).
האופציה השנייה היא להטעין את הכרטיס בנסיעות חופשיות לתקופות זמן לבחירתכם. (Add Time) של יום, שבוע או חודש.
מחיר נסיעה באוטובוס 2.75 דולר.
ברלין מחולקת ל-3 אזורי תעריף: A ו-B הכוללים כמעט את כל העיר עצמה, ו-C כולל את השטח שמסביב לעיר (כ-15 ק"מ מגבולות העיר), ואת העיר הסמוכה פוטסדם.
.כרטיס נסיעה חד פעמי לכיוון אחד שתקף לשעתיים באזורים אלו עולה 2.80 יורו וכרטיס יומי (מרגע התיקוף ועד 03.00) עולה 7.00 יורו. כרטיס שבועי עולה כ-30 יורו
בקפריסין למבוגר המחיר הוא 1.5 אירו לנסיעה, ומ-21:00 2.5 יורו.
יש אפשרות לכרטיס חופשי יומי בעלות של 5 אירו וכרטיס שבועי בעלות של 20 אירו.
ילד עד גיל 5 (כולל) – חינם. ילדים עד גיל 12 – משלמים חצי מחיר.
כרטיס נסיעה בתחבורה הציבורית של אתונה לשעה וחצי יעלה 1.40 יורו, ל-24 שעות 4.5 יורו ולחמישה ימים – 9 יורו.
תוכנית להקמת בית החולים הגדול בארץ בבאר שבע נמצאת לפני ישורת אחרונה. כל מה שנותר הוא אישור תיקון טכני – הרחבה לכיוון דרום־מזרח מבאר שבע. בשטח הזה אמור להיבנות קומפלקס בית החולים החדש, וכן מתחם תעסוקה לחברות מתחומי הפארמה והביוטק.אם יאושר התיקון, התוכנית תופקד החודש להתנגדויות בוועדה המחוזית דרום. לאחר 60 יום של דיון בהתנגדויות ייפתח הפתח להיתרי בנייה.
בבית החולים יהיו כ־1,900 מיטות. לעומת כ־1,500 מיטות בשיבא תל השומר – בית החולים הגדול בארץ – וכ-1100 מיטות בסורוקה בבאר שבע. בית החולים החדש יכלול 1,000 מיטות אשפוז בתחומי הרפואה הכללית. יתר המיטות יהיו בבית חולים גריאטרי ובמרכז לבריאות הנפש.
שטח בית החולים כ־1,000 דונם בין תל שבע לבאר שבע, הוא נמצא מזרחית למחלף שרה שבו נפגשים כביש 40 וכביש 25. שטחו הבנוי של בית החולים החדש הוא 400 אלף מ"ר, כולל בניין מרכזי בגובה של כ־10 קומות ועוד מספר מבנים בני 8-5 קומות.
לאחר אישור התוכנית והיתרי הבנייה משרד הבריאות יפרסם מכרז לבניית בית חולים ציבורי לכ־500 מיטות ראשונות בעלות משוערת של 1.5 מיליארד שקל ‑ חלק מתקציב המדינה וחלק במימון הגוף שיזכה במכרז. בין הגופים המתעניינים: אסותא, כללית, בית החולים הדסה ותאגיד שיבא. לפי הערכות, בתוך כ־20-15 שנה התוכנית תמומש במלואה.
את התוכנית מקדמת רשות מקרקעי ישראל עם עיריית באר שבע באמצעות משרד סיטי לינק של המתכנן קלמן דינס.
חניה בבית חולים – כמה עולה? והאם אפשר להוזיל?
בתי חולים עם שירות רפואה פרטי מובילים בשכר ובאי-שוויון
מחירים שפויים בבתי חולים? משרד הכלכלה יוזם הפחתת מחירי המזון במקומות ציבוריים