אחת הרעות החולות של תעשיית קרנות הנאמנות נשארה האפשרות הפשוטה למחוק היסטוריה: משנים מדיניות, מחליפים קטגוריה, והתשואה החלשה נעלמת מהמסך. זה עובד כך – פותחים הרבה קרנות בכל קטגוריה, ואז מכוונים לאסטרטגיות שונות בידיעה שסיכוי טוב שיהיו כאלו שיבלטו בקטגוריה ויהיו כאלו שיאכזבו.
ולהמחשה – תדמיינו (וזה מקרה תיאורטי בלבד) שמנהל קרנות מסוים יקים 4 קרנות אקטיביות שונות (קרנות מנהלות ולא מחקות מדדים) תחת הקטגוריה של ת"א 125 – בקרן אחת תהיה חשיפה גדולה למניות פיננסים; בקרן השנייה תהיה חשיפה גדולה למניות תרופות, בקרן שלישית החשיפה למניות תהיה רק 50%, ובקרן הרביעית החשיפה תהיה 120% (דרך אופציות ונגזרים). הקרנות האלו אמנם באותה הקטגוריה, אבל ברור לחלוטין שהם יספקו תשואות שונות לגמרי כשיש סבירות טובה, שבין הקרנות האלו, תהיה נציגות בצמרת הקטגוריה ומנגד גם בתחתית.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
התרגיל של מנהלי הקרנות
בעצם מנהל הקרנות כאן הולך על בטוח – המטרה שלו להגיע לדירוגים הגבוהים במערכות הבנקים, וברגע שהוא "מהמר" על כמה כיוונים וכמה חשיפות, הסיכוי להגשים את המטרה גבוה. אלא שזו כמובן לא חוכמה, זו אפילו הטעייה, במה באמת מאמין מנהל הקרן – בחשיפה גבוה או נמוכה; במניות התרופות או במניות הפיננסיים?
הבלבול הזה רע למשקיעים בקרנות, וטוב למנהל הקרנות – הוא מגיע לדירוג טוב במערכות הבנקים, וזו חזות הכל, ברגע שכובשים את הדירוג, יועצי ההשקעות בבנקים מזרימים לקרן את כספי הלקוחות שלהם – כספים חדשים, כספים מקרנות שירדו בדירוג. ככה הקרן מתנפחת ומתנפחת, וזו המטרה – קרן גדולה משמעה דמי ניהול גדולים יותר.
אלא שיש "גיבנת" – מה אם הקרנות הלא טובות (בלשון המעטה). ובכן, תתפלאו – בחסות רשות ניירות ערך, ניתנת למנהל הקרן לשנות את מדיניות הקרן ואז נמחקת ההיסטוריה של הקרן. פשוט – קרנות לא טובות, אפשר (וזה קורה בפועל!) לשנות להן מדיניות, להעביר אותן לקטגוריה שונה, ולמחוק להם את ההיסטוריה.
שאלות ותשובות
? איך מנהל קרנות יכול למחוק היסטוריה לא טובה?
לפי המדריך, באמצעות שינוי מדיניות או מעבר של הקרן לקטגוריה אחרת, כך שהתשואה החלשה כבר לא מוצגת לצד המתחרות. המשקיע שמסתכל רק על הטבלה הנוכחית לא רואה את ההיסטוריה המלאה.
? למה פתיחה של כמה קרנות באותה קטגוריה מעוררת חשד?
לפי המדריך, הקרנות האלה מכוונות לאסטרטגיות שונות, ולכן סביר שחלקן יגיעו לצמרת הקטגוריה וחלקן לתחתית. לקרנות החלשות אפשר לשנות מדיניות או קטגוריה, וכך ההיסטוריה שלהן נמחקת.
? למה מעבר קטגוריה של קרן עלול להטעות?
לפי המדריך, כשמשנים מדיניות ומחליפים קטגוריה, התשואה החלשה נעלמת מהמסך. כך מנהל הקרן נשאר עם הקרנות הבולטות, שמביאות לו גיוסים.
? מה היתרון של גופים שאינם משנים מדיניות?
כשהמדיניות יציבה, אפשר לבחון את ביצועי הקרן לאורך זמן באופן הוגן. כך המשקיע יודע מה הוא קונה.
? מה לבדוק כדי לא ליפול בתרגיל של מחיקת היסטוריה?
לפי המדריך, בודקים את תאריך הקמת הקרן ומחפשים שינויי מדיניות או מיזוגים. משווים את הביצועים למדד ייחוס ובודקים גם את דמי הניהול.
? למה שינוי מדיניות פוגע במשקיע?
לפי המדריך, מעבר לכך שההיסטוריה הלא טובה נמחקת, המשקיע עלול למצוא את עצמו בקרן ברמת סיכון אחרת לגמרי, למשל קרן מעורבת או מנייתית במקום קרן אג"ח. זו לא ההשקעה שהוא התכוון אליה.
? למה טבלת תשואות עלולה להטעות?
לפי המדריך, טבלת תשואות מציגה רק את הקרנות ששרדו. לכן כדאי לשאול גם מה קרה לקרנות שנעלמו או שינו את שמן ואת מדיניותן.
ולהמחשה – נניח שהקרן עם החשיפה הנמוכה (הקרן השלישית) היתה גרועה בביצועים. אז מנהל הקרן יכול לקבוע שהמדיניות החדשה של הקרן תהיה פיזור ההשקעה בין מניות לאג"ח, תחת קטגוריה (ומדד ייחוס) אחרים לגמרי. ההיסטוריה תיעלם, וכך בעצם יכול מנהל הקרן להישאר עם הקרנות הבולטות, אלו שמביאות לו גיוסים.
איך לזהות שינוי מדיניות בקרנות?
אז החלטנו להרים את הכפפה. ב-2019 הבטחנו לעקוב מדי חודש. המעקב הזה לא חי כטבלה מתעדכנת. התרגיל חי – אתם בודקים בעצמכם אם הקרן שלכם החליפה מדיניות. אגב, חשוב להדגיש שיש מצבים של שינוי מדיניות טכני – בגלל שינוי במדדים, או שינוי מדיניות אמיתי – בגלל גישת השקעה אחרת.
אנחנו ננתח את שינוי המדיניות ונבהיר לכם הגולשים האם מדובר בתרגיל או מהלך אמיתי או טכני של מנהל הקרן.
בינתיים נוכל לספר לכם את הנתון המפחיד הבא – מתחילת השנה היו עשרות שינויי מדיניות, כאשר הקצב השנתי שצוין אז היה כ-80. זה, לא מפקד 2026. בדקו דיווחים חיים, בלי להיתקע על המספר הישן. חלק משמעותי משינוי המדיניות האלו הם שינויים קלים או שינויים טכניים, ועדיין יש עשרות טובות של שינוי מדיניות בשנה (קרוב ל-50 בממוצע של השנים האחרונות) שנעשים כנראה כדי לצאת מהרשימה, כדי לצאת מהקטגוריה, כדי להסתיר ולהעלים את ההיסטוריה (את התשואות החלשות).
ילין לפידות, אלטשולר שחם ואנליסט – לא משנות מדיניות
נתחיל עם המחמאות. בתי ההשקעות – ילין לפידות, אלטשולר שחם ואנליסט כמעט ולא שינו מדיניות לפי ה מ-2019. זה לא תו איכות כעת – בדקו את הקרן הספציפית. הם לא פועלים בשיטה המתוארת למעלה. אגב, זה לא מפריע להם להיות דווקא בצמרת הביצועים של תעשיית הקרנות (בשנים האחרונות), וזה מלמד שנראה שכדאי להתמקד בביצועים ולא בתרגילים.
הראל, פסגות ומגדל – משנות מדיניות
בצד החברות שמשנות יחסית הרבה את מדיניות ההשקעה בקרנות שלהן ניתן למצוא את הראל, פסגות ומגדל. מנהלי הקרנות בגופים האלו שינו אז מדיניות ביותר מ-10 קרנות (כל אחד מהם) ומחקו את ההיסטוריה של התשואות. גם את תחילת השנה הם פתחו בשינויים לא מעטים.
עוד בנושא: קרנות עוקבות – מה הן והאם הן יביאו את הבשורה לתעשיית קרנות הנאמנות, קרנות נאמנות – ככה מנהלי הקרנות "עובדים" עליכם, וככה תוכלו להיזהר!.
השאלה הגדולה היא למה מאפשרים למנהלי הקרנות להפעיל את "המחק" ולמחוק את ההיסטוריה. התרגיל הזה ביודעין פוגע במשקיעים הקטנים, כשמעבר לכך תחשבו גם על הנזק המצטבר שעלול שינוי מדיניות לגרום – המשקיע הלך לישון עם קרן אג"ח והתעורר עם קרן מעורבת, קרן מנייתית ברמת סיכון שונה לחלוטין. זה לא מה שהוא התכוון להשקיע בו. אז נכון, הבנקים שולחים מכתבים מעבירים מיילים, הם אמורים לעדכן את הלקוח בשינוי מדיניות בקרן. אלא שבפועל הרבה מאוד מהתכתובות האלו לא מגיע ליעדן, וגם אם מגיע, זה לא ממש ברור למשקיע הקטן.
קרנות מחקות – האם כדאי?עמלת הפצה בקרנות נאמנות – מה זה? ואיך זה מתגלגל לכיס שלנו?קרנות עוקבות – מה זה? והאם הן יביאו את הבשורה לתעשיית קרנות הנאמנות
ככה תבחרו קרן נאמנות – בדקו את דמי הניהול שלא יחסלו את התשואה!
