נגיד בנק ישראל אמיר ירון נשא היום נאום תדריך בפני עיתונאים המסביר את החלטת הריבית:
"אתמול והיום התקיימו בבנק ישראל דיוני הוועדה המוניטרית לצורך קבלת החלטת הריבית, בסופם, כפי שהודענו, החליטה הוועדה להותיר את הריבית ברמה של 0.25%. תמונת המצב שהוצגה בפני הוועדה הייתה מורכבת. מחד, הצמיחה במשקים העיקריים צפויה להמשיך להתמתן ב-2020 אך הסיכונים להחרפה משמעותית בכלכלה העולמית פחתו, ויש צפי לשיפור הצמיחה ב-2021. כמו כן, יש ודאות גדולה יותר לגבי התוואי העתידי של המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים. מנגד, לתקציב ההמשכי יהיה אפקט מצמצם בחודשים הקרובים, ונמשכת אי הוודאות אודות המדיניות התקציבית לאחר הבחירות והשלכותיה. הוועדה ניסתה להעריך את ההשפעה של ההתפתחויות בעולם ובישראל על הפעילות הכלכלית בעתיד הקרוב. באשר לאינפלציה, לא ברור עדיין אם אכן חלה ירידת נוספת בסביבת האינפלציה, או שהימצאות האינפלציה מתחת ליעד היא אכן זמנית ומושפעת מגורמים בעלי אופי תנודתי. גם ההתפתחויות בשוק המט"ח והמדיניות הנדרשת לגביו העסיקו אותנו. אפרט כעת את ההתפתחויות והאופן בו הוועדה רואה אותן בכל אחד מהתחומים.
"סביבת האינפלציה ממשיכה להיות נמוכה מאוד, והמדד האחרון שוב הפתיע כלפי מטה. האינפלציה השנתית נעה זה שלושה חודשים ברמה של 0.3-0.4%, על רקע הייסוף שהצטבר, הירידה במחירי הפירות והירקות, והאטה מסויימת בקצב העליה של סעיף הדיור. במקביל חלה ירידה גם באינפלציה בניכוי השפעת מחירי האנרגיה והפירות והירקות, והיא גבוהה רק במעט מהאינפלציה במדד הכללי, מה שעשוי להעיד על ירידה בקצב הבסיסי של האינפלציה. בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להיוותר נמוכה, אך נכון לעכשיו ההערכות הן שלאחר שמדד יוני 2019, שהיה נמוך במיוחד, יצא מהחישוב, האינפלציה תשוב לקרבת הגבול התחתון של היעד: צמיחת המשק, שוק העבודה ההדוק ועליית השכר צפויים לתמוך בחזרת האינפלציה ליעד. מנגד, ההשפעה בפיגור של הייסוף שהצטבר עד כה צפויה להמשיך ללחוץ את האינפלציה כלפי מטה בחודשים הקרובים, והתגברות התחרות במשק, תופעה רצויה כשלעצמה, תמשיך לפעול לירידת האינפלציה לאורך זמן. כל עוד הביקושים במשק ממשיכים להיות איתנים הם ימשיכו לפעול לעליית האינפלציה, גם אם הכוחות הפועלים בכיוון הנגדי עשויים להאריך את משך הזמן שייקח עד שהאינפלציה תשוב לטווח היעד.
נתוני היצוא היו חלשים
"במהלך הקיץ והסתיו גברו החששות אודות הפעילות הכלכלית בישראל, אולם נתוני הרבעון השלישי הראו שהמשק צמח בקצב נאה. נתוני היצוא היו חלשים, אולם הוא צמח בקצב נאה לפני כן, ומוקדם לדעת אם מדובר בחולשה זמנית או בתחילתו של שינוי מגמה שנובע מההאטה בסחר העולמי ומהייסוף. האינדיקטורים שעומדים לרשותנו עד כה מראים שהצמיחה נמשכה גם ברבעון הרביעי של 2019, ונתוני הקצה מראים שיצוא השירותים ממשיך לצמוח בקצב מהיר. שוק העבודה נותר הדוק למרות שמסתמנת חולשה מסוימת בחלק מהפרמטרים שלו: שיעור האבטלה נותר נמוך תוך רמה גבוהה של השתתפות ותעסוקה, והשכר מוסיף לעלות אך תוך ירידה מסוימת בקצב העלייה. שיעור המשרות הפנויות מוסיף לרדת במתינות, והגידול במספר משרות השכיר נבלם – אך זו עשויה להיות דווקא תוצאה של מחסור בעובדים, שבאה לידי ביטוי גם בהתחדשות העלייה במספר החברות המדווחות על מגבלת גיוס עובדים. למדיניות הפיסקלית צפויה להיות השפעה משמעותית על הפעילות בחודשים הקרובים: במחצית הראשונה של 2020 התקציב ההמשכי צפוי להיות מצמצם, וגורמים במגזר העסקי המספקים שירותים לממשלה עשויים להיות מושפעים מכך. כמו כן, קיימת אי ודאות לגבי המדיניות שתשרור אחרי הבחירות, שעשויה להיות מצמצמת אף היא במידה ויינקטו הצעדים המתחייבים כדי להתמודד עם הגירעון המאמיר. כל עוד אי הוודאות הפוליטית והפיסקלית נמשכת, היא מחדדת את הצורך להותיר את המדיניות המוניטרית מרחיבה כדי לתמוך בצמיחה"
"במהלך 2019 התגברו הסיכונים בכלכלה העולמית והתחזקו החששות לתפנית בצמיחה, שהובילו באותה עת להתחדשות תהליך ההרחבה המוניטרית בעולם. בהחלטת הריבית הקודמת זיהינו ירידה מסוימת בעוצמת הסיכונים, ובשבועות האחרונים נראה שחל שיפור נוסף בסנטימנט העולמי: למרות שבמספר משקים הצמיחה נותרה נמוכה, הסיכון הפוליטי פחת עקב התקדמות בשיחות הסחר בין ארה"ב לסין והתבהרות התמונה אודות הברקזיט בעקבות הבחירות בבריטניה. הסחר העולמי עדיין בולט בחולשתו. חשוב לציין שעד כה לא הייתה פגיעה בשוקי ההון וענף הטכנולוגיה בארה"ב, שיש להם השפעה ישירה על ענפי הטכנולוגיה העילית בישראל. הירידה בעוצמת הסיכונים והמשך עליות השערים בשווקים הפיננסיים, הביאו לעצירת מגמת ההרחבה המוניטרית: לאחר שלוש הפחתות ריבית ה-Fed הותיר בדצמבר את הריבית ללא שינוי, ומסיכום הדיונים שהתפרסם לאחר מכן עולה בבירור שראשי ה-Fed סברו שרמת הריבית הנוכחית מתאימה לעת עתה כדי להמשיך לתמוך בפעילות הכלכלית והותרת האינפלציה בקרבת היעד. גם באירופה מסתמן שהבנק המרכזי מסתפק לעת עתה בהפחתת הריבית שכבר ביצע. מעניין לציין שהבנק המרכזי השוודי העלה את הריבית לאפס לאחר שזו הייתה שלילית במשך מספר שנים, והאינפלציה התייצבה בקרבת היעד של 2%.
השקל התחזק מעל ומעבר למה שניתן היה לצפות
"מאז החלטת הריבית בסוף נובמבר בנק ישראל פעל בשוק המט"ח בהיקפים משמעותיים יחסית. במהלך 2019 התחזקות השקל הייתה חריגה ביחס למטבעות אחרים, ולהערכתנו השקל התחזק מעל ומעבר למה שניתן היה לצפות כתוצאה מהנתונים המקרו כלכליים הבסיסיים של המשק. כתוצאה מכך, שער החליפין סטה מהחלון שתואם את הפעילות הכלכלית הנאותה ויציבות המחירים. על סמך נתונים פרטניים שבנק ישראל אוסף ניתן ללמוד שחלק מהייסוף היה תוצאה של גורמים פיננסיים קצרי טווח, שהיו עלולים לפגוע בפעילות הכלכלית ובחזרת האינפלציה אל תוך היעד. אדגיש, שבנק ישראל ערוך למנוע ייסוף חריג של השקל באמצעות רכישת מט"ח ככל שיידרש, ובפרט ככל שנעריך שהייסוף יהיה תוצאה של גורמים בעלי אופי פיננסי. החלטות לגבי היקף ההתערבות מתקבלות אך ורק בהתאם להערכות אודות התפתחות שער החליפין והשפעתו על המשתנים המקרו כלכליים.
"חטיבת המחקר הציגה לוועדה המוניטרית את התחזית המקרו כלכלית המעודכנת ופירסמה אותה לציבור. החטיבה מעריכה שבשנת 2020 תחול האטה מסוימת בקצב הצמיחה – התוצר יצמח בקצב של 2.9%, מזה 0.3% כתוצאה מההשפעה החד פעמית של תחילת הפקת הגז ממאגר לוויתן. זוהי בעיקר תוצאה של הצמצום הפיסקלי וההאטה בסחר העולמי. בשנת 2021 צפויה עלייה בצמיחה לשיעור של 3.2%. האינפלציה צפויה לעלות בהדרגה ולהסתכם ב-1% ברבעון הרביעי של 2020 וב-1.4% בסוף 2021. לאור ההתפתחויות באינפלציה, בשער החליפין ובכלכלה העולמית, חטיבת המחקר מעריכה שהריבית תיוותר ללא שינוי, אך ציינה שייתכן גם שיהיה צורך להפחית את הריבית במהלך השנה הקרובה.
"בתום הדיונים היום הוועדה הותירה על כנה את הערכתה על פיה לאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתפתחויות בכלכלה העולמית והסיכונים למשק המקומי, וההתפתחויות בשער החליפין, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה, על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה. בנוסף, הוועדה נוקטת על פי הצורך באמצעים נוספים על מנת להרחיב עוד יותר את המדיניות המוניטרית".
בנק ישראל קבע: הריבית תישאר 0.25%
נגיד בנק ישראל ממליץ על אנדרו אביר לתפקיד המשנה
בנק ישראל ישאיר את הריבית אך מציין שייתכן שתרד בהמשך השנה
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה היום להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25% הסיבות שמנתה הוועדה:
סביבת האינפלציה ממשיכה להיות נמוכה. מדד נובמבר היה נמוך מהצפוי, ובשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 0.3%. האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות עשויה להעיד על קצב אינפלציה בסיסי נמוך יותר מבחודשים הקודמים. בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להישאר נמוכה, אולם מרבית הציפיות והתחזיות לשנה נותרו בקרבת הגבול התחתון של היעד.
כמו כן מאז החלטת הריבית הקודמת השקל היה יציב יחסית מול הדולר בעת שמרבית המטבעות התחזקו מול הדולר. עם זאת, במהלך 2019 השקל התחזק ב-8.3% במונחי השער הנומינלי האפקטיבי, התפתחות הממשיכה להקשות על חזרת האינפלציה ליעד.
לפי הבנק, מרבית האינדיקטורים לפעילות מצביעים על כך שברבעון הרביעי המשיך המשק לצמוח בקצב נאה, ושוק העבודה ממשיך להיות הדוק. עם זאת, לתקציב ההמשכי צפויה להיות השפעה מצמצמת משמעותית במחצית הראשונה של 2020 ונמשכת אי-הוודאות על המדיניות התקציבית לאחר מכן. על פי תחזית חטיבת המחקר צפויה האטה מסוימת בצמיחה ב-2020.
גם הפעילות הכלכלית העולמית ממשיכה להאט, אך נראה שהסיכונים להחרפה משמעותית ירדו על רקע התקדמות במו"מ הסחר בין ארה"ב לסין ותוצאות הבחירות בבריטניה. האינפלציה נותרה נמוכה, אך מסתמן שהתהליך של העמקת ההרחבה המוניטרית על ידי הבנקים המרכזיים העיקריים הגיע למיצוי בשלב זה.
הוועדה מעריכה שלאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתפתחויות בכלכלה העולמית והסיכונים למשק המקומי, וההתפתחויות בשער החליפין, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה, כדי לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה. כמו-כן, הוועדה נוקטת על פי הצורך אמצעים נוספים כדי להרחיב עוד יותר את המדיניות המוניטרית. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, במדיניות הפיסקלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו.
ההחלטה הראשונה של הנגיד: גובה הריבית נשאר 0.25%
מעודכן ל-01/2020קה-קה-בו היא שיטית חיסכון יפנית שפירושה החופשי הוא רישום כלכלת הבית או אחזקת הבית. השיטה הומצאה על ידי העיתונאית היפנית הראשונה האני מוטוקו ב-1904. הגישה מוצגת כגישה ללא גימיקים לניהול כלכלי של משק הבית.
כמו שיטות חיסכון רבות גם השיטה היפנית עוזרת לך להבין את יחסיך עם כסף ומחייבת רישום של הוצאות והכנסות. ההבדל העיקרי בגישה הוא שמדובר בגישה שבמודע לא טכנולוגית ולא דורשת שימוש באקסל או באפליקציות או אפילו מכונות כתיבה.
הגישה היפנית רואה בכתיבה בעט ובנייר כלי מדיטטיבי המאפשר להבין טוב יותר את התהליך ולהתבונן בהוצאות ובהרגלי הבזבוזים שלנו. יש גם מחקרים תומכים המראים שכתיבה בכת ביד עוזרת להיות לנו ערניים ומודעים יותר וגם להכיר בגורמים להרגלים הרעים יותר שלנו.
על פי שיטת הקה-קה-בו, עלינו לשאול כמה שאלות:
- האם אני יכול לחיות בלי פריט זה?
- האם במצבי הפיננסי אני יכול להרשות לעצמי אותו?
- האם אני אשתמש בפריט?
- האם יש לי מקום עבורו?
- איך נודע לי על המוצר?
- מה מצב הרוח שלי היום? שמח מאוד? מתוח?
- מה התחושות שלי לגבי קניית המוצר וכמה זמן אני חושב שיימשכו?
בניגוד לשיטות אחרות, השיטה שמה דגש יותר על מניעים ורגשות בקניית המוצר, כך שאפשר אולי לספק חלופה למוצר באמצעים אחרים.
הנה כמה אסטרטגיות שיעזרו לנו להבין מה באמת אנו חשים לגבי המוצר והצורך לקנות אותו:
המתינו 24 שעות לפני קניית המוצר – ראיתם שמלה או טלפון שאתם חייבים? חכו 24 שעות ובדקו אם אתם מרגישים כך שוב. אם עדיין התחושה שלכם חיובית כלפי המוצר ואתם יכולים להרשות לעצמכם, אפשר לקנות את המוצר. הסיפוק גדול יותר כשביצעתם החלטה שקולה.
אל תתפתו למבצעים גדולים – יש מוצר שנראה לכם שווה ואחרי מחשבה או שתיים אתם מחליטים שלא תשתמשו בו, הוא לא שווה את ההנחה
עקבו אחרי חשבון הבנק באופן קבוע – מעקב אחרי חשבון הבנק יאפשר לכם לדעת בדיוק כמה אתם יכולים להרשות לעצמכם.
קנו במזומן – בדומה למעקב אחרי חשבון הבנק, קנייה במזומן מראה בדיוק כמה כסף יש לנו ומאפשרת לשלוט עליו טוב יותר מאשר קנייה באשראי, שלפעמים אנחנו מרגישים שהיא אינסופית.
הכינו תזכורות – פתקים כמו "האם אני צריך את זה" ליד הכסף או כרטיס האשראי בארנק יעזרו לכם לחשוב על הקנייה שוב
שנו את הסביבה – יש שעות או טריגרים שגורמים לנו לקנות יותר, למדו לבודד אותם. למשל אם אתם קונים כדי לשרוף זמן, חשבו על פעילות אחרת. אם אתם קונים יתר על המידה בעקבות שיטוט באתר מסוים, אולי הגיע הזמן להתנתק ממנו.
מי הקופות המובילות בחיסכון לכל ילד ל-2018
המודל הצ'יליאני בחיסכון הפנסיוני בדרך לשוק המקומי
מעודכן ל-12/2021
אם גם אתם מחפשים אחר אפיק החיסכון הטוב ביותר עבור הכסף שלכם, חשוב שתדעו כי לא רק רווחי ההון שמייצר החיסכון משחקים תפקיד במקסום הפוטנציאל של הכסף, אלא גם הטבות המס שתקבלו בגינם.
בחיסכון פנסיוני משמעותי, הטבות המס יכולות להגיע לשווי של עשרות אלפי שקלים, וככל שתתחילו לחסוך מוקדם יותר – כך ההטבות יהיה שוות יותר כסף.
השאיפה של כל חוסך היא לקבל את התשואה המיטבית עבור כספו, ואחת הדרכים לעשות זאת היא לבחור באפיקים שנותנים הטבות מס. הנה כמה כאלה שכדאי להכיר:
קופת גמל להשקעה
קופת גמל להשקעה נועדה לאפשר לציבור הרחב לחסוך ולהשקיע בשוק ההון גם בסכומים נמוכים יחסית ובצורה נזילה, ולהוות אלטרנטיבה לחיסכון בבנק. לנוכח סביבת הריבית הנמוכה, חיסכון בבנק כמעט שאינו מניב תשואה ולעיתים אף אינו שומר על ערכו הריאלי של הכסף. בקופת גמל להשקעה ניתן להפקיד כספים עד לתקרה שנתית של כ-71 אלף שקל, מדי חודש או בהפקדה חד-פעמית. כמו כן, קופת גמל להשקעה מציעה לא מעט יתרונות – כמו ניהול מקצועי במגוון מסלולי השקעה, דמי ניהול נמוכים יחסית ושקופים, מעבר בין מסלולי השקעה ללא עלות וללא אירוע מס וגם דחיית תשלום מס רווחי הון למועד המשיכה של הכסף. למדריך המלא על קופת גמל להשקעה – כאן.
תיקון 190 (קופת גמל)
בשנת 2008 הוחלט כי כספים אשר הופקדו בקופות גמל יוכלו להימשך כקצבה בלבד ולא כסכום חד-פעמי, מה שפגע באטרקטיביות של אפיק השקעה זה. בשנת 2012 הגיע השינוי, עם החלתו של "תיקון 190", הקובע כי ניתן למשוך מקופת הגמל סכום חד-פעמי עם תשלום מס מופחת של 15% בלבד על הרווח הנומינלי, לעומת 25% על הרווח הריאלי – פער משמעותי ביותר!
כדי להיות זכאי להטבה זו ולמשוך את הכספים כסכום חד פעמי, על החוסך להיות בן 60 ומעלה ולקבל פנסיה חודשית של 4,498 שקל לפחות (נכון לשנת 2021). הטבה משמעותית נוספת בתיקון 190 ניתנת במצב של פטירת החוסך לפני גיל 75. במקרה זה, יקבלו היורשים ו/או המוטבים את הכספים עם פטור מלא ממס רווחי הון. למדריך המלא על תיקון 190 – כאן.
קרן השתלמות
מדובר בכלי חיסכון אטרקטיבי שמיועד לשכירים ולעצמאים. הכסף המושקע בקרן השתלמות הופך לנזיל וניתן למשיכה כעבור שש שנים, אולם ניתן (ואף מומלץ) להמשיך לחסוך בה לטווח ארוך. עבור שכירים, קרן השתלמות מהווה הטבה שנותן המעסיק. עצמאים יכולים לפתוח קרן השתלמות בעצמם, להפקיד כספים עד לתקרה הקבועה בחוק וליהנות מהטבות מס בגין ההפקדה. כמו כן, בעת משיכת הקרן, הכספים הצבורים בה פטורים ממס רווחי הון עד לתקרה הקבועה בחוק: רווחים מהפקדות בגין שכר עד 15,712 שקל ברוטו בחודש עבור שכירים, ורווחים מהפקדות שנתיות לעצמאי עד 18,480 שקל.
בנוסף לפטור ממס רווחי הון, עצמאי יכול ליהנות מהטבת מס נוספת, אם יפקיד בקרן ההשתלמות סכום שלא עולה על 4.5% מהכנסתו השנתית החייבת במס או עד תקרה של 11,880 שקל.
היתרון הגדול של קרן השתלמות הוא שזה המוצר הפנסיוני היחיד שיש לו פטור מובנה ממס רווחי הון. הטבה זו עשויה להגיע לשווי של עשרות אלפי שקלים. פטור ממס רווחי הון מעניק יתרון לחוסכים סבלניים – ככל שדוחים את משיכת הקרן, כך יושפע הכסף מאפקט הריבית דריבית (כלומר, הריבית שנצברת לא רק על הסכום המקורי שהפקדתם אלא גם על הרווחים שצברתם עליו). למדריך המלא על קרן השתלמות – כאן.
חיסכון פנסיוני
נכון להיום, שכירים ועצמאיים בישראל מחויבים לחסוך לפנסיה. שיעור ההפקדות המינימלי לעובד עומד כיום על 18.5%, מהן 6% על חשבון העובד והיתר על חשבון המעסיק (6.5% מעסיק ו-6% פיצויים). עובד שכיר זכאי לזיכוי ממס הכנסה בשיעור של 35% מתוך הסכומים שהפקיד משכרו לביטוח הפנסיוני. משמעות הזיכוי היא שמתוך סכום מס הכנסה שעליו לשלם בגין הכנסתו, יופחת גובה הזיכוי והוא ישלם מס מופחת. לדוגמה, עובד שמרוויח 10,000 שקל ומפקיד 6% כאמור, שהם 600 שקל, יקבל החזר מס (זיכוי) בסך 210 שקל בגין הפקדה זו.
שימו לב: בהרבה מקרים, השכר החודשי, לפיו מופרשים הכספים לפנסיה (השכר המבוטח), שונה מההכנסה בפועל, כלומר המשכורת ברוטו. תוספות שונות כמו שעות נוספות, בונוסים, עמלות וכדומה אינן נחשבות לחלק מהשכר המבוטח והמעסיק לא מחויב להפריש בעבורן לחיסכון הפנסיוני. באפשרותכם לפנות לחברה המנהלת את החיסכון הפנסיוני ולבקש להפקיד עצמאית גם עבור השכר הלא מבוטח. מי שמפקיד כספים מעבר לשכר המבוטח, עשוי להיות זכאי להטבת מס נוספת. למדריכי פנסיה – כאן.
הטבות מס לשכירים בהפקדות לפנסיה – כמה זה?
העשירון העליון נהנה יותר מהטבות מס על חיסכון
פייסבוק חשפה פן מפתיע במהלך תערוכת CES 2020 : שיפור פרטיות המשתמשים. היא הקימה לשם כך דוכן בתערוכת הטכנולוגיה ותחלק גרסאות ניסוי של כלי בדיקת הפרטיות המעודכן שלה.
לא מדובר רק בטוב לב של החברה, פרטיות צפויה להיות במרכזה של התערוכה השנה כאשר חברות טכנולוגיה ניצבות מול בדיקות קפדניות יותר של הרגולטורים והמחוקקים. זהו השינוי המשמעותי הראשון שעושה פייסבוק בכלי בדיקת הפרטיות שלה מאז 2014, לפני פרשיית קיימבריג' אנליטיקה.
אחת הדרכים שהועלו היא דוכני פופ-אפ בערים שיעזרו לחנך משתמשים לגבי הגדרות פרטיות ברשת. ב-CES השנה מתכננת פייסבוק להביא את החוויה הזאת ללאס וגאס.
העדכון לבדיקות הפרטיות מרחיב את הקטגוריות הנוכחיות משלוש לשמונה קבוצות שונות, וארבעה נושאים: מי יכול לראות את מה שאתם משתפים; כיצד לשמור על חשבונכם מוגן; כיצד ניתן למצוא אתכם בפייסבוק והגדרות המידע שלכם בפייסבוק.
כך שפייסבוק שומרת לכם על הפרטיות מפני משתמשים אחרים אך לא מעצמה. בעזרת הכלי החדש ניתן לשלוט במי יכול לראות את מספר הטלפון של המשתמש, או את כתובת הדואר האלקטרוני שלו, אך היא לא נותנת לו את האופציה לחסום את פייסבוק או מפרסמים מלראות ולעשות שימוש במידע הזה.
כדי לעשות את זה משתמשים צריכים לגשת להגדרות נפרדות הקשורות לשליטה בפרסומות, אשר פחות ידידותיות למשתמש מאשר בכלי החדש.
לא רק פייסבוק: יוטיוב וגוגל ישלמו 180 מיליון דולר על פגיעה בפרטיות של ילדים וישנו את המדיניות
פייסבוק לבית המשפט: "אין אצלנו פרטיות"
מנייתה של יצרנית הרכבים החשמליים טסלה הגיעה אמש לשיא כל הזמנים, ובכך השלימה מהלך עליות ענק של יותר מ-100% בשלושת החודשים האחרונים.
עם העלייה כעת, שווי השוק של החברה חצה את ה-88 מיליארד דולר – מעל לשווי השוק של ג'נרל מוטורס ופורד מוטורוס גם יחד, ומה שבהחלט מסביר את האופטימיות שהפגין המנכ"ל המייסד אלון מאסק באירוע ההשקה אמש. מניית טסלה זינקה בכ-5% וננעלה בשיא של 492.14 דולר למניה
הודות לרווח מפתיע ברבעון השלישי, התקדמות במפעל החדש בסין וקצב משלוחי מכוניות חדשות טוב מהמצופה ברבעון הרביעי, מניית טסלה יותר מהכפילה את עצמה בשלושת החודשים האחרונים.
לשם השוואה, ג'נרל מוטורס ופורד סיפקו יותר מ-2 מיליון מכוניות בארה"ב בשנה עברה, לעומת משלוחי טסלה ברחבי העולם, שהסתכמו ב-367,500 מכוניות.
טסלה (באנגלית: Tesla; לשעבר טסלה מוטורס) היא חברה אמריקאית העוסקת בייצור כלי רכב המבוססים על הנעה חשמלית, ופיתוח טכנולוגיות של אנרגיה נקיה. החברה נוסדה על ידי היזם האמריקאי-דרום אפריקאי אילון מאסק. שם החברה הוא מחווה לממציא ניקולה טסלה.
הרעיון שמאחורי משכנתא הפוכה הוא מאוד פשוט – בדיוק כמו כל משכנתא, לוקחים מימון, רק שהפעם זה הפוך: זה לא לתחילת החיים, זה כדי שיהיה כסף לשארית החיים ו-או לתת לילדים. הפעם לא לוקחים כסף כדי לקנות דירה, אלא מקבלים כסף על חשבון מכירת דירה. לאנשים בגילאי 60 פלוס שבבעלותם דירה, יש אפשרות לשעבד את הדירה לבנק (או לגוף פיננסי אחר – לרבות חברות הביטוח) ומנגד, לקבל הלוואה/משכנתא. בניגוד למשכנתא רגילה, במשכנתא הפוכה מדובר בהלוואה לכל מטרה שאינה מוגבלת בזמן ולא צריך להחזיר אותה בהחזרים חודשיים שוטפים. מעבר לכך, גם לא צריך לעשות ביטוח חיים, כפי שעושים במשכנתא רגילה. המשכנתא הזאת לא תשולם באופן חודשי כמו משכנתא רגילה, אלא היא הלוואת בלון (שהריבית הנצברת מנפחת אותה – להרחבה על מה זו הלוואת בלון?), וצריך להחזיר אותה רק במועד הסיום.
זה נשמע מפתה, אבל יש לזה גם חסרונות. בעוד במשכנתא רגילה ערך הקרן יורד במקביל להחזרים השוטפים, הרי שבמשכנתא הפוכה, כמו כל הלוואה, יש עליה ריבית, והיא גבוהה יותר מהריבית על משכנתא רגילה, כלומר ערך המשכנתא רק הולך וגדל (ריבית דריבית). חיסרון נוסף – הריבית ללווים במשכנתא הפוכה היא בהגדרה גבוהה יותר מאשר במשכנתאות רגילות. המלווים טוענים שהם לוקחים במשכנתאות כאלו סיכונים גדולים יותר מאשר במשכנתא רגילה, גם בגלל שאין ממש תאריך פירעון מוגדר, ואין החזרים שוטפים, ויש חשיפה למחירי הדירות בלי בדיקת יכולת החזר ויכולת הכנסה של הלווים. למדריך המלא על משכנתא הפוכה
הבית בבעלותכם? יכול להיות שמשתלם לכם לקחת משכנתא הפוכה. הנה המאמר שיסביר לכם במה מדובר, מה היתרונות וממה צריך להיזהר
נכס מקרקעין יכול לשמש כבטוחה להחזרת הלוואה. אם למשל כבר קיימת דירה, ניתן לשעבד אותה לטובת משכנתא ולהשתמש בכסף למחיה, לעזרה לילדים, לטיול, לטיפול רפואי דחוף וכן הלאה. עסקה כזו מכונה "משכנתא הפוכה" וכדאי להכיר אותה.
ראשית, משכנתא הפוכה מיועדת לאנשים שכבר סיימו לשלם על הדירה שלהם. בפועל, מדובר על קהל יעד של בני 60 פלוס או על כאלה שהשיגו הון עצמי גבוה לפני העסקה המקורית על המשכנתא.
שנית, יש לזכור שאת הנכס אפשר לשעבד לבנק, לחברת ביטוח או לכל גוף פיננסי אחר ומנגד לקבל הלוואה שאינה מוגבלת בזמן ולא צריך להחזיר אותה בהחזרים חודשיים שוטפים.
בלי החזר חודשי, עם ריבית: היתרונות של משכנתא הפוכה
מבחינה פיננסית נטו, היתרון של משכנתא הפוכה הוא שלא צריך לעשות ביטוחי חיים כמו במשכנתא רגילה ואין את השלב המקדמי של מבדקי הכנסה. מבחינת המלווה, ההכנסה השוטפת לא רלוונטית כי אין החזרים שוטפים שבהם צריך לעמוד. מעבר לכך, משכנתא הפוכה אפשר לרוב לפרוע בכל נקודת זמן, ללא עמלת פירעון מוקדם וללא קנסות.
עוד חשוב להדגיש שהלווים נשארים בעלי הבית ויכולים להמשיך לגור בו לכל אורך תקופת ההלוואה. מן הצד השני של המתרס, המלווה רגוע כי יש לו שעבוד על הנכס ומשום שהוא עדיין מרוויח מהריבית: גם אם הריבית לא משולמת בכל חודש בחודשו, היא עדיין נצברת ונרשמת בספרי הבנק כרווח.
בבוא הזמן ובכל רגע שבו הלווה מחליט על כך, הדירה יכולה להימכר והבנק יקבל את סכום ההלוואה בתוספת הריבית שנצברה. בנוסף, את המהלך הזה על משכנתא הפוכה ניתן לבצע גם חלילה בעת מוות של הלווה. במידה ונותרת יתרה בעת מכירת הנכס, העודף עובר ללווה או ליורשיו.
האם זה משתלם לכולם?
ענף ההלוואות בכלל והתחום של משכנתאות בפרט דינאמי מכפי שנהוג לחשוב ומשתנה לפי צרכים שמגיעים מהשטח. נכון להיום, הרבה אנשים מגלים את היתרונות של משכנתא הפוכה על רקע יוקר המחיה ובגלל ההישענות של הצעירים על ההורים והצורך שלהם במימון. אז במקום לשמור לילדים את הירושה, המון אנשים מחליטים לקחת משכנתא הפוכה עכשיו ולעזור להם לרכוש דירה.
באופן עקרוני, הזכאות למשכנתא הפוכה שמורה עבור בני 60 פלוס שיש ברשותם נכס מגורים, ללא חובות, שעבודים או עיקולים. לחילופין, זכאים גם מי שברשותם משכנתא רגילה ביתרה נמוכה והם רוצים להחליף אותה במשכנתא הפוכה.
לא לשכוח את החיכוכים המשפחתיים
גם במשכנתא הפוכה קייימים מסלולים שונים שתלויים בלווים, בצרכים ובהחלטות שלהם בנוגע להחזר. לכן צריך לבחון כל מקרה לגופו ולזכור שבסופו של דבר, עדיין מדובר על הלוואה שאותה צריך להחזיר. על אף התנאים האטרקטיביים והעובדה שניתן להמשיך לגור בנכס, יש לברר למשל מה גובה הריבית שנצברת, מה צפי הסכום למכירת הנכס ומה עושים אם רוצים לקבל את הכסף כדי לעבור לדיור מוגן.
כמו בכל עסקה שבה מעורבים הורים וילדים, גם משכנתא הפוכה עלולה לגרום חיכוכים בתוך התא המשפחתי. את זה מונעים על ידי ליבון מראש של המחלוקות ובאמצעות תקשורת פתוחה – שמונעת אי שביעות רצון אצל הילדים שמחכים לירושה.
בכל מקרה, צריך גם להתייעץ עם אנשי מקצוע ולהכניס לחישוב דמי טרחת עורכי דין, הוצאות פתיחת תיק (כ-1%-2% מערך הנכס), ביטוח על הדירה, תשלום דמי שירות ודמי טרחה לשמאי.
הרבה מהחברות שהצטרפו לתחום הסטרימינג הן חברות טכנולוגיה מובילות כמו אמזון, אפל ודיסני. פלטפורמה נוספת שמעוררת עניין רב היא קוויבי, שהשקתה צפויה להתרחש באפריל השנה. בקוויבי מגדירים את עצמם כפלטפורמה למילניאלז, ילידי 80-99, והיא אמורה להיות מתאימה לאופן שבו הם צורכים תוכן. מייסדי החברה הם מג ויטמן, לשעבר מנכ"לית חברת HP, וג'פרי קצנברג, מפיק סרטים, שהקים ומנהל את חברת DreamWork Animation. החברה גייסה מיליארד דולר ובין המשקיעים בה נמנים עשרה אולפנים הוליוודיים כמו דיסני, MGM ווורנר מדיה.
מייסדי קוויבי חשפו ב-CES, תערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, פרטים חדשים על השירות, על התכנים הצפויים בו ועל פיצ'רים חדשים. אחד הפיצ'רים מאפשר לצפות בתכנים בסמארטפון גם לאורך וגם לרוחב. המחיר הצפוי 5 דולרים למנוי עם פרסומות, ובמחיר של 8 דולרים למנוי ללא פרסומות.
המייסדים סיפרו על הסדרה של סטיבן ספילברג, שאפשר לראות רק בחושך. הסמארטפון יודע מה המיקום של הצופה, מה השעה ומתי שוקעת השמש. כך נולדה הסדרה אפטר דארק של סטיבן ספילברג. מלבד ספילברג, בין השמות המוכרים שמשתתפים בתוכני הפלטפורמה הם קיפר סאת'רלנד, אידריס אלבה, טיירה בנקס ואחרים.
היכולת של הפלטפורמה מבוססת בין היתר גם על שיתוף פעולה של החברה עם גוגל. החברה משתמשת ב-CDM של גוגל קלאוד, טכנולוגיה שפותחה בעשור האחרון עבור יוטיוב ונועדה לשפר את חוויית הצפייה במובייל.אחד הפיצ'רים המגניבים שהוצגו הוא מצב פורטרט של המסך, שבו רואים את ההתרחשות מנקודת מבטה של הגיבורה, כלומר, את מסך הטלפון שלה – עליו היא מסתכלת בזמן ההתרחשות.
את השקתה הצפויה באפריל, החברה תבצע בשותפות עם חברת הסלולר T-Mobile בארה"ב, ותישען על היכולת לצפות בוידיאו באופן מהיר על גבי רשתות 5G. לאחר מכן מקווה החברה לחבור לחברות סלולר נוספות ולהפוך את הפלטפורמה לזמינה ברחבי העולם.
סטרימינג בישראל- איזה שירות הכי זול ומה הם מציעים?
איפה כל הכספים שהוקצו לפתרונות דיור במגזר הערבי? מתוך 1.21 מיליארד שקל שהוקצו לפתרונות דיור במגזר בתוכנית חומש שנכנסה לתוקף ב־2016 נוצלו עד כה 200 מיליון שקל בלבד, 16% מהתקציב, וזאת אף שלרשויות הועברו הרשאות בהיקף של יותר ממחצית התקציב – 777 מיליון שקל.
הסיבות מגוונות: יישובים שהוזנחו במשך עשרות שנים בכל ההיבטים, החל מהקצאת תקציבים ופיתוח תשתיות ועד הגבלת התרחבות, שהובילה לבנייה ללא היתר בין השאר בשטחים חקלאיים. סיבה אחרת, לחלק מהיישובים אין כלל תוכניות מתאר, וביישובים שיש תוכניות הן לא תמיד תואמות את צורכי היישוב לעשורים הבאים. כמו כן לרוב היישובים הערביים אין מוסדות תכנון עצמאיים, ומרביתם פועלים במסגרת ועדות מרחביות, ולכן הניסיון שלהם בתכנון והובלת פרויקטים מצומצם למדי. השנה מתכוונים למנות לרשויות הערביות יועצים שתפקידם יהיה לסייע להן לממש פרויקטים.
בציבור הערבי יש גם מתנגדים להפרשת קרקעות לצורכי ציבור, וקיים קושי להפקיע קרקעות פרטיות. לכך יש להוסיף את את ריבוי הבעלויות על חלק מהקרקעות והיעדר תוכניות איחוד וחלוקה.
במשרד השיכון הגדירו אז את התוכנית כמהפכנית, בעיקר בזכות שיתוף הפעולה הצמוד עם הרשויות הערביות, ההבנה שיש לראשונה אופק תכנוני וההבנה של ראשי הרשויות כי יש למצוא לאוכלוסייה הערבית פתרונות מגורים מספקים לעשורים הקרובים.
עד כה מתוך 710 מיליון השקל שהוקצו למוסדות ציבור, הועברו הרשאות בהיקף של 523 מיליון שקל, ועד כה נוצלו כ־154 מיליון שקל בלבד. בסך הכל מדובר ב־31 מבני ציבור שבנייתם נמצאת בשלבים כאלה ואחרים ועוד מספר גדול של מבני ציבור שטרם התקדמו. מתוך 252 מיליון השקל שהוקצו להשקעות ממוקדות ביישובים, הועברו הרשאות לסכום של 208 מיליון שקל, אך עד כה מומשו רק 37 מיליון שקל. מתוך 252 מיליון שקל שהוקצו ליישובים אסטרטגיים מומשו 10.5 מיליון שקל בלבד. 15 יישובים הוגדרו כאסטרטגיים. כדי לממש את הכספים הוגדרו ליישובים שלבי סף שהם נדרשים לעבור: בינתיים רק 10 יישובים הצליחו לעבור משלב א' לשלב ב': נצרת, טייבה, סחנין, ערערה, עארה, עראבה, כפר קאסם, כפר כנא, ג'דיידה מכר, כפר מנדא ויפיע. היישובים אום אל פחם, שפרעם, טמרה, באקה אל גרבייה וטירה לא הצליחו לעבור.
התקציב ליישובים האסטרטגיים חולק לשלושה שלבים: עבור שלב א', שאותו עברו 11 יישובים, הוקצו 85 מיליון שקל, אך מתוכם הועברו ליישובים הרשאות ל־47.85 מיליון שקל ונוצלו רק 10.5 מיליון שקל. מאחר שאף אחד מהיישובים לא התקדם משמעותית בשלב ב', 97 מיליון שקל טרם מומשו או הוקצו לו, וכן תקציב ההמשך של שלב ג' בהיקף של 70 מיליון שקל טרם מומש.
רק ל-35% מהמגזר הערבי יש חיסכון פנסיוני
ההסברים לתוצאות מבחן פיז"ה: ההוראה במגזר הערבי גרועה ומידרדרת
מעודכן ל-01/2020
מי שמשתף פוסט שעולה ממנו דיבה או לשון הרע מסתכן בתביעה. כך קבע השבוע בית המשפט העליון בתביעת עיתון שבועי בשם "המקומון רמת-גן גבעתיים" נגד בני זוג שעשו לייק ושיתוף. בעמוד פייסבוק בשם "גבעתיים מחרימה את המקומון".
בחוק לשון הרע, הסיכון לתביעת לשון הרע הוא "בפרסום" לשון הרע, והשאלה היא מה ייחשב ל"פרסום" לצורך החוק והאחריות. האם שיתוף בהינף יד ברשת חברתית מהווה לשון הרע? הדיון בנושא הגיע לבית המשפט העליון לאחר שנידון לפני כן בבית משפט השלום ואחר כן בבית המשפט המחוזי.
השופטת דיברה על האתגרים הכרוכים בהתאמתם של דיני לשון הרע המסורתיים לעידן הרשתות החברתיות. מצד אחד, הודגשו יתרונותיו של השיח הפתוח, הנגיש והחופשי המאפיין את רשת האינטרנט. מצד שני, צוינו גם החסרונות המסוימים שלו, כגון האפשרות לבצע הפצה מהירה ורחבה של פרסומי הסתה ושנאה, מידע כוזב ומטעה הקרויים פייק ניוז או פרסומים פוגעניים ומכפישים.
מפסק הדין נבע שהאחריות על השיתוף בלבד, לא על הלייק. זאת, משום שהשיתוף הוא חזרה על פרסום החושפת אותו למשתמשים נוספים, שאולי לא נחשפו לפרסום המקורי. לעומת זאת, נקבע כי קשה לראות בלייק פעולה שיוצרת "עותק" של הדברים ומהווה חזרה עליהם, גם אם האלגוריתם של הרשת החברתית עשוי להוביל לעדכונם של משתמשים נוספים ברשת בדבר התרחשותה של הפעולה.
עוד ציינה השופטת כי הגשת תביעה רק נגד משתף אחד או משתפים אחדים מפני רבים, עשויה להוות תמרור אזהרה לגבי מניעיו של התובע. "הבחנות שניתן יהיה לראות כרלוונטיות, מבלי למצות, הן למשל כמות העוקבים שנחשפו לשיתוף מסוים או היותו של המשתף דמות ציבורית".
נקודה שנייה היא חשש מפני תביעות השתקה, אשר ייצרו אפקט מצנן כלפי התבטאויות לגיטימיות. נושא זה טרם נדון בהרחבה בפסיקה הישראלית, והשופטת מסתפקת לפיכך בהערה ולפיה "כל הרחבה של גבולות דיני הדיבה צריכה להיעשות תוך מודעות ורגישות גם לסוגיה זו". חשש נוסף הוא מפני הצפת בתי המשפט בתביעות סרק ובתביעות בעלות אופי גבולי. המענה העיקרי לחששות אלו, אומרת השופטת, מצוי "במנגנונים 'מאזנים' המובנים בתוך חוק איסור לשון הרע, בדמות ההגנות וההקלות הקבועות בו, כמו גם במנגנון חיצוני – הדוקטרינה הכללית של איסור שימוש לרעה בהליכי משפט".
גזבר קרא למזכירה זנזונת – האם זו הטרדה מינית או לשון הרע?
מקשיבים לשונה: מרכזי הקניות של ביג יונגשו לבעלי רגישות חושית
מעודכן ל-01/2020לטענת הגוף המייעץ, סיכויי ההצלחה של הטיפולים בטווח הגילים 45-43 קלושים – ולכן יש לצמצם את מדיניות הטיפולים בקרב נשים בגילים אלו, במקביל הומלץ להגביר את קצב הפרוצדורות מתחת לגיל 40
הגוף המקצועי המייעץ למשרד הבריאות ממליץ על שינוי במדיניות של טיפולי ההפריה החוץ גופית (IVF) בישראל: הגברה של קצב הטיפולים אצל נשים מתחת לגיל 40, לצד הגבלת מספר ההליכים מעל גיל 41. כיום המדינה מממנת טיפולים בגיל זה ללא הגבלה, במדיניות תקצוב שנחשבת חריגה בהיקפה בעולם.
המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה ממליצה למשרד הבריאות ולקופות החולים גם לאפשר למטופלות להקפיא ביציות מופרות בלי להשתילן מיד, וכך למנוע טיפולי הפריה עתידיים בגיל מבוגר יותר. על רקע נתונים חדשים שנאספו ביחס לטיפולים בנשים בטווח הגילים 45-43, המועצה קוראת שוב ליישם את המלצתה שנדחתה בעבר ולהוריד את הגיל המקסימלי לביצוע טיפולי הפריה מ-45 ל-44.
מנתוני האגודה הישראלית לחקר הפוריות משנת 2017, עולה כי שיעור ההצלחה של טיפולי הפריה חוץ-גופית בקרב נשים בגיל 45-43 כמד על 3.8%. זאת לעומת שיעור של 11.4% בטווח הגילים 42-40, ושיעור של 23% בגילים 39-35. לפי נתונים אלה, רק אחד מכל 26 מחזורי טיפול בקרב נשים בנות 45-43 מסתיים בלידה.
הפריה חוץ־גופית (IVF) היא אחד הטיפולים השכיחים ביותר בקרב טיפולי הפוריות המתקדמים, שבמהלכה מפרים את הביצית בזרע בתנאי מעבדה. במסגרת טיפול זה מבצעים שאיבת ביציות מגוף האישה, איחוד עם תאי הזרע והפריה בתנאי מעבדה. לאחר מכן מחדירים את העובר אל הרחם. בכנס השנתי של הארגון האירופי לפריון שנערך בברצלונה בשנה שעברה הוצגו נתונים שלפיהם ישראל נמצאת כיום במקום הראשון בלידות מבחנה ביחס לאוכלוסייה. מדי שנה נולדים בישראל כ־7,000 תינוקות מבחנה – 4.3% מכלל התינוקות בישראל נולדים כתוצאה מהפריה חוץ־גופית, לעומת 1.5%־2% במדינות מערביות. גם מספרן של היחידות להפריה חוץ־גופית בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה, וישראל היא גם המדינה היחידה בעולם המממנת באופן מלא, לפי חוק בריאות ממלכתי, טיפולי הפריה חוץ־גופית עד שבני זוג או האישה הופכים להורים לשני ילדים.
מימון ציבורי נדיב ואחוזי הצלחה נמוכים
מה גרם לישראל לעמוד בראש המדינות המובילות בלידות מבחנה? התשובה לשאלה הזו היא קודם כל חברתית – בחברה הישראלית יש חשיבות רבה להורות, ועל כן מדינת ישראל החליטה, ברגע שהטכנולוגיה הזאת הייתה זמינה, לממן טיפולים לכל אישה או זוג המעוניינים בכך ויש להם בעיית פוריות, עד להבאת של שני ילדים לעולם ועד שמלאו לאישה 45. כלומר, נשים בארץ המעוניינות להביא ילד ראשון או שני יכולות לעשות מחזורי טיפול כמעט ללא הגבלה, במימון סל הבריאות – לשם ההשוואה, אישה בארצות הברית משלמת בין 10-20 אלף דולר, על כל מחזור הפריה חוץ גופית.
עבור טיפולים לצורך הבאת הילד השלישי ואילך, ניתן לקבל מימון דרך שירותי הרפואה המשלימים של קופות החולים. אגב, נמצא כי בחמש השנים האחרונות, מאז שהחל איסוף הנתונים האלה בצורה שיטתית, המספרים היו יציבים ולא חלה עלייה במספר הטיפולים ביחס לגודל האוכלוסייה.
מהנתונים שהובאו לעיל ניתן לראות בבירור כי חלק לא מבוטל מהמטופלות הניגשות לטיפולי הפוריות הן נשים בנות 40 ומעלה. הדבר מעלה מחלוקת לא קטנה בקרב הרופאים באשר לכדאיות הטיפול בגיל כה מאוחר, המתאפיין בסיכויי קליטה נמוכים להריון רגיל.
מדינות רבות מאפשרות מספר טיפולים מוגבל של עד 4-3 מחזורי טיפול. באנגליה למשל נקבע בחוק כי אישה תהיה זכאית לטיפולי פוריות במסגרת הסל, כל עוד קיימים מינימום של 10 אחוזי הצלחה בטיפול.
רופאים בתחום הפוריות נזהרים בדבריהם, מפחד לטלטל את הענף הנדיב שעליו הם יושבים. אולם חלק מהמומחים מודים כי הם סבורים כי יש להגביל את ה"נדיבות" במימון הציבורי, אשר מאפשרת הבאת ילדים גם בגיל מבוגר יותר במסגרת זכויות סל הבריאות. משום שמבחינה סטטיסטית סיכוייהן של נשים בנות 45-43 להרות בטיפולי ההפריה הם נמוכים מאוד. לטענתם, הטיפולים הכושלים כרוכים ב"בזבוז" של משאבים כספיים, שיכולים להיות מנותבים למסלולים אחרים כמו תרומת ביציות, שבהם יש סיכויים גבוהים יותר להיריון.
לטיעונים אלה מצטרפת העובדה שלמרות שישראל נחשבת ל"מעצמת טיפולי הפוריות" מבחינת מספר הטיפולים, שיעורי ההצלחה נמוכים יחסית למדינות המערב. הסיבה לכך לדברי הרופאים היא גיל המטופלות. כלומר, במדינות המערב שיעורי ההצלחה גבוהים יותר כי גיל המטופלות שם צעיר יותר, כך שיש להן יותר סיכוי להרות וללדת.
מבחינת התפלגות חתכי האוכלוסייה לטיפולי הפוריות, נמצא כי המטופלות הצעירות יותר, בשנות העשרים לחייהן, מגיעות בעיקר מהמגזר החרדי או הערבי המאופיינים בנישואים מוקדמים יחסית. המטופלות המבוגרות יותר, בסוף שנות השלושים לחייהן ומעלה, מגיעות מהאוכלוסייה החילונית שבה גיל הנישואין הולך ועולה עם השנים.
במגזרים שבהם גיל הנישואים צעיר יותר, מספר מחזורי הטיפול יהיה נמוך יותר מאחר ששיעור ההצלחה גבוה יותר, ובקרב האוכלוסייה בעלת ממוצע גיל נישואין גבוה יותר, סיכויי ההצלחה יהיו נמוכים יותר ויידרשו מספר מחזורי טיפול רבים יותר – דבר שעלול לפגוע גם בבריאותה של המטופלת עצמה ולסכן אותה.
על פי הנתונים הסטטיסטיים, אישה בגיל 25 צריכה לעבור בממוצע 2 מחזורי טיפול על מנת להיכנס להריון ואישה בת 40 תזדקק ל-10-7 מחזורי טיפול. הדבר ממחיש את הירידה הדרסטית בסיכויי ההצלחה להרות עם העלייה בגיל, נקודה שכל אישה צריכה לקחת לתשומת ליבה.
זכויות עובדים בטיפולי פוריות – מה החוק אומר?