חילן המספקת שירותי מחשוב (לרבות לשכת שכר) הרוויחה ברבעון השני של השנה 17.5 מיליון שקל, לעומת 14.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות עלו ל-305 מיליון שקל לעומת 292 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בחצי השנה הראשונה הסתכמו ההכנסות ב-606 מיליון שקל בהשוואה ל-577 מיליון שקל כשבמקביל הרווח עלה ל-40 מיליון שקל בהשוואה ל-32.2 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד.

הנהלת החברה מסבירה את הגידול בפעילות בהרחבת נציגויות התוכנה אותם משווקת החברה, הפעלת שירותי תפעול פנסיוני, והתרחבות בשאר הפעילויות העסקיות שקוזזה באופן חלקי מהקיטון שחל במגזר תשתיות מחשוב.

תחום הפעילות הרווחי ביותר בקבוצה הוא שירותי שכר, נוכחות ומשאבי אנוש. התחום הזה ייצר במחצית הראשונה של השנה רווח תפעולי של 34 מיליון שקל (מתוך רווח תפעולי כולל של 59 מיליון שקל), בהשוואה לרווח תפעולי של 29.7 מיליון שקל במחצית המקבילה (מתוך רווח תפעולי כולל של 46.5 מיליון שקל). ההכנסות בתחום זה הסתכמו במחצית ב-111 מיליון שקל (מתוך הכנסות של 606 מיליון שקל) לעומת כ-102 מיליון שקל במחצית המקבילה (מתוך 577 מיליון שקל). המשמעות היא פשוטה – למרות שהתחום מבחינת הכנסות קטן יחסית, הרי שהרווח והרווחיות שלו גבוהים מאוד (בדומה אגב, לחברת מלם-תים שפועלת באותם התחומים וגם אצלה תחום השכר, משאבי אנוש הוא הרווחי ביותר).

חילן – תוצאות רבעון ראשון

מנועי בית שמש שעברה לאחרונה לשליטת פימי מדווחת על רווח נקי של 2.7 מיליון דולר ברבעון השני של השנה, לעומת 1.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.  ההכנסות עלו מ-19.2 מיליון דולר ל-22.1 מיליון דולר.

מנועי בית שמש עוברת לשליטת פימי

במחצית הראשונה של השנה הרוויחה החברה 5.3 מיליון דולר על הכנסות של 41.7 מיליון דולר, בהשוואה לרווח של 3.7 מיליון דולר על הכנסות של 37.6 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2015.

החברה המתמחה בייצור חלקי מנועי סילון ובשיפוצם מוכרת בעיקר ליצרניות מנועי הסילון ולחילות אויר בישראל ובעולם. צבר ההזמנות של החברה מסתכם ב-200 מיליון דולר – 41 מיליון דולר לתקופה של יולי עד דצמבר, והיתרה – 159 מיליון דולר הינו צבר שאמור להיות מסופק משנת 2017 ואילך.

מנועי בית שמש – תוצאות רבעון ראשון

חברת קליל מדווחת על הכנסות של 91.1 מיליון שקל ברבעון השני של השנה לעומת 90 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הגולמי השתפר מאוד – עלה מ-24.2 מיליון ל-31.8 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה מירידה בעלויות האנרגיה ועלויות חומרי הגלם. כתוצאה מהשיפור ברווח הגולמי, עלה  הרווח התפעולי ל-20 מיליון שקל לעומת 13.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בשורה התחתונה הרוויחה החברה 15.2 מיליון שקל לעומת 9 מיליון ברבעון המקביל. הדוחות האלו הן הוכחה שהחברה הצליחה להתגבר על המשברון בשנה שעברה והיא חוזרת לרווחיות גבוה. במחצית הראשונה של השנה הסתכמו ההכנסות ב-188.5 מיליון שקל לעומת 186 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי במחצית הסתכם ב-40.4 מיליון בהשוואה ל-30 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

קליל שמפתחת ומעצבת מערכות אלומיניום לבניה ולתעשייה (פרופילי האלומיניום) מובילה בשוק שלה שזוכה בשנים האחרונות לגידול משמעותי על רקע הגדלת היקפי הבנייה למגורים לצד גידול בבנייה למשרדים. כמו כן נהנית החברה מגידול משמעותי בהיקף השיפוצים. הנהלת החברה מסבירה כי – "שינויים במספר התחלות הבנייה ובעיקר סיומי הבנייה, בהיקף השיפוצים ובהיקף הייבוא של פרופילי  אלומיניום משפיעים על פעילות החברה. כמו כן, האטה כלכלית במשולב עם ירידה ברמת הצריכה במשק ו/או שינויים בפעילות ענף הבנייה, עלולים להשפיע לרעה על היקפי הפעילות של הקבוצה".

מוצרי הקבוצה משווקים ללקוחות רבים והקבוצה אינה תלויה בלקוח מסוים. חומרי הגלם המשמשים  את הקבוצה ניתנים לרכישה ממקורות שונים, שכן האלומיניום הגולמי מסופק באופן  חופשי בשוק העולמי, ללא תלות במקור או ספק מסוים.

תוצאות קליל ברבעון הראשון

חברת מלם תים בשליטת שאול אייזנברג מדווחת על רווח של 31.3 מיליון שקל ברבעון השני של השנה לעומת רווח של 9.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. אבל, בנטרול רווח ממכירת נדל"ן בסך של 20 מיליון שקל, השיפור בתוצאות הוא אולי נחמד, אבל בטח שלא  כפי שניתן להתרשם במבט ראשון.

הכנסות הקבוצה המספקת שירותי חומרה ותוכנה (IT ) הסתכמו ברבעון הראשון ב-477 מיליון שקל בהשוואה ל-429 מיליון שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של 2016 הסתכם הרווח ב-49 מיליון שקל (כולל רווח ההון) לעומת 22.5 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד, וההכנסות הסתכמו ב-945 מיליון שקל בהשוואה ל-849 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2015.

הנהלת החברה מסבירה שהעלייה בהכנסות נובעת בעיקר ממגזר החומרה והתשתיות וכן ממגזר שירותי השכר, משאבי אנוש וחיסכון לטווח ארוך.

לקבוצת מלם-תים  המספקת פתרונות ושירותי מחשוב, ארבעה תחומי פעילות – תחום התשתיות (חומרה), תחום התוכנה ופרויקטים, תחום מיקור החוץ ותחום שירותי שכר, משאבי אנוש וחיסכון ארוך טווח.

תחום התשתיות – פעילות הקבוצה בתחום התשתיות (חומרה) כוללת שיווק ומכירה של מחשבים, ציוד היקפי, תוכנות תשתית, מוצרי אחסון, מחשבים מרכזיים ומוצרי תקשורת, ייעוץ ותכנון פתרונות תשתית אינטגרטיביים לגבי מוצרים כאמור, וכן מתן שירותי אחזקה ושירותים מקצועיים אחרים אצל הלקוח (לרבות תמיכה ו- Desk Help והשמת כוח אדם מקצועי אצל לקוחות על פי דרישה).

תחום התוכנה ופרויקטים – פעילות הקבוצה בתחום התוכנה ופרויקטים כוללת מתן פתרונות תוכנה, לרבות פיתוח, ייעוץ, תכנון, הטמעה, יישום ואינטגרציה לפרויקטים מגוונים בתחום ה- IT ,תוך שימוש הן בתוכנות תשתית והן בתוכנות המפותחות על-ידי הקבוצה עצמה, לרבות שירותי תחזוקה ותמיכה.

תחום מיקור החוץ – תחום פעילות מיקור חוץ כולל קבלת אחריות חלקית או כוללת על ניהול תהליכים או הפעלת שירותים מוטי טכנולוגיה עבור הלקוח, באופן שוטף ומתמשך והשמת כח אדם מקצועי אצל לקוחות על פי דרישה.

תחום שירותי שכר, משאבי אנוש וחיסכון ארוך טווח – פעילות הקבוצה בתחום שירותי שכר, משאבי אנוש וחיסכון ארוך טווח כוללת מתן שירותי לשכת שירות לחילול שכר באמצעות מגוון פתרונות מקיף לניהול ותחקור מידע ארגוני, מערכות משאבי אנוש, מערכות נוכחות, שירותי תפעול פנסיוני וחיסכון ארוך טווח (כולל תפעול קופות גמל).

הנהלת החברה  מציינת כי התחום הרווחי ביותר הוא תחום שירותי השכר, משאבי האנוש והחיסכון ארוך הטווח. ההכנסות בתחום הזה אמנם הסתכמו במחצית ב-78 מיליון שקל (מתוך מחזור של 944 מיליון שקל), אבל הרווח מפעולות רגילות בתחום זה הסתכם ב-19.6 מיליון שקל (מתוך רווח מפעולות כולל בסך 70 מיליון שקל). מנגד, תחום התשתיות והחומרה שמהווה את עיקר המחזור של החברה – 527 מיליון שקל, הניב רווח מפעולות של 14 מיליון שקל.

תחום התוכנה ייצר במחצית הראשונה מחזור של 150 מיליון שקל ורווח של 9 מיליון שקל ותחום מיקור החוץ ייצר מחזור של 187 מיליון שקל ורווח מפעולות של 9.2 מיליון שקל. שני התחומים האלון כמעט ולא צמחו ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

למעשה, עיקר הצמיחה הגיעה מתחום החומרה והתשתיות אבל היא כמעט לא לוותה בגידול ברווח, בעוד שהפעילות הקטנה ביתר – שירותי שכר, משאבי אנוש וחיסכון לטווח ארוך צמחה מ-69 מיליון ל-78 מיליון שקל תוך גידול מרשים ברווח – מ-15 מיליון ל-19.6 מיליון שקל. בפעילות זו אגב מתחרה מלם-תים בעיקר בחילן.

אלרוב נדל"ן ומלונאות שבשליטת אלפרד אקירוב, מדווחת על רווח תפעולי של 42 מיליון שקל ברבעון השני של השנה לעומת רווח תפעולי של 84 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. אבל, הירידה ברווח בשיעור של 50% לא נובעת מפגיעה בעסקי החברה – ברבעון המקביל נרשמו רווחים מניירות ערך בסכום של 35 מיליון, כך שבפועל התוצאות לא רחוקות מתוצאות הרבעון המקביל.

עם זאת, בתחום העיסוק המרכזי של החברה – הפעלת בתי מלון נרשמה ירידה בהכנסות מ-122 מיליון ל-113 מיליון שקל; וגם בתחום הנדל"ן המניב והדיור המוגן נרשמה ירידה בהכנסות הרבעון מ-84 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-77 מיליון שקל ברבעון הנוכחי.  גם בהסתכלות על חצי השנה הראשונה, נרשמה ירידה בפעילות – הפעלת בתי המלון הניבו הכנסות של 196.7 מיליון שקל לעומת 206.9 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2015; ההכנסות משכר דירה ודיור מוגן במחצית הראשונה הסתכמו ב-158.5 מיליון שקל בהשוואה ל-170.7 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2015.

הירידה בפעילות בתי המלון נובעת, בין היתר, משינויים בשערי החליפין, והירידה בשכר נובעת בעיקר מהחלשתו של הפרנק השוויצרי ביחס לשקל במהלך תקופת הדוח, וכן קיטון בעקבות מימוש נכס מניב באשדוד במהלך הרבעון הראשון של השנה.

במחצית הראשונה של השנה בזכות הכנסות מס בסכום של 59 מיליון שקל רשמה החברה רווח (רווח לבעלי המניות) של 50.5 מיליון שקל לעומת רווח של 57.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה (בזכות רווחי ניירות ערך).

אלרוב נדל"ן ומלונאות פועלת, בעצמה ובאמצעות חברות בשליטתה בעיקר בתחומי הנדל"ן להשקעה והמלונאות, בישראל, בשוויץ צרפת ואנגליה. החברה יוזמת ורוכשת נכסים מניבים, ובפרט מרכזי מסחר, משרדים ובתי מלון. כמו כן החברה מחזיקה בתיק ניירות ערך ממוקד מניות בנקים (בעיקר בנק לאומי), וכן היא מחזיקה  במניות בחברות טכנולוגיה בתחום מדעי החיים (בשלב הראשוני של החברות).

החברה מדווחת כי בהמשך לאישור תכנית לרכישה עצמית של מניות החברה, החברה ביצעה החל מהדוח התקופתי ועד סוף יוני רכישות עצמיות בתמורה כוללת של 8.7 מיליון שקל, ולאחר תאריך המאזן  נרכשו מניות נוספות בתמורה ל-3.8 מיליון שקל.

עוד מעדכנת החברה כי דירקטוריון החברה אישר, והתקבל אישור הבורסה לניירות ערך, לפרסום דוח הצעת מדף ותכנית להצעת ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב  בהתאם למנגנון ה-ATM ועל פי תשקיף מדף של החברה ממאי 2015, לפיה הכמות הכוללת המרבית של ניירות הערך שיוצעו במסגרת התכנית תהיה כ-26.5 מיליון ערך נקוב. בכך, הופכת אלרוב לאחרת החברות הראשונות שמשתמשות באפשרות הנפקת ATM  (למתעניינים – מדריך הנפקת ATM ).

השקעה במניות בנקים

אלרוב מדווחת כי שווי תיק ניירות הערך שלה הכולל בעיקר השקעה במניות בנק לאומי מסתכם נכון לסוף יוני ב-576 מיליון שקל, כאשר נכון להיום מסתכמת ההשקעה ב-604 מיליון שקל – רווח של 28 מיליון שקל. ההשקעה במניות בנק הפועלים היא בסכום זניח יחסית – 4 מיליון שקל.

ההון העצמי של אלרוב מסתכם בכ-3.6 מיליארד שקל ושווי השוק שלה כ-2.1 מיליארד שקל – ההפרש הזה ככל הנראה נובע מחוסר אמצון בערך הנכסים כפי שהוא מוצג בספרים.

במקביל לפרסום הדוחות הכספיים מוסרת החברה על כוונתה למזג פעילויות נדל"ן בשווץ (שמאוגדות תחת שתי חברות) ולהנפיק הון בבורסה בשוויץ – הרחבה על ההנפקה המתוכננת של אלרוב 

חברת הבנייה דמרי מדווחת על רווח של 12.2 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, בדומה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד. החברה בשליטת יגאל דמרי מדווחת על מכירות של דירות בסך 197 מיליון שקל לעומת מכירת דירות בסך של 206 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2015.  במחצית הראשונה של השנה הרוויחה דמרי 8.6 מיליון שקל בהשוואה לרווח של 58.6 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2015, אבל ההשוואה משקרת מפני שבשנה שעברה פשוט נמסרו יותר דירות.

דמרי דוחות רבעון קודם

ובכלל – קיים עיוות גדול בדוחות של חברות הבנייה שעל פי החשבונאות מדווחות על ההכנסות רק כאשר הדירות נמסרות ללקוחות (רוכשי הדירות), אבל בפועל המסירה נעשית שנה, שנתיים ואפילו יותר, ממועד בייצוע העסקה. כלומר הדוחות הכספיים מבטאים פעילות שהיתה לפני כמה שנים – האם זו המטרה של החשבונאות, לספק מידע לא רלבנטי? ממש לא, ולכן שוקלים עכשיו לנשות את הכלל הזה.

ועל רקע זה, הנתונים החשובים יותר בדוחות של חברות הבנייה, לרבות בדוחות של קבוצת דמרי הם הנתונים מסקירית המנהלים שמבטאים מכירות שוטפות בשטח, וכן היקף על הדירות בפרוקיטים, והרווח החזוי מהן.

דמרי מדווחת בסקירת המנהלים כי המכירות ברבעון השני הסתכמו ב-229 מיליון שקל – 174 יחידות דיור, לעומת 208 מיליון שקל ברבעון מקביל – 154 דירות. במחצית הראשונה של השנה נמכרו 340 דירות בתמורה ל-467 מיליון שקל, לעומת 294 דירות בהיקף של 438 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2015.

כמו כן מדווחת הנהלת החברה כי נכון לסוף יוני החברה בונה 2,009 דירות ב-22 פרויקטים, כאשר מתוכן נמכרו 816 דירות בתמורה כוללת של 1.06 מיליארד שקל!  המספרים האלו לא מופיעים עדיין בדוחות החשבונאיים, הם סוג של צבר הזמנות שמבטיח את הדוחות לרבעונים הבאים ואפילו לשנים הבאות. וזה עוד לא הכל – זה מבטא 816 דירות שנמכרו מתוך 2,009 דירות, כך שפוטנציאל המכירות הצפוי לשנים הקרובות הוא בסדרי גודל של 2-3 מיליארד שקל!

מחירי הדירות עולים = הקבלנים מרוויחים

מלונות דן מדווחת על רווח של 37.4 מיליון שקל ברבעון השני של השנה שנחשב עונתית לרבעון טוב, לעומת רווח של כ-50 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה הסתכמו ב-221.5 מיליון שקל לעומת 228.8 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת.

הרווח התפעולי ברבעון השני עמד על 60 מיליון שקל לעומת 76 מיליון שקל ברבעון מקביל. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח בשורה התחתונה ב-45.2 מיליון שקל בהשוואה ל-47.2 מיליון שקל, בעוד ההכנסות הסתכמו ב-374 מיליון שקל, ירידה קלה (כ-1% ביחס למחצית המקבילה. בשנת 2015 כולה הסתכם הרווח ב-105 מיליון שקל על הכנסות של 785 מיליון שקל.

מלונות דן פועלת בשני תחומי פעילות – האחד,  תחום השירות המלונאי, ובכללו מתן שירותי לינה, מזון, פנאי ומגוון שירותים מלונאיים נוספים בישראל שנועדו ליצור אצל האורח חווית שהות חיובית כוללת במלונות הרשת. השני – תחום ההסעדה, הכולל מתן שירותי הסעדה ללקוחות שונים באמצעות החברות הבנות עידית לוגיסטיקת מזון בע"מ וטיב וטעים 2013 הסעדה בע"מ.

הכנסות הפעילות המלונאית ברבעון השני הסתכמו לסך של כ-274 מיליוני שקל – ירידה של 2.6%  לעומת רבעון מקביל והכנסות פעילות מגזר ההסעדה בתקופת הדוח הסתכמו לסך של כ-96.6 מיליוני שקל – ירידה של 7.8% לעומת תקופה מקבילה אשתקד – הירידה בהכנסות מגזר ההסעדה נובעת מקיטון בהיקף פעילות ההסעדה בצה"ל.

מלונות דן נסחרת בבורסה בשווי של 2.3 מיליארד שקל.

בית ההשקעות אי.בי.אי מדווח על רווח של כ-8.2 מיליון שקל ברבעון השני של השנה על הכנסות של כ-69 מיליון שקל, בדומה לתוצאות ברבעון הראשון. במחצית הראשונה הרוויח בית ההשקעות הוותיק כ-16.6 מיליון שקל על הכנסות של 140 מיליון שקל. בשנת 2015 הרוויח בית ההשקעות 26 מיליון שקל על הכנסות של 267 מיליון שקל.

ברבעון השני נמשך הגידול ברווחי אי.בי.אי חיתום, כשמנגד נמשכה שחיקה  בדמי הניהול בפעילות קרנות הנאמנות.. הנהלת החברה מסבירה בדוח המנהלים כי – "הכנסות דמי הניהול בתחום קרנות הנאמנות   ירדו בשיעור של כ-33% לעומת הרבעון המקביל. הירידה נובעת מקיטון בהיקף הנכסים המנוהלים כתוצאה מפדיונות בקרנות הנאמנות, בעיקר בקרנות מנוהלות בתחומי אג"ח כללי, אג"ח חו"ל וקרנות שקליות. חלק מהקיטון התקזז מול עליה בדמי הניהול שהתקבלו בגין ניהולן של קרנות מחקות מדד. נכון לסוף הרבעון מסתכם סך הנכסים המנוהלים בקרנות נאמנות בכ-10.1מיליארדי ש"ח".

ההכנסות משרותי בורסה הסתכמו ברבעון ב-23.6 מיליון שקל והן מהווות את עיקר הכנסות הקבוצה מפעילות בתחום ההשקעות וניירות הערך. במילים אחרות, ניהול השקעות (ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול תיקים ועוד) זאת אמנם פעילות מרכזית וחשובה בקבוצה, אבל נראה שפעילות הברוקראז' – שירותי בורסה, פלטפורמה לניהול השקעות ועוד, לא פחות מניבה. ולמרות התחרות והשחיקה בעמלות התחום הזה צומח.

ההכנסות מגזר ניהול תיקי השקעות ושותפויות השקעה: עלו ב-28% לעומת הרבעון המקביל, בעיקר עקב גידול בהיקף הנכסים המנוהלים. "החברה מגוונת את סל המוצרים המנוהלים שלה בתחום ובכך מאזנת את שחיקת דמי הניהול המאפיינת את התחום ופועלת לשימור לקוחות. היקף הנכסים בתיקים המנוהלים עמד בסוף הרבעון על 30.8 מיליארד שקל, מתוכם 3.9  מיליארד ש"ח נכסי קופות הגמל של אי.בי.אי. גמל ו- 2 מיליארד ש"ח נכסי אי.בי.אי. קרנות נאמנות ההכנסות מגזר קופות הגמל: גדלו בכ-14% לעומת הרבעון המקביל כתוצאה מעליה בהיקף נכסי הקופות, הגידול התקזז בחלקו בשל שחיקה בדמי הניהול. במהלך הרבעון, הסתכם גידול הנכסים נטו כתוצאה מכניסת כספים בכ-100 מיליוני ש"ח. נכון לסוף הרבעון מסתכם סך הנכסים המנוהלים בקופות גמל וקרנות השתלמות בכ-1.4 מיליארדי שקל".

לאי.בי.אי יש מזומנים, פיקדונות והשקעות בניכוי התחייבויות פיננסיות בסכום של כ-250 מיליון שקל, הון עצמי העולה על 400 מיליון שקל, ושווי בשוק של כ-260 מיליון שקל.

מעודכן ל-03/2018

מחיר למשתכן – מהם הסיכויים לזכות בדירה? – בפרויקטים ספציפיים הסיכוים אמנם נמוכים, אבל בראייה כוללת – הסיכויים של הזכאים גבוהים מאוד (אם התוכנית תיושם לפי התכנון).

מחיר למשתכן – ככה תקבלו משכנתא

מחיר למשתכן – כל מה שצריך לדעת 

והכי חשוב –   בדיקת זכאות - מחיר למשתכן

עדיפות לנרשמים מוקדם 

משרד האוצר נותן  עדיפות לנרשמים מוקדם  בתוכניות מחיר למשתכן, לעומת אלו שיירשמו בשלב מאוחר יותר. עדיין יוכלו כל העומדים בתנאים לקבל תעודת זכאות, אך הראשונים בתור יהיו הקבוצה שנרשמה עד עכשיו (כשיינתנו כמה שבועות לנרשמים חדשים להשתלב בקבוצה המועדפת) – כך, הסיכויים שלהם לזכות בדירה עולים, על פני הנרשמים בעתיד. המהלך הזה סביר ונכון, זה הרי בדיוק כמו כל תור רגיל – למה לתת למישהו לעקוף את התור? ועל הדרך זה גם עשוי להגדיל משמעותית את הנרשמים (שירצו להספיק ולהיכנס לקבוצה המועדפת בתור)

על כל פנים, בפועל, הקבוצה המועדפת תכלול 60 אלף משקי בית לתוכנית מחיר למשתכן (כאשר עם פרסום התוכנית להענקת עדיפות לנרשמים היו כ-53 אלף נרשמים),  מתוכם זכו בדירות 3 אלף משקי בית. עם זאת, פוטנציאל הנרשמים כפול ויותר, ונראה שברגע שיוגדר דדליין לרישום לקבוצה מועדפת יגדל היקף הנרשמים.

המהלך הזה של בידול קבוצות בתוך הזכאים נועד לדרבן אנשים להירשם, על רקע התחושה בקרב הציבור שהתוכנית הזו לא ממש מצליחה להמריא. אחרי הכל, בינתיים 3 אלף דירות ששווקו בה הם כ-5% מהיקף הנרשמים, כלומר 1 מ-20 זכה לדירה, ויש מכרזים שהזכיות בהם היו 1 ל-100 – הסיכויים לזכות בדירה נראים נמוכים, והמצב הזה גורם לאנשים להתייאש מהתוכנית ולאחרים פשוט לא להירשם אליה. מעבר לכך, חשוב לזכור שיש מצבים רבים שהזוכים אמנם הצליחו לקבל דירה, אבל מכיוון שלא היו ראשונים, אזי הדירות שלהם במיקום פחות טוב (קומה, כיווני אוויר ועוד), כך שגם אלו שזכו במקרים רבים מעדיפים שלא להתגורר בדירות האלו, ומוותרים על התור, או וכאלו יש רבים – רוכשים את הדירה בהנחה במטרה להשכיר אותה בהמשך. אבל האם זו כוונת התוכנית? ממש לא – התוכנית נועדה לספק דיור אמיתי בעיקר לזוגות צעירים, ולא דרך לעשות סיבוב על המדינה – לקנות דירה בהנחה של מאות אלפי שקלים , להשכיר למשך התקופה שהם חייבים להחזיק (ובינתיים לשכור במקום אחר – שבו הם רוצים לגור), ואחר כך לממש את הדירה ברווח נאה.

השיטה הזו, גם לא מצריכה הון עצמי גבוה – רוכשי דירות במחיר למשתכן יכולים לקבל משכנתא לפי ערך הדירה בשוק (למרות שהם קונים בהנחה של כמה מאות אלפי שקלים), ולכן על הנכס המשועבד לבנק למשכנתאות הם יכולים לקבל משכנתא גבוה שעשויה להגיע עד ל-90% מערך הנכס. ולהמחשה – נניח שהדירה שווה 1.4 מיליון שקל, אך משלמים תמורתה במחיר למשתכן 1.1 מיליון שקל. ככלל, ניתן (בתנאים מסוימים) להגיע למשכנתא של 70-75% מערך הדירה – במקרה הזה כ-1 מיליון שקל, והמשמעות היא שהרוכשים צריכים להביא כ-100 אלף שקל מהונם והיתר משכנתא (להרחבה על משכנתא במחיר למשתכן). זה כבר סכום שזוגות צעירים רבים יכולים לעמוד בו.

מהם הסיכויים לזכות בדירה?

אז סיכום ביניים – מספר הזוכים עד כה (סוף אוגוסט) בדירות בפרוקיטי מחיר למשתכן – כ-3 אלף מתוך 60 אלף נרשמים, אבל מספר הדירות ששווקו לקבלנים (נמכרו קרקעות לקבלנים שיקימו פרויקטי מחיר למשתכן) עומד על כ-18 אלף, והתוכנית היא שתוך שנתיים המספר הזה יגיע ל-80 אלף דירות. בינתיים, בפרויקטים ספציפיים הסיכויים לזכות בדירה נמוכים, אבל נראה שיש מקום לתקווה – הנתונים האלו אמורים לעודד את הרשומים לתוכנית. הנתונים האלו לכאורה  "מספרים" שהנרשמים עד כה יזכו בדירה – אולי לא מחר בבוקר אולי לא עוד חצי שנה אבל תוך שנתיים (שלוש – כי   תמיד יש עיכובים) הם ירכשו דירה במחיר למשתכן בהנחה של כמה מאות אלפי שקלים. בפועל, בזכות הדדליין של האוצר והגדרת הקבוצה הראשונה (שנרשמה עד כה עם אפשרות לרישום בשבועות הקרובים) כקבוצה מועדפת, גם אם הרישום יואץ בהמשך, הקבוצה הזו שמונה כ-60 אלף, אמורה להיות "מסודרת" – יש להם (בהנחה שהאוצר יעמוד בהבטחותיו) – 100% סיכוי לקנות דירה. השאלה אם זו הדירה שהם רוצים? אם הם רוצים לגור בראשון לציון והם זוכים בדירה בראש העין, אז מצד אחד לא בטוח שהם יגורו שם, אבל מצד שני כן יש להם את האפשרות לקנות דירה. מבחינת האוצר ומשרד השיכון, אם זה מה שיקרה, זה בהחלט הישג.

מעבר לכך – נניח שמספר הנרשמים בשנתיים הקרובות יעלה ויגיע ל-100 אלף שזה המספר שדיברו עליו בתחילת השקת התוכנית – בפועל, ההערכה היא שיש 200 אלף משקי בית שזכאים להירשם (לקבל תעודת זכאות), אך מתוכם מסתבר שחלק גדול ממש לא מתעניין, לחלק אחר יש פתרונות דיור מסוימים, כך שכמחצית – כ-100 אלף (על פי ההערכות) באמת ייגשו לקבל תעודת זכאות ולהתמודד על הדירות בפרויקטים האלו.

ואם מדובר ב-100 אלף והתוכנית של האוצר לבנות תוך שנתיים שלוש 80 אלף יחידות דיור, הרי שלרוב הגדול יהיו דירות. מעבר לכך, באוצר מדברים על תוכנית רב שנתית כמספר הדירות הכולל שיבנה בשנים הבאות יעלה על 80 אלף – בשורה התחתונה, ההערכות הן שלכל המתמודדים תהה דירה. שוב – אולי לא במקום שהם היו רוצים, אולי לא בקומה שהם היו רוצים, אבל דירה תהיה.

ועל הרקע זה, נראה שהרישום י – 60 אלף משקי בית, מאכזב – למה אתם לא נרשמים? הסיכויים לזכות בדירה בההנחה משמעותית, הוא גבוה? נכון, לקבוצת הנשרמים מעבר ל-60 אלף, הסיכוי יהיה נמוך יותר וזמן ההמתנה ארוך יותר, אבל מה יש להפסיד? ממה אתם חוששים? ובכן התשובות ברורות. החשש הגדול הוא מכישלון התוכנית – כבר היו לא מעט תוכניות שצצו ונגוזו, ומשפחה שעכשיו שמה את כל יהבה על התוכנית הזו בעצם מקפיאה את החיפושים בדרכים האחרות. האם זה כדאי? לא לחפש דירות במקום שהם רוצים, בתקווה שירכשו דירה אולי לא במקום שהם רוצים? לא בטוח. מעבר לכך – סטנדרט הבנייה לא ברור, פשוט כי אין עדיין דירות גמורות. החשש הוא שהסטנדרט יהיה סטנדרט בלבד, ומשמעותית מתחת לסטנדרט בנייה בפרויקטים חדשים אחרים. אמנם באוצר מבהירים שאיכות הבנייה תהיה גבוהה, אבל מנגד יש קולות רבים (בעיקר אינטרסנטים שרוצים שהתוכנית תיכשל) שטוענים שבמחירים שהקבלנים זכו בפרויקטים האלו, אין הצדקה ויכולת כלכלית להשקיע בסטנדרט גבוהה, ולכן זה יתבטא באיכות בנייה פחות טובה מפרויקטים אחרים – אולי זה נכון, עדיין אין תשובה לכך.

וחוץ מזה, ברגע שמקימים פרויקטים גדולים של מחיר למשתכן, אז המחירים באזור יורדים, ולכן ההנחה על הנייר, אולי לא כל כך גדולה כפי שניתן היה לחשוב ולהעריך בתחילת הדרך.

כל החששות והספקות האלו, מתגלגלים לרישום נמוך, וכאן יש מלכוד – אם הרישום לא יעלה, זה יעיד על כישלון התוכנית וזו תהיה נבואה שמגשימה את עצמה. כישלון התוכנית צפוי להחזיר קונים רבים לשוק, וזה יהיה הכשל הגדול – נכון לעכשיו יש עשרות אלפי משפחות  ב"הולד"  – הם פשוט מחכים, אבל ברגע שיהיו חריקות בתוכנית, הם יחפשו אלטרנטיבות אחרות, ואז הם עשויים לגרום לעליית מחירים. כן, בסוף עוד יכול להתרחש תסריט הפוך לחלוטין ממה שהתוכנית אמורה היתה להשיג – המטרה היתה הורדת מחירים, אבל ברגע שמחזיקים קבוצה גדולה של משפחות ולא נותנים להם תקווה לדירה מהירה,   וברגע שהם יתייאשו, הם יחזרו לשוק הדירות, והמחירים יטפסו משמעותית. ככה אגב, קרה בתוכנית מע"מ אפס שחזרה למגרה. אנשים חיכו ליישום התוכנית, שוק הדירות היה קפוא, ואז כשהתוכנית בוטלה לחלוטין נוצרו ביקושים גדולים מאוד לדירות והמחירים טיפסו בחדות.

הכשילון של תוכנית מע"מ אפס וכישלון של כל התוכניות עבר, גורם לאנשים להיות סקפטיים. האם הפעם זה יצליח?

   בדיקת זכאות - מחיר למשתכן

מחיר למשתכן – ככה תקבלו משכנתא

מחיר למשתכן – כל מה שצריך לדעת 

כמה שווה בית זיקוק מפורק?  מה זאת הערת עסק חי? ואיך זה שחברה עם הון עצמי של 30 מיליון דולר מקבלת הערת עסק חי?

ההון העצמי שלה מסתכם בכ-30 מיליון דולר והוא נובע מנכס יחיד –  בית זיקוק מפורק שרשום בספרים בכ-33 מיליון דולר כשמנגד לחברה התחייבויות (ספקים ובעל השליטה) בסכום של כ-3 מיליון דולר. אין  מזומנים, אין לקוחות, אין ספקים, זה כל מה שיש במאזן (לרבעון הראשון), וזה מבטא חוסר פעילות מוחלט.

בדח רווח שלה אין הכנסות, והיה אפשר לנחש זאת מהמאזן הריק; יש הוצאות הנהלה וכלליות  והוצאות תחזוקה ואחסון של בית הזיקוק בסך של 200-250 אלף דולר ברבעון.

החברה הזו – צירון שנסחרת בבורסה בת"א, אך מדווחות בדולרים (כי עיקר פעילותה אמור להיות בחו"ל), היא דוגמה קיצונית לפער בין ההון העצמי לבין שווי השוק. השווי שלה מסתכם בכ-12.5 מיליון שקל (כ-3.3 מיליון דולר), כלומר כ-10% מההון העצמי – מכפיל הון של כ-0.1 (מכפיל הון – שווי שוק חלקי הון עצמי).

המקרה החריג הזה מחביא שקר גדול – או שהשוק "משקר" והמשקיעים בבורסה פשוט עיוורים או שהדוחות (בחסות החשבונאות) משקרים ומנותקים לגמרי מהמציאות. האפשרות השנייה , בהינתן המידע בהמשך, נראית סבירה יותר.

נתחיל בזה שלחברה יש הערת עסק חי, למרות ההון החשבונאי היחסית גבוה. רואה החשבון של החברה הדביק בחוות הדעת לדוחות הרבעון הראשון הערה – "מבלי לסייג את חוות דעתנו, אנו מפנים את תשומת הלב לאמור בביאור בדבר מצבה הכספי של החברה, אי קיום פעילות מניבה הכנסות, תכניות ההנהלה ואי הוודאות להתממשותן. הגרעון בהון החוזר ואי הוודאות בדבר ביצוע העסקאות ותזמון הביצוע מעורר ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כ'עסק חי'. בדוחות הכספיים לא נכללו כל התאמות לגבי ערכי הנכסים וההתחייבויות וסיווגם שייתכן שתהיינה דרושות אם החברה לא תוכל להמשיך לפעול כ'עסק חי'".

הערת עסק חי  מזהירה את קוראי הדוחות, המשקיעים והמלווים, מפני חשש לקיום העסק בטווח הקרוב. בעבר הערה כזו ניתנה אם היו סימנים שהחברה לא תשרוד את השנה הקרובה, אבל הערה התרחבה ובאם יש סימנים שהיא לא תשרוד אף תקופה ארוכה יותר, יש להצמיד הערה כזו. רואה החשבון אמור בכל רבעון לבון סימני אזהרה בדוחות, לרבות מצב הנזילות של החברה, יחסי נזילות ובעיקר ההון החוזר  של החברה, ובכלל – יכולתה לעמוד בהתחייבויות לזמן קצר. אם החברה לא עומדת בכך ואין לה תוכנית מגירה שמספקת את רואה החשבון, אמורה להירשם הערה כזו.

הערה כזו בדוחות צירון לא מפתיעה – החברה עם גירעון בהון החוזר, בלי מזומנים (נכון לסוף רבעון ראשון, מאז היה גיוס קטן – ראו בהמשך) , אך מנגד, יש לומר, היא גם לא צורכת מזומנים משמעותיים, בעיקר מכיוון שהיא פשוט דוחה תשלומים (לרבות תשלומי אחזקת מתקן בית הזיקוק המפורק).

ההערה הזו תלווה את הדוחות כנראה גם בהמשך למרות שהחברה גייסה לאחרונה. בחודש מאי, השלימה החברה גיוס  (הנפקה פרטית) בהיקף של 1.75 מיליון שקל – לא סכום שישנה דרמטית את מצבה. בגיוס השתתפו  קבוצת משקיעים לרבות בעל השליטה – רוני קופפרברג, אלא שקופפברג לא הזרים כספים לחברה, אלא קיזז מההלוואה שנתן לחברה (שעמדה בסוף הרבעון הראשון על כ-4.5 מיליון שקל), כך שבפועל מבחינה תזרימית נוספו לחברה 875 אלף שקל בלבד (ברוטו, לפני הוצאות שקשורות לגיוס).

הגיוס הזה שנעשה בדיסקאונט על מחיר השוק, מחזק עוד יותר את  ניצחון שווי השוק על ההון העצמי.  הרי, אם ההון העצמי היה רלבנטי, אז לא היו מגייסים לפי 10% מההון, ועוד עם סוכריות (אופציות ודיסקאונט על מחיר השוק) ועמלות שמנות למתווכים (עד 15% מהיקף הגיוס). הגיוס הזה אמנם נעשה בגלל מצוקת מזומנים, אבל יש לו אמירה חזקה על ההון – המחיר הרחוק מההון מעיד ככל הנראה על כישלונה הגדול של החשבונאות להציג הון רלבנטי.

ואיך בכלל הגיעה צירון להון הזה?  אז ככה – לפני כמה שנים הוכנסה לצירון שאז היתה שלד בורסאי חברה בת שהחזיקה את בית הזיקוק המפורק בתמורה למניות בשלד. כך בעצם קיבל בעל השליטה קופפרברג את השליטה בחברה. למהלך הזה קוראים מיזוג הופכי (רכישה במהופך) והוא דרך מקובלת להיכנס לבורסה, אם כי, בשנה האחרונה יושמו תקנות חדשות שמפחיתות את האפשרות להכנסת פעילות לשלדים  – הבורסה פשוט הגיעה למסקנה שרוב הפעיליות שנכנסות בדלת האחורית לא מציפות ערך למשקיעים, ההיפך – הם יוצרות חור גדול בכיס. מנגד, חשוב להזכיר שזו דרך מקובלת בעולם, וגם בארץ היו חברות גדולות שנכנסו לבורסה דרך שלד בורסאי.

כך או אחרת, מאז המיזוג והקצאת המניות, החברה התמקדה בתחום הייעוץ לבתי זיקוק ובניסיון להפעיל את בית הזיקוק המפורק, כשלאורך כל התקופה, הנכס הזה הוא בעצם לב העניין בחברה – עליו תקום או תיפול החברה.

השווי שלו בדוחות נתמך בהערכת שמאי (שמצורפת לדוחות). השמאי נחום ברנפלד מדגיש בחוות דעתו כי בית הזיקוק הוקם במרסי שבטורקיה בשנת 1962 כשלאורך השנים הוא שופץ  מספר פעמים. בשנת 2004 הוצא בית הזיקוק משימוש (על ידי החברה המפעילה – פוסטר ווילר), ובשנת 2008 מתקני בתי הזיקוק נרכשו על ידי חברת אמבר (שבלב מאוחר יותר נרכשה על ידי צירון תמורת הקצאת המניות) בתמורה ל-33 מיליון דולר. כלומר, יש כאן סוג של אינדיקציה לשווי, אבל זה היה לפני 8 שנים ומאז השווי הזה מסרב לצוף.  השמאי מעריך את בית הזיקוק המפורק ב-34 מיליון דולר (וזה העוגן לרישומו בספרים), אך החברה מדווחת על ניסיונות להחיות את הנכס, בינתיים ללא הצלחה, כשעכשיו הכוונה שלה להפעיל את בית הזיקוק (שמאוחסן בנמל בקפריסין) בניגריה.

משכנתא לזכאים? זול יותר, אבל הבנקים מעלים ריבית על יתר מרכיבי המשכנתא – למה? לא ברור, כנראה כי אפשר, למרות שבבנקים טוענים שכל משכנתא נבדקת לגופה ובהתאם הריביות שמאשורות תלויות בפרמטרים ספציפיים של לוקחי השמכנתא והמשכנתא עצמה.

חשוב להבין את המציאות (הכואבת) כפי שעולה מתחקיר של רועי ברגמן מידידעות אחרונות –  משכנתא לזכאים של משרד השיכון והבינוי אמנם ניתנת בריבית טובה יותר, אבל  – הבנקים מעלים את הריבית על יתר מרכיבי המשכנתא – ברגמן מידיעות אחרונות מציג שני מקרים בנקים הגדולים – מרחי טפחות ולאומי שפועלים בשיטה הזו –  בבנק לאומי, כך עולה ממסמכי אישור הלוואה לדיור, במשכנתא עם מרכיב מסובסד, קפצו הריביות ביתר חלקי התיק ב־0.3% בממוצע, לעומת הצעה שניתנה ללקוח יומיים קודם.  בהצעה ללא הסבסוד הוצעה משכנתה בריבית משתנה של 2.69%, עם סבסוד דובר על 2.99; ובריבית קבועה ללא הצמדה קפצה הריבית המוצעת מ־4.5% ל־4.7%.

 בבנק מזרחי נמסר ללקוחה – "חשוב שתקחי בחשבון שברגע שיהיה מרכיב של זכאות בתיק, אוטומטית הריביות יעלו בשאר המסלולים ב־0.5%, כי זה פוגע במרווח הכולל".

מה זאת משכנתא לזכאים?

המדינה נותנת משכנתא מסובסדת/ הלוואה בתנאים נוחים לזכאים שעומדים בקריטריונים מסוימים – משכנתא בריבית צמודה של 2.5% שתרד בהמשך (בתחילת 2017) לריבית צמודה של 2% . ההלוואה הזו מיועדת אך ורק לצורך רכישת דירה למגורים או בנייה של דירה למגורים. ההלוואה ניתנת דרך בנקים למשכנתאות ומוסדות בנקאיים אחרים. הזכאים צריכים לעמוד בתנאים מסוימים כאשר על כל תנאי הם מקבלים ניקוד (מצב משפחתי, הכנסה, שרות צבאי, ועוד)

מחשבון מס רכישה

במקביל להפתעה בעקבות העלייה החדה במדד המחירים לצרכן – 0.4% ומדד תשומות הבנייה – 0.4%, גם המדדים הקשורים לדירות המשיכו לזנק – מדד מחירי דיור עלה ביולי ב-1.2%. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-1.4% ומדד שכר דירה עלה ב-0.2%.

שירותי דיור בבעלות הדיירים –  במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש יולי 2016, נרשמה עלייה חדה במיוחד של 1.4% בהשוואה לחודש יוני 2016. עלייה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים יוני 2016 – יולי 2016, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים מאי 2016 – יוני 2016.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן, אך הן משקפים מאוד את מצב שוק  הדירות –  מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים מאי 2016 – יוני 2016, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים אפריל 2016 – מאי 2016, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.3%. ירידה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות מאי 2016 – יוני 2016, לעומת מאי 2015 – יוני 2015, עלו המחירים ב-6.9%. מהשוואת העסקאות אפריל 2016 – מאי 2016, לעומת אפריל 2015 – מאי 2015, עלו המחירים ב-8.0%.

מחירים ממוצעים של דירות בבעלות – המחיר הממוצע הכלל ארצי של עסקאות שבוצעו ברבעון השני של שנת 2016, עמד על 1,427.0 אלפי ש"ח, בהשוואה למחיר העסקה הממוצעת ברבעון הראשון של שנת 2016 שעמד על 1,446.2 אלפי ש"ח. ירידה זו, של 1.3%, מבטאת הן את השינוי שחל ברמות המחיר והן את השינוי באיכות הדירות שנמכרו ובגודלן.

אחזקת הדירה –  מדד מחירי אחזקת הדירה עלה ב-0.1%. התייקרו במיוחד: חומרי כביסה אחרים, כגון: סבון ומרכך כביסה (ב-1.8%), סופגי ריחות ומטהרי אויר (ב-1.8%), כלי עבודה וחומרים (ב-1.3%), גז בבלונים (באחוז אחד) וחומרים לניקוי ורחיצת כלים (באחוז אחד). הוזלו במיוחד: חומרים לניקוי הבית (ב-1.2%).

המדריך לשוכר – ככה תמצאו את הדירה המתאימה לכם ותשמרו על הזכויות שלכם כשוכרים.

המדריך למשכיר – ככה אתם (המשכירים) תשמרו על הדירה שלכם, וככה תדעו אם השכר דירה ראוי

שכירות ארוכת טווח – המדינה מעודדת בנייה של אלפי יח"ד, האם כדאי?

מדריך על המס בהשכרת דירה – כמה זה ואיך בוחרים בין מסלולי המס? 

מה זה בעצם מדד שכר דירה?

 מחשבון שכר דירה – מחשב את השינויים בשכר דירה (משמש גם כהצמדה בחוזי שכר דירה). בעזרת המחשבון תוכלו לדעת (מצד השוכרים) אם העלייה בשכר הדירה שלכם סבירה (או לא); וככה תוכלו לדעת (המשכירים) אם השכר דירה שקבעתם, סביר או לא.