מעודכן ל-4/2016

רכישת דירה הינה אחד מצמתי הדרך החשובים ביותר עבור רבים. העלויות הגבוהות הופכות את העיסקה לאחת המשמעותיות ביותר בחיינו, כשעבור רובנו זו בפרוש העסקה הגדולה והמשמעותית ביותר לעומת כל עסקה שעשינו  – אי אפשר להשוות כמובן רכישת דירה לרכישת רכב וכל מוצר אחר.    

ברכישת דירה מתקיים הכלל : "ייזהר הקונה". זהירות הקונה מתפרשת גם על בחינת זכויותיו של המוכר והאם יש ביכולתו להעביר את הזכויות על שם הרוכש.

למרבה הצער, רוכשים רבים שכשלו בביצוע בדיקות משמעותיות מצאו עצמם בפני שוקת שבורה – גם הפסידו את המקרקעין וגם לא הצליחו להיפרע ממי שרימה אותם. מה צריך לעשות שזה לא יקרה לכם?  איזה בדיקות צריך לעשות לפני שרוכשים דירה? ריכזנו כאן, את הבדיקות והצעדים הקריטיים שעליכם לעשות, אל תוותרו על זה!  

בידקו  את  זהות  מי  שמציג  עצמו  כבעלי  הדירה

יש לדרוש מהמוכר הצגת מסמכים מזהים ופרטים מזהים נוספים. במיוחד כאשר מדובר במוכר שפועל כמיופה כוח של אחר – אז יש גם לוודא שמדובר בייפוי כוח אותנטי. יש "להגיע" אל הבעלים עצמו.

גם במקרה בו המוכרת היא חברה – יש לבדוק את מכלול ההשלכות, לרבות הצורך בקבלת אישור של החברה למכירה, חתימות של מורשי חתימה ועוד.

בתי המשפט מטילים אחריות גם על מי ש"נעקץ", בגין אי ביצוע בדיקות במצבים מעוררי חשד. 

בידקו  פרטי  הבעלים  הרשום  של  הנכס  במרשם  המקרקעין  ובמוסדות  מתאימים אחרים

לפני שמבצעים רכישה של נכס – יש לבדוק תמיד במרשם המקרקעין מי הבעלים הרשום של הנכס, ולמי שייכות כל זכויות הבעלות בו. אם הדירה לא רשומה בטאבו – יש לבדוק את הזכויות במינהל מקרקעי ישראל או בחברה המשכנת. 

בדיקת  הבית  המשותף

יש לבדוק את מסמכי רישום הבית המשותף ואת תקנון הבית המשותף, בו מוגדרות הזכויות והחובות של כל אחד מבעלי הדירות כלפי רעהו, וכן התנאים וההסדרים לגבי הרכוש המשותף והמוצמד של הבניין. 

במידה שבבית המשותף נערך תקנון מיוחד – יכול ותימצא בו הוראה המגבילה מעשיית שימוש כלשהו בנכס וברכוש המשותף המוצמד לו, וכן הוראות בעניין הזכויות ברכוש המשותף ובתוספות בניה ברכוש המשותף.

בדיקת  מטרדים  שונים

במסגרת בדיקת הדירה וסביבת המגורים, יש לבדוק האם קיימות אנטנות סלולאריות, מהי הקירבה לדרכי תחבורה ראשיות מרעישות וכן למבני תעשיה למבני ציבור. יש לבדוק

שטחים פנויים המצויים בסמיכות לדירה ואת התוכניות העתידיות לגביהם. רצוי לברר על טיב השכנים, בעיות אקוסטיקה, מפגעי תברואה, עבריינות ועוד. 

בדיקת  הזכות  הנמכרת

מהות הזכות הנמכרת :  בעלות, חכירה, חכירה לדורות, זכות להירשם כבעלים, זכות להירשם כחוכר, זכות להירשם כחוכר לדורות.

 בדיקת  קיומו  של  צד  שלישי  בעל  זכויות  בנכס

האם הוענקו לאדם כלשהו זכויות כלשהן לגבי הנכס – שוכר, בעל זכות שימוש בנכס או חלקו, בעל זכות לניהול הנכס, זכות קדימה לרכישת הנכס ועוד. מעבר לבדיקת רישום שעבוד במרשם המקרקעין, יש לבדוק האם רשומים שעבודים על הזכויות במינהל מקרקעי ישראל או בחברה המשכנת ואצל רשם המשכונות.

בדיקת  מצבו  הפיסי  של  הנכס

הטוב ביותר הוא בדיקת הנכס על ידי מומחה שיחווה דעה על מצבו של הנכס ואף ישווה בין המצב בפועל לבין תוכנית הבניה של הנכס. בדיקת שטח הדירה, ההצמדות ועוד.

בידקו  את  מצב  הנכס  ברשויות

יש לבדוק ברשויות התכנון על מנת לוודא שהדירה נבנתה על פי היתר, שאין בה חריגות בניה ולא הוצא לגביה או לגבי חלק ממנה צו הריסה.

רצוי לשכור שירותיו של מהנדס / שמאי מקרקעין לבדיקת מצבו התכנוני של הנכס במחלקת ההנדסה של הרשות המקומית, מעבר לבדיקת ליקויי בניה ומומים גלויים ונסתרים.

במקרה של רכישה מקבלן – יש לבדוק את תוכנית בנין עיר (תב"ע) החלה על הנכס, את היתר הבניה, את ההצמדות בקרקע ועוד. זאת כמובן מעבר לבדיקת הזכויות הקנייניות של הקבלן בקרקע וההיבטים התכנוניים של הפרוייקט.

 בדיקת  שעורי  המסים  החלים  על  העיסקה

יש לבדוק את שעור המסים החלים על העיסקה ולייחד את הסכום המתאים בתשלום התמורה לצורך תשלום מסים אלה, על מנת להבטיח את תשלום המסים וקבלת האישורים הדרושים להעברת הזכויות. כך למשל, אם יש בנכס זכויות בניה שטרם נוצלו – עלול הדבר להקים חיוב בהיטל השבחה (המוטל על המוכר).

שכרו  רק  את  שירותיו  של  עו"ד  הבקי  בתחום  המקרקעין

במקרים רבים הזול (כדוגמת עוה"ד החבר העושה טובה לרוכשים) יוצא יקר, והיקר מתברר כזול. תחום המקרקעין הוא מורכב ומסובך, וכל פעולה בו הינה בעלת סיכון. תלונות רבות מתבררות נגד עורכי דין בטענות של רשלנות בעסקאות מקרקעין. רק עו"ד שעוסק בתחום יהיה בקי בכל היבטי העיסקה, ההלכות המתחדשות וההתפתחויות בתחום.

זיכרון דברים – לא לחתום!

אל תחתמו על זיכרון דברים ! זיכרון דברים הינו התחייבות לכל דבר, והפרתו עלולה להביא לתשלום פיצויים. זיכרון דברים עלול לחייב אדם לרכוש דירה למרות שטרם בשלו התנאים לרכישה וטרם בוצעו מכלול הבדיקות המקדמיות. פנו לעו"ד המומחה במקרקעין על מנת שינהל את הליך הרכישה באופן מסודר, אחראי ומושכל.

אחרי שנתיים של מדדים שליליים, מתחילה 2016 גם כן עם מדדים שליליים, כשעל פי הערכות של הבנקים ובתי ההשקעות מדובר בחודש ינואר על ירידה של 0.5% עד 0.6%, וירידה של 0.3%-0.4%  בחודש פברואר. אז מה קורה כאן לעזאזל? איך בנק ישראל עדיין מדבר על מדד של בין 1% ל-3% כשבפועל המדד הרבה מתחת לטווח הזה – אולי פשוט שיהיו מציאותיים שם בבנק ישראל?

בנק הפועלים  – מדד ינואר ירד ב-0.5%

בבנק הפועלים סבורים שמדד חודש ינואר ירד ב-0.5%, ושבפברואר גם תירשם ירידה משמעותית. "מחירי האנרגיה והמדיניות הממשלתית להפחתת יוקר המחייה הביאו זו השנה השנייה לאינפלציה שלילית, כותבים כלכלני הבנק בסקירה מעודכנת ומוסיפים – "השנה החדשה נפתחה בירידה חדה נוספת במחירי הנפט ל-30 דולר לחבית. גם השנה צפויות הוזלות מחירים אדמיניסטרטיביות כגון: מחירי מים, תחבורה ציבורית, ביטוח חובה לרכב ועוד. אנו מעריכים על כן שהשפעת הגורמים לאינפלציה השלילית בשנתיים האחרונות טרם באה לידי מיצוי, אך אנו מצפים שהשפעתן תהיה מתונה יותר.

"מדד חודש ינואר צפוי לרדת בשיעור של 0.5%, בהשפעת ירידת מחירי הדלקים, מחירי התחבורה הציבורית ותעריפי המים (העלנו את התחזית בשל אי ירידה במחירי הביטוח חובה). מדד חודש פברואר עודכן כלפי מטה לירידה של 0.4% בעיקר בשל המשך ירידת מחירי הדלקים.

"אנו צופים אינפלציה של 0.5% בשנת 2016. הערכה זו מבוססת על כך שהמשק נמצא בתעסוקה מלאה וגם השכר במגמת עלייה. קיימת אי -וודאות גבוהה סביב התחזית, שכן קשה לתמחר צעדים נוספים שעשויים להוזיל מחירי מוצרים ושירותים.

"השפעה על המדיניות המוניטארית – מדד המחירים ירד זה השנה השנייה ברציפות ועל פי רוב הערכות גם ב-2016 האינפלציה תהיה נמוכה באופן משמעותי מהיעד. על כן, אנו מעריכים שהריבית תיוותר ברמה של 0.1% חודשים ארוכים. מהכיוון ההפוך, בנק ישראל מיצה את כלי הפחתת הריבית, ושימוש בכלים כמו ריבית שלילית או הרחבה כמותית שמורים למצבי חירום בהם אנו לא נמצאים כעת. כלים אלו עשויים גם להאיץ עוד יותר את עליית מחירי הדיור".

נשמע אפילו מעט מפחיד, אבל זו האמת ולא צריך ללכת כל כך רחוק, המדד בחודש שעבר והמדד בשנת 2015 כולה היה נמוך במיוחד והוא מבטא את אוזלת ידו של בנק ישראל ושל הנגידה – ד"ר קרנית פלוג, ואת כישלון השימוש במכשיר הריבית. מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר 2015 ירד בשיעור של 0.1%, ב-12 החודשים האחרונים המדד ירד בשיעור של 1% והמדד ללא סעיף הדיור ירד ב-1.9%. "סעיף המזון ירד החודש בשיעור של 0.1%, סעיף הפירות והירקות ירד בשיעור של 5.3% כתוצאה מירידה של 6.9% במחירי הירקות והפירות הטריים", מתארים בבנק הפועלים, "בהסתכלות שנתית מחירי הפירות והירקות עלו בשיעור של 13.2%, סעיף הדיור (שכר דירה) עלה בשיעור של 1.1% ובשנה האחרונה עלה ב-2.2%. מחירי הדירות עלו בסקר האחרון בשיעור של 1.1% ובשנה האחרונה עלו בשיעור של 7.6%".

אקסלנס – מדד ינואר ירד ב-0.6%; מדד פברואר יירד ב-0.3%

גם בבית ההשקעות אקסלנס סבורים שהמדדים הקרובים יהיו שליליים. אביתר בן דוד, כלכלן המאקרו של אקסלנס מסביר שמדד ינואר צפוי להיות שוב נמוך במיוחד, בדומה לביצועים שהציג בשנתיים האחרונות – "להורדות המחירים היזומות צפויות להיות גם השנה השפעה שלילית על המדד הקרוב, אם כי נכון להיום נראה כי זו תהיה מעט פחות חזקה ממה שנראה בתחילה. השנה מדובר במחירי התחבורה הציבורית, שרושמים ירידה של 14.5% וצפויים להשיל מהמדד הכללי קצת פחות מ 0.1% , כאשר ההשפעה צפויה להתקבל ברובה בחודש ינואר. גורם משמעותי נוסף הינו הירידה של 3.5% במחירי הדלק בתחנות, שנכנסה לתוקף בתחילתו של החודש. מלבד כל אלו, גם סעיף ההלבשה וההנעלה נוהג לרדת בחדות בחודש ינואר. לגבי הפחתת מחירי ביטוחי החובה, זו נדחתה וצפויה להיכנס לתוקפה בחודש מרץ, כך שאינה צפויה להביא לשינוי בתחזית השנתית.

מדד חודש פברואר צפוי להערכת אקסלנס לרדת ב-0.3% – "גם בחודש פברואר צפויה להימשך מגמת הירידה במחירים. אתמול התבשרנו על כך שמחירי הדלק בתחנות צפויים לרשום ירידה. בהתחשב במסלול מחירי הנפט במהלך החודש האחרון, בהחלט מדובר בהשפעה קטנה שהיתה יכולה להיות משמעותית בהרבה אלמלא התיקון שהתקבל בשבועיים האחרונים של החודש הקודם. מלבד זאת, גם הורדת מחירי התחבורה הציבורית צפויים להמשיך ולהכביד (אם כי לא בצורה משמעותית). מבחינת הגורמים העונתיים, סעיף הדיור נוהג לרדת קלות בחודש פברואר ולכן עשוי להוות משקולת וכך גם מחירי ההלבשה וההנעלה.

האינפלציה ב-12 החודשים צפויה להערכת אקסלנס להיות 0.2% – נמוכה במיוחד, ומתחת לטוואיש המדד של בנק ישראל. בהודעת הריבית האחרונה החליטו בבנק ישראל להתעלם מההתמתנות בציפיות האינפלציה וחשוב מכך, בציפיות הפורוורד לאינפלציה, ובאקסלנס טוענים שאמנם, ציפיות האינפלציה עולות ויורדות בהתאם למחרי הנפט, אבל  מי שמדאיגה יותר לעניין ציפיות האינפלציה היא ההחרפה המסתמנת ב"מלחמת המטבעות" העולמית – "על רקע הפחתת הריבית ביפן לרמה שלילית, מתפתחת מחמת מטבעות", אורמים באקסלנס, ומוסיפים – "לחוזקת השקל היתה השפעה שלילית חזקה במהלך השנה החולפת לא רק על צמיחת התוצר אלא גם על רמת המחירים המקומית. התחזקות המטבע לא רק שמורידה את כח התחרותיות של היצואנים המקומיים ולכן 'תורמת' להאטה בפעילות הכלכלית (בעיה כשלעצמה…) אלא שהיא גם גוררת הוזלת הסחורה המיובאת, דבר שבא לידי ביטוי בירידה החדה יחסית שרשם המדד הסחיר במהלך שנת 2015 (3.3%-), ולחץ את המחירים כלפי מטה עוד יותר. נראה כי בנק ישראל מצוי היום בפלונטר של ממש – מחד, החשש מהמשך ההתחזקות בשערו של השקל ובצורה חריפה יותר, מה שיכביד עוד יותר על היצוא המקומי. מנגד, שוק הדיור המקומי הרותח, שהנתונים הזורמים ממנו עד כה אינם מצביעים על התמתנות".

הראל – מדד ינואר ירד ב-0.6%

בחברת הביטוח והפיננסים, הראל השקעות סבורים שהמדדים הקרובים יהיו שליליים והערכתם מתחזקת על רקע ההתפתחויות בתקופה האחרונה  – "בשבוע האחרון נרשמה ירידה בציפיות לאינפלציה לכל הטווחים, כותבי כלכלני הראל השקעות ומוסיפים – "ההוזלה המתוכננת במחירי הביצים והחלב שפורסמה השבוע יחד עם התחזקות השקל בשבוע האחרון צפויים להוריד את מדד פברואר ממינוס 0.3 למינוס 0.4.

"מנגד, נכון לעכשיו, ההנחה שהובטחה בביטוח הרכב (3 פעימות מהעודפים של חברת הביטוח הממשלתית – קרנית) עדיין לא הועברה לצרכנים ולא ברור באיזה אופן ומתי תעבור, דבר שמעלה את התחזית שלנו למדד ינואר ממנוס 0.7% למינוס 0.6%.

"להערכתנו, אם יצטבר עודף נוסף בקופת המדינה, סביר ששר האוצר ינסה להשתמש בו ליצירת הוזלה במחירי הדיור ולא להורדת המע"מ (שהשפעתו על המחירים הלא מפוקחים הייתה נמוכה בהורדה האחרונה). מכאן, שציפיות האינפלציה הנמוכות מאוד הגלומות בשוק ההון ל-4 השנים הקרובות עדיין לא מוצדקות בעינינו. התחזית שלנו לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים נשארה פלוס 0.5% – גבוה מעל הציפיות בשוק ההון".

כמה זה שכר מינימום? מהן התוספות לשכר מינימום? מה זה מס הכנסה שלילי (מענק עבודה)? ואיך לקבל את מה שמגיע לכם!

שכר מינימום מוגדר כשכר עבודה הנמוך ביותר שהמעסיק צריך לשלם לעובדיו, בין אם לחודש עבודה, יום עבודה או שעת עבודה. שכר המינימום בישראל נקבע על ידי חוק (במקומות תעסוקה מסוימים על פי תקנה מנהלית או הסכם קיבוצי).

המטרה המרכזית של שכר מינימום היא להבטיח לכל עובד שכר מינימאלי בכל מצב, ולהגן על עובדים שעלולים להיות מנוצלים על ידי מעסיקים גם בגלל  מצבים של אבטלה גואה, בהם עובדים מוכנים לעבוד בכל שכר. אי אפשר להתנות או לוותר על שכר מינימום, כלומר גם אם עובדים מסיבה זו או אחרת מסכימים להשתכר פחות משכר המינימום, חובתו של המעסיק לשלם להם לפחות שכר מינימום. זה אומר, במילים פשוטות,  שאסור לכם לוותר על השכר המינימלי וגם אם אתם במצב שאתם מוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר, בפועל זה לא אפשרי – המעסיק שלכם מנצל אתכם, וזה פשוט…לא חוקי.

כדי להבין איזו השפעה יש לקביעת שכר מינימום נזכיר כי על פי שקלול של נתוני ההכנסה של הביטוח הלאומי אחד מתוך שלושה עובדים בישראל משתכר שכר מינימום או שכר שקרוב מאוד לשכר המינימום. בישראל יש כ-3.5 מיליון עובדים שכירים, כלומר מעל מיליון עובדים מרוויחים שכר מינימום.

לכמה קבוצות אוכלוסייה יש ייצוג-יתר בקרב משתכרי שכר נמוך או שכר מינימום: נשים, צעירים, בעלי השכלה נמוכה, תושבי הפריפריה ומיעוטים. רוב העובדים שמרוויחים שכר מינימום עובדים במגזר הציבורי, בחברות כוח אדם וברשתות הגדולות (כמו רשת רמי לוי למשל). גם רבים מהעובדים בעסקים הקטנים והבינוניים משתכרים שכר מינימום.

כמה זה שכר מינימום?

לפי ההסכם הקיבוצי שנחתם בין יו"ר ההסתדרות לנשיאות הארגונים העסקיים ואומץ על ידי הממשלה, שכר המינימום יועלה בארבעה צעדים, עד למקסימום של 30 שקל לשעה. הצעד הראשון נכנס לתוקפו באפריל 2015, במסגרתו שכר המינימום עלה ב-350 שקל, ל-4,650 שקל לחודש ברוטו, ושכר שעתי של לא פחות מ-25 שקל לשעה ברוטו לעובד מעל גיל 18.

בפעימה השנייה שתכנס לתוקפה ביולי 2016 השכר יעלה ל-4,825 שקל, ובפעימה שלישית יועלה השכר בינואר 2017  ל-5,000 שקל. הפעימה הרביעית צפויה  ב-1 בדצמבר 2017 במסגרתה יועלה השכר ל-5,300 שקל, כך שבסוף התהליך השכר יהיה גבוה ב-1,000 שקל לעומת זה שנהוג כיום.

בענפים ספציפיים דוגמת ענף הניקיון, השמירה והבנייה, נקבע שכר מינימום ענפי הגבוה משכר המינימום הקבוע בחוק שכר מינימום, ועובדים בענפים אלו זכאים לתשלום הגבוה מבין השניים.

על פי התיקון לחוק, המעסיקים מחויבים לתלות במקום עבודתם מודעה שמפרטת את עיקרי החוק. מעסיק המעסיק פחות מ- 6 עובדים נדרש לתת את עותק ההודעה לעובד עד למועד תשלום השכר הראשון וכן במועד הראשון שלאחר עדכון שכר המינימום. בנוסף קובע חוק הגנת השכר כי על המעסיק לפרט בתלושי השכר של העובד את שכר המינימום לחודש ושכר המינימום לשעה. 

– גובה שכר מינימום – 4,650 שקל מ-1.4.2015 ועד 31.3.2016

– גובה שכר מינימום – הסכום הגבוה מבין השניים: 47.5% מהשכר הממוצע במשק נכון לתאריך 01.04.2016 או 4,650 שקל; מ-1.4.2016 ועד 30.6.2016

– גובה שכר מינימום – הגבוה מבין השניים: 47.5% מהשכר הממוצע במשק נכון לתאריך 01.04.2016 או 4,825 שקל; מ-1.7.2016 ועד 31.12.2016

– גוב שכר מינימום – 5,000 שקל מה-1 בינואר 2017 

המרכיבים שעושים את ההבדל

השכר שלכם לצורך חישוב שכר המינימום הוא השכר ברוטו לפני ניכויים כמו: מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, חלקו של העובד בביטוח הפנסיוני או בקרן השתלמות וכדומה. אבל יש עוד מרכיבים, חלקם נכללים בשכר המינימום ואחרים לא, ויכול להיות שבגלל המרכיבים האלה לא תראו בפועל עלייה בשכר. זה נשמע קצת מסובך, אבל חשוב לעקוב אחרי הפרטים כדי לא להפסיד כסף בטווח הקצר והארוך.

 שכר הברוטו (לפני ניכויים) כולל: שכר יסוד או משולב, מתוספות יוקר ומתוספת קבועה המשולמת לעובד עקב עבודתו.

השכר בכל מקרה לא יכלול תוספות בחוק שאסור לכלול אותן כמו: תוספת משפחה, תוספת ותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, פרמיה מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית, משכורת 13, מענקים על בסיס שנתי והחזר הוצאות, לרבות החזר הוצאות כלכלה, אש"ל ונסיעות שמשלם המעסיק. התשלום עבור רכיבים אלו ישולם לעובד בנוסף לשכר המינימום שהוא זכאי לו.

אבל שימו לב, לפי ההסכם החדש יש תוספות שבעבר לא נכללו בחישוב שכר המינימום והחל מה- 01.04.2015, הן כן יכללו בחישוב גם אם סוכם אתכם אחרת בחוזה עבודה, בהסכם קיבוצי או בהסדר (קיבוצי או אישי). השינוי הזה יכול ליצור מצב שבפועל לא תראו העלאה בשכר. במקרה כזה, כדאי לברר מול המעסיק אילו תוספות בענף שלכם כן נכללות בחישוב שכר המינימום ואם זו הסיבה שלא קבלתם העלאה למרות העלאת שכר המינימום.

השלמה לשכר מינימום

כדי להבטיח שכל עובד יקבל שכר מינימום לפחות, קבעו בחוק שעל המעסיק לשלם לו תוספת תשלום שתהיה השלמה לסכום שכר המינימום אם יהיה צורך. תוספת התשלום תינתן בכל חודש בו העובד לא הגיע לסכום שכר המינימום.

שכר המינימום הקודם  (עד ל 1.4.15) עמד על 23.30 שקל לשעה או 4,333.43 שקל למשרה מלאה. אם עובד הרוויח פחות מסכום זה, הוא זכאי לתשלום שנקרא "הפרשי הוראת שעה" , כלומר השלמה ל-23.30 שקל לשעה או 4,333.43 שקל.

היום עומד שכר המינימום על  ב-4,650 שקל לפחות למשרה מלאה או 25 שקל לשעה. אם השכר נמוך מסכום זה,  העובד יהיה זכאי לתשלום "השלמה לשכר מינימום".

עובד שזכאי להשלמה לשכר המינימום – דוגמה "

שכרו של עובד נכון למרץ 2015 (לפני העלאת שכר המינימום) מורכב מרכיבי השכר הבאים:

שכר יסוד 3,500 שקל

תוספות קבועות שמובאות בחישוב שכר המינימום – 133.43 שקל

תוספת ותק – 150 שקל

הוצאות נסיעה – 350 שקל

תוספות קבועות שנקבע בהסכם העבודה שלא תובאנה בחישוב שכר המינימום – 200 שקל

לפני אפריל 2015 – למרות ששכרו הכולל של העובד עומד על 4,333.43 שקל, הרי שלצורך חישוב שכר המינימום (לפני אפריל 2015) לא מחשבים את תוספת הוותק והוצאות הנסיעה ולא את התוספות הקבועות האחרות שלגביהן נקבע בהסכם שהן לא תחושבנה.

לכן ייחשב עובד זה כמי שמשתכר רק 3,633.43 שקל, ויהיה זכאי ל"תוספת הוראה השעה" בסך של 700 שקל למשכורת כדי להביא את שכרו לגובה שכר המינימום (4,333.43 שקל).

סה"כ השכר הברוטו של העובד יעמוד על 5,033.43 שקל

החל מאפריל 2015 – כדי לבדוק אם  שכרו של העובד עומד בתנאי חוק שכר המינימום, יש לבחון את מרכיבי השכר והאם הם עדיין נכללים (על פי הסכם השכר) בשכר המינימום. כאמור, במקביל לעלייה בשכר המינימום יש תוספות שכר שבעבר לא נכללו כחלק מהשכר (לצורך בדיקה אם העובד הגיע לשכר המינימום) ומרגע עדכון השכר הם כן חלק מהשכר  – דבר שפוגע בעובדים.

נניח בדוגמה שלנו שהסכום של ה-200 שקל שבעבר לא נחשב כחלק מהשכר לצורך מבחן שכר המינימום, כעת הוא חלק מהשכר. כמו כן, התוספת של ה-700 שקלים (השלמה קודמת לשכר מינימום) היא כמובן חלק מהשכר, ולכן מתקבל שהשכר לצורך מבחן שכר מינימום מסתכם ב-4,533.43 שקל. סכום זה נמוך משכר המינימום (4,650 שקל), ולכן העובד יהיה זכאי להשלמה לשכר המינימום בסך 116.57 שקל.

סה"כ השכר ברוטו של העובד החל מאפריל 2015 יעמוד על 5,150 שקל (4,650 שקל בתוספת וותק ונסיעות בסך של 500 שקל).

מס הכנסה שלילי/ מענק עבודה

כלי נוסף שקבעה המדינה להבטחת הכנסה מינימאלית ולעידוד יציאה לעבודה, הוא מס הכנסה שלילי או מענק עבודה. מס הכנסה שלילי נחשב על ידי מי שתומך בו כרעיון חלופי לקצבאות שאינן מותנות בעבודה.

המענק ניתן באמצעות רשות המסים על פי נתוני שנת המס הקודמת למועד התשלום.

גובה המענק נקבע לפי שכר הברוטו הממוצע שהשתכרו העובדים ומהכנסות נוספות של העובדים או של בני זוגם . עובדת שהיא אם לילד אחד או יותר, ועובד שהוא הורה יחיד, זכאים למענק מוגדל בשיעור של 150%.

למענק זכאים עובדים שכירים ועצמאים, שעומדים בקריטריונים הבאים:

1. הם בני 23 ומעלה ויש להם ילדים, או בני 55 ומעלה גם ללא ילדים. ילד הוא מי שטרם מלאו לו 19 שנים במהלך שנת המס שלגביה מתקבל המענק. (למשל, בבקשה לקבלת מענק המוגשת בשנת 2016 עבור שנת המס 2015 נדרש שעד ליום 31.12.2015 טרם מלאו לילד 19 שנה)
2. בני 23 ומעלה שהם הורים לילד אחד או שניים, או בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, יהיו זכאים למענק אם התוצאה המתקבלת מחלוקת סך כל הכנסותיהם מעבודה או עסק במספר חודשי עבודתם בפועל (אך לא למעלה מ-12 חודשים) גבוהה מ-2,059 שקל ונמוכה מ-6,141 שקל.
3. בני 23 ומעלה שהם הורים ל-3 ילדים או יותר יהיו זכאים למענק אם התוצאה המתקבלת מחלוקת סך כל הכנסותיהם מעבודה או עסק במספר חודשי עבודתם בפועל (אך לא למעלה מ-12 חודשים) גבוהה מ-2,059 שקל ונמוכה מ-6,750 שקל.
4. מלבד דירת מגורים אחת, לא היתה ברשותם או ברשות בני זוגם או ברשות ילדיהם התלויים בהם כלכלית, בעלות על יותר מ-50% מזכות במקרקעין (דירה, מגרש, חנות וכד') במהלך שנת המס שלגביה מתקבל המענק.
5. הגישו את הדו"ח השנתי למס הכנסה במועד (אם הם מחויבים בהגשת דוח שנתי).

הגשת בקשה למענק עבודה/מס הכנסה שלילי היא תהליך פשוט יחסית, ואפשר בהחלט להגיש בקשה עצמאית. כדי לחשב את סכום זכאותכם למענק כדאי להיעזר במחשבון רשות המסים.

שכר מינימום לנוער:

אם שכר המינימום נועד להגן על עובדים מניצול, הרי שבני הנוער שיוצאים לשוק העבודה, זקוקים כנראה יותר מכולם להגנת החוק. בני נוער עובדים בדרך כלל לא מודעים לזכויותיהם וקשה להם יותר להתנגד למעסיקים המבוגרים מהם. מעסיקים רבים מתייחסים לשכר של בני הנוער כדמי כיס או כסף לבזבוזים, אבל במציאות הכלכלית של ישראל בני נוער רבים יוצאים לעבודה כדי לעזור בפרנסת המשפחה, לפעמים גם על חשבון הלימודים.

גם כאן, המעסיק חייב לשלם לעובד לפחות שכר המינימום, גם אם הנער או הנערה מוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר. הסכום לא נתון למשא ומתן.

השכר מחושב לפי שבוע עבודה בן 40 שעות שבועיות, או 173 שעות בחודש. תוספות לשכר, כמו הוצאות נסיעה, שעות נוספות וכדומה לא נכללות בשכר המינימום. במידה שהן משולמות לעובד, יש לשלם אותן בנוסף לשכר המינימום.

שכר מינימום לנוער החל ממשכורת אפריל 2015:

אם יום ההולדת של הנער/ה חל באמצע החודש, ישולם לו שכר יחסי לפי גילו. לדוגמא:

יום ההולדת ה-17 של נער עובד חל בתאריך 11.08.2015.

בחודש יולי 2015 (בו עוד לא מלאו לנער 17 שנים) הוא זכאי לשכר חודשי של 3487.50 שקל.

בחודש אוגוסט 2015 יהיה הנער זכאי לשכר של 3,826 לפי החישוב הבא:

עבור 10 ימים בחודש אוגוסט (עד ליום ההולדת שלו) – 1,125 שקל, לפי חישוב שכר של נער עד גיל 17: 10/31 X‏ 3487.50 שקל

עבור 21 הימים הנותרים בחודש יקבל 2,701.65 שקל, לפי חישוב שכר של נער עד גיל 18 :    21/31 X‏ 3,859.50שקל

בחודש ספטמבר 2015 הוא יהיה זכאי לשכר של 3,859.50 שקל.

בעד ונגד שכר מינימום

בשנת 1972  נחתם בישראל לראשונה הסכם קיבוצי כללי בעניין שכר מינימום, בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, אך במשך השנים שלאחר מכן לא פעלה ההסתדרות בעניין, ושכר המינימום נשחק. באפריל 1987 נחקק "חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987"‏ שהתבסס על עקרונותיו של ההסכם הקיבוצי.

למרות שחוק שכר המינימום קיים בישראל שנים רבות, חילוקי הדעות סביבו מתעוררים בכל פעם שעולה הצורך בהעלאת השכר.  המתנגדים להעלאה טוענים שצריך להעלות את השכר אבל לא דרך העלאה כוללת של שכר המינימום אלא במסגרת משא ומתן ענפי ומפעלי, תוך התאמת הדרישות ליכולת של כל ענף ומפעל. עוד חלופות שמציעים המתנגדים הן מס הכנסה שלילי, צמצום מספר עובדי קבלן (בעיקר במשרדי ממשלה), צמצום מספר העובדים הזרים, אכיפה אפקטיבית יותר של חוק שכר מינימום ועוד.

הטענה העיקרית של מתנגדי ההעלאה הוא שההעלאה תפגע בתעסוקה. משרד האוצר, אחד המתנגדים העיקריים לשכר המינימום, הציג מחקרים שלפיהם העלאת שכר המינימום תביא לפיטורים המוניים, כך שהתוספת לשכר המינימום תקוזז באובדן ההכנסה של המפוטרים. טענה נוספת שמעלים המתנגדים היא ששכר מינימום גבוה פוגע ביכולת של יצואנים להתחרות בזירה הבינלאומית. סחר החוץ בישראל מתקרב בהיקפו ל-90% מהתמ"ג. העלאה משמעותית של עלות העבודה לצד גידול בעלויות אחרות, כמו עלויות ההובלה עלולה להביא לא רק לפגיעה ברווחיות, אלא גם לקריסת מפעלים.

התומכים בהעלאת שכר המינימום טוענים שאת הטענה הזו מפריכה ההיסטוריה, בשנת 2006 עמד שכר המינימום על 3,585 שקל. באותה שנה עמד שיעור האבטלה על 7,7%. מאז, עודכן שכר המינימום לא פחות מ-7 פעמים וטיפס עד היום. למרות זאת, עובדים לא פוטרו והאבטלה לא עלתה, להפך,  אחוז האבטלה ירד ל- 6,4% היום.

הטענה העיקרית של התומכים בהעלאת שכר המינימום היא שזו הדרך הטובה ביותר לחלץ מיידית לפחות 130,000 ישראלים ממעגל העוני.  נתונים מראים כי כ-60% מהעניים הם עובדים שכירים, כך שהבעיה כאן היא המשכורת ולא האבטלה.

המתנגדים והמצדדים מסכימים כי בעקבות ההעלאה תתכן עליית מחירים, אבל התומכים טוענים שההעלאה תשאיר בידי העובדים יותר הכנסה פנויה שתוביל לצמיחה בהכנסות המשק.

לסיכום  5 נקודות חשובות

1. שכר המינימום הוא רצפת השכר שמגיעה לעובד
2. שכר המינימום צפוי לעלות עד ל-5,300 שקל בסוף שנת 2017
3. שכר המינימום לא כולל מרכיבי שכר מסוימים (כמו נסיעות); חשוב להבין את מרכיבי השכר המלאים כי המעסיק יכול לקבוע שמרכיב מסוים הוא חלק מהשכר (בעוד שבעבר הוא לא נחשב כחלק מהשכר לצורך בחינת השלמה לשכר מינימום)
4. מענק עבודה/ מס הכנסה שלילי – מגיע לכם כסף מהמדינה באם השכר שלכם מתחת לרף מסוים. אל תוותרו עליו!
5. נוער עובד – יש לכם זכויות, גם לכם יש שכר מינימום (תלוי בגיל)

מדריכים נוספים בתחום –

ימי חופש – כל מה שצריך לדעת

דמי הבראה – כמה ומתי מקבלים?

ביטוח לאומי – כל החובות והזכויות

מתי מפרישים לחובות מסופקים? מה זו הפרשה כללית? ומה גילתה רשות ניירות ערך בבדיקת סעיף הלקוחות?

עסק הוא לא עסק בלי לקוחות, כדי שתהיה פעילות צריך כמובן שיהיה מה למכור וצריך שיהיה למי למכור. הלקוחות הם משאב הקריטי של החברה ומסתבר שהם גם הסעיף הקריטי בדוחות הכספיים.

סעיף הלקוחות שבמאזן מבטא את המכירות שעדיין לא שולמו – החברה מוכרת ללקוח, והוא הופך לחייב, כאשר הוא משלם וזה לרוב מספר חודשים אחרי העסקה עצמה, החוב שלו נסגר, היתרה שלו מתוך סעיף הלקוחות הכולל, מופחתת. אבל, לא תמיד היא מתאפסת – כשאתם קונים ברשת מזון מוצרים אז החוב שלכם ייסגר תוך ימים, שבועות, ויתאפס לחלוטין. אבל כשעסקים עושים עסקי עם עצמם ולא עם הצרכנים הפרטיים, לרוב מערכת היחסים היא ממושכת מאוד – שספק של רשת מזון מוכר לה, זו לא עסקה חד פעמית, אלא עסקה מתמשכת – הוא כל שבוע מספק לה סחורה, ובהתאמה החוב של הרשת (הלקוח) אליו משתנה מעסקה לעסקה (עולה כאשר יש עסקת מכירה, ויורד כשיש תשלום), אבל הוא לא מתאפס, הוא מתגלגל.

לקוחות מתגלגלים

ובמצב של לקוח מתגלגל, מתחדדת שאלת איכות החוב ויכולת התשלום של הלקוח – האם תשלום החוב הזה בטוח? האם קיים חשש וספק שהחוב לא ישולם? השאלות האלו קיימות לגבי כל לקוח, גם לקוח מזדמן, אבל, הן קריטיות במיוחד מול הלקוחות המתגלגלים שבעסקים רבים (ולא עסקים של מכירה לצרכן הסופי) הם מהווים את הרוב הגדול של המכירות.

ברגע שקיים ספק לגבי החוב של הלקוח צריך לעשות הפרשה בדוחות הכספיים – מפרישים את הסכום שיש לגביו ספק, משמע – מקטינים/ מפחיתים את יתרת הלקוחות, ומדובר כמובן בהפסד – יתרת הלקוחות היא נכס עבור החברה, הפחתתה היא נזק שמתגלגל לדוח רווח והפסד דרך הוצאה שנקראת הפרשה לחובות מסופקים, ובהתאמה הרווח קטן.

הפרשה לחובות מסופקים (הפרשה לחומ"ס)- זו הפרשה ספציפית, ולדוגמה החברה מכרה ללקוח סחורה ב-4 מיליון שקל, הוא שיל 2 מיליון שקל, ומפגר בתשלום של 2 מיליון שקל, החברה פנתה אליו מספר פעמים ועדיין הוא לא שילם, ככל שהפיגור בתשלומים גדול יותר כך הספק עולה, ונניח לצורך הדוגמה שצ'קים של הלקוח חזרו, והתפרסמו כתבות על כוונה של בעלי החברה להיכנס למסלול של הגנה מנושים. במצב כזה ברור לחלוטין שהחברה צריכה לעשות הפרשה לחובות מסופקים, אבל, בפועל יש הרבה מאוד מצבי ביניים – פיגורים בתשלומים הם חלק משגרת החיים של כל עסק, וקשה להחליט אם פיגור מסוים מעיד על חוב מסופק או סתם משיכת תשלום. ובכל זאת – הנהלת החברה אמורה לבדוק בכל רבעון את הלקוחות, להעריך את סיכוי התשלום ובמידת הצורך, לעשות הפרשה לחובות מסופקים. ההפרשה הזו היא ספציפית, ונראה שבמקרים הקיצוניים (שהלקוח במשבר פיננסי ותזרימי) החברות מפרישות. אחרי הכל, אי אפשר להתעלם ממצוקה פיננסית ותזרימית של הלקוחות, אבל ממש לא בטוח שהחברה עולה על כל מקרי הביניים, כשלרוב ברירת המחדל של החברה היא שאם אין נורת אזהרה מהבהבת, אז הכל בסדר – ואין צורך בהפרשות.

ברירת המחדל הזו נוחה מאוד לחברה. היא לא ממש רוצה להפריש – הפרשה זו כאמור הוצאה בדוח רווח והפסד, היא מקטינה את הרווח, והמטרה של החברות הציבוריות היא כמובן להציג רווחים.

אלא שהחשבונאות לא הסתפקה בהפרשה ספציפית בגין לקוחות בעיתיים. החשבונאות דורשת מהחברות לעשות בדיקה כללית, והנה המחשה – נניח שחברה פועלת בענף מסוים שנקלע למשבר, ובכל זאת, על פי הבדיקות שהחברה עשתה אין צורך לעשות הפרשה ספציפית. האם זה ייתכן? האם בענף שנקלע למשבר, זה נכון כלכלית שלא יהיו חובות שלא ישולמו? תיאורטית כן, בפועל ממש לא. וזו הסיבה שיש לעשות בלי קשר להפרשה הספציפית, גם הפרשה כללית. למעשה, הפרשה כללית היא סוג של עובדה – הרי אין מצב כזה שכולם משלמים, תמיד יהיו כאלו שלא, גם בענף חזק.

רשות ניירות ערך בדקה – התוצאות בעייתיות

ומה לדעתכם היקף ההפרשה הכללית? ובכן, רשות ניירות ערך בדקה את העניין, והמסקנה קשה – חברות לא מיישמות את ההפרשה הכללית, אלא רק את ההפרשה הספציפית. כן, הם בעצם מספקים לנו דוחות כספיים בלי הפרשה כללית, ומאוד ייתכן שמעבר לכך שמדובר בטיפול חשבונאי לקוי, רשלני ואולי מגמתי, הדוחות טובים מהמצב האמיתי. הרי, קיומה של הפרשה כללית היה מתבטא בהוצאה, ירידה ברווח וקיטון בהון העצמי.

הבדיקה של  יחידת הביקורת של מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך היתה ביקורת רוחב על אומדן ההפרשה לחובות מסופקים ב-6 חברות בשנים 2012 עד 2014, ואלו הממצאים – "שימוש בשיטה הספציפית בלבד – בכלל חברות המדגם נמצא כי השיטה שבוצעה הינה השיטה הספציפית בלבד. כלומר, ההפרשה לחובות מסופקים נקבעה באופן נפרד בגין חובות שלהערכת הנהלת החברה גבייתם מוטלת בספק. בחינה נוספת קבוצתית לגבי הנכסים שבגינם לא נערכה הפרשה לירידת ערך בנפרד לא בוצעה, וזאת לכאורה בניגוד לאמור בהוראות התקן".

ומה החברות טענו? – "חלק מן החברות טענו כי בהתאם ל-IAS39 (תקן חשבונאות שמטפל בסוגיה) ולפרשנויות מקובלות, חברות עשויות להסיק כי לא נדרשת בחינה קבוצתית לירידת ערך מכיוון שלא זוהתה קבוצת נכסים פיננסיים בעלי מאפיינים דומים או מכיוון שכל הסיכונים האפשריים נלקחו בחשבון בבחינה של הנכסים הפיננסיים בנפרד. הלכה למעשה, החברות טענו כי בחינה גורפת של כלל החובות באופן שוטף וברמה ספציפית מידי תקופה הינה מפורטת ומעמיקה דיה כך שהיא בוחנת את כל הסיכונים הקיימים ומזהה את הרוב המוחלט של ההפסדים שהתהוו וטרם דווח…"

סגל הרשות קיבל את טענת החברות שייתכן שההפרשה לא היתה משתנה, אך הצביע על כך שלא נעשתה בדיקה כללית כמתחייב בתקן. מעבר לכך, כתוצאה מהבדיקה רוב החברות  תיקנו את הדוחות הכספיים (ב-2 חברות תיקונים מהותיים שדרשו הצגה מחדש).

בחברה אחת, יתרת הלקוחות היתה שגויה וכלל סכומים שלא הוכרו כנדרש, וגם יתרת ההפרשה לחובות מסופקים היתה שגויה – ההשפעה היתה בסך של 12% מההון העצמי.  בחברה אחרת, היו טעויות בהפרשות לחובות מסופקים בהיקף משמעותי. בחברות אחרות היו תיקונים (שלא דרשו הצגה מחדש) שנבעו מרישום שגוי של יתרת הלקוחות, טעות במועד ההפרשה, טעות בשיטת החישוב של ההפרשה, אי רישום הפרשה בגלל ביטוח אשראי, והיה מקום אחד – שנעשתה הפרשה ביתר (אם כי לא בסכום מהותי).

אופציות – אתם צריכים להכיר אותן, להבין אותן ורק אז אולי להשקיע בהן

אופציה היא מכשיר פיננסי שערכו נגזר מנכס אחר – נכס הבסיס שאליו "צמוד" המכשיר. האופציות הן חלק מקבוצת הנגזרים הכוללת לצד החוזים העתידיים. הנגזרים האלו משמשים את המשקיעים בשווקים בשני אופנים – הראשון, כהגנה על השקעתם מפני עליות או ירידות במדד מסוים; והשני – כתחליף להשקעה בנכס הבסיס על מדד זה.

האופציה היא למעשה חוזה בין שני צדדים – מוכר האופציה (כותב האופציה) ורוכש האופציה. מול רוכש האופציה תמיד יהיה מוכר אופציה, כלומר מישהו נתן אופציה ומישהו קיבל אופציה. מוכר האופציה מעניק לרוכש האופציה זכות לרכוש את נכס הבסיס תמורת סכום/מחיר קבוע מראש ובמועד קבוע מראש או עד מועד קבוע מראש. במילים פשוטות – האופציה היא מכשיר שמבטא תשלום בהווה של סכום ראשוני (תשלום ראשון), כשניתן בהמשך, בתוך פרק זמן שקבוע מראש, לשלם סכום נוסף (תשלום שני) ולקבל את הנכס.

האופציות מסוכנות יותר מניירות הערך "הקלאסיים" – איגרות חוב ומניות, בעיקר מכיוון שהן בעצם סוג של השקעה ממונפת על נכס הבסיס, ולרוב הן עולות יותר מנכס הבסיס ויורדות יותר מנכס הבסיס.

אופציות הן השקעות מקובלות בשווקים הפיננסיים, אבל הן מכשיר ש"הגיע מהשטח". למשל, כאשר קונים דירה, במקרים רבים חותמים על זיכרון דברים ומשלמים מקדמה כך שאם החוזה לא מתממש, המקדמה נשארת אצל מוכר הדירה. מה זו המקדמה? זו בעצם אופציה שמשאירה אצל הקונה את הזכות לקנות את הדירה אם ישלם את מחירה בהסכם (בניכוי המקדמה).

אופציה על פייסבוק

הנה הדגמה מהשווקים הפיננסיים: נניח שפייסבוק נסחרת במחיר של 210 דולר למניה, ונניח שקיימת אופציה בשוק שתנאיה הם מחיר מימוש של 200 דולר למניה והפקיעה של האופציה היא בעוד שנה. האופציה הזו תיסחר בבורסה במחיר העולה על 10 דולרים – אם היא תיסחר מתחת למחיר הזה יהיו כאלו שירצו לקנות כי אז הם קונים במחיר נמוך מ-10 דולרים, משלמים את מחיר המימוש ובסך הכל קונים את המניה בפחות ממחירה בשוק. זה לא באמת אפשרי, השווקים הפיננסיים סוגרים עיוותים כאלו, ומכאן שהמחיר יהיה לפחות 10 דולרים. בפועל, הוא יהיה יותר (ואפילו משמעותית) מכיוון שיש לאופציה ערך שנובע מתקופת הפקיעה שלה.

נניח שמחיר האופציה יעמוד על 15 דולר. מה הן אפשרויות המשקיע? הוא יכול לקנות את המניה עצמה ב-210 דולר והוא יכול לקנות את האופציה ב-15 דולר. נניח שהמשקיע חושב שמניית פייסבוק תגיע בטווח הזמן של השנה הקרובה ל-300 דולר, כלומר עלייה של 43%. יש לו אפשרות להשקיע במניה ולהרוויח 43%, ויש לו אפשרות להשקיע באופציה ולהרוויח פי כמה – מחיר האופציה יהיה לפחות 100 דולר, שכן הוא אמור להיות שווה לכל הפחות למחיר המניה פחות התשלום (200 דולר פחות 100 דולר), וזו תשואה של 567%. זו המשמעות הפרקטית של אופציה – כשהמניה עולה האופציה עולה יותר, הרבה יותר. חשוב לזכור גם את הצד השני של המטבע: אם המניה יורדת, האופציה יורדת יותר.

ולמה בעצם האופציה לא תיסחר מתחת ל-100 דולר? אם מחיר האופציה יהיה פחות מ-100, יקרה המצב שתיארנו קודם. נדגים – נניח שהאופציה ב-80 דולר. במצב כזה כולם יקנו את האופציה, ישלמו תוספת מימוש של 100 דולר, ובעצם יקנו את המניה בסכום כולל של 180 דולר, בעוד שבשוק המניה נסחרת ב-200 דולר. אלא שכאמור, אין ארוחות חינם – העיוות הזה לא אפשרי.

CALL לעומת PUT

קיימים שני סוגים של אופציות – אופציות רכש (CALL) ואופציות מכר (PUT). אופציות CALL הן אופציות שעולות כאשר מחיר המניה עולה, כפי שתיארנו למעלה. אופציות PUT הן הפוכות. רוכש אופציה כזו סבור שהמניה תרד (או המדד יירד) והוא ירוויח אם המניה תרד. באופציות כאלו רוכש האופציה מקבל זכות למכור את המניה במחיר ידוע מראש ותקופה ידועה מראש.

הנה הדגמה על אופציות PUT של גוגל: נניח שקיימת אופציית PUT על גוגל במחיר מימוש של 800 דולר, כשמחיר המניה הוא 810 דולר והפקיעה של האופציה היא בעוד חצי שנה. האופציה הזו נסחרת ב-20 דולר והמשמעות שלה – המשקיע שילם 20 דולר כדי לקבל את הזכות למכור את המניה ב-800 דולר. נניח שהמניה תרד ל-700 דולר, במצב כזה בעל האופציה מרוויח בסך הכל 80 דולר – פי 4 מההשקעה (השקיע 20 דולר, מכר ב-800 דולר וקנה תיאורטית ב-700 דולר – מחיר השוק). מדובר במנגנון הפוך לאופציה "רגילה", כאשר הרעיון המרכזי שמאחוריה הוא שמרוויחים כשהמניה יורדת.

אופציה לעומת כתב אופציה

האופציות האלו הן מכשירים שהבורסות עצמן – הבורסה בתל אביב, בורסת ניו יורק, בורסת שיקגו ועוד בורסות בעולם – מייצרות ומשיקות, והן יכולות להיות על מניות ועל מדדים. האופציות על מדדי המניות מאוד פופולריות ומהוות חלק גדול מהמסחר השוטף בבורסות. בבורסה בתל אביב קיימות אופציות על מדד המעו"ף – מדד ת"א 35 של החברות הגדולות בבורסה.

האופציות האלו לא משליכות על הונה של החברה, אין כאן מימוש והזרמה של כסף לחברה. כאשר החברה עצמה מנפיקה את האופציות, נייר הערך נקרא כתב אופציה, ואז בעת המימוש זורם לחברה כסף והיא מנפיקה למחזיק האופציה מניות חדשות. כלומר, בעוד שאופציה היא חוזה מול שני גורמים, כתב אופציה הוא בעצם נייר ערך מול החברה עצמה.

כשהחברה מנפיקה את כתב האופציה, אזי לרוב מדובר באופציה שיכולה להתממש על פני כל התקופה כשהסליקה (ההתחשבנות) היא מול המניות החדשות, לא סליקה כספית. מנגד, לרוב באופציות על מדדים ומניות, מדובר בסליקה כספית ובאפשרות לממש את האופציה רק בסוף הדרך, בפקיעה. לאופציות כאלו קוראים אופציות אירופאיות. אופציות שניתן לממשן בתוך התקופה הן אופציות אמריקאיות.

סיכום ביניים – קיימות אופציות שהחברות עצמן מנפיקות ואז מימושן (התשלום השני) יהיה הזרמה כספית לחברה תמורת מניות חדשות; יש אופציות של הבורסה שמנפיקה באופן שוטף מכשירים חדשים ואופציות על מניות נוספות כדי להרחיב ולגוון את המסחר. וישנן אופציות המעו"ף שהן למעשה אופציות על מדד המניות המרכזי של הבורסה. מעבר לכך, השוק השתכלל בשנים האחרונות ונוספו מכשירים מתקדמים יותר ומסוכנים יותר כמו חוזה הפרשים (CFD – Contracts for Difference), אופציות על פורקס (מסחר בפורקס) ואופציות בינאריות.

אופציות מעו"ף

המסחר בשוק הנגזרים הוא הפעיל ביותר בהשוואה למסחר במניות ובאג"ח. בבורסה בתל אביב נסחרים אופציות וחוזים עתידיים על מדד ת"א-35. נגזרים אלה מקנים לציבור המשקיעים הגנה מפני תנודות במדד ת"א-35, וגם יכולת להיחשף למדד הבורסה, אם כי החשיפה הזו עלולה להיות מסוכנת.

הנה הדגמה – נניח שמדד ת"א 35 נסחר ב-1,600 נקודות, ונניח שיש אופציה במחיר מימוש של 1,550 נקודות למשך חודש. האופציה נסחרת ב-150 שקל, והמשמעות היא שכאשר אתם קונים אופציה אתם משלמים 100 שקל. אם מדד ת"א 35 יעלה בתאריך הפקיעה של האופציות ל-1,800 נקודות, אזי האופציה תהיה שווה 250 שקל (מדד של 1,800 נקודות פחות מחיר מימוש של 1,550 נקודות). אם מנגד, המדד יירד ל-1,500 נקודות, אז האופציה פוקעת באפס.

לצד האופציות על מדד ת"א 35 והאופציות על מניות (הרחבה כאן), נסחרים בבורסה אופציות על מדד ת"א-בנקים, נגזרים על המט"ח, ואופציות על אג"ח ממשלתיות שקליות. הנגזרים על המט"ח משמשים לגידור של שער הדולר – דרך האופציות אפשר לקבע את התמורה בדולרים (מתאים ליבואנים שעל ידי אופציות מקבעים את מחיר המכירה שלהם בשקלים). במקביל, יש לא מעט שחקנים שמתמחים במט"ח ובאופציות על מט"ח. בבורסה נסחרות אופציות על שער הדולר וכן אופציות על האירו.

תחום האופציות על אג"ח ממשלתיות שקליות שהושק ב-2011 מהווה בעצם כלי חשוב לגידורים על איגרות החוב, שהמשמעות היא בעצם גידור על הריבית, וכן זה עשוי לשמש כחשיפות על איגרות חוב (הן כהימור לעלייה והן לירידה), וגם כאן המשמעות היא חשיפה והימור על הריבית.

קיימים קריטריונים להשקת אופציות על אג"ח. לא לכל אג"ח יש אופציות. כדי שאג"ח תהיה נכס בסיס ויונפקו עליה אופציות התנאים הם שמדובר באיגרות חוב ממשלתיות שקליות בריבית קבועה, בעלות טווח לפדיון מעל ארבע שנים, אשר שווי השוק שלהן גבוה מ-7 מיליארד שקל. אבל, תקופת האג"ח מתקצרת, ומה קורה אז? ובכן, כאשר התקופה שנותרה לפדיון יורדת לשלוש שנים, לא יושקו עליה סדרות חדשות של אופציות ובמקביל יושקו אופציות על סדרת איגרות חוב חדשה.

השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)

ככה תנהלו את הכסף שלכם…לבד

השקעה באג"ח – כל מה שרציתם לדעת! והאם יש בועה בשוק האג"ח?

השקעה במניות – כל מה שצריך לדעת

השקעה באג"ח כל מה שצריך לדעת

הבורסה נערכת לרפורמה במדדים – שינוי משמעותי במדדי המניות המובילים, ולכך תהיה השלכה גדולה על תעודות הסל.  לקראת סוף שנת 2016 צפויה הבורסה להרחיב את המניות שייכנסו למדדים. הבורסה תוסיף שלושה מדדים חדשים, העיקרי שבהם –  מדד בלו-צ'יפ ישראלי. כמו כן, יהפכו מדד ת"א 25 למדד ת"א 35, מדד ת"א 75 לת"א 90, ומדד ת"א 100 הפוך למדד ת"א 125.

הבורסה ציינה שבקריטריונים להכללה במדד תינתן חשיבות גדולה  לזיקה לישראל , ובמדד החדש –  הבלו-צ'יפ 15, יהיה מדובר בחברות ישראליות בלבד (חברות שהתאגדו בישראל, ולא רק עם זיקה לישראל).

למדריך תעודות הסל

המהפכה הזו צפויה להיות בעלת השפעה גדולה על המניות הנסחרות בבורסה, על הסחירות במניות, על שיטת המעקב אחרי המדדים, ועל המכשירים עוקבי המדדים – תעודות הסל והקרנות המחקות.

תעודות הסל ייצטרכו להתאים את עצמם להרכבים החדשים של המדד והמשמעות היא ביקושים והיצעים גדולים מאוד למניות בבורסה במקביל להשקת המדדים החדשים. כחלק משינוי שיטת המדדים, החליטו בבורסה על הקמת מאגרי מניות – מאגר רימון ומאגר תמר, מאגרי מניות אלו  יחליפו את מאגר המניות הקיים.

מאגר רימון יהיה בסיס המניות למדדים המובילים בבורסה, ומאגר תמר יהיה הבסיס למדדים ענפיים ומדד ת"א צמיחה. בעדכון הראשון של המדדים החדשים, שיעור אחזקות הציבור המינימלי שיידרש כדי שמניה תיכנס למאגר רימון יהיה 25% , ואילו בעדכון שיהיה לאחר חצי שנה, שיעור אחזקות הציבור הנדרש יהיה לפחות 30%; ולאחר שנה שיעור האחזקות המינימלי יהיה  כדי להיכנס למאגר יהיה 35% (30% כדי להישאר).  מעבר לכך, כדי להיות חלק מהמדד, יש לעמוד בקריטריונים נוספים –  שווי אחזקות ציבור של לפחות 100 מיליון שקל לכניסה למאגר, שווי של 50 מיליון שקל למניעת יציאה ממנו, ודרישה לממוצע סחירות של 50 אלף שקל ביום או חציון סחירות של 10 אלף שקל ביום.

התנאים בתמר פחות קשים – אין דרישת סחירות; שיעור אחזקות הציבור יהיה לפחות 15% לצורך כניסה (ו-10% כדי להישאר וכדי היכלל בעדכון הראשון). שווי אחזקות ציבור במאגר תמר יהיה לפחות  40 מיליון שקל, וכדי להמשיך יידרש שווי של 20 מיליון שקל.

מדד ת"א 35

מדד ת"א 25, ייעלם עם הרפורמה, ויוחלף במדד ת"א־35 שיהיה מדד הדגל של הבורסה. עם העדכון הראשון לא יהיה שינוי במשקולת המקסימלית של כל מניה במדד, אך בהמשך – בכל חודש, המשקולת המקסימלית של כל מניה במדד ת"א 35 תקטן בהדרגה עד שתגיע ל-7%.

מדד ת"א 90 החדש שיחליף את ת"א 75 יורכב ממניות מאגר רימון אשר לא נכללות במדד ת"א 35. המשקל המקסימלי למניה במדד ת"א־90 יהיה עד 2%  ומיד עם העדכון הראשון.

מדד ת"א 125 יכיל את המניות בשני המדדים – ת"א 35 ות"א 90 כאשר עם יישום הרפורמה המשקולת המקסימלית במדד תהיה 10% ותרד בהדרגה ל-4%.

לאורך כל הדרך, מהעדכון העיקרי (יישום הרפורמה) ועד להתאמת שיעור המניות במדדים, תעודות הסל יצטרכו לערוך התאמות משמעותיות באחזקות שלהן. פעם בחודש יעשה עדכון של הפרמטרים שלפיהם נקבע משקל המניה במדד – כמות המניות הרשומה, אחזקות הציבור, והתאמת פקטור משקל מקסימלי. ומכאן, שתעודות הסל כל חודש יצטרכו לערוך התאמות משמעותיות בנכסים שלהם.

איך צריכים להיערך המחזיקים בתעודות הזל?

האם יש משמעות למהלך הרפורמה במדדים על מחזיקי תעודות הסל, הם הרי מחזיקים בתעודות על מדדים שלא יהיו קיימים. ובכן, בהנחה שאתם רוצים עדיין להחזיק בתעודה על מדד המניות המסוים, הרי שעקרונית זה המכשיר המתאים לכם, כלומר – אם אתם מחזיקים בתעודה על מדד ת"א 25, הרי שהיא פשוט תוחלף לתעודה על מדד ת"א 35, עדיין אתם מחזיקים בתעודה על המדד המוביל בבורסה; אם אתם מחזיקים בתעודה על מדד על מניות ת"א 75, אז הוא יוחלף למדד ת"א 90, ואתם עדיין מחזיקים בתעודה על מדד מוביל (אבל לא המובילות ביותר – ה-35)

בהנחה שאתם עדיין מעוניינים להחזיק במדדים כאלו, אין לכם צורך לעשות שינויים, מי שיעשה את השינויים הוא מנהל תעודת הסל שכאמור ירחיב את מס' המניות שהוא מנהל במסגרת הנכסים וישנה את שיעורי האחזקה של כל הניירות.

שר האוצר משה כחלון, שר הבינוי והשיכון יואב גלנט ושר הקליטה זאב אלקין החליטו להגדיל את הסיוע בשכר הדירה, לזכאי דיור שממתינים לדירה,  באופן מיידי. ההחלטה מגיעה לאחר שהכנסת אישרה את העלאת תקרת ההנחה לרכישת דירות הדיור הציבורי לזכאים.

ההחלטה מתוקצבת בכ-47 מיליון שקל בשנה, והמשמעות שלה בשטח היא ברורה – כל זכאי הדיור הציבורי הממתינים לדירה, יקבלו תוספת של בין 600 שקל לחודש ל-900 שקל לחודש בדמי הסיוע לשכר דירה. הסיוע הזה יהיה עד לקבלת דירה.

כמות הממתינים לדיור ציבורי מוערכת ב-4,500 משפחות, והן אלו שצפויות לקבל הגדלת סיוע בשכר הדירה. הזכאים לדיור קיבלו זכאותם ממשרד הדיור וכן משרד הקליטה

נכון להיום, קבוצת ממתיני הדיור הציבורי שוכרת דירות בשוק החופשי והמדינה מסייעת להם בתשלומי שכר הדירה. סכום הסיוע לא השתנה מספר שנים, והתוספת הנוכחית אמורה להתאים או לסגור את הפער בין התשלומים בפועל לשכר דירה לבין התקבולים מהמדינה.

"הדיור הציבורי והטיפול באוכלוסיות החלשות סבלו מהזנחה רבת שנים, ואנשים שאין להם יכולת כלכלית לא נראו ולא נשמעו", אמר היום שר השיכון והבינוי יואב גלנט, "הבשורה שאנחנו מביאים בהחלטה להעלות את הסיוע בשכר הדירה לא נובעת מתוספת התקציב, אלא משינוי התפיסה החברתית שהיתה נהוגה כאן במשך זמן רב מדי. הציבור הפקיד בידינו את האחריות לטפל בקורת גג עבור כל מי שזקוק לה, ואנחנו מחויבים למשימה החשובה הזו, שצריכה לעמוד במרכז המאמצים שלנו כמדינה".

"מיום כינון הממשלה שמנו לנו למטרה את הטיפול בעוני, צמצום הפערים החברתיים בישראל והחזרת הכבוד למוסד החשוב הזה שנקרא הדיור הציבורי", אמר  שר האוצר משה כחלון, "התוספת הזאת תקל משמעותית על זכאי הדיור ציבורי ופשוט תעזור להם לגמור את החודש. זהו צעד נוסף ליצירת שוויון הזדמנויות וצדק חברתי בחברה הישראלית. משרד האוצר ימשיך להשקיע בדיור הציבורי משאבים ככל שיידרשו עד שנסיים את תור הזכאים שממתינים לדירה".

שר העלייה והקליטה, זאב אלקין התייחס גם הוא להחלטה ואמר: "בעיית המחסור בדיור הציבורי לעולים הזכאים לו היא אחת מהאתגרים הגדולים בתחום הקליטה. לצערנו יש תור ארוך של כ-27 אלף משפחות בתור למשרד הקליטה הזכאיות לדיור הציבורי. אנחנו פועלים במספר דרכים להרחבת מלאי הדיור הציבורי לעולים כדי לצמצם את התור, אבל כל עוד שהתור הזה קיים, חובתנו לסייע בשכר הדירה למשפחות הזכאיות כמה שיותר. אני שמח שהצלחנו באופן תקדימי לשכנע את משרד האוצר לתת תוספת תקציב ניכרת החל מהשנה הקרובה כדי לקרב את הסיוע בשכר דירה שאנחנו נותנים לעלויות הריאליות של שכר דירה שכידוע גדלו בשנים האחרונות"

קרן הנאמנות מגדל יתר (מספר קרן: 5126487) מקבלת מתנה. חברת ניהול הקרנות של מגדל הודיעה כי מנהל קרן מגדל יתר החליט להעלות את שוויה של מניית חפציבה גלובל (מס' בורסה: 1085489) ("המניה") ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות דיווח של מפרק קבוצת חפציבה.

המחיר שנקבע למניה: 285 אג'.

המחיר האחרון שנקבע למניה על ידי מנהל הקרן: 223 אג'.

שיעור השינוי בשווי המניה: כ-27.8%.

שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי הנוכחי בשוויה של המניה: כ-0.43%, וזה משמעותי גם בקרן מנייתית  זאת ועוד – שיעור ההשפעה המצרפית של כל השינויים בשווי המניה (כולל השינוי הנוכחי), שחלו מאז הדוח האחרון שהגיש מנהל הקרן (ביום 17.02.15), על השווי הנקי של נכסי הקרן הינו כ-0.55%.

שיעור ההשפעה המצרפית של כל השינויים בשווי המניה (כולל השינוי הנוכחי), שחלו מהיום בו היא שוערכה לראשונה על ידי מנהל הקרן, על השווי הנקי של נכסי הקרן הינו כ-1.62%.

במגדל מבהירים כי דוח זה אינו כולל התייחסות לקרנות אחרות המנוהלות על ידי מנהל הקרן בהן ההשפעה של השינוי האמור על השווי הנקי של נכסי הקרנות לא עלתה על 0.2%.

מגדל קרנות נאמנות מנהלת כ-27 מיליארד שקל (בולטת במיוחד בקרנות המחקות שלאחרונה הועלו בהן דמי הניהול – הנה כתבה) . על כל פנים, דמי הניהול הממוצעים במגדל מסתכמים בכ-125-130 מיליון שקל בשנה (קצב שנתי), ואחרי עמלת הפצה מדובר על סדר גודל של 35-45 מיליון שקל.

מעודכן ל-09/2023

מי זכאי לתשלום "דמי הבראה"' מתי הם משולמים וכמה מקבלים במגזר הפרטי והציבורי?

דמי הבראה הם תשלום שעל כל מעסיק במשק לשלם לעובדים. לכאורה מדובר בתשלום שמיועד לצורך חופשה ונופש, זכר לבתי ההבראה שהיו קיימים בארץ במאה הקודמת, אבל בפועל כל עובד רשאי לעשות בכסף כרצונו. מדובר בתשלום על פי חוק.

דמי ההבראה משולמים רק לעובדים שמועסקים במקום עבודה במשך שנה ומעלה. עובד בשנה הראשונה (שעדיין לא השלים שנה מלאה) לא זכאי לדמי הבראה. התשלום נקרא "דמי הבראה" כיוון שבמקור התשלום נועד למימון נופש של העובדים באחד מבתי ההבראה בארץ. באותה תקופה, ששייכת למאה הקודמת, היה מדובר במלונות עם "שיק הסתדרותי" שעם השנים הוחלפו בצימרים עם ג'קוזי. באותה תקופה העובדים היו  מציגים אישור לכך שבילו בבית הבראה, והמעסיק היה משלם עבור השהייה שלהם במקום. מאז כאמור השיטה השתנתה. חופשות ההבראה נעלמו, אבל תשלום דמי ההבראה דווקא שרד, ואילו ההחלטה מה לעשות בכסף נשארה כאמור בידי העובד. (מחשבון דמי הבראה)

דמי ההבראה מוגדרים כחלק משכר העובד (הכנסת עבודה), ולכן משלמים עליהם את כל המסים החלים על הכנסות עבודה – מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. עם זאת, דמי ההבראה אינם נחשבים לרכיב פנסיוני, כך שהם לא חלק מהבסיס להפרשות הפנסיוניות לטוב ולרע (לטוב כי לא מנוכה מהתשלום הפרשה לקרן הפנסיה, ולרע כי לא מקבלים פיצויים וקצבה בפנסיה על מרכיב ההבראה).

  מחשבון דמי הבראה

מחשבון ימי חופשה – כמה ימי חופשה מגיעים לכם?

למי מגיעים דמי הבראה ומתי?

תשלום דמי ההבראה אמור להיות משולם בין יוני לספטמבר בכל שנה, ורוב המעסיקים בוחרים לשלם ביולי, אך זו אינה חובה. מעסיקים יכולים לבחור לשלם את דמי ההבראה בכל חודש אחר בשנה. מסתבר שיש גופים רבים שמחלקים את דמי ההבראה על פני כל השנה. כלומר העובדים מקבלים חלק יחסי בכל חודש וחודש.

עם זאת, לרוב התשלום מועבר בתשלום אחד. אגב, כדי לפרוס את תשלום דמי ההבראה לתשלומים, המעסיק זקוק קודם כל להסכמת העובד, והסיכום ביניהם צריך להיות מפורט בחוזה ההעסקה בסעיף מיוחד. במקרה כזה, צריך להופיע בתלוש המשכורת סעיף המיוחד לתשלום עבור דמי הבראה, והוא צריך להוות רכיב נפרד לגמרי מהשכר השוטף.

ללא התנאים שפורטו לעיל, אין המעסיק יכול לטעון שחילק את דמי ההבראה במשך כל השנה והכניס את התשלום לתוך השכר של העובד. במקרים כאלה המעסיק עלול לשלם כפל דמי הבראה אם לא יצליח להוכיח את טענתו בבית המשפט.

הזכאות לקבל דמי הבראה עומדת לכל עובד במשק שעבד במשך שנה מלאה, בכל היקף משרה ובכל תחום. גם אם במקרה לא עבדתם בדיוק בחודש בו התקבל התשלום, למשל עובדת הנמצאת בחופשת לידה באותה תקופה, אתם עדיין זכאים לתשלום מלא כל עוד מתקיימים יחסי עובד מעביד.

איך מחשבים דמי הבראה?

הסכום לתשלום מבוסס על הנוסחה הבאה:

הסכום בשקלים ליום הבראה אחד (סכום ספציפי קבוע בהתאם למגזר/לענף) כפול מספר הימים המגיעים לאותו עובד באותה שנה (מספר הימים קבוע בהסכם הקיבוצי החל על העובד). מספר הימים עולה ככל שהוותק של העובד במקום העבודה עולה.

גם עובדים במשרה חלקית זכאים לדמי הבראה על פי הוותק שלהם, בתעריף נמוך יותר ליום. כדי לחשב את סכום דמי ההבראה לעובד במשרה חלקית יש להכפיל את סכום דמי ההבראה עבור משרה מלאה באחוז המשרה של העובד.

ורגע לפני שנעבור לדוגמאות, כמה בכלל מקבלים עבור כל שנה, ולכמה ימים אנחנו זכאים?

הסכום המגיע ליום הבראה

הסכום שמגיע לעובד עבור כל יום הבראה שונה בין המגזר הפרטי לציבורי ובין התחומים השונים.

עובדים במגזר הציבורי מקבלים 471 שקל ליום. עובדים במגזר הפרטי מקבלים החל בספטמבר 2023 סכום של 418 שקל ליום. זאת לאחר שב-2022 חתמו ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי על הסכם שלפיו יעלו דמי ההבראה לעובדים במגזר הפרטי מ-378 שקל ליום ל-400 שקל. על מנת שייכנס לתוקף נדרשה אז חתימתה של שרת הכלכלה על צו הרחבה במשק, והיא לא חתמה עליו. באמצע יולי 2023 פורסם כי שר העבודה יואב בן צור מתכוון לחתום על צו הרחבה שלפיו יועלה תעריף דמי ההבראה לעובדים במגזר הפרטי ל-418 שקל ליום, ובספטמבר כאמור נחתם ההסכם בפועל.

מספר הימים והסכום עבור כל יום נקבע בהסכם קיבוצי, ולא ניתן לשלם פחות ממה שנקבע בהסכם, אבל אפשר בהחלט לשלם יותר. אפשר וכדאי לנהל משא ומתן עם המעסיק גם בנושא דמי ההבראה.

מספר הימים המגיע לעובד

גם כאן הנתונים מתחלקים בין המגזר הפרטי לציבורי. במגזר הפרטי זכאי עובד במשרה מלאה למספר ימים כדלקמן:

א. עבור שנת העבודה הראשונה – 5 ימי הבראה

ב. עבור שנת העבודה השנייה והשלישית – 6 ימי הבראה

ג. עבור שנת העבודה הרביעית עד העשירית – 7 ימי הבראה

ד. עבור שנת העבודה ה-11 עד ה-15 – 8 ימי הבראה

ה. עבור שנת העבודה ה-16 עד ה-19 – 9 ימי הבראה

ו. עבור שנת העבודה ה-20 ואילך – 10 ימי הבראה

במגזר הציבורי, לעומת זאת, מכסת הימים מופיעה בהסכמים הקיבוציים השונים. כך למשל עובדי הוראה בשנתם הרביעית זכאים לתשעה ימי הבראה ולא שבעה כמו במגזר הפרטי.

בשנה הראשונה עובדים זכאים לחמישה ימי הבראה, אך רק אם השלימו שנת עבודה מלאה במועד תשלום דמי ההבראה. למשל אם התחלתם לעבוד בספטמבר 2022, לא תהיו זכאים לדמי הבראה ביולי 2023. במקרה כזה, אם תמשיכו לעבוד אצל אותו מעסיק דמי ההבראה ייצברו לכם וביולי 2024 תקבלו דמי הבראה עבור כל תקופת העבודה.

חישוב דמי הבראה – דוגמאות

עובד שהחל לעבוד במקום עבודה חדש ועבד שנה וחצי בחצי משרה –

• עבור השנה הראשונה הוא יקבל דמי הבראה עבור יומיים וחצי (5 ימים X‏ 50% משרה).
• עבור מחצית השנה השנייה הוא יקבל דמי הבראה עבור יום וחצי (6 ימים X‏ 50% משרה X‏ 1/2 שנה).

 מימון נופש במקום דמי הבראה

יש מקרים (נדירים למדי) שבהם המעסיק מעדיף לשמר את השימוש המקורי בדמי הבראה, ולממן לעובדיו נופש לפי בחירתם במקום תשלום דמי הבראה. במקרים כאלה המעסיק צריך להודיע לעובדים מראש כי היציאה לנופש היא על חשבון דמי ההבראה שלו (ולא לצורך מטרה אחרת כמו גיבוש חברתי), ולקבל את הסכמת העובד. אם ערך הנופש נמוך מגובה דמי ההבראה המגיעים לעובד, המעסיק צריך לשלם לעובד את ההפרש. מימון הנופש נחשב כהטבה לצורכי מס, כלומר, העובדים יידרשו לשלם מס הכנסה על הנופש והמס ינוכה מתוך השכר.

עובד שפוטר או התפטר – זכאי לדמי הבראה?

האם עובד שפוטר או שהתפטר, זכאי לדמי הבראה? כן. עובד  שפוטר או התפטר והועסק מעל שנה  אחת, זכאי לתשלום דמי הבראה. אגב, הוא זכאי לכך גם כאשר ההודעה המוקדמת לפיטורים או להתפטרות נמסרה לפני שהשלים שנת עבודה מלאה, אך תקופת ההודעה המוקדמת האריכה את תקופת העבודה לשנה ומעלה. עם זאת, אם המעסיק פיטר את העובד והוא סיים את העסקתו של העובד מיידית, עם מסירת ההודעה על הפיטורים (ובמקום הודעה מוקדמת שילם לעובד שכר עבור תקופת ההודעה – פדיון הודעה מוקדמת), אזי העסקת העובד מסתיימת באותו היום, ותקופת ההודעה המוקדמת אינה נכללת בחישוב ימי ההבראה. כלומר, אם במועד מסירת ההודעה על הפיטורים וההתפטרות, העובד הועסק פחות משנה, הוא לא זכאי לדמי הבראה.

חישוב דמי הבראה לעובדים שעתיים

• כאשר מדובר בעובד שעתי (ששכרו משולם על בסיס מספר השעות שעבד בפועל), שעובד מספר שעות שבועיות קבוע, יחושב היקף המשרה באמצעות חלוקת מספר שעות העבודה השבועיות שהעובד עובד, לרבות שעות היעדרות בתשלום (ראו הרחבה בנושא בהמשך), ב-42.
  • החל מחודש אפריל 2018 שבוע העבודה מלא עומד על 42 שעות שבועיות למשרה מלאה.

דמי הבראה בתקופת היעדרות מהעבודה (חופשה, מחלה , מילואים)

צו ההרחבה בנושא מפרש כי היעדרות בתשלום מזכה בדמי הבראה והיעדרות שאינה בתשלום אינה מזכה בדמי הבראה. פרשנות זו נתמכת בפסיקת בית הדין לעבודה לפיה בקביעת היקף המשרה של העובד, יש לקחת בחשבון היעדרויות בתשלום.

בהתאם לכך עולה כי תקופות ההיעדרות הבאות צוברות ותק להבראה:

היעדרות בגין חופשה בתשלום – תקופת היעדרות בשל חופשה צוברת ותק להבראה, כל עוד החופשה היא בתשלום והעובד זכאי לתשלום דמי חופשה עבור היעדרות זו.

היעדרות בגין מחלה בתשלום– תקופת היעדרות בשל מחלה צוברת ותק להבראה, כל עוד ההיעדרות היא בתשלום והעובד זכאי לתשלום דמי מחלה עבור היעדרות זו.

היעדרות בגין מילואים – על פי חוק הביטוח הלאומי דין תגמול המילואים כדין שכר עבודה. בהתאם לכך, עובד הנמצא במילואים זכאי לדמי הבראה עבור תקופה זו.

חופשת לידה (תקופת לידה והורות)

על-פי סעיף 6 לצו ההרחבה התקופה של חופשת לידה תובא בחשבון בקביעת תקופת הזכאות לדמי הבראה והעובדת זכאית לדמי הבראה במהלך חופשת לידה על פי הדין.

שמירת הריון

סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים קובע כי היעדרות בגין שמירת הריון לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת.

ישנם פסקי דין של בית הדין האזורי לעבודה שנקבע בהם כי תקופת ההיעדרות בשל שמירת הריון צוברת ותק להבראה (ראו דמ (ב"ש) 2816/04, וכן דמ 2397/03 באתר נבו).

מאידך, ישנה פסיקה שנקבע בה ההיפך (ראו סעש (נצ') 25234-07-12‏).

בפסק הדין האזורי סע (חי') 13238-06-11 נקבע כי תקופת שמירת הריון תבוא בחשבון בבדיקה אם עברה שנה אחת של ותק לצורך זכאות עקרונית לדמי הבראה, אך לא תבוא בחשבון לצורך קביעת שווי הזכאות להבראה.

פסקי הדין של בית הדין האזורי לעבודה הם פסקי דין מנחים בלבד, ונכון לפברואר 2019 טרם התקבל פסק דין מחייב של בית הדין הארצי בסוגיה זו.

תאונת עבודה

היעדרות בשל תאונת עבודה אינה מזכה בשכר מטעם המעסיק, אך מזכה בדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.

בפסק הדין סע"ש (ת"א) 38646-01-13 פסקה 60-62, קבע בית הדין האזורי לעבודה כי היות שבתקופה של תאונת עבודה העובד אינו זכאי לשכר מהמעסיק, הרי שיש לראות תקופה זו כחופשה ללא תשלום, שאינה צוברת זכויות. לפיכך פסק בית הדין שתקופת ההיעדרות מחמת תאונת עבודה אינה צוברת ותק להבראה.

תביעת דמי הבראה

אם לא שילמו לכם דמי הבראה, או ששילמו לכם דמי הבראה חלקיים, אתם יכולים לתבוע את המעסיק בבית הדין האזורי לעבודה, אבל חשוב לקחת בחשבון שקיימת תקופת התיישנות על התביעה.

עד לאחרונה, אם הגשתם תביעה לדמי הבראה אחרי שנותקו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, כלומר אחרי יום ההעסקה האחרון, אפשר היה לתבוע דמי הבראה רק עבוד השנתיים האחרונות, בתעריף המתאים לשנתיים אלו. לאחרונה תוקן הסעיף בחוק, ותקופת ההתיישנות עודכנה לשבע שנים.

אם מגישים את התביעה טרם נותקו יחסי עובד-מעביד, למשל בתקופת ההודעה המוקדמת, ניתן לתבוע הבראה עד 7 שנים אחורה.

 מחשבון דמי הבראה

 מחשבון ימי חופשה

מדריכים נוספים –

ימי חופש – כל מה שצריך לדעת

מחשבון ימי חופשה – כמה ימי חופשה מגיעים לכם?

ימי מחלה – כמה מגיע? האם אפשר לפדות? 

ביטוח לאומי – כל החובות והזכויות

הראל קרנות נאמנות מעלה דמי ניהול בשלוש קרנות נאמנות מעורבות – בקרן: הראל 30/70 פלוס (מספר קרן: 5115555) דמי הניהול היו 0.4% והם יעלו ל-0.59%. העלאה זהה בדמי הניהול תהיה גם בקרן הראל 20/80 פלוס (מספר קרן: 5102884), ובקרן – הראל  10/90 פלוס (מספר קרן: 5115548).

הקרנות האלו מנהלות מעל 200 מיליון שקל (ביחד), כספים שמשוקעים בעיקר באגרות חוב ונכסים סולידיים לצד שיעור מסויים (10%, 20%, 30% ) באפיק המנייתי. הקרנות המעורבות הפכו ללהיט ענק בשנים האחרונות כשלילין לפידות ולאלטשולר שחם יש "קרנות גורילות" שמנהלות מעל 3 מיליארד שקל. דמי הניהול בקרנות הגורילה גבוהים – עד 1%, משמעותית מעל דמי הניהול בהראל, ועדיין גם דמי הניהול בהראל לא מוצדקים על רקע הקושי בהשגת תשואה בשנה הקרובה – בפועל, ייתכן מצב שדמי הניהול "יאכלו" את כל התשואה או את רוב התשואה של המחזיקים.

הראל מאבדת גובה

הראל מנהלת סדר גודל של 23.5 מיליארד שקל, אחרי שבסוף 2014 ניהלה כ-24.7 מיליארד שקל, ובסוף 2014 מעל 33 מיליארד שקל. הראל איבדה כספים בגלל המשבר בתעשיית קרנות הנאמנות הכספיות, והחוסר אטרקטיביות בהן.  נתח השוק של הראל בתעשיית הקרנות הוא כ-10.5%, והיא ממוקמת במקום הרביעי בענף.

בחודש ינואר המשיכו הפדיונות בענף הקרנות על רקע התשואות השליליות בשווקים.  היקף הפדיונות הסתכם ב-6 מיליארד שקל, והנכסים המנוהלי בקרנות מסתכמים ב-221 מיליארד שקלים.

עיקר הפדיונות בינואר נרשמו  בקרנות אג"ח כללי (פדיונות של 2.5 מיליארד שקל), כאשר  הקרנות המסורתיות בכלל איבדו  4.7 מיליארד שקל .

הקרנות המחקות סבלו מפדיונות של 760 מיליון שקל, והקרנות הכספיות המשיכו לאבד גובה – פדיונות של 650 מיליון שקל. מנגד, קרנות אג"ח שקליות גייסו 200 מיליון שקל – מהלך שממחיש את המצוקה של המשקיעים – בתקופה של ריבית אפסית אין במה להשקיע, וכך מתנפחות בועות, אנשים משקיעים במוצרים שלא מייצרים תשואה, רוכשים עוד ועוד, ומנחים מוצרים שגם כך הם מנופחים – עד לנפילה.

רכב צמוד מהעבודה – האם כדאי?

מציעים לכם לקחת רכב בליסינג האם זה כדאי? מסתבר שרק אם העלות הכוללת על הרכב בחודש היא פחות מ-3.3 אלף שקל, כלומר רק אם ההשפעה על הברוטו שלכם היא בסכום של עד 3.3 אלף שקל – כך עולה מנתוני חברת חשב כפי שמתפרסמים  באתר  דה-מרקר.

מחשבון אחזקת רכב

במקרים רבים עדיף לרכוש רכב ולא לקבל בליסינג דרך העבודה. בחברת חשב התייחסו לרכב שכיח –  חכירת מכונית משפחתית ממוצעת המצוידת במנוע בנפח 1.6 ליטר, במחיר של כ-128 אלף שקל.  "הבדיקה של חשב בוצעה לפי מפתח של עובד הנוסע כ­17 אלף ק"מ בשנה,  ומשלם מס כולל של 43% מהברוטו. ההוצאה הגדולה ביותר על מכונית חדשה בבעלות פרטית היא ירידת הערך של המכונית בשקלול היוון לתקופה של חמש שנות בעלות. הוצאה זו מסתכמת ב-18,118 שקל לשנתיים בממוצע, לפי נתוני חשב, קצת יותר משקל אחד לק"מ נסיעה. ירידת מחירי הדלק מובילה להערכה של 9,256 שקל לשנתיים לתדלוק הרכב. בתוספת ביטוח חובה (1,634 שקל בשנה), ביטוח מקיף (4,160 שקל), תיקונים וחלפים (4,506שקל), רישוי שנתי (1,719 שקל) ושונות (844 שקל) ­ מתקבלת הוצאה על אחזקה שנתית בסך 40,238 למכונית משפחתית סטנדרטית. בחלוקה לחודשים, תשלמו על המכונית 3,353 שקל; ובחישוב לק"מ ­ 2.36 שקלים.

"ערך שירות הליסינג – הוצאהד בסך 1,878 שקל משכר חודשי נטו במדרגת מס שולי (כולל דמי ביטוח לאומי) של 43%, עוד 110 שקל על ויתור חלק המעביד לפנסיה ופיצויים (בהנחה כי ב-25% מהמקרים חל ויתור); ולבסוף, 1,365 שקל בעבור מס על שווי השימוש הקבוע בחוק. בשורה התחתונה, ועל בסיס פרופיל נהג ליסינג ממוצע, נקבע כי אם סכום הוויתור החודשי משכר הברוטו גבוה מ­3,295 שקל, מוטב לנהג הממוצע שלנו להחזיר את המכונית למקום העבודה".

לכתבה המלאה בדה-מרקר

למדריכים קשורים:

האם כדאי לקנות רכב אפס קילומטר מליסינג?

איך קונים רכב משומש מחברת ליסינג

אחזקת רכב – כל ההוצאו וכמה זה עולה? 

רכב אמריקאי או יפני? 

פוליסת חובה או ביטוח צד ג'?

קרנות הנאמנות המחקות הפכו בשנים האחרונות למכשיר פופולארי במיוחד גם בזכות דמי הניהול האפסיים, אבל שימו לב – כנראה שזה עומד להשתנות.

הקרנות המחקות הן הפתרון של תעשיית קרנות הנאמנות למעבר הכספים לתעשיית תעודות הסל עוקבות המדדים. הקרנות האלו הוקמו כדי להשאיר את הכסף "בבית", וכנראה שזה הצליח –  30 מיליארד שקל נשארו בבית, אם כי תעשיית תעודות הסל מנהלת מעל 100  מיליארד שקל.

למדריך קרנות מחקות

הקרנות המחקות להבדיל מתעשיית הקרנות המסורתית, עוקבות אחרי מדדים והן בהן שום פעילות של ניהול השקעות. בכך הן דומות מאוד לתעודות הסל. הרציונל בהשקעה במכשירים עוקבי מדדים (שנקראים גם מכשירים פסיביים, ללא ניהול אקטיבי), נובע מסיבה פשוטה – קשה מאוד לאורך זמן לספק תשואה העולה מהמדד, ואם כך, אז מה הטעם לנסות ולנהל השקעות בצורה אקטיבית (לבדוק , לנתח, למכור ולקנות באופן שוטף), צריך פשוט להיצמד למדד.

הקרנות המחקות הושקו בדמי ניהול של אפס כדי להגדיל את האטרקטיביות שלהם מול תעודות הסל, כשלאט לאט הועלו דמי הניהול, אך עדיין נותרו ברוב המקרים, נמוכים.

במגדל שמובילה את תחום קרנות הנאמנות עם היקף כספים מנוהל  של כ-13 מיליארד שקל, החליטו שעד כאן, והחברה דיווחה ה על העלאה קרובה בשורה של קרנות מחקות מאפס ל-0.15% עד 0.25%, בין היתר בקרנות הבולטות האלו – בקרן  s&p 500 MTF  יועלו דמי הניהול מאפס ל-0.25%; בקרנות MTF תל בונד 20,MTF  תל בונד צמודות, MTF צמודות יתר ו-MTF  תל בונד 60, יועלו דמי הניהול מאפס ל-0.2%; ובקרן MTF   אג"ח ממשלתיות יועלו דמי הניהול ל-0.15%.

העלאת דמי הניהול שווה למגדל תוספת הכנסה המוערכת בכ-8.5 מיליון שקל, בהינתן שלא יהיו פדיונות בעקבות המהלך. כאשר רוב התוספת בדמי הניהול מיוחסת לקרנות הגדולות – קרן  s&p 500, ו-קרן MTF   אג"ח ממשלתיות, שמנהלות באזור המיליארד שקלים.

שחקנים נוספים בתעשיית הקרנות המחקות עשויים להעלות גם כן את דמי הניהול, ואחת השאלות החשובות היא האם אקסלנס שהקפיד לשמור על דמי ניהול אפס בקרנות המחקות, יישאר באסטרטגיה הזו או שיחליט על העלאת דמי ניהול. אקסלנס הכריזה כבר ב-2014 /לא תעלה דמי ניהול עד סוף שנת 2015, ומעניין יהיה לראות את תגובתה למהלך.

למדריכים נוספים:

קרנות מחקות – האם כדאי?

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת?

מדריך קרנות נאמנות

קרנות סמארט בטא – לא כאלה חכמות