אנחנו רגילים לשמוע על חסימות בפייסבוק, אבל גם אצל החברה הבת וואטסאפ יש חסימות. אומנם בתדירות נמוכה יותר אבל קיימות. כך קרה לאחרונה למישהי שצורפה ללא ידיעתה  לקבוצה חשודה. החסימה כמו בפייסבוק  היא ללא התראה וללא אזהרה.

הנוסח שקיבלה והנוסח שמקבלים נחסמים אחרים זהה:  ״מספר הטלפון שלך מושעה/ית משימוש ב-WhatsApp. צור/י קשר עם התמיכה לעזרה״.

מאותו רגע לא יכלה להשתמש באפליקציה, כלומר לתקשר עם העולם בדרך שכל כך הרבה ישראלים עושים. גם כמה אמריקאים נחסמו השנה בעקבות שם בעייתי, למשל חבר ששינה את שם הקבוצה ל"פורנוגרפיית ילדים " כבדיחה.

בוואטסאפ, נזכיר, יש אפשרות לצרף אותך לקבוצה גם ללא הסכמתך אלא אם הגדרת אחרת. כך שאתה לא חייב להיות יזם הקבוצה, משנה השם או אפילו פעיל בה כדי להיחסם.

במקרים המדוברים השליחה לצוות הטכני של וואטסאפ נענתה רק במענה אוטומטי והחסימה לא הוסרה מיד אלא רק לאחר חמישה ימים. בעוד אצל חלנו וואטסאפ  משמשת רק לשיחות עם חברים או משפחה, אצל חלק זו הפעילות העסקית העיקרית שלהם.

מה אפשר לעשות? קודם כול כדי לשחרר את החסימה דווחו לוואטסאפ בפרטי הקשר ששלחו אליכם והסבירו את הבעיה. בימי החסימה הסבירו לחברים, למשפחה, למורים, לגננות וללקוחות את הבעיה. כמו כן דווחו בכלי התקשורת האחרים העיקריים שלכם על המצב, למשל הודעה בפייסבוק, במיילינג ליסט, באתר העסקי וכמובן הודעה פרטית במסרון רגיל או בשיחה בעל פה עם כל מי שאתם חפצים לשמור על קשר איתו. אפשר גם לעבור לאפליקציות אחרות כמו טלגרם, אלא שאלו פעילות פחות ובהן פחות אנשי קשר שלכן נמצאים.

לאחרונה בוואטסאפ הוסיפו מנגנון אוטומטי אשר מנטר שמות של קבוצות וחוסם אותן לפי הגדרות שוואטסאפ קבעה, או על ידי דיווח של משתמשים אחרים. אלא שגם משתמשים חפים מפשע סובלים.

אלא שלא מזמן ווואטסאפ החליטה לאפשר למשתמשים לא להוסיף אתכם לקבוצה ללא הסכמתכם. כדי לשנות את הגדרות הפרטיות שלכם בכל הנוגע לקבוצות, היכנסו להגדרות בוואטסאפ, עברו ל-Account->Privacy ולאחר מכן לאפשרות Groups. שם תוכלו לבחור בין 3 אפשרויות שונות: Everyone, כלומר כולם יכולים להוסיף אתכם לקבוצות; My Contacts, כך שרק אנשי קשר יוכלו להוסיף אתכם לקבוצות; ו-My Contacts Except, לחסימת חברים ספציפיים מהזמנה לקבוצות טיפשיות.

בינתיים אפשר לחסום רק זרים או חברים ספציפיים, אבלכדי לחסום הזמנה לקבוצות כלל תצטרכו לחסום את כל אנשי הקשר מאופציה זו. גם לא ברור מה הפתרון במקרה שחבר משנה את שם הקבוצה לשם בעייתי בלי ששמתם לב או בלי ידיעתכם.

עובדי מדינה שמפרסמים הודעות גזעניות בוואטסאפ צפויים לדין משמעת

איך להימנע מהזמנות לא רצויות בוואטסאפ ולא לקבל התראות מקבוצות מושתקות

קיצור דרך ליבואנים: יוכלו לפנות למכון התקנים בוואטסאפ

זאת לעומת שיעור של 3.5% באוקטובר; במספר המועסקים נרשמה עלייה של 0.9% בנובמבר – שהושפעה בעיקר מעלייה במספר המועסקים במשרות חלקיות

שיעור האבטלה עלה ל-3.9% מכוח העבודה בחודש נובמבר. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כמו כן, מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה הגיע בחודש זה ל-4.166 מיליון נפש. מהם 4.004 מיליון מועסקים וכ-162 אלף בלתי מועסקים. בתוך כך, תוקן נתון האבטלה של חודש אוקטובר שקדם לו – משיעור של 3.4% ל-3.5%, שהיה נמוך בשל השפעת החגים.

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עלה ל-63.7% (62.9% בחודש הקודם). אחוז זה בקרב הגברים עלה ל-67.4% (66.7% בחודש הקודם), ובקרב הנשים אחוז זה עלה ל-60.1% (59.3% בחודש הקודם).

שיעור התעסוקה, המחושב כאחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה, בקרב בני 15 ומעלה עלה ל-61.2% בנובמבר 2019 (60.7% בחודש הקודם). שיעור התעסוקה בקרב הגברים עלה ל-64.8% לעומת 64.6% בחודש הקודם, ושיעור התעסוקה בקרב הנשים עלה ל-57.7% לעומת 57.0% בחודש הקודם.

מספר המועסקים הגיע בנובמבר 2019 ל-4.004 מיליון נפש, עלייה של 0.9% לעומת החודש הקודם. מספרם של המועסקים שעובדים בהיקף מלא, כלומר 35 שעות ויותר בשבוע, עלה ב-0.4% לעומת החודש הקודם (תוספת של כ-14 אלף מועסקים), ומספרם של המועסקים שעובדים בהיקף חלקי עלה ב-2.6% לעומת החודש הקודם (תוספת של כ-22 אלף מועסקים).

שיעור המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל מבין כלל המועסקים ירד ל-78.1% (78.4% בחודש הקודם). בקרב הגברים חלה עלייה ל-87.0% (לעומת 86.9%  בחודש הקודם) ואילו בקרב הנשים חלה ירידה: 68.5% לעומת 69.3% בחודש אוקטובר.

נזכיר כי שיעור האבטלה שמדווח על ידי הלמ"ס, כולל רק את מי שנחשבים למשתתפים בשוק העבודה. כלומר, מועסקים שהם אנשים שדיווחו בסקר כוח אדם כי לא עבדו כלל בשבוע שעבר אבל חיפשו עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות האחרונים והיו זמינים לעבוד לו הוצעה להם עבודה מתאימה.

היות שכך, הוא אינו משקף את שיעור הבלתי מועסקים האמיתי בישראל, שחדלו מחיפוש אקטיבי של עבודה, בהם קבוצות בעלות שיעורי תעסוקה נמוכים כדוגמת האוכלוסייה החרדית, או מבוגרים שמפוטרים ממקום עבודתם ויוצאים ממעגל העבודה עוד קודם לגיל הפרישה.

מספרם של המועסקים שעבדו בהיקף מלא בשבוע הקובע עלה ב-9.0% לעומת החודש הקודם (תוספת של כ-213 אלף מועסקים), ואילו מספרם של המועסקים שעבדו בהיקף חלקי בשבוע הקובע ירד ב-2.4% לעומת החודש הקודם (ירידה של כ-27 אלף מועסקים). מספרם של המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם בשבוע הקובע ירד ב-21.6% לעומת החודש הקודם (ירידה של 82 אלף מועסקים).

בקרב בני 64-25 עלה אחוז המשתתפים בכוח העבודה ל-80.9% בנובמבר 2019 לעומת 80.3% בחודש הקודם. אחוז זה בקרב הגברים עלה ל-84.6% לעומת 83.8% בחודש הקודם, ובקרב הנשים אחוז זה עלה ל-77.4% לעומת 76.9% בחודש הקודם.

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 64-25 עלה בחודש זה ל-3.2% (3.0% בחודש הקודם). אחוז הגברים הבלתי מועסקים עלה ל-3.3% (2.7% בחודש הקודם), ואילו אחוז הנשים הבלתי מועסקות ירד ל-3.1% (3.2% בחודש הקודם).

בפילוח קבוצת הגילאים העיקרית בכוח העבודה, בני 25 עד 64, נמצאה עליה קטנה יותר בשיעור האבטלה מ-3% ל-3.2% מכוח העבודה. בתוך כך, אחוז הגברים הבלתי מועסקים עלה מ-2.7% ל-3.3 ואחוז הנשים הבלתי מועסקות ירד קלות, מ-3.2% ל-3.1%.

שפל היסטורי בשיעור האבטלה: עמד על 3.4% באוקטובר

בשלוש השנים האחרונות חלה  עלייה בשיעור התעסוקה של נשים חרדיות, אלא שבקרב  גברים חרדיים נעצרה העלייה. כך לפי נתוני השנתון החרדי שמפרסם היום המכון הישראלי לדמוקרטיה. נתוני השנתון מבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרדי הממשלה והמוסד לביטוח לאומי.

בשנת  2018 לבדה חלה ירידה קלה בשיעור הגברים החרדים העובדים, לאחר 3 שנים שבהן לא חל שינוי, ושיעורם עמד על 51%, בהשוואה ל־87% מועסקים בקרב גברים יהודים לא חרדים;  אבל אם יעבדו יראו ברכה בשכרם, שכר הגברים החרדים העובדים עלה בשנים 2017-2014 ב־11% לעומת עלייה של 8% בקרב גברים יהודים לא חרדים.

החוקרים מסבירים זאת בכך שהממשלה עצרה את התמריצים שלהם לצאת לעבודה והכפילה את מלגות הכולל לאברכי הישיבות. כך למשל בוטלה הנחה למעונות יום המותנית בעבודה של הגבר.

מספר תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים החרדים – כולל תלמידי חו”ל, עמד בשנת 2018 על 133,933. אם בשנים 1999-2012 גדל בהתמדה מספרם של בני הישיבות והאברכים הישראלים, בקצב של 4% לשנה – בדומה לקצב הגידול של החברה החרדית באוכלוסיית המדינה, הרי שבארבע השנים האחרונות 2015-2018, קפץ מספר האברכים ב-30% – מ-66,000 ב-2014, ל-86,000 ב-2018. גם מספר בחורי הישיבות גדל באותן השנים ב-21% – מ-30,000 ל-37,000.

רק ב-2018 לבדה  עמדה הקפיצה במספר האברכים על 6% – גבוה מקצב הגידול של האוכלוסייה החרדית, שעומד על 4%. גם זאת ניתן לייחס  לשינויים בתמריצים ללומדי התורה והחזרת הקצבאות לתלמידי הישיבות והאברכים.

נשים חרדיות עובדות יותר

אצל נשים המצב הפוך, המערכת החרדית מוכוונת תעסוקה. ויש עלייה במספר הנערות החרדיות שנבחנות בבחינות בגרות ופונות להשכלה גבוהה, והמטרה היא שהנשים יפרנסו את הגברים כדי שאלו יוכלו ללמוד. כמו כן בשנים האחרונות שכרן השעתי השתווה לזה של החילוניות, אף שבנטו הסכום נמוך יותר בשל מספר שעות נמוך יותר של שעות עבודה. עוד מציינים החוקרים שאם בעבר עיקר העבודה הייתה בחינוך, היום יש יותר גיוון ודומה לפיזור העבודה אצל נשים בכל המשק.

מבחינת שכר ההכנסה הממוצעת החודשית של גברים חרדים בשנת 2017 עמדה על 8,467 שקל, שהם 62% מההכנסה הממוצעת החודשית בקרב כלל הגברים השכירים במשק, שהיא 13,669 שקל. לעומתם, ב־2017 נשים חרדיות השתכרו 7,527 שקל בחודש בממוצע – 82% מההכנסה הממוצעת החודשית בקרב כלל הנשים, שעומדת על 9,232 שקל. כך בשנים 2015־2017, עלה שכרם של הגברים החרדים ב־5% בלבד, לעומת קפיצה של 30% בשכרן של הנשים החרדיות.

עלייה חדה נרשמה גם במספר הלומדות במוסדות להשכלה גבוהה: 70% מהסטודנטים החרדים שלמדו במוסדות אקדמיים בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19) הם למעשה סטודנטיות. כך, בעוד בקרב הגברים החרדים הרוכשים השכלה גבוהה חלה עלייה של 9% בין השנים 2017־2019, הרי שבקרב הנשים החרדיות הצמיחה היתה מהירה יותר ועמדה על 12%.

מתכנתות מרוויחות 75% מגברים, אתיופיות וערביות מרוויחת פחות 50% מהשכר הממוצע

המדריך לחרדי – השכלה; עבודה; צבא ושירות לאומי

תיקון חקיקתי של רשות שוק ההון חוסך מההורים התעסקות בירוקרטית: הילד השני יצורף אוטומטית למסלול שנבחר לאח או האחות הבכורים – ולא למסלול ברירת המחדל כפי שהיה עד כה

רשות שוק ההון מקלה על הורים בבחירת מסלול החיסכון בתוכנית חיסכון לכל ילד. עד כה, ההורה היה צריך לבחור מסלול חיסכון עבור כל ילד שנולד, ואם לא בחר אקטיבית בקופת גמל או בחיסכון בבנק ובאיזה מסלול, היה הילד מצורף למסלול ברירת המחדל לפי גילו (ילדים צעירים לקופת גמל במסלול רגיל וילדים בוגרים לחיסכון בבנק).

כעת כדי להקל על הנטל הבירוקרטי בוצע שינוי חקיקה, לפיו מסלול ברירת המחדל עבור ילד שני יהיה המסלול שבו בחר ההורה עבור הילד הקודם, באופן זה ההורים יוכלו לבצע את תהליך הבחינה והבחירה פעם אחת בלבד ולקבל החלטה שתחול על כל ילדיהם. באופן זה מסלול ההשקעה שבו ינוהלו כספי הילד ישקף בצורה הטובה ביותר את העדפת ההורים.

עוד נקבע במסגרת התיקון, כי הורה למספר ילדים יוכל לעדכן פרטים עבור כל הילדים בטופס אחד, וזאת בשונה מהמצב הקודם שבו ההורה נדרש למלא טופס נפרד עבור כל אחד מילדיו.

במסגרת תוכנית חיסכון לכל ילד מועבר חלק מקצבת הילדים (50 שקל, או 100 שקל אם ההורים בחרו להגדיל את הסכום) לחיסכון שניתן יהיה לפתוח בגיל 18. החיסכון יתנהל בקופת גמל בבית השקעות או בתוכנית חיסכון בבנק. דמי הניהול של הקופה משולמים על ידי המדינה (מדובר בעלויות נמוכות מאוד, שכן במכרז התוכנית הקרנות הסכימו לדמי ניהול אפסיים), והילדים מקבלים נקודת פתיחה משופרת לחיים הבוגרים.

מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, עו"ד נמרוד ספיר, הצהיר כי מדובר במהלך מבורך של רשות שוק ההון והוסיף: "אנו רואים במהלך זה צעד חשוב לייעול ופישוט התהליכים בעניין התוכנית לחיסכון לכל ילד ולהקלה על ההורים החוסכים. כפי שהוכיח מחקר הביטוח הלאומי שפורסם באחרונה, חשוב לשנות את ברירת המחדל בתוכנית לברירת מחדל אשר תניב את התשואה הגבוהה ביותר לילדים.

"כפי שנטען במחקר, קיימת חשיבות רבה למסלול החיסכון שבוחרים ההורים עבור ילדיהם, ולכן חשוב שככל שההורה אינו בוחר את מסלול החיסכון – יופקד הכסף כברירת מחדל במסלול אשר יניב לילד את סכום החיסכון הגבוה ביותר. הדבר חשוב שבעתיים על רקע הריבית הנמוכה הקיימת כיום בשוק".

ההורים מעורבים פחות בחיסכון לכל ילד – מה האלטרנטיבות

מחשבים מסלול מחדש: איך עוברים תוכנית ב"חיסכון לכל ילד"?

התגובה של רכבת ישראל לעומסים בחג: בחנוכה תתוגבר תנועת הרכבות בכל רחבי הארץ וכן יתוגברו תחנות רבות, ובהן תחנת ת"א האוניברסיטה הסמוכה למרכז הירידים;  לאור אירועי החג הרבים צפויים עומסים גדולים בכלל הרכבות בדגש על תחנות ת"א האוניברסיטה ות"א השלום; "לציבור הנוסעים מומלץ לפרוס את שעות הנסיעה גם אל שעות הצהריים ולהקדים את זמן ההגעה לתחנות", אומרים ברכבת ישראל.

 כדי לענות על הביקושים הצפויים מתגברת רכבת ישראל את תנועת הרכבות, מאריכה את מסלולן של רכבות רבות מתל אביב לבאר שבע, חיפה ונהריה, ואף הקימה בשיתוף המשטרה מערך לטיפול בעומסים והכוונתם לאירועי החג,  לצורך שירות מיטבי לנוסעים ושמירה על בטיחותם.

כחלק מההיערכות יתוגברו תחנות רבות ברחבי הארץ, ובהן כל תחנות תל אביב, בצוותי מנהלים, דיילים ומאבטחים. בתחנת ת"א האוניברסיטה אף הקימה רכבת ישראל אוהל בידוק ענק, אשר יסייע לזרימת הנוסעים הרבים אל אירועי החג במרכז הירידים.

בימים שלישי עד חמישי (24-26.12.19) וכן בימים ראשון עד שני (29-30.12.19) תתוגבר תנועת הרכבות ברחבי הארץ, בדגש על תחנת ת"א האוניברסיטה, ואל הרכבות הסדירות יתווספו 13 רכבות תגבור נוספות, אשר מסלולן יוארך גם אל תחנות נוספות.

ברכבת מדגישים כי ביום ראשון ה-29.12.19 צפויים עומסים כבדים ברכבות הבוקר אל תחנת ת"א האונ', בשל ריבוי מופעים המתקיימים בשעות השיא בוקר, וממליצים לנוסעים לשקול נסיעה באמצעי תחבורה ציבורית נוספים, או שילוב של רכבת ואוטובוס. עוד מציינים ברכבת ישראל כי בימי החג לא יופעל שירות מקומות שמורים.

רכבת ישראל – כדאי להשתמש? מהן התחנות? כמה זה עולה?

34 דקות מתל אביב לירושלים: קו הרכבת הישיר צפוי לצאת בשבוע הבא

תעריף  החשמל לצרכן הביתי יירד בממוצע ב-4.13%. כך פרסמה רשות החשמל היום  (ג') את החלטתה להפחתת תעריף החשמל. בעקבות העדכון השנתי גם התעריף המשקי יופחת בממוצע ב-5.3%. הירידה בעלויות מסתכמת בכ- 1.3 מיליארד שקל.

התעריף המעודכן ייכנס לתוקף בינואר 2020. התעריף הסופי משקף הפחתה נוספת ביחס לשימוע קודם  בעקבות אישור פשרת הגז המצרי וקבלת התשלום הראשון בפועל, וכן בשל עדכון תחשיבי מודל ההפעלה של מתקן האגירה השאובה הצפוי להתחיל לפעול במהלך שנת 2020.

הגורמים המרכזיים להוזלת התעריף, ואחוזי השפעתם על העלות המוכרת:

1. ירידה במחירי הפחם – הפחתה של כ-4.1% מסך העלויות בשנת 2019.
2. מכירת תחנת הכוח אלון תבור ברפורמה בחברת החשמל – הפחתה של כ- 9%.
3. כניסה עתידית של מאגר לוויתן במחירי גז נמוכים משמעותית מחוזה תמר – הפחתה של כ- 3.3%.
4. פשרת הגז המצרי – פיצוי צרכני החשמל בגין אי אספקת גז טבעי ממצרים – הפחתה של כ- 1.4%.

גורמים שקיזזו חלקית את הוזלת התעריף:

1. גידול מסיבי בכניסת אנרגיות מתחדשות ותוספת מתקנים המחליפים ייצור מזהם – תוספת של כ-3%.
2. החזרי עלויות משנים קודמות  – תוספת של כ-1.3%.
3. קיזוז הפחתת מס הבלו על הפחם מאשתקד – תוספת של כ-3.1%.

יצוין כי גם בהמשך לעדכון זה, יוסיף תעריף החשמל בישראל לעמוד ברף התחתון של עלויות תעריפי החשמל ביחס למדינות ה-OECD. ב-2019 העלות הממוצעת לצרכן הביתי עלתה ב-2.9%. עלייה זו כללה את שקלול התשלום עבור האנרגיה הנצרכת מהרשת (קוט"ש), התשלום בגין קיבולת לפי גודל החיבור של הצרכן לרשת וכן את עלות שירותי הצרכנות (תשלום קבוע).

צפויה ירידה בתעריף החשמל ב-2020?

תעריף החשמל יופחת ב-2.3%

מה שייך לנתיבות ומה לשדות נגב?  מתברר שזה סכסוך מתמשך בין שתי המועצות ועכשיו המלצה חדשה: ועדת הגבולות במשרד הפנים המליצה להעביר כ־1,000 דונם לתעסוקה ומגורים מתחומי המועצה האזורית שדות נגב לנתיבות. המלצה זו נבעה מביטול התוכנית של נתיבות להקים שכונה חרדית בת 1,728 דירות בקרקע שבחלקה שייכת לשדות נגב, אף שאושרה בוותמ"ל. כך החליט בית המשפט לעניינים מנהליים באר שבע בעקבות עתירת שדות נגב ומושב תקומה.

השופטת גאולה לוין קיבלה את העתירות, וקבעה כי לא ניתן היה לאשר את התוכנית בשל פגמים מהותיים המצדיקים את ביטולה. לוין קיבלה את הטענה כי התוכנית סוטה מתמ"א 35 וכי על פי חוק הותמ"ל רשות מקומית אינה רשאית להגיש תוכנית החורגת מתחומה, ומתחה ביקורת על הותמ"ל: "המחוקק יצר באופן זמני כלי תכנוני רב עוצמה שנועד למסלול תכנון מזורז לתת מענה למצוקת דיור", כתבה לוין בפסק הדין. "הכלי התכנוני מעניק כוח רב בידי הגורמים הציבוריים שרשאים להכין ולהגיש תוכניות ותמ"ל ובידי הותמ"ל עצמה. המגבלות בחוק אינן רבות. העיקרית בהן והנוגעת לעניינינו היא האיסור לסטות מתמ"א 35. לא ראיתי מנוס מלבטל את אישור התוכנית משום זהות הגורם שהכין והגיש אותה ומארח שהיא סוטה מתמ"א 35".

מנגד, שדות נגב ערערה על הצפי של נתיבות. לטענתה, נתיבות תגיע בתוך עשור ל־66 אלף תושבים, ואין לה צורך בשטחים מניבים נוספים מאחר שיש לה 3 מיליון מ"ר פנויים. כמו כן טענה נגד נתיבות הן מהיבטים משפטיים והן תכנוניים. תגובת הוועדה הייתה לחלק את השטחים המבוקשים לשבעה מתחמים, והמליצה להעביר לנתיבות את רוב השטחים: את השטח לשכונה החרדית רמות מאיר, שמתפרסת על 553 דונם, שמהם כ־138 דונם שייכים לשדות נגב; וכן את מרבית אזורי התעשייה.

כך כתבה הוועדה על השכונה החרדית: "השטחים הנמצאים במבואות העיר מהווים כניסה ראשית לעיר, מן הראוי שיהיו מתוכננים על ידי העירייה עצמה, מנקודת מבט של תכנון ועיצוב המרחב העירוני האינטנסיבי, ולא על ידי המועצה האזורית".

בנוגע לאזורי התעשייה ציינה הוועדה כי אם יאושרו תוכניות אלה של המועצה ואזור התעשייה יחדיו "ימומשו רק 70% מפוטנציאל ההרחבה של השטח לפיתוח עירוני בנתיבות, ויותיר את עתודת ההתרחבות על כ־800 דונם בלבד. הדבר מחזק את עמדת הוועדה כי מתחמים אלה מתאימים לשיוך לתחומי נתיבות. עמדה זו נתמכה גם על ידי מתכנן המחוז האדריכל תומר גוטהלף, שטען שהתכנון צמוד דופן לנתיבות צריך שיהיה בעל אופי אינטנסיבי ולהיעשות על ידי עיריית נתיבות, תוך חלוקת הכנסות עם המועצה האזורית שדות נגב… בהיעדר מנדט מורשה הוועדה לא יכולה לדון באחוזי החלוקה בין הרשויות… אך המלצתה היא למהלך כזה, ובעתיד הקרוב יהיה צורך להכריע פרטנית באחוזי החלוקה באמצעות כתב מנדט חדש".

עוד הוסיפה: "נתיבות במצב כלכלי נחות מזה של יתר העיריות בישראל. נתיבות באשכול כלכלי 3, ושדות נגב מצויה באשכול 5. המשמעות היא הכנסות נמוכות יותר פר תושב עקב הנחות ארנונה והוצאות מוגדלות עקב צורכי רווחה. הוועדה גם לוקחת בחשבון שלשדות נגב הוצאות מוגדלות עקב מיקומה בקו העימות עוטף עזה".

על רקע קיומה של ממשלת מעבר, המלצות הוועדה לא יעברו בקרוב לאישור שר הפנים, אך במשרד הפנים ציינו כי "יתקיים דיון במשרד המשפטים לגבי ההנחיות באשר לחתימת שר על המלצות המובאות בפניו".

משדות נגב נמסר בתגובה: "בית המשפט פסל את תוכנית הוותמ"ל שקידמה נתיבות בשטח שדות נגב. המלצות הוועדה הגאוגרפית סותרות את החלטת בית המשפט, ומתעלמות מפסק דין תקדימי שאמור היה להשפיע על שיקוליה והמלצותיה של הוועדה. לאורך כל דיוני הוועדה הנציגים המקצועיים של הוועדה המחוזית ומשרד השיכון הביעו את דעתם בצורה מפורשת כי אין כל הצדקה לבקשתה של נתיבות לקחת שטחים משדות נגב. הוועדה התעלמה ביודעין מהמלצות מקצועיות אלה, דבר שמחזק את טענת המועצה לשיקולים זרים בעבודת הוועדה. גם כאן נעתור לביהמ"ש".

הקבלנים על החשדות נגד יו";ר מקרקעי ישראל: ";לפרק את הגוף המיותר, המשחית והמזיק";

תוכנית הענק לבניית 1,700 יח"ד בנתיבות מבוטלת

מתחילת השנה הכי הרבה כספים מהמתחרות עברו לאלטשולר שחם

מכל קרנות הפנסיה הכי הרבה כספים עברו אל אלשטולר שחם, המובילה גם בתשואות,  מתחילת השנה ועד חודש נובמבר. מדובר בסכום של  1.89 מיליארד שקל שעבר ממתחרים. התשואות של אלטשולר שחם מובילות בשוק הפנסיה בשנה האחרונה, בשלוש ובחמש השנים האחרונות. כמו כן היא אחת מקרנות ברירות המחדל של האוצר, המבטיחות דמי ניהול נמוכים.

מדובר רק בכסף צבור שחסך לקוח בקרן פנסיה אחת אך הוא מעביר אותו לקרן אחרת. להבדיל מהפקדות שוטפות של לקוחות. במקום השני בפער גדול הפניקס, החמישית בגודלה בענף, עם העברות חיוביות ממתחרים של 849 מיליון שקל (3% בלבד מהיקף נכסיה). אחריה קרן הפנסיה של הלמן־אלדובי עם העברות חיוביות של 586 מיליון שקל, המהוות 24% מהיקף נכסיה. קרן הפנסיה הגדולה בישראל, מבטחים של מנורה, רשמה העברות חיוביות של כסף ממתחרים בהיקף של פחות מ־200 מיליון שקל. בקרן של מיטב־דש – הראשונה לצד הלמן אלדובי  לזכות במכרז פנסיית ברירת המחדל – נרשמו העברות חיוביות של 61 מיליון שקל בלבד מתחילת השנה.

הקרן השנייה בגודלה, מקפת של מגדל, איבדה 1.8 מיליארד שקל  וקרן הפנסיה הרביעית בגודלה, של כלל, הפסידה 852 מיליון שקל למתחרים. קרן הפנסיה של הראל, שעקפה את כלל בהיקף הנכסים ומתברגת במקום השלישי, רשמה העברות שליליות של 860 מיליון שקל.

עדיין מדובר בהשפעה לא משמעותית עבור קרנות הפנסיה הגדולות, ששולטות בשוק, גם משום שבהפקדות השוטפות  עדיין עוקפות את אלטשולר וכן בזכות הלקוחות הוותיקים. עם זאת, זו מגמה שהקרנות הוותיקות יצטרכו להיות ערות לה. אחת הסיבות למעבר היא גם העברה אוטומטית של עובד שלא בחר קרן פנסיה לאחת מקרנות ברירת המחדל.

בחמש חברות הביטוח הגדולות, מבטחים מובילה את הצבירה מתחילת השנה (הפקדות פלוס העברות פחות משיכות והעברות למתחרים) עם צבירה נטו של כמעט 9 מיליארד שקל. אחריה  הראל עם צבירה נטו של 6.4 מיליארד שקל, ועוקפת את קרן הפנסיה השנייה בגודלה, של מקפת, עם צבירה נטו של 4.3 מיליארד שקל מתחילת השנה. הפער בהיקף הנכסים בין שתי הקרנות — 74.8 מיליארד שקל במקפת של מגדל ו־71.8 מיליארד שקל בהראל, הולך ומצטמצם.

אלטשולר קנתה את חלקה של מנורה בחברת הקרנות ותקבל שליטה מלאה

לא יקוצצו קרנות הפנסיה הוותיקות – במקום יועלה גיל הפרישה לנשים

אבי גבאי על הקרקעות: יש בעיות מימון? קרנות הפנסיה יממנו את זה

לאחר חגי הקניות מגיעים חגי הקניות המסורתיים כמו חג המולד. הרבה מוצאים את מבוקשם באמזון. באמזון מוצרים רבים הנושאים את התווית "בחירתה של אמזון" (Amazon's Coice), מה שעשוי להיתפס כמוצר מהימן ומומלץ.  אך  בכתבה של   "הוול סטריט ג'ורנל" התגלה שברבים מהמוצרים מפרים את המדיניות של אמזון עצמה ואפילו סותרים את רמת הבטיחות המומלצת.

באמזון הגיבו  שהמוצרים שנושאים את התג לא בהכרח מומלצים על ידיה, ומי שבוחר במוצרים הוא אלגוריתם שמביא בחשבון נתונים כמו פופולריות, זמינות, ביקורות ומחיר.

היא הסבירה שגם "בחרה בשם 'בחירתה של אמזון' מפני שסברה  שלא משתמע ממנו גיבוי של אמזון כמו הניסוח 'המלצתה של אמזון'", אמר לעיתון בכיר לשעבר בחברה. אין לבלבל עם המלצות אחרות כמו "דיל היום" או "מה חדש" שעוקבים אחר ההתנהגות הצרכנית של הקונים.

מהתחקיר של וול סטריט ג'ורנל עולה כי ברוב המקרים התג מוצמד למוצרים של אמזון עצמה, ומותג הבית אמזון־בייסיקס זכה להכי הרבה תגיות. בנוסף, עשרות מוצרים שסומנו כ"בחירתה של אמזון" לא עונים על דרישות הבטיחות. גם מוצרים מבוססי חומרים מפוקחים, כמו סטרואידים ומריחואנה, ופטריות הזיות שאינן חוקיות בארה"ב, זכו להיכלל ברשימה.

למרות חוסר הגיבוי של אמזון התיוג נחשב לנחשק בקרב סוחרים משום שיכול להעלות את המכירות ב־25%. לטענת הוול סטריט ג'ורנל, כמעט 1,600 מוצרים זוהו ככאלה שהופעלה עליהם מניפולציה מצד סוחרים כדי לזכות בתג.

זו לא פעם ראשונה שמוצרים בעייתיים מתגלים באתרי הסחר. כך למשל התגלה כי בחנות של פייסבוק מרקטפלייס מתבצע סחר בנשק בשמות קוד. ענקיות הסחר המקוון יצטרכו להתמודד עם מוצרים לא חוקיים או ספק חוקיים הנמכרים באתריהן ביותר יעילות, או שגם יהיו תחת איום קנסות הרגולציה, כפי שחוו ענקיות הפרסום פייסבוק וגוגל.

אחרי נטפליקס: אמזון פריים מצטרפת לפרטנר ולסלקום

אמזון הורידה את עמלות ההמרה ל-2% – איך זה ישפיע על חברות האשראי?

אמזון השיקה את הגרסה החינמית של אמזון מיוזיק במודל של ספוטיפיי

שירות המוזיקה המדבר בעיקר לקהל הרוסי מוצע עכשיו בגרסה עברית ובזול, בחצי מחיר מגרסת הפרימיום של ספוטיפיי. השירות נפתח לישראלים כבר לפני שנה, אבל הפעם יותאם לעברית.

החברה מינתה צוות של עורכים מוזיקליים ישראליים. בין היתר כולל הקטלוג העברי אלפי שירים וזמרים בהסכמים עם חברות מוזיקה בישראל בהן  Orchard, NMC, הד ארצי, Mobile1, קמע, Unicell ועוד. מדובר בשפה הראשונה שהאפליקציה פועלת בה שאינה רוסית, אנגלית או השייכת לאחת ממדינות ברית המועצות לשעבר.

"ישראל נבחרה להיות המדינה הראשונה להשיק את האפליקציה בשפה המקומית מחוץ למדינות ברית המועצות לשעבר, זאת הודות למספר  גורמים בהם האהדה הרבה של הצרכן הישראלי החובב חדשנות, פתוח לטרנדים וחשוף למגמות גלובליות.  כל הגורמים הללו מאתגרים את המפתחים שלנו ואלגוריתמים על מנת ליצור חווית האזנה מעולה ואישית לכל משתמש בישראל. בנוסף, בישראל קהילה דוברת רוסית גדולה ביחס לאוכלוסייה", הסביר אנדרי גאוואק, מנכ"ל Yandex Music.

בחברה מציעים את החודש הראשון בחינם ולאחר מכן מינוי פרימיום יעלה 9.90 שקלים. בנוסף, קיים מינוי freemium בחינם. מינוי פרימיום כולל: שמע באיכות גבוהה, הורדת מוסיקה להאזנה לא מקוונת, בחירת שירים להאזנה ללא הגבלה והוא נטול פרסומות. מנוי חינם כולל: קטלוג של 50 מליון שירים זמינים, מערכת המלצות שירים, איכות שמע רגילה והמינוי כולל פרסומות.

כמו כן הם מציעים עוד ארבעה  פיצ'רים:

1. Identify לזיהוי שירים בעברית ושילובם ברשימת ההשמעה האישית או בפלייליסטים מותאם לכל מכשיר סלולרי אנדרואיד או ios.

2. מנוע חיפוש בעברית

3. Local chart – תרשים מקומי – פועל גם בישראל. משתמשים ישראלים יכולים לראות אילו רצועות ואמנים פופולריים בישראל ברגע זה.

4. New releases- אשר מציג את השירים הישראליים המותאמים אישית

יאנדקס היא גם המפעילה של שירות המוניות יאנגו.

יאנדקס השיקה את שירות המוניות – תחום לגט ולרקסי.

כמה עולות אפליקציות המוזיקה השונות ומה הכי טובה

ישראל היא מדינה מחונכת מאוד. כבר מגיל שלוש אנחנו מתחילים בחינוך חובה עד סיום י"ב או ע דגיל 18. מספר האקדמאים בישראל הוא מהגבוהים בעולם. עם זאת, מערכת החינוך לא אחידה ומתחלקת לכמה מערכות: הממלכתי, הממלכתי דתי, החרדי והערבי. בשניים האחרונים הישגים נמוכים במקצועות ליבה כמו אנגלית ומתמטיקה ולכן מפוספס כוח עבודה גדול שיכול להגדיל את הפריון. מה אומרים הנתונים?

גני ילדים ומעונות

הלמ"ס אוספת נתונים על ילדים במעונות יום ובגני ילדים, כולל גנים פרטיים, משפחתונים, גנים ציבוריים וגני חינוך מיוחד.
הנתונים על גנים ומעונות יום בפיקוח גופים ציבוריים מתקבלים ממשרדי החינוך, הכלכלה והרווחה. הלמ"ס עורכת מדי שנה סקר להשלמת התמונה עם נתוני הגנים הפרטיים.

כאמור חינוך חובה מתחיל מגיל 3, אך הרבה ילדים מתחת לגיל זה נמצאים בגנים פרטיים. אלו הנתונים העדכניים ביותר באתר הלמ"ס: העדכון האחרון  לתקשורת על גני ילדים הוא מלפני כעשור. עדכונים חדשים יותר יש על לימודי החינוך המיוחד:

3,651 ילדים, שהם כלל ילידי 2004 שלמדו בגיל 5 בגן לחינוך מיוחד בתש"ע (2009/10)

• רובם (61%) למדו במסגרת מיוחדת גם כעבור שש שנים.
• רק 39.8% מהם למדו בתשע"ו בדרגת כיתה התואמת את גילם (כיתה ו).
• בחינוך הערבי רובם המכריע (75.8%) למדו במסגרת מיוחדת בתשע"ו (2015/16), ואילו בחינוך העברי אחוז זה נמוך יותר משמעותית (57.6%).
• בפיקוח הממלכתי קרוב לשני שלישים (62.9%) מהם למדו במסגרת מיוחדת בתשע"ו, לעומת 49.5% בפיקוח הממלכתי-דתי ו-47.4% בפיקוח החרדי
• בבני ברק ובבית שמש רובם למדו בתשע"ו בכיתה רגילה (66.7% ו-54.2%, בהתאמה). לעומת זאת, בשאר הערים שנבדקו, רובם למדו במסגרת מיוחדת. אחוזי התלמידים שנשארו בתשע"ו במסגרת מיוחדת נעים בין 55.8% באשדוד ל-66% בירושלים ובתל אביב-יפו.
• השכיחות הגבוהה ביותר של תלמידים בכיתה רגילה כעבור שש שנים הייתה ביישובים שבאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים 2-1 (40.8% למדו בכיתה רגילה ועוד 11.4% קיבלו שירותי שילוב בכיתה רגילה).
• שכיחות התלמידים בתוכנית השילוב יורדת ככל שהאשכול החברתי-כלכלי נמוך יותר. באשכולות הגבוהים 8-7, 19.6% מהילדים קיבלו שירותי שילוב כעבור שש שנים, לעומת 11.4% בלבד באשכולות הנמוכים 2-1.
• האחוזים הגבוהים ביותר של תלמידים שלמדו גם בתשע"ו במסגרת מיוחדת היו בקרב בעלי פיגור בינוני (98.2%), שיתוק מוחין/נכות פיזית קשה (83.8%) ואוטיזם (81.1%).
• ככל שעולה רמת ההשכלה של האם, אחוז הילדים שלמדו בתשע"ו במסגרת מיוחדת נמוך יותר. יותר ממחצית (53%) מהילדים שלמדו בגן מיוחד בתש"ע ורמת השכלת אימם על-תיכונית או גבוהה, למדו בתשע"ו בכיתה רגילה. זאת לעומת כשליש מהילדים (31.6%) שרמת השכלת אימם נמוכה מתיכונית.
• רובם המכריע (76.8%) של הילדים שהתחילו ללמוד בגן לחינוך מיוחד בגיל 3 למדו גם בתשע"ו במסגרת מיוחדת, לעומת פחות ממחצית מהילדים (47.7%) שהתחילו ללמוד בגן לחינוך מיוחד בגיל 5.

בית ספר יסודי

בתי ספר יסודי מתחלקים בישראל לשניים – בתי ספר בערים שבהם יש חטיבות ביניים והם עד כיתה ו', ובתי ספר שבהם אין חטיבת ביניים והם עד כיתה ח'.

גם הנתונים על תלמידים בבתי הספר היסודיים (כולל תלמידים בחינוך המיוחד) מתקבלים  בלמ"ס ממשרד החינוך.
נתוני משרד החינוך כוללים הן את החינוך הממלכתי והן את החינוך המוכר – כלומר נכללים נכללים החינוך העברי (הכללי, הדתי והחרדי) והערבי לסוגיו.

אין נתונים מעודכנים לתקשורת על מספר התלמידים בבתי הספר היסודיים.

חינוך על יסודי

חינוך על יסודי הוא מה שנקרא תיכון ומתחיל מכיתה ט" או י' או חטיבת ביניים – ו' עד ח'. הלמ"ס אוספת מידע על חטיבות ביניים וחטיבות עליונות, כולל נתונים על בתי ספר, תלמידים, תוצאות מיצ"ב, נבחנים וזכאים לתעודת בגרות, חינוך מיוחד ונשירת תלמידים.
נתונים אלה מקורם על פי רוב מקובץ התלמידים של משרד החינוך, המועבר ללמ"ס מדי שנה, וכוללים את החינוך העברי (הכללי, הדתי והחרדי) והערבי לסוגיו.

הנתון המעודכן ביותר הוא על לימודי המתמטיקה:

45% עד 57% מהזכאים לתעודת בגרות בשנים 2012-1998 – בין 21,000 ל-30,000 איש למחזור לימודים – נבחנו ברמה מוגברת במתמטיקה.

מקצועות ברמה מוגברת כוללים 4 יחידות לימוד לפחות, הם נלמדים בהרחבה ומכוונים להמשך לימודים באותו תחום. רוב הנבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה – בין 2/3 ל-3/4 – נבחנו במקצוע מדעי-טכנולוגי מוגבר נוסף אחד לפחות מבין המקצועות פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי המחשב, אלקטרוניקה ומערכות אלקטרוניות.

חלקם של הנבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה עבר תנודות בעשור האחרון. במחצית הראשונה של העשור הוא נמצא במגמת עלייה מ-52% מבין הזכאים לתעודת בגרות ב-2002 עד ל-57% ב-2006, אך לקראת סוף העשור נצפתה בו מגמת ירידה. בשנים 2009-2012 בהן הורחב מעגל מקבלי תעודת בגרות ושיעורי הזכאות בקרב תלמידי כיתות יב עלו מ-54% ב-2009 ל-59% ב-2012, ירד במקביל חלקם של בעלי תעודת בגרות שנבחנו ברמה מוגברת במתמטיקה. מ-54% ב-2008 ועד ל-45% ב-2012.

כך עולה מהפרסום "מדדי חינוך והשכלה להכשרת כוח אדם מדעי-טכנולוגי בישראל תשנ"ח-תש"ע" ומעיבודים נוספים שנעשו בלמ"ס.

מנתוני משרד החינוך עולה כי חלה עלייה קלה של 1.7% בשיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי י"ב שסיימו את לימודיהם, מ-68.2% בשנת 2017 ל-69.9% בשנת 2018 – הנתונים לקוחים  מדוח התמונה החינוכית לשנת 2018 שמפרסם  משרד החינוך. מדובר בעלייה של כ-6,000 תלמידים.

מהנתונים עולה כי עדיין קיימים פערים בזכאות לבגרות בין בתי ספר הנמצאים בעשירונים העליונים לאלה בעשירונים הנמוכים, אשר עומדים על יותר מ-20%. כך, בשנת הלימודים הקודמת (תשע"ח) היו זכאים לבגרות 81.3% מהתלמידים שלמדו בבתי ספר במדד הטיפוח "בינוני עד חזק" – לעומת 60.5% זכאות לבגרות בבתי ספר הנמצאים במדד הטיפוח "בינוני עד חלש"

חינוך על תיכוני לא אקדמי

הלמ"ס בוחנת גם חינוך לא אקדמי, כלומר לימודי תעודה או במוסד על תיכוני מוכר, מכללה שאינה לשם תואר אקדמי. גם כאן מקור הנתונים מתקבל  ממשרד החינוך וממשרד הכלכלה. הנתונים על מסלולים שאינם בפיקוח משרדים אלה נאספים בסקר ייעודי בעריכת הלמ"ס.

הנתון העדכני ביותר הוא על המגזר החרדי:

• מספר הסטודנטים החרדים הלומדים במכללות הטכנולוגיות לה מ-2,224 בתשע"ב ל-3,005 בתשע"ז – עלייה של 35%.
•  בקרב האוכלוסייה החרדית, רוב הסטודנטים במכללות הטכנולוגיות הם נשים (70.9% מכלל הסטודנטים החרדים בתשע"ז היו נשים).
• ענפי הלימוד המועדפים על הסטודנטים החרדים בתשע"ז היו: מחשבים (46.5% מבין הסטודנטים החרדים בחרו במסלול זה), אדריכלות (23.1%) ובנייה-הנדסה אזרחית (12%).
• באותה שנה יותר משני שלישים (70.3%) מהסטודנטים החרדים למדו במכללות טכנולוגיות המיועדות לאוכלוסייה החרדית.
• רוב הנשים שלמדו בענף מחשבים בתשע"ז היו חרדיות (73.5%). מתוך כלל הנשים שקיבלו תעודה בענף זה, 81.7% היו חרדיות.
• רוב הסטודנטיות החרדיות במה"ט היו בגילי 20-18, וגילם של רוב הסטודנטים החרדים היה גבוה מ-23.
• מספר החרדים מקבלי התעודה עלה ב-48%, מ-516 ב-2012 ל-764 ב-2017. אחוז דומה של עלייה נמצא גם בקרב הלא חרדים.

לימודים אקדמיים

לימודים אקדמיים הם כל לימודים לתואר ראשון ומעלה, בין אם מתבצעים באוניברסיטה ובין אם במכללה.

נתוני ההשכלה הגבוהה מתבססים על קובצי מועמדים, סטודנטים ומקבלי תארים הנאספים מדי שנה מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל בתיאום עם הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה.

מועמדים: בחמש השנים האחרונות חלה יציבות יחסית במספר המועמדים לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות, ובשנת תשע"ח (2017/18) הם עמדו על 30.9 אלף ועל 42.5 אלף, בהתאמה.

בין השנים תשע"ז (2016/17) לתשע"ח חלה ירידה באחוז המועמדים שנדחו מהאוניברסיטאות (מ-26.8% ל-23.8%, בהתאמה) ועלייה במכללות האקדמיות (מ-17.5% ל-18.2%, בהתאמה).

בממוצע הציונים הפסיכומטריים של המתקבלים בעדיפות ראשונה היה פער משמעותי (של 107 נקודות בממוצע) בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות (628 לעומת 521 נקודות, בהתאמה). פערים גבוהים במיוחד נמצאו בתחומי המשפטים (פער של 150 נקודות בממוצע) ומדעי החברה (109).

נשים היו 54.3% מהמועמדים לאוניברסיטאות ו-56.8% מהמועמדים למכללות האקדמיות. מקצועות שבהם עיקר הביקוש היה של נשים: ריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת, ייעוץ חינוכי.

מקצועות שבהם עיקר הביקוש היה של גברים: הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת מכונות, הנדסת בניין.

אחוזי הקבלה בעדיפות ראשונה של המועמדים הערבים נמוכים מאחוזי הקבלה של יהודים והאחרים הן באוניברסיטאות (47.9% לעומת 69.2%, בהתאמה) הן במכללות האקדמיות (63.9% לעומת 74.3%, בהתאמה).

המקצועות המבוקשים יותר בקרב הערבים (יותר משני שלישים מהמועמדים) היו: ערבית – שפה וספרות; תרבות ואומנות; אנגלית – שפה וספרות.

סטודנטים: נתוני הסטודנטים כוללים את כל הסטודנטים שלמדו לקראת תואר, תעודה אקדמית או תעודת הוראה. הנתונים מוצגים לפי שנת לימודים אקדמית, מין, גיל, קבוצת אוכלוסייה, מחוז מגורים, סוג תואר, סוג מוסד ותחום לימוד. הנתונים מבוססים על קובצי סטודנטים המתקבלים מדי שנה מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

נתונים נבחרים: לאחר שנתיים של ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון בכלל ובמספר הנכנסים להשכלה גבוהה (סטודנטים חדשים) בפרט, הייתה בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19) עלייה במספר הסטודנטים. העלייה במספר הסטודנטים החדשים הייתה הן באוניברסיטאות הן במכללות האקדמיות אך לא במכללות האקדמיות לחינוך שבהן נמשכה מגמת הירידה.

העלייה במספר הסטודנטים החדשים הייתה כמעט בכל תחומי הלימוד, בייחוד בתחומים עסקים ומדעי הניהול וכן מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. בתחומי החינוך ובעיקר במדעים הפיזיקליים נמשכה מגמת הירידה.

לראשונה השנה הוצגה השוואה בין-לאומית של מספרי הסטודנטים בתחומי לימוד נבחרים בתארים השונים. בשנים 2017-2013 חלה ירידה של אחוז אחד במספר הסטודנטים לתואר ראשון בישראל, לעומת עלייה של 5.3% בממוצע מדינות ה-OECD. לעומת זאת, במספר הלומדים מקצועות טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) לתואר ראשון הייתה בישראל עלייה של 75% בשנים הללו. כך, בחישוב החלק היחסי של לומדי ICT מתוך כלל לומדי התואר הראשון ב-2017, ישראל דורגה במקום החמישי ב-OECD. חלקם היחסי של הסטודנטים הלומדים מדעי הרוח בישראל נמוך לעומת ממוצע מדינות הOECD- (9.4% לעומת 12.5%, בהתאמה).

בשנת תשע"ט (2018/19) היו 62 מוסדות להשכלה גבוהה ובהם למדו לקראת תואר או תעודה אקדמית 316.4 אלף סטודנטים (כולל 48.0 אלף סטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה).

לאחר שנתיים של ירידה, מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון עלה ב-1,750, עלייה של 3.4% לעומת השנה הקודמת. באוניברסיטאות הייתה עלייה של 2.4%, במכללות האקדמיות המתוקצבות – עלייה של 2.1%, במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות – עלייה של 13.8% ובמכללות האקדמיות לחינוך הייתה ירידה של 4.5%.

לעומת השנה הקודמת, מספרם של כלל הסטודנטים לתואר ראשון עלה ב-0.3%, במיוחד במכללות האקדמיות המתוקצבות (2.6%). לעומת זאת, במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות הייתה ירידה במספרם (2.3% ו-0.8%, בהתאמה). מספר הסטודנטים לתואר השני עלה ב-1.1%, במיוחד במכללות האקדמיות לחינוך (2.0%) ובמכללות האקדמיות (4.3% בסך הכל ו-10.6% במכללות המתוקצבות). מאידך באוניברסיטאות ירד מספרם ב-0.4%.

מספרם של כלל הסטודנטים באוניברסיטאות ירד ב-0.3%. בתואר הראשון והשני ירד מספרם ב-0.8% וב-0.4%, בהתאמה, ואילו מספר לומדי התואר השלישי עלה ב-3.6%.

לעומת השנה הקודמת, נרשמו ירידות במספר הלומדים לתואר ראשון בעיקר ברפואה (5.6%) ובמשפטים (7.2%) לעומת עליות בעיקר בתחומים מקצועות עזר רפואיים (4.3%) וכן מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (7.8%).

בתשע"ט כ-59% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון למדו מדעי החברה או מדעי הרוח, כ-70% מכלל הסטודנטים לתואר שני למדו מדעי החברה או מדעי הרוח (38.5% ו-31.1%, בהתאמה), והסטודנטים לתואר שלישי למדו בעיקר מדעים ביולוגיים וחקלאות (26.1%) ומדעי הרוח (25.0%).

נשים היו רוב (59.5%) בכל התארים. אחוז הנשים בקרב הערבים היה גבוה במיוחד (68.9%) – פי שניים מאחוז הגברים, כלומר על כל סטודנט ערבי היו שתי סטודנטיות ערביות.

בין השנים תש"ע (2009/10) ותשע"ט עלה אחוז הסטודנטים הערבים באופן משמעותי בכל התארים: בתואר ראשון – מ-13.1% ל-18.1%, בתואר שני – מ-7.4% ל-14.6% ובתואר שלישי – מ-5.2% ל-7.0%, בהתאמה.

בשנת תשע"ט למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה 12.0 אלף סטודנטים חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי). הם למדו בעיקר מקצועות מתחום החינוך וההכשרה להוראה (33.6%), ופחות משליש (30.2%) מסך הסטודנטים החרדים היו גברים.

בשנה זו, 24.0% מהסטודנטים לתואר ראשון היו מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (אשכולות 10-8). בקרב סטודנטים לתואר שני עמד חלקם היחסי על 30.5% ובתואר שלישי – על 35.8%. חלקם היחסי של הסטודנטים מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 3-1) היה 24.3% בתואר הראשון, 20.2% בתואר השני ו-14.5% בתואר השלישי.

מקבלי תארים: נתונים על מקבלי התארים כוללים את כל מקבלי התארים וכן מקבלי תעודה אקדמית או תעודת הוראה. גם כאן הנתונים מתקבלים מהמוסדות להשכלה גבוהה.

​בשנת תשע"ח (2017/18), 79.3 אלף אנשים קיבלו תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל (מהם 40.5 אלף מהאוניברסיטאות, 28.0 אלף מהמכללות האקדמיות ו-10.8 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך).

למרות ירידה של 4.7% במספר מקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות, מספרם של כלל מקבלי התואר נותר כמעט ללא שינוי (עלה ב-0.5%). זאת בגלל העליות במכללות האקדמיות לחינוך (12.5%) ובמכללות האקדמיות (2.3%).

בשנה זו חלה עלייה של כמעט 30% במספר מקבלי תואר שני מהמכללות האקדמיות. בשנה האחרונה חלה עלייה של 12.5% במספר מקבלי תואר ראשון מהמכללות האקדמיות לחינוך.

בשנת תשע"ח חלה עלייה במספר מקבלי התארים בהשוואה לשנה הקודמת (2.8%). במספר מקבלי תואר ראשון ושני חלה עלייה (0.4% ו-7.8%, בהתאמה), ואילו במספר מקבלי תואר שלישי חלה ירידה (3.0%).

מספר מקבלי תואר במדעי החברה ירד ב-10.3% לעומת השנה שלפניה, הירידה הייתה גבוהה במיוחד  באוניברסיטאות (13.2%). במספר מקבלי התואר בתחום מדעי הטבע ומתמטיקה וחקלאות וכן בתחום הנדסה ואדריכלות חלו עליות (7.8% ו-5.2%, בהתאמה), בייחוד במכללות האקדמיות (10.9% ו-7.1%, בהתאמה).

תחומי הלימוד הנפוצים בתשע"ח היו מדעי הרוח ומדעי החברה בקרב מקבלי תואר ראשון, מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול בקרב מקבלי תואר שני ומדעי הטבע והמתמטיקה וחקלאות בקרב מקבלי תואר שלישי.

73.1% ממקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות ומהמכללות האקדמיות סיימו את לימודיהם תוך 4 שנים.

הנשים היו רוב בקרב מקבלי תואר ראשון ושני (61.7% ו-63.7%, בהתאמה) ויותר מחצי בקרב מקבלי תואר שלישי (52.8%). בתחום ההנדסה והאדריכלות היו הנשים מיעוט (פחות משליש) בכל התארים.

אחוז הערבים בקרב מקבלי תואר ראשון עלה מ-11.9% בתשע"ז (2016/17) ל-13.7% בתשע"ח, בקרב מקבלי תואר שני עלה האחוז מ-9.9% ל-13.3%, בהתאמה, ובקרב מקבלי תואר שלישי – מ-4.0% ל-5.1% (80 אנשים).

אחוז הנשים בקרב הערבים היה גבוה יותר מאשר בקרב היהודים והאחרים (72.8% לעומת 60.9%, בהתאמה), בייחוד באוניברסיטאות (70.2% לעומת 56.7%, בהתאמה).

בשנת תשע"ח 2.7 אלף (5.2%) ממקבלי תואר ראשון היו חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי) ו-2.2% ממוסמכי תואר שני. 77.6% ממקבלי התואר החרדים היו נשים.

בתשע"ח קיבלו תעודת הוראה 4.0 אלף אנשים, מתוכם 3.2 אלף נשים (82%). רוב המקבלים תעודת הוראה היו יהודים ואחרים (69%).

השכלה בין-דורית

רמת ההשכלה, לפי הלמ"ס, משמשת למדידת ההון האנושי, והיא מדד עקיף לרמת המיומנויות של אדם. התעודה הגבוהה ביותר שהשיג אדם היא צורת המדידה של רמת השכלה המקובלת בעולם והמאפשרת ביצוע השוואות בין-לאומיות. בישראל נהוגות צורות מדידה נוספות (כגון מספר שנות לימוד).

בקרב בני 30 ומעלה ליותר מ-60% מבני 30 ומעלה שהוריהם לא למדו כלל (האב, האם או שניהם), אין תעודת בגרות. שיעור האקדמאים בקרב בני 30 ומעלה עולה ככל שהשכלת הוריהם גבוהה יותר. 51% מבני 30 ומעלה שאביהם עבד במשלח יד אקדמי, מועסקים גם הם במשלח יד אקדמי. להשכלת ההורים יש קשר גם להכנסת משק הבית. ההכנסה הממוצעת לנפש גבוהה יותר ככל שהשכלת ההורים גבוהה יותר.

השכלה ופליליים

בשנת 2017, 9,042 תושבי ישראל בני 29-20 עמדו לדין במשפטים פליליים. שיעורם בקרב כלל אוכלוסיית ישראל בגילים אלו היה 7.3 ל-1,000 נפש.

% מכלל אוכלוסיית ישראל בגילים 29-20, היו זכאים לתעודת בגרות, כמעט פי 6 מהאחוז בקרב העומדים לדין (תושבי ישראל בני 29-20) – 8.3%.

אחוז זכאים לתעודת בגרות היה נמוך יותר בקרב הגברים שעמדו לדין (7.9%) מהאחוז בקרב הנשים  שעמדו לדין (14.5%).

10.1% מהיהודים והאחרים שעמדו לדין, היו זכאים לתעודת בגרות, כמעט פי 2 מהאחוז בקרב הערבים שעמדו לדין (5.5%). יצוין כי בשנים 2017-2010 גדל הפער בין היהודים והאחרים לבין הערבים, באחוז הזכאים לבגרות.

ב-2017 אחוז הזכאים לתעודת בגרות בקרב מורשעים בדין במשפטים פליליים, היה נמוך משמעותית מהאחוז בקרב אלו שאינם מורשעים (6.6% לעומת 18.5%, בהתאמה).

אחוז הזכאים לתעודת בגרות בקרב המוּעדים היה 3.3% – נמוך משמעותית מהאחוז בקרב עומדים לדין חדשים (13.3%).

אחוז הזכאים לתעודת בגרות הגבוה ביותר (14.2%) היה בקרב אלו שהואשמו בעבירות מין, ואילו האחוז הנמוך ביותר היה בקרב אלו שהואשמו בעבירות רכוש (5.7%).

אנשים שלא סיימו שתיים עשרה שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך

בשנת 2017, 14.5% מכלל אוכלוסיית ישראל בגילים 29-20 לא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך, לעומת  53.0% מהעומדים לדין בגילים אלו.

53.8% מהגברים שעמדו לדין, לא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך לעומת  40.9% מהנשים.

51.2% מהיהודים והאחרים שעמדו לדין, לא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך, לעומת 55.9% מהערבים.

אחוז האנשים שלא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך בקרב המורשעים בדין במשפטים פליליים (55.3%) היה גבוה משמעותית מהאחוז בקרב אלו שאינם מורשעים (38.9%).

64.2% מהמועדים לא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך, לעומת 41.6% מהעומדים לדין החדשים.

הוצאה על חינוך

המדינה מודדת הוצאה על חינוך ברכיבים הבאים:  הוצאה  של משקי הבית (הוצאה פרטית לחינוך), של המגזר הציבורי (תקציב משרד החינוך, תקציב משרדי ממשלה אחרים, ומוסדות לאומיים) ושל מלכ"רים.

• ההוצאה הפרטית לתלמיד במשקי הבית עמדה על 562 שקלים בממוצע בחודש. 77%  מהסכום הוצא באופן ישיר עבור התלמיד, ו-23% מהסכום – כחלק מסך ההוצאה של משק הבית עבור שירותי חינוך.
• ההוצאה הפרטית לתלמיד הממוצעת בחודש של משק בית בחמישון ההכנסה העליון הייתה גדולה פי 4 מזה של משק בית בחמישון ההכנסה התחתון – 1,119 שקלים, ו-277 שקלים, בהתאמה.
• ההוצאה הפרטית לתלמיד הממוצעת בחודש עמדה על 561 שקלי םבדרג החינוך היסודי, 596 שקלים בחטיבת הביניים, ו-527 שקלים בתיכון.
• ההוצאה הפרטית לתלמיד הממוצעת בחודש עבור תלמידים יהודים, עמדה על 749 שקלים בפיקוח הממלכתי, 625 שקלים בפיקוח הממלכתי-דתי ו-430 שקלים בפיקוח החרדי, לעומת 296 שקלים עבור תלמידים ערבים.

מאפיינים חברתיים-כלכליים של משקי בית עם תלמידים

• כשליש מהתלמידים (33.3%) השתייכו למשקי בית מהחמישון התחתון.
• כ-88% מהתלמידים הערבים השתייכו למשקי בית משני החמישונים התחתונים.
• חלקם של התלמידים החרדים בחמישון התחתון היה גבוה מחלקם בסך כל התלמידים – 57.7% ו-15.6%, בהתאמה.
• חלקם של התלמידים החרדים המתגוררים ביישובים חלשים (דורגו ברמה חברתית-כלכלית נמוכה), גבוה מחלקם בסך התלמידים – 44.2% ו-15.6%, בהתאמה.
• חלקם של התלמידים הערבים המתגוררים ביישובים חלשים (דורגו ברמה חברתית-כלכלית נמוכה), גבוה מחלקם בסך התלמידים – 66.7% ו-25.6%, בהתאמה.

ההוצאה הציבורית הלאומית בישראל לילד בגיל הרך – 450 דולר לשנה – היא האחרונה ב-OECD ועומדת על כ-5% מממוצע המדינות המפותחות. כך עולה משנתון "מבט לחינוך 2019" של ה-OECD שהוא כנראה הספר החשוב והנחשב בעולם של נתוני חינוך.

ההוצאה הלאומית לתלמיד בישראל גדלה מראשית העשור ועד 2016 (ב-25%, לעומת ממוצע הגידול של ה-OECD שעומד על 5%. אלא שגם אחרי העלייה ההוצאה הלאומית, לתלמיד במדינות המפותחות גדולה ב-18% מאשר בישראל. ההוצאה על חינוך היא כ-5% מהתמ"ג וזה נובע בעיקר מגידול האוכלוסייה בישראל.

תחזית לשנים הבאות

לצד הנתונים שהיא אוספת הלמ"ס גם מכינה תחזית לשנים הבאות:  התחזיות מבוססות על שיטות סטטיסטיות ועל שיקול דעת מקצועי באשר לסבירות המגמות הצפויות במרכיבי התחזית לאור מגמות העבר.
התחזיות כוללות בין היתר תחזית של מספר התלמידים הצפוי במערכת בשנים הבאות, לפי דרגי חינוך והמגזרים העיקריים במערכת, וכן תחזית של הביקוש העתידי למורים המבוססת על חיזוי מרכיבי הביקוש למורים/

שנת הלימודים תש"ף 2019/20, מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי להיות כ- 1.821 מיליון תלמידים, המשקף גידול של כ-31 אלף תלמידים בהשוואה לשנת הלימודים הקודמת.

במהלך השנים 2024-2020 מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי לגדול ולהגיע לכ- 1.968 מיליון תלמידים בשנת 2024, תוספת כוללת של כ-178 אלף תלמידים ביחס לשנת 2019 (גידול של כ-10.0 אחוזים).

מספר התלמידים בחינוך הממלכתי-עברי צפוי לגדול לכ- 857 אלף תלמידים בשנת 2024, תוספת של כ-83 אלף תלמידים ביחס לשנת 2019 (גידול של כ-10.7 אחוזים).

בחינוך הממלכתי-דתי מספר התלמידים צפוי לגדול לכ- 279 אלף, תוספת של כ-32 אלף תלמידים (גידול של כ-13.2 אחוזים).

מספר התלמידים בחינוך החרדי צפוי לגדול לכ- 384 אלף תלמידים, תוספת של כ-55 אלף תלמידים (גידול של כ-16.6 אחוזים).

בחינוך הערבי מספר התלמידים צפוי לרדת לכ- 448 אלף תלמידים, ירידה של כאלפיים תלמידים (קיטון של כ-1.9 אחוזים).

המשקל היחסי של החינוך הממלכתי-עברי ירד במהלך השנים 2019-2001 מ- 51.6% בשנת 2001 ל- 43.3% בשנת 2019. על-פי התחזית צפוי לגדול בכחצי אחוז עד 2024.

המשקל היחסי של החינוך החרדי גדל בשנים 2019-2001 מ- 12.3% בשנת 2001 ל-18.4% בשנת 2019. על-פי התחזית החינוך החרדי צפוי להמשיך לגדול ל- 19.6% בשנת 2024.

קצב השינוי השנתי במספר התלמידים בחינוך הממלכתי-עברי צפוי להישאר ללא שינוי בתקופת התחזית (כ- 2.1% בממוצע לשנה). בחינוך הממלכתי-דתי קצב השינוי השנתי במספר התלמידים צפוי לעלות במעט. בחינוך החרדי והערבי קצב השינוי השנתי במספר התלמידים צפוי לרדת במעט.

בחינוך העברי, מרבית הגידול במספר התלמידים בתקופת התחזית (2024-2020) צפוי במחוזות המרכז ירושלים ותל-אביב, אשר צפויים לגדול בכ- 14% כל אחד ביחס לשנת 2019.

נתונים נוספים באתר הלמ"ס

פרויקט 100 – קרן ידידות לקידום חינוך והשכלה בגימנסיות התיכוניות בע~מ

יום הזכויות הבינלאומי לבעלי מוגבלויות: פחות משכילים, פחות עובדים, מרוויחים פחות

ההוצאה על צהרונים גבוהה פי 20 בעשירון העליון

חולמים לגור בין כוכבים במקומות המפוארים בעולם? הכתבה הבאה אולי לא תקרב אתכם להגשמת החלום, אבל לפחות תעזור לכם למקם את הפנטזיות שלכם מבחינה גיאוגרפית

אלה המקומות שבשביל לרכוש בהם בית תצטרכו לזכות בלוטו יותר מפעם אחת:

במקום הראשון דורגה שדרת המיליארדרים של ניו יורק, רחוב 57 במנהטן, המאכלסת את רוב מגדלי המגורים היוקרתיים. השדרה אשר כשמה מאכלסת בעלי ממון רב, היא רחוב המגורים האקסקלוסיבי ביותר לפי שתיים מסוכנויות התיווך הגדולות בעולם. ברחוב זה ממוקמים מגדלים כמו 432 פארק, One57, סנטרל פארק טאוור ו-Steinway Tower, ובחמש השנים האחרונות התבצעו בו 41 עסקאות מגורים בהיקף העולה על 25 מיליון דולר כל אחת; המחיר הממוצע לעסקה עומד על 38.5 מיליון דולר.

על מנת לדרג את הרחוב והאזור האקסקלוסיביים והמבוקשים בעולם, ניתחו סוכנויות התיווך נתוני מכירות ממשרדיהם, רישומים ממשלתיים ומקורות נדל"ן אחרים מערים ברחבי העולם בשנים 2019-2015.

הרחוב השני בדירוג היוקרתי שוכן דווקא בהונג קונג שבסין, שלא נחשבת לאחת המדינות היקרות בעולם. ברחוב Mount Nicholson Road שבשכונת פסגת ויקטוריה (The Peak) בהונג קונג, נערכו בחמש השנים האחרונות 35 עסקאות מכירה, שנאמדו ביותר מ-25 מיליון דולר. עם זאת, הרחוב מתהדר בממוצע מכירות של 81.8 מיליון דולר, הגבוה ביותר במחקר.

"המחירים ברחוב ההונג קונגי הם בני קיימא", אמר דייויד ג'י, מנהל וראש מחקר וייעוץ ב-Knight Frank Greater China, אחד ממשרדי התיווך שלקחו חלק במחקר, "המחקר שלנו הראה שמחירי דירות מותרות לא מושפעים מהמצב הכלכלי כמו מחירים בשוק הכללי".

בחזרה לארצות הברית – הרחובות סנטרל פארק סאות', פארק אווניו והשדרה החמישית בניו יורק לקחו את המקומות השלישי, הרביעי והשביעי בהתאמה. שני מיקומים נוספים שזכו במיקום גבוה בעשירייה הראשונה הם Pacific Coast Highway בלוס אנג'לס, ושדרות סאות' אושן בפאלם ביץ', פלורידה, שם נערכו עשר עסקאות בסכום של מעל ל-25 מיליון דולר כל אחת.

סאות' אושן ביץ' ידועה כשדרת המיליארדים, והיא מושכת בעלי הון בזכות חוקי המס המקלים שלה וגם בשל סגנון החיים המפואר שמציע האזור. ברחוב, המאכלס בין היתר את אחוזת מאר-א-לאגו, ביתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, בוצעו השנה עסקאות שוברות שיאים, כמו למשל עסקת הרכישה של אחוזת La Follia הצופה לאוקיינוס, ב-100 מיליון דולר.

ב-Pacific Coast Highway בלוס אנג'לס נרשמו 10 מכירות בסכום של יותר מ-25 מיליון דולר בחמש השנים האחרונות, בהן שתיים בסכום של יותר מ-100 מיליון דולר. כיכר גרוונר בלונדון דורגה במקום החמישי, עם 13 מכירות מסוג זה.

Mount Kellett Road, רחוב נוסף בהונג קונג – גם הוא בשכונת פסגת ויקטוריה, ו-Conduit Road הממוקם במיד-לוולס (שכונה ליד פסגת ויקטוריה) הגיעו למקום השישי והתשיעי, עם 10 מכירות בסכום של מעל ל-25 מיליון דולר כל אחת.

כמה מיליונרים בדולרים יש בישראל?

דו"ח המיליארדרים – שלשה ישראלים נוספו; הסינים מגבירים קצב – 2 מיליארדרים חדשים בשבוע