בשנים האחרונות מואצת המגמה של הלוואות מהגופים המוסדיים. הגופים האלו שמנהלים את הפנסיה שלנו ואת קופות הגמל, קרנות הנאמנות והחסכונות בכלל, מחזיקים בחסכונות לטווח ארוך גם בהשקעות לא סחירות. רוב ההשקעות הלא סחירות הם נדל"ן מניב בארץ ובחו"ל, אבל ישנה עלייה דרמטית גם בהלוואות / אשראי שנותנים הגופים האלו לעסקים (ומעט לפרטיים).
מבחינת הגופים המוסדיים מדובר על השקעה, בדיוק כמו השקעה באג"ח. במקום לתת הלוואה לחברה ציבורית הם נותנים הלוואה לחברה פרטית. ככה החברות האלו מגוונות את ההשקעות ומפזרות את הסיכון.
ככה גם העסקים מרוויחים – יש להם יותר אפשרויות לקבל מימון. לא רק מהבנקים, חברות כרטיסי אשראי, מימון ישיר וגופים כאלו, אלא גם מהגופים המוסדיים – בתי ההשקעות, חברות הביטוח ועוד. אגב, מגדל החלה בתחילת 2019 בפיילוט של הלוואות לפרטיים.
כך או אחרת, ממידע של בנק ישראל, עולה כי אכן ההלוואות של הגופים המוסדיים למגזר העסקי הולכות וגדלות. המימון החוץ בנקאי למגזר העסקי בישראל עלה ב-30 אחוז מתחילת המילניום, והמימון של המוסדיים גדל פי 2 ומעלה בתקופה זו. בנק ישראל ממשיך לקדם את תחום ההלוואות מהמוסדיים לעסקים.
למעשה, הממשלה פועלת להנגשת האשראי מהגופים המוסדיים לעסקים קטנים ובינוניים, באמצעות שתי קרנות השקעה שהוקמו ב-2016 וכן באמצעות מתן מענק למתווכי אשראי מוסדרים שיספקו אשראי בגובה של 500 מיליון שקל לפחות.
מאז שנות האלפיים מתחולל בשוק האשראי שינוי שמשמעו: גידול חלקו של המימון החוץ-בנקאי ביחס למימון הבנקאי. שינוי זה הוא ברובו תוצאה של הלוואות ישירות מהגופים המוסדיים.
ההלוואות הישירות של הגופים המוסדיים בישראל ניתנות בדירוג אשראי גבוה, ובעיקר לחברות פרטיות הקשורות לחברות הגדולות במשק – אשראי שגדל על חשבון השקעתן באג"ח. ההסטה להלוואות נובעת ככל הנראה גם ממאפייניהן – היותן לא סחירות ומותאמות לצורכי המימון של חברות הנדל"ן המניב והתשתיות. כמו כן, בנק ישראל ממליץ לקדם גם שוק איגוח מוסדר, שיתרום להנגשת האשראי.
.
המשמעות: התאוששות מהירה של המשק ממשברים כלכליים
הרחבת המימון החוץ בנקאי למגזר העסקי בישראל מאז שנות ה-2000 מכ-5% מהאשראי למגזר זה בשנת 2000 ועד 35% בסוף 2018 מעידה על שינוי מבני משמעותי, שהוא גדול גם בהשוואה למגמה העולמית. כן ניכרת עלייה חדה בהלוואות הישירות של הגופים המוסדיים לחברות. הכניסה של הגופים המוסדיים לשוק אג"ח החברות הביאה להרחבת היצע האשראי ונגישות האשראי לחברות הגדולות במשק, ומשתמע מהספרות המקצועית שהרחבה זו תוביל להתאוששות מהירה יחסית של המשק לאחר תקופות של משברים כלכליים.
נכון להיום, רק חברות גדולות עם דירוג גבוה יכולות ליהנות ממימון החוץ-בנקאי באמצעות אג"ח. החברות הציבוריות, הנהנות מגישה לכל סוגי החוב, בוחרות ללוות באמצעות אג"ח. בחירתן זו מעידה על יתרון של חוב זה עבורן, שנובע כנראה מהתמחור והסחירות של האג"ח.
ההלוואות הישירות של הגופים המוסדיים בישראל הן בדירוג גבוה, וניתנות בעיקר לחברות פרטיות. עם זאת, נראה שחלק גדול מהחברות המקבלות מימון מהגופים המוסדיים קשורות לגופים הגדולים במשק ולחברות ציבוריות, שיעור גבוה מהן לשם מימון פרויקטים של תשתיות.
המעבר של הגופים המוסדיים למתן הלוואות ישירות מרחיב את סוג החברות והפרויקטים המקבלים מימון מגופים אלו. נמצא קשר שלילי חזק ומובהק בין החזקות הגופים המוסדיים בהלוואות ישירות לבין ההשקעות באג"ח חברות בישראל, קשר המעיד על הסטה בין שני סוגי החוב. ההסטה להלוואות נובעת ככל הנראה מהיתרון של השקעה בהלוואות ישירות יחד עם חוסר רצון של הגופים המוסדיים להרחיב את חשיפתם לאג"ח וביקוש מוגבל לאשראי של החברות הגדולות בישראל.
לפיכך, לא נראה שהמעבר של הגופים המוסדיים להשקעה בחברות באמצעות הלוואות ישירות הביא לעלייה בנגישות האשראי לכלל החברות, משום שהוא ניתן בעיקר לחברות הגדולות במשק או לחברות הקשורות לחברות הגדולות והציבוריות. והאתגר של הגדלת נגישות האשראי מהגופים המוסדיים לעסקים קטנים ובינוניים עומד אפוא בעינו.
היכולת של הגופים המוסדיים לתת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים באופן ישיר מוגבלת, בגלל עלויות תפעול וגבייה משמעותיות וגם משום שאין בישראל שוק איגוח מפותח, שיאפשר הרחבה של האשראי תוך המשך תפעולו על ידי בנקים. עם זאת, התרת גיוס אג"ח בשוק ההון למתווכי אשראי מוסדרים, החל משנת 2015, מאפשרת לגופים המוסדיים להשקיע באשראי לעסקים קטנים ובינוניים גם באופן עקיף: המתווכים המוסדרים מגייסים מהם אג"ח ומלווים לעסקים אלה. ואכן רואים בשנים האחרונות, ובפרט השנה, עלייה בהיקף הגיוסים של מתווכי האשראי המוסדרים וגם בהיקף מתן האשראי של מתווכי האשראי המוסדרים למגזר העסקי. העלייה במתן האשראי של מתווכי האשראי המוסדרים מעידה על הביקוש של חברות קטנות ובינוניות לאשראי. בנוסף, הממשלה פועלת להנגשת האשראי מהגופים המוסדיים לעסקים קטנים ובינוניים, באמצעות שתי קרנות השקעה שהוקמו ב-2016 וכן באמצעות מתן מענק למתווכי אשראי מוסדרים שיספקו אשראי בגובה של 500 מיליון שקל לפחות.
איך לוקחים מימון מגוף מוסדי?
ומהתיאוריה לפרקטיקה. איך לוקחים מימון מגוף מוסדי? האמת שזה פשוט. יש לכל גוף מוסדי גדול מחלקת מימון/ מחלקת אשראי – פונים אליה טלפונית, מבקשים פגישה, או פשוט ממלאים טפסים (יש כאלו שיש להם אפשרות כזו), ומתקדמים לפגישה.
הגוף המוסדי כמו בנק ירצה לראות ביטחונות, דוחות כספיים, להבין את ההיסטוריה של העסק, להכיר אתכם ואת היסטוריית האשראי שלכם, ומידע נוסף. זה תהליך, כמו אצל כל גוף שמלווה כספים. אבל זה יכול להיות משתלם. אל תוותרו על האפשרות הזו, אחרי הכל, הגופים האלו באמת מעוניינים לתת לכם הלוואה – הם מקצים נתח הולך וגדל מהכספים שלהם למתן הלוואות, והתנאים אטרקטיבים יחסית.
לרוב המימון של הגופים המוסדיים לא יהיה לבד. המוסדיים מלווים אחרי שכבר קיים מימון בנקאי ו/ או אחר – זו לא מדיניות, זה המצב פרקטית (בפועל יש כמובן מקרים שזה לא כך). ומסיבה זו – לרוב המימון של המוסדיים לא יהיה "המימון המוביל לעסק". הוא סוג של מימון נוסף. הרי, עסקים פונים לגופים המוסדיים אחרי שהם כבר ממומנים על ידי בנקים ואחרים.
זה עשוי להשתנות עם הכוונה להגדיל את הנתח של המוסדיים בשוק ההלוואות. במקביל גם היקף ההלוואות הבודדות עשוי לגדול. כלומר, תיאורטית ההלוואות שאתם כעסדים יכולים לקבל מהגופים המוסדיים הם כמו הלוואות שתקבלו מהבנקים.
הלוואה חוץ בנקאית – איך לוקחים? ממי לוקחים? כל מה שצריך לדעת
ריבית על הלוואות – 2.8% בהלוואות צמודות; 5.5% בהלוואות שקליות
מענקי סיוע לנזקקים
למי מגיע וכמה, לאיזו מטרה, ואיך פונים לקבלת התמיכה?
מדינת ישראל מעניקה סיוע כספי למגוון מטרות לאוכלוסיות במצוקה כלכלית. ניתן לפנות למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בבקשות לקבלת מענקים כספיים עבור משפחות ויחידים נזקקים.
לאילו מטרות ניתן לבקש סיוע?
ילדים יתומים רשאים לבקש סיוע עבור:
למה מיועד? המענק מיועד לטיפולים שאינם בסל הבריאות.
מה גובה המענק? עבור טיפולים משמרים: עד לסך 5,000 שקל.
עבור טיפולים אורתודנטים או חריגים: עד 8,000 שקל.
למה מיועד? מטרת המענק הינה לתת מענה לצרכיו אישיים המידיים של הילד, שאין כל מקור אחר למימונם.
מה גובה המענק? מענק יינתן במגבלות התקציב, בתדירות של אחת לשנה, בהתאם לנתונים הבאים:
ילד במעון: מענק בסך 2,000 ש"ח.
ילד ראשון בקהילה: מענק בסך 2,000 שקל.
ילד שני ואילך בקהילה: מענק בסך 1,500 שקל.
ילד נכה או מוגבל הזכאי לקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי: יקבל תוספת בסך 1,000 שקל.
למי? מענק הניתן לילדים ונוער יתומים.
למה מיועד? המענק מיועד עבור העשרה תרבותית ופיתוח כישרונות, באמצעות חוגים, רכישת ציוד וכדומה, לדוגמה: רכישת ספרים, כלי נגינה, ציוד לאמנות וציוד לספורט ועוד.
מה גובה המענק? עד 5,000 שקל בשנה.
בקשות הסיוע נידונות בוועדה למתן מענקים לילדים יתומים נזקקים בקהילה ובמסגרות חוץ ביתיות.
משפחות ויחידים נזקקים רשאים לבקש סיוע עבור:
רכישת ציוד ביתי בסיסי
הוצאות לציוד אישי וביתי בסיסי במקרה שריפה (כאשר אין ביטוח)
טיפולי שיניים (לא כולל שתלים ורק לאחר מיצוי זכויות בקופות החולים)
בקשות הסיוע נידונות בוועדת סיוע למשפחות ויחידים נזקקים. הוועדה תינתן עדיפות לניצולי שואה, מטופלים אשר יכולתם להשתכר נפגעה בשל נכות או מחלה, מטופלים שזו פנייתם הראשונה לבקשת סיוע.
ילדים החולים במחלה כרונית ו/או עם נכות פיזית רשאים לבקש סיוע עבור:
מקורו של הכסף בקרן ארוין פרידל ז"ל. לבקשת מענק, יש לפנות אל העובד הסוציאלי המטפל, על מנת שימלא טופס בקשה לקבלת סיוע מכספי הקרן.
עוד בנושא מענקים וקצבאות:
מענק עבודה – 270 אלף שכירים קיבלו כ-400 מיליון שקל; אולי גם לכם מגיע?
הפד, הבנק המרכזי בארה"ב הותיר את הריבית ללא שינו – 2.5%-2.25%, ורמז לשוק כי לא יעלה את הריבית ב-2019. הפד צופה העלאת ריבית אחת בלבד בשנה הבאה – 2020.
מדובר על שינוי פרסה בכיוון של הפד. לפני שלושה חודשים הפד צפה שתי העלאות ב-2019, ולפני חצי שנה העריך שלוש העלאות ריבית בשנה. הסיבה היא החשש שהעלאת ריבית תפגע בצמיחה ובצריכה שגם כך משדרות חולשה.
במקביל הודיע הפד כי יחל בצמצום המאזן הפיננסי של הבנק המרכזי, כלומר צמצום הדרגתי של היקף האג"ח הממשלתיות האמריקאיות והאג"ח מגובות משכנתאות שרכש במסגרת תוכניות הרחבה כמותית (QE) שביצע על מנת לתמוך בשווקים לאחר משבר הסאבפריים. הפד צפוי לצמצם את המאזן ל-30 מיליארד דולר בחודש, והחל ממאי ל-15 מיליארד דולר, וזאת ככל הנראה עד לחודש ספטמבר.
כמו כן, עדכן הפד את תחזית הצמיחה לכלכלה האמריקאית. ההערכה כעת היא לצמיחה של 2.1% ב-2019, לעומת תחזית קודמת לצמיחה של 2.3%.
תחזית האינפלציה – 1.8% ב-2019, ו-2% ב-2020.
מעודכן ל-05/2022
המשקיע הנבון – עקרונות ההשקעה של בנג'מין גראהם
"המשקיע הנבון" של בנג'מין גראהם הוא לא "עוד ספר". מדובר בספר חובה למשקיעים בשוק ההון. הספר הזה הוא "התנ"ך" של עולם ההשקעות וגם וורן באפט, המשקיע האגדי, טוען כמעט בכל ראיון עימו, שכל מה שצריך לעשות כדי להבין בהשקעות זה לקרוא את הספר, ולחזור לקרוא אותו כשיש שאלות פרקטיות או כשצריך לרענן ולהיזכר בעקרונות.
באפט מתעקש לא לזוז מהעקרונות שבספר הזה, והוא נמנע באופן רצוף מלפזול לשיטות ואסטרטגיות השקעה אחרות (הרחבה על כללי ההשקעה של באפט). באפט מגדיר את עצמו כתלמיד של גראהם, וןאכן השיטה שלו מאוד קרובה לזו של המנטור שלו. הוא נצמד לעיקרי הגישה (גישת הערך) ומצליח. גם גראהם הצליח בהשקעותיו, אך התלמיד עלה על רבו (כאן תוכלו להרחיב על גראהם – ציטוטים עיקריים ועקרונות בסיסיים). ומי שרוצה באמת להכיר ולהבין את עולם ההשקעות – כדאי לקרוא את הספר – "המשקיע הנבון", ולמי שלא יכול/ רוצה לקרוא את כל המאות עמודים, הנה סיכומים שלי מהקריאה. אני לא בטוח שקוראים אחרים היו מתמצתים כמוני, אבל נראה לי שרוב העקרונות החשובים מודגשים כאן:
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
אי אפשר לחזות שווי עתידי, לכן תמיד צריך לפזר את ההשקעות בין אגרות חוב למניות – מינימום 25%, מקסימום 75% כל אחד. (י.ק – קריאה נוספת: מודל ההשקעות של הארי בראון).
צריך להתייחס לאינפלציה ולפעול לפי הערכה לאינפלציה עתידית. מניות הן הגנה טובה לאינפלציה בניגוד לאגרות חוב (הערה שלי – היום יש פתרונות כמו TIPS אג"ח צמוד למדד, REIT קרן להשקעות בנדל"ן).
יש שני סוגי משקיעים נבונים, אקטיביים שחוקרים ומנטרים את השוק ללא הפסקה ופאסיביים שמייצרים תיק על "טייס אוטומטי". הדרך לבחור היא לפי סוג הבן אדם. האקטיבית דורשת הרבה זמן והשקעה, מצד שני הפאסיבית דורשת ריחוק מהבלגן המפתה של השוק.
ההחלטה כמה מהכסף לשים באג"ח וכמה במניות לא תלוי בגיל אלא על פי מידת הסיכון שבאפשרות המשקיע לקחת (רווק/נשוי, יש/אין ילדים, עצמאי/שכיר ועוד).
לאחר שקילת מידת הסיכון צריך לשנות את אחוזי התיק רק במקרה של שינוי בנסיבות חיים. כל חצי שנה (רצוי בתאריך מוכר כמו ראש השנה) מומלץ לעדכן את התיק שיישאר באחוזים הקבועים (אם במהלך החצי שנה שוק ההון עלה והאג"ח נשאר יציב צריך למכור מניות כדי להתאזן חזרה).
טיפים עבור המשקיע המגן. לא ללכת לפי החוק של לקנות מה שאתם מכירים (חברה שעובדים בה, חברה שמשתמשים במוצר שלה המון). היכרות יוצרת שאננות וכשאנחנו קרובים למשהו פחות מפקפקים בו.
תשקיעו בעצמכם דרך ברוקרים מקוונים, עמלות נמוכות ביותר ומחיר התחלתי נמוך מאוד. אם סוחרים יותר מפעמיים בשנה או מבזבזים יותר משעה או שעתיים בחודש זה יותר מידי למשקיע המגן.
שיטה טובה היא מיצוע ערך קבוע, העברת סכום כסף קבוע כל פרק זמן מסוים, רצוי על קרנות אינדקס (צמודות למדד מסוים).
חוקים למניות משקיע מגן – לגוון במניות (בין 10 ל- 30) ובתעשיות שלהם (להשתמש ב- morningstar.com צילום הרנטגן המידי). כל חברה צריכה להיות גדולה (מחיר שוק לפחות 10 מיליארד) מוכרת (גודל החברה ברבע או בשליש הראשון של המגזר שלה) ועם מימון שמרני (הון המניות שלה מייצג לפחות מחצית מהשווי הכללי כולל חובות).
כל חברה צריכה להיות בעלת היסטוריה של לפחות 10 שנים של תשלום דיבידנד קבוע. להציב גבול למחיר שמוכנים לשלם על מניה ביחס לרווח הממוצע שלה נניח ל- 7 שנים אחורה (פי 25 מהרווח הממוצע לא יותר מפי 20 מרווחי השנה האחרונה). לא להשקיע במניות צמיחה (עלייה משמעותית ביחס לעלייה הרגילה והמגמתית).
סיכונים עבור המשקיע היוזם – לא לגעת באג"ח זבל (אג"ח בתשואה גבוהה) זאת אפשרות אבל לא כדאי בדרך כלל. התשואה גבוהה אבל הסיכון והעמלות גבוהות מידי. מסחר יומי לא משתלם בגלל אפקט השוק (העלות הנוספת שהסוחר מוכן לשלם בשביל לקנות את המניה במחיר הגבוה ממחיר השוק). החזקות ארוכות יותר בדרך כלל רווחיות יותר. לא כדאי להשקיע ב- IPO, רוב המניות צונחות אחרי ההנפקה.
מדיניות השקעות למשקיע היוזם – השקעה במניות מחולקת ל- 4 מצבים. קנייה בשווקים נמוכים ומכירה בגבוהים, קניית מניות צמיחה שנבחרו בקפידה, ניירות ערך במחיר מציאה ומצבים מיוחדים. קשה ליצור תזמון אוטומטי, מבחן הזמן צריך לעמוד על תקופות של עשרות שנים לניתוח מידע.
מניות צמיחה קונים כשהחברה גדולה ולא פופולארית, לא כשכולם רצים לקנות אותה אלא כשמשהו משתבש. ככל שהחברה גדולה יותר הצמיחה איטית יותר, אם זה לא ככה כנראה זו לא מניית צמיחה.
כדי למצוא מציאות אפשר להסתכל על הרשימה היומית של מניות שהגיעו לשפל חדש בשנה האחרונה ( על פי הספר – במדור "כסף והשקעה" בוול סטריט ג'ורנל; בפועל – כל מסנן מניות באתר פיננסי יציג לכם את המידע הזה).
מומלץ להשקיע כשליש מהכסף בקרנות נאמנות המחזיקות מניות זרות למקרה שהשוק במדינה לא יהיה טוב להשקעה.
רוב הזמן השוק מדייק במחיר מניות, אך הרבה פעמים טועה בגדול בגלל פסיכולוגיה של משקיעים. הסיבה העיקרית שאנשים לא מצליחים להביס את השוק – הם נותנים לשוק להחליט בשבילם מתי לקנות ולמכור. השוק מציע הצעות מחיר והמשקיע צריך לנצל אותן לטובתו.
משקיע טוב לעולם לא מוכר מניה מהכרח, הוא מוכר כי השוק הציע מחיר גבוה.
לעולם לא קונים מניה בגלל שהיא עולה.
יש כמה חסרונות למנהלי קרנות נאמנות ומשקיעים מקצועניים. כשמנהלים מיליארדים חייבים להשקיע בחברות הגדולות, היחידות שמוכרות מספיק מניות. משקיעים נוטים להשקיע יותר בעלייה של שוק וגורמים לקרנות לקנות עוד מאותן מניות במחיר גבוה יותר. כשמשקיעים מבקשים חזרה כסף, אזי הקרנות צריכות לפדות מניות גם במחירים נמוכים.
מנהלי תיקים מקבלים בונוסים על הבסת השוק ( תשואת יתר על פני המדדים המובילים) לכן משווים את עצמם לממוצע השוק. בטווח הקצר התשואות נתונות לשליטת השוק בלבד אך בטווח הארוך אפשר לשלוט על הגורמים הבאים ועל התשואה – עלויות מסחר (סחר זול וסבלני), עלויות החזקה (סירוב קניית קרנות נאמנות עם הוצאות מוגזמות), הציפיות (תחזיות מציאותיות), מידת הסיכון (על ידי אחוז מניות ואגח, גיוון ואיזון מחדש), חשבונות המס (החזקת מניות למשך שנה לפחות, אם אפשר 5 לפחות) וההתנהגות.
קרנות נאמנות לרוב מניבות תוצאות נמוכות מממוצע השוק, כאב ראש במיסוי וחוסר יציבות בביצועים. מעבר לכך, ככל שהוצאות קרן עולות, התשואה פוחתת, ועם ההצלחה מגיע התיאבון – קרנות עם תשואה טובה עולות בהיקפים ועולות בדמי הניהול.
ככל שהקרן סוחרת בתדירות גבוהה יותר, התשואה פוחתת. קרנות לא יציבות, לרוב נשארות כך.
קיימת סבירות נמוכה שקרנות עם תשואות גבוהות יישארו כך לאורך זמן. קרן לא נשארת טובה בגלל הסיבות הבאות:
מנהלים עוזבים את הקרן, משקיעים שמים הרבה כסף ולמנהלי הקרן יש רק אופציות רעות (להשאיר את הכסף בצד ואז אם המניות עולות התשואה נמוכה, להוסיף למניות שבבעלותה ואז יכול להיות מצב של קניה מסוכנת, להשקיע במניות נוספות שעד עכשיו לא חשבו להשקיע בהן)
כמו כן, עלייה בהוצאות.
עלות של קרנות אינדקס נמוכה מאוד. כדאי להוסיף כל חודש כסף למשך 20 שנה או יותר והתשואות יהיו גבוהות.
קרנות מצליחות להביס קרנות אינדקס כשהמנהלים הם בעלי המניות הגדולים ביותר (אפשר לבדוק בדוחות הקרן); הן מצליחות אם הן זולות (תשואות גבוהות הן זמניות אך עמלות גבוהות נשארות); מעזות להיות שונות מאחרות, סוגרות את הדלת למשקיעים חדשים לפני שהם גדולות מידי, לא מפרסמות.
צריך להתבונן על הוצאות הקרן, אחר כך על מידת הסיכון, אחר כך על מוניטין המנהל ורק לבסוף על ביצועי העבר. ביצועי עבר לא מעידים על העתיד בקרנות.
קרנות סגורות – קרנות שלא מנפיקות מניות חדשות, לכן כדי להיכנס צריך לקנות מבעל מניות המוכן להיפרד ובגלל זה מחיר הקרן משתנה לפי היצע וביקוש. קרנות סגורות בניכיון מרוויחות יותר מבפרמיה. כלומר, כדאי לקנות בניכיון/ בדיסקאונט ולא בפרמיה.
סימנים מעודדים מכירה: שינוי חד באסטרטגיה, עלייה בהוצאות (מנהלים מתחילים לקחת לעצמם), פעילות ניירות ערך גדולה (מסחר מופרז), תשואות בלתי יציבות פתאומיות.
אם חווים הפסדים גדולים בתיק, אין גיוון (יש עליות או ירידות של כל התיק ביחד) או שצריך לעשות שינוי רציני כמו תכנון פרישה, כדאי לחשוב על ייעוץ של בעל מקצוע. חשוב לקבל הפנייה ליועץ ממישהו שבוטחים בו ולאחר מכן לבדוק את עברו (תלונות, דין משמעתי, השעיה).
כשנפגשים להכיר את היועץ חשוב לוודא שאכפת לו מהלקוח, שהוא משכיל ומכיר את עקרונות ההשקעה, לשאול שאלות שיעידו על שלושת הנושאים האלו.
יש חמישה גורמים עיקריים שקובעים אם מחיר המניה טוב:
התחזיות הכלליות ארוכות הטווח
משקיע צריך להוריד דוחות שנתיים 5 שנים אחורה ורבעוניים של השנה האחרונה ולענות על השאלות הבאות – מה גורם לחברה לצמוח? מאיפה רווחיה מגיעים (ויגיעו)?
צריך להימנע מהבעיות הבאות:
– חברה שרוכשת הרבה (2-3 רכישות שנתיות) חברות אחרות במקום להשקיע בעסק שלה.
– חברה המתבססת על כספי אחרים. לווה חובות או מוכרת מניות בשביל לצבור עוד כסף.
– חברה המתבססת על לקוח אחד או קומץ לקוחות.
ולשים לב לדברים החיוביים:
– "חפיר מגן" רחב, או יתרון תחרותי. זהות מותגית חזקה (הארלי דייוידסון שהלקוחות מקעקעים את סמלה), מונופול או כמעט מונופול.
יתרון גודל של לספק כמויות גדולות או שירות בזול, נכס לא מוחשי, עמידות בפני שינויים.
– חברה שעולה במתינות, 6-7 אחוז בשנה אחרי מס (10 לפני) ולא ב- 15 אחוזים שכנראה ירדו אחר כך ויתכנסו לממוצע.
– החברה משקיעה את הכנסותיה במחקר ופיתוח לשם התחדשות.
איכות ההנהלה והתנהגותה
צריך לראות ולוודא שמנהלי החברה פועלים כראוי. לקרוא את דוח השנה שעברה ולראות אם עמדו בתחזיות שלהם, אם הודו בכישלונותיהם?
האם הם דואגים לעומד בראש? משכורת מוגזמת למנכ"ל, שינוי מחירי אופציות לקרובים לצלחת, הרבה מכירות של מנהלי החברה לפי "טופס 4" (זה טופס המכירות בוול-סטריט; בארץ יש דיווחים של בעלי עניין)
האם הם מנהלים או מקדמי מכירות? מנהלי החברה צריכים לעסוק בניהול החברה ולא להשקיע את כל מאמציהם בהעלאת ערך המנייה ויחסי ציבור.
עוצמה פיננסית ומבנה ההון
צריך להסתכל בסעיף תזרים המזומנים על רווחי החברה, ללא עלות הענקת אופציות, חיוב "יוצא דופן", "הכנסה" מקרן פנסיה ושינויים שהם חד פעמיים. צריך להגיע לתזרים ורווח מייצג.
אם הרווחים לים צמחו ב- 6-7 אחוזים ב-10 השנים האחרונות, מדובר בקצב טוב, והתחזית אמורה כנראה להיות בקצב כזה.
אחר כך צריך, להסתכל על מבנה ההון של החברה. החוב ארוך הטווח להיות 50% או פחות מכלל המאזן.
היסטוריית הדיבידנד
על החברה להוכיח שעדיף לא לשלם דיבידנד (אם החברה מנצחת את מתחרותיה בכל מצבי השוק, היא עושה שימוש טוב בכסף), אחרת היא צריכה לחלק דיבידנדים.
להיזהר מחברות שמפצלות את מניותיהן ללא הרף. חברות צריכות לקנות בחזרה את מניותיהן במחיר זול ולא בשיא.
שיעור הדיבידנד הנוכחי
לא מספיק להתייחס לרווחי שנה אחת של חברה כשמבצעים מחקר עליה. הרבה פעמים חברות מכסות תוצאות מכוערות בדוחות שלהם, בעזרת טריקים שונים.
רווחי "פרופורמה" בהם מסתירים הפסדים בעזרת חיובים "חד-פעמיים", צמיחה חיצונית דרך רכישות ושינויים בעקרונות וכללי החשבונאות שגורמים לרווחים גדולים, עבירות הון ועוד.
כשקוראים דוחות פיננסיים של חברה, רצוי לקרוא מהסוף להתחלה כי כל דבר שהחברה רוצה להסתיר יהיה קבור בסוף. חשוב לקרוא את הערות השוליים בדוח, לשים דגש על תקבולים, מלאי, תשלומים, חוזי מכר וכו'. להסתכל על חובות, אופציות, הלוואות ללקוחות ורזרבות של עודפים מול הפסדים.
בתור משקיע יוזם חשוב ללמוד עוד על קריאת דוחות פיננסיים כדי להכיר את הולכות השולל של החברות בהצגת רווחיהם.
בחירת מניות למשקיע הדפנסיבי – קרנות אינדקסים הן האופציה הכי טובה. אם רוצים גם לעשות ניסיונות עצמאיים, רצוי להשאיר 90% מהכסף באינדקס והשאר למניות עם בחירה עצמאית. המניות שהמשקיע המגן צריך לבחור צריכות לעמוד בתנאים הבאים:
גודל מספק – חברות עם ערך שוק כולל גבוה מ- 2 מיליארד דולר.
מצב כספי איתן – נכסים שוטפים לפחות כפול מהתחייבויות שוטפות וחוב ארוך טווח קטן מההון החוזר (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות).
יציבות רווחים – כמות מסוימת של רווחי למניה בכל אחת מעשר השנים האחרונות (ללא גירעון).
היסטוריית דיבידנד- תשלום רציף במשך 20 השנים האחרונות.
צמיחה ברווחים – צמיחה מינימאלית של שליש לפחות ברווחים למניה בעשר השנים האחרונות על הממוצע של 3 השנים בתחילת התקופה ובסופה, זה דרישה די שמרנית, 3% בשנה, אפשר להגדיל מעט יותר לרמה של 7% כדי לצמצם את רשימת החברות.
יחס מחיר/רווח סביר(מכפיל רווח סביר) – מניות שמחירן לא עולה על פי 15 ממוצע הרווחים ב- 3 השנים האחרונות.
יחס מחיר/ערך מאזני הוני סביר(מכפיל הון) – מחיר נוכחי לא עולה על פי 1.5 מהערך המאזני האחרון, כלל ברזל להכפיל את יחס המחיר/רווח ביחס המחיר/ערך מאזני ולבדוק שהתוצאה נמוכה מ- 22.5.
לא משנה כמה משקיע דפנסיבי אתה רוצה להיות, יש 2 דברים שצריך לעשות תמיד. לעשות שיעורי בית על המניות, באמצעות מאגר edgar לקרוא את הדוחות השנתיים והרבעוניים של כל חברה ב-5 שנים האחרונות. לבדוק את אחוז המניות של החברה שנמצא בבעלות מוסדית, כל נתון מעל 60% מרמז שהמניה חשופה מידי.
בחירת מניות למשקיע היוזם/ האקטיבי. קודם כל חשוב להתאמן, אפשר באתרים לדימוי מסחר כדי לא להסתכן. אם רואים שלא הולך עדיף לוותר ולעבור לקרנות אינדקס, רצוי לגלות את זה מוקדם. כמה שיטות לקרוא עליהן:
ארביטראז'- רכישת נייר ערך במקביל למכירה של אחד אחר שאמור להחליפו בגלל ארגון מחדש, מיזוג וכו'. הרעיון שיש קורלציה בין שתי המניות ואחת מהן יקרה ביחס לשנייה. את היקרה מוכרים ואת הזולה קונים.
פירוקים- רכישת מניות שאמורות לקבל תשלום בעת פירוקי חברה (להשתמש רק כשהתשואה השנתית המחושבת 20% ומעלה וסיכויי ההצלחה לפי החישובים לפחות 4 ל- 5 (הסתברות של 80%).
גידור מקבילי – רכישת אג"ח המרה או מניות בכורה בנות המרה במקביל למכירת המניה שאליה ניתן להמיר. סוג של ארביטראג', גידור שמבטיח הגנה מפני הפסדים.
ניירות ערך במחיר נכסים שוטפים. מדריך המניות של P&S הוא כלי מעולה שמראה את כל הנתונים שצריך על כל המניות. אפשר לחקור על פיו את המניות. דרישות למשקיע דפנסיבי: נכסים שוטפים פי 1.5 מהתחייבויות שוטפות. חוב שאינו עולה על 110% מהנכסים השוטפים (לחברות תעשייה). ללא גרעון ב- 5 השנים האחרונות. דיבידנד נוכחי כלשהו. רווחי השנה החולפת במגמת עלייה. מחיר שלא עולה על 120% מהנכסים הממשיים. רצוי לבדוק גם דירוג.
לשים לב שהמנהלים כנים, אפשר לשמוע שיחות ועידה של חברות כבעל מניות.
ניירות ערך בני המרה ואופציות
אג"ח בנות המרה מתנהגות כמניות ומתפקדות כאופציות. זה אג"ח שאפשר להחזיק בו ולקבל ריבית או להחליף למניה של החברה המנפיקה בערך שנקבע מראש (אופציה היא אפשרות לקנות מניה במחיר קבוע מראש לתקופת זמן מוגדרת). שיעור הריבית נמוך מהאג"ח המקבילות. כשכותבים אופציה בעצם שמים רצפה להפסדים אבל גם תקרה לרווחים. לדוגמה קונים 100 מניות ב- 95$ למניה ולאחר מכן, מוכרים אופציית רכש על המניות של קנייה ב- 100$ למניה. בתמורה מקבלים פרמיה של נניח 10$ למניה. כל עוד המחיר נמוך מ- 100 אפשר להחזיק במניות ולקבל פרמיה של 1000$ למקרה של צניחה במניות. אך אם מחיר מניה עולה ל- 110 ורוכש האופציה יממש אותה, ייקח את המניות במחיר 100. הפרמיה תישאר אך המניות לא וככל שהן יעלו הרווח לא יהיה שלכם. אופציות לא טובות למנפיק ולקונה, לבעלי מניות יש זכות ראשונים על קניית מניית ואופציות מפרידה ממניה את הזכות הזאת לתשלום נוסף.
ארבעה מקרים מאלפים באופן קיצוני מניסיון ההיסטוריה
סטיות שיכולות להראות על בעיה בענף או במניה:
– ענק על סף קריסה במחיר מופרז.
– חברה שבונה אימפריה במהירות וחוסר יציבות.
– חברה קטנה שקונה חברה גדולה ממנה ויוצרת חוב ענק.
– מימון ציבורי במניות של חברה קטנה שהערך שלה לא קיים.
בעלי המניות הם בעלי החברה, כל דבר צריך להיות לטובתם ואם ההנהלה לא עובדת בצורה טובה יש את הזכות לדרוש את פיטוריה.
ישנן 2 שאלות שצריך לשאול – האם ההנהלה יעילה דיה? האם האינטרסים של בעל מניות חיצוני ממוצע מקבלים הכרה נאותה? אם מגיעים למסקנה שההנהלה לא טובה. צריך לשכנע בכך את בעלי המניות הגדולים בחברה. שנית, צריך לזמן אסיפה ולהציג את הטיעונים. שלישית, להזמין חוות דעת חיצונית מחברת תכנון עסקי.
הרבה חברות העדיפו לא לשלם דיבידנד בטענה שהם ידעו להשתמש בכסף טוב יותר מבעלי המניות ויעלו את ערך המניה יותר טוב מערך הדיבידנד. לרוב זה לא נכון, החברות בדרך כלל מבזבזות את הכסף או צוברות יותר מכמה שהן באמת צריכות. מחקרים מראים שדיבידנד גבוה יותר משפיע על צמיחה גבוהה של המניה וגם את התשואה והרווחיות של החברה עצמה.
חברות רבות קונות בחזרה את המניות שלהן במקום דיבידנד, כדי לצמצם את מספר המניות ולהעלות את ערכן. חברות לפעמים גם מוכרות בזול את מניותיהן דרך אופציות לעובדים וקונים מניות ביוקר (החברות מקבלות הקלות במס הכנסה וגם כי ערך האופציות גובר בגלל התנודתיות שנגרמת לאחר קנייה חוזרת של מניות).
העיקרון הכי חשוב בהשקעה הוא מרווח בטחון.
הפסד כספי מסוים הוא חלק מההשקעה אבל לעולם אסור להפסיד את רובו או כולו.
אם השוק עולה ב- 5% בשנה ויש מניה שאנו חושבים שתעלה 10% וגורמת לנו לשלם מחיר מופרז, והמניה מאבדת בשנה הראשונה 50%. ייקח למניה 17 שנים להשיג את השוק גם כאשר מניבה פי 2 ממנו. לפני כל השקעה חשוב לחשב מרווח בטחון ולהשקיע רק אם השוליים שלו מספיק רחבים. מרווח בטחון לאג"ח ניתן לחישוב על פי השוואת הערך הכולל של החברה לסכום הכולל של החוב (חישוב דומה גם עבור מניות בכורה).
אם העסק חייב 10 מיליון דולר ושוויו עומד על 30 מיליון דולר, קיים מרווח התכווצות של שני שליש מהערך לפני שבעלי האג"ח יסבלו הפסדים.
מניה יכולה להיחשב בטוחה כשמרווח הביטחון שלה רחב כמו אג"ח טובות. מחיר המניות נמוך מאג"ח המונפק כנגד הרכוש ויכולת הרווח שלה (הסכום שניתן לצפות שהחברה תרוויח שנה אחר שנה בלי שינוי תנאים עסקיים על פני לפחות 5 שנים). הגיוון הוא עקרון משלים למרווח בטחון וחייבים להשתמש בשניהם. מרווח בטחון מבטיח סיכוי גבוה יותר לרווח מאשר להפסד אבל לא מבטל הפסד, הגיוון גורם להגדלת הוודאות שסך הרווחים יעלה על סך ההפסדים.
חשיפה של קטעי קוד בגרסה האחרונה של אנדרואיד מרמזת על תזמון מיילים
קטעי קוד שהתגלו בגירסה האחרונה של ג’ימייל לאנדרואיד חשפו את אחד הפיצ’רים המבוקשים ביותר אי פעם, שעדיין לא הגיעו לגוגל, הלא הוא תזמון מיילים.
האתר 9toGoogle השתמש בקובץ ה-APK של הגירסה האחרונה של אפליקציות גוגל, בדק את הקוד שלו. הפעם הוא בחן את גירסה 2019.03.03.238017425 של אפליקציית ג’ימייל וגילה קטעי קוד השייכים לתפריט חדש ולא מוכר בשם “menu_schedule”.זוהי לא הפעם הראשונה שנמצאות עדויות לעבודה של גוגל על פיצ’ר של תזמון מיילים, וכבר ביולי 2018 נמצאו קטעי קוד המעידים על תפריט תזמון מיילים חדש. עם זאת, קטעי הקוד החדשים כבר מגלים קצת יותר על הפיצ’ר עצמו ועל אופן הפעילות שלו.
כלומר, כאשר תתחילו לכתוב מייל, תהיה לכם אפשרות לפתוח תפריט תזמון מיילים שיאפשר לכם לקבוע את הזמן בו המייל ישלח, מ-2 דקות בעתיד, ועד ל-“50 שנים מעכשיו”, אולי כדי להזכיר לכם לקחת תרופות. על פי הקוד, ההודעות יאוחסנו בענן, כך שגם אם המכשיר שלכם לא יהיה זמין במועד השליחה, ההודעה עדיין תישלח, כך שתוכלו לשלוח מיילים מתוזמנים לכל זמן ללא תלות בחיבור לרשת. אבל גם לא תוכלו לבטל בלי חיבור לרשת.
מועד ההשקה של הפיצ’ר החדש, כמובם טרפ ידוע קשה להגיד כיוון שמדובר רק בעדויות בקוד, ולעיתים חברות בוחנות פיצ’רים כאלו ואחרים ובסופו של דבר מוותרות עליהם.
רפורמה עם שיניים
מחייכים בפה מלא: מינואר 2019 טיפולי שיניים לילדים ונוער ייכללו בסל הבריאות
מי זכאי? מה הטיפולים שיסובסדו ועל מה נצטרך לשלם?
בשורה משמחת להורים: החל ב-01.01.2019, ילדים ובני נוער עד גיל 18 זכאים לטיפולי שיניים כחלק מסל הבריאות באמצעות קופות החולים.
טיפולי מניעה יינתנו בחינם וטיפולים משמרים – בהשתתפות עצמית של 24 שקל.
כמו כן, בני נוער שגילם בין 17 ל-18 זכאים לטיפול נוסף של הסרת אבנית בכל שנה (כלומר לשני טיפולים בשנה ללא תשלום.(
מי זכאי?
מבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי שביום הפנייה לקבלת השירות טרם מלאו להם 18 שנים.
כיצד ניתן לממש את הזכות?
השירות ניתן במרפאות הקופה או במרפאות הקשורות איתה בהסכם, העומדות בדרישות המקצועיות של האגף לבריאות השן. ניתן לעיין ברשימת המרפאות הנותנות את השירות, המופיעה באתרי קופות החולים.
שימו לב: לא יינתנו החזרים עבור טיפולים שנעשו באופן פרטי ולא דרך קופות החולים.
טיפולים הכלולים בסל
טיפולים ללא תשלום:
טיפולים הניתנים בהשתתפות עצמית (24 שקל לטיפול):
שימו לב: במקרה שטיפול אחד נמשך על פני כמה ביקורים, תשלום ההשתתפות העצמית הוא חד-פעמי עבור כל הביקורים הקשורים לאותו טיפול.
אילו טיפולים לא כלולים בתוכנית?
בתוכנית לא כלולים טיפולי יישור שיניים (טיפולי אורתודונטי) וכן טיפולים נוספים שאינם מופיעים ברשימה.
עוד כתבות בנושא בריאות: כמה עולה רופא פרטי
המרוויחים היקרים הסינים והיבואנים הישראלים
על פי תוכנית חדשה שפרסם משרד התחבורה יוכל כל יבואן רכב להביא לארץ בכל שנה 400 כלי רכב חשמליים, במקום 200 כיום.אלו רכבים שעומדים בתקינה האירופית המקלה עבור סדרות קטנות.
היבואנים שירוויחו מהמהלך הם אוטו חן מקבוצת בליליוס, המחזיקה בזיכיון ליבוא של מכוניות בריליאנס הסינית, וקבוצת כדורי המחזיקה בזיכיון היבוא של מכוניות צ'רי הסינית. וגם יבואני הרכב הוותיקים, שלהם זיכיונות של מותגי רכב חשמלי סיני המיועד לאירופה,
מעודכן ל-03/2019
התצוגה תהיה 95% משטח הטלפון, יחס התצוגה הגדול בעולם
ZTE מפתחת סמארטפון עם סליידר שנע הצידה במקום כלפי מעלה. הסליידר חוזר והפעם בשוק המובייל. לכן גדל המסך אל כל חזית המכשיר, ועדיין יכול לשמור מקום עבור מצלמת הסלפי. המכשיר ייקרא כנראה אקסון אס
היתרון של סליידר צידי הוא יותר מקום במגירה הנשלפת ויותר מקום למצלמה העיקרית. מיקום כל המצלמות בסליידר מגן על העדשות משריטות ומכות, ובכך ישמור על איכות צילום לאורך זמן.
לטלפון עצמו יהיה מסך OLED גדול מאוד של 6.8 אינץ', ביחס תצוגה של 21:9 בדומה לדגמי הפרמיום האחרונים של סוני – פורמט קולנועי, שמאפשר תצוגת סרטים על כל שטח המסך. התצוגה תהווה 95% משטח הפנים של חזית הטלפון, יחס התצוגה הגדול בעולם. המכשיר צפוי כנראה לתפוס את מקום מכשיר הדגל הבא של ZTE. הוא ככל הנראה יצויד במודם דור 5 ויהיה הדגם השני של היצרנית שיצוייד בטכנולוגיה החדשה.
דלק תשקיע כ-11.5 מיליון דולר תמורת 25% מכל אחד מהרישיונות.
דלק קידוחים של יצחק תשובה חתמה על הסכם לכניסה לשותפות בשני קידוחי הנפט היבשתיים של חברת גלוב אקספולריישן הבורסאית, אופק ויהל. דלק תשקיע כ-11.5 מיליון דולר תמורת 25% מכל אחד מהרישיונות.
בקידוח יהל צופיה להשקיע דלק 5 מיליון דולר ואילו יתר השותפות מתחייבות להשקיע עוד 15 מיליון דולר. יהל הוא רישיון יבשתי הסמוך לחיפה. הסקרים הראו על פוטנציאל ל-2.17 טריליון רגל מעוקבת (טי.סי.אף) של גז טבעי ו-181 מיליון חביות נפט. לפי ההסכם גלוב תקבל עדיפות בקבלת תמלוגי העל בפרויקט.
גלוב אקפלורשיין נסחרת בשוק בשווי 21 מיליון שקל בלבד ומוחזקת בידי משפחת דרין, צביקה ברודצקי ומשפחת שטרנברג. השותפות ירדה ב-75% בשלוש השנים האחרונות לשווי הנוכחי לאחר שנטשה את קידוח אופק. בדו"חותיה מופיעה הערת עסק חי.
דלק מכוונת למשקיעים זרים: תפריד את פעילות לוויתן לחברה שתונפק בלונדון
דלק – עלייה ברווחיות התפעולית; תחלק דיבידנד של 150 מיליון שקל
עלייה בולטת נרשמה במכונית ההיברידית פריוס פלוס, שתעלה לקבוצה זיהום 3 ותתייקר בכ-5,000 שקלים.
לפני העלאת מחירי הרכב החדש ב-1 באפריל בעקבות התקנות החדשות של "המיסוי הירוק" פרסמה יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה, את המחירון החדש. המחירון מצביע על התייקרות ברוב הדגמים הפופולריים.
דגם היאריס יתייקר בכ-2,000 שקל בכל הגרסאות. קורולה סדאן ברמת הגימור הבסיסית צפויה להתייקר בכ-3,000 שקל והעלייה הבולטת ביותר נרשמה במכונית ההיברידית פריוס פלוס, שתעלה לקבוצה זיהום 3 ותתייקר בכ-5,000 שקלים.
בענף אומרים כי רוב דגמי הרכב העממיים של היבואנים יתייקרו באפריל בשיעור דומה, אבל העליות החדות ביותר צפויות להיות בדגמים העירוניים הזולים. יבואני הרכב כבר החלו בתהליך מואץ של שחרור עשרות אלפי כלי רכב חדשים מהמכס כדי להניב רווח מההתייקרות הצפויה באפריל.
עוד השבוע יבואנית טויוטה בישראל הכריזה על תחילת שיווקן של גרסאות סטיישן והאצ'בק של טויוטה קורולה המצטרפות לגרסת הסדאן ששיווקה החל לפני מספר שבועות, מיד לאחר השקתה.
גרסה אחת היא סטיישן שהושקה בתערוכת פריז 2018, ומכונה בישראל 'ספייס', ואילו השנייה היא האצ'בק, המחליפה את הדגם אוריס ומכונה כאן 'אקסייט'.
המשרד להגנת הסביבה והרצליה מאשימות זו את זו
באיזור אפולוניה שנושק לקו החוף בהרצליה התגלו חומרים החשודים כמסוכנים. באיזור זה פעל בעבר מפעל תעש, ומתוכננות להיבנות בו אלפי דירות. החומרים שהיו בחביות נחשפו עקב שקיעת קרקע לאחר הגשמים. בעבר היו שם סקרים שלא גילו חשד לחומרים מסוכנים.
לפני שלוש שנים הודיע מינהל התכנון על אישור של תוכנית אפולוניה, שצפויה לקום בה שכונה בת 3,000 דירות וכן שטחי תעסוקה ומלונאות. התוכנית אושרה למרות התנגדויות רבות. בית המשפט עצר את התוכנית, עקב עתירה שהוגשה נגד קידום התוכנית על ידי תושבים ומספר עמותות. המדינה ערערה לעליון והחלטה סופית טרם התקבלה בנושא. עם גילוי החומרים ייתכן שבית המשפט אכן יעכב או לא יאשר את התוכנית. במשרד להגנת הסיבה טענו: "במשך יותר משנתיים מנסה החברה לשירותי איכות סביבה לקבל מעיריית הרצליה היתר לביצוע עבודות שיקום ראשוניות באתר שמטרתן טיפול במוקדי זיהום הקרקע וסילוק מפגעים באתר – בין היתר פסולות שהוטמנו באתר. עם זאת, היתר זה לא ניתן למרות ניסיונות רבים לקבלו",
בעיריית הרצליה דחו את הטענות באומרן, "טענת המשרד להגנת הסביבה על אי קבלת ההיתר מופרכת מיסודה שכן החברה לשירותי איכות הסביבה מעולם לא הגישה לעיריית הרצליה את רובם הגדול של המסמכים הנדרשים כחלק מדרישות היתר הבנייה, כפי שנדרש בכל היתר בנייה המונפק על ידי רשות מקומית על פי חוק התכנון והבנייה. בקשות העירייה כללו בין השאר דרישות להבטחת שלום הציבור, בריאותו ובטיחותו היות ובאזור קיימים ככל הנראה חומרים מסוכנים. לפני מספר ימים אכן הגיע לידי העירייה מכתב המפרט כי התגלו חביות חשודות המכילות פסולת חומרים מסוכנים /נפיצים בשטח התכנית. עולה, כי חביות אלה נמצאו באזור שסקרים שנערכו בו לא הראו כלל כי קיים בהם פוטנציאל או מידע לגבי קבורת פסולת חומרים מסוכנים או נפיצים. גילוי זה, מאשש את חששות העיריה כי רב הנסתר על הגלוי בשטח אפולוניה וכי יש להשלים בהקדם סקר סיכונים מלא ולאחריו טיהור של הקרקע המזוהמת".
במינהל התכנון שמקדמים את תוכנית הבנייה בשטח מסרו השבוע: "תוכנית אפולוניה היא תוכנית משמעותית לבניית אלפי יחידות דיור בלב אזור הביקוש, אשר כוללת את הסדרת הגן הלאומי אפולוניה. לאחרונה התקיים דיון בבית המשפט העליון בעקבות ערעור שהוגש על ידי המדינה, כל הטיעונים לעניין זה נמסרו בבית המשפט. אנו מקווים שתתקבל הכרעה בנושא בתקופה הקרובה".
