בחודש הבא (יולי) תתבצע הפעימה הראשונה בהעלאת ההפרשה לפנסיה, ובחודש ינואר 2017 תתבצע הפעימה השנייה.
ההפרשות לפנסיה כיום הינם בשיעור כולל של 17.5% מהשכר – 5.5% על חשבון העובד, 6% הפרשות המעסיק לתגמולים ו-6% נוספים, הפרשות המעביד לפיצויים. בפעימה הראשונה והשנייה יוגדלו ההפרשות ב-0.5% (בכל פעם), ובסה"כ תגדל ההפרשה ל-18.5% (הנה ההסכם להעלאת הפנסיה)
ביולי יועלו תשלומי המעסיק לקרן הפנסיה מ-6% ל-6.25% מהשכר, ובהתאמה יעלו ההפרשות של העובד מ-5.5% ל-5.75%. בעוד חצי שנה יועלו הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה ל-6.5%, והפרשות העובד ל-6%, ואז סך ההפרשות יעמוד על 18.5% (הפרשות העובד – 6%, הפרשות המעסיק – 12.5% – 6% תגמולים ו-6.5% לפנסיה)
העלייה בהפרשה לפנסיה היא בהתאם להבנות בין ההסתדרות לבין נשיאות הארגוניים העסקיים, אבל האם זה באמת טוב לעובדים? לא בטוח. ככלל, גידול בהפרשה לפנסיה הוא מצוין לעתיד העובדים, כי הכספים שמופרשים היום ישמשו אותם בעתיד (בתקופת הפנסיה), כשבנוסף העובדים נהנים מהפרשה של המעביד (ולא רק שלהם) וכן הם נהנים מהטבות מס על ההפרשה. על פי ההערכות התוספת לקצבה בפנסיה כתוצאה מהמהלך הזה תהיה בממוצע 5%-6%, ומנגד השכר יירד בפחות מ-0.5% (סכום ההפרשה בניכוי הטבת המס).
אבל צריך להיזהר עם ממוצעים – ככל שגיל החוסך גבוה יותר, כך התרומה תהיה קטנה יותר, וככל שהשכר נמוך יותר כך התרומה קטנה יותר. למעשה, שלאנשים בשכר הנמוך הגידול בפנסיה יכול דווקא להזיק. הם בעצם מפרישים סכום נוסף, ועל הסכום הזה אין להם הטבה (כי הם לא מגיעים למדרגות תשלום המס). הסכום הזה חשוב להם היום, ולא בעוד כמה עשרות שנים, כך שהתועלת במקרים רבים לא ממש ברורה.
זאת ועוד – יש עובדים (לא מעטים) שהשכר שלהם נמוך מאוד ואז כשהם יוצאים לפנסיה הם מקבלים ביטוח לאומי (כמו כולם בהתקיים עמידה בתנאים), וגם השלמת הכנסה. מה שיקרה עכשיו בעקבות הגדלת ההפרשה – הם יקבלו פחות בנטו השוטף שלהם, אבל הם עדיין יצטרכו השלמת הכנסה – במילים פשוטות, הם לא ייהנו מגידול בקצבה בפנסיה בעקבות הגידול בהפרשה השוטפת לפנסיה.
ומעבר לכך – גם מחקרים שבדקו את העלאת הפנסיה הקודמת (ב-2008) מצאו שהסדר הפנסיה החדש לא הביא תועלת לאוכלוסייה גדולה. העלאת הפנסיה, וליתר דיוק – קביעת פנסיית חובה בשנת 2008, פגעה בעובדים שלא הפרישו בעבר וזאת מכיוון שהם צריכים את הכסף עכשיו, ולא בעוד כמה עשרות שנים. אז נכון שחיסכון לפנסיה הוא מבורך, אבל יש רבים שלא גומרים את החודש, וכשלוקחים להם מהנטו ואומרים להם שהם יקבלו את זה בעוד 30 שנה, זה לא ממש מעניין אותם, הם צריכים כסף למחייה.
מדריכי פנסיה:
קרן הפנסיה ביררת מחדל – מה זה? והאם זה מתאים לכם?
לאחד את חשבונות הפנסיה – זה חוסך הרבה כסף!
מה פגע בתוצאות של פוקס? איך זה שהיא רשמה הכנסות מיסים? ואיך זה שהתזרים היה חיובי?
הדוחות של פוקס ברבעון הראשון של השנה היו חלשים במיוחד – החברה הפסידה תפעולית כ-18 מיליון שקל, על הכנסות של 309 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של 600 אלף שקל, על הכנסות של 317 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2015 כולה הסתכם הרווח התפעולי ב-68 מיליון שקל, על הכנסות של 1.32 מיליארד שקל. הסיבה הרשמית לחולשה ברבעון הראשון – חג הפסח.
הנהלת החברה הדגישה בסקירת המנהלים כי השנה פסח גלש לרבעון השני והמכירות המוגברות לקראת החג ישפיעו על הרבעון השני ולא השפיעו על הרבעון הראשון וזה בניגוד למצב בשנה הקודמת, אז פסח תרם בעיקר לרבעון הראשון – "הכנסות החברה מושפעות מעונתיות, המתבטאת בדרך כלל במכירות מוגברות במהלך חג הפסח, חגי תשרי והרבעון הרביעי של השנה כתוצאה מהשפעת מכירות עונת החורף", כתוב בסקירת המנהלים, "חג הפסח חל השנה בתאריך ה-22 לאפריל והשפעתו קיבלה ביטוי בתוצאות הרבעון השני של שנת 2016 בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד שבו חל חג הפסח בתאריך ה-3 לאפריל כך שמרבית השפעתו קיבלה ביטוי בתוצאות הרבעון הראשון של שנת 2015. עיתוי חג הפסח השנה הביא להארכת מבצעי סוף עונת החורף אל תוך חודש מרץ 2016 ובשל כך לשחיקה במכירות וברווח הגולמי ברבעון הראשון של השנה".
מה שההנהלה בעצם אומרת זה שפסח פגע בהם בריבוע – לא רק שהמכירות גלשו לרבעון השני, אלא שהמבצעים של סוף עונה גלשו למרץ, ומבצעים משמע – הנחות גדולות ורווחיות גולמית נמוכה (אם פסח היה במרץ, אז כמובן שבחודש זה לא היו מבצעי סוף עונה).
המבצעים מתבטאים לרוב במכירות כמותיות גדולות, אך לא בהכרח במכירות גבוהות בערכים כספיים, כשבמקביל הרווחיות יורדת, ורק להמחשה אם פריט נמכר ב-40 שקל, ועלותו 20 שקל אז הרווח הגולמי הוא 20 שקל שמבטא רווחיות של 50% מהמכירות (20 שקל חלקי 40 שקלים). אך אם במבצע הוא נמכר ב-30 שקל, אז הרוו הגולמי הוא 10 שקל והרווחיות היא 33.3% (10 שקל חלקי 30 שקלים).
ברבעון הראשון ירד הרווח הגולמי של פוקס ל-154 מיליון שקל, לעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ומדובר ברווחיות גולמית של 49.9%, לעומת 55.5% וזה כנראה המכה הגדולה ביותר של פסח – הירידה ברווחיות (כתוצאה מהמשך המבצעים).
ולמרות פתיחת שנה ברגל שמאל, בפוקס אופטימיים לגביה ההמשך. מעבר לכך, שפסח אמור להתבטא במכירות מוגברות (לצד שיפור במרווח הגולמי) ברבעון השני, יש גם אינדיקציה חשבונאית לאופטימיו – פוקס רשמה ברבעון הראשון הכנסות מס (הטבת מס) בסך של 6.1 מיליון שקל מס בדרך כלל הוא במינוס, כלומר הוצאה – החברות מחשבות את הרווח לפני מס, ועליו משלמות מיסים. בפוקס נוצר הפסד לצורך מס (של 25.7 מיליון שקל), אז עקרונית לא נוצרה לה ברבעון הוצאות מס, אבל בפוקס מעריכים שהחברה תרוויח בהמשך, ובהתבסס על הערכה זו, הם יוצרים נכס מס במאזן ורושמים הכנסת מס, וזאת כדי ליצור הקבלה נאותה בין התוצאות לבין המס, והנה המחשה. נניח שחברה הפסידה ברבעון 2 מיליון שקל, והנהלתה מעריכה כי בתשעת החודשים הבאים היא תרוויח 2 מיליון שקל – בסה"כ הרווח הוא אפס, ואין חבות מס. אם החברה תרשום ברבעון הראשון הפסד של 2 מיליון שקל ללא הוצאות מס, אזי בשלושת הרבעונים הבאים היא תרשום את הרווח – 2 מיליון שקל ללא הוצאת מס, מכיוון שההכנסה לצורך מס מתקזזת עם ההפסד ברבעון הראשון. אלא שהקבלה נכונה יותר היא ההקבלה הזו – מאחר שברבעון הראשון הנהלת החבה מעריכה שיהיו רווחים בעתיד שיקזזו את ההפסד האמור היא כבר ברבעון הראשון מייחסת להפסד את הכנסת המס (ההפסד יצר בעצם נכס מס, אפשרות לקיזוז עתידי , ויש סבירות לשימוש בקיוזז הזה ולכן רושמים אותו כבר ברבעון זה). התוצאות ייראו כך – הפסד של 2 מיליון שקל ומנגד הכנסת מס של (נניח מס בשיעור של 25%) 0.5 מיליון שקל, והפסד בשורה התחתונה של 1.5 מיליון שקל. בשלושת הרבעונים הבאים הרווח לפני מס הוא כאמור 2 מיליון שקל ובמצטבר הרווח הוא אפס, ולכן המס המצטבר הוא אפס – היתה הכנסת מס של 0.5 מיליון ברבעון הראשון, משמע תהיה הוצאת מס של 0.5 מיליון בשלושת הרבעונים הבאים – ואז הרווח יהיה 1.5 מיליון שקל. זו הקבלה נכונה יותר (שעל הדרך בולמת את התנודתיות בתוצאות).
התזרים של פוקס – 26.8 מיליון שקל
ובשעה שפוקס רושמת ירידה במכירות, במרווחים ומעבר להפסד, התזרים שלה מפעילות שוטפת מצוין. ברבעון הראשון רשמה החברה תזרים חיובי מפעילות שוטפת בסך של 26.8 מיליון שק, וזה לעומת תזרים שלילי של 17.4 מיליון שקל בתקופה הקודמת ותזרים שלילי של 5.6 מיליון שקל בשנת 2015 כולה.
התזרים החיובי נובע מכמה סיבות (הרחבה בשבוע הבא), אבל לפני כן – מה בעצם מבטא תזרים המזומנים מפעילות שוטפת? ובכן התזרים הזה מבטא מזומנים שנכנסו לחברה בניכוי המזומנים שיצאו כשהמזומנים האלו (שנכנסו ויצאו) הם אך ורק כאלו הקשורים לעסק עצמו – תשלומים בגין רכישת חומרי גלם, תשלומים על שכר עבודה, תשלומים על שכירות של חנויות בקניונים, תקבולים בגין מכירה של מוצרי ביגוד ועוד. התזרים הזה מחושב בצורה טכנית כשנקודת המוצא שלו היא הרווח בדוח רווח והפסד. הרווח הזה הוא על בסיס צבירה (להבדיל מבסיס מזומן) – הרווח מבטא את כל העסקאות שנצברו בתקופה, עסקאות שיצרו הכנסות (עסקאות מכירה) ועסקאות שיצרו הוצאות (רכישת חומרי גלם, משכורות ועוד). חשוב לחדד – העסקאות האלו נצברות על פני התקופה (במקרה הנדון – רבעון ראשון) ונחשבות כמכירה או הוצאה, אך לא מדובר בהכרח בתקבולים או תשלומים, והדגמה – עסקאות מכירה בחודש מרץ שהתקבול בגינה יהיה בחודש אפריל. העסקאות האלו נרשמות בדוח רווח והפסד (בהתקיים התנאים החשבונאיים), אך הן לא נרשמות בדוח תזרים מזומנים, ולכן מהדוח רווח והפסד שהוא על בסיס צבירה, יש לעשות התאמות כדי להגיע לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת.
חברת ברנד שדיווחה לאחרונה על תוצאות כספיות טובות לרבעון הראשון של 2016 וכן על צבר נאה להמשך, מגייסת ממשקיעים מוסדיים ומשקיעים פרטיים 7.6 מיליון שקל, לפי מחיר של 6.3 שקל למניה (1.2 מיליון מניות). רוב הגיוס (בהנפקה הפרטית ) יהיה לקבוצת הפניקס – כ-750 אלף מניות (4.7 מיליון שקל) והיתר יהיה לשני משקיעים פרטיים (225 אלף מניות לכל אחד בסך של 1.4 מיליון שקל לכל אחד).
המחיר בבורסה הוא 9.1 שקל, כך שמדובר על דיסקאונט של 31% – המשמעות פשוטה, החברה, העוסקת בתחום הפלדה (ייצור והרכבה של מתקנים, רכבים ועוד), נותנת הנחה לבעלי מניות חדשים על חשבון בעלי המניות הקיימים, לרבות גופים מוסדיים וציבור. אז למה לעשות זאת במחיר הזה? מי הם המשקיעים בהנפקה הפרטית? ולמה לתת להם ולהפניקס הנחה כל כך גדולה למה לא להנפיק במסגרת הנפקת זכויות וכך לייצר שיוויון בין כל בעלי המניות? יש המון שאלות, וגם – איך בכלל נותנים לזה לקרות? למה לא מגבילים את הדיסקאונט שנותנים בהנפקות פרטיות, הרי מדובר במתנה על חשבון (בין היתר) הגופים המוסדיים?
ברבעון הראשון של השנה הסתמו הכנסות ברנד ב-80.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-44 מיליון שקל ברבעון המקביל. הגידול נבע מסביירם בחברה מצבר ההזמנות גבוה, שחרור עיכובים לביצוע הזמנות קיימות וכניסת החברה לפעילות בתחום ההקמות. התוצאות האלו לא הותירו את השוק אדיש ומניית ברנד זינקה בעקבות הדוחות ב-12% במחזור גבוה. עם זאת, נראה שמה שהלהיב במיוחד את המשקיעים הוא צבר ההזמנות השמן של החברה – 334.1 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון הראשון, בהשוואה ל278.6 מיליון שקל בסוף שנת 2015. מועד מימוש הצבר – עד (כולל) הרבעון השלישי של 2017.
למדריך מעודכן על חוק שכירות הוגנת
חוק שכירות הוגנת אמור להגן על השוכרים, אבל יש בו דווקא יתרונות למשכירים – הצמדה למדד, לצד ביטוח דירה וביטוח מפני עזיבה, לצד השכרה לטווח ארוך, ולצד מימון ההסכם שכירות ועוד – כל משכיר יחתום על זה; לשוכרים זה גם טוב, ואת המחיר משלמים כולנו – החוק הזה עולה כסף, צריך לממן ערבות, ביטוח, הוצאות ועוד, בסופו של דבר נקבל עלות שגדולה מהתועלת.
חוק שכירות הוגנת במקור נועד לפקח ולהגביל את העלייה בשכר הדירה. ליוזמת החוק, סתיו שפיר יש "זכויות רבות" בחוק הסופי שאמור להיות מאושר בתוך שבוע, אבל הוא עבר גלגולים רבים מאז ההצעה המקורית.
מתווה הצעת חוק שכירות הוגנת שיעלה לאישור, מבטל את הפיקוח, ובצדק – אי אפשר באמת לפקח על מחירי השכירות, וזה יגרום להעלאת מחירים תלולה רגע לפני הפיקוח. אז מה עושים? נותנים תמריצים למשכירים כדי שאלו ייחתמו על הסכמי שכירות לטווח ארוך.
ביום ראשון הקרוב ועדת השרים לענייני חקיקה אמורה לדון בחוק ולאשר את הצעת החוק הפרטית שקידמה שפיר יחד עם ח"כ רועי פולקמן (שהצטרף בשלב מאוחר יותר). שבוע לאחר מכן, תצורף להצעת החוק, ההחלטה הממשלתית שנוסחה בשיתוף ובעידוד של שרת המשפטים, איילת שקד.
בהצעה הנוכחית התחלף הפיקוח על מחירי השכירות במתן עידוד למשכירים לחתימה על הסכמי שכירות ארוכי טווח ולכך בעצם גרום ליציבות בשוק השכירות.
ועל מה אנחנו מדברים, כמה דירות שכורות יש בארץ? ובכן – המון. מספר השוכרים עולה על 600 אלף משפחות (ויחידים) ומבטא קרוב ל-30%מהמשפחות. מדובר על שכירות שנתית בהיקף העולה על 20 מיליארד שקל.
על פי הצעת החוק יינתן תמריץ כאמור למשכיר שיקבל פוליסת ביטוח מסובסדת וזה בתנאי שהמשכיר יציע חוזה שכירות לתקופה שלא תפחת מ-5 שנים. במהלך תקופה זו לא יעלה מחיר השכירות מעבר לעליית מדד המחירים לצרכן, והביטוח בעצם יספק למשכיר ערך שכן על פי ההצעה, יישקל לתת למשכיר ביטוח נזקים בסיסי לדירה וכן הגנה על המשכיר במקרה שבו שוכר עוזב לפני סיום החוזה ומבלי לעמוד בתשלומים המוטלים עליו.
הטבה נוספת שעדיין לא גובשה סופית (ולא ברור אם תצא לפועל ) – סבסוד של גוף מסוים שיספק שירותי ניהול חוזה מול הדיירים. המדינה תממן את שירותי הניהול של הגוף הזה.
כן, אז מה קיבלנו – ששכר הדירה יעלה כמו המדד – מה העניין, ככה הוא צריך לעלות, אף אחד לא עושה לאף אחד טובה. הרי בסוף עוד המחירים (של הדירות) עשויים לרדת, והשוכרים יהיו תקועים עם הסכמים צמודים למדד, ועל ההטבה "בכאילו" הזאת, מספקים שורה של הטבות למשכירים – שירותי ניהול, שירותי חוזה, ביטוח מוזל, ביטוח מפני עזיבה.
על פי ההצעה (המורחבת – הצעת החוק לצד החלטתה של שרת המשפטים) המשכיר יוכל לגבות ערובה מראש, עד שליש מדמי השכירות עבור שליש מהתקופה, ולא יותר מפי 6 מדמי השכירות לחודש, ואם הערובה כרוכה בהוצאה כספית של השוכר, היא תוגבל בעד פי 3 מדמי השכירות לחודש.
עוד קובעת הצעת החוק – חובה על המשכיר למסור את הדירה בהתאמה מלאה למה שהוסכם עם השוכר. המשכיר גם לא יוכל להוסיף בחוזה התניה מסוימת הפוטרת אותו מאחריות לאי התאמה או לפגם שיתגלה בנכס. מעבר לכך, החוק מגדיר דירת מגורים ראויה ולא ראויה – כן, הבנתם – הם יחליטו איפה אנשים יגורו ואיפה לא? ואם לאותו אדם אין כסף והוא מסתפק בדירה בקושי שלא עומדת בתנאים, אז מה – אז לא ישכירו לו, כי היא לא נחשבת דירה?
על פי הצעת החוק , דירה שיש בה גורם סיכון בלתי סביר לבטיחות או לבריאות השוכר, דירה שאין בה מערכת חשמל, תאורה וביוב תקינים, ודירה שאין בה פתחי אוורור – היא לא דירה להשכרה, אסור להשכיר אותה.
עוד קובעת ההצעה שמשכיר דירה יכול להודיע על סיום השכירות בהודעה מוקדמת של 90 יום, ואילו שכר דירה יכול להודיע בהתראה של 60 יום לפני סיום החוזה.
למדריך מעודכן על חוק שכירות הוגנת
למדריכים קשורים:
מס על השכרת דירה – כמה ואיך ניתן לחסוך?
קרן ברק ממונפת (מספר קרן – 5122684), מעלה את שיעור ההוספה ל-0.4%. מנהל קרן הנאמנות דיווח כי החל מ-6 ביוני יעלה שיעור ההוספה מ-0.02% (שזה עוד נסבל) ל-0.4% – שזה כבר משמעותי. למה להעלות את שיעור ההוספה? נתחיל בכך שמדובר בקנס על המחזיקים בקרן – ברגע שרוכשים קרן עם שיעור הוספה, מפסידים מיד את שיעוןר ההוספה ולהמחשה אם קניתם קרן שמחירה (לאחר שיעור הוספה) הוא 100.4 נקודות, הרי שהשערוך שלה בתיק רגע אחרי הוא (בהנחה ששיעור הוספה 0.4) – 100 אגורות. אם תרצו למכור, תוכלו במחיר של 100.
הרעיון בשיעור הוספה, כך טוענות הקרנות, לווסת את התנודתיות, לגרום למחזיקים להבין שהם נכנסים לקרן לטווח בינוני וארוך – הרי ככל שהזמן עובר כך הקנס הזה מתפרס על פני תקופה ארוכה יותר והעלות השנתית פוחתת. אבל, בפועל אין כאן באמת הצדקה – שיעור ההוספה הוא פשוט קנס על המחזיקים.
וזה מקומם שבעתיים כשזה בקרן חדשה וקטנה כמו ברק ממונפת. עד לא מזמן הרוב הגדול של הסכומים בקרן היה סכומים של מקורבים (ראו כאן – 76% מהקרן בידי מקורבים), אך לא צריך להתרגש מדי כל הקרן היתה בהיקף של 100 אלף שקל. בשבוע שעבר הודיעה הקרן כי המקורבים ירדו לשיעור החזקה של 5.6% (2 מקורבים).
הקרן הזו אמנם חדשה, אבל כבר היו בה כמה מקרים חריגים – ראשית, החזקה בשיעור גבוה של מקורבים; שנית – תשואה מאוד חריגה (מינוס של 23%) ביום אחד. איך זה קרה? ובכן, כשהקרן כל כך קטנה (וזה מה שהיה אז), כל שינוי קטן בנכסים משפיע משמעותית על ערך הנכסים; זה יכול לייצר תשואה גבוה אם הכיוון כלפי מעלה וההיפך – תשואה שלילית כמו שקרה בברק. בקרן הזו הבעיה גדולה יותר כי מלכתחילה מדובר בקרן ממונפת, אז מספיקה אסטרטיגה קטנה שלא מצליחה (ולא מאוזנת – לא מגדרת את ההפסדים) כדי שהתשואה תהיה לא סבירה. הבעיה הגדולה, אגב, היא לא כמו במקרה של ברק (תשואה שלילית גבוה) כי אז זה בולט; הבעיה הגדולה היא במקרים של תשואות חיוביות, אבל לא חריגות על פני כמה ימים. ואז מה יודע שמדובר בארועים חריגים שלא קשורים לאכות ולביצועים של מנהלי הקרן בטווח בינוני וארוך? אז פשוט התשואה החיובית יכולה לבלבל את יועצי ההשקעות ואת המשקיעים וגם – את מערכות הדירוג של הבנקים, ואז הקרן שעשתה תשואה של עשרות אחוזים כי היו לה אלפי שקלים או רבבות שקלים בקרן, תיכנס (בשנה השנייה שלה) לדירוגים במקום מצויין ותקבל מיליונים רבים – כי יועצי ההשקעות עובדים על פי מערכות הדירוג. כאן הבעיה!
לכתבה על התשואה החריגה בקרן הנאמנות ברק ממונפת
למדריך על שיעור הוספה – מה זה? ואיך זה פוגע לכם בתשואה
קרן מגדל אפיקים אג"ח אקטיבית מעדכנת את מחיר חפציבה ג'רוזלם אג"ח (שתי סדרות) על רקע הערכה כי ניירות הערך הלא סחירים האלו שווים יותר מערכם הרשום. ככלל, כאשר בתיק של קרן נאמנות יש ניירות ערך לא סחירים מנהל הקרן צריך לבדוק את ערכם ואם יש שינוי לעדכן זת בנכסי הקרן.
במגדל אפיקים אג"ח מעדכנים כי מנהל הקרן החליט להעלות את שווים של חפציבה ג'רוזלם אג"ח ב' (מס' בורסה: 1099951) (חפציבה ג'רוזלם אגח ב) ושל חפציבה ג'רוזלם אג"ח ג' (מס' בורסה 1099969) (חפציבה ג'רוזלם אגח ג), המוחזקים בקרן. ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות עדכון המפרק באסיפת נושים.
המחיר שנקבע לחפציבה ג'רוזלם אגח ב: 5.73 אג'. המחיר האחרון שנקבע לחפציבה ג'רוזלם אגח ב על ידי מנהל הקרן: 2.23 אג'. שיעור השינוי בשוויו של חפציבה ג'רוזלם אגח ב: כ-156.95%. שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי הנוכחי בשוויו של חפציבה ג'רוזלם אגח ב: כ-0.05%.שיעור ההשפעה המצרפית של כל השינויים שחלו בשווי חפציבה ג'רוזלם אגח ב (כולל השינוי הנוכחי), מהיום בו הוא שוערך לראשונה על ידי מנהל הקרן, על השווי הנקי של נכסי הקרן: כ- 0.22%.
המחיר שנקבע לחפציבה ג'רוזלם אגח ג: 5.73 אג'. המחיר האחרון שנקבע לחפציבה ג'רוזלם אגח ג על ידי מנהל הקרן: 2.19 אג'. שיעור השינוי בשוויו של חפציבה ג'רוזלם אגח ג: כ-161.64%.שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי הנוכחי בשוויו של חפציבה ג'רוזלם אגח ג: כ-0.08%. שיעור ההשפעה המצרפית של כל השינויים שחלו בשווי חפציבה ג'רוזלם אגח ג (כולל השינוי הנוכחי), מהיום בו הוא שוערך לראשונה על ידי מנהל הקרן, על השווי הנקי של נכסי הקרן: כ- 0.32%.
מעודכן ל-03/2018
בנק לאומי השיק במהלך 2017 את הבנק הדיגטילי – פפר /Pepper (כתובת – www.pepper.co.il). להבדיל מבנק הפועלים שהקים סניפים דיגיטליים שכבר בהגדרה מדובר על סתירה פנימית – סניף, או דיגיטל? בלאומי הלכו עד הסוף – הכל אינטרנטי, ובמיוחד מותאם לסמארטפונים, הכל מהיר, נגיש בלחיצת כפתור על הסמארטפון. האם זה העתיד, האם זה יצליח? לא ברור, זו שבירה של הבנקאות המסורתית, וכנראה שייקח זמן, עד שהבנקאות הדיגיטלית תוגדר באופן ברור, ותמצא את המקום שלה בעולם הבנקאות, אבל מה שברור שבעתיד היא תהיה חלק משמעותי (מאוד) מעולם הבנקאות. אחרי הכל – מי צריך סניפים?
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
פפר – דיגיטל על אמת?
בפפר שמנוהלת על ידי לילך בר דוד, מסבירים שהם "ראש אחר" – אין עמלות ניהול חשבון, אין עמלות משיכה מכספומטים. אבל צריך יותר מזה – צריך תחרות אמיתיים לבנקים המסורתיים גם בקשר לגובה הריבית. מה תהיה הריבית בפפר? תלוי בלקוח; האם הריבית תהיה תחרותית עם הבנקים המסורתיים? לא בהכרח; ואיך בעצם אפשר בלי ניירת – מה עם כל הדפים האלו של פתיחת חשבון, אישורים, ערבויות, הלוואות, חתימות ועוד. אז נכון, זה העתיד – לא ברור איך הבנקאות הדיגיטלית תתפתח, ואיך היא תמצא את מקומה לצד הבנקאות המסורתית, אבל דבר אחד ברור – הפעילות בדיגיטל תלך ותגדל ואולי גם תהיה הבסיס בעתיד לפעילות בנקאית. בינתיים מדובר על סוג של יריות באפילה, עד שהתחום יעוצב מחדש.
ואם אתם סקפטים, אז יש בזה מהצדק – מהפכות בשווקים לרוב לא מתרחשות מבית – לחברות וארגונים קשה להמציא את עצמן מחדש – מהפכה בשוק הסלולר הגיעה דרך חברות חדשות, מהפכה בשוק המזון (רשתות המזון) הגיעה דרך רמי לוי, חצי חינם, יינות ביתן ועוד. וזה ברור – החברות החזקות בענף, לא מעוניינות לייצר תחרות מבית, וגם אם כן, אז היא תהיה כזו שלא תפגע בחברה האם. האם לאומי ייתן לפפר את הכלים להתחרות בלאומי? צריך לחכות, אולי פשוט לא תהיה ללאומי ברירה, וחייבים לצין את הרצינות של המנכ"לית רקפת רוסק עמינח ושל האחראית על הדיגיטל, תמר יסעור, בנוגע לבנק הדיגיטלי החדש.
ואיך זה בעצם אמור לעבוד? המעוניינים פותחים חשבון פעיל. איך בעצם פותחים חשבון? "ישר מהמובייל", מציינים בפפר, "תוך פחות מ-10 דקות ובלי ללכת לשום סניף. אחרי הפתיחה, תקבלו עם שליח כרטיס אשראי חדש ושני פנקסי צ'קים ובנוסף, תיפתח לכם מסגרת אשראי במקום, מבלי שתצטרכו להציג מסמכי משכורת או דפי חשבון. בינתיים, אתם יכולים להירשם ואנחנו נודיע לכם מתי אפשר להצטרף. המסמכים שצריך כדי לפתוח חשבון – תעודת זהות, רישיון נהיגה או דרכון וכרטיס אשראי של הבנק שלך. זהו"
אבל, האם אפשר לוותר על הבנקאי? הרי התרגלנו לדבר עם מישהו (לא תמיד זה עזר, ובכל זאת…). אז בפפר יש תשובה מוכנה – "אין שום בעיה. אמנם אנחנו במובייל, אבל אם תרצו לדבר, או לנהל שיחה בצ'אט, צרו איתנו קשר ישירות מהמובייל ובנקאים אמיתיים, לא רובוטים עם תשובות מוכנות, יענו לך 24 שעות, 6 ימים בשבוע".
ובכל זאת – אם אין סניף איך מקבלים עזרה או מושכים כסף? " בקלות. אנחנו זמינים 24 שעות ביממה, 6 ימים בשבוע, בצ'אט כתוב או בטלפון ישירות מ-Pepper. משיכת כסף אתם יכולים לבצע עם כרטיס האשראי שלנו בכל כספומט וליהנות ממשיכה ללא עמלות בכספומטים של כל הבנקים. פיצוציות או בתי עסק שונים לא נחשבים בנקים".
הכסף בחשבון בנק הדיגיטלי יתנהל בלחיצות מקלדת או בסמארטפון – "זה חלק מהמשימה שלנו. אנחנו עובדים קשה כדי לייצר חווייה בנקאית סופר פשוטה שתאפשר לכם לנהל את הפעילות הבנקאית שלכם וליהנות מ-Pepper בכל מקום, בכל רגע".
טוב, נשמע מבטיח, אבל לפני שחוגגים צריך לבדוק שזה עובד. בינתיים יש הרבה שאלות; מה יהיו מסגרות האשראי שיינתנו בבנק הדיגיטלי, מה תהיה הריבית, מה יהיו העמלות? ובכן, העלויות יהיו נמוכות ואפילו אפסיות – כן בנק ללא עמלות! זה המודל החדש והמבטיח של בנק לאומי, ושל הבנקאות הדיגיטלית בכלל – גם בנק פועלים נמצא בתמונה, אם כי על אש שקטה, וגם בנקים נוספים. אז הנה העלויות של הבנקאות הדיגיטלית, רק קודם נחדד קצת את היתרונות והחסרונות
בנקאות דיגיטלית – יתרונות וחסרונות
מה זה בעצם בנקאות דיגיטלית? הרי גם בבנק "רגיל" גם בבנקאות רגילה, אפשר לעשות פעולות דרך האתר של הבנק. אז מה זה בעצם בנק דיגטלי, במה זה שונה מבנק עם אתר? טוב, אז אולי זו סמנטיקה, הרעיון הבסיסי הוא שבנקים עם אתר (שמאפשרים לכם פעילות מקוונת) אכן פונים יותר ויותר לעולם הדיגיטל ואתם מבצעים פעולות דרך האתר והאפליקציה, אבל לא הכל.
בנקים דיגיטליים הם בנקים שהכל נעשה דרך האינטרנט שאין להם בכלל סניפים (אם כי, כיום – כנראה, כשלב ביניים יש בנקים דיגיטליים עם סניפים – בארץ, זה בנק פועלים – ראו הרחבה בהמשך).
היתרונות של בנק דיגיטלי הם קודם כל בעלויות – מכיוון שמדובר במנגנון רזה ויעיל (אין סניפים, אין עובדים), אז הלקוח נהנה מעלויות תפעול נמוכות מאוד. מעבר לכך, זה כמובן מאוד נוח פשוט וידידותי למשתמש, במיוחד למשתמשים הצעירים – הם כבר רגילים לעשות הכל דרך האפליקציה, ושירותים בנקאיים דרך אפליקציה זה חיסכון בזמן, נוח וקל. חוץ מזה, בבנק דיגיטלי יהיה אפשר לעשות הכל דרך האפליקציה, זה לא כמו באתר בנק שחלק אפשר וחלק לא.
הפעילות דרך בנק דיגיטלי אפשרית 24 שעות ביממה. השירות יינתן בעיקר דרך צ'אט בוטים – רובוטים שמספקים ללקוחות מענה (המתבסס על אינטליגנציה מלאכותית). בעיני רבים זה גם החיסרון הגדול – מי שמחפש קשר אישי עם הבנקאי, לא יקבל אותו עם הרובוט (צ'אט בוט). מי שרגיל לרבקה מהסניף, יתקשה מאוד לעבור אחרי שנים רבות לתקשר עם רובוט. אבל זה העתיד.
חיסרון נוסף, הוא שברגע שאין את רבקה מהסניף, קשה להציג בעיות קצת מורכבות – אתם רוצים הלוואה רק עם הפיקדון לא ישתחרר באם המדד יעלה בפחות מ-2%; או אתם רוצים לעשות שורט על נייר ערך מול רכישה של נייר אחר. כאן, לא תוכלו לקבל אישור מהרובוט, זה כבר דורש בדיקה, ניתוח , מעקב של אנשי הבנק.
כמו כן, למרות כל מנגנוני האבטחה – העולם הדיגיטלי לא בטוח עדיין לחלוטין. אז נכון שיש גם פוטנציאל לבעיות אבטחה באתרי הבנק, אבל במנגנונים של העולם הדיגיטלי המלא – אפליקציות , אתר ועוד ממשקים, זה דורש אבטחה גדולה עוד יותר.
מה פפר נותן לכם?
פפר של בנק לאומי נותן לכם את הפעילויות הבנקאיות האלו – הפקדת ומשיכת מזומנים; העברת כספים לחשבון אחר; הפקדת ומשיכת צ'קים; אחזקת כרטיס אשראי וביצוע חיובים. בהמשך פפר צפוי להשיק מערך לביצוע פעולות בניירות ערך.
העמלות של פפר – כאן יש בשורה. בכל מה שקשור לניהול החשבון השוטף העמלות הם אפס – כל הפעולות האלו הם בעמלה אפס: הפקדת מזומן, משיכת מזומן בכספומט, חיוב בכרטיס אשראי, העברת כסף לחשבון אחר, תשלום קבוע לחשבון או הוראת קבע, משיכת צ׳ק, הפקדת צ׳ק , הזמנת פנקס צ׳קים חדש, ביטול צ׳ק, הקצאת אשראי (עמלה מאוד גבוה בעולם הבנקאות "הרגיל"); אחזקת כרטיס אשראי; פירעון מוקדם של הלוואה ועוד.
עם זאת, כשיש פעולות חריגות יחסית, יש כבר עמלות, אך הן עדיין נמוכות משמעותית מהעמלות הבנקאיות, והנה דוגמאות – החזרת חיוב באמצעות הוראת קבע, הרשאה לחיוב חשבון או צ׳ק – 55 שקל; חיוב החזרת צ׳ק מסיבה טכנית – 19 שקל; ביטול חיוב של הוראת קבע או הרשאה לחיוב – 17 שקל; שליחת מכתב התראה בדואר – 5 שקל; מכתב התראה של עורך דין – 147 שקל;
בפפר אתם גם מקבלים הטבות לאחזקת כריס אשראי מבית לאומי קארד. לא תהיה עמלת דמי כרטיס אשראי. הטיפול בהכחשה לא מוצדקת של עסקה תהיה 15 שקל; הנפקת כרטיס חליפי תעלה 30 שקל; הנפקת כרטיס חליפי מיידי – 50 שקל; עסקאות במט"ח ומשיכת מזומן במט"ח – 3% (זה יקר – קראו את המדריך שלנו על המרת מט"ח), ועוד.
בנק הפועלים בעולם הדיגיטל
בי־אונליין. הבנק הדיגיטלי אמנם הושק לפני פפר, אבל הוא לא עשה באזז כמו בלאומי – זאת פשוט היתה האסטרטגיה של פועלים – השקה שקטה, לבחינת השטח. במקביל, בנק הפועלים פתח שישה סניפים דיגיטליים (תחת פועלים דיגיטל): בתל אביב, ירושלים, חיפה ורחובות.
הסניפים הדיגיטליים אמורים לכאורה לספק שירותי בנקאות רק באמצעים דיגיטליים, כלומר בלי מגע ידי אדם, בלי עזרה של יועצים, פקידים, בנקאים אנושיים. אלא שתוך כדי תנועה הבינו בפועלים שזה לא כך – ושילבו יחד עם השירותים הדיגיטליים גם עובדים – מנהלים ויועצים.
במקביל השיקו בפועלים את אפליקציית ביט – אפליקצייה להפעלה דיגיטלית של החשבון ובעיקר להעברות כספים.
מה מקבלים בבי אונליין?
בבנק הדיגיטלי של בנק הפועלים מציעים לכם את האפשרויות האלו – לנהל חשבון עו"ש בשקלים ובמט"ח (העברות, פנקסי שיקים, הרשאות לחיוב חשבון, הו"ק); לבקש ולקבל הלוואה ואשראי (אשראי ברגע לזכאים והלוואה רב ערוצית); לחסוך בפיקדונות ותוכניות חסכון; לבקש מסגרת משכורת בחשבון. כמו כן, תוכלו להזמין כרטיס חיוב (עדכן, בנקט יתרת זכות, דיירקט מקומי, מסטרקארד בינלאומי).
העמלות בבנק הדיגיטלי כמובן נמוכות – כל הפעולות שיבוצעו באינטרנט, באפליקציה ובמכונות לשירות עצמי תהיינה פטורות מעמלת ערוץ ישיר; יינתן פטור מעמלת השלמה למינימום; פטור מעמלה של הזמנת פנקסי שיקים ועל ביטול שיק; פטור מעמלת הקצאת אשראי; פטור מעמלת טיפול בהלוואה מעל 100,000 שקל.
לפועלים יש בנוסף את פועלים דיגיטל, אבל כאן לא ממש ברור מה העמלות. השירות כאן (בסניפים הדיגיטליים) הוא ערבוב של שירותים דיגיטליים בתוך הסניף, לצד שירות אישי (גם דרך וידאו) באם הלקוח צריך. זה ייצור כלאיים של הבנקאות המסורתית לבנקאות הדיגיטלית.
מה חושבת המפקחת על הבנקים על בנקאות דיגיטלית?
ד"ר חדווה בר, המפקחת על הבנקים מדגישה לאחרונה כי בשנים האחרונות נסגרו עשרות סניפי בנק, ובחמש השנים הקרובות ייסגרו לדעתה 20% מסניפי הבנק – "הבנקאות עוברת מהפכה דיגיטלית טכנולוגית" אמרה באוגוסט 2017 בר למוסף כספים, "אנחנו מובילים ומקדמי את המהפכה. אנחו עושים זאת כי לדעתנו זה יצור בסופו של דבר שירותים טובים, נוחים, זולים ומותאמים יות רלמשקי הבית ולעסקים הקטנים.
"התפיסה שלנו שהלקוח יוכל לעשות הכל מרחוק באמצעים ישירים – באתר האינטרנט, באפליקציה של הבנק או במכשיר האוטומטי. הלקוח לא ייצטרך לטרטר את עצמו לסניף, למצוא חנייה, לעמוד בתור ולבזבז זמן. זה לא ייקרה ביום אחד, אבל זה יקרה. כבר כיום 4 מיליון אנשים פועלים באתרי האינטרנט של הבנקים. הפעילות שלהם תהיה במגוון רחב של פעילות בנקאית. יש היום 1,100 סניפי בנק ואני מערירכה שיהיה כ-200 פחות תוך 5 שנים. אנשים יגיעו לסניפים אבל בתדירות נמוכה יותר, ועבור פעולות מורכבות יותר. המידע הפיננסי יהיה זמין נוח ומובן לכל הלקוחות. הלקוח יוכל לראות את כל המידע מהבנקים, חברות כרטיסי האשראי והגופים החוץ בנקאיים, בצורה נגישה ונוחה דרך המכשיר הנייד. הוא גם יקבל התראות שונות על ההתנהלות הפיננסית שלו שיעזרו לו בהתנהלות פיננסית נבונה ונכונה, כמו התקרבות למצב של חריגה בחשבון, תשלום ריבית גבוהה על חוב או תשלום גבוה על עמלות".
בר מסבירה שכבר היום הפעילות הדיגיטלית זולה משמעותית ביחס לפעילות דרך הסניף, כאשר יש פעולות שזולות ב-75% ויש פעולות שמסופקות בחינם, לרבות העברות כספים באופן דיגיטלי".
אז זו רק שאלה של זמן – עד שהבנקים יספקו את כל השירותים (כמעט) באופן דיגיטלי, אבל זה יקרה מהר. בינתיים פפר מתיימר להיות הבנק הדיגיטלי הראשון, אבל ההימור שלנו שבמהרה יהיו כאן כמה בנקים דיגטליים מתחרים בצורה כזו או אחרת – או בשם אחר ובצמידות לבנק הבית (כמו פפר ולאומי), או פשוט כחלק הולך וגדל בתוך הבנק עצמו (כמו בפועלים).
מזרחי טפחות שבינתיים יחסית מזלזל בדיגטליות ונצמד לצורך בחיבור אישי, עשוי לגלות שהוא מאבד לקוחות צעירים (בעיר צעירים) לגופים הדיגיטליים, מה שיחייב אותו לשים גז בתחום הדיגיטל. בקיצור ולסיכום – יהיה מעניין.
מדריכים נוספים:
עוד בנושא – בנקאות דיגיטלית:
יוני 2017 – השקה רשמית של פפר. פפר יחל להציע שירותים ללקוחות. עד עכשיו זו היתה השקה לייט, סוג של פיילוט, עכשיו עוברים לשלב המעשים.
ההשקעה בפפר גדולה במיוחד, אבל כרוכה גם בסיכוי להיות מובילים בתחום הדיגיטלי – בשביל לאומי משוואת הסיכון סיכוי הזו שווה. לפי הערכות, בנק לאומי השקיע עד היום כ-300 בבנק הטכנולוגי – פפר – "התחלנו לפני שנתיים עם 8 עובדים, והיום אנחנו כבר 150", אמרה לילך בר דוד, מנכ"לית פפר בהשקה של הבנק הדיגיטלי, "בפפר הושקע לא מעט, גם במונחים של בנק לאומי. הציפייה היא שבתוך 5 שנים יהיו לנו כבר כמה מאות אלפי לקוחות".
בלאומי ממתגים את פפר בנפרד מהבנק עצמו. למעשה מדובר בבנק הנמצא אך ורק בטלפון הנייד – אין לו סניפים, ואפילו לא אתר אינטרנט. עם השקת פפר, כל אדם ולא רק לקוח בנק לאומי יכול להוריד את האפליקציה של פפר ולפתוח חשבון, אם כי, בשלב זה פפר מכוון ללקוחות של בנק לאומי. פפר מציע כעת בעיקר שירותי עו"ש לרבות שימוש בכרטיסי אשראי וצ'קים, פיקדונות ואשראי. בהמשך יציע פפר גם פעילות בשוק ההון, הלוואות ומשכנתאות.
פפר פונה בעיקר לדור ה-Y – צעירים טכנולוגיים ודיגיטליים שמבינים את היתרונות של העולם הדיגיטלי. היתרונות של פפר לעומת הבנק הפיזי הם, לטענת בר דוד, המחיר והזמינות. אין בבנק הדיגטלי עמלות עו"ש ודמי כרטיס. השאלה אם זה יצליח – גיוס הלקוחות זה לא עניין פשוט. "לקוח בדרך כלל עובר בנק בעקבות חוויה שלילית שעבר. אנחנו לא מתכוונים לחכות שאנשים יצברו חוויות שליליות, אומרת תמר יסעור האחראית בבנק לאומי על עולם הדיגיטל, "נרצה לגרום ללקוחות להבין שיש כאן משהו חדש ושונה. בעבר, אם בנק היה יוצא בשיווק אגרסיבי, הוא היה יכול למכור מוצר בינוני. היום הלקוחות בוחרים ועוברים בקליק, ואנחנו חייבים להציע להם את המוצר הכי טוב שיש".
לפפר יש כיום 2,000 לקוחות (מבנק לאומי) ויש עוד כמה אלפים שממתינים להירשם. כעת האפליקציה פתוחה לציבור כולו (לקוחות כל הבנקים) . הבנק מתיימר להיות זול גם בריביות . כמו כן, מתיימר הבנק להיות מהיר בהצעות ללקוחות וזאת כמובן מעצם היותו דיגיטלי – "המערכת היא מערכת ריל טיים, כאשר הלקוח מבצע פעולה, הוא מיד, תוך רגע, רואה אותה בחשבון שלו", אומר גל בר דעה, סמנכ"ל המוצרים של פפר, "היכולות הטכנולוגיות מאפשרות לנו לנטר את הפעילות של הלקוח, ללמוד אותו ולהציע לו הצעות מתאימות. במובן הזה פפר מזכיר קצת את ווייז".
- רקפת רוסק עמינח אמרה (תחילת נובמבר 2016) – "תעשיית הבנקאות כפי שהיא מוכרת לנו היום עומדת בפני סופה.ענף הבנקאות עומד בפני מהפיכה, ומי שלא יבין זאת לאישרוד. עד היום, לא היה לנו שום תמריץ להשתנות. הרווחים היו טובים, ותעלת מגן מלאת חסמיכניסה הגנה עלינו מפני חדירה. תעשיית הבנקאות הייתה מבצר בטוח לאורך זמן רב. ואולםתעלה המגן הזו, עולה עכשיו על גדותיה. אנו חווים תהליך ברור, שבו כל חסמי הכניסה החלולהתמוטט. ולכן, אם לא נעשה טרנספורמציה אנחנו פשוט ניכחד. מבפנים, בתוך הבנק, נשמעים קולות רבים ששואלים: 'מדוע צריך להשתנות? זה מצליח לנו כלכך הרבה שנים. מדוע לתקן את מה שאיננו שבור?' ואני חוזרת ואומרת להם, שהעולם משתנה והחומות שמגינות עלינו מתפוררות. חסמי הכניסה לתחום הבנקאות של העלויות והרגולציה לא ימשיכו להגן על הבנקים למשך זמן רב. לדעתי, בסופו של דבר, החסם המשמעותי ביותר, הוא האמון. הבנקים אולי לא אהודים במיוחד, אך האמון בהם עמוק, ומהווה מרכיב מאד משמעותי בתעלת המגן של הבנקאות". להרחבה בגלובס
– רו"ח בבלי, בכנס של גלובס – "בישראל, ברבעון האחרון קרוב ל-50% מהפעולות הבנקאיות עדיין מבוצעות באמצעות פקיד. באירופה המספר נמוך משמעותית. הכוונה שלנו בבנק ישראל במסגרת הפיקוח על הבנקים, היא ללוות אותם בשימוש בערוצים הדיגיטליים, מה שישפר את השימוש ויוריד את העלות" – להרחבה בגלובס
– תמר יסעור, מנהלת הדיגיטל של בנק לאומי בראיון בדהמרקר – "חברות הטכנולוגיה הגדולות מצליחות גם הן לזכות באמון, שמתקרב לבנקים. ארבע החברות הגדולות (גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל) הן לחלוטין הדבר המאיים הבא כי הן לוקחות את רוב הדאטה ורוב הטרנסאקציות, והן יכולות להיות בעתיד מתווך פיננסי. אבל מה שקרה עם לנדינג קלאב הוא דוגמא לכך שכשהריבית בארה”ב קצת זזה והגיע משבר אמון אז היא נכנסה לבעיה" – להרחבה בדהמרקר
– בנק הפועלים משיק סניף דיגיטלי (ללא נייר). בסניף יהיה ניתן לקבל גם שירות מאנשי מקצוע – הרחבה ב-YNET
חשבון בנק משותף הוא עוד לבנה בקשר הזוגי; לרוב כאשר ממסדים את הקשר (ומקבלים את הצ'קים של החתונה) פותחים חשבון בנק משותף, ואז באופן שוטף המשכורת נכנסת לשם (של שני בני הזוג), וההוצאות יורדות משם.
בפועל, חשבון משותף יכול להיות חשבון חדש לחלוטין, או חשבון של אחד מבני הזוג שאליו מצרפים את בן הזוג השני. ויש כמובן יתרונות באיחוד החשבונות – ראשית, מדובר על חיסכון של כמה מאות שקלים בשנה (סדר גודל של 200-300 שקלים) כתוצאה מחיסכון בעמלות השוטפות, חיסכון בעמלות של כרטיסי האשראי ובכלל מהיתרון לגודל והיכולת להתמקח על העמלות והריבית על ההלוואות מול הבנק.
כמו כן, הבנק "אוהב" חשבונות עם ההכנסות / משכורות גבוהות, וברגע ששתי המשכורות נכנסות לחשבון אחד משותף, אתם חשובים יותר לבנק, ואתם יכולים לנצל זאת לקבלת הטבות – פטור לתקופה מסוימת מעמלות, הטבות בעמלות של כרטיסי אשראי, הטבות בעמלות ניירות ערך ועוד. אגב, בנקים רבים מנסים לפתות חשבונות משכורת (חשבונות שבהם יש משכורת שוטפת, ואם יש שתיים אז זה כמובן טוב יותר) וחדשות לבקרים מתפרסם על בנק שמציע הטבות מיוחדות למצטרפים – הלוואה בגובה המשכורת ללא ריבית; פטור מעמלות לשנה ועוד ועוד. בנק אגוד, שאגרסיבי בניסיונות הפיתוי שלו מציע את חשבון הפוך – כאן תוכלו לקרוא על החשבון ההפוך (ויש גם חסרונות).
אז, לכאורה חשבון משותף זה סבבה – פחות עמלות, יכולת מיקוח טובה יותר (על העמלות ועל הריבית) וגם יכולת שליטה על הכסף שלנו – במקום שני חשבונות שצריך לבדוק, בודקים במקום אחד, ומבינים יחסית מהר, מה מצב החשבון.
אלא שבפועל, זה לא מתאים לכולם, ובמצבים מסוימים זה יכול להיות בעייתי. אם לאחד מבני הזוג או לשניהם יש עסק עצמאי, אז חשוב להפריד את החשבון של העסק העצמאי מהחשבון של הוצאות הבית והמשפחה, אחרת (וזה קורה הרבה) הבלגן חוגג – לא יודעים אם העסק מרוויח או מפסיד, לא מבינים איך הגיעו לאוברדראפט והלוואות מטורפות.
חשבון משותף – יש גם חסרונות
חשבון משותף יכול להצליח אם שני בני הזוג באותו הראש – שניהם למשל רוצים לחסוך (לדירה, ועוד); שניהם מחושבים; או שלחלופין שניהם חסרי גבולות ובזבזנים. אבל מה קורה אם אחד מבני הזוג מחושב והשני הפוך? במקרה כזה, ממש לא בטוח שחשבון משותף הוא רעיון טוב, לפחות לא בשלבים הראשונים. צריכה להיות התאמה מסוימת וקבלה בין בני הזוג כדי שיהיה ניתן לנהל ביחד את החשבון – זה לא יהיה נכון, להפיל על החסכן את ההוצאות של הבזבזן, אלא אם הוא מסכים, מפנים ומתפשר בעניין. אבל ברוב המקרים בענייני כסף, אין באמת פשרות – מי שמעוניין לחסוך, ויראה את בן הזוג מבזבז בלי הכרה, יהיה ממורמר, מתוסכל וכעוס (ובצדק), ולכן צריך שעוד לפני פתיחת החשבון המשותף, בני הזוג יידעו ויקבלו את הגישה לכסף של כל אחד מהצדדים, ויגיעו לשביל הביניים.
חשבון משותף זה איבוד של עצמאות, זה הצורך לתת דין וחשבון לשותף בחשבון – לא כולם רוצים ומוכנים לכך. כיום לרוב בני הזוג יש חשבון משותף, ובכל זאת לרבים יש עדיין חשבונות עצמאיים, ואז הם מחלקים ביניהם את הוצאות הבית.
סעיף אריכות ימים
בניהול החשבון השוטף, לרוב כל אחד מבני הזוג רשאי לבצע פעולות בחשבון, גם ללא אישור וחתימת השני. לרוב מוגדר שכל אחד מבני הזוג (בנפרד) מורשה חתימה על צ'קים, העברות בנקאיות ועוד, וזה ברור. אבל, יחסי האמון האלו משתבשים במקרים מסוימים, בעיקר במצב של פרידה וגירושים.
ומה קורה כאשר בני הזוג מתגרשים? על פי הסטטיסטיקה הרווחת, כשליש מהזוגות מתגרשים, והחשבון המשותף במקרה זה, הופך להיות נושא רגיש – לרוב הבנק לא מאפשר למשוך כספים מהחשבון, אלא אם שני הצדדים חתמו ואישרו את העברות הכספים. במקרים רבים, לקראת גירושים, אחד מבני הזוג פונה לבנק ודורש שיאושרו תשלומים והעברות רק בידיעתו , הסכמתו וחתימתו. הלכה למעשה, מדובר בעצם על אישור משותף.
כשפותחים חשבון משותף, הבנק מחתים את השותפים על סעיף שנקרא סעיף אריכות ימים. מדובר בסעיף שמגדיר מה קורה אם אחד מבני הזוג נפטר. אם חס וחלילה זה יקרה, אז כל מה שקיים בחשבון הבנק עובר לניהולו של השותף הנותר. אחרת, הבנק היה נאלץ להקפיא את חשבון הבנק. אגב, הסעיף הזה נכנס רק לפני כמה שנים, כך שחשבונות משותפים ישנים, לא יועברו אוטומטית לניהול בן הזוג השני. אם יש לכם חשבון משותף ישן, כדאי לכם לבדוק את הסטטוס ואולי לקפוץ לסניף ולחתום על סעיף כזה. בכל מקרה, ההקפאה של החשבון אם אחד מבני הזוג נפטר ואין חתימה על סעיף אריכות ימים, היא טכנית, ואחרי זמן קצר, הניהול אמור לעבור לבן הזוג השני (אלא אם הנפטר הורה אחרת). עם זאת, הקפאת החשבון עלולה לגרום לאי נעימויות רבות, והרבה בירוקרטיה.
בפועל, אם בן הזוג נפטר (או חולה מאוד/ גוסס), הבנק רשאי שלא לאפשר לבצע פעולות בחשבון. הבנק יכול לדרוש קיום צו ירושה או צוואה המוכיחים את הבעלות המלאה על החשבון (על החלק של הנפטר), אחרת החשבון לא ייצא מהקפאה.
וחשוב להבהיר – סעיף אריכות ימים (שנקרא גם היוותרות בחיים) אינו בהכרח מקנה בעלות על החשבון, אלא הוא סוג של הטלת אחריות על עושה הפעולות. כלומר, יכול להיות מצב שבן הזוג יעשה פעולות בחשבון מתוקף הסעיף, אבל הכספים בחשבון הורשו (על ידי הנפטר) לאחרים. לסעיף הזה אין עדיפות על זכויות היורשים. וגם אם הבנק מאפשר למשוך כספים, להעביר כספים וכו', הרי בעל החשבון שנותר בחיים, יכול להיתבע להחזירם ליורשים של בעל החשבון הנפטר (אם יש כאלו). כלומר, הסעיף הזה שמאפשר ביצוע פעולות, אין בו להעיד על זכות קניינית בכספים בחשבון.
סעיף אריכות ימים בא בעצם למנוע מצב שבעל החשבון החי, לא יכול לתפקד כי החשבון שלו מוקפא. באמצעות הסעיף הזה הבנק בעצם מאפשר לבן הזוג לפעול בחשבון, אבל אין לזה קשר לבעלות על הכספים והנכסים בחשבון. אם הסעיף הזה לא חתום כאמור, החשבון מוקפא, וחשוב להבהיר – תעודת פטירה לא באה להסדיר את היכולת לפעול בחשבון (אלא רק ליידע). מה שצריך כדי להוציא חשבון מהקפאה זה צו שיפוטי ברור (הנסמך על ירושה ו/ או על הדין).
יש מצבים שמונה אפוטרופוס, ובכתב המינוי שלו כתוב ומוגדר מה סמכויותיו. לרוב האפוטרופוס פועל במקום המוגבל/ חסוי, והוא כפוף למגבלות ברורות, לרבות קבלת אישור מוקדם של בית המשפט לפעולות מסוימות ומסירת דיווחים שוטפים על פעולות שביצע, כשהפעולות כולן צריכות להיות לשם החסוי.
ומה אם יש ייפוי כוח לאדם אחר? אם בעל החשבון החולה/ חסוי, העניק ייפוי כוח לאדם מסוים (וזה יכול להיות לפני שנים, בהנחה שהייפוי בתוקף), הרי שיפויי הכוח מאפשר לקבל מידע על החשבון, ולבצע פעולות בחשבון (לפי מה שהוגדר על ידי בעל החשבון). בעל החשבון יכול בכל רגע לבטל את ייפוי הכוח. מיופה הכוח אינו במעמד של בעל החשבון; במצב של פטירה של בעל החשבון, ייפויי הכוח מתבטל.
בחשבון המשותף יש חוב; בן הזוג נפטר – מה עם החוב?
במצב שההתחייבויות עולות על הנכסים בחשבון המשותף, ובן הזוג נפטר, אין כאן מצב של מחיקת חובות/ מחילת חובות. הבנק לא מוותר על מחצית מהחוב (כמו שחושבים לא מעטים).הבנק גובה את החוב מבן הזוג שבחיים ומעיזבונו של הנפטר. אגב, היורשים נכנסים לנעלי הנפטר גם ביחס לנכסים של הנפטר וגם ביחס להתחייבויות ולחובות של הנפטר, אך אם יש מצב שהחובות עולים על הנכסים, אז כמובן שהם לא אמורים לשלם מכיסם – כלומר הירושה יכולה להיות רק בפלוס ולא במינוס. אם בבנק יש חוב של הלקוח הנפטר כלפי הבנק, ואין בעיזבון נכסים בגובה החוב, אזי הבנק ייאלץ למחוק חלק מהחוב, ולא תהיה תביעה מול היורשים.
מעודכן ל-03/2018
לאחד את חשבונות הפנסיה – זו לא סתם סיסמא, זה שווה לכם הרבה כסף, אז איך האוצר עוזר לנו לאחד את חשבונות הפנסיה; כמה זה יחסוך לנו, האם בכל מקרה כדאי לאחד (לא)…
יש לכם כמה חשבונות פנסיה? הגיע הזמן לאחד אותם. האוצר פועל לאיחוד אוטומטי של כל הקרנות תחת קרן פנסיה אחת פעילה – ככה תחסכו בדמי ניהול, וככה תהיה לכם שליטה על הכסף שלכם. המהלך של האוצר החל עוד בשנת 2016, נמשך לשנת 2017 עם כוונה להמשיך גם בשנת 2018 – באוצר מסבירים שקיימים כמעט 2 מיליון חשבונות לא פעילים שאין באמת צורך בהם, הם יכולים להתחבר לחשבונות הפנסיה הפעילים. מדובר על חיסכון גדול בעמלות דמי הניהול מכיוון שבחשבונות לא פעילים גובות החברות דמי ניהול גבוהים ואפילו מקסימליים ואילו בחשבונות פעילים דמי הניהול נמוכים יותר. על פי ההערכות מדובר בחיסכון מצרפי שנתי של 100-150 מיליון שקל בשנה – כמה עשרות טובות של שקלים בשנה לכל בעל חשבון.
עם זאת, בהמשך לאיחוד שכבר נעשה בשנים 2016 ו-2017, נותרו כמובן פחות חשבונות לא פעילים ובהתאמה ערך החיסכון ירד, אם כי הוא עדיין ממשעותי ומוערך ב-50 מיליון שקל.
האוצר שולח ויישלח עוד מכתבים על איחוד החשבונות, כאשר ברירית המחדל היא איחוד קופות – זה נכון ברוב המקרים, אבל חשוב לשים לב שאם החשבון הלא פעיל גדול יחסית ויש בו ביטוח, זא הוא יכול להיות עדיין כדאי לכם. ביטוח חיים הוא לא ביטוח כפול – כלומר, ניתן לבטח בכמה מקומות ואם חלילה מופעל הביטוח, הנהנים מקבלים מכל מקום את הפיצוי. כך שיש ערך בביטוח שנמצא בקרן הפנסיה גם אם היא לא פעילה, וייתכן שהביטוח הזה הוא דווקא בתנאים טובים. ככל שערך הקופה הלא פעילה נמוך יותר, כך אין לזה באמת ממשעות גדולה, אבל אם דמובר על קופה עם היקף משמעותי – מומלץ לבדוק.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
הבעיה – ריבוי חסכונות פנסיוניים
מסתבר שאנחנו הישראלים חוסכים לפנסיה במספר מקומות. לרוב זה נובע ממעבר למקום עבודה אחר, אנחנו משאירים את הפנסיה הקודמת, ופותחים חשבון פנסיה חדש, וככה אנחנו בעצם צוברים עוד ועוד קרנות פנסיה, וזה לא רק זה – יש לנו כמה קופות גמל – אחת שאמא פתחה, אחת שפתחנו בעצמנו, ואחת שפתחנו במקום העבודה, ויש גם כאלו עם כמה ביטוחי מנהלים.
ואז מתקבל שלישראלי הממוצע יש מעל 2 חשבונות פנסיה, ואולי 3-4 חשבונות של פנסיה, גמל וביטוח מנהלים, ויש גם כאלו עם מעל 10 חשבונות. מי צריך את כל החשבונות האלו? אתם בטח שלא; החברות המנהלות, כנראה שכן. אתם משלמים דמי ניהול על כל אחת מהקרנות האלו, גם אם מדובר בקרן / קופה קטנה, ואיחוד של החשבונות יחסוך לכם כסף (אפילו הרבה כסף). מעבר לכך – איחוד של החשבונות תחת מקום אחד, ייתן לכם "יתרון לגודל" ותוכלו להתמקח על הדמי ניהול בצורה נחושה ועקשנית יותר. לדוגמה – 50 אלף שקל חיסכון בפנסיה, זה לא כמו לאחד את כל הכספים תחת בית אחד ולהגיע ל-150-200 אלף שקל – הגוף רוצה אתכם ומוכן להפחית לכם בדמי הניהול – אז אל תוותרו, גם אם מדובר בסכומים קטנים יותר; ובפועל מדובר על סכומים גדולים יותר – היקף החשבונות הלא פעילים מגיע למחצית מסך היקפי הקרנות והקופות! סדר גודל של 2 מיליון חשבונות בהיקף מוערך של 25-30 מיליארד שקל.
איחוד קרנות = יתרון לגודל
איחוד קרנות הפנסיה, כפי שמתכנן האוצר הוא אוטומטי (מעין עקוב אחריי אוטומטי – הקרן הלא פעילה עוקבת אחרי הקרן הפעילה), אתם לא צריכים לעשות שום דבר בעניין. לא ביחס לעבר ולא בעתיד כשתעברו מקום עבודה ותהיה לכם קרן פנסיה או קופת גמל שתהפוך לרדומה.
ולמה בעצם אנחנו "שוכחים" מקרנות הפנסיה הקודמות (במקומות עבודה קודמים)? אז לרוב, פשוט אין לנו ברירה. מה אנחנו מבינים בפנסיה? מבינים שיש הפרשה חודשית וכמעט זהו, לא באמת יודעים מהם דמי הניהול, לא באמת יודעים האם הכסף בקרן יספיק לנו לפנסיה מעדיפים לדחות את הטיפול בנושא היחסית מפחיד ולא ברור הזה. כלומר מדובר בבורות מסוימת (ותסלחו לנו…) ואת הבורות הזו מנצלים מנהלי ההסדרים הפנסיוניים. במקום העבודה החדש, במקרים רבים, "מדביקים" לכם סוכן ביטוח/ יועץ פנסיוני ואותו אדם (או גוף) שמנהל את הפנסיות בפירמה, מושך אתכם לקרן המסוימת שנוחה וטובה לו. זה סוג של המלצה, אבל במקרים רבים זה כמעט מחייב אתכם. ולמה הסוכן עושה זאת? פשוט – הוא לרוב יילך למקום שמבטיח לו הנסה ורווח גבוהים יותר, במיוחד אם יש אלטרנטיבות השקעה דומות (כלומר, אם יש קרנות די קרובות שעל אחת מהן הוא מרוויח יותר – הוא ייבחר לכם כמובן את זו שבה הוא מרוויח יותר).
אדם עובר בממוצע 4-5 מקומות עבודה וזה רק הולך ומתרבה (אגב, עד לפני שני עשורים, הממוצע היה שני מקומות עבודה); ועל הרקע הזה ריבוי של קרנות פנסיה וקופות גמל הוא תופעה נפוצה.
כמה נחסוך מאיחוד הקרנות?
ברגע שקופת הגמל וקרן הפנסיה הפכו ללא פעילות, דמי הניהול עליהם קופצים (בקופות ל-1.05% על הצבירה; בקרנות זה לרוב – 0.5% מהצבירה). על פי הערכות של גורמים בתחום איחוד הקרנות יחסוך סדר גודל של 100 מיליון עד 150 מיליון שקל בדמי הניהול, הרבה מאוד כסף, ומדובר על חיסכון שנתי ממוצע של עשרות שקלים עד 150 שקלים לחוסך יחיד, ולאורך תקופת החיסכון מדובר באלפים רבים עד עשרות אלפים.
יתרון נוסף באיחוד הקרנות הוא בכיסוי הביטוחי. זה עובד כך – בקרנות הפנסיה בהן אנו מפקידים מדי חודש יש גם כיסויים ביטוחים שונים (לרבות אובדן כושר עבודה, ולרבות ביטוח שאירים במקרה של פטירה), והכיסויים האלו משולמים כפרמיה שהיא יחסית להיקף הקרן, והמשמעות היא שככל שהקרן גדולה יותר כך שיעור הפרמיה יורד, כלומר נשלם פחות (באחוזים) על היסוי הביטוחי, וזה עוד סיבה טובה לאיחוד הקרנות פנסיה.
ויתרון נוסף הוא פשוט – השליטה והנוחות. כל הכסף יהיה בחשבון אחד, ותדעו מה קורה עם הכסף שלכם; בעוד שבעבר, הרוב בכלל לא מודעים לחלק מהקרנות והקופות שלהם, וגם אם כן, אז מרוב אפיקי חיסכון, פשוט לא הבינו ושלטו בכמה כסף יש להם לפנסיה.
בקיץ 2016 נקבע המועד לאיחוד האוטומטי של הקרנות פנסיה, וכבר כיום אתם יכולים לדעת איזה קרנות, קופות וביטוחי מנהלים יש לכם – לאיתור קרנות פנסיה וקופות גמל. אבל , מהי בעצם קרן פנסיה לא פעילה, ומי קובע מה יאוחד ומה לא? אז בראש וראשונה צריך שיהיה חשבון פעיל, חשבון שהופקדו אליו כספים בחודשים שלפני האיחוד. החשבון הפעיל יהיה זה שאליו יתחברו/ יתמזגו החשבונות הלא פעילים.
בפועל, לצורך מיזוג החשבונות, יאותרו באופן אוטומטי החשבונות הלא פעילים והם יועברו לקרנות פנסיה פעילות. מיד לאחר המיזוג, יעביר משרד האוצר לקרן הפנסיה הפעילה של החוסך את הנתונים על החשבונות הלא פעילים של החוסך, והקרן תדאג להעברת החשבונות (מיזוג לקרן הפעילה).
חוסכים שלא ירצו להעביר את הקרן הלא פעילה, יוכלו לבקש מהקרן (ואפשר גם דרך אתר האינטרנט של הקרן). חוסכים שיש להם כמה קרנות פעילות (וזה קורה אם הם עובדים בכמה מקומות עבודה) יקבלו הודעה מהקרנות הפעילות ויצטרכו לבחור לאן להעביר את הקרנות הלא פעילות (ולהודיע בכתב ).
זעזוע בשוק הפנסיה?
ומה יקרה בשוק הפנסיה בעקבות הניוד של החשבונות הלא פעילים? נראה שבמקומות בהן יש חשבונות רדומים בשיעור ניכר, תהיה ירידה בהיקף הכספים המנוהלים, בעוד שהמקומות עם שיעור נמוך של חשבונות לא פעילים, יזכו לקבלת כספים (ימוזגו אליהן החשבונות הלא פעילים ממקומות אחריםן). במבטחים החדשה, הקרן הגדולה ביותר יש יותר מ-1 מיליון חשבונות מתוכם כ-500 אלף חשבונות לא פעילים, והיחס הזה (פחות או יותר) נשמר גם בקרנות הפנסיה הגדולות הנוספות – מקפת אישית, מיטבית ועוד. מנגד, בקרנות הקטנות והחדשות של הלמן אלדובי ושל אלטשולר שחם, היחס שונה – שם הקרנות הפעילות גדולות פי 2 ויותר מהקרנות הלא פעילות, ולכן ייתכן שהם ייהנו מהמהלך של הניוד.
מה צריך לעשות?
ומה אתם צריכים לעשות רגע אחרי הניוד. הכי חשוב לוודא שהכל עבר כמו שצריך; כבר ראינו שהעברות של כספים בקופות גמל ובפנסיה לוקחות זמן, ויש בדרך טעויות לא קטנות – אתם צריכים לוודא שמה שהיה בקרנות רגע לפני זה מה שיש בקרנות רגע אחרי – נשמע ברור וטריוויאלי, אבל מאוד חשוב – קחו הסכום בקרן הפעילה, הסכום בקרן הלא פעילה, חברו אותו ובדקו מה יש לכם בקרן הממוזגת – זה צריך להיות באותה הסביבה. למה לא בדיוק? כי כנראה שלא תראו את הסכום באופן מיידי (רגע אחרי), אלא לאחר חודש/ חודשיים (ונקווה שלא יותר) ובינתיים ההשקעות בקרנות אמורים לייצר תשואה (אם כי בחודשים הראשונים של השנה התשואה דווקא שלילית); ואז אם אתם רואים שהסכום באותה הסביבה, אתם יכולים לעבור למשימה השנייה – הפחתת דמי הניהול.
אתם מתקשרים או פונים בטלפון לקרן שלכם, מסבירים שאתם לקוחות וותיקים ושאתם יודעים ורואים כמה אחרים משלמים, ואתם משלמים יותר, ובמיוחד לאור איחוד הקרן והגידול בהיקפה, אתם רוצים/ דורשים הנחה בדמי הניהול – גם בצבירה (דמי ניהול שנתיים על כל הסכום) וגם בהפקדה (דמי ניהול על הכסף שאתם מפקידים מדי חודש). אל תחששו, יש לכם סיכויים טובים להפחית את דמי הניהול.
למדריכים קשורים:
תיקון 190 – קופות הגמל שוב אטרקטיביות
חברת דמרי, בשליטת יגאל דמרי, הפסידה ברבעון הראשון של 2016, אבל לא צריך לדאוג – לדוח החשבונאי חשיבות מועטה יחסית בגלל שהוא לא מתייחס למכירות בשטח (המכירות בתקופה), אלא למסירות, ואלו מבטאות מכירות שהיו לפני כמה שנים – אחרי הכל, בין העסקה עצמה ועד למסירת המפתחות לרוכשים לרוב עוברת תקופה של שנה , שנתיים (ואפילו יותר).
מעבר לכך, ההפסד ברבעון בסך של 3.5 מיליון שקל נובע מהוצאות מס בסך של 3.6 מיליון שקל; בשורה התפעולית החברה דווקא הרוויחה – 4.9 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של 69 מיליון ברבעון הקודם. בכל שנת 2015 הרוויחה החברה תפעולית 140 מיליון שקל.
ההכנסות החשבונאיות ברבעון הסתכמו ב-150 מיליון שקל לעומת 446 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2015. בכל שנת 2015 הסתכמו ההכנסות ב-974 מיליון שקל.
בסקירת המנהלים המצורפת לדוחות הכספיים מסבירים ומפרטים מנהלי החברה, את הפער בין מכירות בשטח למכירות בספרים. המכירות בפועל (בשטח) הסתכמו ברבעון הראשון ב-238 מיליון שקל (166 יחידות), לעומת 201 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (134 יחידות). בכל שנת 2015 הסתכמו המכירות בשטח ב-910 מיליון שקל (639 יחידות). כלומר, תוצאות הרבעון הראשון נראות לכאורה חלשות, אבל זה בגלל החשבונאות. עוד מוסרת הנהלת החברה כי באפריל ומאי נמכרו 56 יחידות דיור בסכום של 58 מיליון שקל.
נכון לסוף הרבעון החברה בונה 1,618 דירות ב-19 פרויקטים, מתוכן נמכרו 733 יחידות דיור בתמורה כספית של 963 מיליון שקל – הסכום הזה יתבטא כהכנסות בדוחות השנים הקרובות.
דורית סלינגר, המפקחת על שוק ההון והביטוח, הודיעה כי תאפשר לגופים המוסדיים לנהל קופות גמל דרך סלי השקעות, וזאת באם הקופות יעמדו בתנאים (מיד הרחבה). כזכור, יש נטייה הולכת וגוברת לניהול השקעות דרך מכשיירם פסיביים (מכשירים עוקבי מדדים – תעודות סל וקרנות מחקות) לעומת ניהול אקטיבי (בחירת ניירות ערך דרך בדיקה ומחקר), הסיבה פשוטה – מתברר שלא ניתן לאורך זמן להשיג תשואה עודפת על פני המדדים, ולכן, אם ניתן להשקיע במדדים עצמם (דרל מכשירים עוקבים) זאת בהחלט יכולה להיות אפשרות נוחה. מנגד, יש הטענים שהניהול האקטיבי כן מייצר ערך, וזה נכון, אבל בשוליים – חלק קטן בלבד מצליח לייצר תשואוטת על פני זמן ממושך.
ועל רקע זה, החליטה סלינגר להרחיב את אפשרויות ההשקעה של אפיקים שונים (לרבות אפיקי חיסכון לטווח בינוני וארוך) לסלי השקעות.
בפיקוח על שוק ההון והביטוח מספקים רקע להחלטה – ניהול השקעות של ניירות ערך סחירים באמצעות סלי השקעה הוא דרך אפשרית לניהול השקעות על ידי גופים מוסדיים, במיוחד במקרים שבהם מנהלים הגופים מספר רב של מסלולי השקעה וקופות גמל. במהלך השנים, עלתה המודעות של הגופים המוסדיים לניהול השקעות באמצעות סלי השקעה ומספר הגופים שמעדיפים לנהל את השקעותיהם הסחירות באופן זה הולך וגובר. מטרת חוזר זה לקבוע את הכללים לניהול סלי השקעות סחירים ושאינם סחירים על ידי מספר משקיעים מוסדיים הנמנים על אותה קבוצת משקיעים.
ניהול השקעות באמצעות סלי השקעה
מספר משקיעים מוסדיים הנמנים על אותה קבוצת משקיעים והנשלטים בידי אותו אדם יהיו רשאים לנהל את השקעותיהם באמצעות סלי השקעה אם התקיימו התנאים הבאים:
א. דירקטוריון
הפעילות באמצעות סלי השקעה תקבל את אישורו מראש של דירקטוריון גוף מוסדי; במסגרת הדיון בדירקטוריון יוצגו, בין היתר, היתרונות והחסרונות הגלומים בהפעלת הסלים.
ב. ועדת ההשקעות
ועדת ההשקעות תקבע את סוגי הנכסים שיוחזקו בכל סל (למשל, מניות, אג"ח קונצרני, אג"ח ממשלתי) ובלבד שבכל סל ינוהל אפיק השקעה אחד. יובהר כי ועדת ההשקעות רשאית לקבוע כי הסל יכלול גם נכסים שהחשיפה בגינם היא לנכס הבסיס שמוגדר לסל וכן מק"מ או איגרות חוב שקליות של מדינת ישראל הנפדות תוך שנה המשמשים כבטוחות לנכסים כאמור, וכן מזומנים הנובעים מפעילות שוטפת של ביצוע עסקאות בסל.
ועדת ההשקעות תקבע מי הם הגופים המוסדיים שמשקיעים בכל סל.
ועדת ההשקעות תאשר פירוק של סל ותקבע את הכללים לפירוקו.
ועדת ההשקעות תקבע מנגנונים ונהלים לפיקוח, בקרה ודיווח לעניין הפעלת הסלים.
ועדת ההשקעות תקבע מנגנונים ונהלים לביצוע פעולות פנימיות בסלים סחירים בין כמה משקיעים מוסדיים המחזיקים באותו הסל (למשל, כאשר משקיע מסוים רוצה למכור מספר יחידות בסל ומשקיע מוסדי אחר מעוניין לרכוש את אותו מספר יחידות).
ועדת ההשקעות תקבע את מפתח הפיצול .
ועדת ההשקעות תקבע את השעה המאוחרת ביותר בכל יום עסקים שעד אליה ניתן להגיש הוראות רכישה ומכירה של יחידות בסלים סחירים.
ג. תנאים כלליים
כל סל יתנהל בהתאם לאינטרס המשותף של כל הגופים המוסדיים שמחזיקים יחידות באותו סל.
אחריות של כל גוף מוסדי תהיה בהתאם לחלקו ומוגבלת לשיעור הנכסים המוחזקים על ידו בסל.
לא ניתן לנהל סל השקעה שכולל ניירות ערך סחירים וניירות ערך לא סחירים, אולם ניתן יהיה לנהל סל השקעה כמפורט להלן:
לכלול בסל שכולל ניירות ערך סחירים, גם ניירות ערך לא סחירים שמטרתם גידור סיכוני ההשקעה הנובעים מהחזקה בניירות ערך סחירים הכלולים בסל או ניהול החשיפה של אותו הסל.
לכלול בסל שכולל נכסים לא סחירים, גם ניירות ערך סחירים שמטרתם גידור סיכוני ההשקעה הנובעים מהחזקה בנכסים לא סחירים הכלולים בסל או ניהול החשיפה של אותו הסל.
רכישת יחידות או מכירתן ביום עסקים מסוים תתבצע לפי שער הסל שייקבע בתום אותו יום העסקים שבו הוגשו הוראות הרכישה או המכירה.
בעת הקמת סל, שווי הנכסים שיועברו אליו יהיה בהתאם לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים(קופות גמל) (חישוב שווי נכסים), התשס"ט-2009. חלקו של כל משקיע מוסדי יהיה יחסי בהתאם לשווי הנכסים אותם העביר לסל.
בעת פירוק סלים- כל משקיע מוסדי יקבל את חלקו בהתאם לשווי הנכסים בפועל בעת הפירוק.
כל סל יכלול לפחות 15 נכסים ושווי כל נכס לא יעלה על 10 אחוזים מהשווי הכולל של הסל. תנאי זה לא יחול על סל שאפיק ההשקעה בו הוא איגרות חוב של מדינת ישראל ולא על מסלולים מתמחים מחקי מדד שיושקע בהתאם להרכב המדד ובלבד שבכל אחד מהם יוחזקו לפחות 5 נכסים.
על אף האמור בסעיף 7, קבוצת משקיעים שמשקיעה בפחות מ-15 נכסי נדל"ן, תהיה רשאית לנהל סל משותף של קרנות השקעה, מניות לא סחירות ונכסי נדל"ן ובלבד שכל סל יכלול לפחות 15 נכסים ושווי כל נכס לא יעלה על 10 אחוזים מהשווי הכולל של הסל.
בסלים לא סחירים יחולו הוראות נוספות:
סלים לא סחירים יכללו הלוואות, איגרות חוב, פיקדונות, מניות לא סחירות, נכסי נדל"ן וקרנות השקעה.
לא תבוצענה עסקאות פנימיות בין משקיעים מוסדיים (למעט חריגים) .
לאחר הקמת הסל, השקעת הכספים על ידי משקיעים מוסדיים תבוצע אך ורק בשל רכישת נכסים חדשים. השקעת הכספים תעשה בהתאם לשיעורי ההחזקה בפועל של כל אחד מהמשקיעים המוסדיים בסל או על פי מפתח פיצול שאושר מראש על ידי ועדת ההשקעות. מפתח הפיצול שייקבע על ידי ועדת ההשקעות יהיה תקף לתקופה שלא תפחת משנה. ואולם, ועדת ההשקעות רשאית לקבוע, בנסיבות חריגות, כי מפתח פיצול יהיה תקף לתקופה קצרה משנה.
במפתח הפיצול לא יחולו שינויים מהותיים בין שנה לשנה, כך שטווח הסטייה של כל מסלול או קופת גמל בין שנה לשנה יהיה עד 3 נקודות האחוז משיעור האחזקה בסל. ואולם, ועדת ההשקעות רשאית לאשר, בנסיבות חריגות, סטייה מעל הטווח של 3 נקודות האחוז כאמור.
משיכת הכספים מהסל תבוצע בהתאם לשיעורי האחזקה בפועל או על פי מפתח פיצול שאושר מראש על ידי ועדת ההשקעות. מפתח הפיצול שייקבע על ידי ועדת ההשקעות יהיה תקף לתקופה שלא תפחת משנה. ואולם, ועדת ההשקעות רשאית לקבוע, בנסיבות חריגות, כי מפתח פיצול יהיה תקף לתקופה קצרה משנה.
רכישת ומכירת נכסים על ידי מנהל הסל תבוצע בהסכמה מראש של כל המשקיעים המוסדיים השותפים בסל.
בסלים של נכסי נדל"ן, מניות לא סחירות, או קרנות השקעה, החלטה על שינוי הקצאת היחידות בסל תתקבל לפחות 14 ימי עסקים לפני מועד שינוי הקצאת היחידות בפועל, ובלבד ש-50 אחוזים לפחות משווי הנכסים בכל סל שוערכו במחצית השנה לפני השינוי בפועל בהקצאת היחידות.
בהקמת סל לא סחיר חדש – עד למועד שבסל יהיו 15 נכסים ושווי כל נכס לא יעלה על 10 אחוזים מהשווי הכולל של הסל, משיכת הכספים תהיה לפי שיעורי האחזקה בפועל ולא בהתאם למפתח פיצול.
לעניין חוזר זה:
"סל לא סחיר" – סל המכיל נכסים כאמור , למעט סל שבו תשעים אחוז לפחות מהנכסים הם מזומנים, שווי מזומנים, איגרות חוב שקליות של מדינת ישראל הנפדות תוך שנה ומק"מ.
"הלוואות" – למעט הלוואות למבוטח או לעמית כנגד יתרת החיסכון הצבורה.
ד. עמידה בכללי השקעה
משקיע מוסדי רשאי להשקיע בסלי השקעה ובלבד שיראו את ההשקעות שביצע באמצעות הסל לעניין כל דין כאילו נעשו במישרין בידי המשקיע המוסדי או קבוצת המשקיעים, לפי העניין.
ה. דיווחים
הפעלת סל חדש תדווח לממונה על שוק ההון לפחות עשרה ימי עסקים לפני מועד הפעלת הסל. בדיווח יפורטו האפיק המאושר של הסל, סוגי הנכסים המוחזקים בסל וזהות הגופים המוסדיים המחזיקים יחידות בסל וכן הפרוטוקול הרלוונטי של וועדת ההשקעות
פירוק של סל ידווח לממונה על שוק ההון לפחות עשרה ימי עסקים לפני מועד הפירוק.
כל החלטה של ועדת ההשקעות, כאמור , כי מפתח פיצול יהיה תקף לתקופה קצרה משנה תדווח לממונה על שוק ההון לפחות עשרה ימי עסקים לפני מועד ביצוע ההשקעה בפועל. הדיווח יכלול את הסיבה להחלטה ואת הפרוטוקול הרלוונטי.
כל החלטה של ועדת ההשקעות, לאשר סטייה מעל הטווח של 3 נקודות האחוז, כאמור , תדווח לממונה על שוק ההון לפחות עשרה ימי עסקים לפני השימוש במפתח הפיצול החדש. הדיווח יכלול את הסיבה לאישור שניתן ואת הפרוטוקול הרלוונטי.
בדיווחים השונים הנדרשים על פי דין או על פי הוראות הממונה על שוק ההון, יראו את נכסי הסל כאילו הם מוחזקים במישרין על ידי הגוף המוסדי לפי חלקו (למשל, לעניין דיווח על רשימת נכסי הגופים המוסדיים ברמת הנכס הבודד).
הוראת מעבר
ככל שלאחר 18 חודשים מיום הקמת הסל, לא מתקיימים התנאים המפורטים, יפורק הסל.
תחולה
הוראות חוזר זה יחולו על כל המשקיעים המוסדיים בישראל.
כרטיסי אשראי הם תחליף למזומן, אבל במקרים רבים הם תחליף רע למזומן – אתם מרגישים שיש לכם ערמה של כסף בכרטיס הקטן הזה, ואתם מבזבזים בלי הפסקה. אנשים שעברו להשתמש רק במזומן חסכו עשרות אחוזים מההוצאות השוטפות שלהם, פשוט קשה יותר (גם פסיכולוגית) לשלם במזומן מאשר בכרטיס אשראי. אבל, אתם לא שם – הרי לא צריך להגזים, השימוש בכרטיס אשראי הוא נוח, חוסך משיכת מזומנים, ובמקרים מסוימים כמעט חובה (תשלומים, הוצאות גדולות ועוד); אז לפחות תחסכו את כל הכרטיסים העודפים שיש לכם.
מסתבר שלישראלי הממוצע יש יותר מ-2 כרטיסי אשראי. הוא לא באמת צריך את זה, פשוט מציעים לו מבצעים, הנחות, פטור מעלויות, אז הוא לוקח, אבל כרטיסי האשראי העודפים האלו הם חור בכיס בכל מצב – אם אתם משתמשים בהם הרי זה כאמור רק מגדיל הוצאות (לרבות הוצאות תפעול של הכרטיס), ואם אתם לא משתמשים בהם אז אולי אתם לא יודעים אבל יש לכם עמלה חודשית שיכולה להגיע לעשרות שקלים בחודש. לא חבל?
אז נכון, קשה להגיד לא להצעות המפתות, אבל אם מציעים לכם כרטיסי מועדון ללא התחייבות וללא עמלות לשנה (ולרוב הכרטיסים האלו מקנים הנחות ברשתות שיווק ועוד) אז גם אם אתם לוקחים אותם (וזה יכול להיות משתלם לתקופת ההטבות), תזכרו לבטל את הכרטיסים האלו בסוף השנה, אחרת תחויבו בעמלות מדי חודש.
1.8 מיליון כרטיסים ללא שימוש
ובכף מסתבר מניתוח דוחות של חברות כרטיסי האשראי שלציבור יש כ-9.6 מיליון כרטיסי אשראי. מתוכם 1.8 מיליון כרטיסים לא בשימוש בשלושת החודשים האחרונים, והערכה היא כי קרוב ל-1 מיליון כרטיסים היו ללא שימוש במשך שנה.
אז ראשית, כרטיסים ללא שימוש צריך לחסל. ההוצאות על כרטיסים כאלו עשויות להגיע לכמה עשרות שקלים טובים בחודש, על כלום בעצם, ושנית – 9.6 מיליון כרטיסים ל-4 מיליון משתמשים פעילים. מי צריך 2 עד 3 כרטיסים, מיותר לגמרי ויקר. אז מעבר לחיסול של כרטיסים לא פעילים, הגיע הזמן לעשות סדר בכרטיסי האשראי בכלל. הכמות האדירה הזו, אגב, נובעת כמובן משיווק עקשן ואגרסיבי של חברות כרטיסי האשראי ושל רשתות השיווק שפותחות חדשות לבקרים מועדוני לקוחות – זה אכן יכול להיות מפתה, אבל כל עוד אין הוצאות מסביב, וכשנגמרת תקופת ההטבה, כדאי לחסל את הכרטיס.
אחרי תקופת הטבה אתם משלמים דמי כרטיס. ומה זה בעצם דמי כרטיס? מדובר בעמלה שמועברת לחברת כרטיסי האשראי בגין הנפקת הכרטיס והתפעול השוטף (ולכן היא נקראת עמלת המנפיק = עמלת חברת כרטיסי האשראי). העמלה הזו מסתכמת ב-13 שקלים בכרטיסים הסטנדרטיים (ויש חריגים למעלה ולמטה), ועד למעל 60 שקלים בכרטיסי האשראי היוקרתיים, ויש כרטיסים שבהם גם העמלה מגיעה לכמה מאות שקלים בחודש.
דמי הכרטיס האלו לא בהכרח נגבים מכולם, ולא בהכרח נגבים באופן מלא. בשנה הראשונה יש ברוב המקרים פטור או הנחה משמעותית מדמי הכרטיס. במקרים רבים הפטור או ההנחה מותנים ברכישות מהכרטיס, ואז אם אתם לא רוכשים אין לכם כמובן את הפטור הזה.
ככה תחסכו 200 שקל בשנה
על פי ההערכות אנחנו (הציבור) זורק לפח בגלל כרטיסי אשראי שלא בשימוש סדר גודל של 200-300 מיליון שקלים בשנה, כשהמחזיק הבודד משלם כ-200 שקלים, אותם הוא יכול לחסוך בקלות. אז מה עושים? בודקים אם יש לכם כרטיסים כאלו, יש מסתבר רבים שלא זוכרים ולא יודעים שיש להם כרטיסים שלא בשימוש. בשלב הבא, תרימו טלפון אל חברת כרטיסי האשראי ופשוט תבטלו את הכרטיס.
מדריכים קשורים: