מעודכן ל-12/2021
רוב הציבור לא באמת יודע כמה חיסכון יש לו לתקופת הפנסיה. פנסיה זה מושג מפחיד, נשמע רחוק ואם כך אז למה להתעסק בזה היום? הם לא באמת יודעים כמה צריך לחסוך היום כדי להבטיח את תקופת הפנסיה, הם לא מכירים את מסלולי הפנסיה השונים וחבל. זה הרבה כסף, וחוסר הידיעה יכול לעלות לכם בירידה באיכות החיים בשלב הפנסיה; ההחלטה באיזה מסלול לחסוך לפנסיה היא קריטית; ההחלטה כמה לחסוך לפנסיה היא קריטית. אתם מפרישים באופן שוטף במסגרת העבודה לחסכון פנסיוני וההפרשות האלו אמורות לשמש אתכם בתקופה שלאחר העבודה. בתקופה זו – תקופת הגמלאות, יש לרוב שלושה מקורות הכנסה – ביטוח לאומי, חיסכון פנסיוני וחיסכון פרטי. מה המשמעות של כל אחד מהם, מה היתרונות בחיסכון פנסיוני, וכמה כסף יש לכם בסופו של דבר לפנסיה? – התשובות לפניכם.
ביטוח לאומי – קצבה לתושבי המדינה שהגיעו לגיל פרישה ושהיו תושבים למעלה מ-10 שנים. קצבה זו לא קשורה להכנסה בפועל. גיל פרישה לגבר – 67, לאישה – 62 ויעלה בהדרגה עד 65 (בשנת 2032). כאן, תוכלו לקרוא על מכלול הזכויות והחובות שלכם מביטוח לאומי.
<strong>הפנסיה שלכם בסכנה תתכוננו!</strong>
חיסכון פנסיוני – קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים.
על פי חוק – החל מ-2008 כל עובד שכיר חייב לחסוך לפנסיה, כשבמקביל המעסיקים חייבים להפריש ולהשתתף בחיסכון הפנסיוני של העובדים. טוב שזו חובה – הרבה אנשים השאירו את העניין הכל כך חשוב הזה לעתיד; בגיל 25 הם אמרו יש עוד זמן לפנסיה, בגיל 30 הם בדיוק התחתנו ובגיל 35 הם לא יכלו לחסוך כי יש תשלומי משכנתא וצריך גם להרחיב את המשפחה; ואז הם מצאו את עצמם לקראת פנסיה בלי חיסכון משמעותי ועם הרבה שאלות – מה יהיה, איך נחיה? והנה בא המחוקק וקבע – חיסכון לפנסיה הוא חובה, ובצדק.
כשמדובר בשכירים, החיסכון לפנסיה מגיע מההפרשות השוטפות של העובד והמעסיק לצד הרווחים השוטפים על ההשקעות האלו. כשמדובר בעצמאים, משנת 2017 הם מחויבים להפריש לעצמם כספים לפנסיה. בפועל, ישנם שלושה מסלולי חיסכון לטווח ארוך, חיסכון פנסיוני – קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים. במקביל, יש גם קרנות פנסיה ותיקות (סגורות למצטרפים חדשים מ-1995) ופנסיה תקציבית (במגזר הציבורי).
על החיסכון הפנסיוני יש הקלות שונות בעיקר מבחינת מיסוי וזה כדי לעודד את החיסכון.
לצד החיסכון עצמו, העובד יכול לרכוש לעצמו כיסויים ביטוחיים שיאפשרו לו להתמודד עם מצבים של אבדן כושר עבודה, נכות, מחלה ועוד. הכיסוי הביטוחי במצבים כאלו מאפשר לעובד לקבל קצבה חודשית למשך תקופת נכותו (אובדן כושר עבודה) עד גיל פרישה (הקצבה נקבעת בהתאם לדרגת הנכות).
העובד גם יכול לעשות כיסוי ביטוחי מפני מוות, כך שבמותו, חלילה, מקבלים המוטבים סכום חד פעמי גדול או שמשולמת קצבה לשאירים שלו.
בנוסף לביטוח הלאומי ולחיסכון הפנסיוני יש גם חיסכון פרטי – חוסכים יכולים לחסוך באופן עצמאי, אלא שבחיסכון כזה אין הטבות מס.
החיסכון הפנסיוני: קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים
ניתן לחסוך לפנסיה דרך שלושה אפיקים – קרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח מנהלים. מה זה כל אחד מהמכשירים, מה יתרונותיו ומה חסרונותיו? – הנה התשובות.
קרן פנסיה
מכשיר המאפשר חיסכון לגיל פרישה, כך שהחוסך יקבל לאחר פרישתו קצבה חודשית למשך כל חייו. לאחר מותו של המבוטח, ימשיכו שאריו לקבל קצבה חודשית. קרן הפנסיה כוללת כיסוי למקרה נכות וכן כיסוי למקרה מוות. עד שנת 2021 קרנות הפנסיה קיבלו סבסוד מסוים מהמדינה, בצורת אפשרות השקעה אטרקטיבית ביותר – איגרות חוב ממשלתיות בריבית של 4.86%. היקף הקרן שהושקע באפיק הזה – 30%, הבטיח לחוסכים פוטנציאל תשואה גבוה על פני האפשרויות האחרות.
במסגרת רפורמה שאושרה ב-2021 תופסק הנפקת אג"ח מיועדות, ובמקום זאת המדינה תעניק רשת ביטחון לחיסכון הפנסיוני באמצעות הבטחת תשואה – קרנות הפנסיה ישקיעו בשוק ההון, ויקבלו הבטחת תשואה של 5.15% בשנה.
דמי הניהול בקרן הפנסיה מורכבים משניים – דמי ניהול על ההפקדות ודמי ניהול על הצבירה (הסכום הכספי בקרן). דמי הניהול המרביים שניתן לגבות מהמחזיקים בקרן – 6% מההפקדות ו-0.5% מכספי הצבירה. אבל חשוב להתמקח – אפשר להוריד את השיעורים האלו ובקלות יחסית. מעבר לכך, אם אתם עובדים בגוף גדול שדרכו מופרשות לכם ההפקדות לפנסיה, אז סביר להניח שיש לכם הסכם דמי ניהול טוב משמעותית מהרף העליון הזה.
קרן הפנסיה היא סוג של ביטוח הדדי/ערבות הדדית. העמיתים בקרן הפנסיה ערבים זה לזה – המשמעות היא שכל החוסכים בקרן הפנסיה המסוימת אחראים לתשלום לפנסיונרים הקיימים ובהמשך החוסכים (לרבות החוסכים החדשים) יהיו אחראים על התשלומים של הפנסיונרים החדשים. נניח שאנחנו בגיל 30 פלוס. בשלב הזה אנחנו מפקידים לקרן הפנסיה, אין לנו כמובן משיכות. הקרן משלמת כספים לקצבאות לפנסיונרים קיימים, אבל בעוד 30 שנה ויותר אנחנו נתחיל לקבל קצבה. מאיפה הכסף? ממה שחסכנו, ומהכספים שזורמים לקופה מהחוסכים הקיימים. כלומר, הצעירים כאילו משלמים על המבוגרים. אבל מי מבטיח שיש מספיק כסף בקרן כדי לעמוד בתשלומי הקצבה העתידיים? אף אחד, הרי הקצבה מבוססת על הנחות – תוחלת חיים, גיל פרישה, רווחים מההשקעות, דמי ניהול. כל אחד מאלה הוא הערכה שיכולה להתנפץ לרסיסים, ובפועל זה קורה – ההנחות שעליהן מבוססות קרנות הפנסיה הן רווחים של 4% בשנה ויותר, זה לא קורה בשנים האחרונות על רקע הריבית הנמוכה.
הנחה נוספת היא תוחלת החיים – נתון חשוב כי משלמים את הקצבה עד למוות. אלא שמתברר שתוחלת החיים עולה וכל כמה שנים יש עדכון בקרנות הפנסיה. העדכונים האלו, לצד עדכון התשואה הצפויה, יחשפו בעיה – הפנסיה שלכם תתכווץ ב-30% לפחות!
קרן הפנסיה כוללת מעבר לביטוח ההדדי, גם ביטוחים בגין אובדן כושר עבודה ומוות. כאמור, במקרה של פטירה מקבלים השאירים (בן זוג/בת זוג וילדים עד גיל 21) קצבה חודשית. במקרה של אובדן כושר עבודה מקבל המבוטח קצבה חודשית שוטפת מהקרן.
בעת פרישה אפשר להמיר את כספי החיסכון הפנסיוני לקצבה, כאשר מקדם ההמרה לקצבה קבוע בתקנון הקרן אך הוא משתנה מתקופה לתקופה בהתאם לשינויים כאמור בתוחלת החיים ו/או ברווחים הפוטנציאלים בקרן.
ביטוח חיים/ביטוח מנהלים
תוכנית לביטוח חיים המשולבת בחיסכון. תוכנית זו מאפשרת לחוסך בהגיעו לפרישה, קצבה חודשית למשך כל חייו. ישנן תוכניות ביטוח חיים שמאפשרות תשלום הוני חד פעמי בגיל פרישה (בדומה לקופות גמל); אבל גם אז מדובר על כספים שהופקדו לפני 2008. מאז, הכוונה שכספי ההפקדות ישמשו רק לקצבה. בביטוח החיים/ביטוח המנהלים יש כיסויים ביטוחיים שאותם רוכש החוסך לרבות כיסוי מפני אובדן כושר עבודה וכיסוי מפני מוות.
דמי הניהול המרביים שניתן לגבות מהחוסכים – 4% מהתקרה על ההפקדות ו-1.05% מכספי הצבירה של החוסכים.
ביטוח חיים שונה מקרן הפנסיה, בין השאר בכך שאין ביטוח מוגדר וניתן להתאים את הכיסוי הביטוחי לאובדן כושר עבודה. הבדל נוסף – הכיסוי הביטוחי במקרה פטירה אינו מאפשר קצבה לשאירים, אלא סכום חד פעמי. בביטוחי חיים/מנהלים יש חשיבות לבחירת חברת הביטוח שכן עלות הכיסוי הביטוחי שונה משמעותית בין החברות. מסתבר שמעבר לדמי הניהול שהם קריטיים להיקף החיסכון הפנסיוני, גם התשלום השוטף לביטוחים קריטי מאוד, ולכן כדאי מאוד לדעת מה בדיוק רוצים וצריכים, באיזה היקף ולעשות סקר שוק לגבי המחיר.
אבל לביטוח מנהלים/ביטוח חיים יש יתרון על פני קרן הפנסיה – ביטוח מנהלים הוא בעצם חוזה מול חברת הביטוח. אין כאן ערבות הדדית, ואין חוזה עם כל העמיתים, ולכן בפוליסות ביטוח מנהלים ששווקו לפני שנת 2012 מקדמי ההמרה לקצבה קבועים ולא ניתנים לשינוי (אלא אם בפוליסה מוגדר שניתן לשנותם). אבל בפוליסות שאחרי 2012, במקביל לרפורמה שנכנסה לתוקף, ניתן לשנות את מקדמי ההמרה (ולכן, אגב, ביטוחי המנהלים הפכו לפחות אטרקטיביים החל משנת 2012), והמשמעות הפרקטית היא שמקדמי ההמרה נקבעים בסמוך לתקופת הפנסיה.
קופת גמל
אפיק השקעה לטווח בינוני וארוך, שיכול לשמש גם לגיל פרישה. הכספים שנצברו – הפקדות ורווחים, בקופות הגמל משולמים לרוב לחוסך באופן חד פעמי (בהתקיים תנאים מסוימים), לרוב עם הגיעו לגיל פרישה, להבדיל במסלולים האחרים שבהם יש קצבה חודשית.
סכומים שנצברו בקופות הגמל לחיסכון עד שנת 2008 ניתנים למשיכה בכל מצב בגיל הפרישה בסכום חד פעמי. כספים שנצברו משנת 2008 ועד לפרישה, ניתן לקבל כקצבה חודשית. כלומר, הם לא מוצר הוני אלא מוצר קצבתי. ניתן גם להעביר את קופת גמל לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים. במצב כזה, מקבלים חלק מהזכויות של החיסכון הפנסיוני כאשר יש מינימום של קצבה חודשית (היתרה תשולם כסכום חד פעמי), וכך בעצם הופכים את הכספים שנחסכו לפני שנת 2008 לכספים שניתן לקבל אותם בקצבה שוטפת (בפנסיה).
בקופות הגמל יש מסלולים שונים של השקעות – מסלול מנייתי, מסלול אג"חי, מסלול סולידי שקלי ועוד. כמו כן, ניתן לשלב מסלולים מעורבים – מניות לצד אג"ח ולצד אפיקים שקליים ועוד. קופות גמל הן לא מוצר ביטוחי. שלא כמו בקרן פנסיה ובביטוח מנהלים, אין כיסויים למקרה מוות או לאובדן כושר עבודה, אם כי החוסכים יכולים להוסיף אותם (לרכוש מחברות הביטוח). עם זאת, במהלך 2016 נחקק תיקון לחוק שיאפשר לקופות הגמל להעביר את החיסכון לקצבה שוטפת (בדומה לקרן פנסיה וביטוח חיים).
דמי הניהול המקסימליים בקופות גמל – תקרה של 4% מההפקדות ו-1.05% מהצבירה השוטפת.
קופת גמל להשקעה: מוצר חדש שנכנס לשוק בתחילת 2016. מדובר בקופת גמל שניתן למשוך ממנה את הכסף בכל גיל ולא דווקא בגיל פרישה. אם עד 2016 קופות הגמל היו מוגדרות כחסכונות לגיל פרישה, ומשיכה מהן היתה מחויבת בקנס גדול, הרי מאז ניתן למשוך באופן שוטף מקופות הגמל להשקעה. מי שכן מעוניין להתמיד ולחסוך בקופת הגמל להשקעה עד לגיל פרישה ייהנה משתי הטבות מס: פטור ממס רווח הון ופטור ממס על הקצבה. קופת הגמל להשקעה נועדה לעודד את הציבור להגדיל את החיסכון הפנסיוני שלו, אך יחד עם זאת לא להכביד ולסגור אותו עם חיסכון עד גיל פרישה. אם החוסך ימשוך את כספו לפני הפנסיה הוא ישלם במשיכה מס רווח הון (מס על רווחי ההשקעות). משיכה בפנסיה תהיה פטורה ממס (דרך הקצבה). כאן, תוכלו לקרוא על היתרונות הנוספים ועל החסרונות של קופת הגמל להשקעה.
בכל המסלולים האלו – קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופות גמל, יש הטבות מס שונות, להבדיל מחסכונות "רגילים". הטבות המס מתבטאות בשלב הפקדות הכספים – התשלום (בחלקו) מוכר במקרים רבים כהוצאה (ברמת המעסיק וברמת העובד); בשלב החיסכון – אין מס על הרווחים (בהתקיים תנאים מסוימים), ובשלב הפרישה – הקצבה והמשיכות מחויבות במס מופחת (אם בכלל). הטבות המס לפעמים "עושות את ההבדל" בין המוצרים, ולכן חשוב להבין את ההטבות האלו עד הסוף.
מה ההבדלים בין המכשירים השונים?
כל המכשירים האלו מיועדים לחיסכון לטווח הארוך, לפנסיה, אבל יש ביניהם הבדלים. בקרנות פנסיה יש ביטוח הדדי בין העמיתים בקרנות הפנסיה – כלומר יש קופה שממנה יש לחלק לחוסכים שתלויים זה בזה; בביטוחי המנהלים יש ודאות בקצבה בפנסיה. לכאורה הוודאות עדיפה, אבל בקרנות הפנסיה יש רשת ביטחון בדמות הבטחת תשואה – קרנות הפנסיה ישקיעו בשוק ההון, ויקבלו הבטחת תשואה של 5.15% בשנה (עד שנת 2021 קיבלו קרנות הפנסיה תמיכה אחרת מהמדינה, בצורת אפשרות השקעה אטרקטיבית ביותר – איגרות חוב ממשלתיות בריבית של 4.86% בהיקף 30% מהקרן).
הבדל נוסף הוא בכיסוי הביטוחי. בקופות הגמל לא קיים כיסוי ביטוחי, בקרנות הפנסיה ובביטוחי מנהלים הוא קיים, אבל יש לוודא לעומק איזה כיסוי מקבלים בכל אחד מהמסלולים.
הבדל נוסף קשור לאופי התקבול כשמגיעים לפנסיה – קצבה חודשית או סכום חד פעמי. קרן פנסיה מספקת קצבה חודשית, ביטוח מנהלים עשוי במקרים מסוימים להיות גם מסלול הוני (תשלום חד פעמי גדול).
בחירת קרן פנסיה וביטוח מנהלים
הגופים המוסדיים הם אלו שמנהלים את אפיקי החיסכון שלנו מכל הסוגים, לרבות את החיסכון ארוך הטווח, לרבות את קרנות הפנסיה. כשאנחנו בוחרים קרן פנסיה מבין עשרות ואפילו מאות קרנות פנסיה בשוק, אנחנו צריכים להעריך את איכות ניהול ההשקעות של הגוף והקרן, ואת איכות השירות.
מדי חודש בחודש אנחנו מפרישים כסף לטובת קרן הפנסיה, והגוף המנהל משקיע את הכספים האלו באפיקים שונים במטרה לייצר תשואה. הגוף המנהל משקיע את הכספים באפיקי השקעה שונים שלהערכתו הם הטובים והמתאימים ביותר, בהתחשב במשך תקופת החיסכון, ברמת הסיכון וברמת פיזור הסיכונים. המבחן של קרן הפנסיה הוא דרך התשואה. זה מבחן חלקי, הוא לא מודד את הסיכון, אבל זה המבחן הראשוני. התשואה מושגת לאורך שנות ההפקדה והיא זו שמשליכה על גובה הקצבה של החוסך. מכאן שיש חשיבות ענקית לתשואה שמשיג הגוף המוסדי (בית השקעות, חברת ביטוח, בנק) ולכן קריטי לבחור גוף עם רקורד מוצלח של ניהול השקעות. עם זאת, צריך לזכור שמה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה – גופים שהשיגו תשואות חיוביות בעבר לא בהכרח ישיגו תשואות חיוביות בעתיד.
איכות השירות היא פרמטר השוואתי פחות קריטי מאיכות ניהול ההשקעות, אך גם הוא חשוב. מדובר בשירות שנותן הגוף המוסדי, בהתאמות החיסכון לתנאים משתנים; בהתאמות שנובעות משינוי במקום העבודה; בהתאמות שקשורות לשינוי בשכר, בסטטוס המשפחתי; בזמינות ובטיפול שהחוסך מקבל מאנשי הקופה.
הבדל נוסף בין הקרנות מיוחס לדמי הניהול, המחיר שמשלמים עבור ניהול ההשקעות. מחיר זה משתנה מקרן לקרן ויש לו כמובן השפעה על סכום החיסכון הכולל ובהתאמה על הקצבה הכוללת בעת הפרישה, ולכן חשוב לוודא שאנחנו מקבלים עבוד התשלום הזה את התמורה הנאותה. בפועל, במקרים רבים דמי הניהול נוגסים חלק משמעותי מאוד מהרווחים השוטפים של הקרן – בעולם שבו התשואות על מניות בממוצע רב שנתי הן 7% והתשואה על אפיקים סולידיים נמוכה יותר משמעותית – 1%-2%, התשואה הכוללת של קרן פנסיה היא סביב 2%-3% בשנה, ומתוך זה דמי ניהול של 0.5%-1% הם גבוהים מאוד.
כמה כסף יש לי בקרן פנסיה/ביטוח מנהלים?
חודשים ספורים אחרי סוף השנה שולחות קופות הגמל, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח דוח שנתי לעמיתים. בדוח הזה אתם מקבלים פירוט של את היקף הקרן או הקופה שלכם, אתם מקבלים מידע על התשואה וגם על דמי הניהול שנגבו. מעבר לכך, בכל רבעון נשלח דוח רבעוני למי שהפקיד באותו רבעון.
החוסך גם יכול לבחון את חשבונו באינטרנט באמצעות כניסה לאתר הקרן או הקופה.
יועץ פנסיוני או סוכן ביטוח פנסיוני? איפה מקבלים ייעוץ?
החיסכון לפנסיה הוא מורכב מכמה סיבות: בגלל מספר המסלולים הגדול; בגלל אלמנט המיסוי; בגלל שאנחנו לא יודעים כמה צריך לחסוך בשביל עתיד רגוע מבחינה פיננסית. לכן, מאוד יכול להיות שיתאים לכם להיכנס לעניין הזה דרך גורם מקצועי בעל רישיון, יועץ פנסיוני או סוכן ביטוח פנסיוני. אותו מומחה צריך לבדוק איתכם את מטרת החיסכון, את מצבכם הכספי, את החיסכון הקיים שלכם, ולבסוף הוא ימליץ על האפיק הפנסיוני המתאים לכם, לרבות באיזה גוף מנהל לפתוח את הקופה/קרן/ביטוח מנהלים.
קיים הבדל חשוב בין יועץ פנסיוני לסוכן פנסיוני. ליועץ פנסיוני אסור שיהיה קשר לגוף המנהל את החיסכון הפנסיוני. מנגד, לסוכן ביטוח פנסיוני יש זיקה לגוף המנהל את החיסכון הפנסיוני, וזה כמובן עלול להיות בעייתי – הסוכנים יספקו לנו מידע פחות אובייקטיבי, יש להם אינטרס שנפקיד דרך קופה/קרן מסוימת ולא דווקא בקרן/קופה הטובה ביותר.
ייעוץ פנסיוני ניתן גם לקבל דרך הבנקים – בנק אגוד, בנק אוצר החייל, בנק מזרחי טפחות, הבנק הבינלאומי, בנק דיסקונט, בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק מרכנתיל דיסקונט, בנק ערבי ישראלי ובנק פועלי אגודת ישראל.
מדריכים נוספים:
קופת גמל להשקעה – מוצר שהושק ב-2016 ויש בו יתרונות גדולים למשקיעים
כל סוגי קופות הגמל – יתרונות וחסרונות
רוצים לדעת כמה כסף יהיה לכם בפנסיה? תוכלו להיעזר במחשבונים שלנו:
החיסכון הפנסיוני , חיסכון לטווח ארוך מתמקד בשני מסלולים – קרן פנסיה וביטוח מנהלים. לצד שני המסלולים האלו יש מסלול שעשוי להיות גם לטווח הארוך ומשמם גם לטווח הבינוני – קופות גמל. רבים אמנם חוסכים דרך קופות הגמל לגיל הפנסיה שלהם, אך מכשירי החיסכון המיועדים לפנסיה – קרנות פנסיה וביטוחי חיים הופכים בשנים האחרונות לדומיננטיים יותר (גם בגלל הרגולציה שמחייבת חיסכון מסוג זה) וגם בזכות הקלות מיסוי.
מה ההבדל בין קרנות פנסיה לביטוחי חיים ואיזה אפיק עדיף? ובכן, אין תשובה מוחלטת וחד משמעית. ביטוח חיים (ביטוח מנהלים) מאפשר שני סוגי חיסכון – חיסכון הוני וחיסכון לקצבה. חיסכון הוני, הוא חיסכון שניתן לפדותו (תחת תנאים מסוימים) בבת אחת. חיסכון במסלול קצבה מאפשר לקבל במהלך הפנסיה קצבה מהחיסכון , מעין תשלומים חודשיים שוטפים שמשמים את החוסכים בתקופה שבה לרוב הם כבר אינם עובדים.
בביטוח מנהלים להבדיל מאשר בחיסכון בקרן פנסיה, יש ברוב המקרים (ברוב ביטוחי המנהלים) וודאות לגבי הסכום שהחוסכים יקבלו (אבל – שימו לב להתפתחות מיולי 2012 – האוצר שוקל לשנות את מקדמי הקצבה ובהתאמה לשנות את תוחלת החיים וגובה הקצבה בביטוחי המנהלים) החוסכים יודעים (עד לכניסת השינוי לתוקף) איזה סכום הם יקבלו כקצבה חודשית כאשר הם יגיעו לגיל פנסיה; הוודאות הזו מגיעה מהתחייבות של חברות הביטוח המנפיקות את המכשיר כאשר סכום הקצבה נובע מההפרשה החודשית של החוסכים ומשך החיסכון. בקרנות פנסיה, להבדיל מהביטוח מנהלים, הקצבה החודשית נקבעת בהתאם לתוחלת החיים לצד היקף ההפרשות של החוסך. לכאורה, אם כך, עדיף החיסכון בביטוח מנהלים, אבל חברות הביטוח כמובן לא פראייריות, הן לא ישלמו יותר ממה שמגיע, ולא סביר שהן יוכלו להציע קצבה מעבר למה שמציעות קרנות הפנסיה. אבל, במבחן האישי של כל חוסך וחוסך יש בכל זאת מרכיב חשוב לוודאות שמעניקות חברות הביטוח דרך ביטוחי המנהלים – אולי חברות הביטוח משקללות את הסיכונים והקצבה נמוכה יותר (מבטאת מרכיב ביטוחי), אבל עדיין היא בטוחה. מעבר לכך, יש את העניין הביטוחי עצמו – כיסוי בגין אובדן כושר עבודה, נכות, מחלה וכו'. חברות הביטוח מספקות ביטוח כולל דרך ביטוחי החיים, גם קרנות הפנסיה אמורות לספק זאת. בבחירת קרן הפנסיה או ביטוח החיים יש לברר איזה ביטוח מקבלים, יכולים להיות הבדלים משמעותיים בין ביטוחי החיים לבין קרן הפנסיה.
מנגד, יש גם יתרונות לקרן הפנסיה לעומת ביטוחי המנהלים. בקרנות הפנסיה החדשות מושקע 30% מהכסף באגרות חוב ייעודיות בריבית של 4.8% (ריבית שמשרד האוצר מחויב לו). מדובר בהטבה שלא קיימת בחסכונות אחרים, וגם לא בביטוחי המנהלים. זה מספק לקרנות הפנסיה סיכוי להשיג תשואה עודפת על פני ביטוחי המנהלים ובהתאם להציע בסופו של דבר קצבה גבוה יותר למבוטחים. זה אגב, מסביר את התשואות הגבוהות יותר בפועל בשנים האחרונות של קרנות הפנסיה מול האפיקים האחרים, לרבות ביטוחי המנהלים.
כשבוחרים בין קרנות פנסיה לביטוחי מנהלים יש לבדוק גם את דמי הניהול שגובה מנהל הקרן או החיסכון. ככלל, דמי הניהול בקרות הפנסיה נמוכים יותר, אם כי, צריך לבדוק זאת כאמור באופן ספציפי. בקרן פנסיה המנהלים יכולים לגבות עד 6% מההפקדות השוטפות בכל חודש, ועד חצי אחוז מהצבירה הכוללת (הפקדות בכל התקופות). בביטוח מנהלים ניתן לגבות עד 11% מההפקדות החודשיות ועד כאחוז מהצבירה. אבל אלה נתוני המקסימום, במקרים רבים זה משמעותית מתחת לרף זה.
ומכל האמור לעיל עולה מסקנה פשוטה – לא ברור איזה מכשיר עדיף – קרן פנסיה, או ביטוח מנהלים, לכל אחד יתרונות לעומת השני; ביטוח מנהלים מאפשר קצבה הונית, קרן פנסיה לא מאפשרת זאת; ביטוח מנהלים מאפשר וודאות, אבל לצד (כנראה) תשואה נמוכה יותר מקרן הפנסיה; בקרן הפנסיה דמי ניהול (לרוב, לא תמיד) נמוכים יותר מביטוח המנהלים.
להחלטתכם, אבל מה שבטוח – צריך (וזה כבר חובה) לחסוך לפנסיה.
מעודכן ל-11/2016
ביטוח משכנתא והדרישות של הבנק למשכנתאות מהלווים
תנאי מוקדם והכרחי לקבלת המשכנתא, הינו קיומם של ביטוח משכנתא – פוליסה המכילה ביטוח חיים וביטוח הנכס (דירה). הבנק למשכנתאות, כמו גם כל גוף אחר המעניק הלוואת משכנתא, מעוניין להבטיח את עצמו גם כשהלווים נפטרים (חס וחלילה), או במקרה שנגרם נזק משמעותי לרכוש. לכן הוא דורש פוליסת ביטוח חיים, כאשר הבנק הוא המוטב עד גובה המשכנתא. מעבר לכך, דורש הבנק למשכנתאות ביטוח דירה שיכסה אותו במקרה של הרס המבנה. למרות שרבים ממעיטים בחשיבות של ביטוח הנכס, שזה אומר בעצם ביטוח המבנה, מדובר במרכיב שיש לו משמעות עצומה. קריסת בניין המגורים בחולון, בספטמבר 2021, הוכיחה מעבר לכל ספק את חשיבות המרכיב הזה בביטוח. יתרה מכך = ייתכן שכל בעל נכס צריך לשקול להמשיך את ביטוח המבנה גם אחרי שהמשכנתא שולמה במלואה והנכס במלואו נרשם על שמו בטאבו או ברמ"י.
מה משפיע על גובה הפרמיה בפוליסת ביטוח משכנתא
גובה הפרמיה שהלווים משלמים תמורת ביטוח החיים, תלוי כמובן בגיל הלווים ובמצב הבריאות שלהם. הפרמיה החודשית של זוג בגיל 35-40 עשויה להסתכם ב-300 שקל, עבור משכנתא של 1 מיליון שקל. הפרמיה תהיה מורכבת מביטוח חיים וביטוח רכוש, כאשר כל אחד מבני הזוג מבטיח באמצעות ביטוח המשכנתא את החלק שלו בהחזר המשכנתא.
גובה הביטוח של הדירה (ביטוח המבנה) תלוי כמובן בגודל הדירה (לצד פרמטרים נוספים). בהערכה מאוד גסה, ביטוח דירה של 100 מ"ר מסתכם בעד אלף (1,000) שקל בשנה – 80-85 שקלים בחודש.
על כל פנים, לא חייבים לבטח את ערך כל הדירה. הלווים צריכים לבטח רק את הערך של החוב, שזה אומר הערך של המשכנתא. במידה שהמשכנתא נמוכה משווי הדירה, צריך לבטח רק את החלק היחסי מערך הדירה, מה שנקרא – תת ביטוח. כאשר יש תת ביטוח, אזי אם יש נזק למבנה מכל סוג שהוא (כל סוג שהוא מבוטח וכלול במפורש בפוליסה), סכום הביטוח לא יכסה את כל הנזק, אלא אך ורק את החלק המבוטח, בהתאם לערך המשכנתא. במילים אחרות, המלווה מקבל את כספו, והוא יכול להיות רגוע. ואולם הלווים צריכים לשקול היטב את ההחלטה שלהם.
תחום הביטוח למשכנתאות – הן ביטוחי החיים והן ביטוחי הדירות הפך בשנים האחרונות לשוק תחרותי במיוחד. עדיין – חלק מרכזי מהביטוחים נעשה דרך גופי הביטוח המומלצים ושל הבנקים למשכנתאות, אך ללווים "יד חופשית" לעשות ביטוח משכנתא היכן שירצו; מומלץ ורצוי להתייעץ ולברר בכמה סוכנויות ביטוח (ו/או חברות ביטוח ישיר)
לקראת סוף השנה, גילת אבידן, מנהלת תחום הייעוץ הפנסיוני בבנק מרכנתיל דיסקונט כותבת ב-YNET על כל הטבות המס בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות – מי שמפקיד חלק ממשכורתו לקופות גמל או לקרנות השתלמות, נהנה מזיכוי במס (הפחתת מס שוטפת, להבדיל מניכו מס שמשמעו הפחתת ההכנסה החייבת). כדי להנות מהטבות המס לשנה הנוכחית, צריך לפעול במהרה – עד סוף השנה , וזה עשוי להיות משתלם מאוד – כך תוכלו לחסוך אלפי שקלים – לכתבה ב-YNET
בנק יהב מציע פיקדון שקלי בריבית קבועה לשנה של 2.7%. מינימום ההפקדה – 200 אלף שקל, בסכומים נמוכים יותר הריבית השקלית תהיה בהתאמה נמוכה יותר. הריבית המוצעת – 2.7%, גבוה במעט מהריבית במק"מ (2.6% ברוטו בשנה).
הפיקדון הוא ללא אפשרות יציאה (אין תחנות יציאה במהלך השנה).
בנק הפועלים מציע ללקוחותיו שני חסכונות ל-3 שנים. – חיסכון עולה פלוס וחיסכון / פיקדון בקצב שלך. שני החסכונות האלו הם מעין פיקדונות שקליים לטווח בינוני, שניתן למשוך אותן (תחנות יציאה) לאחר 18 חודשים. ב-18 החודשים הראשונים מובטחת לחוסכים תשואה שקלית (ריבית שקלית) קבועה ולא צמודה למדד המבוססת על ריבית שנתית של 2.5%. בתקופה השנייה (18 החודשים הבאים) תוענק בחיסכון עולה פלוס ריבית שעולה במדרגות קבועות של 0.25% (בשיעור שנתי) כל 6 חודשים. חיסכון זה פתוח להפקדות במינימום של 50 אלף שקל. בחיסכון השני – חיסכון / פיקדון בקצב שלך תינתן בתקופה השנייה (18 חודשים הבאים) ריבית משתנה שתלויה בריבית הפריים " בניכוי מרווח בשיעור 1.85% לשנה. תשואה זו מותנית בהפקדה של 50 אלף שקל לפחות, אחרת התשואה בחיסכון תהיה נמוכה יותר.
בנק אגוד, ממשיך במהלך למשיכת לקוחות מבנקים אחרים. הבנק מציע במסגרת מבצע – עו"ש פי 3 , 0 עמלות עו"ש (אין עמלות בחשבון בתנאים מסוימים – בהמשך) ללקוחות חדשים מעבירי משכורת בגובה 7 אלף שקל נטו ליחיד, או 9 אלף שקל לזוג; 0% ריבית על יתרות חובה; 3% ריבית על יתרות זכות ועל פיקדונות.
מבצע מעניין, אבל, צריך כמובן לקרוא את האותיות הקטנות, בקשר -ל0 עמלות עו"ש – פטור מעמלת פקיד, עד 10 פעולות בחודש; פטור מעמלת ערוץ ישיר, עד 30 פעולות בחודש (עמלת כספומט בגין משיכה שלא בסניפי בנק תחויב בעמלה); ריבית על הפלוס בשיעור שנתי של 3% למשך 3 שנים בלבד ועד גובה המשכורת; 0% ריבית על המינוס למשך 3 שנים בלבד ועד גובה המשכורת; רף מקסימלי לקבלת הטבות ריבית זכות וריבית חובה – – משכורת עד 30 אלף שקל; מתן ההטבות מותנה בביצוע של לפחות 8 פעולות בחשבון בחודש או חיוב חודשי של 2 אלף שקל בכריס אשראי של בנק אגוד.
סעיף הדיור במדד המחירים ירד בחודש נובמבר ב-0.7%. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הירידה בסעיף הדיור השפיעה על המדד כולו שירד בחודש נובמבר ב-0.1%. ההערכות של כלכלני המקרו היו לעלייה של 0.2% במדד, כך שמדובר בהפתעה יחסית גדולה. המדד ב-11 החודשים הראשונים של השנה מסתם ב-2.2% בהתאם לטווח האינפלציה שהגדיר פרופסור סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל – אינפלציה של עד 3%. המדד ב-12 החודשים האחרונים מסתכם ב-2.6%.
הריבית הממוצעת על המשכנתאות במסלול הצמוד למדד היא 3.31% בדומה לריבית בחודש שעבר. כך עולה מנתונים מעודכנים של בנק ישראל. הריבית הזו מבטאת את ממוצע כל המשכנתאות שנלקחו בחודש החולף (עד סוף נובמבר) והיא תקפה למשכנתאות במסלול צמוד למדד שנלקחו עד 12 בדצמבר 2011. הריבית הצמודה למדד על הלוואות משכנתא קצרות – עד 5 שנים עומדת על 3.3% (לעומת 3.27% בחודש הקודם); הריבית הצמודה על משכנתאות לתקופה שבין 5 ל-10 שנים היא 3.23% (ירידה לעומת חודש קודם אז עמדה הריבית על 3.35%); הריבית הצמודה על משכנתאות מעל 10 שנים ועד 15 שנים היא 3.11% (לעומת 3.07% בחודש קודם) – המשכנתאות לתקופה זו זולות משמעותית ביחס לכל תקופה אחרת., ובאופן משמעותי, כשבוחנים את הריבית הצמודה לתקופה של 15 שנים עד 20 שנה רואים שהריבית הצמודה עליהן היא כבר 3.6% (לעומת 3.64% בחודש קודם), מדובר על פער ריבית משמעותי של 0.5%!. הריבית הצמודה היקרה ביותר היא לטווח הארוך ביותר – מעל 25 שנה כאשר לתקופה זו הריבית הצמודה היא 3.88% (בחודש הקודם זה היה 3.88%).
במקביל, מפרסם בנק ישראל את הריבית הקבועה על משכנתאות במסלול השקלי. הריבית השקלית הממוצעת על משכנתאות שאינן צמודות על הלוואות עד סוף חודש נובמבר שנלקחו בפועל עד 12 בדצמבר 2011 היא 5.5%, לעומת 5.63% בחודש הקודם.
דמי הניהול בקרנות הכספיות עלו בחודשים האחרונים ל0.15% עד 0.19% בשנה – מיטב כספים פרימיום שהיא הקרן הגדולה ביותר (6.9 מיליארד שקל) גובה דמי ניהול של 0.19%; מגדל כספית עם הנפקות מק"מ (5.8 מיליארד שקל) גובה דמי ניהול של 0.15%; הראל פיא כספית פלטינום (4.6 מיליארד שקל), דמי ניהול של 0.15%; דש כספית פרימיום (3.1 מיליארד שקל), דמי ניהול של 0.15%; ישיר כספית (2.8 מיליארד שקל), דמי ניהול של 0.19%; אקסלנס כספית (1.1 מיליארד שקל), דמי ניהול של 0.15%. העלייה בדמי הניהול הגיעה אחרי תקופה ממשוכת (מספר שנים) שבה דמי הניהול היו אפס (או שואפים לאפס); ומכאן שעליית דמי הניהול היתה מבחינת החברות המנהלות, הכרחית – הם הפסידו על האפיק הזה מיליונים (ואפילו עשרות מיליונים) מדי שנה.
קרנות כספיות הן קרנות נאמנות שמחזיקות בנכסים סולידיים עם אורך חיים קצר (אפילו קצר מאוד) וסיכון אשראי נמוך מאוד. הקרנות הכספיות יכולות להחזיק בפיקדונות בבנקים ומזומנים, בניירות ערך לא מסחריים קצרי מועד ובאגירות חוב קצרות מועד תחת התנאים הבאים – איגרות חוב תיסחרנה בארץ, יתרת התקופה עד לפדיונן לא תהיה מעל שנה; איגרות החוב לא יכולות להיות צמודות למדד, אגרות החוב תונפקנה על ידי המדינה או על ידי חברות שדורגו על ידי חברות הדירוג.
התשואה בקרנות הכספיות לא מובטחת (הקרנות יכולות להניב על פני טווח קצר תשואה שלילית), אבל בשל אופי הנכסים שלה היא סולידית מאוד, ולרוב בגלל יתרון הגודל של הקרן הכספית, מול החוסך הקטן, היא מקבלת על הפיקדונות ריבית גבוה יותר ולכן המשקיע בסופו של דבר הרוויח בה, בדרך כלל, יותר מאשר בפק"מ או מק"מ.
קרנות כספיות נולדו לפני כארבע שנים והתאימו אז כמו כפפה ליד לציבור המשקיעים. הקרנות האלו שוקו באגרסיביות על ידי הגופים המנהלים (מנהלי הקרנות נאמנות) וזכו להצלחה ענקית – גיוסים של עשרות מיליארדי שקלים תוך חודשים. הסיבה היתה פשוטה – קרנות כספיות הם אפיק עם סיכון מאוד נמוך ותשואה (סיכוי) שעולה על הפיקדונות הרגילים והמק"מ. הציבור היה אז (כמו היום) צמא לתשואות על רקע ריבית מאוד נמוכה על הפיקדונות השקליים, ובקרנות הכספיות הוא קיבל יותר, גם בגלל שהקרנות הכספיות לא גבו דמי ניהול. זה כאמור השתנה. יתרון נוסף שנשאר לקרנות הכספיות מול הפיקדונות בבנקים והמק"מים הוא יתרון מס – הרווח בפיקדונות שקליים ממוסה בעת המכירה או הפדיון במס רווח הון בשיעור של 20% על הרווח הריאלי (והחל מ-2012 – 25%). הרווח הריאלי הוא הרווח מעבר למדד, ומאחר שהרווחים לא מגיעים למדד (לרוב) אין בכלל מס (ההפך יש הפסד שניתן לקזזו במקרים מסוימים מול רווחים אחרים). מנגד, בפיקדונות בבנקים ובמק"מ יש מס על הרווח הנומינלי בשיעור של 15%.
אתם חוסכים לפנסיה במשך שנים, אבל רובכם לא יודע אם החיסכון מספיק? כמה לחסוך? כמה כסף יהיה לכם בפנסיה? כמה תהיה קצבת הפנסיה עם הפרישה? מה יהיה שיעורה של הקצבה ביחס לשכר הנוכחי, והאם היא תספיק לכם לחיים ברמה סבירה? ולכמה שנים בעצם הפנסיה אמורה להספיק? הנתונים האלו משתנים עם הזמן, תוחלת החיים עולה, יש השלכות על הערכת הסכום בפנסיה במקביל למצב השווקים הפיננסים (הריבית הנמוכה מפחיתה את פוטנציאל הרווחים וערך הפנסיה). ויש גם שינוים בין המינים – נכון לבדיקות מהשנים האחרונות נשים נמצאות בפנסיה 23 שנים (בממוצע) וגברים נמצאים בפנסיה 18 שנים (בממוצע) – כן, נשים פורשות מוקדם יותר (בממוצע) וחיות יותר (בממוצע) , אלא שזה קצת סותר את מנגנון הפנסיה – אם יש להם יותר זמן לצרוך את כספי הפנסיה, הרי שהפנסיה אמורה להיות גודלה יותר, ובפועל הן עובדות פחות, ממשע הפנסיה קטנה יותר על תקופת זמן גדולה יותר – הקצבה נמוכה יחסית.
אז כמה לחסוך עד לפנסיה כדי לחיות ברמת חיים סבירה בפנסיה? אם נתייחס לגברים אזי תחת הנחות מסוימות מקבלים שסכום החיסכון הנדרש הוא לפחות 1.3 מיליון שקלים, כשבפועל כדי ליהנות מפנסיה של 6-7 אלף שקל בחודש, החיסכון עד לפנסיה צריך להיות 1.3-1.5 מיליון שקל. לרוב האוכלוסייה אין סכומים כאלו לפנסיה, רוב האוכלוסייה שחוסכת עכשיו תגיע לפנסיה עם חור גדול בתקציב – החיסכון הפנסיוני נמוך וזה יתפוצץ לנו בעוד כמה שנים בפרצוף. עם זאת, יש גם חצי כוס מלאה – החיסכון הפנסיוני במגמת עלייה על רקע התערבות רגולטורית והטבות שונות לחוסכים. אז תתחילו לחסוך, ורגע לפני כן, בדקו היטב עם יועץ פנסיוני (יש יועצים פנסיונים בבנקים וניתן לפנות ליועצים עצמאיים) היכן כדאי לכם לחסוך. השיקולים הם רבים – הטבות מס, תוחלת חיים, ביטוח, פנסיה עתידית דרך קצבה, פנסיה עתידית שהיא הון. ברגע שתתייעצו תחסכו לכם את הבעיות שיכולות לצוץ בעתיד.
אפשר גם להתייעץ עם סוכני ביטוח, סוכנים פנסיונים ומנהלי הסדרים, רק תזכרו שהיועצים הם אובייקטיבים , הסוכנים מקבלים עמלות מהקרנות פנסיה שאותם הם משווקים, ולכן לא בטוח שהם יעשו את הבחירה הטובה ביותר עבורכם. גם קבלת ייעוץ דרך המעסיק (מנהל הסדרים של המעסיק) עלולה להיות בעייתית – המעסיק ממנה סוכן ביטוח (מנהל הסדרי פנסיה) שיסדיר את הפרשות הפנסיה לעובדים, ואותו סוכן כאמור מוטה מראש למספר קרנות פנסיה וביטוחי חיים.
מעבר לבעיית הסוכן, יש טעויות נפוצות נוספות בקשר לחיסכון הפנסיוני – השאלה הראשונה היא כמה לחסוך? שכירים במקומות מסודרים חוסכים בין 17.5% ל-18.3% מהשכר שלהם (הפרשה שלהם לצד הפרשה של המעסיק), זה נראה הרבה אבל, כדי להגיע לאותם 1.3-1.5 מיליון שקלים מסתבר שצריך יותר – אפילו מעל 20%.
מעבר לכך, יש כאלו שבכלל לא חוסכים, ומדובר בעיקר על עצמאיים, יש כאלו שמתחילים לחסוך בגיל מבוגר ואז הם צריכים לחסוך הרבה יותר מדי חודש כדי להגיע לאותם 1.3-1.5 מיליון שקלים. מעבר לכך, כאשר מצטרפים לפנסיה בגיל צעיר בדרך כלל ניתן לקבל כיסוי ביטוחי על כל סוגי המחלות, מפני נכות, אובדן כושר עבודה, ומפני מוות (ביטוח חיים), וניתן לעשות זאת במחירים סבירים; ככל שמתבגרים רכישת הביטוח הופכת ליקרה יותר ובמקרים מסוימים גם לא אפשרית. וכאן המקום להדגיש – החיסכון הפנסיוני הוא לא רק להשאיר כסף לפנסיה; הוא גם כיסוי ביטוחי למצבים כמו אובדן כושר עבודה ומוות.
מדריכים נוספים:
קופת גמל להשקעה – מוצר שהושק ב-2016 ויש בו יתרונות גדולים למשקיעים
כל סוגי קופות הגמל – יתרונות וחסרונות
רוצים לדעת כמה כסף יהיה לכם בפנסיה? תוכלו להיעזר במחשבונים שלנו:
מעודכן ל-06/2023
מחשבון חיסכון/פיקדון – ככה תוכלו לדעת כמה כסף יהיה לכם בסוף תקופת החיסכון
פיקדון בבנק – מה כבר מסובך בפיקדון בבנק? האמת היא שלא הרבה, ובכל זאת – חשוב להכיר את סוגי הפיקדונות, להבין מה הקשר בין משך ההשקעה לריבית, לדעת מהם סוגי הריביות הקיימים בשוק, מה הקשר בין הסכום לבין התשואה ועוד. כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האלו.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מה זה פיקדון?
פיקדון בנקאי הוא אפיק השקעה סולידי שמבטיח ללקוח תשואה לפרק זמן מוגדר מראש. אחרי שנים רבות שבהן הריבית במשק היתה אפסית ובהתאם גם הריבית על הפיקדונות בבנקים, הפיקדונות הבנקאיים חזרו לאופנה בעקבות העלאות הריבית המתמשכות שהחלו עוד בשנת 2022. ברגע שבנק ישראל מעלה את הריבית במשק, הבנקים לרוב מתיישרים ומתאימים גם את הריבית על הפיקדונות שלהם. אלא שמסתבר כי הבנקים לא מגלגלים את מלוא עליית הריבית אל הפיקדונות של הלקוחות, ונתקלים בביקורת נוקבת בעקבות כך, ועדיין גם אם הם משלמים רק חלק מהריבית הגבוהה, מדובר כבר בריבית משמעותית שהופכת את הפיקדונות הבנקאיים לאפיק אטרקטיבי לשים בו את הכסף.
הבנקים מציעים ללקוחות מגוון רחב של פיקדונות – פיקדון שקלי, פיקדון צמוד מדד, פיקדון מט"ח ועוד ובתנאים שונים – לתקופות שונות; בחישוב שונה של הריבית (אופן צבירת הריבית); באפשרויות משיכה שונות במהלך תקופת הפיקדון; באפשרות של חידוש אוטומטי של הפיקדון ועוד.
פיקדון פופולרי במערכת הבנקאות הוא פיקדון לתקופה ארוכה עם תחנות יציאה. לדוגמה, פיקדון לשנה שהמשקיע בו יכול למשוך את הכסף בכל חודש, כלומר יש 12 תחנות יציאה שבהן המשקיע יכול להיפגש עם הכסף, מבלי לשלם קנס.
פיקדון פופולרי נוסף שבמהות שלו דומה לפיקדון עם תחנות היציאה, הוא פיקדון לתקופה קצובה המתחדש באופן אוטומטי, כלומר הפיקדון מעין משתחרר ומיד מופקד שוב פעם. בפיקדון כזה נקבע מראש במסגרת ההסכם על הפיקדון כמה פעמים ניתן לחדש את הפיקדון באופן אוטומטי ומהי תקופת ההפקדה הכוללת, כלומר הכוללת את כל החידושים האוטומטיים. אם הלקוח מסר הודעה לבנק שהוא רוצה לפדות את הפיקדון ולא לחדשו באופן אוטומטי, הוא מקבל את הכסף לחשבון העו"ש.
פיקדונות בבנק – היתרון בביטחון ובנזילות
שני סוגי הפיקדונות האלו מאפשרים ללקוח נזילות. הלקוח קובע אם למשוך את הפיקדון במועדי תחנות היציאה או במועדי החידוש האוטומטי, כלומר הוא לא חייב לחכות עד לסוף התקופה. עבור היכולת להנזיל מהר את ההשקעה, הלקוח "משלם" בקבלת ריבית נמוכה יחסית. שיעור הריבית בפיקדונות עם תחנות יציאה או כאלה המתחדשים אוטומטית, נמוך משיעור הריבית בפיקדון לשנה ללא אפשרות יציאה.
ומה בכלל ההבדל בין פיקדון עם תחנות היציאה לפיקדון המתחדש אוטומטית? ההבדל העיקרי בין הפיקדונות הוא באופן צבירת הריבית. לרוב בפיקדונות שמתחדשים אוטומטית הריבית מצטברת לקרן בשיטת ריבית דריבית, כלומר הריבית מצטרפת לקרן ואז בתקופה הבאה הריבית מחושבת על הקרן והריבית מתקופה קודמת – ריבית אפקטיבית גבוהה יותר. לעומת זאת, בפיקדונות עם תחנות יציאה הריבית מחושבת בשיטה הפשוטה ואינה מצטברת לקרן, ולכן הפיקדונות האלו לא ממש דומים. אתם צריכים לבדוק מה הריבית האמיתית על הפיקדונות האלו שמתבטאת באופן צבירת הריבית – ריבית דריבית לעומת ריבית פשוטה. רק כך תוכלו להשוות בין שני המסלולים ולהשקיע בפיקדון שמספק את התשואה הגבוהה באמת.
הריבית על הפיקדון
שיעורי הריבית על הפיקדונות שהבנקים משלמים ללקוחות נקבעים על ידי הבנקים וללא התערבותו של בנק ישראל. הריבית בפיקדונות הצמודים ובפיקדונות הלא צמודים, יכולה להיות קבועה או משתנה. לרוב בפיקדונות שאינם צמודים עם ריבית משתנה השינוי בריבית יהיה תלוי בשינויים בריבית הפריים. ריבית זו היא סוג של עוגן במערכת הבנקאית שביחס אליה נמדדים ריביות לאשראי וריביות להפקדות וחסכונות. ריבית הפריים היא למעשה הריבית הבסיסית הנהוגה בבנקים, כשלרוב היא גבוהה ב-1.5% מהריבית שמפרסם בנק ישראל. כשאתם משקיעים בפיקדון, הבנק מחתים אתכם על הסכם להפקדת כספים, שבו הבנק מפרט את שיעור הריבית, סוג הריבית, תקופות הפיקדון ותקופת הריבית ומועד תשלום הריבית. כשמדובר בריבית משתנה, הבנק מפרט את התנאים שמשפיעים על הריבית. חשוב לבדוק שבהסכם מופיעה הריבית שקיבלתם והיא תקפה גם לחידושים האוטומטיים, כדי שלא יהיה מצב שבהתחלה תקבלו ריבית גבוהה ולאחר מכן, עם החידוש, היא תרד. אם הבנק לא מוכן לתת ריבית אטרקטיבית (הטבה) מעבר למספר תקופות מצומצם (ואפילו לתקופה אחת), מומלץ לפנות לבנקים אחרים כדי לבדוק את הריביות שם, או לחדש את המשא ומתן עם הבנק לקראת חידוש הפיקדון או לקראת מועד תחנת היציאה.
הריבית על הפיקדונות תלויה בכמה גורמים, בין היתר גודל הפיקדון, חשיבותו של הלקוח לבנק, והמו"מ בין הלקוח לבנק. כדאי ומומלץ לכם לנהל משא ומתן על תנאי הריבית. בכמה דקות של שיחה אתם יכולים להרוויח לא מעט. אחרת, אם לא תנהלו מו"מ, הריבית שלכם תהיה הריבית התעריפית, כלומר הריבית שהבנק מציג בלוח הריבית, שהיא הריבית הנמוכה ביותר שהבנק נותן. כמו כן, כדאי לבדוק את ההטבות שניתנות לפעולות דרך האינטרנט. הבנקים מנסים לעודד שימוש באתר האינטרנט שלהם במקום פעילות מול עובדי הבנק, ולכן הם מציעים הטבות והנחות שונות גם בתחום הפיקדונות.
הריבית שמציעים לכם בבנק יכולה להיות פחות אטרקטיבית מהריבית בבנקים אחרים. חשוב לדעת – אתם לא חייבים להפקיד בפיקדון בבנק שבו מתנהל חשבון הבנק/חשבון העו"ש שלכם. אפשר לנהל חשבון בבנק מסוים, לבדוק את גובה הריביות בבנקים אחרים ואז להפקיד בבנק שבו תקבלו את התנאים הטובים ביותר.
ועוד המלצה בעניין הריבית – אם מציעים לכם פיקדונות שונים באותה הריבית, רק שבאחד מדובר בריבית דריבית – שכאמור הריבית מחושבת על הקרן והריבית מתקופה קודמת – ובשני ריבית פשוטה/ריבית קו ישר, הריבית האפקטיבית הגבוהה ביותר היא בריבית דריבית.
סוגי פיקדונות
פיקדון צמוד למדד המחירים לצרכן – בפיקדונות אלה מקבל המשקיע את השינויים במדד המחירים לצרכן. כלומר, הקרן והריבית השוטפת צוברות את עליית המדד, הן ישולמו למפקיד בסוף התקופה בהתאם למדד בתום התקופה לעומת המדד בתחילת התקופה. תקנות עידוד החיסכון שמתייחסות לתוכניות חיסכון צמודות למדד קבעו לצורך חישוב התשואה והרווח מדד רצפה, כלומר מדד שלא יכול להיות נמוך ממנו. מדד הרצפה מבטיח שלא תהיה תשואה שלילית – אם המדד החדש בתום תקופת החיסכון יירד לעומת מדד הבסיס (המדד ביום ההפקדה), יקבל החוסך את הסכום שהפקיד ללא הצמדה. כלומר, הוא מוגן בהתאם למדד הבסיס, לא יכול להיות מדד נמוך יותר לצורך החישוב. התקנה הזו שמגיעה מעולם החסכונות מופנמת, באופן חלקי, גם בעולם הפיקדונות. בחלק מהפיקדונות הצמודים למדד שהבנקים מציעים יש הבטחה למדד רצפה, אבל לא בכולם. יש פיקדונות שבהם אם המדד בתום תקופה החדש ירד לעומת מדד הבסיס, המשקיע יפסיד. לכן, מומלץ עוד לפני הפקדת הכספים בפיקדון הצמוד למדד לבדוק מהו מנגנון ההצמדה המדויק שנקבע בתנאים.
פיקדון צמוד למט"ח (פצ"ם) – פיקדונות שמתנהלים אמנם בשקלים, אבל הם צמודים לשער החליפין, לרוב לשער הדולר. פיקדון זה נושא מעבר להצמדה למטבע, גם ריבית נקובה. גם בהקשר לפיקדון צמוד מט"ח יש לבדוק אם קיים שער רצפה, ומעבר לכך להבין את מנגנון ההצמדה, כלומר לאיזה שער חליפין יש להתייחס. מקובל שזה השער היציג, אבל יש פיקדונות שבסיס הצמדה שלהם הוא שער ההמחאות וההעברות.
פיקדון במטבע חוץ – פיקדון שהמתנהל במט"ח. פיקדון זה נושא ריבית, אבל הבנקים משלמים ריבית על הפיקדון רק מעבר לסכום מסוים שהם קובעים. שיעור הריבית בפיקדון זה תלוי בריבית של המטבע שבו הוא מתנהל, כגון ליבור דולרי, ליבור אירו.
פיקדון לא צמוד – פיקדון בשקלים שאינו צמוד למדד, ולא רק למדד המחירים לצרכן; הוא גם לא צמוד לשער של מטבע חליפין. הפיקדון מניב ריבית שקשורה ותלויה בריבית הפריים
פיקדון מובנה – פיקדון שיש לו רצפה, המשקיעים מקבלים את קרן ההשקעה המקורית, הנומינלית,, שאמנם מבטאת הפסד, אבל מנגד המשקיעים יכולים ליהנות ממענק תשואה בהתרחש אירוע מסוים שקשור לנכס הבסיס (יכול להיות מדדי מניות, מניות, מט"ח , סחורות ועוד).
להרחבה על פיקדון מובנה – כנסו למדריך פיקדון מובנה
שבירת פיקדון
הפיקדון מופקד לתקופה מוגדרת, אבל לפעמים הלקוח מבקש לפדות את הכסף בתוך התקופה. הבנקים שאמנם לא מחויבים לפדות את הפיקדון, נוטים לעשות זאת, אבל הם לא עושים זאת בחינם – הם דורשים קנס שבירה, תשלום בגין השבירה, ולכן יש לוודא כבר בשלב ההפקדה את תקופת הפיקדון האופטימלית כדי להימנע ממצב של שבירת הפיקדון ותשלום קנס שבירה.
פיקדונות ללא תנועה
פיקדון ללא תנועה מוגדר כפיקדון שההוראה האחרונה שהתקבלה מהלקוח בקשר אליו ניתנה לפני עשרה חודשים (חידוש אוטומטי לא נחשב לעניין זה קשר עם הלקוח). הבנק מחויב לנסות ליצור קשר עם בעל פיקדון ללא תנועה. מבחינתכם, לא כדאי כמובן להגיע למצב כזה, כי זה מגלם במקרים רבים הפסד. השקיעו את הכסף לטווח ארוך מראש ותיהנו מריבית גבוהה יותר. הבנק מחויב להשקיע את כספי הפיקדון ללא תנועה בהתאם לסוג הפיקדון.
מק"מ – סוג של פיקדון
המק"מ הוא סוג של פיקדון שקלי – מכשיר שקלי שאין עליו ריבית. המק"מ הוא מכשיר של בנק ישראל, סוג של אג"ח שקלית שמונפק ל-12 חודשים ונפדה במחיר של 1 שקל. המחיר בשוק (וכך גם המחיר במכרז/בהנפקה) נמוך יותר מ-1 שקל ומגלם בעקיפין את התשואה שהמשקיעים דורשים.
המק"מ פטור מעמלות דמי שמירה/דמי משמרת, אחרת הוא בכלל לא היה כלכלי למחזיקים, אבל יש עליו עמלות קנייה ומכירה. העמלות האלו גורמות לתשואה אפקטיבית אפסית ואפילו שלילית במקרים רבים. עם זאת, מדובר בעמלות ממוצעות, ואם תתמקחו עם הבנק, העמלות האלו יירדו ואף יהפכו את המק"מ לרווחי.