אמש בחצות הכנסת ה-23 פוזרהבאופן רשמי מכיון שלא עבר תקציב שנתי בפעם הראשונה בתולדות המדינה ואנחנו הולכים לבחירות בתאריך י' בניסן תשפ"א 23.03.2021. בשעות האחרונות לפני פיזורה הכנסת עוד הספיקה להצביע ולאשר מספר הצעות חוק אחרונות.
אושר סופית: פריסת רשת מתקדמת כלל ארצית של סיבים אופטיים לגישה לאינטרנט
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74), התשפ"א-2020. מדובר בהצעה ממשלתית של משרד התקשורת אליה מוזגה הצעה פרטית של ח"כ צבי האוזר. בקריאה שלישית תמכו 37 לעומת מתנגד אחד.
מוצע לקבוע הסדר מקיף שיאפשר פריסה של רשת תקשורת מתקדמת כלל-ארצית (המכונה "סיבים אופטיים") במטרה לספק שירותי אינטרנט מתקדמים, תוך הקטנת החסמים הקיימים לכך היום. לצורך כך, מוצע לקבוע הסדרים שיחולו על בעלי רישיונות בשוק התקשורת, כמפורט בחוק המוצע. חברת בזק תהיה רשאית לבחור את האזורים שבהם היא מבקשת לפרוס רשת מתקדמת כאמור ולהודיע על כך לשר התקשורת. כמו כן, מוצע להטיל חובת תשלום על גופים שיש להם זיקה לרשת התקשורת המתקדמת, במטרה לייצר מקור כספי להשתתפות במימון פריסת הרשת המתקדמת באזורים שבהם בחרה חברת בזק שלא לפרוס רשת מתקדמת.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בשנים האחרונות התעכבה פריסת רשתות תקשורת מתקדמות במדינת ישראל באופן ניכר ביחס למדינות המפותחות. פריסת רשתות אלה היא בבחינת "קפיצת מדרגה טכנולוגית" של רשתות התקשורת הנייחות. רשתות מתקדמות מאפשרות העברת מידע בקבצים גבוהים יותר וברמת אמינות ויציבות גבוהה יותר, ועל כן מאפשרות שימוש ביישומים ובשירותים מתקדמים בכל תחומי החיים. פריסת רשתות אלה טומנת בחובה תועלות רבות לצרכנים ולמשק, ובהן גידול בתמ"ג, הגדלת פריון העבודה, צמצום פערים כלכליים, גישור על מרחקים פיזיים בין פריפריה למרכז ותועלות סביבתיות."
שר התקשורת היוצא, יועז הנדל: "אני מאוד מתרגש, מבחינתי הדבר הכי חשוב לשר בממשלה זה להיות משימתי וענייני. מתווה הסיבים הינו משימה שקיבלתי על עצמי מהרגע שנכנסתי למשר התקשורת, הפוליטיקה הביאה לכך שאני משלים את המשימה מחוץ למשרד, אבל האחריות עדיין על הכתפיים שלי. אין אזרח ישראלי אחד שלא מרגיש על בשרו את העשור האבוד בתחום תשתיות התקשורת. בשנתיים הקרובות רוב אזרחי המדינה יזכו בתשתיות תקשורת מתקדמות בעקבות החקיקה הזו.
זה ההישג הכי גדול של הממשלה הזאת שאני כבר לא חלק ממנה. בדרך הקשה והמפותלת שהחוק הזה עבר עד לרגע הזה אמרו לי שאי אפשר לנצח, רק שועלים פוליטיים יעבירו חוק ללא חוק הסדרים. אבל הענייניות בסוף ניצחה את הקטנוניות."
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23), התשפ"א-2020.
מוצע לקבוע כי חייל משוחרר שסיים את שירותו הסדיר בשנת 2020 יהיה זכאי למענק חד פעמי נוסף מאוצר המדינה בסכום שהוא אחד מאלה: לחייל משוחרר בודד או שאושרה בקשתו לתשלום משפחתי- 4,500 ש"ח, לחייל משוחרר ששירת 22 חודשי שירות לפחות- 1,800 ש"ח, ואם שירת פחות מ-22 חודשים- 1000 ש"ח. מוצע לזכות במענק המוגדל גם את מי שבעת שירותם בשירות לאומי או בשירות לאומי אזרחי היו נשואים או שנחשבו בודדים.
בדברי ההסבר נכתב: "ביום ח' באב התש"ף (29 ביולי 2020), אושר בכנסת חוק התכנית לסיוע כלכלי. במסגרת החוק תוקן, בין השאר, חוק קליטת חיילים משוחררים, ונקבע כי יינתן מענק חד–פעמי, בגובה 500 שקלים חדשים, לכל חייל משוחרר שסיים או שיסיים את שירותו הסדיר בשנת 2020 . עתה, עקב התמשכות המשבר הבריאותי והכלכלי, מוצע להוסיף הוראה לעניין מענק נוסף שיינתן לכלל החיילים שהשתחררו בשנת 2020 ולאלה שישתחררו עד תום שנה זו.
לשם מימון מענק זה, 120 מיליון שקלים חדשים יועברו ממשרד האוצר ו־12 מיליון שקלים חדשים יועברו ממשרד הביטחון לקרן לקליטת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, שתפעל להעברתו ישירות לחשבונות הבנק של החיילים המשוחררים הזכאים."
45 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה שלישית ללא מתנגדים.
החזר מקדמה על ביטול אירוע פרטי בעקבות נגיף הקורונה
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2020, של חברי הכנסת הילה שי וזאן, יעקב מרגי וקבוצת חברי כנסת.
זוגות ששילמו עבור אירוע שהתקיים לפני שהחלו הגבלות הקורונה ובוטל בשל כך – יקבלו את כספם חזרה, אם לא הצליחו להגיע להסכמות עם בעלי האולמות. ההצעה תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2021 ותחול על אירועים שמועדם נקבע ל-12 במרץ 2020 ואילך, והחוזים לגביהם נחתמו לפני תקופת הקורונה. בשלב ראשון יעמדו לרשות הצדדים 5 חודשים כדי לנהל משא ומתן כדי להגיע להסכמה על מועד אחר לאירוע.
במידה והצדדים הסכימו על מועד אחר וגם האירוע השני בוטל, או במידה ומפעיל אולם האירועים החליט שלא לנהל משא ומתן או שניהל אותו שלא בתום לב – אז יהיו הזוגות זכאים להחזר כספי של המקדמה ששילמו בתוך חודש ממועד האירוע המתוכנן או ממועד פניית הזוג בכתב לבעל האולם. במקרה כזה יוכל בעל האולם להפחית מהמקדמה רק את הסכום של הוצאות אירוע הטעימות, ובתנאי שלא יעלה על 2,000 שקלים.
עם זאת, במידה והצדדים לא הסכימו על קיום אירוע במועד אחר, או שהזוגות החליטו שלא לנהל משא ומתן על מועד נוסף לאירוע – יוכלו בעלי האולמות לגבות גם דמי ביטול. במקרה כזה יחויבו בעלי האולמות להחזר את סכום המקדמה בתוך חודש מיום הפנייה בכתב, אך כאמור יוכלו להפחית ממנו גם את עלות אירוע הטעימות, עד 2,000 שקלים, וגם דמי ביטול שלא יעלו על 5% מעלות האירוע או 3,000 שקלים – לפי הנמוך מבניהם.
עוד נקבע היום כי במידה ובעלי האולמות לא ישיבו את הכסף כפי שקבע החוק יוכלו הזוגות הצעירים להגיש תביעה לבית המשפט, שיוכל לקבוע פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 10,000 שקלים. בקביעת הפיצויים יוכל בית המשפט לשקול, בין השאר, את חומרת הפרת החוק, היקפה הכספי ונסיבותיה.
בדברי ההסבר נכתב: "אזרחים רבים תכננו לקיים אירועי שמחות בתקופה שחלפה מתחילתו של משבר הקורונה ועד היום, אך נאלצו לדחות או לבטל את האירועים שתוכננו בשל ההגבלות שנקבעו לעניין קיום אירועים. לקושי הרגשי הכרוך בביטול האירוע נוספה ההתמודדות מול מפעילי אולמות האירועים, שחלקם חייבו את מבקשי השירות לשלם דמי ביטול בגין האירוע וחלקם לא החזירו מקדמות בסך עשרות אלפי שקלים. בעלי אולמות האירועים שרויים במצוקה כלכלית קשה בעקבות משבר הקורונה ואין סייג כי יש לסייע להם, וזאת מבלי לפגוע במבקשי השירות."
יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ יעקב מרגי: "לא בקלות הגענו למצב של התערבות המחוקק בהתנהלות של ענף ספציפי. דרך המלך מבחינתנו הייתה לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם כלומר לתת לצדדים להגיע להסכמות ביניהם ללא הסדרה מחייבת ונוקשה. לצערי ההתנהלות בענף שגובלת לא פעם בפרקטיקות בלתי הוגנות כלפי הצרכנים והעדר רצון טוב להגיע הביאו אותנו למסקנה הבלתי נמנעת שללא הסדר חקיקתי לא יינתן מענה לצרכנים שכספיהם מוחזקים אצל בעלי האולמות."
אושר סופית: ארכת תקופת הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 62), התשפ"א-2020, של חברות הכנסת קארין אלהרר ותמר זנדברג.
מוצע כי איסור הפיטורים של עובדת שנעדרה מעבודתה בזמן שהייתה במקלט לנשים מוכות יוארך מ-90 ימים לתקופה של 150 ימים לאחר תום ימי היעדרותה.
עוד מוצע כהוראת שעה, כי עובדת שנעדרה מעבודתה לפי חוק עבודת נשים בשל תקופת לידה והורות, או בשל תקופות היעדרות נוספות בקשר ללידה והוצאה לחופשה ללא תשלום שחלקה או כולה בתקופת שישים הימים בהם היא מוגנת מפיטורים לפי סעיף 9(ג), החופשה ללא תשלום לא תיחשב במסגרת שישים הימים ותקופת ההגנה מפני פיטורים תוארך בהתאם.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מוצע לקבוע כי איסור הפיטורים יחול על תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור במקום תשעים ימים כפי הקבוע בחוק, ובכך לסייע לאישה שחזרה לעבודתה לאחר שהייה במקלט לנשים מוכות, דבר שיעודד את עצמאותה ולא יחייב אותה, במקרים רבים, לחזור ולחיות עם בן הזוג המכה."
ח"כ תמר זנדברג: "קצרים ורעים היו ימיה של הממשלה והכנסת הזו אבל בכל פיזור כזה יש דברים קטנים שכן מצליחים לעשות לטובת האנשים ובמקרה הזה הנשים.
הצעת החוק הזו באה לעשות תיקון קטן בשני היבטים. התיקון המקורי שחברתי קארין אלהרר ואני הבאנו כאן לכבוד היום הבין-לאומי למניעת אלימות נגד נשים והוא שנשים שנאלצו לצאת למקלט לנשים מוכות, כאשר הן חוזרות למקום העבודה שלהן הן תהיינה מוגנות מפיטורים למשך חצי שנה, ובסיכום ומשרדי הממשלה קיצרנו את זה ל-150 ימים, תקופת הגנה מכובדת. התיקון השני שביקש מאתנו משרד העבודה זה להוסיף הגנה נוספת מפני פיטורים לנשים שחזרו מחופשת לידה והוצאו לחלת קורונה"
פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel פירסמה היום את הדוח השנתי להשקעות בהייטק בישראל. על פי הדו"ח, חלה השנה ירידה משמעותית בכמות העסקאות (60 לעומת 80 בשנה שקדמה), אך אלו הסתכמו לכדי שווי מצרפי של לא פחות מ- 15.4 מיליארד דולר, לעומת 9.9 מיליארד דולר בשנה שעברה, שנת שיא מאז החל פרסומו של דו"ח זה. הנתונים מאגדים את כלל פעילות העסקאות בהייטק.
על פי הדוח חלה עלייה בסך שווי העסקאות לעומת ירידה במספרן בהשוואה לשנה שעברה – בשנת 2020 נרשמה עלייה של כ-55% בשווי האקזיטים, עם סך כולל של 15.4 מיליארד דולר לעומת 9.9 מיליארד דולר ב-2019 (וסך של כ-17.1 מיליארד דולר אם נתחשב בעסקאות שהוחרגו מהמחקר בעקבות הנפקה/רכישה קודמת – Forescout ו-Taldor). סכום זה מהווה שיא מאז החל פרסומו של דו"ח זה – גבוה מסכום השיא הקודם שנרשם בשנת 2014, אז הונפקה חברת Mobileye.
העלייה התבטאה גם בשווי הממוצע לעסקה – מספר שיא של 257 מיליון דולר בממוצע לעסקה, המהווה צמיחה של כ- 207% מהשנה הקודמת. זאת לאור ירידה של 25% במספר העסקאות (מעל ל-10 מיליון דולר): 60 עסקאות התרחשו בשנת 2020, בהשוואה לשנת הקודמת בה התרחשו 80 עסקאות.
שנת 2020 מהווה שנת שיא מבחינת הנפקות, עם לא פחות מ-19 עסקאות הנפקה (בהשוואה ל-13 הנפקות ב-2019), בראשן ההנפקות בארה"ב שלJFrog Lemonade ו- Nanox. ישנה גם עליה משמעותית בהנפקות בבורסה המקומית, עם לא פחות מ-9 עסקאות הנפקה של חברות הייטק, בראשן ההנפקות של Ecoppia ו- Aquarius Engines. ניתן לראות כי שווי ההנפקות עלה בצורה מטאורית, עם 9.2 מיליארד דולר השנה לעומת 2.1 מיליארד ב-2019. שווי ההנפקה הממוצע טיפס גם הוא מ- 169 מיליוני דולר בשנה הקודמת ל- 489 מיליוני דולר בשנה הנוכחית.
בשנת 2020 התרחשו 6 עסקאות משמעותיות (מעל 500 מיליון דולר) בסך כולל של 9.4 מיליארד דולר, בהשוואה לשנה הקודמת בה התרחשו 4 עסקאות כאלה בלבד בסך כולל של 3.7 מיליארד דולר. יחד עם זאת, נתח העסקאות בין 10-50 מיליון דולר ממשיך גם השנה להוביל עם 40%.
מגזר מחשוב ותוכנה לתאגידים ממשיך להוביל בסך הכולל של העסקאות (כ- 7.4 מיליארד דולר) ואף לצמוח בצורה ניכרת בהשוואה לשנת 2019. עליה משמעותית נרשמה גם במגזר האינטרנט וכן במדעי החיים.
לדברי ירון ויצנבליט, שותף וראש מחלקת ההיי-טק ב-PwC, "אם בשנים האחרונות הורגלנו לתמהיל מגוון המורכב מערב רב של חברות המבקשות לרכוש חברות וטכנולוגיות ישראליות, נראה היה כי בשנה זו קפאו רבות מהן על שמריהן ונותרנו בעיקר עם השחקניות המובהקות והמנוסות בעסקאות בישראל. אל מול כוחות אלה ניצבה עוצמתו של ההיי-טק הישראלי.
"מקדם העלילה אותה יצרה תקופה זו בחידוד הצורך בטכנולוגיות עמוקות ובפתרונות מחשב ותוכנה מתקדמים, לצד יזמים והנהלות בוגרות ומנוסות, הובילו בסופו של יום לתוצאה מרשימה בכל קנה מידה. אמנם כמות העסקאות פחתה בשיעור של 25% מ-80 ל-60 אך בחינה של העסקאות ברזולוציה מדויקת יותר רק מחדדת את יכולת ההתאוששות והתגובתיות המהירה של תעשיית ההיי-טק המקומית. כך בעוד שבחציון הראשון של השנה, עמדה כמות העסקאות על 26, האיצה זו בחציון השני ובמהלכו התרחשו 34 עסקאות, מתוכן 16 במסגרת הנפקה לציבור.
"לא ספק הסיפור המרכזי של שנה זו הוא חזרתן של חברות ההיי-טק הישראליות למגרש הציבורי באמצעות הנפקתן לציבור. סיכום שנת 2020 היה ככל הנראה מסתיים באופן שונה לגמרי אילולא העלייה המשמעותית במספר ובשווי ההנפקות של חברות הטכנולוגיה ישראליות בבורסה בארה"ב ובישראל. כך בשנה הנוכחית נרשמו לא פחות מ- 19 הנפקות לעומת 13 הנפקות בשנת 2019 , כאשר שווין וחלקן היחסי של ההנפקות מסך שווין המצרפי של כלל העסקאות עלה בשיעור ניכר. לחזרתן של חברות הטכנולוגיה לקדמת הבמה הציבורית הסברים לרוב: ריבית נמוכה, הגדלת כמות הכסף, עידוד השקעות, הסתת הון לכיוונן של חברות טכנולוגיה, צורך פסיכולוגי ואולי אף שינוי תפיסה בשוק ההון הישראלי, סביר כי היו והינם חלק מההסברים ביצירת סביבה ידידותית לביצוע הנפקה ויצירת ערך, אך אין ספק כי היזמים הישראלים, לא פספסו את ההזמנות. התוצאה לא איחרה לבוא ואולי אף זירזה תהליכים שבמציאות נורמטיבית היו מתמשכים על פני תקופה ארוכה יותר.
"מוקדם אמנם לדבר במונחים של סוף המשבר ולמרות הנתונים המרשימים חברות היי-טק רבות חוו ועדיין חוות אתגרים וקשיים, אך יתכן מאוד כי ניתן בזהירות הראויה להתחיל לחשוב במונחים של תחילת סופה של המגיפה. סביר כי השלכות והשפעות המשבר תישארנה איתנו עוד שנים רבות וחלקן אף אולי תהפוכנה לחלק קבוע ובלתי נפרד משגרת חיינו, אך על דבר אחד אין וויכוח והוא כי לטכנולוגיה על נגזרותיה השונות, תפקיד חשוב וחיוני שילך ויתעצם. צורך הולך ועולה בפתרונות טכנולוגים, שווקים חזקים המוכנים לתמחר באדיבות חברות טכנולוגיה, יזמים המחפשים לבנות חברות עצמאיות ובעלות ערך – יהוו כולם תמהיל מצוין להמשך המגמה החיובית. תקומתה של הבורסה בארץ, לצד הנפקות משמעותיות של חברות ישראליות הצפויות ב-2021 בארה"ב, וגם שימוש גובר ב- SPACs, ימשיכו לספק נתונים מרשימים גם בשנה הבאה, אך אולי חשוב מכך להוות ביטוי של ממש לשלב התפתחותי חשוב בשוק ההיי-טק המקומי בו אפשרויות המימון והנזלת ערך בשווים משמעותיים הינן מגוונות יותר ומאפשרות לחברות דרך עצמאית ארוכת טווח".
הוועדה לתשתיות לאומיות (הוות"ל) אישרה אמש את תכנית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים להכפלת מסילות החוף. מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית בפיתוח רשת המסילות הארצית והתחבורה הציבורית בכלל. התוכנית כוללת שדרוג המסילות הקיימות כדי שיאפשרו נסיעה במהירות של 160 קמ"ש, הוספת שתי מסילות חדשות המתוכננות למהירות של 250 קמ"ש, והוספת שתי מסילות פרבריות בין נתניה לשפיים.
עם השלמת העבודות עתיד להתקצר זמן הנסיעה מחיפה לתל אביב מ-50 דקות ל-28 דקות בלבד, ותגדל תדירות הנסיעות עד 14 רכבות בשעת שיא – רכבת כל 4.5 דקות בלבד! מספר התחנות בין חיפה לתל אביב יגדל ל-11, והנסועה בתוואי זה צפויה לגדול לכ-30,000 נוסעים בשעת שיא בשני הכיוונים.
רכבת ישראל היא מרכיב חשוב ברשת התחבורה הציבורית. בשנה שחלפה הרכבת הסיעה יותר מ-70 מיליון נוסעים. אחד הצירים העמוסים והמבוקשים ביותר הוא מסילת החוף, עורק תחבורה לאומי מרכזי המחבר את גוש דן עם חיפה וצפון הארץ, ומקצר את זמני הנסיעה בין המרכז לפריפריה. כיום, התוואי כולל שתי מסילות בלבד, ומהווה "צוואר בקבוק" המונע את המשך פיתוחה של רשת המסילות הארצית.
כדי לאפשר תדירות גבוהה כזאת, נדרשת הכפלת מסילת החוף והוספת שתי מסילות מהירות בקטע שבין תחנת "מרכזית המפרץ" בחיפה ועד החיבור למסילת השרון החדשה באזור כפר שמריהו. התוכנית תאפשר קיצור משמעותי של זמן הנסיעה מצפון הארץ למרכזה, ללא עצירות ביניים וללא צורך בהחלפת רכבות.
חזון התחבורה הציבורית העתידי מושתת על חיבור רציף בתדירות גבוהה בין חיפה ותל אביב, כך שכל נוסע יוכל להגיע לתחנה ולעלות תוך דקות ספורות על רכבת מהירה למחוז חפצו, בלי צורך לתכנן ולהתאים את עצמו ללוחות זמנים.
הכפלת מסילת החוף היא חלק מתוכנית התשתית הלאומית (תת"ל 65א') לפריסת רשת מסילות מהירות בכל רחבי הארץ, שאושרה בממשלה בחודש יולי 2014 ותקציבה נאמד בכ-31 מיליארד שקלים. התוכנית כוללת פיתוח של מתחמי דיור, מסחר ותעסוקה בסמוך לתחנות והקמת מסופי מטענים ומעברי גבול מסילתיים לנוסעים ומטענים. תת"ל 65 מתבססת על התוכנית האסטרטגית למסילות תמל"א 23 ותמ"א 42.
מסילת החוף היא עמוד השידרה המרכזי של רשת המסילות הארצית, ומובילה כיום 7 רכבות לשעה לכל כיוון, בשעות השיא. במצב הקיים, שבו יש מסילה אחת לכל כיוון, לא ניתן להגדיל את תדירות הרכבות בקו.
הכפלת המסילות חיונית לקידום התוכנית האסטרטגית של משרד התחבורה ורכבת ישראל לשנת 2040, שגובשה בשיתוף משרד האוצר. יעדי התוכנית הם הסעת 300 מיליון נוסעים ו-40 מיליון טונות מטענים בשנה, ברשת הכוללת כ-150 תחנות רכבת. מדובר בצמיחה משמעותית לעומת המצב הנוכחי, של 70 מיליון נוסעים בשנה (36 מיליון בלבד בתחילת העשור), כ-9 מיליון טונות מטען, וכ-70 תחנות.
עקרונות התוכנית כוללים: הפרדה פיזית של רשת הנוסעים מרשת המטענים באמצעות מערכות מסילתיות נפרדות; הקמת רשת נוסעים היררכית בהפרדה בין שירות בינעירוני מהיר (עד 250 קמ"ש) לשירות פרברי/אזורי (עד 160 קמ"ש), על גבי תשתית מסילתית נפרדת; ופיתוח מתחמי דיור ותחזוקה, מסופי מטענים ומעברי גבול.
עם השלמת התוכנית האסטרטגית, יוכלו 60% מתושבי ישראל להגיע אל מטרופולין ת"א תוך 60 דקות; 60% מתושבי הפריפריה יגיעו לת"א תוך 90 דקות; 70% מהאוכלוסייה יימצאו במרחק של עד 60 דקות נסיעה מהמטרופולין הקרוב; 80% מהם יגורו במרחק של עד 7 ק"מ מתחנת רכבת; וזמן ההמתנה לרכבת יהיה כ-7.5 דקות בממוצע.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב ציינה כי "מדובר במהלך היסטורי במלוא מובן המילה. לדבריה, הכפלת מסילות החוף, המהווה כיום "צוואר בקבוק" תחבורתי, היא צעד ראשון בדרך להכפלת רשת רכבות הנוסעים והמטענים בכל הארץ. כך נחבר בין המרכז לפריפריה ונבטיח תחבורה ציבורית זמינה ומהירה לכל אדם בכל יישוב בישראל."
הרכבת המהירה לבאר שבע יוצאת לדרך
נתקעו באדום: יו"ר נת"ע האשים את הקורונה בעיכובים בפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן
מתקדמת הרכבת הקלה נצרת-חיפה: פחות מ-45 דקות למרכזית המפרץ
הממשלה אישרה אמש את ההגבלות החדשות על הישראלים שחוזרים מחו"ל בעקבות התפשטות הזן של וירוס הקורונה המדבק יותר שהתגלה באנגליה. לפי ההנחיות החדשות, כל ישראלי שישוב לארץ, מכלל המדינות, יצטרך לשהות בבידוד במלוניות קורונה. התקנות ייכנסו לתוקף מיום רביעי ב-22:00. עד אז, יש חובת בידוד ביתי על כל השבים מחו"ל. הבידוד במלוניות יהיה ל-10 ימים (עם 2 בדיקות שליליות) או 14 יום ללא בדיקות.
בשלב הראשון ההחלטה תקפה עד ל-1 בינואר 2021, עם אופציה להארכה, וכעת נידונה וממתינה לאישור בועדת החוקה. בתוך כך, לאחר חתימה של מנכ"ל משרד הבריאות, נכנסה לתוקף באופן מיידי חובת הבידוד הביתי של כל מי שמגיע מחו"ל. זאת עד לכניסת החלטת הקבינט לתוקף בעניין הבידוד במלונית.
אם לא יהיה מספיק מקום במלוניות לכל הישראלים שיחזרו ארצה, התקנות מסמיכות את משרד הבריאות להכריז על מדינות שלגביהן אין יותר סיכון גבוה להתפשטות המוטציה בהשוואה למדינות אחרות. הישראלים שיחזרו ארצה ממדינות אלו לא יהיו חייבים בהגעה למלונית ויעברו לבידוד תחת תוכנית "כנפי חיל".
ההנחיות הללו מצטרפות להנחה נוספת האוסרת כניסת אזרחים זרים המגיעים בטיסות מאנגליה, מדנמרק ומדרום אפריקה באופן גורף. כאשר כלל זה חל על האזרחים הזרים (לרבות עיתונאים) המגיעים בטיסות הללו.
מיום שלישי הבידוד יקוצר ל-10 ימים
אושר סופית: המדינה תשתתף עם המעסיקים בעלות הבידוד של העובדים
רשות המסים ערכה מבצע ביקורות מע"מ ארצי בן יומיים בעסקים מענפי הבנייה, השיפוצים והתקנת המזגנים. ענפים שלפי רשות המיסים חוו צמיחה בחודשי הקורונה.
במבצע השתתפו משרדי מע"מ השונים מרחבי הארץ, בסיוע היחידה הארצית לאכיפת הגבייה, יחידת החקירות ומשטרת ישראל. במסגרת המבצע נבדקו 198 עוסקים, והממצאים הראשוניים מצביעים על העלמת הכנסות בסך של כ-70 מיליון שקל המהוות העלמת קרן מס בשווי של כ-12 מיליון שקל. בנוסף, אותרו חייבי מס שלא חוו פגיעה במחזור עסקיהם בעקבות הקורונה, ולמרות ההתחשבות בנסיבות התקופה טרם הסדירו את חובותיהם. במסגרת הפעילות הזו נגבו 111,959,476 ש"ח מ-1,205 עוסקים ועוקלו 37 כלי רכב.
במהלך המבצע נערכו באתרי בנייה ברחבי הארץ תצפיות וביקורי פתע בהם נמצאו עוסקים אשר אינם רשומים במערך מע"מ, עוסקים להם חובות במע"מ ועוסקים שלא הגישו דו"חות כנדרש על אף פעילותם העסקית. עוסקים אלה הועברו להמשך טיפול במשרדי מע"מ.
כך לדוגמה, בגוש דן בפעילות משותפת עם משטרת ישראל, המשרד להגנת הסביבה והרשות להגנת הצרכן, יחד עם מחלקת חקירות מע"מ תל אביב ויחידת הסולר, נערכה פשיטה על מספר אתרים של קבלן לפינוי פסולת ומכירת חומרי בניין. במסגרת הפעילות, בוצעו חיפושים, נתפסו חומרים והקבלן ועובדיו עוכבו לחקירה. החקירה בעניין נמשכת. בפתח תקווה נערכה ביקורת אצל מתקין מזגנים ובה נמצא כי העוסק לא דיווח על מלוא עסקאותיו בסך של כ-70 אלף שקל מע"מ, וכי הוא קיזז מס תשומות בהיעדר מסמכים בסך 114 אלף שקל. ספרי העוסק נפסלו, התיק הועבר לטיפול במישור הפלילי והעוסק יחויב במס שהועלם.
בחיפה, נערכה ביקורת לחברה ותיקה מענף הקבלנות, שנחשדה בשימוש בחשבוניות מס פיקטיביות. בעקבות החשדות נערכו ביקורים במשרדי החברה ובאתרי העבודה, נתפסו מסמכים, תושאלו עובדים בשטח, ובעל החברה נחקר. מהממצאים עלה חשד סביר שהחברה ניכתה מס תשומות לא כדין ב-1.5 מיליון שקל. הביקורת והחקירה בעניין החברה נמשכת. עוד בחיפה, נערכה ביקורת בחברה העוסקת בעבודות שיפוץ, שם נמצא כי בעל החברה החליף ספק כל מספר חודשים, במשך שנה וחצי והשתמש בלא פחות מ-13 פורמטים שונים של חשבוניות פיקטיביות. התיק הועבר להמשך טיפול שומתי ופלילי.
רשות המסים פרסמה היום את ניתוח נתוני מע"מ- מורגש שיפור ביחס לתחילת משבר הקורונה
בשורה לעצמאים ובעלי עסקים: הגשת דוח שנתי מקוון לרשות המסים
במהלך דיון בוועדת הכספים בעניין עודפי תקציב והיערכות לשנת 2021 על רקע התרחישים השונים, אמר החשב הכללי כי "ללא תקציב מאושר ל-2020 או תיקוני חקיקה כבר בינואר 2021 יחסרו 5 מיליארד שקל במשרדי הממשלה, סך הכל אנחנו מדברים על חסרון של למעלה מ-70 מיליארד שקל" כלומר, בהעדר תקציב מדינה וללא התאמות חקיקה, יקוצצו כ-100 מיליארד שקל מתקציבי המשרדים השונים, לא כולל תשלומי החובות השונים של המשרדים. סגן הממונה על התקציבים הוסיף: "יידרש קיצוץ דרמטי של עשרות רבות של אחוזים".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין בפתח הדיון: "כולנו מבינים את חומרת המצב בו המדינה נמצאת בו, התרעתי שיהיה מצב שבינואר לא יהיה כסף למדינה לתפקד, וטענו שאני מגזים. זו המציאות כעת, גם משרדי הממשלה הולכים לעבור קיצוץ שאי אפשר יהיה לעבוד בכלל. זה דבר שלא היה מקום המדינה".
איתי טמקין, סגן הממונה על התקציבים באוצר: "ככל שלא עובר תקציב 2020 ואנחנו נכנסים ל-21, גם היא תתחיל כשנת תקציב המשכי – יש 2 בעיות: בעיה ראשונה היא בעיית בסיס התקציב, הוא לא כולל בתוכו את כל הוצאות הקורונה, הם יצאו מתוך הוצאות משרדי הממשלה. זה יהיה תקציב 2019 מינוס הוצאות קורונה, מינוס 52 מיליארד שקל שאמורים לצאת לקורונה, גם הוצאות החוב והוצאות המשרדים הולכים לגדול. זה במצב בהגדרה שהמשרדים לא ידעו להתמודד אתו. סוגיה נוספת זה העודפים שבהעדר תקציב 2020 אין אפשרות להעבירם, כי התקציב הקודם הוא 2019. הפצנו תזכיר חוק שמטפל בבעיות האלה, גם לעניין העודפים. אי אפשר להתחיל את השנה במצב הנוכחי. די מהר, אפילו בחודש ינואר ירגישו את המצב במשרדי הממשלה אם לא יהיה שינוי. משרדי הממשלה יצטרכו לעדכן את הקטנת ההוצאה לגופים השונים והם יצטרכו להתעדכן בכך מראש ואתם יכולים לדמיין מה שיהיה".
ח"כ גפני: "אם אנחנו מחשבים את קופסאות הקורונה, את החובות שגדלים, אין עודפים, אז אנחנו עומדים על 100 מיליארד שקל, זה רבע מהתקציב"
טמקין: "על חובות לא יחול קיצוץ, בכל התקציבים האחרים של פעילות המשרדים הקיצוץ יהיה דרמטי בעשרות רבות של אחוזים. היתרה שתישאר מעבר לחובות תצטרך לאפשר כמה שאפשר תפקוד סביר. היתרה של השנה הזו תקוצץ ביותר מ-50%. מדברים על 100 מיליארד אבל הקיצוץ יהיה לאחר הורדת חובת התשלומים, כך שהוא יהיה הרבה יותר משמעותי מ-25% שמהווים 100 המיליון מתוך התקציב כולו".
יהלי רוטנברג, החשב הכללי: "אנחנו צריכים להבין באיזה תרחיש אנחנו נמצאים. אם אין תקציב לשנת 2020 אז אנחנו נזרקים אחורה לתקציב 2019 שהוא התרחיש הקיצוני, התסריט הקשה. אם אנחנו מעבירים את תקציב 2020 או האם אנחנו נמצאים בתרחיש שהתזכיר שכתבנו במשרד האוצר גם הוא עובר. בתרחיש הקיצון שבו תקציב 2020 לא עובר וניזרק למספרי 2019, יכולתם של משרדי הממשלה לפעול לפי מדרג ההוצאות תהיה מאוד מאוד מוגבלת. כבר באזור ינואר יחסרו 5 מיליארד שקל בפעילות המינימלית של המשרדים וזה לאור העובדה שתקציבי הקורונה נכנסים גם הם. גם קרן החוב לשנת 2021 לצורך הדוגמה, גבוהה יותר מהקרן של 2019. כל זה מצטבר לסכום של מעל 70 מיליארד שקל מהמכסה הכוללת כך שהמכסות החודשיות למשרדי הממשלה יהיו יחסית נמוכים".
"מה שנאמר על העודפים הוא קריטי כי צריך להבין שהעודפים הם בגודל די קבוע שעובר משנה לשנה ובכך גם המקורות גדלים בהתאמה. אם המקורות והצד של התקציב לא יגדל ביחס לעודפים, המשמעות דה פקטו היא שעוד קיצוץ יתבצע בתקציבי המשרדים ואז תיווצר בעיה בשנה שלאחר מכן ולכן נושא העודפים פועל לרעת הפעילות הממשלתית דווקא בעת הזו של הקורונה. אם יאושר תקציב 2020 אנחנו במצב הרבה יותר טוב מבחינת המסגרות הכללות, זה יאפשר את המשך תפקוד הממשלה עד לאישור תקציב 2021, כאשר בכל מקרה בחלק משנה זו נהייה גם כן בתקציב המשכי".
על פי מסמך מכון המחקר והמידע של הכנסת שנכתב לרגל הדיון, העודפים – התקציב שלא בוצע בפועל בשנת 2019 היה כ-21 מיליארד שקל (כנגד רובו בוצעו התחייבויות), ומכיוון שהתקציב לשנת 2020 טרם אושר, לא ניתן היה להעביר את העודפים לשנה העוקבת. אחת המשמעויות של מצב זה היא שההתחייבויות שבוצעו בשנת 2019 ממומנות מהתקציב ההמשכי לשנת 2020, וככל שלא יאושר התקציב לשנת 2020, הרי שלא ניתן יהיה להשתמש בעודפי שנת 2019 ללא תיקון חקיקה מיוחד. במצב זה, סביר להניח שלא ייוותרו עודפי תקציב משמעותיים בשנת 2020, וככל שיהיו לא ברור האם ניתן יהיה להעבירם לשנת 2021.
עוד עולה ממסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כי משרדי הממשלה בהם התגלו עודפי התקציב הגבוהים ביותר לשנת 2019 היו משרד השיכון עם כ- 3.5 מיליארד שקל, משרד החינוך עם כ-3.1 מיליארד שקל, המשרד להגנת הסביבה עם כ-1.7 מיליארד שקל ומשרד הביטחון עם כ-1.6 מיליארד שקל.
בתום הדיון ביקש יו"ר הוועדה מהייעוץ המשפטי לוועדה להכין חקיקה שתקדם הוועדה, במידה ותזכיר הממשלה לא יקודם, ותקדם את העברת העודפים בהעדר תקציב סדור ונושאים נוספים.
בהעדר תקציב מסודר מוצאים דרכים יצירתיות לאשר את רשת הביטחון הכלכלית לקורונה
בהמשך לאישור ועדת הפנים של תקנות רישוי עסקים החדשות, מפרסמת ועדת הפנים עוד 14 מפרטים אחידים המגדירים בדיוק אילו מסמכים ואילו דרישות על כל בעל עסק להציג ולאיזה משרד ממשלתי על מנת לפתוח את העסק.
כזכור, הרפורמה חילקה את העסקים ל-3 רמות דירוג, כאשר בדרגה הקלה ביותר יתאפשר לבעלי עסקים פשוטים ביותר להגיש בקשה מלווה בתצהיר שלהם בלבד, שהם עומדים בכל תנאי הקמת העסק, כמפורט במפרטים של משרד הפנים. כאשר לאחר הגשת התצהיר הם יכולים לפתוח את העסק, ללא הסכמת נותני האישור. ובתום 21 יום הרשות יכולה לבדוק את הצהרת בעל העסק ואם הוא אכן עומד בתנאים.
14 מפרטים אחידים אלה המתפרסמים היום מצטרפים ל-25 המפרטים האחידים שכבר מופיעים באתר הרפורמה ברישוי עסקים.
המפרטים האחידים נועדו להגביר את הוודאות והשקיפות בתחום רישוי העסקים ולהקל משמעותית על תהליך רישוי העסקים בישראל, בייחוד מנקודת מבטו של האזרח.
מפרטים אלו מסדירים את עולם רישוי העסקים בתחומים הבאים: בריאות, רוקחות, קוסמטיקה; מסחר ושונות; עינוג ציבורי נופש וספורט; רכב ותעבורה; שירותי שמירה ואבטחה, נשק ותחמושת; תעשייה, מלאכה, כימיה ומחצבים.
לקראת סוף חודש דצמבר 2020 צפויים להתפרסם עוד 4 מפרטים אחידים נוספים.
בין העסקים המוסדרים ברפורמה נמצאים:
- מספרה
- מעבדת שיניים
- תחנות דלק ותדלוק
- עיסוק בחומרי הדברה, חומרי רעל לשימוש חקלאי
- מכירה ואחסנה של אוכל לבעלי חיים
- בית קפה
- קיוסק
- פאבים וברים למכירת אלכוהול
- רוכלות מזון
- מכון כושר
- מוסך
- מטווח ירי
- ייצור ומפעלי טקסטיל
ועדת הפנים אישרה עסקים קטנים יקבלו רישיון עסק בהליך מקוצר
למפרטים המאושרים על ידי משרד הפנים
קרן הריט למגורים הגדולה בישראל וחברת י.ח דמרי מודיעות על שיתוף פעולה ראשון ביניהן בשוק המקומי. במסגרת שיתוף הפעולה, מדווחות החברות כי מגוריט ישראל תרכוש מחברת י.ח דמרי בניין מגורים בשכונת ברנע היוקרתית, בצפון אשקלון בתמורה לסך של 90.75 מיליון שקל ובמקביל תקצה קרן הריט לי.ח. דמרי 2.66 מיליון מניות מגוריט בהיקף של כ-20 מיליון שקל. הבניין הנרכש, הינו שלב אחרון בשלב ב' בפרויקט דמרי בברנע, וכולל 56 דירות בתמהיל של 4-5 חדרים ודירות מיוחדות ב-16 קומות, במיקום המבוקש ביותר באשקלון. הבניין נמצא בשלבי הקמה מתקדמים וצפוי להימסר לקראת סוף שנת 2021.
בעבור מגוריט מדובר בהסכם נוסף ברצף של מספר עסקאות עליהן דיווחה ממש לאחרונה. בנובמבר האחרון חתמה קרן הריט למגורים על שלוש עסקאות בבת ים, ירושלים וברמת השרון בהיקף כולל של כ-230 מיליון שקל, כך שבהשלמת העסקה הנוכחית באשקלון היקף הרכישות של מגוריט בשנת 2020 יעמוד על כ-1.2 מיליארד שקל ב-14 עסקאות ברחבי הארץ, בהן נרכשו כ-560 יחידות דיור.
העסקה הנוכחית באשקלון צפויה להרחיב את הפריסה של מגוריט ברחבי הארץ ולהעמיק את השקעתה של קרן הריט בדרום הארץ לצד עסקה נוספת עליה חתמה לפני מספר חודשים באשדוד. צבר יחידות הדיור הכולל של מגוריט עומד על כ-1,600 דירות כאשר בתחילת שנת 2021 כשליש מתוכן כבר תהיינה מאוכלסות ומשווקות. בימים האחרונים החלה החברה בשיווק פרויקטים להשכרה ארוכת טווח בבני ברק ובגני תקוה ובמהלך החודש צפויה להתחיל בשיווק פרויקטים נוספים ברמת השרון, יהוד, בת ים ותל אביב, וכן נמצאת לקראת סיום שיווק פרויקט ההשכרה בארנונה ירושלים. לקרן פרויקטים נוספים הפרוסים באזורי ביקוש ברחבי הארץ וביניהם מתחמים, בשלבים שונים (מוכנים, בהקמה ובתכנון) בתל אביב, ירושלים, הרצליה, פתח תקוה, גבעת שמואל, רמלה, קרית אונו, רמת גן ועוד. העסקה בין הצדדים בוצעה באמצעות אקסלנס חיתום בהובלתו של שרון יגר.
יגאל דמרי, מנכ"ל ובעל השליטה בקבוצת י.ח. דמרי, מסר בתגובה להשקעתו במגוריט: "י.ח. דמרי מאמינה בשוק הדיור למגורים בישראל ובהשקעה לטווח ארוך בדירות בשוק המקומי ולכן חושבת שהשקעתה במגוריט, כהשקעה ארוכת טווח, בשוק המגורים והשכירות בישראל, תעלה יפה. אנו מקווים שמערכת היחסים שבין דמרי למגוריט תתגבש גם לעסקאות נוספות בעתיד."
מתי דב, מנכ"ל מגוריט ציין בתגובה: "אנחנו שמחים מאוד לשיתוף הפעולה בנינו לבין חברת י.ח. דמרי שהינה מהחברות הגדולות והבולטות בישראל בתחום המגורים ובמיוחד שמחים על הצטרפותה של דמרי כמשקיעה בחברה. אנו גאים באמון שדמרי מביעה במגוריט והנהלתה ובכוונתנו לפעול להעמקת הקשר ושיתוף הפעולה בעתיד". עוד ציין דב כי, "עצם פעילותנו הדינמית בשוק המגורים בישראל לרבות כניסה לאזורים חדשים, כפי שעשינו בעסקה הנוכחית, תעזור במיסוד תחום השכירות ארוכת הטווח בישראל ובעקיפין גם בהגברת התחלות הבניה".
לאחר גיוס אג"ח של יותר מ-300 מליון ש"ח מגוריט רכשה 136 דירות בשבועיים
עוד עסקה למגוריט: קנתה 58 דירות מוכנות ב-140 מיליון שקל
נחתם הסכם הזיכיון עם חברת "נתיב לעיר", שזכתה במכרז להקמת הנתיבים המהירים בכניסה לגוש דן. חברת "נתיב לעיר" היא חברה ייעודית לפרויקט בבעלות משותפת של החברות אלקטרה זכיינות (25%), אפיקים שירותי תחבורה מתקדמים (25%), נהור נתיבי תחבורה בע"מ (25%) ולפידות קפיטל (25%).
פרויקט הנתיבים המהירים בגוש דן יבוצע בשיטת PPP – Public Private Partnership, במסגרתו הזכיין יתכנן, יקים, יתפעל ויתחזק חניונים ומערך היסעים למשך תקופת הזיכיון, שאורכה יהיה 14 שנה. הפרויקט יצא לדרך על רקע הצלחת מיזם הנתיב המהיר לתל אביב בשפירים, שבוצע אף הוא בשיתוף המגזר הפרטי, ואשר נהנה משימוש של אלפי משתמשים מדי יום, בחניון, בהיסעי השאטל ובנסיעה בנתיב הייעודי בתחבורה הציבורית והפרטית.
הפרויקט החדש יספק חניה לכעשרת אלפים כלי רכב, בשני חניוני חנה-וסע בראשון לציון ובשפיים, וכן יספק מערך היסעים ללא תשלום של כ-10 קווים למוקדי תעסוקה מרכזיים במטרופולין תל אביב. כמו-כן, יכלול הפרויקט תפעול של מערך נתיבים מהירים לאורך כביש 2 (כביש החוף) וכביש 20 (נתיבי איילון) מכביש 57 ועד ראשון לציון – דרומה וצפונה, באורך מצטבר של כ- 110 ק"מ. בנוסף, יכלול הפרויקט את הקמת כביש 541 ממחלף שפיים ועד רעננה באורך של כ-3 קילומטרים. חברת "נתיב לעיר" צפויה להתחיל בבניית החניונים בשנת 2021 ולפתחם לשימוש הציבור בשנת 2025.
הפרויקט צפוי להקל משמעותית על עומסי התנועה לבאים וליוצאים ממרכז המטרופולין בשעות השיא. מערכת הנתיבים המהירים וחניוני החנה וסע משולבים במרכזי תחבורה אשר יוקמו במסגרת הפרויקט, ובנוסף לנתיב המהיר הקיים בכביש 1(חנה וסע שפירים) יכסו את כל הגישות המרכזיות למטרופולין גוש דן. הצפי הוא כי עשרות אלפי משתמשים ייסעו מדי יום בנתיבים המהירים לאורך שעות היממה ובעיקר בשעות העומס.
יצוין כי הנתיבים המהירים יתווספו לנתיבים הקיימים, ולא יוקמו על גבי הנתיבים הקיימים לרכבים פרטיים, כאשר חברת נתיבי איילון הממשלתית מבצעת ותמשיך לבצע במהלך השנים הקרובות את הרחבת הכבישים והתאמתם לנתיבים המהירים.
הדמיה: נתיבי איילון
המכרז בו זכתה החברה פורסם על ידי ועדת מכרזים בין משרדית בראשות סגן בכיר לחשב הכללי, מר יובל רז. הועדה משותפת למשרד האוצר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, חברת נתיבי איילון והחברה הממשלתית ענבל.
שר האוצר, ישראל כ"ץ: "את פרויקט הנתיבים המהירים אני מלווה עוד מימי כשר תחבורה ואני שמח ומברך על כך שהפרויקט קורם עור וגידים. ממשלת ישראל ומשרד האוצר בראשותי שמו למטרה להשקיע בתשתיות בכלל ובתחבורה ציבורית בפרט כדי לשפר את איכות החיים של אזרחי ישראל, וכך אנו עושים בפועל באמצעות פרויקטים כדוגמת הנתיבים המהירים".
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב: "פרויקט הנתיבים המהירים הוא פרויקט בעל חשיבות לאומית, אשר צפוי להקל על עומסי התנועה בכניסה וביציאה למרכז המטרופולין באופן משמעותי. החניונים ומערך ההיסעים שיוקמו ויתוחזקו בסטנדרטים בינלאומיים יביאו לחיסכון בשעות נהיגה וכן לצמצום משמעותי בזיהום האוויר, וכך יביא את אזור גוש דן לעמוד בסטנדרטים התחבורתיים של ערים מרכזיות וגדולות של המדינות המפותחות".
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "החתימה על הסכם הזיכיון היא אבן דרך משמעותית בפרויקט הנתיבים המהירים, שמקדם את מערכת התחבורה הציבורית בישראל למקום בו היא צריכה להיות. הפרויקט עומד בשורה אחת עם שאר פרויקטי ה-PPP בתחום התחבורה, כדוגמת הרכבת הקלה בירושלים וכביש 16, שנמצאים בשלבי ביצוע השונים וצפויים, כבר במהלך החמש שנים הקרובות, להביא לשינוי משמעותי בעולם התחבורה".
מנכ"ל נתיבי איילון, איתמר בן מאיר: "מדובר בשלב נוסף וחשוב בפרויקט הנתיבים המהירים, שנועד כדי לייצר חלופה אמיתית לשימוש ברכב הפרטי. חניוני "חנה וסע" החדשים והגדולים מסוגם שיוקמו בראשון לציון ושפיים יוסיפו כ-12,000 מקומות חניה ויתחברו לנתיבים המהירים הנסללים בימים אלה. כך יוכל הציבור להשאיר את הרכב בחניון מדי יום, ולהגיע בשאטלים חינמיים וחשמליים לגוש-דן ולמוקדי התעסוקה במטרופולין ת"א באופן ישיר".
דניה סיבוס זכתה במכרז: תסלול את נתיבי התחבורה המהירים בכביש 2
עיריית תל אביב: נתיב תח"צ חדש בעיר מקצר את זמן הנסיעה ב-20 דקות
כדי לתת מענה מקסימלי גם בפריפריה, בהנחיית שר הבריאות, הוקמו 12 מרכזי חיסון אחודים של כל קופות החולים בצפון ובדרום בערים: בנהריה, קרית גת, כרמיאל, אילת, בית שמש, דימונה, ערד, צפת, קרית שמונה, שפרעם, שדרות ואום אל פחם.
שר הבריאות יולי (יואל) אדלשטיין סייר בחמ"ל החיסונים במרכז השליטה של משרד הבריאות בקרית שדה התעופה. לפני כן ליווה את מנכ"ל קופת החולים כללית ואת מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון, בקבלתם את החיסון. שר הבריאות אמר כי "מערכת הבריאות מוכנה לחיסונים! בניגוד לחרושת השמועות, קופות החולים מקבלות את החיסונים, לישראל יש מאות אלפי חיסונים. אני קורא לכם – לכו להתחסן".
פרופ' חזי לוי, מנכ"ל משרד הבריאות: ״יום מרגש עם המון תקווה, יש היענות גדולה להתחסן וזה המפתח לצאת ממשבר קורונה. ההנחיה שלנו לבתי החולים וקופות החולים, לחסן היום ומחר את הצוותים הרפואיים והחל מיום שלישי לחסן בני 60 ומעלה. לצד זה, אנו רואים עלייה בתחלואה ובמקדם ההדבקה ולכן נציע לקבינט ריסון מהודק במסגרתו יוגבל המסחר. אנו ערים לזעקת אנשי המסחר, אך השגרה שאנו מקיימים ואי הקפדה על ההנחיות שוב הביאו לעליה בתחלואה״.
בנוסף, אנו רואים מוטציה שמתפשטת באנגליה, בדרום אפריקה ובארצות נוספות. המוטציה גורמת כנראה להדבקה נרחבת יותר. החיסון ככל הנראה פועל גם נגד המוטציה אך זה עדיין בבדיקה. אנו מכירים את התופעה של מוטציות בנגיפים ולכן חשוב ביותר להתחסן נגד נגיף קורונה. דגימות חיוביות לקורונה של אנשים שישובו ממדינות אלה ישלחו לריצוף גנטי.
משרד הבריאות יציע לקבינט שיתכנס היום כי אזרחי ישראל שישובו מהמדינות, בריטניה, דנמרק ודרום אפריקה יכנסו לבידוד של 14 ימים במלונית או בידוד של 10 ימים בכפוף ל 2 בדיקות שליליות. כמו כן, תוגבל הכניסה לזרים ממדינות אלה.
כחלק ממבצע החיסונים התחסנו הבוקר גם נשיא המדינה ראובן (רובי) רבלין ופרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש.
הנשיא רבלין אמר בעת שהתחסן: "סוף סוף יש חיסון בישראל! אני יודע שיש לא מעטים שמתעוררים בהם חששות למול החיסונים. החששות לגיטימיים, אבל חשוב לזכור שמנות החיסון שמגיעות לישראל עברו תהליך בדיקה קפדני, עמדו במבחנים מחמירים, וקיבלו לבסוף אישור – הן ממנהל המזון והתרופות האמריקאי, והן ממשרד הבריאות הישראלי. אלה גופים רציניים, שערך חיי האדם, המהימנות והדיוק, הם נר לרגליהם. לכו להתחסן. אתם תדאגו לא רק לבריאות שלכם, אלא גם לבריאותם של הסובבים אתכם. וכמובן אל תשכחו להמשיך ולהקפיד בימים אלה על כללי ההיגיינה והריחוק החברתי."
גם הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי התחסן הבוקר, הרמטכ״ל הינו הראשון שמתחסן בצה״ל וחיסונו מהווה את יריית הפתיחה למבצע החיסונים אשר יתקיים בהובלת חיל הרפואה החל מתחילת שבוע הבא.
מדברי ראש המטה הכללי, רב-אלוף אביב כוכבי: ״בשנה האחרונה צה״ל עושה כל שביכולתו לשמור על כשירות מבצעית ורציפות תפקודית שתאפשר לו לבצע את משימותיו לצד שמירה על בריאות משרתי צה״ל. מבצע החיסונים שיחל בימים הקרובים הוא בשורה אמיתית שמקדמת את החזרה לשגרה במדינת ישראל ובצה״ל. אני קורא לכלל מפקדי וחיילי צה״ל להתחסן ולהוות דוגמא אישית גם בנושא חשוב זה״.
במסגרת מבצע החיסונים בצה"ל, אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה יהיה אמון על הפעלתם של 17 מתחמים מרחביים בפריסה ארצית אשר ייפתחו באופן הדרגתי ובהתאם להתקדמות המבצע. החל מהיום, מרכז ההספקה האחוד יתחיל בעבודת ארגון ואריזת ציוד רפואי שינופק למתחמים המרחביים.
בכל מתחם חיסונים צהלי ינכחו צוות חובשים אשר יהיו אמונים על נתינת החיסון, אחות מוסמכת שתפקח על התהליך, צוות רפואי שיעניק עזרה ראשונה במקרה הצורך ועובדי מנהלה שיהיו אחראים על ארגון המתחם וקליטת החיילים אשר מגיעים להתחסן. כשלושה שבועות לאחר קבלת המנה הראשונה, יקבל המתחסן זימון למכשיר הנייד, לטובת קבלת מנה נוספת. כשבוע לאחר קבלת המנה השנייה המטופל יוגדר כמחוסן.
נתניהו קיבל בשיבא את החיסון הראשון בשידור חי
משרד הבריאות הודיע הערב כי החל מהיום (ראשון), כל המדינות ייחשבו "אדומות" ומי שישוב מחו"ל יצטרך להיכנס לבידוד של 14 ימים – או לחילופין לבצע בדיקה ראשונה בשובו ובדיקה שנייה כעבור תשעה ימים מרגע הנחיתה, ואם שתי הבדיקות יהיו שליליות יוכל לצאת מבידוד כעבור 10 ימים. כשההפרש המינימלי בין שתי הבדיקות הוא 24 שעות וכמובן שלא היות תסמינים במהלך כל 10 הימים.
ביחס למדינות שהיו ירוקות עד היום – כמו איחוד האמירויות, איי סיישל ורואנדה – מי שיחזור מהן עד יום שבת ה-26 בדצמבר פטור מבידוד. ומיום ראשון הבא ידרש בידוד גם לחוזרים ממדינות אלו. חברות התעופה הישראליות ונציגיהן בחו"ל עודכנו במהלך לפני כניסת השבת.
למעשה, החל מחצות הפכו כל מדינות העולם ל"אדומות", אולם חובת הבידוד מתחילה רק בשבוע הבא כדי לאפשר לישראלים לשוב לארץ מבלי להיכנס מיד לבידוד ביתי. מרווח השבוע נובע מכך שהמדינה הבטיחה לטסים למדינות "ירוקות" שלא תחול עליהם חובת בידוד.
בנוסף ובהתאם להחלטת קבינט הקורונה תופעל תוכנית "כנפי חיל" לביצוע בדיקות קורונה לשבים מחו"ל ממדינות אדומות וכאמור החל משבוע הבא לכל החוזרים מחו"ל כתנאי לבידודם הביתי. מי שלא ירצה להיבדק בנתב"ג יידרש לבידוד במלוניות.
לרשימת המדינות ה"ירוקות" וה"אדומות" באתר משרד הבריאות.
אושר סופית במליאה: החזר כספי על טיסה שבוטלה בתוך 30 יום
מחויב בבידוד- לא תוכל לטוס לחו"ל
מבצע החיסונים נגד קורונה בשם "לתת כתף" החל הערב (מוצאי שבת) עם חיסונם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין בשידור חי בבית החולים שיבא בתל השומר.
נתניהו ואדלשטיין קיבלו את החיסון של חברת פייזר בחדר האוכל שבמגדל האשפוז המרכזי של בית החולים.
ראש הממשלה אמר לפני מתן החיסון: "זה יום גדול מאוד למדינת ישראל. אנחנו נלחמים קרוב לשנה נגד המגפה הקשה ביותר שהאנושות ידעה מזה מאה שנה. עד סוף החודש יהיו כאן מיליוני חיסונים, בהמשך יבואו עוד מיליונים. אני ביקשתי להתחסן ראשון יחד עם שר הבריאות יולי אדלשטיין, כדי לשמש דוגמה אישית ולעודד אתכם ללכת להתחסן. אנחנו יכולים לצאת מזה יחד ואנחנו כבר נתחיל בזה. אני מאמין בחיסון הזה, עשרות אלפים עברו אותו בהצלחה, טובי המדענים אישרו אותו. אפשר לצאת לדרך".
הוא הוסיף: "זהו רגע מאוד מרגש. בדרך הנה חשבתי על הילדים שדואגים להורים שלהם, על הנכדים שרוצים לחבק את סבא וסבתא בחיבוק אמיתי, על בעלי העסקים שיוכלו לפתוח את העסקים שלהם; בעלי מסעדות, חדרי הכושר, נוכל ללכת למגרשי כדורגל, לראות משחק כדורסל וכמובן, לפתוח את המדינה מחדש ולהחזיר אותה למה שהיא הייתה. לחזור לחיים הנורמליים שאנחנו חפצים בהם. זה מתחיל במהלך הזה, אני מבקש מכולם להצטרף אלינו ולהתחסן".
נתניהו מסר מאוחר יותר עדכון: "אני מרגיש מצוין, לכו להתחסן. אנחנו יוצאים מאפילת הקורונה לאור גדול. אני רוצה להודות שוב לשר הבריאות, למשרד הבריאות ולכל הצוותים הרפואיים: למד"א, למתנדבים ולכולם. דווקא עכשיו אני מבקש מכולם להקפיד על הכללים: מרחק, ידיים, מסיכה ולמנוע התקהלויות. אם כולם יתחסנו יותר מהר, כך נחזיר את החיים לנורמליות שהכרנו מהר יותר, בראש ובראשונה את הכלכלה. אנחנו נשקיע עוד יותר משאבים ומאמצים כדי לחזור למה שהיה. אנחנו צריכים את העזרה שלכם, זה תלוי בכולנו. אם כולם ישתפו פעולה, גם בהקפדה על הכללים וגם בהליכה להתחסן, אנחנו נצא מזה ויתכן מאוד שישראל תהיה המדינה הראשונה בעולם שיוצאת מזה״.
בתום קבלת החיסון אמר: "אני רוצה להודות לך פרופ’ קרייס, לד"ר ברקוביץ׳ ולכל הצוותים הרפואיים. אני רוצה להודות בהזדמנות זאת לאדם מיוחד, מנכ"ל פייזר אלברט בורלא, ידיד חדש אישי שלי, אבל ידיד ענק של מדינת ישראל וידיד של האנושות כולה. מה שהם עשו זה לא יאומן. מה שעוד יותר לא מובן מאליו זה שישראל היא מהמדינות הראשונות שמתחסנות".
שר הבריאות יולי אדלשטיין התחסן יחד עם ראש הממשלה במרכז הרפואי שיבא.
בתום קבלת החיסון אמר השר: "היום הסתכלתי על התאריך – 19 בדצמבר. בתאריך הזה בשנת 1984 התקיים המשפט שלי בברית המועצות בגלל רצוני לעלות לישראל. היום ב-19 בדצמבר 2020 יש לי זכות גדולה להיות שר הבריאות בממשלת ישראל ויחד עם ראש הממשלה לפתוח את מבצע ‘לתת כתף’. חברים, יש סיבות לאופטימיות".
מיד אחריהם יתחסנו עובדי הצוות הרפואי של שיבא, ומחר ייפתח מבצע החיסונים גם בבתי החולים בילינסון, איכילוב, ברזילי, וולפסון, הדסה, סורוקה ורמב"ם.
חברת טבע קלטה בהצלחה את שני המשלוחים הראשונים של חיסוני קורונה
מומחי בנק לאומי בסקירה השבועית- איך הגעת החיסון והסכמי הנורמליזציה ישפיעו על השוק