לאחרונה דווח על גל של מעשי הונאה שמנצלים את בהלת הציבור כדי להפיל את המשתמש בפח ולגרום לו לבצע פעולות שמסבות לו נזק
משברים בינלאומיים מעוררים עניין עצום בקרב מיליונים ומרתקים אותם אל אמצעי התקשורת. החרדה שתוקפת רבים מחלישה את ההגנות של רבים מהמשתמשים ופוגעת בשיקול הדעת שלהם – וכך גדל הסיכוי שיגיבו למייל זדוני שמתחזה למסר תמים שמגיע אליהם בדואר אלקטרוני, באפליקציות הודעות, ברשתות החברתיות וכדומה.
אירועים בינלאומיים כמו מגפת הקורונה הם כר פורה שאותו מנצלים האקרים על מנת להונות משתמשים ביתיים ועסקיים ולגרום להם לבצע פעולות שחושפות אותם לנזקים כבדים. תחום זה בפשיעת הסייבר מכונה Social Engineering. להבדיל מהתגברות על מנגנוני האבטחה של מערכות מחשוב, Social Engineering מתמקד בניצול חולשות אנושיות, כלומר משתמש בטכניקות מרמה הקשורות לאירוע, כדי לשכנע את המשתמש לבצע פעולות תמימות לכאורה, שלמעשה פורצות את המכשיר הדיגיטלי שלו, חושפות את הנתונים שאגורים בו ומאפשרות ביצוע מגוון פעולות שגורמות לו נזק כספי או אחר.
בחברת "טרנד מיקרו", המפתחת תוכנות ושירותי אבטחה, מסבירים: "מערכות המעקב שלנו זיהו בשבועיים האחרונים קרוב ל-200 אלף מתקפות נגד מיליוני משתמשים ברחבי העולם, סביב מסרים שמניעים לפעולה הקשורים לקורונה. בראש המדינות המותקפות נמצאת אנגליה ואחריה צרפת, גרמניה, ארה"ב, איטליה וישראל – שהייתה יעד לכמה אלפי מתקפות. המתקפות מתוכננות בתחכום רב והן חד ערכיות – כלומר, המשתמש מזוהה באופן מלא ומדויק ונדמה לו כי הגורם שפונה אליו הוא אמין ואותנטי.
"הונאות המשתמש הופכות למתוחכמות יותר ויותר, ומגפת הקורונה הולידה דור חדש של הונאות יצירתיות ואפקטיביות", מוסיפים בחברה. "משתמשים פרטיים ועסקיים חייבים לעמוד על המשמר ולבדוק בקפידה את האותנטיות של מיילים, לינקים, אתרים ואפליקציות. בין היתר, חשוב להימנע מפתיחת לינקים שמנסים לפתות את המשתמש בהבטחות לא סבירות ואין לתת אמון באתרים בלתי מוכרים. חשוב לעקוב אחר המידע המתפרסם בתחום זה ולהימנע מכל פעולה לא הכרחית. המודעות לסיכון תורמת ליכולת ההתמודדות, ובימים אלה חשוב להימנע מסיכונים מיותרים שעלולים להתווסף לסיכון הבריאותי הכרוך בקורונה".
הניסיון של העשורים האחרונים מעיד שגם אירועים בינלאומיים מסוגים אחרים בעלי חשיפה גבוהה – כמו מוות של סלבריטאים, אירועי ספורט גדולים, כמו המונדיאל ומשחקים אולימפיים; אירועי מכירות שנתיים כמו בלק פריידי ועוד הם כר פורה להונאות Social Engineering מסוגים שונים.
דוגמאות לשיטות הפעולה של ההאקרים:
שימוש בכתובות אתרים (Domains) המכילים את המילה "קורונה"
משתמשים המחפשים מידע על קורונה נתקלים לאחרונה בשפע של אתרים שנושאים כתובות כמו: anticoronaproducts, beatingcoronavirus, buycoronavirusfacemask, betacoronavirusvaccine ושלל שמות נוספים. המשתמש התמים לא מעלה על הדעת שאתרי דמה אלה יפרצו למכשיר הדיגיטלי שלו ברגע שייכנס לאתר וילחץ על אחד האייטמים.
מתקפות פישינג
אחוז משמעותי ממתקפות הקורונה מתמקד בדברי דואר אלקטרוני שמתחזים למידע חיוני על המחלה, ממקור אמין כביכול. בתחום זה התגלו מיילים מתחזים מטעם משרדי בריאות וגורמי ממשל אחרים, שהציגו עדכונים כביכול על המחלה, הנחיות שונות וכדומה. פתיחת המייל ולחיצה על לינקים וצרופות שחררה נוזקה שחדרה למחשב המשתמש ואספה את כל המידע הפרטי שלו. מיילים מסוג אחר התחזו לעדכונים של חברות מסחריות – כגון עיכובים במועדי הגעת משלוחים, דחיית אירועים, בקשות לתרומות לנפגעי המחלה וכו' – שהפעילו מנגנונים דומים.
מתקפות כופרה באמצעות אפליקציות ואתרים מתחזים
ארגוני בריאות ומשתמשים פרטיים ברחבי העולם הותקפו בשבועות האחרונים על ידי תוכנות כופרה שונות. כך לדוגמה מתקפת כופרה בשם CovideLock מופעלת על ידי אפליקציית אנדרואיד זדונית ומספקת כביכול כלי למעקב אחר חולי קורונה. עם הפעלתה, האפליקציה נועלת את מכשיר הסלולר ונותנת לבעלים 48 שעות לשלם 100 דולר כופר (בביטקווין) כדי לשחרר את המכשיר מהנעילה. האיומים כוללים מחיקת מידע והדלפת פרטי המשתמש ברשתות החברתיות.
עקיצה בארנק: איך מתמודדים עם הונאות כלכליות בדור הסייבר?
חדש: אפליקציה שתזהה אם שהיתם בסביבתו של חולה קורונה
בין המרוויחים ממשבר הקוונה לא נמצאים רק מזון ותרופות אלא גם הבידור הביתי, ובעיקר הגיימינג.
בבידור הביתי צומחות תעשיות כמו סטרימינג, למידה מרחוק, רשתות חברתיות וכמובן גיימינג שמסתמנת כמרוויחה גדולה מהמשבר. לאור המשבר עולות תהיות בדבר היכולת של קווי הייצור לעמוד בביקוש הצפוי של הקונסולות החדשות. ונראה שנראה הודעות כאלו גם ללא הודעה רשמית. עם זאת, כמה כנסים שתוכננו להשקות בוטלו ושודרו רק באופן מקוון.
בנוסף, מחקר של Verizon מצביע על עליה של 75% בצריכת אינטרנט לטובת משחקים מאז פרוץ המשבר. משמעות נתונים אלו היא שהציבור בבידוד ביתי מחפש בידור זמין, ומשחקי המחשב מעניקים גם בידור וגם דרך לשמר אינטראקציה חברתית. חברות רבות זיהו את ההזדמנות הזו והן מציעות משחקים בחינם לתקופה מוגבלת, יחד עם מבצעים לרכישת משחקים כשהרבה מהמשחקים מוצעים לציבור בהנחות משמעותיות.
המשבר תומך גם בתחום שידור המשחקים בהזרמה (סטרימינג), שכבר כך מזנק ביחס לתקופה המקבילה של 2019. מחקר של חברות סטרימינג מצא כי הצפייה במשחקים דרך Youtube ו-Twitch עלה ב-15% בשבועות האחרונים וכי שילוב השהיית משחקי ליגות הספורט וביטול בתי הספר, הקפיץ את הביקוש להזרמת משחקים בווידאו. לצד משחקי הסטרימינג תחום צומח במיוחד הוא משחקי הסלולר.בנוסף תעשיית הגיימינג גם כך נכנסת למשב טוב יותר מהרבה תעשיות עקב הכנסות הסרטים בהשראתם בהוליוד,. עדיין עולה שאלת ההכנסות רוב המשחקים הצומחים הם משחקים חינמיים מבוססי פרסומות אבל אם המשבר יימשך יהיה קשה יותר למצוא מפרסמי.
לפי UBS אפשר להקטין את השפעת הנגיף על התיק בהקטנת החשיפה לסקטורים שייפגעו קשות מההתפרצות, כמו חברות תעופה או תיירות והעדפה של מניות כמו חברות גיימינג אונליין, שאנשים צורכים יותר כשהם נשארים בבית".
עולם הגיימינג של נטפליקס: החברה תפתח משחקים לפי סדרות המקור שלה
שיתוף פעולה בין סוני למיקרוסופט בתחום הגיימינג
תחביב יקר: גיימינג – כמה זה עולה לכם?
רוב המובטלים בחל"ת – 91% . מדיווח לשכת התעסוקה עולה שרוב המובטלים החדשים בחופשה ללא תשלום. מדובר ב-600 אלף מובטלים. מרץ נרשמו 615,834 איש בשירות התעסוקה. בכך שיעור האבטלה במשק הגיע רק הבוקר ל-18.6%..
אתמול בערב נרשמו בסך הכל 584,688 מובטלים חדשים באתר האינטרנט של לשכת התעסוקה. כלומר, בתוך פחות מיממה נרשמו 31,146 דורשי עבודה חדשים בשירות התעסוקה.
לאחר הביקות הקשה שספג משרד האוצר הוא החליט לגבש חבילת סיוע משמעותית יותר למשק והם מעוניינים כעת להרחיב את הזכאות למענק אבטלה לעצמאים.
תחילה הציע האוצר מענק לעצמאים שהעסק שלהם נסגר כאשר המחזור שלהם הוא עד 300 אלף שקל בשנה והכנסה חייבת של עד 150 אלף שקל, התוכנית עכשיו היא להרחיב את אוכלוסיית הזכאים גם לעצמאים שהמחזור שלהם מגיע עד למיליון שקל בשנה, מה שיכלול עסקים עם היקף פעילות רחב יותר, אך שולי רווח קטנים יחסים. גובה המענק המדובר יעמוד על 50% מההכנסה החייבת אולם עד תקרה שתגביל אותו לשיעור שטרם נקבע.
גורמים באוצר אומרים כי בשלב זה מסרבים לשקול מנגנוני פיצוי הדומים לאילו הניתנים בזמן מלחמה או מבצע צבאי באמצעות קרן מס רכוש לאור ההערכות כי אלו פיצויים בסך מיליארדי שקלים. במקביל מבהירים באוצר כי בשלב זה לא צפויות להתקבל החלטות על העלאת מסים לאור המצב הנוכחי, למרות שהצעדים שמקדם משרד הבריאות צפויים להביא לירידה של עשרות מיליארדי שקלים בהכנסות ממסים.
זהירות הונאה: הודעת וואטסאפ מבטיחה מענק מביטוח לאומי ומציפה אתכם בפרסומות
מחקר: מענק עבודה מעודד גברים חרדים לתעסוקה
חברות כרטיסי האשראי מבקשות שיצרפו אותן לקרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה, שפועלות כעת רק עם הבנקים. הן ביקשות זאת מכל הגורמים הרלוונטים החשב הכללי המפקחת על הבנקים והנגיד.
"ההתפתחויות המהירות בכל הנוגע להתמודדות מדינת ישראל עם משבר נגיף הקורונה דורשות ביצוע התאמות ושינויים מהותיים בפעילות כלל המשק. לפי הערכות, מדובר באירוע מתגלגל שהתמשכותו עלולה לגרור השפעות מהותיות של הכלכלה הישראלית והעולמית", נכתב במכתב של פורום חברות כרטיסי האשראי לגורמים הלוונטיים. "פורום חברות כרטיסי האשראי הכולל את מקס, ישראכרט וכאל מבקש שתנקטו צעדים דחופים לצורך קידום הצטרפותן של חברות כרטיסי האשראי למכרזי קרן ההלוואות לעסקים קטנים".
המדינה מפעילה באמצעות החשב הכללי קרן להעמדת הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה, במטרה להקל על מתן אשראי לעסקים אלה, שמהווים מנוע צמיחה של המשק.
עוד בשנים האחרונות החלה לפעול קרן חדשה כזו בערבות מדינה.להבדיל מקרנות קודמות מקור המימון להלוואות בקרן זו, כולל בנוסף לאשראי מבנקים גם אשראי שמקורו בגופים מוסדיים (קרנות פנסיה וחברות ביטוח) במטרה להרחיב את היצע האשראי לעסקים.
עוד איגוד חברות האשראי פנה לראש הממשלה והבהיר כי הוא ערוך להזרים 15 מיליארד שקלים לבעלי עסקים כדי לסייע בהתמודדות עם משבר הקורונה. באיגוד ציינו כי המהלך יוכל לצאת לפועל אם תוקם קרן הלוואות ייעודית בסך 5 מיליארד שקלים לטובת חברות האשראי החוץ בנקאיות.
חברות האשראי ביקשו גישה למט"ח גם לכרטיסים חוץ בנקאיים
חברות האשראי צפויות לשווק גם ביטוח
הממשלה צפויה לאשר תקנות לשעת חירום המחמיות מהתקנות הנוכחיות. הללו יכללו איסור לצאת מהבית, למעט יציאה לעבודה, קניית מזון או תרופות. פעילות ספורט או ירידה עם הכלב תוגבל לתחום של 50-30 מטרים מהבית. התחבורה הציבורית תצומצם באופן ניכר עד כדי השבתה כללית. מוניות יפעלו רק עם נוסע אחד. ההחלטה תהיה בתוקף לשבוע מרגע אישורה.
לפי מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב "אם לא נעשה כלום נגיע למצב של איטליה". הוא התריע מפני קריסה של מערכת הבריאות אם מספר המונשמים יעלה דרמטית. לפי החישובים של משרד הבריאות, בתוך כמה שבועות נגיע למאות מונשמים ואם לא ייעשה דבר – המספר עלול להגיע גם לאלפים.
לפי דוח מבקר המדינה 2020: מדי שנה נקברים כ-44 אלף איש בישראל. הנקברים בכאלף בתי עלמין. בשל מחסור בשטחי הקברים התפתחה שיטת קבורה רוויה, למשל ניצול של השטח במגירות. יותר מחצי ממחזור ענף הקבורה, משלם הביטוח הלאומי שמממן את הוצאות הקבורה. חוק שירותי הדת קבוע שחלקת הקבר אמורה להינתן חינם להוציא חלקות מיוחדות. הבעיה היא שבמקביל, פיתוח בתי הקברות נעשה מפדיון מכירת חלקות קבורות מיוחדות. הדבר מעודד את חברות הקדישא למכור כמה שיותר חלקות במחיר כמה שיותר גבוה. יש תעריף קבוע למכירת חלקות בחיים לבני זוג של נפטרים, אבל אין כל הגבלה על מכירת חלקות חריגות.
מבקר המדינה בדק את אופן מתן שירותי הקבורה ליהודים ושאינם יהודים בהתחשב במחסור בשטחים. על פי החלטת ממשלה 50% מהקבורה בבתי העלמין החדשים בארץ צריכה להיות בקבורה רוויה. עם זאת בשנים 2017-2015 רק 21% מכלל הנפטרים נקברו בקבורה רוויה. ב-17 מתוך 30 בישראל לא בוצעה קבורה רוויה כלל.
בבדיקת המבקר התגלה כי ב-3 בתי עלמין סגורים נמכרו 4,500 חלקות בשווי 141 מיליון שקל על חשבון שטח פטור מתשלום. אף לא שנקבע בחוק תשלום לקבורה חריגה נגבו סכומים גבוהים ביותר בשבעה גופי קבורה. עד 50 אלף לחלקות סגורות ועד 80 אלף לחלקות חריגות. בראייה של עשרות שנים הקרובות יהיו 1.5 מיליון חלקות בתל אביב והמרכז.
בבתי הקברות הלא יהודיים חסרים מתקנים בסיסיים, התחזוקה לקויה ואין כבישי גישה. המבקר קורא לכל הגופים הרלוונטיים לבדוק ולתקן את הליקווים
מבקר המדינה על התחבורה הציבורית : פוגעת בפריון ובהכנסות ממסים
מבקר המדינה: "הפרסומים נגד עבודת הביקורת מציגים מצג שווא"
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן התייחס בדוח 2020 ל"טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות. הדברים מופיעים בפרק הבריאות: "כבר בשנת 2019 החל משרד מבקר המדינה לבצע בדיקה מעמיקה בעניין אופן היערכותה של מערכת הבריאות להתמודדות עם מחלות שבכוחן להביא לתחלואה רבה ולפגיעה קשה בבריאות הציבור, ובכללן שפעת פנדמית, חצבת ואבולה. הדוח הועבר לגופים המבוקרים בנובמבר 2019, לשם קבלת תגובתם בעניינו, והומצא לראש הממשלה ב-14.2.20. המצב ששרר בסין בדצמבר 2019, לקראת מועד סיום הביקורת, המחיש את הסיכון הרב הכרוך בהתפשטות מגפת הקורונה, ובמועד המצאת הדוח לראש הממשלה עדיין לא התגלה הנגיף בארץ".
בביקורת נמצאו ליקויים באופן ההיערכות של משרד הבריאות, קופות החולים ומערך האשפוז להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות. נמצא כי על פי התרחיש שמשרד הבריאות צופה בעת התפרצות מגפה של שפעת צפויים לחלות כ-2,250,000 תושבים בישראל (כ-25% מהאוכלוסייה) וכי הגידול בתחלואה יתפזר על פני כשמונה שבועות שבהם יתווספו למערכת האשפוז של בתי החולים עוד כ-150,000 מאושפזים, עוד כ-25,000 חולים יזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ, ועוד כ-12,500 חולים יזדקקו להנשמה. בתכנית ההיערכות הלאומית אין התייחסות לכמות חדרי הבידוד שיידרשו. יש לציין כי מערכת האשפוז נמצאת בכל ימות השנה בעומס רב. מחלקות רבות בבתי החולים הכלליים פועלות בתפוסת יתר וקיים מחסור במיטות טיפול נמרץ.
בבדיקה עלה כי למשרד הבריאות אין תכנית להשלמת הפערים במיטות אשפוז, בצוותים רפואיים ובציוד בעת התפרצות שפעת פנדמית, שתאפשר טיפול ראוי בחולים הרבים שיזדקקו לאשפוז בעת התפרצות מחלה זו. תכנית ההיערכות קובעת כי יש להצטייד בכמות של תרופות לטיפול בזיהום נגיפי (תרופות אנטי ויראליות) שתספיק ל-25% מהאוכלוסייה ובבדיקה נמצא כי מלאי התרופות מספיק רק ל-16% מהאוכלוסייה במקום 25% כנדרש.
פרק הבריאות, לפי המבקר, מדגים את אופן יישום המדיניות בעניינה של ביקורת מערכתית, בונה ואפקטיבית, הצופה פני עתיד והעוסקת בסיכונים קודם להתהוותם. חשיבותו של הפרק מתעצמת לנוכח הודעת ארגון הבריאות העולמית ב- 11.3.20 ולפיה נגיף הקורונה מוגדר כמגפה עולמית. "כולי תקווה כי הפרק, אשר הוגש כאמור עוד לפני התפרצות הקורונה בישראל, סייע לקבלת החלטות מיטביות ותרם להיערכות משרד הבריאות וממשלת ישראל למניעת התפשטות נגיף הקורונה בישראל, וכי כעת, עם פרסומו, הוא יגביר את מודעות הציבור לצורך במילוי הנחיות הגורמים המוסמכים לכך".
מבקר המדינה: ";הפרסומים נגד עבודת הביקורת מציגים מצג שווא";
מבקר המדינה על התחבורה הציבורית : פוגעת בפריון ובהכנסות ממסים
לאחר שהמוסד נכשל להביא אותם והביא במקומם בדיקות לא רלוונטיות, המטושים מגיעים דווקא מחברת טכנולוגיה. חברת ההייטק הישראלית מיי הריטג' הביאה לישראל 66 אלף מטושים שהגיעו לישראל היום (ב'). המטושים הגיעו מארצות הברית. בישראל נוצר מחסור המטושים וגם בעולם עצרו את האספקה לגורמי חוץ. מלאי המטושים שיגיע לישראל היום אמור להספיק למדינה לשבועות הקרובים.
"פניתי למעבדת הדנ"א של החברה בארה"ב וביקשתי מהם שיחברו אותי לאיש המכירות שלנו שעוסק בתחום הזה. איש המכירות היה איש שישראל יקרה לו מאוד והודיע לי שלא ניתן להשיג מסין אבל ציין שהוא שמר מלאי של עשרות אלפי מטושים בביתו עבורנו כמלאי חירום. הודעתי לו שזה עכשיו זמן חירום ואנחנו חייבים לקבל אותם עכשיו. פניתי למשרד הבריאות ששמח מאוד על המציאה. משרד הבריאות שלח אליו משאיות שאספו מצפון קרוליינה שהעלו לטיסה שתנחת בישראל היום עוד שעתיים", אומר גלעד יפת, מנכ"ל החברה, בראיון לכלכליסט. יפת מעריך שהעלות לחברה שלו, העוסקת בערכות דנ"א, באובדן המטושים הוא כ-10 מיליון דולר אך החברה תרמה את כל המטושים למדינה ללא עלות.
"לא חוכמה לתפוס אנשים עם סמפוטמים. צריכים לתפוס את האנשים שהמחלה לא התפרצה אצלם ואז לעצור את המחלה בהקדם. חייבים למנוע מהאנשים שמדביקים להסתובב" אומר יפת.
"שישים וחמישה אלף מטושים היו על המטוס ועוד 500 היו לי במשרד. במשרד הבריאות ציינו שאלו בדיוק המטושים שהם צריכים", הוסיף, "אצל אנשים חולים ריכוז הווירוסים מאוד קטן ולכן חייבים להשתמש במטוש מיוחד שיש לו ראש ננומטרי שיוצר שטח פנים אדיר ומצליח למדוד".
רשלנות רפואית – מתי כדאי לתבוע
מחרדה כלכלית לכלכלת חרדה – התעשייה שמרוויחה מהפחדים שלכם
היישומון מצליב בין המיקומים הפיזיים של המשתמש לבין המסלול של אנשים שאובחנו כחולים בנגיף בשבועיים שלפני האבחון
משרד הבריאות השיק אפליקציה בשם "המגן", שמגלה למשתמשים בה אם באו במגע עם חולים מאומתים ב-14 הימים שקדמו לאבחון המחלה אצל החולה. האפליקציה מאפשרת למשתמש לקבל התרעה, הכוללת מיקום ושעה שבהם התבצעה החשיפה לאדם החולה.
האפליקציה שומרת את המידע על המיקומים המכשיר הטלפון שעליו הותקנה ומצליבה בין מידע אישי זה לבין נתוני המחקר האפידמיולוגי המעודכנים של משרד הבריאות. נתוני משרד הבריאות מתעדכנים כל הזמן ונשלחים למכשירים באופן חד צדדי לצרכי הצלבה. ההצלבה בין המסלולים מתבצעת על המכשירים, ובמקרה של הצלבה – האפליקציה מפנה את המשתמש לקישור לאתר משרד הבריאות, שיאפשר לדעת מה הצעדים להמשך ויאפשר למשתמש לדווח למשרד על בידוד בית.
במשרד הבריאות הדגישו כי האפליקציה שומרת את המידע על המיקומים אך ורק על מכשיר הטלפון שבו הותקנה וכי ניתן להפסיק את השימוש בה בכל עת.
ניתן להשיג את האפקליקציה בחנות האפליקציות של גוגל, וגם ב-AppStore למשתמשי אפל. לאחר הפעלה ראשונית, ניתן לסגור את היישומון בכל רגע.
ממשרד הבריאות נמסר: "מדובר באמצעי טכנולוגי שנועד לתת לכל אחד את היכולת לדעת באופן מהיר ומדויק אם היה במגע עם אדם שנדבק בנגיף קורונה. כך נוכל לעצור את התפשטות הנגיף ולהגן על הקרובים לנו".
במערך הסייבר הלאומי ציינו: "המערך נענה לפניית משרד הבריאות לסייע בבדיקת רמת המוגנות מפני מתקפות סייבר של אפליקציית המגן. אנשי המערך ערכו בדיקות טכנולוגיות על האפליקציה והתשתיות התומכות אותה, אף בשילוב חוקרי אבטחה מהמגזר הפרטי, והעבירו למשרד הבריאות המלצות הגנה שהוטמעו בפיתוח. על פי חוות הדעת של המערך, ובהתחשב בדחיפות הנושא, רמת ההגנה של האפליקציה משביעת רצון. נמשיך ללוות את היבטי הגנת הסייבר בתקופה הקרובה".
האפליקציה שתגן עליכם מקורונה: תקבלו התרעה אם תתקרבו לאדם נגוע
הקורונה בישראל: נגזר עליכם לשהות בבידוד מחשש שנדבקתם? כך תתנהלו בשבועיים האלה
מעודכן ל-03/2020מאגר המידע שהשיק הארגון עבור מדינות המתמודדות עם המשבר, כולל למעלה מ-70 חברות הייטק היכולות לספק מענים שונים, החל בניטור מרחוק, דרך הגנה ומניעה וכלה בטיפול בחולים ■ מנכ"ל הארגון: "לישראלים ניסיון רב בעתות חירום ובחשיבה מחוץ לקופסה"
ארגון Start-Up Nation Central (SNC) יצר מאגר מידע מקיף של פתרונות טכנולוגיה-רפואית ישראלית, היכולה לסייע במאבק העולמי בנגיף הקורונה. נכון למועד כתיבת הידיעה מופיעות במאגר למעלה מ-70 חברות הייטק, היכולות לספק פתרונות שונים – החל ב במטרה להפחית את העומס על מערכות הבריאות ולצמצם מגע ישיר עם חולים פוטנציאליים.
המאגר מחולק לחמש קטגוריות בעולם הטכנולוגי-רפואי. הגדולה ביותר היא קטגוריית "ניטור מרחוק" (Remote Monitoring), הכוללת חברות המאפשרות ניהול אבחון החולים והחשודים כחולים מרחוק, תוך צמצום החשיפה של הצוותים הרפואיים ותעדוף הטיפול בחולים לפי חומרתם.
הקטגוריה השנייה בגודלה היא אבחון ותמיכה בקבלת החלטות של הצוותים הרפואיים (Diagnostics and Decision Support). בקטגוריה זו נכללות חברות המאפשרות זיהוי חולים על פי דגימות קול, תסמינים שונים ונתונים המוזנים למערכת על חולים סימפטומטיים המצויים בסיכון גבוה יותר מלכתחילה.
הקטגוריה השלישית – הגנה ומניעה (Protection and Prevention) – כוללת למשל חברה שפיתחה טכנולוגיה ליצירת בדים המגנים על הלובשים מהידבקות בנגיף.
קטגוריה רביעית מוקדשת להיבטים החברתיים והנפשיים של הטיפול במחלה (Social and Mental Aspects), ובה מוצגת בין היתר חברה המציעה פתרונות לאוכלוסיית הגיל השלישי המתמודדת עם בדידות בשגרה וקל וחומר בתקופה מאגרת זו.
הקטגוריה האחרונה עוסקת בטיפול בחולים (Treatment) הלכה למעשה והיא כוללת למשל חברות המטפלות באמצעות חלבונים המצויים בפלסמה אנושית.
פרופ' יוגי'ן קנדל, מנכ"ל ארגון ה-SNC ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה של ישראל לשעבר: “החדשנות הישראלית יכולה לסייע בהתמודדות עם משבר הקורונה, שמציב בפני העולם סכנה קיומית הולכת ומתפתחת. לישראלים ניסיון רב בעתות חירום ובחשיבה מחוץ לקופסה, ואנו רוצים לתרום את חלקנו בשעה קשה זו.
"הטכנולוגיות השונות שפותחו בישראל רלוונטיות לאספקטים רבים בהתמודדות העולמית מול נגיף הקורונה – ובראשן אבחון מהיר וחכם שיוריד את העומס האדיר בבתי החולים, יסייע בתעדוף משימות קריטיות ובשמירה על בריאות הצוות הרפואי. Star-Up Nation Central נמצאת בקשר עם מוסדות רפואיים, ממשלות וארגונים ברחבי העולם ומוכנה לסייע ככל שיידרש לקבל גישה לטכנולוגיות אלו, שיכולות להציל חיים".
האם לעבור מסלול השקעה בעת משבר הקורונה
הפד' ירחיב את הרכישות כדי להתמודד עם הקורונה
בעקבות התפשטות הקורונה בארץ ובעולם והחמרת ההנחיות במגזר העסקי הודיע היום בנק ישראל על תוכנית להרחבה כמותית. הבנק המרכזי, בראשות הנגיד אמיר ירון, מסר כי בכוונתו לרכוש אג"ח ממשלתי בהיקף של 50 מיליארד שקל. המטרה להקל על תנאי האשראי במשק ולתמוך בפעילות הכלכלית.
בנק ישראל מוסרים כי "בשבועות האחרונים חלה הרעה משמעותית בתנאים הכלכליים במשק הישראלי, על רקע התפשטות נגיף הקורונה והצעדים הננקטים למניעתה. הפעילות הכלכלית נפגעה קשות, והתנודתיות בשווקים הפיננסיים התעצמה. על רקע זה, החליטה הוועדה המוניטרית להשיק תכנית לרכישת אג"ח ממשלתי בשוק המשני בהיקף של 50 מיליארד שקל, במטרה להקל על תנאי האשראי במשק ולתמוך בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית".
גם הפדרל ריזרב על הרחבה מהותית של תוכניות ההלוואה שלו. הוא גם הרחיב את המסגרת שלו, שתכלול מעתה גם אג"ח קונצרניות (של חברות) וכמה אג"ח מוניציפליות (של רשויות מקומיות). עוד הודיע הפד, שהוא יחשוף בקרוב "תוכנית הלוואות למיין סטריט", שתתמוך בהלוואות לעסקים קטנים ובינוניים זכאים.
ועדת הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי מסרה שקניית אג"ח האוצר והאג"ח בגיבוי משכנתאות שהיא אישרה בשבוע שעבר תהיה למעשה לא מוגבלת. הבנק יקנה השבוע אג"ח אוצר ב-375 מיליארד דולר ואג"ח משכנתאיות ב-250 מיליארד דולר.
עוד מסרה הוועדה שהיא תתחיל לקנות אג"ח של משכנתאות מסחריות שמונפקות על-ידי גופים בחסות הממשל, שהן בעיקר משכנתאות לקניית בנייני דירות.
בנק ישראל על המערכת הבנקאית בימי קורונה – שאלות ותשובות
בנק ישראל יקצה עד 15 מיליארד דולר מיתרות המט"ח למערכת המקומית