היועץ המשפטי לממשלה אישר לחברות אשראי להפסיק את העברת הכספים לחברות, במקרים שבהם יש חשש כי מדובר בעסקה לא חוקית ■ המטרה: למנוע פגיעה בלקוחות

חברות האשראי זוכות לרוח גבית מהיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בהתמודדותן מול תופעת עוקץ הקשישים: לאחרונה הורה מנדלבליט לאפשר לחברות הסליקה להפסיק את ההתקשרות ואת העברת הכספים לחברות החשודות בעוקץ, "כל עוד יש להבנתן חשש ממשי שהן פועלות בניגוד לדין". זאת על מנת למנוע המשך פגיעה לכאורה בלקוחות ובהם קשישים.

ההמלצה ניתנה בערעור שהוגש לבית-המשפט העליון, על פסיקה של בית-המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה שהגישה חברת Help PC טכנולוגיות, חברה העוסקת בממכר מוצרי ושירותי מחשוב באמצעות שיווק פרונטלי ופניות טלפוניות יזומות ללקוחות. החברה תבעה את חברת כרטיסי האשראי מקס (לשעבר לאומי קארד), אחרי שזו הפסיקה לסלוק אותה בעקבות טענות שהגיעו אליה, לפיהן העסקאות נכרתו כתוצאה מהתנהלות שלא כדין של Help PC.

בתביעה נטען שמדובר במעשי הטעיה, מרמה והשפעה בלתי הוגנת, בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן. זאת במקביל להודעה של הרשות להגנת הצרכן לחברת Help PC על הכוונה לחייבה בעיצום כספי.

לפי עמדתו של מנדלבליט, בנסיבות שבהן התעורר אצל חברת הסליקה "חשש ממשי להונאת לקוחות, הטעיית ציבור או השפעה בלתי הוגנת, רשאית חברת הסליקה לסרב לתת לבית העסק שירותי סליקה והסירוב ייחשב כסביר". עוד הוסיף היועמ"ש כי יש לאפשר לחברות הסליקה שיקול דעת בנוגע לבתי עסק כאלה, ולדבריו, במקרה של חברות מקס ו-Help PC – התעורר חשש ממשי כזה.

במקרים שבהם הכספים נגבים באמצעות כרטיסי אשראי, בתי העסק נזקקים לשירותיהן של חברות האשראי. עד לאחרונה חברות האשראי נתנו שירותי סליקה לחברות החשודות בעוקץ קשישים, על אף תלונות שהצטברו נגדן. בדצמבר 2018 הוציאה המפקחת על הבנקים חוזר, לפיו במקרים שמתעורר חשש ממשי כי בית עסק מטעה את הציבור או משפיע השפעה בלתי הוגנת, רשאית חברת הסליקה לסרב להמשיך את שירותי הסליקה וסירוב זה ייחשב סביר, לגיטימי וכזה שאינו מנוגד לדין.

מקס כמו שאר חברות האשראי, אישרה את העסקאות במשך תקופה ארוכה. ח"כ מירב כהן (כחול לבן) שמובילה את המאבק נגד עוקץ קשישים, סיפרה כי היה קשה מאוד לבטל מול חברות האשראי עסקאות שקשישים טענו שנעשו בתנאים של עושק. ח"כ איציק שמולי (העבודה) יזם הצעת חוק שיקל על ביטול עסקאות אשראי כאלה.

על הדבש ועל העוקץ: כך תישמרו מהונאות בקנייה ברשת

הונאת כרטיסי אשראי – מה זה? ואיך נמנעים מכך?

מה הסופגנייה היקרה ביותר? כמה עולה סופגנייה של רולדין? ואיפה אפשר למצאו סופגניות בזול?

באחד הראיונות ברדיו הסביר האופה את המחיר הגבוה של הסופגנייה שלו ב"אנחנו לא מוכרים סופגנייה, אנחנו מוכרים חוויית לקוח". הוא ידע על מה הוא מדבר. הוא מצטרף לרולדין שבשנים האחרונות מספקת סופגניות ססגוניות במחירים גבוהים לעומת הסופגניות הרגילות, עד כדי כך שהפכה לבדית רשת שחוזרת מדי כל שנה, צריך למשכן את הבית בשביל סופגנייה וכאלה. אבל האם הן באמת הכי יקרות ואיפה יש סופגניות זולות יותר?

סופגניית פרימיום ברולדין  – עם מילויים מיוחדים – עולה 14 שקל לעומת 11 שקל שנה שעברה והיא לא הכי יקרה:מ יקי שמו גובה 15 שקל לסופגניית פרימיום ודודו אוטמזגין גובה לא פחות מ-18 שקל לסופגניית מרנג. אלו סופגניות שלצד המילוי הייחודי יש בהן בצק או ציפוי ייחודיים, למשל בצק קדאיף.

למרות המיתוג של הסופגניות הייחודיות והרצון של השפים  עדיין רוב עמך ישראל מעדיף את המסורת, סופגניות עם ריבה וכמה אלו עולות? תשמחו לדעת שבחלק מסניפי אמפמ תמצאו אותן ב-2 שקלים בלבד, במגה בעיר ויינות ביתן בחלק מהסניפים 2.5, כך גם ברמי לוי, בוויקטורי הזולה לרוב סופגנייה תעלה 2.9, ובאונליין המחירים גדלים, מעל 3 שקלים במגה אונליין, ארבעה שקלים בשופרסל אונליין ושישה שקלים בטיב טעם. במארזים תשלמו לרוב בין 2 שקלים ל-3 שקלים לסופגנייה. ברולדין אגב 6. בביקרי 8 שקלים. ברשתות בפיס אווף קיי תמצאו אופציה זולה יותרש של 5 שקלים. אנחנו חושבים שהכיל זול להכין בבית.

דמי חנוכה – מה זה, האם לתת וכמה לתת

דמי חנוכה ללקוחות כאל ודיינרס: שפע הטבות למופעים, בתי קפה ואטרקציות

לפי מיטב דש,  התעשייה האקטיבית המסורתית (ללא כספיות) גייסה השבוע סכום של כ-115 מיליון שקל.התעשייה הפסיבית (קרנות מחקות + קרנות סל) רשמה פדיונות של כ-640 מיליון שקל, כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-240 מיליון שקל ואילו קרנות הסל רשמו פדיון גדול של כ-880 מיליון שקל.

הפדיון המוגבר בקרנות הסל נובע, ככל הנראה, מהוראות רגולטוריות של רשות שוק ההון. הקרנות הכספיות פודות השבוע סכום של כ-30 מיליון שקל.

• התעשייה האקטיבית בחתך של מדיניות:
  ●  קרנות מנוהלות אג"ח כללי: שומרות על ההובלה בראש טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות גם השבוע, עם גיוס של כ-110 מיליון שקל.
• קרנות מנוהלות מנייתיות (כולל הגמישות): רושמות גיוסים קטנים הנאמדים בכ-10 מיליון שקל.
• קרנות אג"ח חברות: מגייסות שבוע שני ברציפות: כ-15 מיליון שקל.
• קרנות אג"ח מדינה: לאחר שהחלו לרדת בקצב הגיוסים בשבועות האחרונים, השבוע הן עוברות לפדיון קטן הנאמד בכ-10 מיליון שקל.

שבוע המסחר נסגר במגמה חיובית במרבית שוקי המניות ובירידות שערים באיגרות החוב הקונצרניות בישראל. בעולם: מדד S&P500 עלה בכ-15%, מדד הנאסד"ק רשם עלייה של כ-1.95%, ה-DAX הגרמני ירד ב-0.05%, והניקיי היפני רשם עלייה של כ-0.35%. מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו תשואה שלילית של עד כ-0.85%. בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו גם הן ירידות שערים של עד 0.85%.  בשוק האג"ח הממשלתי המקומי, מדד ממשלתי כללי רשם ירידה של כ-0.1%.

 במונחים של תעשיית קרנות הנאמנות כולה, דהיינו: קרנות מסורתיות אקטיביות, קרנות נאמנות פסיביות: מחקות וקרנות סל, וכן הקטגוריה של קרנות כספיות, השבוע נסגר בפדיונות גדולים של כ-555 מיליון שקל.

נתון זה משקף יציאה של כ-30 מיליון שקל מן הקרנות הכספיות, ופדיונות בסך של כ- 525 מיליון שקל לקרנות המסורתיות. סכום זה (של 525 מ' שקל) מבטא גיוס של כ-115 מ' שקל בקרנות האקטיביות-המנוהלות ופדיונות של הקרנות הפסיביות בסכום של כ-640 מיליון שקל, תוך הבדל בין הקרנות המחקות שגייסו כ-240 מיליון שקל לבין קרנות הסל שרשמו פדיון גדול של כ-880 מיליון שקל.

ברמת התעשייה האקטיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, קרנות אג"ח כללי, שומרות על ההובלה בראש טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות גם השבוע, עם גיוס של כ-110 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, רושמות גיוסים קטנים הנאמדים בכ-10 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות, מגייסות שבוע שני ברציפות, סכום של כ-15 מיליון שקל. הקרנות האג"חיות השקליות לאחר שנותרו בשבועיים האחרונים ללא שינוי, השבוע הן רושמות גיוס של כ-10 מיליון שקל. לעומת זאת, קרנות אג"ח מדינה אשר החלו לרדת בקצב הגיוסים בשבועות האחרונים, השבוע עוברות לפדיון קטן הנאמד בכ-10 מיליון שקל. קרנות אג"ח חו"ל ממשיכות לפדות גם השבוע סכום של כ-25 מיליון שקל.

ברמת התעשייה הפסיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, הקרנות המתמחות במניות, שזו גם הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו, סיימו את השבוע בפדיונות גבוהים הנאמדים בסכום של כ-840 מיליון שקל. בתוך הקטגוריה הזו היה הבדל בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שפדו כ-90 מיליון שקל לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיון גבוה בהרבה של כ-750 מיליון שקל. בתוך הקטגוריה הזו, של קרנות מנייתיות, בחתך של מכשיר ההשקעה, היה פער בין הקרנות המחקות שגייסו כ-120 מיליון שקל, לבין קרנות הסל שרשמו פדיונות של כ-960 מיליון שקל.

ועוד ברמת התעשייה הפסיבית, קרנות אג"ח מדינה ממשיכות להציג גיוס חיובי גם השבוע, ושומרות על קצב הגיוסים מהשבוע שעבר בסכום הנאמד בכ-10 מיליון שקל. קבוצת קרנות אג"ח כללי, שהיא מאוד קטנה בתעשייה הפסיבית, (בתעשייה האקטיבית היא הקטגוריה הגדולה ביותר) רשמה גיוס של כ-15 מיליון שקל.
קרנות אג"ח חברות ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה גם השבוע, ואף עולות בקצב הגיוסים לסכום של כ-130 מיליון שקל.

ולבסוף –הקרנות הכספיות מציגות השבוע פדיון של כ-30 מיליון שקל.

קרנות נאמנות צפויות להתייקר

הישראלים מתחילים להיגמל מהאוברדראפט: לפי בנק ישראל יתרת משיכת היתר ירדה ברבעון השלישי ב-70 מיליון שקל

הציבור בארץ התחיל ככל הנראה להבין את הנזק הכלכלי הנגרם לו כתוצאה ממשיכת היתר: לפי נתונים שפיסם בנק ישראל, ברבעון השלישי של השנה ירדה יתרת העו"ש השלילית (אוברדראפט) ב-700 מיליון שקל לכ-11 מיליארד שקל – ירידה של 6%.

יתרה מכך, בארבע השנים האחרונות נרשמה מגמת ירידה גם בחלקו של האוברדראפט מתוך סך האשראי הצרכני. בסוף ספטמבר השנה עמדו משיכות היתר בבנק על 5.5% בלבד מסך האשראי הצרכני, זאת לעומת מעל 7% בסוף אוקטובר 2016, אז החלה מגמת הירידה.

למגמה הזו יש כמה סיבות אפשריות, ובהן אלטרנטיבות נוחות וזולות לאשראי העומדות לרשות משקי הבית ועדיפות על משיכת היתר – או כפי שנוסח בדוח: "גידול באפשרויות האשראי למשקי בית, כך שהיכולת של הצרכנים ללוות באופן מסודר ובריבית נמוכה יותר מהריבית על יתרות שליליות בחשבון העובר ושב – השתפרה".

בנוסף לכך, בבנק ישראל ציינו כי המגמה עשויה גם להיות תוצאה של "שיפור בהכנסות משקי הבית, שבא לידי ביטוי בירידה ברמת האבטלה ובעלייה של השכר הממוצע במשק, וכן עלייה במודעות משקי הבית לאוריינות פיננסית".

נגמר הכסף? עדיף שתיקחו הלוואה

נטילת אשראי באמצעות משיכת יתר איננה פתרון מומלץ לטווח ארוך. מדובר באשראי יקר ביותר אשר הבנק גובה עליו לרוב ריבית דו-ספרתית. הסיבה לכך היא שמדובר באשראי ברמת סיכון גבוהה, ללא ביטחונות וללא זמן פירעון מוגדר. כמו כן, פעמים רבות הלקוח לא מודע לריבית שהוא משלם לבנק על האוברדראפט, ואפילו לא מנסה להתמקח עליה.

אם בכל זאת נקלעתם לתקופה שבה ההוצאות שלכם עולות על ההכנסות ואתם זקוקים למזומנים, עדיף לקחת הלוואה צרכנית רגילה, שהריבית שלה תהיה בדרך כלל נמוכה משמעותית מזו של האוברדראפט. בשנים האחרונות התרחב שוק האשראי החוץ-בנקאי, גם בשל הרפורמה שהפרידה את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

ואולם, במקביל לעלייה במודעות הציבור לכך שנכון יותר לסגור את המינוס בחשבון באמצעות הלוואה. חשוב להדגיש שכדאי להימנע מנטילה של עוד ועוד הלוואות כדי לסגור את המינוס, כי הדבר רק סוחף את הלקוחות לטבוע בים של חובות שאותם יצטרכו להחזיר בסופו של דבר.

משלמים עמלות וריביות לבנק? אפשר להפחית אותן!

סקירת בנק ישראל על המערכת הבנקאית

כיל הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי לשחזור השרתים של ענקית הטכנולוגיה יב"מ. כיל מקווה למצוא בשרתים מיילים עם מידע על מערכת מידע שכיל הזמינה.

ההקשר הוא תביעה של 1.1 מיליארד שקל שהגישה כיל ב־3 בדצמבר 2018 נגד יב"מ ישראל,  בטענה שזו ביצעה עבורה פרויקט שכשל והסב לה נזק. בתביעה נטען כי ב־2012 כיל בחנה אפשרות ליישום של מערכת מידע אחת, ולכך שכרה את שירותי יב"מ, אלא שלטענתה, "כל אחד משלבי הפרויקט בוצע באופן כושל".

ב־יב"מ הגיבו כי רוב תיבות המייל של אנשי המפתח מטעמה בפרויקט נמחקו, שהן לא ניתנות לשחזור וכי תיבות המייל שכן אותרו לא מכילות בהכרח את כל המיילים שהתקבלו ונשלחו.

כך נכתב על ידי בא כוחה של יב"מ: "כיל וכל החברות־הבנות שלה נדרשות לשמור את כל המסמכים העשויים להיות רלבנטיים לתביעתה או להגנת יב"מ". כיל נדרשה "לנקוט כל פעולה הדרושה על מנת למנוע את מחיקתם, השמדתם או אבדן היכולת לאתרם, לזהותם או להפיק העתקים נאמנים ומדויקים שלהם".

 "לצורך שמירת המסמכים כיל נדרשת להורות ללא דיחוי לעובדיה ולעובדי החברות־הבנות לשמור את כל המסמכים הפיזיים והאלקטרוניים במחשביהם האישיים או במערכות המידע של כיל והחברות־הבנות שלה, או כל מערכת לשמירת מידע אחרת שיש להם גישה אליה, ולנקוט כל פעולה למנוע מחיקתם". במכתב צוין כי במילה "מסמך" הכוונה גם לתכתובות המייל בין הצדדים.

רק בנובמבר לפי כיל היא עודכנה "רוב רובן של תיבות המייל של אנשי המפתח ביב"מ ומטעמה בפרויקט נמחקו ולא ניתנות לשחזור". והסיבה היא עובדים או ספקים שכבר לא עובדים עם החברה ולכן המיילים שלהם נמחקו.

כיל הגיבה:

"עמדה זו של יב"מ תמוהה ובלתי סבירה כבר על פניה", כותבת כיל בבקשה. "בעידן הטכנולוגי הנוכחי, בלתי סביר בעליל שתיבות מייל שנמחקו לא ניתנות לשחזור. הדברים אמורים במיוחד לגבי חברה כמו יב"מ, שמתגאה ביכולותיה הטכנולוגיות, ובכלל זה בשמירה ושחזור של מידע".

"ככל שזהו המצב", ממשיכה כיל "ותהא הסיבה למחיקת תיבות המייל אשר תהא – זוהי התנהלות פסולה וחמורה של השמדת ראיות ושיבוש הליכי משפט. כמות עצומה של ראיות רלבנטיות הושמדו, והן מלמדות על אופן ביצוע הפרויקט על ידי יב"מ".בכתב ההגנה ציינה יבמ:  "כיל נהגה בחוסר תום לב", נכתב. "היא היתה רשאית להפסיק את הפרויקט בהיעדר עילה וכך עשתה. היא לא טענה כל טענה כלפי יב"מ; לא כי ההסכם הופר או כי היה בלתי מוצלח.

במקביל ציינה יב"מ: "הסיבה לביטול היתה היפרדותה של כיל מסטפן בורגס, המנכ"ל לשעבר. נימוקי דירקטוריון כיל לא התייחסו כלל להפרה מצד יב"מ".

IBM רוכשת את רד האט ב-34 מיליארד דולר

יום הזכויות הבינלאומי לבעלי מוגבלויות: פחות משכילים, פחות עובדים, מרוויחים פחות

היום אי אפשר להקים עסק בלי לדאוג ללוגו. עמוד הפייסבוק שלנו נראה אמין יותר כשהוא מתנוסס שם כך גם החשבוניות  שלנו, כרטיסי הביקור, וכמובן המיילים והאתר העסקי.

אבל איך אנחנו יודעים איזה לוגו מתאים לנו? נכון שלעתים אנחנו חושבים שהגרפיקאי יעשה הכל בשבילנו, אבל הגרפיקאי עובד עם כמה עסקים ואנחנו רוצים להדגיש את הייחוד של העסק שלנו, אנחנו יודעים מי הקהל  שלנו ואיך נדבר עליו. על כן עצה ראשונה:

לא לקנות תבנית מוכנה

יש ברשת עשרות אלפי טאמפלטים ללוגואים ואם הם נראים לכם קצת משעממים ולא מקצועיים. כשיוצרים משהו בפס ייצור  זה לא רק נראה פחות מקורי, גם יש פחות זמן להיות יסודיים. העדיפו עיצוב אישי גם אם יעלה יותר.

אל תעמיסו

אתם רוצים להביע בלוגו שאתם גם שירותיים, גם עם מחיר משתלם, גם שיש לכם ערך נוסף, גם שאתם עונים בשעות נוחות ועוד ועוד. אולי כדאי להוסיף פה עוד צבע, עוד תמונה. ואפשר להוסיף פה ופה. אבל זה גם לא נראה טוב וגם המסר מתפספס, מעט צבעים וטקסט יעבירו את המסר טוב יותר. גם לוגו לא מורכב הוא זכיר יותר.

פונט קשור לעסק

אם הלוגו מלווה בטקסט או בשם החברה, הקדישו מחשבה לפונט ומה העסק רוצה להעביר. אם יצירתיות אפשר פונט נדיר יותר או אישי לגמרי. אם  פורמלי השתמשו בפונט יותר סטנדרטי. הפונט הוא כמו בגד בראיון עבודה.

לוגו מתאים לכל גודל

בקשו מהגרפיקאי או המעצב שיכין לכם לוגו בכל גודל המתאים לפלטפורמות שונות, כך למשל בפייסבוק יהיה גדול יותר מבמייל או בחשבונית.

טקסט, תמונה או גם וגם?

תוהים אם אתם רוצים לוגו שמדגיש רק את התמונה כמו אפל? אולי רק את הטקסט כמו CNN? או שילוב של טקסט ותמונה כמו ויזה. אין בחירה חד משמעית וזה עניין של טעם אישי, אבל אם העסק שלנו עדיין לא מוכר יש יתרון לטקסט, גם במקרה שהעסק ורבלי יותר, למשל גוגל. אבל כאמור, בסוף ההחלטה שלכם.

יש כרטיס מועדון? מדריך מועדוני הצרכנות המלא והמפורט

איך להעביר מחשבים וטלפונים בלי להעביר מידע

מנכ";ל פנדורה מודה בכישלון, ימתג את הרשת מחדש עם דיסני ופרוזן

בעוד האשראי הצרכני גדל לראשונה זה שנתיים ירד היקף החוב של המגזר העסקי. לפי סיכום רבעוני לחובות המשק שפרסם בנק ישראל. ברבעון השלישי קטן החוב העסקי בכ-0.5%, שהם כ-5 מיליארד שקל, לרמה של 495 מיליארד שקל.

בבנק ציינו שעיקר הירידה נובעת מהתחזקות השקל מול הדולר (חלק לא מבוטל מהחוב העסקי ניתן בדולרים), וכן מקיטון בהלוואות מתושבי חוץ. כך שלפי הבנק לא מדובר באסון כלכלי מתקרב.

אחת הבעיות של זוגות היוצרת חיכוכים רבים היא חובות ומסים  הנופלים על בן הזוג למרות שהוא נקי מכל חוב. מתי אפשר לחייב אתכם בחובות של בני זוגכם ומה אפשר לעשות?

למרות שהפסיקה והחוק לא חד משמעיים יש כמה סממנים לכך שנחויב בחובות בן הזוג.  עם זאת, יש כמה היבטים שמטילים אחריות גם על בן הזוג, למשל אם החוב נוצר לאחר התהוותכם כזוג. מלבד זאת יש מבחן ידיעה ושליטה, למשל בעסק של בן הזוג, אם לא הייתה ידיעה שלכם או שום שליטה שלכם משמע האחריות שלכם בטלה. כמו כן קיים מבחן הסבירות. רק אם סביר שלא הייתה לכם אפשרות לדעת על החוב, לא תישאו בו.

איך מוכיחים סבירות? קודם כול צריך להוכיח שהעסק לא היה משותף, אחר כך צריך להוכיח שהחשבונות נוהלו בנפרד. כמו כן נבחנת התנהגות בן הזוג והאם הסתיר או פעל למנוע ידיעה מבן הזוג השני.

יש הבדל גם בין מקור החוב. הלכה למעשה הלוואות נחשבות מקור ששני בני הזוג נהנו ממנו ולכן גם בן הזוג יהיה חייב, אבל לא כך הימורים.

הסכם ממון וגירושין

נחריג מכל אלו הסכמי ממון שלפיהם כל אחד מבני הזוג אחראי לנכסיו בלבד.  במקרה גירושים בני זוג חולקים הן את הזכויות והן את החובות, עם זאת בהתקיים כל התנאים מעלה לא יוטל על בן הזוג החוב. כמו כן נקבע בפסיקה כי בטרם יחולק הרכוש יש לסלק את כל החובות.

במקרה של פשיטת רגל – הנאמן, שאחראי למכירת נכסי החייב, צריך לבחון אילו נכסים הם נפרדים ואילו הם משותפים. יש הבדל בין מי שנישא לפני 1974 ולמי שנישא לאחר מכן. לאחר תאריך זה בפעמים רבות הנושה יועדף על בן הזוג.

בית משותף

אם הבית  בבעלות משותפת – הנושים רשאים לעקל רק את חלקו של הבעל. למרות זאת, הנושים לא יזכו במחצית הבית באופן מיידי, אלא יצטרכו לנקוט פרוצדורות משפטיות סבוכות, בהן מינוי כונס נכסים לבית ופירוק שותפות בין בני הזוג.

מיסוי זוגות נשואים

בניגוד לחובות בשנים האחרונות רשויות המסים לא מאפשרות לזוגות נשואים או  ידועים בציבור לעשות הסכמים שיפטרו אותם ממס. בחוק ההסדרים לשנת 2016,ביקשה הרשות לאפשר לנישומים להוכיח קיום הפרדת רכוש רק לגבי נכסים שנרכשו לפני הנישואין (ואשר לא נקנו במהלך קיום התא המשפחתי), כלומר בני זוג נשואים או ידועים בציבור לא יוכלו לעשות הסכם ממון שיאפשר להם הפרדה לצורכי מס, לגבי נכסים שירכשו בחייהם המשותפים.

עם זאת, כאשר בני זוג נפרדים או מתגרשים, מוענקות להם הקלות והטבות אגב ההיפרדות שלא מוענקות לזוגות שנישאים וזאת בעיקר בהעברת זכויות במקרקעין ביניהם, כלומר אם זוג מתחתן והאישה רוצה לשתף את בן זוגה בבעלות על הזכויות שלה במקרקעין יצטרך הבעל לשלם מס רכישה (למעט הדירה בה גרים בני הזוג), ולהיפך, אם נפרדים ומחלקים את הזכויות ביניהם מקבלים פטור מלא ממס. הפסיקה קבעה עניין זה נקבע כי ישנם שני מבחנים מצטברים להוכחת הפרדה כאמור: הראשון – חתימה על הסכם ממון שעל-פיו לא יתקיים שיתוף באשר לנכסי בני הזוג. השני – יש להראות כי אכן בני הזוג מקיימים הפרדה כאמור. כך, נקבעו בפסיקה אינדיקציות רבות לעניין ההפרדה הרכושית בין בני הזוג, לרבות אי-קבלת פירותיו של הנכס לחשבון משותף (כגון דמי שכירות).

מבjן ההכנסה מסובך. נכסים שהושגו לפני התהוות הזוג יחויבו במס בנפרד. גם אם המקור מפיצויים, או מביטוח יוטל המס בנפרד. כך גם נכס התקבל בירושה. בהכנסה מעבודה המצב מסובך יותר: אם בן הזוג נהנה כאמור מההכנסות או שותף ביותר מ-10% יחויב במס.

איך לתכנן חתונה כלכלית בלי לאבד את בן הזוג

להביא ילדים ביחד בלי זוגיות ובלי להתחתן – מה צריך לדעת

לוועדת סל התרופות הוגשו כ-900 תרופות וטכנולוגיות, שעלותן הכוללת היא למעלה מ-3 מיליארד שקל, אבל היא תיאלץ לדחות כ-83 אחוז מהבקשות ■ סגן שר הבריאות ליצמן יפר את הבטחתו להגדיל את התקציב, בשל המצב הפוליטי

תקציב סל התרופות לשנת 2020 יעמוד על 500 מיליון שקל – כך סיכמו משרדי האוצר והבריאות.  מדובר בסכום זהה לתקציב בשנים 2019-2017, וזאת על אף שסגן שר הבריאות יעקב ליצמן התחייב להגדיל את התקציב ל-700 ואף ל-750 מיליון שקל, אך בשל קיומה של ממשלת מעבר לא התאפשר לו לקיים את הבטחתו.

מסגרת סל הבריאות נקבעת כל שלוש שנים לשלוש השנים הבאות, כאשר בפעם האחרונה שנקבעה הייתה בשנת 2017 ולפיכך היא הייתה צריכה להיקבע ב-2019, לשנת 2020.

לוועדת סל התרפות, בראשות פרופ' זאב רוטשטיין, הוגשו השנה כ-900 תרופות וטכנולוגיות בעלות כוללת של מעל ל-3 מיליארד שקל. היות שהתקציב הוא רק חצי מיליארד שקל, הוא מכסה רק שישית מהצרכים.

בשל הפלונטר הפוליטי, לא הועבר תקציב ייעודי לוועדת הסל, שעליה לקבוע אילו תרופות וטיפולים לסבסד ב-2020. ועל כן היה צורך בהסכם ייעודי בנושא בין משרד האוצר למשרד הבריאות. בהיעדר מימון, ועדת הסל לא הייתה יכולה לסכם את דיוניה.

גורם במשרד האוצר אמר כי התקציב שאושר סוכם עם משרד הבריאות, והוא יילקח מתקציב המשרד שיועד למטרות אחרות. במשרד האוצר סירבו לפרט אילו תוכניות בוטלו לשם מתן התקציב. "גם זה שיש 500 מיליון שקלים זה ממש לא מובן מאליו והיו הרבה דיונים ארוכים ומורכבים סביב זה", אמר הגורם.

"בעקבות המצב, לא היה אפשרי להגדיל את התקציב בהשוואה לזה של השנה שעברה. ניסינו להבין איך לא לבטל פעילות קיימת וכן לחסוך ולקחת את הכסף. זו בשורה גדולה, בעולם שבו תקציב הממשלה לא עלה". עוד הבהירו במשרד האוצר כי "לא קוצצה שום פעילות שהופעלה בשנת 2019, והובטח שהתקציב יגיע ממקום שלא יפגע במה שניתן כיום".

יו"ר ועדת הסל, פרופ' זאב רוטשטיין אמר כי הוא מאוכזב מההחלטה. "שמעתי היום מסגן שר הבריאות שסוכם בין משרד הבריאות לאוצר על מסגרת לתוספת של סל הבריאות בסך 500 מיליון שקלים", סיפר רוטשטיין. "זה יאפשר לוועדה לסיים את החלק הראשון של עבודתה ולהגיש עד 12 בינואר את המלצותינו. מאידך, ממה שהספיקו ללמוד מהיקף התרופות וטכנולוגיות, אני וכל חברי ועדת הסל חוזרים ודורשים מהממשלה להגדיל את הסל ל-700 מיליון שקלים. על מנת להימנע מפגיעה בציבור הישראלי. אם הסל לא יוגדל, טכנולוגיות ותרופות מצילות חיים יישארו מחוצה לו".

רוטשטיין הודה התאכזב כי "כשהשקנו את עבודת הוועדה סגן שר הבריאות הייתה מחשבה שנצליח להגיע ל-700 מיליון שקלים ונוכל לתת סיוע אמיתי. זה שיש תקציב זו בשורה טובה לעם ישראל מבחינת הכאוס הכללי בכנסת ובממשלה, אבל צריך לזכור שצריך לעזור לחולים של היום".

"נפעל למנוע פגיעה באזרחים"

לעומתו, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן בירך על הסיכום, ותיאר אותו כ"בשורה חשובה לציבור החולים ולמערכת הבריאות". "הבהרתי לאורך כל הדרך שלא נוכל לקבל תוספת לסל שתפחת מחצי מיליארד שקלים. זאת המחויבות העליונה של המערכת", אמר. "נאבקנו לתקצוב נאות של סל התרופות, בתנאים לא פשוטים, בתקופת ממשלת מעבר. הקצאת חצי מיליארד שקלים לסל התרופות תאפשר המשך עבודת ועדת הסל בצורה תקינה, תוך מחויבות להכללת תרופות מצילות חיים.

שר האוצר משה כחלון אמר בתגובה לסיכום: "מערכת הבחירות השלישית מציבה בפנינו אתגרים בניהול תקציב המדינה. אני שמח שמצאנו את הפתרון הדרוש כדי שלא תהיה שום פגיעה בסל התרופות ובאזרחים. נמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם כל המשרדים הממשלתיים, כמו שפעלנו עם משרד הבריאות, כדי שהאזרחים לא ייפגעו כתוצאה מהפלונטר הפוליטי ומערכת הבחירות השלישית".

הונאות רבות קורות בימינו, והגופים עדיין יכולים לגבות אשראי עד שיוסדר העניין משפטית או בפנייה לחברות האשראי. היועץ המשפטי החליט לשים לזה סוף.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא, כי יש לאפשר לחברות הסליקה להפסיק את ההתקשרות ואת העברת הכספים לחברה, כל עוד יש חשש ממשי לפעילות המנוגדת לחוק, כדי למנוע המשך פגיעה לכאורה בלקוחות וביניהם קשישים. הייעץ נתן את דעתו במשפט נגד חברה החשודה בהונאה.

ההליך שבו התייצב היועץ המשפטי לממשלה הוא מקרה פרטי של תופעה כואבת ורחבת היקף בשנים האחרונות, הנוגעת ללקוחות המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, ובפרט קשישים, אשר נופלים קורבן למעשי הונאה מצד בתי עסק, בעיקר בעסקאות טלפוניות. נמצא, כי יותר ויותר עסקים פועלים בשיטות פסולות בדרך של פנייה בטלפון או אמצעי טכנולוגי אחר או הגעה פיזית לבית הלקוח, ומפילים צרכנים רבים קורבן להטעיות ולחץ שיווקי, אשר מסבים להם הפסדים של אלפי ולעיתים עשרות ומאות אלפי שקלים חדשים. במקרים שבהם הכספים נגבים באמצעות כרטיסי חיוב, בתי העסק נזקקים לשירותיהם של חברות הנותנות שירותי סליקה שבמסגרתם מועברת התמורה מהלקוח. המצב כיום הוא שכאשר מתעורר חשש ממשי מצד חברת הסליקה שהעסקאות הן תוצאה של הטעיית צרכנים ומעשי הונאה, חברות הסליקה מחליטות על סמך שיקול דעתן להפסיק לספק שירותי סליקה לבית העסק. לאור חשיבות הנושא, הוציאה המפקחת על הבנקים חוזר בחודש דצמבר 2018, שלפיו במקרים שבהם קיים חשש ממשי, כי בית עסק מטעה את הציבור או משפיע השפעה בלתי הוגנת, רשאית חברת הסליקה לסרב להמשיך את שירותי הסליקה וסירוב זה ייחשב סביר, לגיטימי וכזה שאינו מנוגד לדין.

הנתבעת בהליך הנוכחי, חברת הסליקה "מקס" (לאומי קארד), קיבלה תלונות מצד לקוחות רבים בנוגע לעסקאות שערכו עם התובעת, חברת "הלפ. פי. סי. טכנולוגיות", ובהן נטען שהעסקאות נכרתו כתוצאה מהתנהלות שלא כדין מצד התובעת. בעקבות כך, התעורר אצל "מקס" חשש כי העסקאות המועברות אליה מבית העסק לסליקה הן תוצאה של מעשי הטעיה, מרמה והשפעה בלתי הוגנת בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן והיא החליטה לעצור את שירותי הסליקה לבית העסק. "מקס" התבססה בהחלטתה גם על כך שחברת "הלפ. פי. סי." עוסקת בממכר של מוצרי מחשוב ושירותי מחשוב באמצעות שיווק מדלת לדלת לבתי לקוחות ובאמצעות פניות טלפוניות יזומות ללקוחות. בעסקאות מעין אלו, הלקוח נמצא במעמד פגיע יותר. בעקבות הפסקת הסליקה, תבעה "הלפ פי סי" את "מקס" כדי שתמשיך בשירותי הסליקה עבורה ושתעביר לה את התשלומים.

בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה באמצעות עוה"ד אריאל אררט ושלמה כהן מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), צוין כי היועמ"ש מייחס חשיבות רבה לתפקידו להגן על האינטרס הציבורי, והוא רואה בחומרה פגיעה באוכלוסיות מוחלשות בכלל ובקשישים בפרט, ולא ישלים עם הפיכתם למטרה למעשי הטעיה והונאה, תוך ניצול חולשותיהם הייחודיות.

 עוד צוין, כי הודעת הרשות להגנת הצרכן לחברת "הלפ. פי. סי." על הכוונה לחייבה בעיצום כספי, לאחר ההחלטה להפסיק את הסליקה, מהווה נסיבה המחזקת משמעותית את החשש הממשי של חברת הסליקה ומאששת את המסקנה, כי ההחלטה של חברת הסליקה להפסיק את שירותי הסליקה הייתה סבירה.

לפי עמדת היועמ"ש, בנסיבות שבהן התעורר אצל חברת הסליקה חשש ממשי להונאת לקוחות, הטעיית ציבור או השפעה בלתי הוגנת, רשאית חברת הסליקה לסרב לתת לבית העסק שירותי סליקה והסירוב ייחשב כסביר. פעמים רבות יש לחברת הסליקה מידע בזמן אמת על אופן התנהלות בית העסק והיא עשויה להיות הגורם שבידיו הכלים המעשיים והמהירים ביותר להפסיק באופן מיידי את המשך חיוב הלקוחות בגין עסקאות שהתקשרו בהן, תוך הטעיה או השפעה בלתי הוגנת, ובכך להביא בפועל לצמצום הפגיעה בלקוחות. התייצבות היועמ"ש להליך נועדה לבטא את החשיבות הרבה שבצורך להגביר את ההגנה על אוכלוסיות מוחלשות וקשישים, מפני עוסקים המנצלים ציבור מוחלש, כדי לגרום לו תוך מסירת מידע שגוי ותוך שיווק אגרסיבי והפעלת לחצים, לכרות עסקאות שאינן כדאיות עבורו.

לפיכך, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי יש לאפשר לחברות הסליקה שיקול דעת בכל הנוגע להחלטה לסרב לתת שירותי סליקה לבתי עסק לגביהם עולה חשש ממשי לפגיעה וניצול לקוחות.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה גובשה בהובלת פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי) ובסיוע היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, המחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה, בנק ישראל והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

פעם סופר-פארם הייתה כמעט מונופול, בכל פינה ובכמעט בכל שעה היה אפשר למצוא סניף של סופר-פארם. היא גם הוציאה המון על פרסום והעלימה כמעט את כל המתחרים. לפני כשנה נכנסה be של שופרסל ועם הגב החזק של קמעונאית המזון הצליחה להוות תחרות לרשת הוותיקה. בשבוע שעבר החליטה שופרסל למזג את be, לשעבר ניו פארם, לתוכה.

הדבר הראשון שאנחנו חושבים עליו המחירים, אבל לא רק. אם נתקעתם בלי חיתול בערב או שאתם חייבים עכשיו תרופה יש חשיבות גם למספר הסניפים ולמיקומם. כמו כן גם מגוון וחווית השירות חשובים.

משרד הכלכלה דיבר על ירידה של 8% במחירי Be המחירים היו צפויים לרדת, אבל זה לא כל כך קרה, כי עדיין נשארו רק שני מותגים חזקים. אבל מדובר ב-44 מוצרים בלבד של טואלטיקה, היגיינה אישית וחיתולים – חלק קטן מעולם הפארמים. הוזלות בקוסמטיקה, באיפור ובבישום ועוד לא נצפו. חלקם של בתי המרקחת לא נבדק, ודווקא שם המצב החמיר, למרות התחרות בין השתיים ופתיחת נקודות מכירה חדשות.

הבדל מחירים בין BE לסופר-פארם

יש מוצרים שבהם בי מנצחת ויש מוצרים שבהם סופר-פארם מנצחת,  המוצרים שבהם בי מנצחת הם  אקמול 500 גר' 16 טבליות הפרש של 16 אגורת בלבד, 19.16 לעומת19, ליסטרין 29.9 לעומת 35.7, צנטרום סילבר 129.9 לעומת 134.9, חיתולי האגיס  39.9 לעומת 45.9, פמפרספרימיון 36.9 לעומת 39.9.

מוצרים שבהם סופר-פארם מציעה את האופציה הזולה יותר הם סירופ אייבו להורדת חום,  21.9 לעומת 25.9, ויטמין סי הדס 64.9 לעומת 66.9, זוג מוצצים מאם 34.9 לעומת 37.9, חיתולי לייף של סופר פארם 29.9 לעומת חיתולי מותג שופרסל 34.9. יש גם המון מוצרים שנמכרים במחיר זהה, משחת וולטרן ב-47.56,  נורפן לילדים 25.92, סטרפסילס, רגיעון 54.9. בגדול, סופר-פארם יקרה יותר. עם זאת, יש לציין, יש הנחות לחברי מועדון והבדל בין סניפים.

מספר סניפים

למרות המחירים מספר הסניפים גם מהותי ובי עדיין לא מגרדת את האימפריה של סופר-פארם:

סופר-פארם מפעילה 254 סניפים, ול-Be יש 83 סניפים. גם במחזור השנתי ההבדל עצום: 5.2 מיליארד שקל לסופר-פארם השנה, מול הערכה של כ-650 מיליון ל-Be. לפי הערכה, מול ההפסד של כ-49 מיליון שקל ב-Be, סופר-פארם הרוויחה 250 מיליון שקל.

שעות פעילות

לא אחת סופר-פארם מצדיקה את מחיריה הגבוהים בשעות הפעילות הרבות הכוללות מוצאי שבת ותורנויות רבות בשבת עצמה. בסופר-פארם 100 מהסניפים (כ-40%) פתוחים בשבת, וגם באמצע השבוע שעות הפתיחה רחבות ברוב הסניפים, בממוצע 23:00-8:30; Be פותחת 11 מסניפיה (13%) בשבת, ועוד 23 ב-18:30 (מוצ"ש בחורף, שבת בקיץ). שעות הפתיחה המקובלות ברוב הסניפים הן 21:00-9:30.

כך שעם יותר סניפים ויותר שעות פתוחות הסיכוי גדל שתקנו בסופר-פארם .

גם מבחינת מיקומים וסניפים סופר פארם ממוקמת טוב יותר וקל להגיע אליה. עם זאת מבחינת שירות שתי הקבוצות צריכות להשתפר.

איך סופר פארם ובי ביחס לקניות פארם ברשת

בעוד השתיים רבות, המחירים נמוכים הרבה יותר אונליים, לדוגמה אריזת פמפרס ניתן למצוא אונליין בישראל ב-21 שקלים בלבד, גם עם דמי משלוח זה משתלם יותר. עם זאת אם זה משהו שיש עליו פיקוח כמו נורפון או וולטרן עדיף בפארם או בבית מרקחת.

סופר-פארם תייבא ישירות מחו"ל, לבדל את עצמה מ-BE

אפליקציות התשלומים רוצות להיכנס לסופר-פארם