למרות שבישראל שוק ההיברידיות מזנק, החליטו לדחות את תקני הקרינה בשל התנגדות היבואנים
במשרד להגנת הסביבה הוחלט לאחרונה שלא לקבוע תקינה ייחודית למדידת קרינה מכלי רכב בישראל. ישראל היא מהמדינות היחידות שבהן המכוניות ההיברידיות שולטות בשוק. הסיבה היא תמריצי מס שמקבלים חלק מן הדגמים ההיברידיים. בעבר החליט המשרד להגנת הסביבה שלא להסתמך על יצרני הרכב המצהירים שמכוניותיהם עומדות בתקני קרינה בינלאומיים – ולבצע בדיקות קרינה עצמאיות בישראל, בין היתר בעקבות בדיקות עצמאיות שטענו כי רמות הקרינה גבוהות.
התקן כיום בעולם ובישראל למדידת קרינה אינו נוגע רק למכוניות אלא גם למוצרי חשמל. תקינה מחייבת למכוניות תגובש על ידי ארגון הבריאות העולמי רק ב-2022.
למרות שבישראל מנסים להקדים את התקינה העולמית בתחומים רבים בתחום זה עדיין מחכים לאירופה. זאת למרות ששוק הרכבים ההיברידיים צפוי לגדול יותר ב-2019.
במשרד התחבורה כבר פנו בשנה שעברה אל המשרד להגנת הסביבה בבקשה שלא לקבוע תקן קרינה ישראלי, מחשש לצמצום היצע הדגמים המשווקים בישראל, כלומר מחשש מפני מצב שבו לקוחות יחששו לרכוש רכבים שרמות הקרינה בהם נחשפות.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "לאור העובדה שבימים אלו מתבצעת עבודה להכנת תקינה בינלאומית בנושא, אשר צפויה להתפרסם ב-2022, המשרד להגנת הסביבה החליט בשלב זה לא לקדם תקינה ישראלית ייחודית, אלא להמתין להשלמת הליך התקינה הבינלאומית. לאחר מכן, המשרד יקדם הליכי אימוץ של תקינה זו. המשרד להגנת הסביבה, בדומה ליתר משרדי הממשלה בישראל, נוהג לאמץ תקנים בינלאומיים ברגולציה ובחקיקה.יובהר, כי ישראל אינה מייצרת כלי רכב, ולכן אין דחיפות בקידום תקינה מקומית".
כמה יעלו לנו הרכבים ההיברידיים השנה
האם מחיר הדירה מושפע מקרבה לאנטנות סלולאריות?
לאחר שפקע תוקף האופציות של שנדדיר החליט שלא לרכוש את מניותיו של גיל בלוטרייך במישורים ולזכות בשליטה
אלכס שניידר החליט שלא לרכוש את מניותיו של גיל בלוטרייך בחברת מישורים, העוסקת בניהול נכסים מניבים ומלונות בישראל, בארה"ב ובקנדה. כבר פקע תוקף אופציית קול שקיבל שניידר לרכוש את מלוא מניותיו של בלוטרייך במחיר של 11.5 שקל למניה, אבל שניידר החליט לרכוש מניות בשווי שוק הגבוה משווי החברה.
לקבוצת מגה אור 39 נכסים מניבים בהיקף של כ-458 אלף מ"ר, כאשר מתוכם 22 מרכזים מסחריים מניבים בהיקף של כ-176 אלף מ"ר, וכ-17 מרכזי ניהול, תעשייה ולוגיסטיקה מניבים בהיקף של כ-282 אלף מ"ר. בנוסף, לקבוצה יש כ-12 מרכזים בפיתוח בשטח כולל של כ-211 אלף מ"ר אשר צפויים להיפתח עד לתום שנת 2020.
אורד חתמה על הסכם עם EDF להקמה ותחזוקה של מערכות סולאריות בהיקף של 55 מיליון שקל
BOL תנסה להנפיק חמישית ממניותיה בבורסה הקנדית בשווי מיליארד דולר
חברת BOL או בשמה האחר שאיפה לחיים היא אחת ממגדלות הקנאביס הרפואי הוותיקות בישראל. זו הגישה טיוטת תשקיף לרשות לניירות ערך הקנדית לקראת הנפקה ראשונה (IPO) של מניותיה בבורסה בטורנטו (TSX). מעריכים כי החברה תנסה להנפיק עד 20% ממניותיה לפי שווי מוערך של כמיליארד דולר.
השווי תואם את השווי הממוצע שבו הונפקו חברות הקנאביס הקנדיות טילריי שהונפקה בנאסד"ק לפני שנה לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר; ומדיליף, שהונפקה ביוני 2017 לפי שווי של כ-665 מיליון דולר, ונמכרה ב-2018 לחברת הקנאביס אורורה לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר.
BOL מתכננת להנפיק לפי שווי הגבוה משווי המכירה של חברת מדעי החיים הישראלית נוירודרם, שנמכרה למיצובישי פארמה בחודש יולי 2017 לפי שווי של1 מיליארד דולר.
כיום כבר חברות הקנאביס הקנדיות הגדולות נסחרות בשווי בטווח בין 4.3 מיליארד דולר (טילריי), ועד 15.5 מיליארד דולר (קאנופי בבורסת ניו יורק, שזכתה להשקעה הגבוהה ביותר מקרב החברות הפעילות בתעשייה, כ-4 מיליארד דולר מחברת קונסטליישן ברנדס, יצרנית בירה קורונה).
את ההנפקה יוביל בנק אוף מונטריאול. בנקי השקעות נוספים שישתתפו בה הם סקוטיה בנק קנדה. לאחר קבלת הערות מרשות ניירות ערך הקנדית, תגיש החברה תשקיף שלאחריו תתחיל ברוד שואו, שיקבע את תימחור שווי ההנפקה.
BOL פירטה בתשקיף את נכסיה ובהם שטחי גידול חקלאי על כ-400 דונם ומפעל המסוגל לייצר עד 340 טונות שמן ותפרחות קנאביס רפואי בשנה נכון ל-2019, ויוכל לייצר על פי הצפי עד 870 טונות בשנה ב-2021. חממות החברה המרכזיות והמפעל ממוקמים בקיבוץ רבדים, שממנו שוכרת החברה שטחי גידול וקרקע תעשייתית.
BOL גם מציינת בתשקיף כי ברשותה 7 ניסויים קליניים רצים בשלב 2, וכי הניסוי לתרופה מבוססת קנאביס רפואי לטיפול בתסמינים של אוטיזם, עתיד להיות מוגש לאישור ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) להכרה בשלב 2B או בשלב 3.
החברה גם נמצאת בשלבי פיתוח של קפסולות, טבליות ומוצרים סופיים נוספים, שעתידים להתווסף לתפרחות ושמן הקנאביס, שאותם היא מייצרת כיום.
בניגוד לשאר המגדלות הוותיקות, BOL הקימה מפעל לייצור קנאביס רפואי ומחזיקה בכל שרשרת הערך. היא החלה כאחת המגדלות הקטנות מבחינת נתח השוק, אך כיום היא מטפלת בכ-12 אלף מטופלי קנאביס רפואי, לאחר שחברת תיקון עולם, מגדלת הקנאביס הרפואי הוותיקה שהחזיקה בנתח שוק של כ-50% בישראל, הודיעה לחוליה כי לא תוכל לספק להם תפרחות קנאביס רפואי עד יולי 2019. החולים נדדו מתיקון עולם בעיקר ל-BOL, שהיתה היחידה שהצהירה כי היא מוכנה ומסוגלת לקלוט כמות גדולה של מטופלים אליה.
יצוין, כי BOL היא חברת הקנאביס הישראלית השנייה שמבקשת להנפיק בבורסה בצפון-אמריקה, לאחר שקנדוק פארמה (שבבעלות אינטרקיור) המובלת על ידי היו"ר אהוד ברק הגישה תשקיף להנפקה ראשונה של מניותיה בנאסד"ק, לפי שווי המוערך גם הוא ביותר ממיליארד דולר.
מניות הקנאביס – זה ייגמר בבכי!
חברות הקנאביס משקרות על הכמות שהן יכולות לגדל?
יור רשות ני""ע: "הקנאביס קרוב להיות בועה"
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
בירושלים 9,382 שקל לאחר התייקרות, בתל אביב 9,020 לאחר ההתייקרות
בחיפה 6,940 שקל, בבאר שבע 5,009
ערי השרון: רעננה 4,700 שקל, בנתניה 6,904 שקל, הרצליה 4,742 שקל
בראשון לציון המתפתחת, במרכז העיר, משלמים כיום כ-57 שקל למ"ר, בשנה 5,720 ואחרי ההתייקרות 5,870, שהם כ-490 שקל בחודש. ברעננה במרכז העיר התעריף נמוך יותר, כ-46 שקל היום למ"ר, שהם בשנה 4,852 שקל. לאחר ההתייקרות 4,700 שקל, שהם כ-392 שקל בחודש.
למצפינים לנתניה התעריף למ"ר 67 שקלים שמסתכמים בכ-6,730 שקל בשנה. אחרי ההתייקרות 6,904 שקל, שהם 575 שקל בחודש.
בהרצליה התעריף כיום 46 שקל למ"ר, שהם כ-4,620 שקל בשנה. לאחר ההתייקרות 4,742 שקל, 395 שקל בחודש.
פריפריה: נתיבות3,995 שקל, אשקלון 3,867 שקל, עפולה 3,793
בפריפריה, בנתיבות משלמים 39 שקל למ"ר שהם 3890 בשנה. לאחר ההתייקרות3995 , שהם כ-330 בחודש. באשקלון 37.7 למ"ר, 3770 בשנה בערך. לאחר ההתיקרות: 3867 שקל, 322 שקל בחודש. בעפולה משלמים 3,698 שקל בחודש. לאחר ההתייקרות 3793 שקל בשנה, שהם 316 שקל בחודש
השיעור הגבוה ביותר מאז 2014
מדובר בשיעור העלייה הגבוה ביותר בארנונה מאז שנת 2014, אז הארנונה התייקרה ב-3.36%. אולם אם לא די בהתייקרות זו, במשרד הפנים ציינו כי בימים אלו הם בוחנים בקשות שהוגשו מטעם כ-100 רשויות מקומיות, לייקור הארנונה מעבר לשיעור הקבוע בחוק.
במשרד הפנים הסבירו כי שיעור ההתייקרות הבסיסי אינו נתון להחלטתם, אלא מבוסס על הנוסחה הקבועה בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב). נוסחה זו מורכבת מהסכום של מחצית השינוי השנתי במדדים המפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ב-20 במאי בכל שנה. מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.3% מאז 20 במאי בשנה שעברה, ומדד השכר הציבורי ב-3.85%. עם זאת, נראה כי הפעם ההתייקרות נובעת לא ממדד המחירים בעיקר אלא מהזינוק בשכר עובדי המדינה.
הנפגעים העיקריים הם העסקים הבינוניים והקטנים – שמשלמים תעריפים גבוהים יותר, אבל בשל כך גם מחירי המוצרים עולים, ואיתם יוקר המחיה לכלל תושבי הרשות המקומית
כפל ארנונה על דירות רפאים – זה לא עובד
ועדת המחירים ממליצה לייקר את תעריפי המוניות ב-3.2% בממוצע עקב עליית שכר העבודה ומחירי הסולר והחלפים
ועדת המחירים, המשותפת למשרד התחבורה ולאוצר, המליצה לייקר את הנסיעה במונית ב-3.2% בממוצע. העלאת התעריפים תיעשה בהמשך לייקור הנסיעה במוניות ב-4.2% שנכנס לתוקף לאחרונה.
ההמלצה מחכה לאישור של שר האוצר, משה כחלון, ושל שר התחבורה, ישראל כ"ץ – שיצטרכו להחליט עליה על רקע האפשרות לעלייה במחירים המפוקחים של הלחם והחלב.
אומנם תעריף הנסיעות במונית אמור להתעדכן פעם בשנה, אך בעקבות עליית שכר העבודה ומחירי הסולר והחלפים הוועדה ממליצה לייקר את הנסיעה בתעריף 1 (נסיעה בימים א'־ו' בשעות היום) בשיעור ממוצע של 3.2%, ואת הנסיעה בתעריף 2 (נסיעה בלילות, בשבתות ובחגים) בשיעור ממוצע של 3.7% נסיעות בתעריף 1 בתנאי עומס תנועה (מתחת ל-19 קמ"ש) צפויות להתייקר בשיעור נמוך בכ-3%.
בחודשים האחרונים היתה אמורה להיכנס לתוקף רפורמה בחישוב תעריפי הנסיעה במוניות, הכוללת חישוב פשוט יותר של התעריף, מבנה מדורג יותר של תעריפים לפי שעות היממה וימות השבוע (תעריף א', ב' וג'), ועדכון אוטומטי של תעריף הנסיעה אחת לשנה, ללא צורך באישור של השרים ולפי סל תשומות חדש שנקבע. אלא שזו נדחתה ל- 2020, בין השאר מפני שהיא דורשת החלפה פיזית של המונים בכל המוניות בישראל – אם כי ייתכן שהחלפה זו לא תושלם גם עד אז.
בלי קשר לכך הודיעה חברת יאנדקס, המפעילה את יאנגו שתפעיל תעריף קבוע לנסיעה במונית. יאנגו כבר כך מציעה לנוסעי המוניות תעריפים נמוכים מהמקובל בשוק, וזאת כדי למשוך את קהל הלקחות שכבר התרגל לגט, המבוססת יותר עם צי גדול יותר וביקוש רב יותר. אולי התעריפים החדשים – בפעם שנייה בתוך שנה – יצליחו להביא אליהם לקוחות
המונית היקרה בעולם? איפה לא כדאי לכם לנסוע במונית
המגרש ברחוב הרברט סמואל 6-8 נמכר ברבע מיליון שקל לקבוצת אביב
מגרש בטיילת נמכר. קבוצת אביב, שנמצאת בבעלות דורון אביבו דפנה הרלב, וחברת לני גרופ רכשו מגרש ברחוב הרברט סמואל 6-8 בתל אביב תמורת 250 מיליון שקל.
המוכרים הם קבוצת משקיעים בראשות רן בלינקיס ואלי להב. המגרש בשטח 2 דונם וניתן להקים עליו בניין בן 19 קומות הכולל קומת מסחר, 6 קומות מלונאות עם 150 חדרים, ומעליהן קומות מגורים שיכללו 58 דירות.
בעבר כבר היה משא ומתן בין המוכרים של המגרש לבין ליאורה עופר, שהקימה במגרש הצמוד את פרויקט היוקרה הרברט סמואל 10, לרכוש את המגרש המדובר ביותר מ-300 מיליון שקל. עופר אף הגיעה לשלב שב ופעלה כדי שישרוטל תפעיל את המלון בפרויקט. אלא שאז המשא ומתן עם עופר לא יצא לפועל, אך על פי הערכות ישרוטל צפויה לנהל מגעים עם אביב ולני גרופ לניהול המלון בפרויקט.
המגרש עמד למכירה כבר לפני שנה וחצי ב־320 מיליון שקל, אך המוכרים נאלצו להתפשר על רקע הקיפאון בשוק נכסי היוקרה בתל אביב. חלק מהקרקע רכשה השותפות מכונס נכסים במאי 2011 תמורת 79 מיליון שקל, ובהמשך רכשה ב־114 מיליון שקל קרקע נוספת שגבלה בה. המוכרים ישלמו היטל השבחה של 30‑50 מיליון שקל. ללא תשלום ההיטל, היו המוכרים נהנים מתשואה של כ־100% בשמונה שנים.
כמו כן, דירות המגורים בפרויקט יכללו דירות בשטח 70-80 מ"ר לצד דירות גדולות. בצמוד למקום קיים מגרש בבעלות עיריית תל אביב עם תוכנית בניין עיר דומה, המאפשרת גם גשר המחבר בין שני הפרויקטים. על פי הערכות עיריית תל אביב צפויה לצאת בקרוב במכרז לשיווק הקרקע.
בחודש נובמבר האחרון רכשו קבוצת אביב ולני גרופ את המגרש האחרון במתחם משרד החוץ בירושלים מחברת רסקו תמורת 160 מיליון שקל, בתוספת ל-25% מהתמורות בגין המכירה שישולמו לרסקו.
מדובר בעסקאות היקרות ביותר שנעשו בארץ. אביב ולני גרופ יחזיקו כל אחד במחצית מהזכויות במתחם
נווה צדק, תל אביב – תעודת זהות
ניסיון שלישי למכרז מחיר למשתכן במגרש מכבי יפו; האם יצליח הפעם?
קופיקס סיימה את הרבעון עם הפסד של 4.1 מיליון שקל לעומת 3.7 מיליון ברבעון המקביל
קופיקס גרופ, בשליטת רמי לוי, סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם הפסד נקי של 4.1 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-3.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2018.
בשורה העליונה הכניסה קופיקס -70 מיליון שקל ברבעון, ירידה של כ-8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, ברווח הגולמי של החברה נרשמה עלייה של 20% לרמה של כ-18 מיליון שקל על רקע שיפור בתנאי הסחר מול ספקי החברה, וההפסד התפעולי התכווץ לכ-3 מיליון שקל לעומת כ-5.4 מיליון שקל ברבעון המקביל.
פעילות בתי הקפה הניבה לקופיקס הכנסות של כ-18 מיליון שקל, ירידה של 15% לעומת הרבעון המקביל והפסד תפעולי של כ-3 מיליון שקל. המרכולים הניבו הכנסה של כ-50 מיליון שקל, ירידה של 4% לעומת הרבעון המקביל, והפסד תפעולי של 244 אלף שקל ברבעון.
בקופיקס הגיבו על התוצאות כי "סופר קופיקס החלה בפיילוט לפתיחת סניפי רשת תחת המותג 'רמי לוי בשכונה' אשר יאפשר מכירת מגוון רחב יותר של פריטים. הסניף הראשון, בגודל של כ-400 מ"ר (לעומת גודל סטנדרטי של סניפי סופר קופיקס בגודל 200 מ"ר) נפתח בפברואר 2019 וישמש לאחר גיבושו, כקונספט ההפעלה שיועתק לסניפים החדשים. במקביל הרחיבה סופר קופיקס באופן משמעותי את מגוון המוצרים הנמכרים בנקודות המכירה".
בתחום בתי הקפה מתכננים בחברה להגדיל את "מגוון המוצרים; הגברת הפעילות השיווקית וייצור מרכזי רווח נוספים בסניפי בתי הקפה; צמצום הוצאות ההפצה והלוגיסטיקה; שיפור תהליכי שרשרת האספקה; התמקדות בנראות הסניפים תוך התנעת תהליך לשיפוץ פני הסניפים ברשת וחיזוק הקשר ושייכות הזכיינים לאורבן כמו גם פעולות להגדלת הרווחיות הגולמית לזכייני הרשת".
במהלך הרבעון השני החלה קופיקס במהלכי הבראה, אז הוחלט על סגירת מספר סניפי הפעלה עצמית ובחינת הכדאיות בהמשך הפעלה של מספר סניפי הפעלה עצמית נוספים.
עוד מסרה קופיקס כי "החברה ממשיכה לפעול לצמצום הוצאות המטה, שיפור מחירי קניה ו/או שינוי במערך הספקים והתמקדות בקטגוריות טרנדיות בעולם כגון תחום הבריאות וכן התמקצעות בתחומים נלווים. החברה מעריכה כי לאור פעולות אלו היא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה השוטפות".
לקופיקס היום 147 סניפים בארץ, מתוכם 116 בתי קפה ו-31 מרכולים. זאת, לאחר שלפני שבוע סגרה החברה 5 סניפי בתי קפה מפסידים.
רמי לוי לא מביא תוצאות לקופיקס
קופיקס מקטינה הפסדים; תהפוך ל-רמי לוי בשכונה;
בית המשפט המחוזי דחה עתירת עיריית גבעתיים בבקשה להטיל היטל השבחה בפרויקט תמ"א 38, כי לטענת העירייה כבר חלה עליו תוכנית עירייה
לאחרונה הודיעה עיריית גבעתיים שתצמצם את התמא 38 בשטחה ואך ניסתה לגבות היטל השבחה בפרויקט תמ"א 38 במסלול הריסה ובנייה מחדש. בית המשפט מנע זאת. משמעות ההחלטה היא חיסכון של מאות אלפי שקלים היטל השבחה ליזמים שייכנסו לפרויקטים דומים בעיר. לפי הפסיקה בפרויקטים של תמ"א 38 במסלול הריסה ובנייה חל הפטור מהיטל השבחה על כל הזכויות שמקנה תמ"א 38, ויש לגבות היטל השבחה רק על שטחים שמקורם בתוכנית אחרת, לאחר שמוצו כל הזכויות שהעניקה התמ"א.
ועדת הערר כבר קיבלה את את עמדת החברה, ופסקה כי הזכויות נחשבות תחילה כזכויות תמ"א, והזכויות מכוח התוכנית הן רק בנוסף לזכויות מכוח התמ"א. על החלטה זו הגישה עיריית גבעתיים את העתירה, וזו נדחתה. שופט המחוזי נימק את החלטותו: "לא יכול להיות חולק כי קבלת הפרשנות המוצעת על ידי העותרת תפגע ביזמים ובמוטיבציה לחיזוק מבנים כאמור עת יידרשו לשלם את מלוא היטל ההשבחה, אפילו לא ניצלו את מלוא הזכויות. אין כל סיבה לשלול מהיזם את תמריצי התמ"א".
נציין כי המדינה העניקה פטור מהיטלי השבחה למיזמי תמ"א 38, וזו אחת הסיבות המרכזיות להתנגדותן של עיריות רבות, ובהן עיריית גבעתיים וכן שכנתה רמת גן, לפרויקטים אלו. המדינה נתנה את הפטור כדי לשפר את הרווחיות של הפרויקטים ולעודד יזמים, אך הרשויות הן שנאלצות להתמודד עם תוספת תושבים בשטחן, ללא מקור תקציבי לפיתוח תשתיות ומוסדות ציבור.
מעודכן ל-05/2019
ביקשתם פעם בלי קבלה כד לחסוך כסף? אמרתם תשלם לי רק במזומן? אתם חלק מכלכלה שחורה. באגף האוצר מסבירים:
"שאלו אתכם פעם עם חשבונית, או בלי חשבונית, אם כן אז נראה שגם אתם נתקלתם בכלכלה שחורה שבה כסף רב נצבר בדרכים לא חוקיות. הנזקים למשק הישראלי כתוצאה מהכלכלה השחורה, הם אדירים, מה שאומר שאנחנו מפסידים מיליארדים של כספי מיסים.
"כסף שהיה יכול ללכת לחינוך, לרווחה או לבריאות. ולגרום לכך שכולנו נשלם פחות מיסים, ממה שאנחנו משלמים היום. ההון השחור משפיע ישירות גם על התחרות במשק. בעל מקצוע הגון שרוצה לעבוד כחוק עם חשבונית, מוצא את עצמו מתחרה במעלימי מס שמצליחים לתת על אותו השירות שמצליחים לתת על אותו השירות מחיר נמוך יותר ובכך פוגעים בכולנו ולא רק זה – המזומן מהווה דרך לפשיעה חמורה ולפעילות טרור כך שארגונים אלה מתנהלים במזומן מבלי לתת דין וחשבון.
במטרה להילחם בכלכלה השחורה, משרד האוצר מקדם תוכנית להפחתת השימוש במזומן, ומעבר לאמצעים דיגיטליים בדומה למדינות רבות בעולם. בכך אנו מקווים להילחם בכלכלה השחורה ולהפוך את המשק הישראלי לרווחי יותר, לשוויוני יותר ולבטוח יותר." אחת התוכניות המדוברות שהושקה השנה הייתה התוכנית להגבלת השימוש במזומן. להרחבה פה: החוק להגבלת שימוש במזומן – כל מה שצריך לדעת
מהי כלכלה שחורה
כלכלה שחורה נקראת גם "כלכלת צל" (shadow economy) וההגדרה שלה היא למעשה פעילות כלכלית שאיננה מופיעה בנתוני התוצר המקומי הגולמי (תל"ג).
כלכלה שחורה כוללת פעילויות כלכלית והכנסות שמתבצעות מחוץ למסגרת החוקית של המדינה. עסקאות שכאלה לא עוברות כאמור דרך רשות המיסים, וההערכה שמדובר – שימו לב – בסכומים של קרוב לעשרה מיליארד שקל בשנה! זה המון כסף, ואם רק לשם המחשה לוקחים את ה-5 שנים האחרונות הרי שמדובר בעשרות מיליארדים – סכום שהיה מקטי את הגירעון לאפס.
להחרבה על כלכלה שחורה: כלכלה שחורה – איך זה פוגע לכם בכיס?
גילוי מרצון – לגלות או לא לגלות?
מעודכן ל-05/2019
רוצים לעשות כסף מלעמוד בפקקים? דור מאגף התקציבים ממשרד האוצר מסביר. הנה דבריו המלאים:
"רוצים לעקוף את הפקקים וגם להרוויח קצת כסף על הדרך, בקרוב תוכלו לעשות זאת. עד שנת 2030, נעמוד בפקקים עוד שישים דקות ביום ועל פני חיים שלמים מדובר בשנתיים של עמידה בפקק.
"כיום ממוצע הנוסעים ברכב בישראל, הוא 1.2 אם רק נגדיל אותו ל-1.3 לא יהיו פקקים בישראל. בדיוק בשביל זה אנחנו ומשרד התחבורה החלטנו להפוך את הפירמידה. כדי לעשות זאת צריך להבין איך עובד פקק. המכונית הראשונה עומדת בפקק דקה. השנייה עשר דקות, השלישית והרביעית יעמדו כבר שעה.
"אם נחבר שני נוסעים יחד ברכב אחד, נוכל למנוע את הפקק וכדי שיהיה לכם כדאי יותר לנסוע בתחבורה ציבורית או בנסיעה שיתופית, נתקין מצלמות שיאפשרו לרכבים עם שלושה נוסעים או יותר לנסוע בנתיבי תחבורה ציבוריים.
"נפעיל את תוכנית נעים לירוק, שבה נתגמל נהגים שימנעו מנסיעה לבד ברכב פרטי באזורי ובשעות העומס. ומה אתם חושבים על הרעיון שביטוח הרכב שלכם יעלה פחות אם תנהגו פחות. מעניין נכון? ביחד נוכל לפתוח את הפקקים, להרוויח זמן יקר ולחסוך כמה שקלים על הדרך".
דור מדבר בין היתר על ניסוי "נעים לירוק" שהתגבש בשנים האחרונות. הרעיון מאחרוי נעים בירוק הוא מהפכני – במסגרת הפרוייקט יתוגמלו כספית נהגים שמפחיתים נסיעה בשעות העומס.
הניסוי כולל תמרוץ כלכלי שנועד לשנות את הרגלי השימוש בכלי רכב פרטיים ולהפחית את הנסיעה בערים בשעות העומס. זאת, באמצעות מנגנון מיסוי דיפרנציאלי שלילי.
לפי הניסוי, במקום תשלום זהה לכל, כפי שקיים היום באגרות שונות ובמיסוי, האגרה תהיה תלויה באופן השימוש ברכב במהלך השנה. בניגוד לאגרות גודש שבהן נגבה כסף מהנהגים במטרופולינים, ההשתתפות בניסוי היא וולונטרית.
להרחבה: מיזם "נעים לירוק" – איך לא לנסוע בפקקים ולקבל כסף
פקקים בדרך לשדה רמון, הנוסעים מפספסים טיסות מאילת בחזרה
נגד הפקקים: תושבי פתח תקווה נלחמים בתוכניות הבנייה בסירקין
כמה עולה חניה בתל אביב?
מעודכן ל-05/2019
מה עושה יחידת האכיפה באגף השכר במשרד האוצר?
התפקיד של היחידה הזו נשמע מעט אפור, אבל זה לא ממש כך – מנהלת יחידת האכיפה באגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, מסבירה את התפקיד – "ביחידה מונעים חריגות שכר במגזר הציבורי ומשיבים את הכסף לציבור. בניגוד לגוף פרטי כמו בנק או מכולת, בגופים ציבוריים הכללים והשכר נקבעים על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר ובישראל יש כ-800 גופים ציבוריים וכל תשלום שנעשה בהם מעבר לכללים, מוגדר כחריגת שכר.
"כל חריגת שכר פוגעת בציבור. כמה עולה למדינה עובד המקבל תוספת של כ-1000 שקל שלא כדין? למשך שנה, או עשר שנים ומה אם זה יותר מעובד אחד? יותר חריגות שכר, פחות כסף לשירותים ציבוריים, פחות פארקים, פחות בריאות, פחות חינוך ואת החריגות האלה, היחידה מנסה לעצור.
"מנסה ומצליחה. מאז שהוקמה היחידה הוחזרו לקופה הציבורית מעל 6 מיליארד שקל. וזה כולל את ההרתעה שיצרנו, שוודאי מנעה הוצאה נוספת של מיליוני שקלים, כל זאת כדי שהאזרחים יקבלו תמורה הולמת משירות ציבורי הוגן ויעיל יותר. בדיוק כפי שמגיע לנו"
מהן סמכויות יחידת האכיפה:
כחלק מהמלחמה באינפלציה החוק הטיל פיקוח על מכלול ההסכמים הקיבוציים שנחתמו במגזר הציבורי, זאת על מנת למנוע סטייה ממסגרת התקציב, לוודא אחידות גישה בנושאי שכר ובכך למנוע עליות שכר בלתי נשלטות אשר בסופו של דבר השפיעו על שיעור האינפלציה ועל המשק כולו. מכוח סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, גופים מתוקצבים ונתמכים מחויבים לקבל את אישורו של שר האוצר, בטרם יעניקו לעובדיהם הטבות שכר, תנאי פרישה ותנאי עבודה מעבר לנהוג לגבי כלל עובדי המדינה. שר האוצר אצל סמכות זו לממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר.
בהתאם להחלטת הממשלה מיוני 1997, הוקמה באגף השכר יחידת האכיפה שתפקידה להוציא מן הכוח אל הפועל את סמכותו של הממונה על השכר מכוח סעיף 29 ולאכוף התנהלות תקינה בתחום השכר במגזר הציבורי.
תפקידי היחידה
- הפסקת מתן שכר, תנאי פרישה, גמלאות או הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, החורגים מן הנוהג לגבי כלל עובדי המדינה (חריגות שכר).
- עריכת ביקורות שכר ואכיפה בגופים המתוקצבים והנתמכים.
- הצגת עמדת המדינה – הממונה על השכר בעת הדיונים בהליכים משפטיים בבתי הדין לעבודה, לרבות – שקידה על גיבוש וניסוח העמדה המשפטית, הגשת תצהירים והתייצבות לדיונים בעשרות תיקים בבתי הדין.
- בדיקת יישום הסכמים.
- בדיקת עשרות אלפי תלושי שכר בשנה.
- מתן ייעוץ בענייני שכר במסגרת ועדות ציבוריות.
- הטמעת נורמות חדשות של תשלומי שכר בגופים מתוקצבים ונתמכים.
- איסוף נתונים עבור הדו"ח השנתי של הממונה על השכר והטיפול בממצאיו.
הפנסיה במגזר הציבורי – 648 מיליארד שקל; החשבון יוגש לכם!
עבודה בשירות המדינה: איך מתקבלים ולמה זה כדאי לכם?