קרן פנינסולה חתמה עם הקרן האירופית להשקעות בחברות ישראליות ב-300 מיליון שקל והיא הגוף הפיננסי השני שחתם על הסכם עם הקרן האירפית

קרן פנינסולה לצמיחה חתמה על הסכם עם הקרן האירופית להשקעות, לשם מימון חברות ישראליות בינוניות בכ-300 מיליון שקל. זה הגוף הפיננסי השני בישראל אחרי בנק לאומי שחותם על הסכם עם הקרן האירופית.

על פי ההסכם יינתנו ערבויות להעמדת אשראי בתנאים מועדפים לעסקים קטנים ובינוניים הנמצאים בשלבי צמיחה מהירה או עסקים חדשניים. התוכנית תאפשר לקרן להציע לחברות ישראליות בתחומי הטכנולוגיה, התעשייה והשירותים מימון בגיבוי הקרן האירופית, בתנאים מועדפים.

בין המשקיעים בקרן פניננסולה  בית ההשקעות מיטב דש, אלטשולר שחם, איילון ביטוח, קופות הגמל של האחים והאחיות, האוניברסיטאות בן גוריון ,והעברית. הקרן גייסה כ-450 מיליון שקל להשקעה בעסקים קטנים ובינוניים, והשותפים המנהלים בה הם פז, צבי זיו, מנכ"ל הפועלים לשעבר ,ומיכה אבני מייסד ומנכ"ל פנינסולה, ואייל ליאור המישנה למנכ"ל. הקרן מנוהלת על ידי חברת פנינסולה שהיא אחת מחברות המימון החוץ בנקאי הגדולות בארץ. החברה שמניותיה נסחרות בבורסה דיווחה על גידול משמעותי בהיקף עסקייה בשנה האחרונה כשקצב הרווחים הוא באזור ה-25 מיליון שקל – בעלת השליטה בפנינסולה היא מיטב דש.

אורי פז, מנהל שותף בקרן פנינסולה, אמר שהתוכנית תופנה הן חברות היי-טק והן חברות מהכלכלה המסורתית עם פוטנציאל צמיחה". קרן פנינסולה היא אחת משתי קרנות שיזם משרד הכלכלה לתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים בסוף שנת 2016, והיא מתמקדת בעסקים עם מחזור של 10-130 מיליון שקל בשנה.

"פעילות הקרן האירופית בישראל היא בעלת חשיבות עצומה בקידום האקו-סיסטם ושוק החוב המקומי. עד היום הפעילות נעשתה מול הבנקים והשתתפותה של קרן פנינסולה בתכנית אימפקט משמעותי ותחרותי ביחס למקורות החוב הקיימים בחברות בצמיחה – שיגולגל בהטבה לחברות", אמר אהרון אהרון מנכ"ל רשות החדשנות.

רשות החדשנות תשיק מסלול ייעודי למיזמי טכנולוגיה בפריפריה

רשות ניע נכנסת לתחום הפינטק: הקימה עם רגולטורים נוספים בעולם מערכת לחדשנות פיננסית

רשות החדשנות תשיק מסלול ייעודי למיזמי טכנולוגיה. סכום ההשקעה 180 מיליון שקל

רשות החדשנות משיקה מסלול ייעודי ליזמות מקומית בפריפריה באזור פיתוח א' ותשקיע כ-180 מיליון שקל בפרויקט למשך שמונה שנים.

מספר החממות לא מוגבל ובשלב ראשון יתקיים פיילוט שיכלול שלוש מהן שיזכו במכרז. מטרת המסלול לקדם כלכלה מוטת חדשנות בפריפריה, כך שיועיל לכלכלה באזור ויעודד יזמות מקומית.

הזכיינים שייבחרו יאתרו ויבחרו את המיזמים הטכנולוגיים המקומיים המתאימים ויספקו להם ליווי טכנולוגי ועסקי, וכן מסגרת תומכת ומרחב עבודה. תקופת הזיכיון תעמוד על חמש שנים, עם אופציה להארכה בשלוש נוספות. החברות שיפעלו בכל חממה יזכו בתמיכה בתקציב של עד מיליון שקל לחברה, בשיעור מענק של 85% לתקופה של שנה.

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן מסר: "משרד הכלכלה רואה חשיבות עליונה בקידום התעשייה והתעסוקה באזורי הפריפריה, והתוכנית במסגרתה יושקעו מאות מיליוני שקלים לפיתוח ההייטק בפריפריה, היא ההוכחה הגדולה ביותר לכך. המהלך יביא לגידול במספר חברות ההייטק הפותחות פעילות מו"פ בפריפריה, גידול במספר מוקדי תעסוקת ההייטק הפעילים בפריפריה וירידה בהגירה שלילית של אנשי מקצוע מהפריפריה למרכז".

חוק האנג'לים – כל מה שצריך לדעת

יותר אנשים מחפשים עבודה –  על כל משרה מתמודדים ארבעה מחפשי עבודה בממוצע. בשנת 2018 כולה עלה היחס הזה לשיעור של 3.5. כך עולה מנתוני הלמ"ס, ולקראת סוף השנה ובמהלך 2019 היחס עלה ל-4. מה זה אומר?

המשמעות היא שיש יותר אנשים שמחפשים עבודה ממספר המשרות שיכולות לקלוט אותם; על כל כארבעה אנשים שמחפשים עבודה ישנה רק משרה אחת פנויה לאיוש. וזה רומז על צמצום בשיעור התעסוקה.

מחפשי העבודה הם מועסקים שחיפשו עבודה אחרת בארבעת השבועות שקדמו לסקר, מבלתי מועסקים (מובטלים שמחפשים עבודה באופן אקטיבי) ומכאלה שאינם משתתפים בכוח העבודה (מובטלים שלא מחפשים עבודה באופן אקטיבי.

על כל פנים, מספר המשרות הפנויות במשק ירד ב-5% ברבעון הרביעי של 2018 לעומת הרבעון השלישי, והסתכם ב-102 אלף משרות, לעומת 107.5 אלף משרות ברבעון הקודם. מספר המשרות הפנויות ברבעון זה הוא הנמוך ביותר בין הרבעונים בשנת 2018, והנמוך ביותר זה שנתיים – כלומר, מאז הרבעון הראשון של 2017 – אז עמד מספר המשרות הפנויות על 96 אלף.

כלומר, הביקוש לעובדים מצד המעסיקים ירד. בדרך כלל מדובר בסממן מקדים לכך שתחול עלייה באבטלה.  ייתכן גם שהם יתחילו לפטר.  אומנם עדיין מוקדם לקבוע אם זוהי תחילתה של מגמת עלייה בשיעור האבטלה, אבל זו שינוי מגמה לאחר תקופה של כשנתיים שבה היחס בדרך כלל פחת, למעט עליות קטנות שלאחריהן התייצב על 3.2 ברבעון השני של 2018.

ייש משרות שבהן בין מספר המשרות שווה למחפשי העבודה, כגון מפתחי תוכנה, נציגי מכירות בטלפון, בוני בתים למגורים, נהגי משאיות כבדות ונהגי אוטובוסים; לעומת זאת, ישנם משלחי יד בהם היחס גבוה מ-7, כגון: מנהלים אדמיניסטרטיביים ומנהלי מכירות, מנהלים בתחומי התעשייה ומזכירות מינהלית וכללית.

בקרב בעלי משלח יד אקדמי המצב טיפה יותר גרוע מהממוצע ב-2018, שם על כל משרה התמודדו 3.9 מחפשים, ובחלוקה לתתי משלחי יד בקרב משלחי היד האקדמיים, המצב הגרוע ביותר הוא  בתחום ההוראה. אז כיום פחות חברים מורים, כי נראה כי על כל משרה כזו התמודדו 14.3 מחפשים.

בכל מקרה, בשנים האחרונות ירדה האבטלה בצורה משמעותית והיא נמצאת באזור ה-4%-5% שזה בתיאוריה של "מדע" הכלכלה מצב של תעסוקה מלאה.

איך למצוא עבודה – שירות התעסוקה מדריך

מה הכישורים הנדרשים לעבודה ב-2019

מה זה בכלל "סייבר"? למי מתאימים הלימודים? לאן כדאי להירשם? כמה זה עולה באמת? – כל הדברים שחשוב לדעת לפני שמתחילים

בעולם הממוחשב של ימינו, גם המלחמות מתנהלות יותר ויותר באמצעות הטכנולוגיה והמחשוב. עם התפתחות הטכנולוגיה והאפשרויות שהיא מציעה, התרבו גם האפשרויות ללוחמה מסוג חדש, משוכלל ומתוחכם, וכמו כן מפחיד בהרבה מכל סוגי הלוחמה שהכרנו עד כה. מדובר כמובן בתחום לוחמת המידע המתרחש במרחבים הממוחשבים ובמרחבים הווירטואליים.

לוחמה מסוג זה מתבצעת באמצעים טכנולוגיים משוכללים ומורכבים ועיקרה הוא חדירה למערכות ממוחשבות של גופים שונים. לוחמת סייבר הוא שמה הנפוץ, ולאחרונה אנו עדים למתקפות לא מעטות של האקרים ושל ארגוני פשע שונים הפועלים במרחב הסייבר – נגד מדינות, נגד ארגונים ונגד חברות מסחריות.

לפיכך, ההגנה הנדרשת בעידן זה גם היא הולכת ומשתכללת – בהתאם לפשעים החדשים המתבצעים כיום ולשיטות הפגיעה הקיימות. תחום לוחמת המידע, לוחמת הסייבר, הוא תחום הנמצא בהתפתחות מטאורית, ונדרשים בו אנשים מיומנים המכירים אותו לעומק.

למי מתאים התחום?

לכל מי שניחן בסקרנות לחידושים ולטכנולוגיה, לאנשים ולתהליכים. למי שאתגר, עשייה ואיכות הם נר לרגליהם. מי שנכונים לעשייה מתמשכת, שוטפת, מעניינת ומאתגרת. וכמובן, למי שרוצה לקבל תמורה הולמת על ההשקעה שלו, בתחום דינאמי, חדיש ונדרש מאוד שרק הולך ומתרחב.

לא לגברים בלבד

נשים רבות משולבות בתפקידי סייבר בחזית העשייה הן במסגרות ביטחוניות והן באזרחות. העיסוק לא מצריך מאמץ פיזי אך דורש יכולות מחשבה, ניתוח והסקה, כל אלו במקביל למשיכה לחידושים, טכנולוגיה ותהליכים.

קורסי סייבר

ענף הסייבר כולל בתוכו מגוון היבטים כלוחמת סייבר, הגנת סייבר, התקפות המותאמות לתחום, האקינג – Hacking ועוד. כל התחומים כולם נאספים לתחום הכולל הנלמד בקורסי סייבר השונים, אך אלה מתחלקים על פי נושאי ההתמחות. קורסי סייבר הם מעמיקים ומקיפים מאוד, והם דורשים הבנה וידע מעמיקים וכן יכולות אנליטיות ויכולות מקצועיות אחרות. במרבית הקורסים נדרשים ניסיון מעשי רב והיכרות עמוקה עם מערכות הפעלה ועם פיתוח תוכנה, כך שבחלק מהם תנאי הקבלה כוללים התמחות במערכות אבטחת מידע, ידע ניכר במערכות Linux ו – Windows וכן ידע בשפות תכנות שונות. ובכל מקרה – אנשים ללא ניסיון בתחום, המבקשים להשתלב בו, יידרשו ללימודי השלמה, למכינה וכדומה.

קורס סייבר – לא רק באקדמיה

עיסוק בסייבר מתחלק לתחומים רבים, אך ניתן לחלק את התחומים לשני חלקים מרכזיים:

א. טכני

ב. ניהולי

על מנת לעסוק בתחום הטכני – אנו נדרשים להציג יכולות טובות בסביבת מערכות המידע, הבקרה והשליטה אך אין צורך בתואר אקדמי.

בתחום הניהולי, יש לרוב צורך, בנוסף להכשרה טכנית, באחת מההסמכות הבין-לאומיות המוכרות בניהול סייבר, לדוגמה CISSP.

נושאי הלימוד בקורס סייבר

נושאי הלימוד בקורסי סייבר הם רבים ומגוונים: בין היתר ניתן ללמוד על: האקרים והאקינג; פשעי סייבר; תשתיות לאומיות; איומים בתחום; משמעותה של לוחמת סייבר; קבוצות טרור; אסטרטגיות הגנה בעולם הסייבר; אבטחת סייבר ועוד.

מוסדות לימוד 

• ג'ון ברייס הדרכה (תל אביב, חיפה וירושלים) – ג'ון ברייס הדרכה מציעים קורס מגון סייבר, אבטחת מידע והגנה על רשתות ארגוניות. הקורס מכשיר להתמודדות עם מתקפות סייבר מהפן התוקף והמגן. בקורס כ-620 שעות, מהן 200 שעות לתרגול עצמי. הקורס מתאים גם לחסרי רקע קודם בתחום הסייבר.
• מכללת מדיאטק ג'ון ברייס חיפה – מוסד הלימוד עורך קורס מקיף בתחום הסייבר, בו עוסקים בהרחבה באבטחת מידע ובהאקינג. המסלול כולל כ-205 שעות המחולקות ל-41 מפגשים.
• מכללת iNT (פריסה ארצית) – מכללת נס מציעה קורס סייבר למנהלים, בו מתמקדים באיומים ובסיכונים בסביבה הארגונית ובדרכים להתמודדות עמם. הקורס נפרש על פני כ-16 שעות והוא מתקיים בשלוחת המכללה בתל אביב.
• האקר יו (רמת גן וחיפה) – ב-HACKERU נערך קורס אבטחת מידע וסייבר בהתמחות Penetration Testing, Reverse Engineering ו-Ethical Hacking. מסלול זה, שמתאים הן לחסרי רקע והן לבעלי רקע קודם בתכנות, מציע התמחות בתחום ההאקינג ומעניק כלים להגנה על מידע. היקף קורס הבוקר כשישה חודשים, היקפו של קורס הערב כ-14 חודשים.
• מכללת סלע – מקיימת קורס "מומחה אבטחת מידע ארגוני ולוחמת סייבר", המכשיר אנשים שיהיו מומחים לתשתיות של מערכות מידע בארגונים, שיכירו את חולשותיהן, ושידעו כיצד לעבוד איתן ולמצוא להן פתרונות אבטחה יעילים. הקורס מיועד לכל מי שמוכן להשקיע מאמצים בלימודים, והוא מתאים במיוחד למאבטחים ומנהלי מערכי אבטחה. על מנת להתקבל לקורס יש להוכיח רקע במחשוב ולהגיע לריאיון אישי. הלימודים נמשכים כשנה, כאשר אפשר לבחור בין מסלול ערב או בוקר, והם כוללים שעות הדרכה, תרגול במעבדה ועבודה על פרויקט גמר. כמו כן, במכללה מערכים קורסים נוספים כגון קורס סייבר במיקוד ניהולי וקורס סייבר למקבלי החלטות.
• מכון טכנולוגי חולון HIT – בית הספר ללימודי תעודה: בבית הספר ללימודי תעודה של מכון טכנולוגי חולון מתקיים קורס מיישם הגנת סייבר. הקורס מעניק הכשרה של אנשי הגנה ואבטחת סייבר, תחזוקת מוצרי סייבר, יישום של תהליכי אבטחה וזיהוי וטיפול באירועי אבטחה, תוך היכרות והבנת הפעילות, המטרות והצרכים של הארגון. תכנית זו נבנתה לפי התווית מטה הסייבר הלאומי בישראל, היקפה 171 שעות והיא כוללת שלושה ימי תרגול בסימולטור סייבר.
• תל חי הנדסאים – יחידת לימודי תעודה (אצבע הגליל): מוסד זה מציע קורס סייבר לתכניתנים SDLC, שמיועד למפתחי קוד מנוסים ומספק להם כלים לפיתוח קוד חסין מתקפות. בקורס 40 שעות אקדמיות.
• היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ – הטכניון (תל אביב וחיפה) – ביחידה מתקיימות מספר הכשרות מקצועיות בתחום הסייבר, בהן קורס יישום הגנת סייבר Cyber Pro, קורס מנהלי סייבר Cyber Management וקורס סייבר cyber systems integrator.
• מכללת עתיד (פרישה ארצית) – במכללה זו ניתן ללמוד בקורסים שונים להכשרה מקצועית בהם גם קורסים בתחום הסייבר והמחשבים. מתקיים קורס חוקרי סייבר שהיקפו כ – 496 שעות לימוד, וכן קורס מיישמי הגנת סייבר.
• היחידה ללימודי חוץ של אוניברסיטת אריאל (תל אביב) – היחידה מקיימת לימודי תעודה בתחום הפשיעה הקיברנטית המתמקדים בגורם האנושי. סגל המרצים בתכנית מונה בכירים מעולם אבטח המידע והפשיעה בעולם העסקי, במנהל הציבורי ובאקדמיה. ההכשרה במסגרת הקורס מקנה כלים מעשיים לזיהוי תוקפים וקורבנות פוטנציאליים ברשת ומחדדת מיומנויות להתמודדות עם האיומים ונזקיהם. הלימודים מתקיימים במתכונת חד שבועית בשעות הערב, 5 שעות בכל מפגש.
• המכללה האקדמית כנרת – היחידה ללימודי חוץ (עמק הירדן) – ביחידה ללימודי חוץ של המכללה מתקיים קורס סייבר ואבטחת מידע שאורכו כשמונה חודשים. הקורס מכין את תלמידיו למבחני הסמכה בתחומי הסייבר של מספר חברות.
• המכללה הטכנולוגית באר שבע – המרכז להכשרה מקצועית והשתלמויות של המכללה הטכנולוגית באר שבע מציע מספר קורסים בתחום הסייבר, בהם קורס תקיפה ובדיקות חדירה שמכין לבחינה הבין לאומית CEH, וקורס ניהול רשתות ומבואות הגנת סייבר.
• itc (תל אביב) – חברת itcמפעילה מסלול להסבת אקדמאים לענף התכנות והסייבר. התכנית להסבה להייטק מיועדת בעיקר לבוגרים מצטיינים של לימודי מדעי המחשב והנדסה. היקפו של המסלול הוא כ-10 חודשים, במתכונת אינטנסיבית שכולת פרויקטים מעשיים.
• See Security – שיא סקיוריטי – זהו מוסד לימודים בקיא ביותר בתחומי לוחמת המידע ואבטחת המידע, והוא נשען על ידע רב שנים ועל מרצים מובילים בתחומים אלה. שיא סקיוריטי מקיים מגוון מסלולי הכשרה וקורסים בהיקפים שונים בתחומי הגנה והתקפת סייבר ובתחומי ההאקינג המתקשרים אליהם. בין הקורסים המוצעים בשיא סקיוריטי, נמצאים גם הקורסים הבאים: קורס האקינג – גרסה מלאה, קורס Cyber Warefareבמגוון שלבים ורמות, וכן סדנאות קצרות יותר בתחום, קורסי הגנה ולוחמת סייבר למנהלים, ועוד ועוד. הלימודים מתקיימים ברמת גן או בתל אביב, ותכניות הלימוד מתעדכנות בהם כל העת, בהתאם לחידושים בתחום ולמתרחש בענף.
• סייבריה – חברה מקצועית בתחום שהוקמה על ידי מקצוענים יוצאי יחידת מודיעין טכנולוגי מובחרת. מציעה מגוון שירותים, וביניהם גם מסלול הכשרה – קורס Cyber Warefare. הקורס נלמד בהיקף של 50 שעות לימוד הנפרשות על פני 7 מפגשים אינטנסיביים, והוא מיועד למנהלים מתחומי התשתיות הלאומיות, ממערכת הביטחון ומגופים ציבוריים נוספים הקשורים בעולם הסייבר.
• Cyber for you (תל אביב ורמת גן) – סייבר פור יו היא חברה להכשרה בתחום ההייטק ששמה דגש על התנסות מעשית hands on. החברה עורכת קורס סייבר, האקינג וניהול רשתות, שכולל 300 שעות ונלמד כקורס ערב או במסלול בוקר. הקורס חושף את המשתתפים לטכנולוגיות מובילות בתעשייה והוא מקנה כלים להשתלבות בתפקידי האקינג מבוקשים. כמו כן החברה מציעה קורסים כגון קורס מנהלי רשת, קורס לינוקס, קורס CCNA, קורס תכנות למתחילים ומסלולים נוספים.

כמה זה עולה?

כפי שראינו בסעיף הקודם, מסלולי הלימוד בתחום רבים ומגוונים מאוד ולכן גם טווח המחירים רחב.

עם זאת, ניתן לומר שהמחיר הממוצע לקורס ניהול רשתות ואבטחת מידע נע בין 22,000-14,000 לקורס בהיקף של 500 שעות לימוד במסלול בוקר, כולל עבודה עצמית בבית

לסיכום:

העולם הווירטואלי וההתפתחות הכבירה של הטכנולוגיה והמחשוב בעשורים האחרונים, מביאים אותנו, כאמור, למצבים שונים מכל מה שהכרנו עד כה. תחום הסייבר – הלוחמה ברשת האינטרנט – הוא תחום מתפתח בשנים האחרונות; ההתקפות על גופים שונים באמצעות רשת האינטרנט הולכות וגוברות, שלא לומר משתכללות, ובהתאם – נדרשים אמצעי ההגנה משוכללים ומתוחכמים כנגדן. קורס סייבר מתאים לכל מי שהוא בעל ידע ורקע טכניים בתחום, כמו גם למי שמגיע מענפי המודיעין והממשל השונים הפוגשים בתחום הסייבר על בסיס יום-יומי. זהו קורס שבהחלט יכשיר אתכם במקצוע מרתק ומאתגר מאין כמותו, ויכניס אתכם אל העולם המסתורי של הלוחמה הווירטואלית.

איך עושים הסבה לתכנות?

חושבים לטווח ארוך – איך להיחשף לתחום הסייבר?

אתם יצירתיים, משתפים פעולה, אמפתיים, אוהבים ללמוד? ייתכןן שאתם מוכנים למקצועות העתיד

בעולם הטכנולגי של היום הכישורים של עכשיו הם לא הכישורים של עוד שעה. רוב הסיכויים הם שבעוד שנתיים או חמש הכישורים האלה כבר לא יהיו רלוונטיים. כך העובדים צריכים להשתנות ולהתעדכן כל הזמן כדי להישאר רלוונטיים.

כישורי העתיד בכלכלה

בענף הכלכלה למשל דו"ח הפורום הכלכלי העולמי משנת 2016 מציג מיומנויות ליבה הנדרשות בענפי הכלכלה השונים ומסווג אותן לשלוש קטגוריות של מיומנויות: יכולות קוגניטיביות ופיזיות, מיומנויות בסיס ומיומנויות חוצות . עד 2020 יותר משליש מהכישורים הנדרשים ברוב המקצועות יהיו כאלה שנכון להיום לא חשבים מאוד לאותו מקצוע. חלק מהכישורים הנדרשים לעולם העבודה העתידי הם: יצירתיות, שיתוף פעולה עם אחרים, קבלת החלטות וחשיבה ביקורתית ופתרון בעיות מורכבות.

מוכנות החינוך לעולם העבודה

לפי דו"ח אחר העוסק במוכנות החינוך לעולם העבודה הכישורים המהותיים לעולם העבודה העתידי הם: היכרות עצמית מעמיקה, ויסות רגשי ואמפתיה ופרספקטיבה.

למידה, אינטליגנציה, יוזמה

לחברת פילת יש כלי פסיכולוגי-טכנולוגי המיועד לארגונים, שנועד לאבחן אצל כל עובד מהי רמת המיומנות האישית שלו ומידת התאמתו למיומנויות הנדרשות במקצועות המחקר. המטרה היא לסייע לעובד ולארגון להבין אילו מיומנויות על העובד לשפר או לחזק, לקראת העתיד.

על פי פילת, בעתיד יהיה צורך קודם כל ביכולת למידה מתמדת, בעמידות, בגמישות וורסטיליות, בחשיבה ביקורתית, אינטליגנציה חברתית, יוזמה, גישה למערכות טכנולוגיות ועוד. הנה כמה דוגמאות מהשאלון:

השאלון

עליכם לסמן ב-1 עד 4 עד כמה אתם מזדהים עם הדברים המשפטים הבאים כאשר 4 זה "מאוד מזדהה" ו-1 זה "לא מזדהה כלל":

• אני מאמין שלקוח תמיד צריך לפגוש מולו אדם, שייתן לו שירות רגשי וחם, אל מול שימוש באמצעים טכנולוגיים בלבד.

• אני חושב שהזמן של הלקוח יקר, וברגע שהוא מגיע לחברה חשוב להיות ממוקד מולו ולספק מענה מקצועי לבעיה שלשמה הגיע.

• אני אוהב חדשנות, נהנה לחקור ולהבין איך הדברים עובדים, וחושב שלקוחות מחפשים את החידושים והגדג'טים החדשים.

• מה שאני אוהב/ת בעיסוק שלי זה שתמיד יש משהו חדש ללמוד, ושווה לי להשקיע גם כשזה פחות נוח.

• אני אוהב/ת משימות שהן לא לגמרי מוגדרות, בהן יש לי יותר אפשרות להביא מעצמי.

• אני רואה בכל קשר עם לקוח הזדמנות לקדם עוד מוצרים ושירותים.

• מה שאני אוהב בעיסוק שלי זה שהוא ממוקד ביצוע, נהנה/ית לתת תפוקה, אוהב/ת את הביצוע.

• אני אוהב/ת שיש תאום ציפיות ברור לגבי הדרך שבה מצופה ממני לפעול.

• במצבי לחץ אני מעדיף לנהל את הזמן שלי בכוחות עצמי.

• במצבי לחץ, מנהל טוב זה מנהל שיודע לתעדף את המשימות, לכוון למה שחשוב, כך שיהיה ניצול מקסימלי של הזמן.

השאלון טוב גם לתיאום ציפיות. המנהל של העובד יכול למלא את השאלון ולהעריך את יכולות העובד, ואז לבחון את הפערים בין הערכת המנהל להערכה העצמית של העובד, ולבנות תכנית לחיזוק המיומנויות החסרות. הכלי מתאים למעסיקים ומנהלים שרוצים להיערך למקצועות המחר ולחזק את המיומנויות הנדרשות להם, או להיעזר לזהות טאלנטים ולהתאים להם את תכניות הפיתוח העתידיות שלהם.

ומה לגבי כישורי ההווה

אבל מה עם כישורי ההווה? איפה אנחנו נמצאים? בישראל הפריון ברוב הענפים נמוך בהשוואה למרחב. מחקרים אחרונים מוצאים את הסיבה בכישורי העובדים הדלים לעומת המערב, ואלו מתחילים בחינוך. למרות ששיעור המשכילים בישראל גבוה מאוד ביחס לעולם, רמת החינוך לפי כל המבחנים נמוכה מאוד ביחס למערב, בעיקר במתמטיקה ובמדעים. ההמלצה היא להכניס מיומנויות וכישורים מסוימים כבר בגיל הרך, ובנוגע לעתיד ודאי שזה נוגע לתכונות כמו חדשנות, שיתוף פעולה ואף להיכרות טכנולוגית.

מה הכישורים הנדרשים לעבודה ב-2019

איך בוחרים חוגים לילדים וכמה זה עולה?

איך למצוא עבודה – שירות התעסוקה מדריך

מוזיקה קצבית טובה לעבודה פיזית ומוזיקה קלאסית לעבודות קוגניטיביות. 

איך מוזיקה תשפר את התפוקה שלנו?

אוהבים לשמוע מוזיקה בשעות הפנאי? מתברר שזה לא מתאים רק לשעות הפנאי, ולפי מחקרים עדכניים האזנה למוזיקה משפרת את הפרודוקטיביות שלנו, אבל לא כל הזמן ולא כל סוג של מוזיקה.

המוזיקה שהכי מועילה לריכוז שלנו היא כמובן מוזיקה מוכרת. לעומת זאת, מוזיקה לא מוכרת גורמת לאבד ריכוז לטובת ההיכרות הראשונית איתה. מחקרים תומכים בכך שהאזנה למוזיקה עוזרת להשלים משימות חזרתיות  במהירות ופחות בשעמום. כך למשל מנתחים שמבצעים משימות מעבדה לא-כירורגיות השלימו אותן יותר מהר ובמדויק, ותוך פחות שיעמום.  גם רופאים שהאזינו למוזיקה בעודם מבצעים ניתוח נהנו מאותם יתרונות

אם אתם עובדים בעבודה פיזית, מוזיקה קצבית הכי טובה בשבילכם. כך למשל מחקר פסיכולוגיית ספורט מ-2010 הראה שהאזנה למוזיקה מוטיבציונית משפרת את הביצועים הפיזיים ע"י הגברת היכולת להתאמץ לאורך זמן והשהיית עייפות. מוזיקה קצבית הוכחה גם כמגבירה את הדריכות.

אבל  יש גם תופעות שליליות, כך למשל מוזיקה שבה אתם מכירים את המילים תפגע לכם בפרודוקטיביות כי תעדיפו לשיר במקום לעבוד. זה מסביר למה התגלה  שמוזיקה חזרתית ופשוטה הכי טובה לריכוז, למיקוד ביצועים ולהפחתת מתח, הז'אנרים היעילים הם מוזיקה קלאסית, מוזיקת טבע ועידן חדש ללא המילים.

גם אם אתם לא רשאים להקשיב למוזיקה בזמן המשימה, המחקרים הראו כי גם האזנה למוזיקה בין משימות משפרת את הפרודוקטיביות, כיוון שהיא עוזרת להירגע ולהיכנס למצב רוח המתאים בין משימה למצשימה. בכל מקרה מוזיקה לא משפיעה על כל אחד באופן זהה. ויש כאלה דווקא שהשקט עוזר להם להתרכז. אז שימו אוזניות.

לא רק ספוטיפיי ואפל: גם אמזון משיקה שירות סטרימינג מוזיקה חדש, ובחינם

איך שומעים היום מוזיקה?

צליל מכוון – דרך איזו אפליקציה כדאי (וזול) להאזין למוזיקה?

בתחילתו היה נראה שתמ"א הריסה ובנייה יעקוף את תמ"א חיזוק, אך התנגדות העיריות הפכה את התמונה. למה זה קרה?

קורים לא מעט מקרים שבהם יזמים נסוגו מתמ"א 38/2 (הריסה ובנייה) לתמ”א  (חיזקו)38/1.  הסיבה לכך היא עיריות שמגבילות את זכויות הבנייה לתמ"א מסוג הריסה ובנייה מחדש (תמ"א 2\38) במקומות מסוימים כך שהרווחיות נפגעת. לפעמים זה מגיע לבית המשפט. כך למעשה נרשמת עלייה במספר הפרויקטים במסלול חיזוק המבנים, וירידה במסלול ההריסה ובנייה מחדש .

בשנת 2014 הוחל בבנייתן של 1,141 דירות במסלול תמ"א הריסה ובנייה, ואילו במסלול השני הוחל בבנייתן של 933 דירות. במילים אחרות – פער של 208 דירות, בין שני המתווים, שהלך וגדל ב-2015, ואילו ב-2016 הגיע לשיא של 1,522 בין שני המסלולים.

עם השנים הפער הצטמק. ב-ב-2017  חל זינוק במספר הדירות שהוחל בבנייתן במסלול החיזוק, ובנייה והריסה עלה רק מעט. ב-2018 הפער הצטמצם ל-460 דירות בין שני המסלולים, בעקבות ירידה תלולה במספר הדירות שהוחל בבנייתן במסלול ההריסה ובנייה מחדש.

תור הזהב של תמ"א חיזוק

מה שקרה הוא שהמדינה העניקה לדיירים בבניינים שמיועדים לחיזוק (בניינים שנבנו עד שנת 1980 וקריטריונים נוספים) זכויות בנייה נוספות, או במילים פשוטות אפשרות לבנות עוד דירות ושטחים נוספים, על המגרש שעליו בנוי הבניין. וכך נוצר התמריץ הכלכלי ליזמים לבצע בפועל את החיזוק עבור דיירי המבנה. תחילה נקבע מסלול אחד בלבד לתוכנית, לפיו הבניין יחוזק ויתווספו לו כ-2.5 קומות על הגג, וכן אלמנטים נוספים לדירות הקיימות של ממ"דים, מרפסות ומעליות, מה שכאמור מימן את עלות הפרויקט כולו.

העיריות חוסמות את מודל ההריסה ובנייה

אז מה קרה? תחילה המדינה הודיעה כי אינה שותפה לפרשנות מפליגה שנתנו ועדות ערר שונות לזכויות הבנייה הנרחבות שמאפשר מסלול הריסה ובנייה, וכי לא לשם כך נוצרה התוכנית. בכך נעצר שטף בנייה שהוסיף המון דירות. במשך כשנה הוקפאה הגרסה הזו של תמ"א 38, עד שבנובמבר 2016 אושרה גרסה 3א' לתמ"א, שנועדה להסדיר את הזכויות המוקנות בשיטת ההריסה והבנייה.

תיקון 3א

תיקון 3א' הבחין בין גובה הבניין לזכויות הבנייה שהיזם קיבל, ובפועל רוב הרשויות לא היו מוכנות לתת את מלוא הזכויות בפרוייקטים, מה שהפך אותם לפחות אטרקטיביים עבור היזמים. לכן העיריות או לא מאשרות פרויקטים או מעכבות אותם בדרישות שונות.

חיסרון נוסף למסלול תמ"א 2\38  הוא שבעוד פרויקטים של פינוי-בינוי מאושרים באמצעות תב"עות (תכניות בניין עיר), שנדונות בוועדות המחוזיות, תמ”א 38 מאושרת בהליכי רישוי והם חשופים לרגולציה מקומית. בתמ”א מסוג הריסה ובנייה מחדש אין זהות בין הערים השונות, ואין זהות בתוך הערים וגם לא בלוחות הזמנים.

תיקון 3 א' נועד לפתו ראת הבעיה.התיקון העניק יותר ודאות, אבל ביטל את המתווה הזה של התמ"א. וגם תוצאות הבחירות האחרונות בשלטון המקומי הביאו להחלפת ראשי ערים רבים, כשלהרבה מהם יש אג'נדה שלא רוצה לראות עודף בנייה במרכזי הערים המיושנים.

כמו כן הבעיה בפרויקטים אלו שאין בהם התחשבות בהשפעה על הסביבה, השכונה או הרובע, משום שזה חידוש רק של הבניין, להבדיל מהתחדשות עירונית. ואילו העירייה היא זו שצריכה לתת מענה, ולפתח את הסביבה בכל הקשור לתשתיות שנובעות מפרויקט כזה והמקורות הכספיים שלה לזה הם תקציבי פיתוח והיטלי השבחה. הבעיה היא שפרויקטים של תמ"א 38 נהנים מפטור מהיטלים – ולכן אין להן מקורות תקציביים, ואם אין מקורות תקציביים, העיריות מצמצמות את הזכויות לתמ"א 38 ובעיקר  תמ"א 38/2.

ומה טומן העתיד?

הצפי להמשך הגידול בהיקפים של תמ"א 1\38, לעומת מסלול ההריסה ובנייה מחדש, בא לידי ביטוי במספר היתרי הבנייה שנתנו בשנה שעברה הרשויות המקומיות המרכזיות, שבהן מתבצעים פרויקטים של חיזוק מבנים.

מנתוני הרשות להתחדשות עירונית עולה, כי מספר ההיתרים שניתנו לבניינים שביקשו לבצע תמ"א 1\38 עולה על מסלול 2\38. המשמעות הברורה היא שבתקופה הקרובה ייבנו יותר פרויקטים מסוג חיזוק מבנים. בערים ירושלים, הרצליה ופתח תקוה הנתונים מצביעים על יתרון ברור של תמ"א מסוג החיזוק. לעומת זאת דווקא ברמת גן ובגבעתיים, המספרים טרם מצביעים על המדיניות החדשה שמעדיפה את התמ"א המקורית.

תמא 38 – מי סופג פרויקט לא כלכלי?

מהם התיקונים לתמא 38 ומה עוד צריך לדעת

מחשבים מסלול מחדש

חולמים לעשות הסבה ולהפוך למתכנתים – איפה תוכלו ללמוד, כמה זה עולה ומהן האפשרויות
שייפתחו בפניכם – כל התשובות במדריך להייטקיסט המתחיל

אנשים רבים (נשים וגברים כאחד) קמים בוקר אחד ומחליטים שהם רוצים לעשות שינוי כיוון ולנסות להיכנס לעולם ההייטק. בדרך כלל מדובר באנשים שתמיד הרגישו שיש להם איזשהו חיבור לעולם הזה, אבל מסיבות כאלו ואחרות לא הגיעו לתחום הנחשק עד היום.
אם גם אתם מעוניינים לבחון את האפשרות של כניסה לעולם ההייטק ולא יודעים מאיפה מתחילים ומה צריך לעשות, במדריך הבא תמצאו פירוט על דברים שחשוב לדעת, מהן השאלות שחשוב שתדעו לענות עליהן ומהם המסלולים האפשריים שתוכלו לקחת כדי להצליח להיכנס לעולם ההייטק ולזכות במשרה טובה שתואמת את הציפיות שלכם.

סוגיית הגיל – האם באמת אף פעם לא מאוחר?
כמעט כל מי שמתלבט לגבי הסבה מקצועית לתחום ההייטק מביע דאגה בנוגע לגילו. גם אנשים בני 23 ללא ניסיון מודאגים שאולי זה כבר מאוחר מדי עבורם, כי הם יכנסו לתעשייה רק בגיל 26 אחרי התואר וללא ניסיון (לא בהכרח נכון, כי אפשר לעבוד במהלך התואר).
חשוב לציין כי למרבה הצער הסוגייה אכן רלוונטית. אדם בגיל 40 ללא ניסיון לא יקבל את אותן הזדמנויות ממעסיקים פוטנציאליים כמו בחור בן 25 – למרות שבשני המקרים פרק הזמן הממוצע של עובד חדש בחברה הוא שלוש שנים והסיכוי של כל אחד מהם להיות עובד מוצלח הוא זהה.

נדמה שחברות בתעשייה מוכנות פסיכולוגית לקחת סיכון ולהעסיק אנשים צעירים ללא ניסיון אבל כאשר מדובר באנשים ״מבוגרים״ יש להן מחסום מסוים (אבל לא בלתי עביר).
האם זה אומר שאם אתם בני 40 אין לכם סיכוי להיכנס לתעשייה? לא, הסיכוי תמיד קיים. האם זה אומר שתצטרכו לעבוד קשה יותר ולהשקיע יותר? כן, בהחלט.
עם זאת, אפשר לומר שכל חברות ההייטק כיום זקוקות לעוד אנשים מוכשרים בצוותי ה-QA והתכנות. התעשייה נמצאת במצב תמידי של מחסור באנשים טכנולוגיים איכותיים. אם תיכנסו לאתר אינטרנט של כל חברת הייטק בישראל (וכנראה בעולם), תראו בעמוד הבית קישור לעמוד הדרושים, שם תמצאו מגוון רחב של תפקידים טכניים שהחברה מעוניינת לאייש.
אז אם בכל חברה יש מחסור באנשים מוכשרים שיכולים לעשות עבודה מוצלחת, הנקודה הזו היא בדיוק הסיכוי שלכם להיכנס לתעשייה, למרות שאין לכם ניסיון. אבל חייבת להיות לכם הכשרה מקצועית והוכחה של היכולות שלכם, דרך פרויקט שעשיתם.
נקודה חשובה נוספת היא שהתעשייה עצמה מתבגרת אף היא. אם לפני 20-15 שנה עבודה בהייטק נחשבה לנישה או תחום חדש, היום זה הענף החזק והנחשק ביותר במשק הישראלי. מרבית היזמים עצמם של חברות רבות הם בטווח הגילים 50-40, המהנדסים המוכשרים שהיו צעירים לפני 15-10 שנה, כבר מבוגרים יותר היום, וככל הנראה בשנים הבאות יהיה נפוץ לראות בחברות הייטק מהנדסים בני 50-40.

מה ניתן לעשות כדי לצלוח את עניין הגיל?
כדאי לעבור הכשרה רצינית ולהגיע לרמה שהיא טובה מספיק בשביל להיות מסוגלים לתרום ערך לחברה. מובן שבהתחלה תצטרכו להציע את שירותיכם בשכר נמוך, אבל בתמורה תקבלו ניסיון בעל ערך. לאחר שנה-שנתיים כבר תהיו במקום אחר לגמרי ותוכלו להתמקח על תנאים טובים הרבה יותר.

למי יש סיכוי גבוה להצליח לעשות הסבה למקצוע התכנות?
יש קורלציה גבוהה בין תכנות לבין יכולות חשיבה מתמטיות גבוהות. לרוב, לאנשים שמתמטיקה וחשיבה כמותית באים להם בקלות, יש סיכוי טוב להיות מתכנתים מוצלחים (אם הם מוכנים להשקיע זמן ומאמץ כמובן). ומנגד, למי שמתקשה עם חשיבה טכנית, לוגית, מתמטית – יכול להיות שיהיה קשה להסתדר עם עולם התכנות.
חשוב לציין שזה לא מדע מדויק ותמיד יש יוצאים מן הכלל. לכן מומלץ לכל מי שמעוניין לבדוק אפשרות להסבה לתחום התכנות, להתחיל מקורס שזמין בחינם ברשת. הקורס הזה יכול להיות אינדיקציה טובה לבחון אם התחום הזה מתאים לכם או לא.

מהם מסלולי ההכשרה האפשריים?
אז מה צריך לעשות כדי להיכנס לתעשייה? התשובה הקצרה היא ללמוד ולתרגל תכנות במשך כמה חודשים, לפחות 10 שעות בכל שבוע, כולל תרגולים מעשיים. התשובה המפורטת כוללת כמה מסלולים לכך – ולכל אחד מהם יתרונות וחסרונות משלו.

קורסי תכנות אונליין
ללא קשר למסלול שתבחרו, כדאי שזו תהיה נקודת ההתחלה שלכם. הרבה אנשים חושבים שהם רוצים לעשות הסבה לעולם התכנות אבל לא מכירים את התחום באמת מבחינה מעשית ולא יודעים מה זה בדיוק אומר ״לתכנת״.
יש ברשת קורסי תכנות מעולים למתחילים! אם פעם הייתם צריכים לשלם כמה אלפי שקלים על קורסים כאלו, היום הם זמינים ברשת ורובם בחינם (ואלו שבתשלום עולים כמה עשרות דולרים). לאחר שתעשו את הקורס הראשון, תדעו תכנות ברמה בסיסית ותוכלו להעריך טוב יותר את החיבור שלכם לתחום ואם הוא בשבילכם.

קורסים מומלצים:
1. Java Tutorial – מבוא לתכנות ב-Java, שהיא למעשה אחת משפות התכנות הפופולאריות בעולם. לאחר שתדעו את הבסיס שלה יהיה לכם גם קל לעבור לשפות תכנות אחרות.
2. The Web Developer Bootcamp – קורס פיתוח Web, הכולל את כל מה שצריך לדעת בשביל להיות מתכנת Web. זהו קורס בתשלום (יחסית נמוך) אך הוא מקיף ומומלץ מאוד.

אם תעשו את הקורס הזה במלואו (כולל כל תרגילי הבית, זה החלק הכי חשוב), תגיעו למצב שאתם יודעים Java ותכנות ברמה מעולה.

אתרים מומלצים נוספים ללימוד תכנות:
Udacity
Coursera
Udemy
Code School
Code Academy
EdX
לאחר שתעשו את הקורסים הראשונים תוכלו לבחור אם אתם רוצים להמשיך לעשות קורסים אונליין מתקדמים יותר ולהעמיק את הידע שלכם בתחום או לעבור לאחד המסלולים הבאים שאפרט בהמשך.

לסיכום:
יתרונות: לימודי אונליין הם חינם או בעלות נמוכה מאוד, מיידיים (לא צריך לחכות שקורס ייפתח), רמה גבוהה של תוכן, איכות הוראה גבוהה, דרך מצוינת וחסרת סיכון ״לקפוץ למים״ ולהתנסות בתכנות.
חסרונות: אין פידבק ישיר ממדריך או אדם אמיתי שנמצא בצד השני. אין מישהו שיכול ״להחזיק לכם את היד״.

לימודי תואר ראשון במדעי המחשב
לימודי תואר ראשון הם השקעה רצינית מצד אחד, אך מצד שני אם אתם מאמינים שזהו התחום שאליו אתם רוצים להיכנס ולעבוד בו עוד שנים ארוכות, בהחלט ייתכן שההשקעה הזו שווה את המאמץ.
אנשים רבים נוטים לפסול לימודי תואר ראשון, כי הם סבורים שיוכלו להתחיל לעבוד רק בעוד 3 שנים במקרה הטוב, וזה הרבה יותר מדי זמן עבורם. אולם למעשה אחד היתרונות של התואר במדעי המחשב הוא שניתן ואף מומלץ לעבוד בתעשייה במהלך התואר. כמעט בכל חברת הייטק יש משרות שמיועדות לסטודנטים (ללא ניסיון) וזו יכולה להיות דרך מצוינת להרוויח כסף במהלך התואר, ובמקביל לצבור ניסיון בתחום, ולאחר שלוש שנים לצאת עם תואר ראשון ביד.
יש כיום תוכניות של לימודי ערב לתואר ראשון, למשל, במכללת ת״א יפו או לימודים באונ׳ הפתוחה – כאמור אתם יכולים לעשות את התואר ולעבוד במקביל, וזו אפשרות טובה בחלק מהמקרים.

לסיכום:
יתרונות: השכלה והכשרה הכי מלאה שאפשר לבקש בתור התחלה – תואר במדעי המחשב. לימוד מעמיק של כל היסודות. לא יהיה לכם פער לימוד מול אנשים אחרים שתעבדו איתם. ניתן לעבוד במהלך התואר.
חסרונות: הלימודים אורכים זמן, לפחות 3 שנים. זו השקעה רצינית למדי אם אתם לא בטוחים שהתחום הזה בשבילכם.

קורסי הסבה להייטק
יש מגוון קורסי הסבה שזמינים היום למי שרוצים לעשות הסבה לתחום התוכנה. מכללות כגון ג׳ון ברייס, Ness, האקר יו וכדומה מציעות קורסי הסבה. ומעבר לזה מוסדות לימוד כמו הטכניון מציעים גם כן קורסים מטעמם:
קורסי הסבה להייטק של הטכניון
תוכנית בשם Infinity Labs של מטריקס עם תוכנית הכשרה של חצי שנה – ניתן לעסוק בתכנות (עם התחייבות כלשהי לחברה).
תוכנית בשם We Code שפותחה על ידי הבינתחומי בשיתוף עם דמויות מובילות מהתעשייה.

הפן הכלכלי
חלק מהקורסים לעיל הם בחינם או מסובסדים, בתמורה להתחייבות לעבודה אחרי הקורס. מומלץ לקרוא בעיון את תנאי התשלום וההתחייבות של כל מסלול.
מעבר לעלויות (שלפעמים מסובסדות כאמור תמורת התחייבות) יש לקורסים הללו יתרון בכך שהם יכולים לתת את הדחיפה הראשונית הדרושה למי שרוצה לעשות את צעדיו הראשונים בתחום. בכיתה יש מדריך אשר מלווה את התלמידים ועונה על שאלותיהם וכמו כן בודק את תרגילי הבית ונותן משוב.
יתרון נוסף הוא שמטריקס למשל מתחייבת לעזור לבוגרי המסלול למצוא לאחר התואר עבודה בתפקידי תכנות. דחיפה של חברה כמו מטריקס יכולה לסייע מאוד למי שמנסה להשתלב בתעשייה ללא ניסיון קודם.

עם זאת, עצם הלימוד בקורס והתעודה שניתנת בסופו אינם מספיקים בשביל להיכנס לתעשייה. חשוב לדעת שהקורס הוא רק נקודת הפתיחה. כדי להגיע לרמה גבוהה תהיו חייבים לתרגל ולהעמיק בחומר הלימוד. למי שרוצה לעשות הסבה רצינית לתחום, מומלץ לתרגל לפחות 10 שעות בשבוע במשך חודשים אחדים, כדי להגיע לרמה מקצועית שתאפשר מציאת עבודה בתחום.

לסיכום:
ההשקעה והתרגול נחוצים בכל מקרה, הקורס יכול להוות מסגרת נוחה למי שמרגישים שבתוך מסגרת של כיתה עם מורה הם יוכלו להתקדם בצורה טובה יותר. בתור התחלה, מומלץ כאמור להתחיל בקורס אחד של תכנות שזמין ברשת – גם אם אתם בטוחים שזו האפשרות שמתאימה לכם.
יתרונות: לימוד מול מדריך פרונטלי בכיתה, אפשרות לקבלת משוב וליווי צמוד. רמת לימודים טובה על פי רוב.
חסרונות: עלות כספית גבוהה או התחייבות, לחלק מהנרשמים יש אשליה שעצם זה שהם נרשמו ויסיימו את הקורס זה מספיק בשביל להיכנס לתעשייה לתפקיד רציני.

קורסי הסבה להייטק של משרד הכלכלה – במימון המדינה
עוד אפשרות שעומדת בפני אקדמאים שרוצים לעשות הסבה להייטק היא לעבור מסלול הכשרה במימון המדינה. יש מגוון רב של קורסים במימון משרד הכלכלה המיועדים לאקדמאים שרוצים לעשות הסבה להייטק.
הקורסים הללו כאמור אינם עולים כסף, כך שאם אתם מעוניינים לעשות את המעבר להייטק ועומדים בקריטריונים, ייתכן שכדאי לכם לנסות את האפשרות הזאת, מאחר שאתם רק יכולים להרוויח משעות הדרכה ותרגול נוספות שיקרבו אתכם למטרה.
מומלץ לעבור על רשימת הקורסים של משרד הכלכלה במימון המדינה (חפשו תחת ענף ״מחשבים״).

איך מתקבלים לעבודה לאחר שעברתם את אחד ממסלולי ההכשרה?
פרויקט לדוגמה
בהנחה שעברתם את אחד ממסלולי ההכשרה, כדאי שתיבנו פרויקט אישי שיהיה מעין תצוגת תכלית לידע המקצועי שצברתם וליכולות התכנות שלכם. אם לדוגמה עשיתם את קורס התכנות Web שנזכר לעיל, אתם יכולים לפתח אתר אינטרנט קטן שיציג את כל מה שלמדתם לעשות בקורס.
הפרויקט שתעשו יכול להוות תחליף לניסיון שלא הספקתם לצבור. בעזרתו תוכלו להראות למעסיקים פוטנציאליים שיש לכם ידע מקצועי ויכולות בסיסיות של הבנת מחשבים ותכנות. כמו כן, הפרויקט שתציגו יראה שאתם אנשים רציניים שמוכנים להשקיע ונהנים לבנות וליצור דברים בעצמם ומיוזמתם.

קורות חיים באנגלית
כפי שכבר צוין לעיל, בעולם ההייטק עובדים באנגלית. קורות חיים באנגלית נראות מקצועיות יותר, מותירות רושם ראשוני טוב יותר ואחוז החברות שיחזרו אליכם יהיה ככל הנראה גבוה יותר.
את קורות החיים כותבים על בסיס תבנית (template) מקצועית. הרשת מלאה בדוגמאות שאתם יכולים להשתמש בהן.
שימו לב: מאחר שאין לכם ניסיון מקצועי, החלק בקורות החיים שמפרט על מסלול ההסבה שעשיתם והנושאים שלמדתם הוא החשוב ביותר. למעשה זה הדבר היחיד בקורות החיים שלכם שרלוונטי עבור המנהל ששוקל אם לזמן אתכם לריאיון. לכן כדאי לציין בפירוט ובצורה ברורה איזה הכשרות עברתם, מה למדתם וכמו כן לספר על הפרויקט שבניתם, רצוי מאוד עם לינק לאתר או לאפליקציה שיצרתם.

חברות השמה
מומלץ מאוד ליצור קשר עם חברות השמה שמתמחות בתחום (כמו למשל ״נישה״ ו-seeV), שיכולות להציע לכם מגוון רחב של תפקידי תכנות ו-QA מתאימים עבורכם. השירות של חברות אלו עבורכם הוא בחינם, מאחר שהן מקבלות את העמלה מהמעסיק הפוטנציאלי. כשתיצרו איתן קשר הן יבקשו מכם קורות חיים ויבררו איזה סוג של תפקידים מעניין אתכם ובאיזה איזור גיאוגרפי.
(more…)

גם בליים אפשר עכשיו לשריין קורקינטים מראש. איך עושים את זה?

ליים, חברת הקורקינטים השיתופיים, משיקה שירות חדש וישראל תהיה המדינה הראשונה שתזכה לו. השירות החדש יאפשר לשריין מראש קורקינט דרך האפליקציה ולשמור אותו למשך 15 דקות מרגע ההזמנה.

תל-אביב כבר עכשיו מוצפת קורקינטים של יותר משלוש יצרניות, ובכל זאת  הביקוש גדול מההיצע, ופעמים רבות צרכנים מוצאים את עצמם ללא קורקינטים זמינים, או עם קורקינטים לא טעונים או ושלל תקלות טכניות. האפשרות לשריין את הכלי מראש מקלה את התהליך

"בעקבות פידבקים מהמשתמשים על הצורך שלהם בפתרון שיבטיח המצאות של הקורקינט במקום בו הוא מופיע על המפה בדיוק בזמן ההגעה אליו, יצרנו את האופציה להזמין את הקורקינט מראש. העובדה שישראל נבחרה להיות המדינה הראשונה בעולם בה מושק השירות, מצביעה על החשיבות שליים רואה בשוק הישראלי כשוק המאמץ טכנולוגיות וכמוביל בתחום התחבורה השיתופית", אמריניב גודר, מנכ"ל החברה בישראל.

איתור הקורקינט נעשה על גבי המפה באפליקציית ליים, ולאחר מכן יש לבחור את הקורקינט הרצוי כדי לשמור אותו. לאחר לחיצה על אפשרות "שמור" תיפתח תיבת דו-שיח בו המשתמש יתבקש לאשר את הבקשה. בסיום התהליך הקורקינט יישמר עד 15 דקות מרגע הפעלת השירות.

בשלב הראשון השירות הוא למשתמשי IOS בלבד, אך בעתיד ייפתח השירות גם למשתמשי אנדרואיד.

מחיר השימוש בקרב כל השחקניות זהה: 5 שקלים להזמנת הרכיבה ועוד חצי שקל לכל דקת שימוש.

בתחילת פברואר פרסה Lime, חברת הקורקינטים השיתופיים מארה"ב, מאות כלים באזור תל-אביב. בכך היא הצטרפה למתחרה מארה"ב Bird, שהגיעה עוד באוגוסט לישראל; ול-Wind, שהשיקה את השירות כמה חודשים אחריה. האחרונה להשיק את השירות היא חברת ליאו הישראלית. ליאו הישראלית גם מציעה שריון של 15 דקות  מראש.

בתל-אביב לבדה יש למעלה מ-2,000 כלים של כל החברות. לקראת האירוויזיון פנתה עיריית תל-אביב לכל החברות בבקשה לעבות את ההיצע שיוכל לספק מענה לאלפי התיירים שצפויים להגיע לישראל.

קורקינטים בתל אביב – הכל על אפליקציות הקורקינטים החשמליים

גניבות בקורקינטים של ליאו

חברת הקורקינטים LEO סגרה הסכם עם איתוראן

השנה הראשונה של אפליקציות הקורקינטים – האם זה יהיה רווחי?

סוני דיווחה על פליסטיישן 5, קונסולת המשחק החדשה. הדיווח כלל פרטים על הרזולוציה, על המעבד, אבל לא על המחיר ותאריך ההשקה שלא צפוי להיות לפני 2020

פרטים ראשוניים על קונסולת סוני החדשה; כך לפי ראיון עם מארק סרני, בעברו ראש צוות ארכיטקטורת המערכת בפלייסטיישן 4. שמה הרשמי של הקונסולה עוד לא נחשף, ובינתיים היא מכונה פשוט PlayStation 5

סרני סיפר שמתחת למכסה המנוע של הקונסולה יפעם מעבד חדש לחלוטין, בעל שמונה ליבות, שיתבסס על תשתית רייזן של AMD. מערך העיבוד הגרפי שלו יתמוך בטכנולוגיות Ray Tracing, כמו הדורות האחרונים של כרטיסי המסך מבית אנווידיה; מדובר בטכניקה גרפית שמאפשרת ליצור סצנות בעלות תאורה מדויקת ודינמית ביותר, שגורמות למשחקים להיראות אמיתיים יותר.

השיפור בביצועים אמור להיות בולט ביותר; סרני מסר ל-Wired שפעולת Fast Travel (טלפורטציה בין איזורים במשחק, שלעיתם מצריכה זמן טעינה כדי להציג את הסביבות החדשות) בכותר האחרון מסדרת ספיידרמן ל-PS4 ארכה רק 0.8 שניות באב הטיפוס של הקונסולה. זאת, בעוד בפלייסטיישן 4 מדובר בפעולה של עד 15 שניות.

בשלב זה המידע חלקי ומבוסס על שמועות; אפילו השם PS5 הוא בגדר שמועה. עדיין לא ברור מתי יושק הפיתוח הזה, כמה יעלה והאם תערוך סוני שינוי מהותי גם בבקרים ובממשקים; יתכן שגרסה זו תקבל תכונות חדשות כהפעלה קולית מובנית, קיצורי דרך לשידור חי של משחקים ועוד. כמו כן, לא ברור איזה מקום יתפסו ערכות ויישומי מציאות מדומה בקונסולה החדשה. החדשות הרעות הן שהפלייסטיישן הבאה לא תושק השנה, כשלא ברור אם תגיע לשוק ב-2020 או אף מאוחר מכך.

9.6 מנויים חדשים ורווח של 344 מיליון דולר השיגה נטפליקס הרבעון, אך התחזיות קודרות יותר משום שלר ברור כיצד תתמודד עם התחרות

נטפליקס שוברת שיא במספר מנויים ומדווחת על 9.6 מיליון מנויים חדשים ברבעון הראשון. בכך נטפליקס הכתה את התחזיות של האנליסטים שצפו תוספת של 9 מיליון מנויים חדשים.

האנליסטים ציפו לרווח של 58 סנט למניה ולהכנסות של 4.5 מיליארד דולר. אלא שתחזיות החברה לרבעון השני פסימיות גם בשורת הרווח וגם במספר המנויים החדשים. נטפליקס צופה רווח של 55 סנט למניה ברבעון השני (לעומת רווח של 85 סנט ברבעון השני אשתקד) והרבה מתחת לתחזיות האנליסטים שעומדות על רווח של  100סנט למניה.

נטפליקס צופה גם תוספת של 5 מיליון מנויים חדשים ברבעון השני (לעומת תחזיות לתוספת של 5.3 מיליון מנויים).

קצב מהיר מדי

לדעת המשקיעים, נטפליקס האיצה יותר מדי את הקצב ברבעון הזה וזה ישפיע לשלילה על רבעונים שבאים אחריו. מגמה זו בעייתית, בין היתר בהתחשב בתחרות הקשה שצפויה לחברה. תחום הסטרימינג הופך לתחום מוכה תחרות. לצד אמזון הגדולה ואפל הממותגת הצטרף גם דיסני פלוס של דיסני שאמור להתחיל לשדר בנובמבר הקרוב. וזו גם שוברת את השוק עם מחיר של כ-7 דולר לחודש ותכנים פופולריים כגון מארוול, מלחמת הכוכבים וכמובן כל תכני הילדים של דיסני.

נטפליקס, לעומת זאת, לא הצהירה מה דרכה להתמודד עם התחרות הגוברת. היא אמנם ניסתה להרחיב את היצע התכנים שלה ובעיקר להתאים אותם למיקומים השונים הרבים שבהם בהם היא פועלת, בעיקר דרך השקעה בהפקות מקומיות, אך זה לא מגייס מספיק מנויים ובעיקר עולה הרבה כסף. דיסני לעומתה לא תזדקק להתאמה מקומית של תכנים.

כמו כן דיסני עשירה יותר. היא מתכננת להוציא כמעט מיליארד דולר בשנה על תכנים חדשים לשירות שלה וכ-2 מיליארד דולר בשנה עד 2024. היתרון של נטפליקס, לעומת זאת, הוא בוותק וכלל לא בטוח שמנויי נטפליקס החשופים גם ליותר הפקות מקוריות יעברו לתכנים הסולידיים יותר של דיסני.

וגם אפל בעסק

עוד מתחרה על הסטרימינג היא אפל. השירות שלה אמור להיות  מקבץ ערוצים ושירותי סטרימינג נוסף לתכנים הבלעדיים שהיא צפויה להציע. היא יכולה לאפשר לנטפליקס להציע את תכניה  על גביו בדיוק כפי שהיא מאפשרת לאפליקציית נטפליקס לפעול על האייפון, האייפד או האפל טי.וי.

הבעיה העיקרית של נטפליקס תהיה להגדיל באופן נרחב את היקף המנויים שלה ברחבי העולם. יש לה עוד פוטנציאל גדילה עצום בעיקר במדינות אסיה . בלי חדירה לעוד שווקים בעולם היא תתקשה לעמוד ביעדים.

נטפליקס רוכשת בית קולנוע בהוליווד

דיסני שוברת את שוק הסטרימינג: 7 דולר לחודש

אפל סטרימינג עקף את ספוטיפיי במספר המנויים בארצות הברית

עיריית ראשון לציון אישרה רכישה של קולנוע רב חן לשעבר תמורת 8 מיליון שקל ומתעתדת להפוך אותו לחלל עבודה

מועצת ראשון לציון אישרה את רכישת קולנוע רב חן לשעבר תמורת 8 מיליון שקל. הקולנוע, בשטח 1,100 מ"ר, נמצא במרכז המסחרי "לב ראשון" .

בית הקולנוע נרכש מ"תיאטראות ישראל בע"מ",  בעלת השליטה ברשת בתי הקולנוע יס פלנט, שסגרה את הקולנוע עם פתיחת מתחם בתי הקולנוע המפואר במערב העיר.

ראש עיריית ראשון-לציון, רז קיסטנליך, הבהיר כי מטרת הרכישה היא לאפשר "דריסת רגל" במתחם, כדי להעלות את ההיתכנות לבצע בו שיפוץ. "אם יהיו חנויות נוספות לרכישה במרכז המסחרי, נשקול לרכוש אותן ולהגדיל את החזקת העירייה בנכס כולו", אמר.

בנוסף, הרכישה היא חלק חשוב מתוכניות עתידיות של העירייה לפיתוח של אזור היכל התרבות הנמצא בצמידות למרכז המסחרי, ולחדש את המרכז הוותיק של העיר. "בין השימושים שאנחנו בוחנים לעשות בנכס: משרדים שישמשו את היכל התרבות הסמוך, הקצאת השטח לעמותות שונות, או הפעלה של מתחם חללי עבודה משותפים שהעירייה תפעיל בהנחה לתושבי ראשון-לציון".

כיום מסחריים ישנים מרובי בעלים, כמו זה שבו נמצא בית הקולנוע לשעבר, סובלים במקרים רבים מהזנחה, בין היתר בגלל הקניונים, וגם בשל הקושי להגיע להסכמות בין הבעלים לגבי מימון עבודות לחידוש ושדרוג המרכזים. זאת, בניגוד למרכזים מסחריים המוחזקים על ידי בעלות אחת.

לאחרונה נודע כי משרד השיכון מקדם חקיקה שתאפשר לרוב של בעלי עסקים במרכז מסחרי מוגדר לכפות על מיעוט בעלי עסקים לשלם את חלקם בביצוע עבודות להתחדשות המרכז המסחרי הישן. זאת, בדגש על חידוש המרחב הציבורי. על פי החקיקה המוצעת, תספיק הסכמה של 50% מבעלי העסקים במרכז מסחרי מוגדר, כדי לחייב את כל בעלי החנויות להתאגד ולגבות תשלום.

חלל עבודה או משרד – יתרונות וחסרונות

נטפליקס רוכשת בית קולנוע בהוליווד

מתוכננת שכונה חדשה בראשון לציון: שכונת החצבים