ביטוח הנסיעות אינו מותנה נכון לעכשיו בלקיחת הכרטיס לחו"ל. זה עשוי להשתנות עם כניסת לאומי לתחרות .
לאומי יחתום על הסכם מול חברת הביטוח AIG שתספק ביטוח נסיעות לחו"ל למחזיקי כרטיס האשראי הבנקאי של לאומי. גם לאומי קארד מחזיקה בהסכם מול AIG לביטוח נסיעות לחו"ל.
לאומי גם מנהל משא ומתן עם AIG לספק לחברת הביטוח את שירותי תשלום התביעות ללקוחות שלה דרך אפליקציית התשלומים פפר פיי.
כך מתהווה תחרות על הלקוחות הנוסעים לחו"ל.לפני הנסיעה הלקוח יוכל לבדוק את הצעות כרטיסי האשראי ולבחור את ההצעה הטובה ביותר. כיום חברות האשראי מציעות ביטוח חינמי לחמישה ימים, ואחריהם הן גובות תעריף ביטוח על בסיס יומי.
בניגוד להטבות טרום־טיסה שמציעות כיום חברות כרטיסי האשראי, כמו כניסה חינמית לטרקלין שמותנית בהצגה פיזית של כרטיס האשראי ביטוח הנסיעות אינו מותנה נכון לעכשיו בלקיחת הכרטיס לחו"ל. זה עשוי להשתנות עם כניסת לאומי לתחרות .
ההטבות שעד כה לאומי קארד סיפקה ללקוחות בנק לאומי (כמו כניסות לאטרקציות וכן הלאה) עם כרטיס אשראי בנקאי יתבטלו . לאומי קארד תיקרא מעתה "מקס", ותציע את ההטבות שלה רק למחזיקי הכרטיס החוץ־בנקאי.
לאומי קארד תספק רק את שירותי התפעול של הנפקת הכרטיס הבנקאי של לאומי. הלקוחות של לאומי שינפיקו מעתה כרטיס אשראי בנקאי יחזיקו בכרטיס שכבר לא יכונה "לאומי קארד", אך עדיין לא נבחר לו שם, והם ייהנו מהמועדון צרכנות של הבנק.
לאומי מעוניין שהלקוחות ישתמשו רק בכרטיס הבנקאי ולא יתפתו להטבות שמציעים הכרטיסים החוץ־בנקאיים, בדגש על הכרטיסים שמנפיקים מועדוני הלקוחות הגדולים כמו שופרסל, פוקס, אל על ואחרים.
לרוב ההטבות הללו מותנות בשימוש מינימלי בכרטיס על בסיס חודשי. , ובלאומי גם צפויים להשיק חבילה כזו. אחת ההטבות בה תהיה ביטוח נסיעות לחו"ל בתנאים מועדפים.
הבנקים אגרסיביים בשיווק הלוואות – קנסות ללאומי קארד ודיסקונט
כך נרמז בהודעת כחלון לתושבי השכונה. זאת לאחר שההסכם בין רשות מקרקעי ישראל לבין היזמים בעלי הקרקע משנת 1961 הופר, לטענת התושבים
" בעוד יצחק תשובה, בעלי הקרקע, דורש לפנות את התושבים, אמר שר האוצר כחלון לתושבי השכונה:"הסיפור לא פשוט, אך אמשיך ללוות אתכם איפה שלא אהיה. אתם פה בזכות ההתעקשות שלכם והרצון העז להילחם על הבית, אני והמדינה נעזור לכם להגיע לפתרון הולם".
בהודעה שהוציא כחלון הוא התייחס לפנייה שקיים לפני כשבועיים המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ לחברת אלעד מגורים. קמיניץ ביקש את תגובת החברה לטענות התושבים כי ההסכם בין רשות מקרקעי ישראל לבין היזמים בעלי הקרקע משנת 1961 הופר, מפני שהחברה לא מימשה את הבנייה בתוך פרק זמן קצוב שנקבע בהסכם.
"זו פעם ראשונה שבודקים אחורה עוול של עשרות שנים ועו"ד קמיניץ פועל באומץ רב", אמר כחלון. "אם יבדקו מי צודק ומי לא – הצדק יהיה בצדכם. אלה הזכויות שלכם ולא שלנו. אני השליח שלכם. אני בטוח שאת הצדק שלכם תקבלו."
,לפי התוכנית יוקמו בגבעת עמל שני מגדלים נוספים על קרקע בבעלות עיריית תל-אביב הכוללת זכויות בנייה ל-160 דירות.
בשכונה נותרו כיום רק עשרות משפחות, בעוד לפני כשנתיים כל התושבים נתבעו על-ידי תשובה ואלעד מגורים עבור לסילוק יד ולתשלום דמי שימוש. בפסק הדין שניתן לאחרונה נקבע כי יש להכיר בזכות התושבים לקבל פיצוי, וכי על היזמים לשלם פיצוי בסך 34 מיליון שקל לכל תושבי השכונה שעדיין לא פונו. זהו סכום נמוך מדרישת התושבים.
תושבי גבעת עמל הגיבו לכחלון בברכות: "במהלך הקדנציה שלך כשר אוצר עמדת איתנו בקשר רצוף וביוזמתך ובנוכחותך נערכו פגישות עבודה עם בכירים ברמ"י, באוצר וביועמ"ש. היה לנו חשוב בעיקר להוציא את רשות מקרקעי ישראל מהאדישות האכזרית שלה ומההתנערות שלה מאחריות לתושבי גבעת עמל, ובקדנציה שלך ראינו לראשונה שינוי היסטורי בעמדה של המינהל לגבי השכונה ולגבי עתיד התושבים. היית גורם ממשלתי ראשון שעמד לצידנו, שהקשיב באמת לסיפור שלנו ושל הורינו. מקווים להמשיך לפעול איתך לפתרון הוגן ולצדק היסטורי לגבעת עמל כשר אוצר אחרי הבחירות".
תושבי פריפריה – מגיעה לכם הטבת מס (גדולה)! אל תפספסו
פינוי בינוי – כל מה שצריך לדעת
הדירוג הגבוה AA- יישמר למרות היחלשות כלכלת העולם והרחבת הגירעון בישראל
חברת הדירוג S&P את דירוג האשראי של ישראל על רמה של -AA. תחזית הדירוג נותרה יציבה, וגם לא צפוי שינוי בשנה הקרובה. באוגוסט העלתה S&P את דירוג האשראי של ישראל מרמה של +A לרמה של -AA, הדירוג הגבוה ביותר שלו זכתה ישראל אי פעם.
החברה מעריכה שצמיחת המשק הישראלי תישמר להבדיל מהיחלשות הצמיחה העולמית. גם עם הרחבת הגירעון הצפויה ב-2019, הם סבורים כי הממשלה הבאה תדאג שיחס החוב-תוצר יירד מ-60%. לפי החשב הכללי במשרד האוצר היחס ב-2018 עלה משיעור של 60.5% ל-61.2%. וכך נעצרה המגמה של הפחתת היחס בין החוב לתוצר מאז 2009. מאז ירד במצטבר היחס ב-11%.
לפי הערכות S&P, הגירעון של ממשלת ישראל ב-2019 צפוי לעמוד על 3.3% מהתוצר, גבוה מיעד האוצר (2.9%). זאת למרות שהביצועים במשק היו טובים. תחזית הצמיחה לשנה הנוכחית ירדה מ-3.5% ל-3.2%, אבל עדיין מדובר בשיעור צמיחה גבוה יחסית וכי הירידה נובעת מהיחלשות בכלכלות בעולם שהן שותפות סחר של ישראל. לפי S&P, הצמיחה הממוצעת עד 2022 תהיה גבוהה מ-3%.
עוד אומרים בחברת הדירוג כי הכלכלה הישראלית ממשיכה לצמוח בשל גיוון והערך המוסף הרב מענפי הייצור והשירותים, במיוחד בתחום הטכנולוגיה. ההוצאות על מחקר ופיתוח גבוהות מ-4.5% מהתוצר הממוצע – השיעור הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD.
החברה מתייחסת גם לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולקונפליקטים במזרח התיכון, ולתגובות הקהילה הבינלאומית. צעדים פיסקאליים, הם צופים, יעולו את הדירוג, וגם אם יהיה שינוי לטובה במזרח התיכון.
לעומת זאת מזהירים פילוג פוליטי בממשלה הבאה עלול לפגוע בטיפול בבעיות מבניות ארוכות טווח במשק ובחברה, ובהם פערים בתשתיות, השתתפות בשוק העבודה של חרדים ובצגזר הערבי. גם מחירי הדיור הם סוגיה מהותית. .מחירי הדיור נשארים כאחד האתגרים המשמעותיים של המשק. והסיבות הן מגבלות קיבולת, פרודוקטיביות נמוכה, היצע נמוך ועלייה בביקושים – בעיה שלא תיפתר מחר.
דירוג האשראי של ישראל – הגבוה בכל הזמנים; S&P העלתה את הדירוג ל -AA
מעודכן ל-02/2019
החוק אומנם נקרא חוק עבודת נשים אבל נוגע גם לגברים ומגן על המטופלים עד 150 יום מסיומם
המחוקק הישראלי הכיר בצורך בשמירה על ביטחונם התעסוקתי של העובדים הלוקחים חלק בהליך של טיפולי פוריות והעניק שורה של הגנות מפני פיטורים.
החוק הרלוונטי נקרא חוק עבודת נשים, התשי"ד 1954 אולם, על אף שמו של החוק – הוא רלוונטי גם לזכויות גברים בקשר להורות ופוריות.
אבל לא מדובר בחסינות מוחלטת מפני פיטורים מתוך החשש כי הגנת יתר תפגע בסופו של דבר בעובדים עצמם.
מה החוק אומר
סעיף 9(ה) לחוק קובע כי מעסיק לא יפטר עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, למשך כל תקופת הטיפולים ועד 150 ימים מתום הטיפולים, בסייגים הבאים:
- העובד נעדר מהעבודה לצורך טיפולי פוריות;
- העובד או העובדת הודיעו מראש למעסיק על הטיפולים בכפוף להצגת אישור רפואי;
- המדובר בטיפולי פוריות לקראת שתי לידות לכל היותר אצל אותו מעסיק או אותו מקום עבודה או שמדובר בטיפולים לקראת שתי לידות מאותו בן זוג;
- טרם חלפו שנתיים מאז היום הראשון להיעדרות.
החוק אינו מעניק הגנה לעובד המתלווה לבת זוגו העובדת טיפולי פוריות אלא רק לעובד, העובר בעצמו את טיפולי הפוריות.
כמו כן המעסיק מוגבל בפיטורי עובד העובר טיפולי פוריות, גם במקרה שבו העובד לא נעדר מהעבודה בשל הטיפולים למשך כל תקופת הטיפולים ועד 150 ימים מתום הטיפולים, בסייגים הבאים:
- העובד עם ותק של לפחות 6 חודשים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה;
- במקרה בו העובד מודיע למעסיק על הטיפולים לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים או ממועד הפיטורים וכן, הצגת אישור רפואי תוך 14 ימים ממועד ההודעה על הפיטורים.
הוראות אלה חלות הן על עובדים קבועים והן על עובדים ארעיים או זמניים – ללא כל הבדל ביניהם.
במקרה שעובדת או עובד נדרשים להיעדר מהעבודה לצורך טיפולי פוריות הם צריכים להודיע למעסיק מראש על ההיעדרות ועל תקופתה ולהציג בפני המעסיק אישור רפואי.
במקרה שעובדת או עובד נמצאים בטיפולי פוריות ואינם נעדרים מהעבודה לצורך הטיפולים ובמהלך הטיפולים מקבלים הודעה על פיטורים עליהם להודיע למעסיק על טיפולים אלה תוך 3 ימי עבודה לכל המאוחר ממועד מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים או ממועד הפיטורים לצד הצגת אישור רפואי מרופא תוך 14 ימים.
חופשת לידה, דמי לידה וזכויות אחרות – המדריך המלא
האם המדינה עשתה עסקה טובה עם אינטל? לא
אינטל תשקיע כאן 40 מיליארד שקל, אבל תקלוט רק אלף עובדים נוספים, ותשלם מס מגוחך של 5%; האם זה נכון לתת לאינטל הטבות כה משמעותיות ולקבל כל כך מעט?
אינטל הגדולה בחרה להשקיע 40 מיליארד שקל בישראל – השקעת ענק, בהמשך להשקעות קודמות של עשרות מיליארדי שקלים בעבר. כן, אינטל אוהבת את השוק הישראלי, את כוח העבודה כאן, את הטכנולוגיה, ואת הנדיבות – הטבות כספיות ומס נמוך.
אינטל היא חברה עסקית. אי אפשר לחשוד בה בציונות. מה שחשוב זה המספרים, והמנהלים שלה מכוונים למקסם את הרווח ולרצות את המשקיעים בוול-סטריט. קצת קשה לה בזמן האחרון – הרבעון הרביעי של 2018 היה מאכזב, וגם התחזית ל-2019 היתה פושרת. אבל עדיין מדובר על מעצמת שבבים.
הנהלת אינטל החליטה להשקיע כאן 40 מיליארד שקל וזאת אכן סיבה למסיבה, רק שצריך לזכור – אינטל משקיעה כאן כי כדאי לה במבחן הכלכלי. אינטל מקבלת תמיכה של 3.5 מיליארד שקל, וחבות מס שולית של 5%. אלו הטבות מאוד משמעותיות, במיוחד בהינתן שהיא התחייבה להגדיל את מספר העובדים באלף בלבד.
כן, אלף עובדים. זה כל הסיפור, וזה מעלה כמה שאלות:
איך ייתכן שהשקעה של 40 מיליארד שקל, שכוללת הקמת מפעלים, קווי ייצור, תשתיות, מחקר ופיתוח, דורשת רק אלף עובדים? חברות שמשקיעות עשרות מיליארדים מעסיקות כמה אלפים טובים, ויותר מכך.
ואפשר גם להסתכל על זה כך – עד היום השקיעה אינטל עשרות מיליארדים והיא מעסיקה בארץ 11 אלף עובדים. אז איפה הפרופורציה, השקעה נוספת של 40 מיליארד מגדילה את מצבת העובדים באלף בלבד?
אינטל תשלם 5% מס בלבד
המדינה תומכת ב-3.5 מיליארד שקל עבור 1,000 עובדים. משמע על כל העסקת עובד מקבלת אינטל מהמדינה 3.5 מיליון שקל. זה לא גבוה מדי? נכון, זה מבן גס. אחרי הכל, התרומה של אינטל היא לא רק בהעסקת עובדים ישירים. ההשקעה של אינטל צפויה לתרום מסביב – להגדלת התעסוקה באזור, להגדלת הייצוא, להגדלת המיסים – בעצם, המיסים לא ממש יעלו (שיעור המס על הרווחים של אינטל מצחיק).
ועדיין – במבחן העובדים הנוספים, לא בטוח שהמדינה עשתה כאן עסקה טובה.
ויש שאלות נוספות בקשר להשקעת הענק הזו. האם אנחנו רוצים להיות סניף גדול של אינטל העולמית? ישראל מושכת השקעות זרות וחברות בינלאומיות מקימות ומגדילות כאן את אחיזתן. הן לא משקיעות עשרות מיליארדים, אבל יש שורה ארוכה של חברות שמשקיעות כאן מאות מיליונים ומיליארדים. תעשו סיבוב בבנייני המשרדים שנבנו במרכז בשנים האחרונות, ותלמדו על עשרות חברות הייטק בינלאומיות (שלא הכרתם) שהקימו כאן סניפים. אז האם לא כדאי לעודד יותר חברות בינלאומיות בסכומים קטנים מאשר חברה אחת בסכום גדול?
ובכלל – אינטל היא ערבוב של מחקר ופיתוח יחד עם ייצור. חלק מרכזי מהפעילות בארץ היא סוג של ייצור מתקדם. זה לא בהכרח טכנולוגיה מתקדמת, אלו התוצרים (שבבים בעיקר) של הטכנולוגיה הזו. אז, מצד אחד, המדינה בעצם מעודדת ותומכת במפעלים של אינטל, וממצד שני התעשייה המקומית נעלמת כי היא לא מקבלת תמיכה.
אולי היה צריך לחשוב הפוך – לעודד את התעשייה המקומית, לתת לה מס של 5% במקום לאינטל, ולהשאיר כאן את המפעלים שבהדרגה עוברים למקומות אחרים בעולם. בשנים האחרונות כמה ענקיות (בקנה המידה הישראלי) נמכרו – מכתשים אגן/ אדמה, פרוטרום, נטפים (רשימה חלקית). החברות האלו עם ידע, טכנולוגיה וייצור, יתגלגלו לאט לאט החוצה – הכל כלכלה. אם לא יהיה כדאי לייצר כאן, לא ייצרו. אבל הטבת מס בשיעור של 5%, אולי תשכנע אותם להישאר.
אגב, הטבת מס בשיעור של 5% היא בכל קנה מידה, הטבה משמעותית. אינטל שנהנית מהטבות מס במקומות שונים בעולם, משלמת מס ממוצע בשיעור של 13.5%.
אינטל מחפשת כיוון
הדיווח על ההשקעה של אינטל, הגיע כמה ימים לאחר פרסום הדוחות הכספיים של החברה. התוצאות ברבעון האחרון של 2018 אכזבו. הרווח אמנם גדל ל-5.9 מיליארד דולר על הכנסות של 18.7 מיליארד דולר, לעומת רווח של 5.2 מיליארד דולר על הכנסות של 17.1 מיליארד דולר ברבעון המקביל ב-2017, אבל השוק ציפה למעט יותר.
מעבר לכך, התחזית ל-2019 היתה פושרת – ההכנסות הצפויות – 71.5 מיליארד דולר, גידול אפסי לעומת ההכנסות בשנת 2018 – 70.8 מיליארד דולר. אינטל לא מצליחה להתרומם בשנים האחרונות, והגידול שלה נובע בעיקרו מרכישות (וכבר אגיע למובילאיי שאינטל רכשה לפני שנה וחצי).
אינטל מתנהלת ללא מנכ"ל קבוע כבר חצי שנה (סמנכ"ל הכספים הוא המנכ"ל הזמני), והיא נמצאת בסוג של חיפוש אחרי מנועי צמיחה. היא בעיצומו של שינוי שנובע גם מכך שכל התעשייה משתנה.
אינטל הימרה לפני כמה שנים על ה-IOT (Internet of Things) אינטרנט של הדברים. מדובר בעצם במוצרים ומערכות שונים בבית במשרד (בכל מקום אפשרי) שמדברים ביניהם בתוכנה וחיישנים. ככה בעצם יש איסוף מידע והחלפת מידע ממערכות שונות, והשימושים מגוונים – אתם יכולים למשל "לדבר" עם המזגן לפני שאתם מגיעים הביתה כדי שיידלק. התחום הזה הפך למרכזי בחברה והוא צומח, אבל ברבעון האחרון נרשמה ירידה בהכנסות בתחום.
המנוע החדש של אינטל הוא מובילאיי. אינטל רכשה לפני שנה וחצי את מובילאיי בתמורה ל-15 מיליארד דולר, והימרה על תחום הרכבים האוטונומיים. אז יש לה IOT, רכבים אוטונומיים, תחום ה-PC, מחשוב ענן, דטה. יש לה הכל, אבל היא כבר לא מובילה בפער על כל המתחרות כפי שהיה בעבר.
וזו הסיבה שצריך לחשוש מלתת לה את כל ההטבות האלו – מה יקרה אם בעוד כמה שנים, אינטל תתכווץ, תצמצם, תגיד לנו – "תודה, אבל אנחנו מחסלים את הפעילות בתחום מסוים, ומפטרים את העובדים". זה יכול לקרות, רק שאז לא נוכל להגיד – זה לא הוגן (כמו שאמרו לטבע שצמצמה פעילות בארץ). אלה כללי המשחק בעולם הקפיטליסטי. עסק שלא מרוויח, נסגר. זו לא אשמה של אינטל שהיא תפטר (אם וכאשר). אבל זו כן החלטה של המדינה האם לתת לה הטבות כה משמעותיות, במקום לפזר אותן.
מובילאיי – הכנסות של 183 מיליון דולר ברבעון
מהדוחות של אינטל ברבעון הרביעי עולה כי מובילאיי מכרה ב-183 מיליון דולר – 40% יותר מברבעון המקביל בשנת 2017. כזכור, אינטל רכשה את מוביל איי ברבעון השלישי של 2017 (אוגוסט 2017), ומדוחות אינטל לשנת 2017 התברר שבחמישה החודשים מאז רכשה את מובילאיי, החברה ייצרה הכנסות של 210 מיליון דולר.
רגע לפני העסקה, הסתכמו מכירות מובילאיי ב-125 מיליון דולר ברבעון (ברבעון הראשון של 2017). אז נכון שהמכירות עלו מאז, אבל, ממכלול הנתונים (החלקיים) עלה כי בדרך היו רבעונים בינוניים, וכי ההטמעה עדיין לא מי יודע מה. אינטל לא רכשה את מובילאיי בשביל 183 מיליון דולר ברבעון.
מעודכן ל-11/2019
נשארתי עוד כמה ימים אחרי העבודה, הבאתי את האישה, הטיסה התעכבה. מי אחראי?
כמה דברים שצריך לדעת על טיסות על חשבון העבודה. למרות היתרונות בלפגוש מקומות שונים ואנשים חדשים, הדבר מעלה שאלות לגבי אחריות המעסיק או העובד, ובעיקר מי צריך לשלם. הנה כמה מקרים שמעלים סוגיות של מי האחריות.
באתי עם מזוודה ענקית, אבל המעסיק רוצה לחסוך עלויות ומכריח אותי לעלות עם תיק קטן: אומנם מעסיק לא חייב לשלם לעובד עלויות נוספות על כבודתו האישית חוץ ממטען יד. אבל עובד יכול לבדוק אפשרות להכניס את עלויות הכבודה כהוצאה אחרת של המעסיק כמו עלויות שיווק ..
אני נוסע עסקי, לעיתים חברת התעופה רוצה להעביר אותי למחלקה אחרת אם חברת התעופה בוחרת לשדרג נוסע עסקי, אי אפשר לחייב אותו על זה,אבל אם ימירו את ההזמנה למחלקה טובה פחות החברה תצטרך לשלם פיצוי כספי, בסכום שתלוי במחיר הכרטיס ומשך הטיסה.
אני לא אשאיר את אשתי לבד עם הילדים. היא באה איתי. לגיטימי? לגיטימי בהחלט ומותר לך לצרף שותף נסיעה עסקית, אך עלויות הנסיעה יהיו עליך , ולא על המעסיק.
המעסיק שלח אותנו לפגישת עבודה ברומא, אבל אחר כך רציתי להמשיך לראות את הקוליסאום, אני צריך לשלם על טיסת החזור? אם נוסע עסקי . מעוניין להישאר בחו"ל עם תום נסיעת עסקים כדאי שיידע שאין חוק שמורה למעסיק מה לעשות וזה מאוד תלוי במעסיק. לא היינו בונים על זה.
אוף, הטיסה מתעכבת. לא מגיע לי גם פיצוי? לא רק שמגיע, החוק מגן על הנוסעים במקרים של שיבושים בטיסה ולכן הפיצויים תמיד שייכים לנוסע, גם אם החברה שילמה עבור הכרטיס. הסיבה היא כי הנוסע גם מאחר ללביתו או לסידוריו האישיים, לבטח אחרי נסיעת עבודה של כמה ימים. המעסיק יצטרך לספוג את העלויות. החוק נועד להגן על הצרכן, ולא על הוצאות המימון של החברה.
לקחתי את הסלולרי ועשית כמה שיחות. הוצאה מוכרת?שיחות פרטיות אינן נחשבות הוצאה מוכרת לניכוי מס. אבל אפשר לברר עם המעסיק גם בזמן החוזה, על אחת וכמה אם מדובר בנסיעות ארוכות.
מה עם אש"ל? המעסיק משלם למרות שבהרבה מקומות עבודה נדרשים העובדים לנסיעות לחו"ל במסגרת התפקיד, החוק בארץ לא מסדיר את הנושא.
אבל החזר הוצאות האש"ל מוסדר ברוב מקומות העבודה מכוח הסכמי העסקה בין אם חוזים אישיים ובין אם בהסכמים קיבוציים. אצל עובדי מדינה הנושא מוסדר בהוראות התקשי"ר ובהנחיות החשב הכללי במשרד האוצר. בנוסף, הוצאות האש"ל מוכרות כהוצאה לפי פקודת מס הכנסה, עד לתקרה שמוגדרת בחקיקה.
המעסיק לא רוצה לשלם לי על שעות עבודה בזמן טיסה. מי צודק? לפי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, שעות הטיסה אינן נחשבות שעות עבודה ולכן שעות אלו אינן מזכות את העובד בתשלום מיוחד ומכורח כך גם לא מזכות בתשלום שעות נוספות. הרי בשעות הנסיעה או הטיסה העובד לא עומד לרשות העבודה.
צברתי מיילים בטיסות עבודה, אבל המעסיק רוצה אותם. המיילים שנצברו לנוסע מנסיעות עבודה הם של המעסיק, מפני שהוא הזמין ושילם על הטיסה. אבל אתם יודעים שיש לכם טיסות מרובות נסו לעגן את העניין בחוזה עבודה, או לשוחח על זה עם המעסיק המעסיק הפוטנציאלי
אל על נכנעת לטייסים – מספקת להם תוספת שכר של 100 מיליון שקל; שכר טייס – 620 שקל לשעה
רוצים טיסה זולה באמת? הכירו את הכללים של עולם הלואו קוסט
מעודכן ל-07/2021
עד לא מזמן אם גרוש היה נפטר, בן זוגו היה מאבד את כספי השארים ונותר ללא הכנסה. כיום החוק מסדיר את זה ושומר לכם על הפנסיה
כיום מוסדר בחוק אופן חלוקת החיסכון הפנסיוני בין בני זוג שהתגרשו. אישור החוק היווה בשורה של ממש עבור בני זוג לשעבר
לפני כניסת החוק לתוקף חלק מהגופים המנהלים הסדרי חיסכון פנסיוני או הסדרי פנסיה תקציבית לא יישמו הוראות של בתי הדין, שחייבו להעביר לבני הזוג לשעבר את החלק בחיסכון. יתר על כן, כנשפטר גמלאי למשל מצאו עצמם בני זוג לשעבר ללא הכנסה כלל, כיוון שלא ענו להגדרת "שאיר" המוסדרת בהסדרי החיסכון השונים. ואילו בני הזוג החדשים קיבלו את כל הקצבה.
כך למעשה הייתה סתירה בין הוראות דיני המשפחה לבין דיני החיסכון הפנסיוני. דיני המשפחה מתבססים על ההבנה שלפיה בן הזוג לשעבר היה שותף מלא למאמץ של בניית התא המשפחתי ולכן תומכים בחלוקת החיסכון הפנסיונ. לעומת זאת, לפי דיני החיסכון הפנסיוני קובעיםזכויות פנסיוניות אינן ניתנות להעברה. לאחר שהסוגיה הגיעה לבג"צ, זה דרש מהמדינה להסדיר את הסתירה.
מה אומר החוק?
החוק מסדיר את אופן חלוקת הכספים בין בני הזוג – כך שהאקסים יהיו זכאים לקבל את חלקם בחיסכון הפנסיוני החל מהמועד שבו נפרדו. ממועד חלוקת הכספים, כל אחד רשאי לקבל החלטות על הסכום העומד לרשותו, כולל אופן השקעת הכספים, העברת הכספים לקופה אחרת ועוד.
כדי שהזכויות הפנסיוניות לא ייפגעו כתוצאה מחלוקת כספים, נקבע בחוק מנגנון שונה ביחס להסדרי חיסכון המבוססים על צבירת זכויות, כגון הסדרי פנסיה תקציבית, קרנות פנסיה ותיקות או קופות ביטוח ישנות. הוקם מנגנון של ניהול משותף של הכספים מהפרידה ועד גיל הפרישה, ובתקופה זו החוסך איננו רשאי לבצע פעולות מהותיות בחשבונו מבלי רשות של בן הזוג לשעבר. במועד הפרישה ישולם חלקו של בןאו בת הזוג לשעבר בקצבת הפרישה ישירות לחשבונו.
כן נקבע , כי בן זוג לשעבר יהיה זכאי לקבלת החלק שלו בקצבת שאירים לאחר פטירתו של המבוטח. וכך בן הזוג לשעבר לא ימצא את עצמו ללא הכנסה מרגע פטירתו של הגמלאי.
חשוב לציין שאף שההוראות נכנסו לתוקף בפברואר 2015 הן חלות גם לגבי פסקי דין והסכמים שחתמו בני זוג שנפרדו לפני כניסת החוק לתוקף. לכן כדאי שבני זוג לשעבר שטרם מימשו את הזכויות המוקנות להם מכוח החוק, יפנו לגופים המשלמים או לעו"ד המתמחה בדיני משפחה,ויגישו בקשה לרישום פסק הדין בגופים המשלמים בהם מנוהלים חסכונותיהם.
המתחם צפוי לכלול 2000 עמדות, וזה חלק מהמהלך של החברה לפנות לחברות גדולות
Wework חתמה על הסכם שכירות ארוך טווח עם קבוצת עזריאלי -עבור משרדים בשטח של 15 אלף מ"ר, בפרויקט עזריאלי טאון. הבניין נמצא ברחוב מנחם בגין 146 בתל אביב, ליד תחנות הרכבת הקלה ותחנת עזריאלי, וזה צפוי להתאכלס ב-2021.
לפי ההערכות, הסכם השכירות הוא לתקופה של עשר עד 15 שנים, והפעילות תתחיל רק לאחר סיום עבודות הבנייה ולאחר שיותאם החלל לצרכים של מתחמי WeWork. לחברה יהיו שליש משטחי המשרדים בבניין המשרדים, ויהיו לה עשר קומות.
ההסכם בין WeWork לעזריאלי מיוחד בשל היקפיו לפי ההערכות, המתחם של WeWork צפוי לכלול כ-2,000 עמדות, והוא צפי להיות מהמתחמים הגדולים של החברה בארץ. זה למעשה שינוי גישה, לפיה החברה מתחילה לפנות לחברות מבוססות וגדולות יותר מחברות הזנק.
מתחמי הענק מאפשרים לחברות הגדולות – שלרוב מעוניינות לחתום על חוזים ארוכי טווח , לראות את משרדי WeWork כחלופה ממשית .
החברות הגדולות מצד משמשות קהל יעד משמעותי עבור החברה, כך שתוכל לעמוד בהערכות הצמיחה שלה לשנים הבאות ובהבטחות למשקיעים. זה בעצם כיסוי להשקעות הענק שמבצעת החברה כדי לפתוח עוד נכסים ברחבי העולם. בין המשקיעים בוויוורק עליהם כתבנו בהן בולטת חברת הטכנולוגיה היפנית סופטבנק, שהשקיעה בחברה מיליארדי דולרים, אבל בסבב הגיוס האחרון חתכה את ההשקעה הצפויה שלה מיותר מ-10 מיליארד דולר ל-2 מיליארד דולר.
לפי נתוני החברה, כבר היום 30% מהחברים בוויוורק העולמית הם לקוחות של חברות המונות יותר מ-1,000 עובדים בפריסה העולמית שלהן, למשל מסטרקארד ופולקסווגן הפועלת בוויורק בישראל וזה חלק מההליך הפונה לדור הצעיר המחפש סביבת עבודה שונה וגמישה.
.כיום WeWork מפעילה בישראל עשרה חללי משרדים משותפים – בתל אביב, בהרצליה, בבאר שבע, בחיפה ובירושלים. בעולם, יש לחברה כ-425 מתחמים ב-27 מדינות וב-100 ערים, והיא מעסיקה יותר מ-9000 עובדים
הצדדים אישרו את הפרטים, אך סירבו להגיב
סופטבנק מורידה את ההשקעה ב -WeWork ב-14 מיליארד דולר
משקיעים בסופטבנק לא מבינים את השקעת הענק ב-Wework; דורשים השקעה סבירה יותר
בדצמבר בלבד לוו 5.8 מיליארד שקל – הסכום הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2015
הביקוש למשכנתאות לא מפסיק לגדול. לא פחות מ-85,743 הלוואות משכנתה ניתנו בשנת 2018 – זינוק של כ-7% בהשוואה ל-2017. גם סכום הלוואות המשכנתא גדל בתקופה זו בכ-10% ל-59.6 מיליארד שקל, וזאת לעומת 53.5 מיליארד שקל אשתקד.
סכום ההלוואות הסתכם בדצמבר 2018 היה 5.83 מיליארד שקל – הסכום החודשי הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2015. אומנם בחודש דצמבר תמיד יש גידול בביקוש למשכנתאות, אבל השנה הגזימו.
בסוף שנת 2018, הסתכמו מספר הלוואות המשכנתא מהבנקים וטרם נפרעו ב- 866,300 הלוואות בסכום כולל של 343.4 מיליארד שקל (יתרת חוב מאזני); וסך יתרת ההלוואה הממוצעת לסילוק עומדת על 396,300 שקל. המשכנתא הממוצעת בשנת 2018 הייתה 694,700 שקל. כלומר זינקה ב42% בתוך שמונה שנים, .
לא רק שיא בהלוואות אלא גם עלייה בסיכון. בדצמבר חלה עלייה קלה בסיכון של הלווים, זאת פי מדד הבודק את שיעור החזר המשכנתא מההכנסה הפנויה של משק הבית. לפי נתון זה בחודש האחרון, שיעור ההחזר מההכנסה עמד על 26.8% – נתון גבוה ולו בקצת לעומת החודשים האחרונים, ולמעשה מאז יוני 2017.
גם הריבית על ההלוואות עלתה. העלאת הריבית במשק על ידי בנק ישראל הובילה להעלאת הריבית במסלול הפריים. בעקבות העלאת הריבית האחרונה, ריבית הפריים עומדת כיום על 1.75%.
העלאת ריבית של 0.15% כנראה הובילה לייקור של החזר המשכנתא בכשבעה שקלים על כל 100 אלף שקל שנלקחו במסלול הפריים. גם אם ההשפעה הישירה על הריבית של המשכנתא רלוונטית למסלול הפריים, היא משפיעה בצורה לא ישירה גם על המסלולים האחרים; ולפי נתוני דצמבר יש עלייה קלה בריבית בכמעט כל המסלולים.
אין מה לצפות להתמנות בתחום. גידול בהיקפי המשכנתאות יימשך גם ב-2019 – והשוק עשוי להמשיך ולגדול, בעיקר בעקבות זוכי הגרלות מחיר למשתכן שהגיעו לשלבי ביצוע. קבוצה זו מהווה כמעט מחצית מנוטלי ההלוואות לרכישת דירות יד ראשונה
המשכנתאות האקזוטיות חוזרות?
היקף המשכנתאות ב-2018 – 60 מיליארד שקל
בכל סלינה יש מטבח לשימוש האורחים, ספרייה, חלל עבודה, אולם קולנוע, חדר כושר ומסעדה
מה זה סלינה? זו רשת אירוח שפונה לצרכים הייחודיים של המטיילים החדשים, למשל אנשי עסקים צעירים שבאו לכנס בתל אביב ורוצים את הטכנולוגיה שתאפשר להם להמשיך לעבוד. הם לא מסתפקים רק בחדר לינה, הם צריכים עמדת עבודה, חדרי ישיבות, בית קפה או מסעדה שבהם יכירו את המקומיים.
את סלינה הקימו רפאל מוסרי (40) ודניאל רודסבסקי (35) ב-2015. הסניף הראשון נפתח בפדסי בפנמה. וכיום כבר יש לה 36 מתחמי אירוח פעילים במרכז ובדרום אמריקה. הסניף הראשון באירופה נפתח ב-2018 בפורטו שבפורטוגל והרשת מתעתדת להגיע גם לצפון אמריקה ולמדינות נוספות באירופה. כמו כן מלונות ראשונים בניו יורק, במיאמי ובתל אביב צפויים להיפתח הקיץ . רוב המתחמים הם בשטח כ־3,500 מ"ר, שכוללים שטחי שינה, חנויות, חללי עבודה וכל מה שיסייע להם לבדל את הרשת מהמלונות המסורתיים.
בדומה ל־WeWork, , גם סלינה רוצה להתאים את עצמה לשינוי בדפוסי המגורים, הנופש והעבודה בעולם. לפי מחקרים עדכניים שליש מאוכלוסיית העולם יהיו פרילנסרים, ואחד מכל 9 לא יצטרך מקום קבוע לעבודה שלו. גם הורדת מחירי הטיסות מאפשרת להתנייד בקלות ממדינה למדינה. העובדים הניידים בעולם נקראים "נווד דיגיטלי".
בישראל החלה סלינה לפעול בשנה שעברה, והיא מיועדת בקיץ הקרוב לעבוד בשלושה מבנים טמפלריים בתל אביב, ברחוב אילת, בנווה צדק על גבול פלורנטין, בשטח כולל של 1,500 מ"ר ובהיקף של 145 מיטות. היא בונה גם על אזור שוק לוינסקי, 3,000 מ"ר שיכללו 250 מיטות. המקום צפוי להיפתח בקיץ 2020. המחירים בארץ הם עבור מיטה בחדר משותף 35 דולר ללילה, חדרים זוגיים סטנדרטים ב־200 דולר ללילה, וסוויטות ב־400 דולר ללילה.
בכל סלינה יש מטבח לשימוש האורחים, ספרייה, חלל עבודה, אולם קולנוע, חדר כושר ומסעדה. לעיתים יש מתחם הופעות חיות, חדרי ג'אם סשן ועוד. יגודל סניף ממוצע עומד על כ־300 מיטות, מתוכם כ־50% בחדרים פרטיים, והיתר בחדרים משותפים. הרשת מתכוונת לפתוח בחמש השנים הבאות כ־15 סניפים בישראל בהיקף של כ־15 אלף מיטות. מלבד הנכסים בתל אביב הרשת במו"מ על נכס ליד הכינרת, ובוחנת גם נכסים באילת, בירושלים ובמצפה רמון.
ישראל היא חלק ממהלך החדירה של סלינה לאירופה, שם תפתח הרשת 15 מתחמים בערים כמו אתונה, ליסבון ולונדון. כיום יש לרשת 10,000 מיטות, והיעד הוא להגיע ל־100 אלף עד 2022.
אורבן פלייס תקים חלל עבודה בירושלים – איפה, והאם כדאי?
חללי עבודה משותפים – עכשיו גם לתאגידים
מעודכן ל-02/2019
שני אחים מהקריות פיתחו את התוכנה שמנהלת עבורכם את הנכסים, ההזמנות והתשלומים דרך airbnb.
נתחיל במה זה airbnb? אתר ואפליקציה שמאפשרים לכם לשכור חדר, דירה ברחבי העולם (במקום ללון במלון), וכן מאפשרים לכם לשכור חדר או דירה. במערכת הזו יש דירוגים – אתם יודעים למי אתם משכירים ואתם יודעים ממה אתם שוכרים, כשהרעיון הוא (לרוב) לשכור ולהשכיר לתקופות יחסית קצרות.
אבל, זה לא תמיד פשוט לנהל את המערך הזה, במיוחד אם יש לכם כמה דירות להשכרה. כאן נכנס הפתרון של גסטי.
גסטי (Guesty) היא חברת סטארט-אפ ישראלית שפיתחה תוכנה המרכזת בממשק את כל השירותים לצורך ניהול השכרה של נכסים לטווח קצר. התוכנה מתחברת לשירותים כמו airbnb, בוקינג.קום ועוד, ומרכזת עבורכם את כל תהליך ניהול הנכסים, ההזמנות והתשלומים, התקשורת עם השוכרים וניהול תחזוקת הנכס.
התוכנה גם מבצעת אוטומציה עבור חברות הניהול, כמו הזמנת מנקה, ומציעה שירות מענה תמידי לפניות בנוגע לנכסים בכל ההיבטים דרך פנייה אחת.המערכת מסוגלת לסנן אורחים פוטנציאלים אוטומטית ולספק להם הנחיות ובהן דרכי הגעה, יצירת קשר וסיסמאות לאינטרנט האל-חוטי. לבעלי הנכסים התוכנה מספקת מידע והיבטים כלכליים.
החברה הוקמה על ידי התאומים עמיעד וקובי סוטו ב-2013. הם גדלו בקריות, ועברו לתל-אביב. עקב מחירי השכירות בתל-אביב ניסו להשתלב ב-Airbnb. אבל החוויה הייתה יותר מדי קשה, הייתה יותר מדי עבודה, וקיבלו המון פניות. ההתעסקות בפניות לקחה כמעט יום שלם או יומיים, ואחר כך היו צריכים לדאוג שמישהו יבוא לנקות את הדירה בין האורחים השונים, שמישהו יקבל אותם ויעשה להם צ'ק-אין, יעשה כביסה למצעים וכן הלאה.
אז החליטו שהם יכולים לעשות את העבודה הזאת עבור בעלי הנכסים. הם מצאו חברים שעשו השכרות לטווח קצר, והציעו להם את כל השירותים של הכביסה, הניקיונות והצ'ק-אין, במקביל ללימודים. כשראו שבאמת יש לזה ביקוש, הגישו מועמדות והתקבלו לאקסלרטור Y COMBINATOR .
במהלך ההשתתפות באקסלרטור גסטי החלה לספק שירות לקהל לקוחות הולך וגדל. החברה המשיכה לפעול בארצות הברית כמציעת תוכנה המיועדת לבעלי נכסים זאת עד 2015, ועדיין לא הצליח. באותן שנים חברות החזקה רבות הציעו שירותי ניהול בשטח, ובעלי נכסים העדיפו להשתמש בשירות שיוכל לתת מענה דחוף למשברים ולהיות נוכח בקרבת הנכס, והתוכנה לא סיפקה שירות זה.
אלא שהשניים נפגשו עם כל חברות ניהול הנכסים שהתחרו מולן וסיפרו שהמתחרות השתמשו במערכות ישנות, מה שאפשר להפוך את המתחרות ללקוחות ומכרו לחברות הניהול האחרות את הטכנולוגיה. תמורת שיתוף בהכנסות.
התעשייה הזו של השכרת נכסים לטווח קצר, בנויה על שיתוף הכנסות, כמו גם Airbnb עצמה, בין היתר בגלל שהיא עונתית. במודל הזה, בעונות החלשות הלקוחות לא צריכים לשלם הרבה. כשההכנסות של הלקוחות גדלו, גדלו גם ההכנסות של החברהו.
כיום, לחברה אלפי לקוחות המנהלים בפלטפורמה למעלה מ-50 אלף נכסים ב-70 מדינות. היא העלות הממוצעת של שירותי החברה עומדת על 3% מהפעילות, אך היא משתנה בהתאם לנפח הפעילות והשירותים הנדרשים. הכנסות החברה הגיעו ב-2018 לסכום של שמונה ספרות, אך היא אינה חושפת את הנתון המדויק. לדבריהם, בארבע השנים האחרונות החברה הכפילה את הכנסותיה מדי שנה, וגם את מצבת העובדים שלה. כיום גסטי מעסיקה כ-200 עובדים, ומחזיקה משרדים בתל-אביב, בלוס אנגלס, בברצלונה במנילה (פיליפינים) ובלבוב (אוקראינה). מעניין אם את המשרדים היא שוכרת ב-Airbnb
עיריית תל אביב רוצה לייקר את הארנונה על Airbnb פי שניים מדירות מגורים
תעריף ארנונה גבוה לדירות Airbnb
הרבה מהדירות הן של משקיעים המסרבים לפינוי בינוי אבל אין להם רוב מיוחס
1100 דירות צפוית לקום באשדוד במתחם הנשיא, רחוב סיני 2-20 ורחוב הראשונים 46, רובע א', במקום 186.התמורה ליזם תהיה940 דירות, מכפיל שטח עיקרי של 5.5, ושטח מסחרי בשטח של כ-1,300 מ"ר. ואילו התמורה לדיירים תהיה דירה חדשה שתהיה גדולה בכ-25 מ"ר מהדירה הישנה, + מרפסת עד 12 מ"ר. פטור מדמי ועד בית ל-5 שנים, שכירות ותשלום עבור הובלה, הנחה בשדרוג הדירה המגיעה לדיירים. וכן חניה תת-קרקעית אחת לכל דירה.
כ-90% מהדיירים חתמו על הסכם פינוי-בינוי, התוכנית אושרה בוועדה המקומית ונמצאת לקראת הפקדה בוועדה המחוזית.הפרויקט של היזם: אביסרור ובניו יזום ופתוח, אביסרור משה ובניו והאדריכל רוזיו אדריכלים.
אלא שהפינוי מגיע לאחר דרך ייסורים, לפי הדיירים הוא נמשך 7 שנים. 4-5 שנים חיפשו יזם. החתימו דיירים על הסכמה עקרונית גם כשלא היה לנו בכלל יזם. לאחר מכן, הם מספרים,היו פה 6-7 יזמים, מאכרים, עד שאביסרור לקחו את זה על עצמם. זה מתחם שלם. הדיירים מספרים שבאביסרור התייחסו לכל משפחה ולאו דווקא לטאבו או למטראז', רצו לדעת כל בעיה שיש אצל כל משפחה. המשרד זמין ומדי פעם אספו את כל הוועדים לראות אם יש למישהו בעיות משפטיות, קשיים או מחלה. החברה תספוג לחמש שנים את ההפרש בארנונה ואת התשלום לחברת הניהול, כדי שהדיירים יראו אם הם יכולים לעמוד בזה, או שימכרו את הדירה
קושי אחר היה מפני ש-74% מהדירות במתחם של משקיעים, והם עיקר הסרבנים. אם חוק הפיצוי מבטיח 25 מ"ר תוספת, הם רוצים שתי דירות, או שתי ,חניות. נכון לעכשיו יש 9 דיירים שלא מוכנים לחתום ובטח שלא לדבר. טורקים את הטלפון. זה אומנם סיפור לא פשוט, אבל הזכות לסרב לפינוי-בינוי שמורה רק במקרה שאין רוב מיוחס או במקרים מאוד מסוימים, כפי שפרסמנו כאן בהון.
הזכות לסרב: מתי אפשר להתנגד לפינוי בינוי?
