בנק ישראל דורש מהבנקים לצמצם את השימוש בנייר, להציע ללקוח שירות דיגיטלי, מעבר להודעה מיידית ללקוח, אך כבר לא מחויב להוכיח שההודעה נקראה. מה יעשו המבוגרים?
בנק ישראל הודיע שיצמצם את השימוש בנייר בבנקים לטובת מעבר לאמצעים דיגיטליים. המפקחת על הבנקים הגישה טיוטת חוזר בעניין, ולפיה בנקים יציעו ללקוח חוזה בנקאות בתקשורת, כלומר הודעות יישלחו במסרונים, במייל, באפליקציות וכן הלאה במקום הודעות הנייר הישנות.
בטיוטה מסבירים כי בשל השינויים המהירים החלים בבנקים ובחשבונות המשפיעים מאוד על הלקוח יש להבהיר ללקוחת מייידית על האירועים הדחופים שמשפיעים על חשבונו, כדי שיוכל לפעול בשיקול דעת, למשל הודעה דחופה על הידרדרות במצב הפיננסי.
בניגוד לעבר, שבו הלקוח הוא שביקש את השירות, עתה יהיה על הבנקים להציע אותו. עוד שינוי הוא שכעת התראות על אי קבלת צ'ק יינתו בכל הודעה ולא רק במסרון.
אם בעבר הבנק היה צריך להוכיח דיגיטילת שאכן ההודעה הגיעה ליעדה ונקראה, על פי הטיוטה אין חיוב כזה, ומספיק רק שהבנק יוכיח שההודעה נשלחה באופן תקין. הסיבה של הפיקוח על הבנקים היא: לאור הקושי המיכוני במעקב אחר פתיחת ההודעות שנשלחות ללקוחות בערוצי התקשורת, שהביא בין השאר לניתוק של לקוחות, שכן נוהגים לעשות שימוש בהודעות הנשלחות בערוצים אלו
קושי שעלול לצוץ בעקבות המעבר לדיגיטל הוא שבישראל יש אולכלוסייה מבוגרת גדולה, וכן חרדים ומיעוטים שמשתמשים פחות באינטרנט ובאמצעים דיגיטליים ואלו יתקשו לבצע פעולות במכשירים המתקדמים.
על אף הביקורות שנשמעו, בין הית"ר של ח"כ איציק שמולי, על צורך במעבר הדרגתי וחוסר התחשבות באוכלוסיות אלו, בבנק ישראל אומרים כי "הפנייה תיעשה ללקוחות שכבר משתמשים בבנקאות דיגיטלית, ולצורך שינוי שיטת הדיוור להודעות בדיגיטל נדרשת קבלת אישור של הלקוח באופן אקטיבי. כלומר, כל לקוח שלא יהיה מעוניין בשינוי ימשיך לקבל את הודעותיו בדואר, כפי שהיה נהוג עד כה".
הבנקים אגרסיביים בשיווק הלוואות – קנסות ללאומי קארד ודיסקונט
הפיקוח על הבנקים: אין מתן אשראי למי שלא מסוגל להחזיר את החוב
אפליקציות התשלום של הבנקים – האם הן תחרות לחברות כרטיסי האשראי?
אינסטגרם מגדילה את השליטה בקרב הנוער, יותר משלמים באפליקציות, יותר צופים בנטפליקס, ספוטיפיי רחוקה מיוטיוב ומעט מאוד יודעים מה עושים במטבעות וירטואליים – מה עשינו באינטרנט השנה
כ-6.6 מיליון ישראלים מחוברים לאינטרנט. כל אחד מהם מוריד 8.8 ג'יגה בייט ביום. ואצל משק בית זה מגיע לאלף ג'יגה. מדובר בגידול 30% בצריכת מידע מקוון לעומת שנה שעברה. כך דווח בדוח מחקר של בזק.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
אינסטגרם שולטת אצל בני הנוער
בשנתיים האחרונות עברה השליטה בקרב בני נוער מפייסבוק לאינסטגרם, 88% מגיל 18-13 פעילים בעיקר שם, בייחוד בפיצ'ר הסטוריז. בפייסבוק השתנה הייעוד חזרה לרשתות קהילתית תוך קידום קבוצות ופוסטים של אנשים פרטיים על חשבון עמודים עסקיים. יותר משליש מגולשי פייבוק אינם מעלים פוסטים אלא משמשים יותר כצרכני תוכן ומחפשים המלצות.
עוד מגמה חשובה היא הפנייה והחשיפה לפוליטקאים. 40% נחשפו למועמד לרשות מקומית דרך הרשת, ו-18% פונים לפוליטיקאים בפייסבוק להצגת תמיכה, שאלה או תלונה.
נטפליקס צומחת, וואטסאפ שולטת
נטפליקס צומחת במשקי הבית בישראל עם צפייה של כ-20%, ו-62% מבני הנוער משתמשים בשירות המלצות התוכן של החברה. בני הנוער מעדיפים לצפות בווידאו בסמטארפון, כ-46% ובמחשב רק 30%. 70% מבני הנוער צופים במסכים במיטה, לעומתחצי מהמבוגרים.
בתחום האפליקציות וואטסאפ עדיין מובילה בשוק הישראלי עם 78% מהשוק. אפליקציית פייסבוק מקרטעת מאחוריה עם 40%. בתחום התחבורה הציבורית ווויז מובילה בהרבה על המתחרות.
ספוטיפיי לא נוגסת ביוטיוב
במוזיקה אמנם 14% מהישראלים עשו מינוי לספוטיפיי, אבל עדיין 40% מהישראלים צורכים מוזיקה בעיקר דרך יוטיוב. 21% אמרו שהם צורכים מוזיקה דרך מקור סטרימינג אחר.
הנוער אוהב מאוד את שיחות הווידאו, שליש מהם משתמש בשיחה כזו אחת לשבוע לפחות. הנוער גם מתחבר מאוד לאפליקציות הכושר. יותר ממחצית
סכום הקנייה ברשת עלה וותר משתמשים באפליקציות תשלומים
בתחום הקניות ברשת שיעור הקונים ברשת דומה לשנים קודמות, 78% מהגולשים, אלא שסכום הקנייה עלה ב-400 שקל. 64% באתרים ישראלים לעומת 45% מאתרים בחו"ל
גם אפליקציות התשלומים, כמו ביט, פפר וקולו גדלו השנה עם 42% מהמשתמשים. אבל רק 5% השתמשו במטבעות וירטואליים. שליש מהנוער מתפרנסים מהרשת, בעיקר מביקורות באתרים ומכירות ברשת.ובני 18-34 עובדים עם המחשב מהבית – 40%
דיוויד קוסטמן, מנכ"ל החברה: "אנחנו רוצים לתת פיד זהה לזה של פייסבוק", על המתחרה טאבולה אומר: "בסטנדרטים של איכות אנחנו במקום אחר", "ומציע כלי ללא פרסומות: "המטרה היא להציע שירות חדשות נקי ומותאם אישית בלי פרסומות"
דיוויד קוסטמן, מנכ"ל אאוטבריין, מסביר את היתרון בפלטפורמה לעומת פלטפורמות אחרות.
אומנם בפייסבוק יש ידע עצום על פרטי הגולש, אבל באאוטבריין אנחנו יודעים מה הגולש קורא בזמן אמת בכל מכשיר ומכשיר, מה מעניין אותו. פייסבוק עבורנו היא המתחרה הגדולה על תקציבים. אנחנו מנסים לעבוד עם אתרי תוכן של כלי תקשורת ולתת להם חוויית פיד זהה לזה של פייסבוק, בתקווה שכך גם נוכל להחזיר את הצעירים לאתרי התוכן שלהם. אני יודע במה הגולש מתעניין בכל רגע נתון, וזה נותן לנו יכולת לקדם דברים אולי בצורה טובה יותר מפייסבוק ומגוגל".
אואטובריין מפתחת בין היתר את שירות השיווק הפופולרי המוכר כ"תכנים שעשויים לעניין אותך". אבל בעתיד מתכננת להגיע ישירות לגולש באמצעות פלטפורמה משלה ללא תיווך של כלי תקשורת.
שימוש מפורסם של כלי של החברה נעשה על ידי תאגיד כאן עם הקידום של השיר טוי בלפטפורמה פוקוס, פלטפורת הווידאו שלה
פלטפורמה שלנו יודעת להגיש לגולש תכנים שבאמת מעניינים אותו וגורמים לו להקליק עליהם. לכן, התכנים ב-Focus זוכים לשיעורי השלמת צפייה גבוהים גם עבור סרטונים ארוכים", אומר קוסטמן. "הבאז הבלתי פוסק לא רק הביא את ישראל למקום הראשון בטבלאות ההימורים אלא יצר גם גל נגד של תנועת ה-BDS, אומר קוסטמן
מעל 13 מיליון גולשים אירופים צפו בקליפ, 40% מהם צפוי בקליפ למשך 45 שניות, ו-25% צפו בו יותר מ-90 שניות ואף יותר מפעם אחת – מה שהפך אותו לקליפ האירוויזיון הנצפה ביותר בכל הזמנים עם 58 מיליון צפיות.
קוסטמן מונה רק לפני שנה להיות מנכ"ל משותף בחברה. על כך הוא אומר:
עשינו הרבה שינויים ארגוניים, ירון (היזם) מעורב אבל יש בינינו אמון מלא. אני עושה דברים שונים מאוד ממנו, המיקוד שלי הוא רווחיות. אני מסתכל אחרת על הצמיחה. ירון נמצא בכל ההחלטות הגדולות בחברה אבל מעולם לא אמר לי 'אני היזם' או "זה הבייבי שלי', ואני מכבד אותו על כך.
המטרה היא לבנות חברה שמוכנה להנפקה
על תוכניות ההנפקה הוא מספר:
"החברה צומחת, רווחית ויושבת על קופת מזומנים של עשרות מיליוני דולרים. אנחנו יכולים לרכוש ולגדול גם ללא הנפקה, אבל המטרה היא לבנות חברה שמתאימה להנפקה. אני רוצה להגיע להנפקה יותר בשל, האופק נראה טוב ואין לחץ. רכישות הן בהחלט חלק מהאסטרטגיה שלנו כרגע".
אנחנו מחפשים פתרונות שמרחיבים את היכולת להגיע לאתרי תוכן של כלי תקשורת שלא חתמנו איתם הסכמים ורוצים להרחיב את הטכנולוגיות לפרסום בווידאו. כיום אנחנו בעיקר באתרי תוכן של גופי תקשורת, אבל מסתכלים כל הזמן על פלטפורמות נוספות. אנחנו כבר נמצאים בטלפונים סלולריים ויש גם משחקים.
יש לנו יחסים מדהימים עם גופי תקשורת וצריך להכניס לשם עוד כלים, כמו כלי עריכה וניהול הכנסות, ולא רק פתרונות קידום תוכן.הפלטפורמה שהיא מבחינתנו השפיץ היא הסמארט פיד – פיד חכם שיאפשר לאתרי תוכן לקבל חוויה דומה לפיד שהגולש מקבל במקומות אחרים כך הגולש יוכל להישאר בסביבה הזו ולא יצטרך ללכת למקום אחר כדי לקבל את המדיה החברתית
הלקוחות שלנו איכותיים יותר
על המתחרה טאבולה, שנוקטת גישת שיווק אגרסיבית יותר הוא אומר:
אנחנו קשוחים ומנצחים לא פחות. הלקוחות שלנו יותר איכותיים – אנחנו עובדים בין היתר עם ה-BBC, הגרדיאן, הוושינגטון פוסט והניו יורק טיימס – ואנחנו נלחמים על לקוחות. מבחינת סטנדרטים של איכות אני חושב שהרף שלנו במקום אחר. ולגבי מיזוג אפשרי הוא טוען, במיזוג בין שתי חברות ענקיות נדרשת התאמה תרבותית, הסכמה על אסטרטגיה עסקית ובעיקר אינטגרציה. ההצלחה של העסקה היא להבין איך לשמר את הטוב משני הצדדים, למזג הנהלות ולאפשר להן לעבוד יחד, ולא היתה הבנה שזה יכול לעבוד".
שירות בלי פרסומות
אנו מתכוונים להרחיב את הטכנולוגיה של Sphere ולהציע לגולשים גלילה שלמה של חדשות שהותאמו להם אישית. עיתון תפור אישית ופרסונל נציע לגולש פיד מותאם אישית שמורכב ממקורות איכותיים ומבוקרים של כלי תקשורת שאנחנו עובדים איתם, כמו הניו יורק טיימס, וול סטריט ג'ורנל או CNN. זו תהיה גלילה נמשכת של חדשות שהותאמו אישית עבורו.
, היום אנחנו רוצים להגיע ישירות למשתמש. נרוויח כסף מהפניית משתמשים לכלי התקשורת שמקודמים בפיד. המטרה היא להציע שירות חדשות נקי ומותאם אישית בלי פרסומות"
אין פרטיות ברשת – פייסבוק ביטלה אפשרות להסתיר מיקום המשתמש
גוגל בעקבות הבלוקציין: מאמינה בטכנולוגייה ומפתחת יישומים
מעודכן ל-03/2019
"אבנר חדד: "שיטת ה'כוכבים' ותופעת ריבוי הקרנות הן הגורם המרכזי לקריסה בחלק מהקרנות
מנכ"ל קסם מבית אקסלנס אבנר חדד השתתף בכנס "כלכליסט", ותקף את המתחרים:
"'שיטת ה'כוכבים' ותופעת ריבוי הקרנות הן הגורם המרכזי לקריסה בחלק מהקרנות. קסם אומרת את זה מאז שהיא נכנסה לענף הקרנות -הענף לא שקוף מספיק. ישנם מנהלי קרנות שלוקחים סיכונים בצורה לא שקופה בקרנות שאמורות להיות סולידיות. בטווח הקצר זה מייצר להן יתרון קל בטבלת התשואות והם נהנים מאוד כי כך הם מגייסים לא מעט כסף אבל בטווח הארוך זה רע לכולם – רע למנהל הקרן, רע לענף ורע למשקיע"
"המשבר הנוכחי מתחיל לחשוף שוב את התופעה הזאת", אמר חדד בכנס "קרנות סולידיות כביכול מראות ירידה לא פרופורציונאלית לרמת הסיכון שאותה חיפש חלק ניכר מהמשקיעים. שאלו אותי פעם אם זה עניין של רגולציה וכמובן שרגולציה תמיד יכולה לסייע, אבל אי אפשר לתלות כל דבר ברגולטור – צריכה להיות הוגנות ואחריות גם מצד המנפיקים ולקיחת אחריות מצידם"
הכוונה היא למנהלים שפתחו כמה קרנות ומהמרים על נייר ערך cתוכן. אם מצליח, מה טוב, התשואה בשיא. ואם לא, הקרן נסגרת.
אנחנו ב"הון" מזהירים מפני התופעה כבר תקופה ארוכה, אך נראה שכל עוד לא יונחת על מנהלי הקרנות חובה רגולטורית אזי הכלבים ינבחו והשיירה תמשיך לעבור
קרנות נאמנות – ככה מנהלי הקרנות ;עובדים; עליכם, וככה תוכלו להיזהר!
תעשיית קרנות הנאמנות – מיטב דש בראש; הפדיונות בילין לפידות נמשכים
הסודות מאחורי ההון הפנסיוני: איך לבחור מסלול השקעה וכיצד למקסם את הפנסיה
ירידה בחדות הראייה של תלמידים ביפן: הממשלה מאשימה את המסכים אלא שעדיין אין ראיות לכך במחקרים
ממשלת יפן בדקה ומצאה שרבע מהתלמידים לא עומדים בתקן הראייה המקביל לשש-שש אצלנו. מדובר ב-67% מתלמידי התיכון וב-33% מתלמידי היסודי. זהו מספר שיא ביפן.
הממשלה ביפן תולה את האשמה בטלפונים החכמים ובמשחקי המחשב . יפן היא שוק הגיימינג השלישי בגודלו בעולם, ובו 41% מהגברים ו-32% מהנשים משחקים בטלפונים הניידם.
גם בסין, המהווה את שוק הגיימינג הגדול בעולם, איימו השנה לפקח על מספר המשחקים ועל זמן המשחק. לכאורה, הכוונה בסין הייתה לדאוג לבריאות הציבור אלא שיש להחלטות אלו עוד מטרות, ובראש ובראשונה להקטין את החשיפה לתכנים אסורים על הממשלה. בינתיים לא מושקים משחקים חדשים במדינה.
אלא שאין הוכחה שבהייה במסכים מסכנת את הראייה לטווח ארוך. משום שאין מספיק מידע במחקר על הטכנולוגיה החשה של הטלפונים החכמים. אבל כן ידוע שהמסכים גורמים עייפות ויובש בעיניים ומפריעים לשינה.
התובעים שדרשו הנגשת החניונים ללקויי שמיעה באמצעות מסרון או אמצעים אחרים הגיעו לפשרה עם החברה, אלא שהיועץ המשפטי טוען שלא ניתן פיצוי אמיתי וכי הפעולות שנקטה החברה ממילא מחויבות בחוק
בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברת החניונים אחוזת החוף נטען ששירות ההניה בלילה, ובו יש אינטרקום במקום שומר, אינו נגיש ללקויי שמיעה, ולכן מהווה הפרת תקנות הנגישות.
ב-2015 הגיש המבקש את בקשת אישור התביעה הייצוגית נגד אחוזות החוף – וקבל כי על אחוזות החוף להנגיש את השירות בחניונים וצריכה לאפשר לתקשר עם מוקד אחוזות החוף באמצעות SMS או בדרך תקשורת אחרת המקלה על לקויי שמיעה. אחוזות החוף ביקשה לדחות את הבקשה, משום שלטענתה היא השלימה בעקבות פניית המבקש את הנגשת האינטרקום כמה ימים לאחר שהוגשה בקשת האישור.
הצדדים הגיעו לפשרה לפפיה החברה מתחייבת להפעיל בכל החניונים שלה מכונות אוטמטיות עם מספר טלפון למסרון והנגשת החניונים. אלא שכעת היועץ המשפטי לממשלה דוחה את הפשרה. לטענתו, לא הוצע כל פיצוי לקבוצה התובעת וכי פעולות החברה שנעשות במסגרת הפשרה ממילא מחויבות בתקנות הנגישות.
מעו"ד ירון רייטר, ממשרד AYR עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ' ושות', המייצג את אחוזות החוף, נמסר כי "אחוזות החוף קיבלה את עמדת היועמ"ש ותמסור את תגובתה לבית המשפט"
פשרה בתביעה ייצוגית נגד חברות הביטוח: ישלמו 100 מיליון שקל שגבו כדמי ניהול
תביעה ייצוגית נגד כלל פנסיה וגמלהעלתה דמי ניהול בקופ ללא הודעה מראש
מעודכן ל-12/2018
יבואניות הרכב מפרסמות את המחירונים ל-2019: רוב דגמי כלי הרכב מתייקרים
יבואניות הרכב מפרסמים את המחירונים בכל הדגמים. המחירים צפויים לעלות בכמעט כל הדגמים. הסיבה להעלאה, לפי היבואנים, היא עליית המטבעות הזרים, ובראשם הדולר והין שעלו בעשרה אחוזים, וכן היורו שעלה בשלושה אחוזים. סיבה נוספת שציינו היא עליית המחירים אצל היצרן עקב עדכונים לתקן הזיהום החדש המחמיר.
גם בארץ תקן זה צפוי לחול וכבר דווח על שינוי לרעה בהטבות המס לרכבים היברידיים וחשמליים. שני מועדי ההתייקרויות הם ינואר 2019 ואפריל 2019, לאחר שרשות המסים תפרט את תקנות המיסוי החדשות. עקב ביטול הטבות המס צפויים הרכביים ההיבריידם להתייקר בעשרות אלפי שקלים. חלק מהרכבים יקבלו הנחה קטנה מהותית ממה שמקבלים עכשיו.
קיה כבר פרסמה את המחיר של הג'יפון נירו ההיברידי, שיעלה 143 אלף שקל, עלייה של 4,000 שקל. גם רכב השטח הסורנטו יתייקר ב-6000 שקל. רק פיקנטו לא תתייקר.
ביבואנית יונדאי הודיעו שההתייקרויות יחולו רק באפריל, אז תיכנס תקנת המס המחמירה על מזהמים. רוב הדגמים צפויים לעלות ב-2000-1000 שקל. וטוסוון 2000 סמ"ק יתייקר ב-5000 שקל.
בטויוטה כבר דיווחו על התתייקרויות. קורולה 1600 סמ"ק יתייקר באלפיים שקל. בשאר הדגמים לא צפויות עליות. סוזוקי אמרה שתייקר את כל הדגמים באלף שקל, למעט ויטארה, שצפוי להתייקר יותר, אך מחירו טרם נמסר.
ברנו, ניסאן, דאצ'יה ואינפיניטי המחירים יעלו ב-4,000-2000 שקל.
כמה יעלו לנו הרכבים ההיברידיים השנה
הטבות על רכב היברידי וחשמלי צפויות להתבטל
כשחברי הכנסת רוצים הם יכולים לעשות את הדבריםפ מהר, אפילו מהר מאוד. חוק הקנאביס שאמור לאפשר ייצוא של קנאביס אושר לאחרונה בקריאה ראשונה (הרחבה כאן), אלא שבימים האחרונים היה נראה שהחוק עשוי להידחות עד לאחר הבחירות (בתחילת אפריל). החשש של הפעילים בתחום היה שהקדמת הבחירות תידחה את ההחלטה על החוק. בפועל, קרה ההיפך – חברי הכנסת רצו לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית.
החוק עלה לקריאה שנייה ושלישית במהירות במטרה לאשר את הייצוא לפני פיזור הכנסת. 21 חברי כנסת תמכו במהלך, ללא מתנגדים. החוק הנוכחי מסדיר את תקצוב הפיקוח על הקנאביס על ידי המשרד לביטחון פנים. הבעיה הגדולה היתה מול המשרד לביטחון פנים שחשש מגידולים של קנאביס שיהיו סוג של פרצה קוראת לגנב. החשש מוצדק – עבריינים יכולים לגנוב את הקנאביס היקר ולהפיץ אותו בארץ. המשרד לביטחון פנים דרש תקציב לצורך שמירה על החוות קנאביס ועל זה מדבר החוק.
העברת החוק היא צעד אחרון – עכשיו המשרד לביטחון פנים, בראשות גלעד ארדן, אמור להסיר את התנגדותו למהלך. יתר המשרדים הקשורים לעניין – הדגישו בעבר כי הם תומכים בייצוא קנאביס.
על כל פנים, לא מדובר עדיין על אישור רשמי לייצוא ורק החלטת ממשלה תאפשר את הייצוא בפועל. על פי דיווחים בתקשורת – ההחלטה צפויה לעבור. אך, בסופו של דבר איש אחד יחליט אם לאשר או לא – ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
חברות הטבק לוטשות עיניים לקנאביס: אלטריה מעוניינת להשקיע בקרונוס הקנדית
עוד חברת קנאביס בדרך לבורסה; פארמוקן תמוזג לתוך מדיקל
עמיר שיווק – ירידה של כמעט 50% ברווח הנקי; אולי קנאביס יעזור?
טוגדר נכנסת לשוק הגרמני; רכשה חברה בעלת רישיון למסחר בקנאביס רפואי
ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך מתכוונת להשוות את רמות המינוף המותרות ללקוחות של זירות הסוחר בישראל לאלה המותרות באירופה.
המשמעות – ירידה ברמות המינוף המותרות בישראל. הרשות פנתה לזירות הסוחר בעניין זה. הזירות סוחר טוענות מנגד, שמדובר בהרעה משמעותית בפעילותן, ואם רוצים להביא לכאן את הרגולציה באירופה, אז שיביאו אותה במלואה, כולל האפשרות לסחור במכשירים רבים (הרבה יותר מאלו המותרים כיום לזירות הקיימות בארץ).
בארץ ישנן 5 זירות סוחר מורשות שמפוקחות על ידי רשות ני"ע : FXCM טריידינג, אייטרייד (ATRADE), ריל פורקס – R.F.X, קולמקס ופלוס500.
זהירות מזירות מסחר לא מפוקחות; ומי הן הזירות המפוקחות?
מטומי מציעה הסדר חוב משולב. במנסגרת הסדר החוב, תגייס החברה בלונדון בין 8 ל-12 מיליון דולר, כאשר בעלי המניות הגדולים התחייבו להשקיע 8 מיליון דולר.
החברה הדגישה כי משיחות ראשונות עם גורמים בשוק ההון נראה כי השקעה של 8 מיליון דולר של בעלי המניות עשויה להוות תמיכה לגיוס כולל של למעלה מ-10 מיליון דולר, רק שחשוב להבין שבסביבת השווי הנוכחי של החברה, מדובר על דילול משמעותי של כ-70% ויותר.
בחברה טוענים שהגיוס יהיה בטווח של 6-10 שבועות ממועד ההתקשרות עם חתם שיוביל את ההנפקה, אם כי, חתם בהנפקת זכויות לבעלי המניות הקיימים הוא קצת מיותר.
מטומי גייסה לפני כשנה 103 מיליון שקל באגרות חוב בבורסה המקומית. אגרות החוב קרסו במקביל למצוקת המזומנים של החברה והצורך לשלם 18 מיליון דולר עבור יתרת מניות החברה הבת Team Internet (מידי Rainmaker מגרמניה).
מטומי מדגישה כעת כי היא בוחנת את האפשרות והכדאיות של מכירת Team Internet – אלא שהבעיה שמובר בפעילות היחידיה המרוויחה של החברה, ובכלל בלי הפעילות הזו, מטומי נשארת כעירומה מנכסים.
ועדיין – במטומי מסבירים כי למרות אפשרות המכירה, הם סבורים שיש ללכת על העסקה לרכוש את יתרת המניות וכי העסקה הזו חשובה לעתידה של החברה.
במטומי מציינים כי הם דואגים לאינטרסים של כל בעלי העניין, עם דגש לאינטרסים של מחזיקי החוב ולכן, פועלת החברה למציאת מתווה מקיף, שיאפשר לחברה להשלים את רכישת המניות של Team Internet, גיוס הון בלונדון והתאמת תנאי האג"ח לפעילות העתידית של החברה".
אז איך זה מסתדר? איך מחזיקי החוב לא ייפגעו ויגנו על עצמם במסגרת הסדר החוב המוצע?
מטומי מציעה להגיע להבנות עם המחזיקים להתאמת הקובננטים/ אמות המידה הפיננסיות ושינוי בלוח הסילוקין, ללא תספורת. אלא שהצעה ברוח זו עלתה עם פרוץ המשבר במטומי באסיפת מחזיקי האג"ח, ונתקלה בהתנגדות.
הקלות בקובננטס
מטומי מפרטת את השינויים בקובננטס – שינוי המינימום להון העצמי הנדרש מ-40 מיליון דולר ל-20 מיליון דולר; אי-מדידה של יחס חוב ל-EBITDA עד סוף 2019 (בעוד שכעת היא מחויבת ליחס של עד 2.5); וכן שינוי בלוח הסילוקין, כך שיוקדם תשלום לסוף 2019, על סך 4-6 מיליון דולר, ויידחה התשלום האחרון, כך שלדברי החברה, המח"מ ישתנה מינימלית. לפי לוח הסילוקין המוצע, 20 מיליון דולר ישולמו בדצמבר 2019, עוד 22 מיליון דולר בדצמבר 2020, ולאחר שנה ושנתיים – 25 מיליון דולר ו-34 מיליון דולר בהתאמה.
החברה גם מציעה למחזיקי האג"ח ריבית מוגדלת של 7% ושינוי ביחס ההמרה או אופציות, וכן שכל סכום נוסף שיתקבל בחברה (גיוס עודף, פעילות עסקית מוגברת וכדומה) ישמש ברובו להקדמת או הגדלת ההחזרים למחזיקי האג"ח.
אבל כמה שאלות – האם החברה תהיה מסוגלת לשלם בסוף 2019 20 מיליון דולר – זה יהיה מסובך, והאמת לא בטוח שריאלי בחברה שמאכזבת סדרתית כל שני וחמישי. ומעבר לכך – למה לא לצ'פר את מחזיקי החוב במניות – איפה האפסייד שלהם כתוצאה מההסדר, כתוצאה מכך שהם נפגעים – לרוב מקובל לתת פיצוי. הפיצוי הזה, כך נראה, לא ייספק את מחזיקי החוב, אלא אם מדובר בתחילתו של משא ומתן מול החברה.
מעודכן ל-02/2019
שימוש בכרטיס אשראי לביצוע רכישות ועסקאות נראה לנו מובן מאליו.כמעט לכולנו יש כרטיסי אשראי, ואנחנו (רובנו) משתמשים בכרטיס יותר מאשר במזומנים או בכל כלי אחר (צ'קים, העברות בנקאיות ועוד).
למעשה, רוב התשלומים שלנו הם באשראי – ולחשוב שלפני 25 שנה כרטיסי האשראי היוו כמה אחוזים בודדים מהתשלומים במשק.
היתרונות של הכרטיסי רבים – זה זמין, זה נוח וזה לא דורש מאיתנו חיפוש שעלול להיות מייגע אחר כספומטים או בנקים. השאלה שצריכה להישאל היא עד כמה זה בטוח. התשובה בדרך כלל היא חיובית, אבל ממש לא תמיד.
מסתבר, שהונאות בכרטיסי אשראי הן דבר נפוץ, כאשר בשנה נתונה בישראל יש הונאות בעשרות רבות של מיליוני שקלים, ויש המעריכים שאפילו בכמה מאות מיליוני שקלים.
משנה לשנה דרכי הפעולה של גונבי הכרטיסים וגונבי הזהויות הולכות ומשתכללות. וזה אומר שאננחנו צריכים לנקוט משנה זהירות. הסכנות אורבות בכל מקום – החל משימוש בכרטיס במקום בילוי, דרך הזמנה טלפונית (מסוכן מאוד) ועד לרכישה דרך האינטרנט. איך תוכלו להתגונן מפני הסכנות האלו?
השאלה הראשונה: ממי קונים?
השאלה החשובה אתם צריכים לשאול כשאתם משתמשים בכרטיס אשראי היא ממי אתם קונים – בגדול, השאלה הזו מספקת פתרון לשאלה האם מדובר בגוף מוכר, מכובד שהסיכוי בו להונאת כרטיסי אשראי היא נמוכה, או גוף קטנטן בלי אמצעי בקרה ופיקוח ולכן הסיכוי להונאות אשראי גדול.
שימוש בכרטיסי אשראי מצריך זהירות באופן ביצוע העסקה – זה מתחיל כמובן עם הגורם שמולו אנחנו מבצעים את העסקה. מיותר אולי לציין שאסור למסור את פרטי כרטיס האשראי בטלפון לגורם שאתם לא מזהים, גם עם העסקה שהוא מציע נשמעת אטרקטיבית מאד.
ניסיונות טלמרקטינג למיניהן, ממספרים לא מזוהים או לא סטנדרטיים, צריכים לעורר חשד. בתחום הכלכלי אין בדרך כלל מתנות חינם. אם יש עסקה שנראית אטרקטיבית "מדי", יכול להיות שלא מדובר בעסקה אלא במעשה הונאה, בדרך למשוך אתכם לעשות עסקה פקטיבית/ מלאכותית רק כדי לקבל את פרטי כרטיס האשראי שלכם.
ולכן, חשוב לברר כמה שיותר פרטים על הגורם שמתקשר. בדקו מהי הכתובת הפיזית שלו, אם יש מספר שניתן לחזור אליו (מספרים חסומים צריכים להדליק נורות אזהרה) וכן שימו לב לקידומת. בניגוד למה שרבים מהאנשים חושבים שיחות שמתחילות בקידומת 072, 073 או 074 אינן בהכרח ספאם או מעשה מרמה, אבל כמובן שיש מקרים כאלה. אם אתם נמצאים מול מחשב או טלפון סלולרי, ויכולים לתפעל אותם מהיר יחסית, אתם יכולים לגגל מהר את המספר. בכל מקרה מומלץ להמתין ולא לחזור למספרים שעושים צלצול אחד וניתוק, אבל זה כבר נושא אחר.
גם אם הגורם מציג את עצמו כגורם רשמי – נניח המוסד לביטוח לאומי שמתקשר על מנת לסגור חוב – אסור לקחת את זה כמובן מאליו. אפשר תוך כדי השיחה לעשות גוגל על המספר שחייגו ממנו כי לראות אם הוא משויך למוסד הרשמי הנתון, לשאול שאלות זיהוי וכן הלאה. אל תאמינו באופן מידי למי שנמצא בצד השני של הקו. הוא יכול להתברר כמתחזה.
הונאת כרטיסי אשראי אפשרית גם כאשר אנחנו מבצעים רכישה "תמימה", באופן פיזי, בכרטיס האשראי, אפילו שאתם קונים במכולת, בקיוסק, בסופר. זה כמובן לא גורף, אין וודאות במקומות הבטוחים ומנגד יש גם מקומות שנאים מפוקפקים שבהם לא תהיינה הונאות אשראי.
אבל כדי להיזהר אפשר להימנע או לצמצם ביצוע רכישות בחנויות ומקומות שנראים לכם מפוקפקים או ממוקמות באזורים "בעייתיים". זה נכון בישראל אבל על אחת כמה וכמה בחו"ל. ובכלל, בעסקאות ורכישות בחו"ל עדיף להשתמש כמה שפחות בכרטיס אשראי עקב עמלות גבוהות, המרות מטבע ו"צרות" אחרות.
בכל מקרה, דוכנים המוצבים ברחוב, ובטח שרוכלים למיניהם, יכולים אף הם להעלות חשש. אם אתם משתמשים בכרטיס, רצוי לעקוב אחר האדם שלקח אותו במבט, כדי לוודא שהוא לא משתמש במשכפל כרטיסים (ניתן להשיג אותו באינטרנט תמורת סכום בסיסי), לא מצלם את פריטי הכרטיס וכן הלאה.
העוקץ הניגרי? לא בבית ספרנו
אז צריך להיזהר בעסקאות בטלפון, צריך גם להיזהר בעסקאות פיזיות בארץ ובחו"ל, אבל זה לא אומר שאסור להשתמש בכרטיס. צריך לנסות למזער את הסיכוי להונאה, אבל אסור לשפוך את הילד עם המים. הכרטיס הוא יתרון גדול – קל לשלם, לא צריך לסחוב מזומנים, וגם – חשוב להבהיר, במקרים רבים אתם מחוסנים מפני הונאות. אם לא התרשלתם לגמרי, אז לרוב חברת כרטיסי האשראי אחראית על הונאות כאלו ומחזירה לכם את התשלום. כך אגב, גם במקרה של גניבת הכרטיס – יש לכם (ברוב הגדול של המקרים) – ביטוח.
מעבר להונאות בטלפון ובעסקאות פיזיות, יש גם עסקאות באינטרנט.
האינטרנט, עם כל היתרונות שלו, מהווה כר פורה להונאות אשראי. חלק מהן נכנסות לקטגוריה של ה"עוקץ הניגרי". נשמע מפוצץ, נכון? מה זה בעצם אומר? – אתם מקבלים הודעה עם סיפור אישי מרגש עד מעות. לדוגמה – נצר למשפחה עשירה מניגריה, שיוכל להעביר לכם סכום כסף גדול אם תסייעו לו בהעברת כספים, כי הוא נתקע על איזה אי ולא יכול משם להשתמש בכסף שלו. הוא יגמול לכם, כל מה שהוא צריך זו הלוואה קטנה. הוא זקוק לפרטי כרטיס האשראי או חשבון הבנק שלכם, אבל אל תדאגו, הוא איש אמין מאוד, הוא בן אצולה, הוא ישלם לכם פי כמה מההשקעה שלכם.
בשנים האחרונות העוקץ השתנה ואתם תקבלו מייל מחבר שלכם שמספר לכם שהוא נתקע בלי ארנק וכרטיס אשראי והוא נמצא במצוקה, ואנא, אנא תעזרו לו, אחרת הוא אבוד – אז זהו שאסור ליפול בפח. זה לא באמת החבר או החברה שלכם. זה מתחזה שעושה לכם פישינג – דייג, הוא רוצה לדוג את מספר הכרטיס שלכם.
ויש עוד סוגים של הונאות. אחת הפופולאריות היא" הזכיות". יתקשרו אליכם ויגידו לכם "שלום, מר… זכיתם בחופשה חלומית ברודוס…" כל מה שצריך לעשות זה לספק פרטים ותקבלו את הכרטיסים במייל. או באופן דומה – זכיתם לקבלת הלוואה או כרטיס אשראי – איזה כיף. הבעיה זה במקרים רבים גורם שמתחזה לגורם רשמי כלשהו. אתם לא זכיתם ולא נעליים. אם מבקשים ממכם לשלם מקדמה תנפנפו את ההצעה; אם דורשים ממכם להעביר פרטים של כרטיס אשראי, תבינו שסבירות גבוה שמנסים לדוג אתכם.
עצם הבקשה מראה שמשהו כאן לא בסדר, כי לחברות אשראי לא משלמים מראש וגם ההליך דרך הבנקים הוא כמובן מורכב ואישי יותר. כך גם לגבי בקשות לקבלת תרומות לאוכלוסייה מוגדרת, לנפגעים באסון טבע מסוים וכן הלאה. מיותר לציין שהודעות מהסוג הזה, גם אם הן נראות בעלות פן אישי, צריכות למצוא את מקומן בתיבת ה-SPAM. וזה נכון כמובן גם לפניות שונות ומשונות המגיעות למספרי הטלפון שלכם.
חשוב להיזהר לא פחות מהונאות הפישינג. אלו הן הודעות שמתחזות להיות אמיתיות, מגורמים כמו הבנקים, חברות הסלולר וכן הלאה. הפושעים הוירטואליים מקימים אתר שנראה דומה מאד למקור, מבקשים מהמשתמש להכניס את פרטיו האישיים ולפעמים גם באופן ישיר את הפרטים הפיננסיים שלו. סכנה אחרת היא התקנה של קבצים מפוקפקים במחשב שלכם, המגיעים אף הם בהודעות תמימות לכאורה. אלה מבצעים הצפנה של קבצים במחשב, כאשר כדי להחזיר אותם יש צורך בתשלום כופר. העצה הנוספת היא לא להתקין קבצים שאתם לא יודעים מה המקור שלהם, כשהצטיידות בתוכנת אנטי וירוס מעודכנת ובחומת אש (Firewall) יכולה לסייע מאוד למנוע תרחישים מהסוג הזה. למרות שזה נראה לפעמים מעיק, כן מומלץ לעדכן את מערכת ההפעלה (Windows ברוב המקרים) ואת הדפדפן שאתם גולשים בו.
יכול להיות שאתם קוראים את התיאורים האלה, מגחכים ואומרים "אין מצב שזה יקרה לנו". תופתעו, אבל מיליוני אנשים ברחבי העולם נופלים מדי שנה בהונאות אשראי על הבסיסים האלה בדיוק.
רכישות באתרים מקוונים
זה מפתה מאד לקנות דברים באינטרנט, אבל גם כאן הזירה המקוונת עלולה להיות פתח להונאות אשראי אלה או אחרות. יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי שהקנייה באינטרנט תהיה לא רק נוחה אלא גם בטוחה. את הרכישות באינטרנט אנחנו ממליצים לכם לבצע רק באתרים מוכרים, שאתם בטוחים לגביהם שהם עומדים בכל תקני הבטיחות: בדקו תמיד את שורת הכתובת כדי לוודא שאתם נמצאים באתר האמיתי ולא אתר בעל כתובת אחרת המתחזה אליו. עליכם לוודא שהאתר מחזיק בתעודת SSL, כשסימן של מנעול בשורת הכתובת וכן כתובת המתחילה ב-https:// ולא ב-http:// הן דרישות חובה נוספות חשובות. הקפידו לנקות בתדירות גבוהה את קבצי העוגיות (Cookiez), ורצוי לא לבקש מהאתר לזכור פרטי כניסה לחשבון.
את הרכישות או אפילו הכנסת פרטים אישיים חשוב לבצע רק ברשתות אינטרנט מאובטחות ולא להשתמש ברשתות אלחוטיות פתוחות. הסיסמאות, עם כל הקושי לזכור אותן, צריכות להיות יותר מורכבות מאשר 123456, מספר הטלפון שלכם או תעודת הזהות שלכם. מומלץ לא לבחור סיסמא אחת עבור כל האתרים הרגישים – אתרי בנק, אתרי אשראי, אתרי קניות באינטרנט וכן הלאה – וגם כאן לא לשמור את הפרטים במקום שאפשר להגיע אליו (קובץ במחשב, טיוטה במייל וכן הלאה).
שמרו על כרטיסי האשראי
גם אדם שלא מומחה להונאות באשראי, עלול לנצל לרעה כרטיס אשראי שהפרטים שלו מגיעים אליו. חשוב לשמור על כרטיסי האשראי מכל משמר, להימנע מאחסון שלהם במקומות מועדים לפורענות (נניח בתוך הכיסוי של הטלפון החכם) ולהתקשר לחברת האשראי באופן מיידי כאשר יש יסוד להאמין שהכרטיס נגנב או הלך לאיבוד. אם אתם לא רוצים לבטל את הכרטיס במחשבה שאתם סבורים שאולי תמצאו אותו, יש את האופציה של הקפאת השימוש בכרטיס לפרק זמן מסוים.
מעבר לשימוש הפיזי בכרטיס גנוב בבתי עסק, ניתן למשוך באמצעותו כספים. לצורך זה הגנבים זקוקים כמובן לקוד האישי של הכרטיס. גם העצה הבאה נראית בסיסית מאד, ותופתעו כמה אנשים לא מקפידים עליה: אל תשמרו את הפרטים של הקוד האישי במקום שניתן יהיה להגיע אליו (נניח פתק בארנק, שעלול להיגנב יחד עם הכרטיס) וגם לא בזיכרון הטלפון שלכם. הכי טוב פשוט לשנן את הקוד של הכרטיס, או להכניס את הפרטים באופן שיקשה על האדם שנתקל בהם לפענח אותם.
חשיבותו של מעקב
יש כיום אפשרות לאתר הונאות אשראי ולבטל עסקאות שהתבצעו בכרטיס כתוצאה מכך. ברור שזה פשוט הרבה יותר לעשות את זה כאשר העסקה טרייה. לכל כרטיס יש הרי מועד חיוב שלו, כאשר עסקאות בחו"ל אמורות להתעדכן בנפרד תוך מספר ימי עסקים. חשוב לעקוב אחר רשימת החיובים ולראות האם זוכרים כל עסקה שנעשתה, וגם שהסכומים עליה הגיוניים. דרך נפוצה לבצע הונאת אשראי היא לבצע חיובים בסכומים גבוהים יותר או להוסיף לסכום כל מיני עמלות לא מוצדקות. כלומר קניתם משהו ב-20 שקל מחנות X והנה הדיווח הוא על 200 שקל מאותה חנות X – רבים מאיתנו לא זוכרים את הסכום, וברגע שהם רואים את שם החנות הם סבורים שהכל תקין, אבל חשוב להבין שניתן בטעות ושלא בטעות להעלות את סכום החיוב. לכן, חשוב מאוד לעקוב אחר רשימת החיובים בבנק (גם למי הועבר הכסף וגם הסכום). הרשימה הזו זמינה ונגישה.
כיום אפשר לעקוב אחר רשימת החיובים בכל מקום ובכל זמן, דרך אתרי האינטרנט של הבנקים או חברות האשראי, אפליקציות וכן הלאה. חלק מחברות האשראי או הבנקים מציעים שירות במסגרתו ניתן לקבל הודעה על כל חיוב מעל סכום מסוים הנעשה בכרטיס האשראי, מה שיאפשר כמובן לראות אילו עסקאות נעשו ולהשוות את זה אם מה שאתם זוכרים. כשזה כל כך פשוט לעקוב אחר השימוש בכרטיס, חבל להימנע מכך.
מבחינה טכנית חברות האשראי אמורות להיות אחראיות לכיסוי חיובים או נזקים שנגרמו עקב הונאת אשראי. בחלק מהמקרים יש להן מנגנונים מתקדמים שמזהים את ההונאה עוד לפני הלקוח. בכל מקרה חובת הלקוח היא לדווח לחברה מוקדם ככל האפשר, אחרת עלול להיות קנס לא נעים של כמה מאות שקלים בגין אותו איחור בדיווח.
לסיכום – הונאות היו והונאות יהיו, כל מה שזה אומר לגביכם – תיזהרו. לא בטוח שתצליחו להימנע באופן גורף מהונאות, אבל מדובר על צמצום סיכונים. תשתדלו לא לקנות באתרים לא מוכרים או בארגונים לא מוכרים, או במקומות שנראים לכם בעייתיים. זהירות מעסקאות מפתות דרך המייל והאינטרנט, ותנסו כמה שפחות לספק מידע עליכם – כרטיס אשראי ופ0רטים נוספים, אלא אם אתם בטוחים בגורם ובזהות שמדברים איתכם.
כרטיסי אשראי – כל מה שצריך לדעת!
יש לך כרטיס אשראי לא פעיל? חברות האשראי מרוויחות עשרות מיליונים
מעודכן ל-05/2019ב-2.5 מיליון כרטיסי אשראי לא בוצעה פעילות יותר משלושה חודשים. יותר ויותר כרטיסי אשראי בישראל מוגדרים לא פעילים, ועם הפרדת חברות האשראי מהבנקים שיעורם צפוי לגדול
2.5 מיליון כרטיסי אשראי לא פעילים. כרטיסי אשראי לא פעילים מוגדרים ככרטיסים שלא בוצעה בהם כל פעולה יותר משלושה חודשים. זו יותר מחמישית משיעור כלל הכרטיסים התקפים. כמות ענקית, וזה לא מפתיע – אנשים עושים כרטיסי אשראי כשמציעים להם הטבות – בקניות של מוצרים, דרך מועדוני חברים שונים, דרך העבודה, דרך וועד העובדים, ואז מתברר להם שיש להם 3,4 כרטיסי אשראי שונים.
הם לא באמת צריכים את כל הכרטיסים האלוף זה במקרה הטוב שוכב להם בארנק, במקרה הרע – ויש רבים כאלו, הם בכלל לא זוכרים שיש כרטיס כזה.
הבעיה – זה עולה כסף
המשמעות היא שאדם משלם עבור כרטיס שלא נעשית בו כל רכישה. בשנה מרוויחות חברות האשראי על כל כרטיס 150 שקל. אמנם בחלק מהמקרים החברות נותנות כרטיס חינם בשנה הראשונה או במסגרת הטבות שונות, אבל גם כך מתגלגלים עשרות מילוני שקלים בשנה לחברות האשראי ולבנקים מדמי הכרטיס.
עקב מאמצי השיווק האדירים של בנקים בתחום כרטיסי האשראי, גם השימוש בכרטיסים הלא פעילים עולה, ב-2018 הכרטיסים הלא פעילים הסכתמו ב-22% מהכרטיסים התקפים וב-2016 20%.
באמריקן אקספרס כ-27% כרטיסים לא פעילים, בישראכרט כ-22%, בכאל ובלאומי קארד 19%. המצב עלול להחמיר עם הפרדת חברות אשראי מהבנקים. עקב התחרות הגוברת חברות האשראי עתדיות לצאת במסעי שיווק נוספים להצעת כרטיסים חדשים.
כרטיסי אשראי – כל מה שצריך לדעת!