השקעות הציבור נחלקות באופן גס לשתיים – השקעה לטווח ארוך והשקעה לטווח קצר ובינוני. ההשקעות לטווח ארוך הם החסכונות שלנו לפנסיה – בעיקר חיסכון פנסיוני – קרנות פנסיה, ביטוח מנהלים וקופות גמל; והשקעות לטווח קצר ובינוני מתרכזות בקרנות נאמנות, קרנות סל ופיקדונות.

ככל שהחיסכון הוא לטווח ארוך יותר כך הנטייה לחסוך דרך מניות גדולה יותר, ובצדק. על פני זמן, ההשקעה במניות מספקת תשואה גבוהה יותר מההשקעה באפיקים סולידיים יותר כמו אג"ח. במבחנים שנעשו בארץ ובעולם על פני תקופות השקעה ארוכות נמצא שלא משנה מתי החוסך נכנס להשקעה, בטווח הארוך, הוא הרוויח (השיג תשואה) גבוהה יותר במניות מאשר באג"ח.

זו הסיבה שכאשר מדובר על חיסכון לטווח ארוך, משקל המניות בחיסכון גבוהה. עם זאת, אם מדובר במכשיר השקעה לטווח קצר, ולא מדובר בכספים שאתם מוכנים לקחת עליהם סיכון, אז כמובן שההשקעה צריכה להיות דרך אג"ח ופיקדונות.

קופת גמל להשקעה – מוצר לטווח ארוך או קצר?

בשנים האחרונות, הושק מוצר שמצד אחד אפשר להנזיל אותו בכל רגע, ומצד שני יש לו יתרונות מיסויים משמעותיים לחיסכון לטווח ארוך. מדובר בקופות גמל להשקעה – שלהבדיל מהקופות גמל המסורתיות, הן לא בהכרח מכשיר לטווח ארוך, אפשר לממש בכל רגע, כשיתרון בולט נוסף – אפשר לעבור מקופה לקופה, מבלי שהדבר ייחשב למימוש, ולכן מבלי לשלם מס על הרווחים.

קופות הגמל להשקעה, צמחו בתוך שנתיים להיקף של מעל 7 מיליארד שקל, והן אמורות להמשיך ולגדול בהמשך, ולהפוך לאחד ממכשירי ההשקעה המועדפים על הציבור.

המשקיעים והחוסכים דרך קופות הגמל להשקעה נהנים מפריבילגיה גדולה – הם חוסכים לכל זמן שהם רוצים, ואם מלכתחילה הם מכוונים להשקעה לטווח ארוך (כחלק מהחסכונות לפנסיה – עם יתרונות המיסוי שגלומים בהם), אז הם בעצם מעבים את הפנסיה שלהם (פתרון טוב לרבים שאין להם חיסכון מספק לפנסיה), ומקבלים על הדרך "פתח יציאה". אם מסיבה מסוימת הם יצטרכו את הכסף לפני הפנסיה, הם יוכלו לממש.

בכל מקרה, עם בבסיס מדובר בחיסכון שאמור להיות עד לפנסיה, אזי כאמור, המרכיב המנייתי אמור להיות גבוה. קופות הגמל הושקו בשלוש קטגוריות עיקריות – מסלול אג"חי, מסלול כללי שמשלב אג"ח בשיעור גבוהה ומניות, ומסלול מנייתי.

המסלול המנייתי יכול להתאים למי שמכוון חיסכון לטווח ארוך. אגב, ניתן לשנות את זה לאורך התקופה (ומבלי לשלם מס), רק תזכרו שקשה מאוד, יותר נכון – אי אפשר, לתזמן את השוק. אתם לא באמת יודעים מתי העליות ייפסקו, מתי הירידות ייפסקו וכו'. לכן, על סמך ההיסטוריה, התזמון לא רלוונטי בהשקעות ארוכות טווח.

ואם בחרתם במסלול המנייתי, אז השלב הבא הוא לבחון את התשואות של הקופות בקטגוריה ואת דמי הניהול. בפועל דמי הניהול של כולם באותה הסביבה – כ-0.6%-0.7%.

את התשואות תוכלו למצוא בדירוגים שלנו.

אנחנו מכינים בשיתוף עם חברת פרדיקטה, דירוגים חודשיים לקופות הגמל להשקעה. מדובר בדירוגים לכל קטגוריה, ולתקופות שונות. מהדירוגים עולה כי בתחום המנייתי בולטות קופות הגמל להשקעה של אינטרגמל שנרכשה על ידי מור, אי.בי.אי ואלטשולר שמצליח להוביל בדירוג הארוך (אבל מאכזב ביתר הדירוגים)

הנה הדירוגים במסלול המנייתי:

דירוג קופות גמל להשקעה – מנייתי – חודש אחרון

דירוג קופות גמל להשקעה – מנייתי – שנה אחרונה

דירוג קופות גמל להשקעה – מנייתי – מינואר 2017

למדריך קופות הגמל המלא

אנחנו משתמשים פחות ופחות במזומנים ויותר ויותר בכרטיסי אשראי. ובכלל – על רקע כניסתו לתוקף של חוק צמצום השימוש במזומן,השימוש בכרטיסים רק ייגדל.

בנק לאומי ובנק ירושלים, השיקו על רקע השימוש המוגבר בכרטיסים, כרטיס שכר – מדובר בכרטיסים נטענים לתשלום שכר לעובדים. הכרטיסים האלו שמוצעים למעסיקים צפויים להחלף את התשלום באמצעות צ'קים, מזומן והעברה בנקאית ישירות לחשבון העובד. פשוט המשכורת תהיה "בתוך" הכרטיס.

בנק לאומי ובנק ירושלים חברו יחד למיזם המשותף, כאשר בנק לאומי יציע ללקוחות את הכרטיס איזיווי (easyway) המוטען ישירות על ידי המעסיק ומשמש את העובד בכל נקודת מכירה בארץ ובחו"ל. הכרטיס הושק לראשונה לפני כשנה על ידי בנק ירושלים.  מדובר בכרטיס מאסטר קארד בינלאומי שמתופעל על ידי חברת imagen וניתן להשתמש בו לרכישה בכל בית עסק או אתר מקוון המכבד כרטיסי מאסטר קארד. נוסף על כך, ניתן למשוך באמצעותו כסף מזומן בכל המכשירים האוטומטיים בארץ ובעולם ולא ניתן להפקיד לכרטיס ממקורות שאינם שכר ממעסיק מוצהר.

הכרטיס הנטען משפר את המצב למעסיקים ולעובדים. למעסיקים הוא חוסך את הטרחה התפעולית שבהנפקת השיקים, שינועם של סכומי כסף גבוהים וגם את העלויות הכרוכות בכך, ולעובדים את הצורך בהגעה פיזית לסניף ואת ההתנהלות במזומן. בנוסף, למחזיקי הכרטיס יינתן שירות 24 שעות ביממה במגוון שפות, ותהיה להם גישה למידע בגין יתרות ושימושים באמצעות אתר אינטרנט ייעודי.

הכרטיס מיועד בין היתר לעובדים זרים. למעשה, על פי ההערכות בארץ יש קרוב למיליון עובדים, ביניהם תושבי קבע ותושבים ארעיים שכרטיסים מסוג זה יכולים לענות על צרכיהם.  מבחינת מחזור שנתי, מדובר בכ-40 מיליארד שקלים.

כרטיסי אשראי נטענים – כל מה שרציתם לדעת

כרטיס נטען – למוגבלי חשבון בבנקים ולעובדים זרים

קופות הגמל להשקעה מתבררות כאחד האפיקים הטובים ביותר להשקעה. הסיבה העיקרית היא היכולת להשקיע במכשיר נזיל שנהנה מהטבות מיסוי משמעותיות, לרבות הטבות מיסוי באם חוסכים במכשיר עד לגיל 60. על רקע זה, המכשיר כבר גייס כספים ביקף של 8 מיליארד שקל – וההערכות שבשנה הבאה הוא יחיצה (אפילו בקלות) את רף ה-10 מיליארד שקל.

החברות המנהלות את הקופות השיקו שלושה מסלולים עיקריים – מסלול כללי, מסלול מניות ומסלול אג"ח. המסלול הנפוץ ביותר הוא המסלול הכללי – מסלול בו קופת הגמל להשקעה מפזרת את עיקר השקעותיה בין מניות, אג"ח קונצרני ואג"ח ממשלתי (רוב לאגרות החוב).

מסלול כללי – המסלול המועדף על המשקיעים

המסלול הפופולארי ביותר הוא המסלול הכללי שמרכז מעל 70% מההשקעה בתחום. הציבור לא מעוניין באפיק מנייתי בלבד (למרות שלטווח ארוך עדיף מסלולים כאלו – ראו הרחבה) וגם לא במסלול סולייד מדי – מסלול אג"חי, וכך הוא בוחר, בעזרת היועצים מבתי ההשקעות וחברות הביטוח, במסלול משולב – כללי, שבו יש כאמור הטייה ברורה לאג"ח, אבל עם שיעור מסויים של מניות.

במסלול הזה, עד לא מזמן הקופות של אלטשולר שחם היו דומיננטיות. למעשה, מאז השקת הקופות בסוף 2016/ תחילת 2017 – אלטשולר הובילה בתשואות, עד שממש לאחרונה ילין לפידות עקפה אותה. במילים אחרות, במסחן של כמעט שנתיים – ילין לפידות מובילה ואחריה אלטשולר, אבל חשוב לשים לב לחודשים האחרונים. בחודשים האלו יש גופים שמצליחים לייצר תשואה טובה יותר מהמובילות – אי.בי.אי ומיטב דש. במבחן השנתי, הקופות של שני הגופים האלו מובילות, והשאלה – לפי איזה דירוג בוחרים? ובכן, זו באמת שאלה קשה. ראשית, תלוי לאיזו תקופה אתם משקיעים – ככל שהכוונה שלכם להשקיע לטווח ארוך יותר, כך דירוג לטווח ארוך יהיה מייצג יותר.

אבל, חשוב בכל מצב, לבדוק גם את הטווח הקצר, מכיוון שיכול להיות שגופים מסוימים פספסו את הכיוון, הימרו על מגמה לא נכונה, ומנגד גופים מסויימים דווקא רוכבים על הגל בחודשים האחרונים ומייצרים תשואה טובה. כלומר, הדירוג הארוך מלמד יותר, אבל המגמה של הזמן הקצר, מלמדת על מגמה שיכולה להשתרש ולהניב למשקיעים תשואות עודפות.

ולכן, לצד דירוג ארוך טווח, חשוב גם להסתכל על התקופה הקצרה, גם על החודשים האחרונים והשנה החולפת.

מסלול כללי – המובילות בדירוג  

קופת הגמל ילין לפידות כללי עקפה כאמור את אלטשולר שחם כללי, במבחן אורך הטווח. כנסו כאן לדירוג המלא. אבל בשנה האחרונה אי.בי.אי ומיטב דש מובילות עם תשואה של כ-3%. ראו כאן את הדירוג השנתי.

שתי החברות האלו בתקופה טובה גם בניהול קרנות הנאמנות שלהם – מיטב דש, הפכה השנה לגוף המוביל בקרנות הנאמנות ואי.בי.אי היא מהמובילות בגיוסים.  ובכלל – יש קורולציה בין שני התחומים – אחרי הכל, קופות גמל להשקעה הן מוצר מתחרה לקרנות הנאמנות.

נמשיך לעדכן על דירוגי הקופות בקרוב.

הדירוגים מבוססים על מידע ונתונים של חברת פרדיקטה שבודקת ומספקת נתונים ודירוגים מבוקרים.

קופת גמל להשקעה – לכו על זה!

הראל פיננסיםשל קבוצת הראל משיקה חמש קרנות נאמנות חדשות יחד עם ברק גרשוני. גרשוני שניהל את הקרנות נאמנות של אלומות ישמש כיועץ חיצוני עבור הקרנות. את חברת ניהול הקרנות של הראל מנהל, ירון דייגי.

הקרנות החדשות מרוכזות בתחום האג"ח –   קרן אג"ח בישראל עם חשיפה של עד 20%  למניות, קרן אג"ח מקומית ללא מניות, קרן אג"ח מקומית עם חשיפה מוגבלת של עד 10% למניות, קרן אג"ח חברות מקומית ללא חשיפה למניות ועם אפשרות לחשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה, וקרן בעלת מדיניות השקעות גמישה.

הראל פיננסים מנהלת נכסים בשווי של כ-50 מיליארד שקל.  היקף קרנות הנאמנות של הראל מסתכם בכ-16 מיליארד שקל.

תעשיית קרנות הנאמנות – מיטב דש בראש; הפדיונות בילין לפידות נמשכים

קרנות אגח – זה רק נראה בטוח

על רקע התארכות תוחלת החיים בישראל, הופחתה לפני כארבע שנים קצבת הפנסיה בקרנות הפנסיה. שני מאוחר יותר, זה יקרה גם בביטוחי מנהלים. מה הקשר בין תוחלת החיים לקצבת הפנסיה שלנו? איך קרה שמי שיש לו ביטוח מנהלים, הקטנת הקצבה הגיעה אליו באיחור? מי בכל זאת לא נפגע מהשינויים וההתארכות בתוחלת החיים?

תוחלת חיים, קצבת הפנסיה והקשר ביניהם

אחד העקרונות של ניהול נכון בקרנות הפנסיה, הוא שכלל החברים בקרן מפקידים בכל חודש סכום קבוע לטובת הפנסיה. בעת הצורך, או בדיל הפרישה, מקבל כל אחד מהחברים בקרן, קצבת פנסיה בהתאם לגובה הסכומים שהצטברו לזכותו בקרן. ככל שיש בקרן הפנסיה יותר צעירים שמפקידים מאשר פנסיונרים שמקבלים קצבה, כך הקרן במצב טוב יותר והיא מאוזנת. ככל שמספר מקבלי הקצבה גבוה ביחס למספר המפקידים, כך קרן הפנסיה הופכת לבעייתית יותר. כשהתחילו לפני עשרות שנים הפדות לקרנות הפנסיה, חושבה קצבת הפנסיה עבור המפקידים, לפי לוחות תמותה שהיו נכונים לאותה תקופת המשמעות – עברה תקופה קצרה יותר בין רגע הפרישה לגמלאות לרגע שבו הפנסיוני מסיים לקבל קצבה, שזה אומר בעצם שהוא הולך לעולמו. באותה תקופה, תוחלת החיים עמדה על בסביבות 75 שנה לגברים, וקצת יותר מזה לנשים. מי שפרש לפנסיה בגיל 65, היה צפוי לקבל במשך 7 שנים קצבת פנסיה. ואולם עם השנים עלתה מאד תוחלת החיים. נכון להיום, תוחלת החיים של גברים בישראל מתקרבת ל-80 שנה, ושל נשים היא אפילו גבוהה יותר. המשמעות – קרנות הפנסיה צריכות לשלם קצבת פנסיה לאורך שנים ארוכות יותר.

מקדם המרה והמשמעות שלו

על מנת לקבוע את גובה קצבת הפנסיה, נקבע מקדם המרה משתנה לצורך תשלום הדמלאות. מקדם ההמרה, פירושו מספר שנות החיים של הפורש אחרי הפרישה לגמלאות וקהחלת קבלת הקצבה. ככל שמקדם ההמרה גבוה יותר, כך קצבת הפנסיה נמוכה יותר. לדוגמה – מי שצבר בקרן הפנסיה שלו מיליון שקל, ומקדם ההמרה שלו נקבע על 200 חודשים, (16 שנים ושמונה חודשים), יקבל בכל חודש קצבת זקנה של 5,000 שקל, לכל אורך חייו. אם יפרוש לפנסיה בגיל מאוחר יותר, סביר שמקדם הקצבה יהיה נמוך יותר, והקצבה תהיה גבוהה יותר. זאת הסיבה שהלחץ להעלות אל גיל הפרישה היה משמעותי, וגיל הפרישה לגברים ולנשים עלה (גברים – גיל 67, נשים – גיל 62 ונמצא בעלייה). העלייה בתוחלת החיים העלתה את מספר השנים שבהם החוסך מקבל תשלום ולא מפקיד לקרן. זאת גם הסיבה שקרנות הפנסיה הוותיקות נסגרו להפקדות נסוספות, ומדינת ישראל ערבה להמשך קבלת הפנסיה של החברים בהן.

ביטוח מנהלים, קרן פנסיה ומה שביניהם

בעבר, היו הבדלים של ממש בין ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה. ההבדלים נגעו לתשלומי הפיצויים, אבל היו משמעותיים במיוחד, בכל מה שקשור במקדם ההמרה לפנסיה. עד 2013, היה ניתן לקבוע מראש מקדם המרה לפנסיה. משבוטלה האפשרות הזאת, הפך ביטוח המנהלים לאפיק חיסכון לפנסיה, כמו כל אפיק חיסרון פנסיוני אחר. היתרון בביטוח המנהלים הוא משני, ונוגע בעיקר למקבלי משכורות גבוהות, שיכולים להפקיד בהם יותר מהמקסימום הנהוג בקרנות הפנסיה. למעשה, במקרים רבים, קרנות הפנסיה וקופות הגמל עדיפות.

סוגי קצבת הזקנה בביטוח מנהלים

בביטוחי מנהלים יש שני סוגים של קצבת זקנה (קצבת פנסיה). יש קרנות שבהן, כפי שכבר הוזכר לעיל, מקדם ההמרה לקצבה הוא קבוע, ואז לא ניתן לשנות את החוזה שלהם מול חברות הביטוח. המשמעות היא שהמבוטחים לא נפגעים, אלא אם הם מחליטים על דעת עצמם לעבור לתוכנית פנסיונית אחרת.

סוג שני של ביטוי מנהלים הוא ביטוחי מנהלים עם קצבה שניתן לשנות אותה. הביטוחים האלו עם מקדם המרה לא קבוע, והוא יעלה, עם העלייה בתוחלת החיים. כתוצאה מכך, הקצבה תרד (הקצבה היא סך החיסכון בפנסיה חלקי המקדם) – להרחבה על מקדם פנסיה/ מקדם קצבה. 

הרקע להחלטה שהתגבשה לפני כשלוש שנים ברשות שוק ההון והביטוח להעלות את מקדם ההמרה, היא לוחות תמותה מעודכנים ובדיקה מעמיקה. לוחות התמותה מצביעים על עלייה משמעותית בתוחלת החיים, שאיננה מאפשרת קביעה מראש של מקדם המרה, כפי שהיה נהוג עד תחילת העשור הקודם.

השינוי, על פי הערכה גסה, יגיע ל-5%. כלומר הקצבה תקטן בכ-5%.

לאורך השנים חלה עלייה בתוחלת החיים, ויותר אנשים מגיעים לגילאי זקנה ומשתמשים בקצבה לאורך תקופה ארוכה יותר מזאת שהייתה מקובלת וידועה אף לפני כשני עשורים. הצבירה עבור אדם שהפקיד לאורך שנים לקרן הפנסיה או ביטוח המנהלים שלו, בהינתן ההפקדות והתשואה על הנכסים, לא מספיקה לתשלום פנסיה. ככל שעובר הזמן, יותר ויותר פנסיונרים מושכים מהקרן סכומים גבוהים מאלה שהפקידו, עולל גם הריביות שנצברו לטובתם, כך נוצר גירעון. ההוצאות בפועל/ תשלומים בפועל, עולים על החיסכון בפועל. הפער הזה הוא חור – גירעון פנסיוני בביטוח המנהלים. כאשר מעלים את המקדם, כמובן שסוגרים את החור, בחלקו או במלואו השאיפה היא, כמובן, להגיע לאיזון בין ההפקדות להוצאות התקופתיות של הקרן.

מי בכל זאת לא נפדע

היחידים שלא נפגעו למעשה הם החוסכים בקרנות הפנסיה הוותיקות, שנבגרו להפקדות חדשות כבר לפני יותר מעשרים שנה. לחוסכים הללו מובטח מראש מקדם המרה המבטיח להם פנסיות גבוהות יותר מאלה שמקבלים החוסכים בקרנות החדשות. יחד עם זאת, בקרנות הוותיקות גובה הפנסיה המרבי שניתן להגיע אליו עומד על 70% מהשכר הקובע, גם אם בפועל החוסך חסך סכומים שהיו מספיקים לפנסיה גבוהה יותר. בקרנות החדשות אין הגבלה כזאת. למרות המגבלה הזאת, מי שכבר יש לו חיסכון באחת מהקרנות הוותיקות, לא רצוי שימשווך אותו או יעבור לאחת מהקרנות החדשות. לכל היותר, אפשר להפסיק את ההפקדות בבוא העת\ ולפתוח קרן פנסיה חדשה.

האם כדאי ביטוח מנהלים? קרנות פנסיה וקופות גמל לרוב עדיפות

מחכים לפנסיה? תחשבו עוד פעם; ההכנסה שלכם עומדת להתכווץ

ורינט בתוצאות טובות. בתגובה לדוחות עלתה מניית ורינטבכ-4% לשווי של 2.9 מיליארד דולר.

ורינט מספקת מערכות ושירותים בתחום המודיעין העסקי והביטחוני, פרסמה כי ברבעון השסתיים באוקטובר הסתכמו ההכנסות בכ-304 מיליון דולר, צמיחה של 8.3% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. מתחילת שנת הכספים צמחו ההכנסות ב-10.2% לרמה של קרוב ל-900 מיליון דולר.

הרווח התפעולישהסתכם ב-33.7 מיליון דולר, לעומת 17.8 מיליון דולר ברבעון המקביל.  הרווח בשורה התחתונה 18.9 מיליון דולר, לעומת 2.5 מיליון דולר בלבד ברבעון המקביל.

התוצאות על בסיס Non-Gaap, בנטרול סעיפים כמו הפחתות של נכסים בלתי מוחשיים, תגמולים הוניים לעובדים, הוצאות הקשורות לחוב ולרה-ארגון, הרווח הסתכם ב-56.4 מיליון דולר, גידול של33% לעומת הרבעון המקביל. הרווח הנקי למניה הגיע ל-85 סנט, ומתחילת השנה – 2.14 דולר –  כ-141 מיליון דולר, גידול של 25.6%.

השוק האזרחי תרם כ-197 מיליון דולר להכנסות החברה, והשוק הביטחוני – כ-107 מיליון דולר. בסוף הרבעון היו לחברה 435 מיליון דולר במזומנים, לעומת חוב כולל של 820 מיליון דולר – בנטו, מדובר על חוב נטו של כ-385 מיליון דולר.

בודנר: "המומנטם משקף את ההשקעות שעשינו. ברבעון השלישי, המומנטום החיובי שלנו נמשך והצגנו צמיחה של 8% בהכנסות עם הרחבת שולי הרווח וייצור חזק של מזומנים", אמר מנכ"ל החברה, דן בודנר. "אנחנו מאמינים שהמומנטום הזה משקף את ההשקעות שביצענו בשנים האחרונות באנליטיקה מתקדמת, אוטומציה וענן, בכל הפורטפוליו שלנו. אנחנו מרוצים מהביצועים ומהצמיחה שמייצרים עבורנו בסיס חזק לשנה הבאה – התחזית הראשונית שלנו לשנה הבאה היא לצמיחה בשיעור דו-ספרתי ברווח non-gaap".

החברה מאשררת את התחזית לשנה וממשיכה לצפות להכנסות של 1.24 מיליארד דולר (צמיחה של 7.8% לעומת 2017) ורווח נקי non-gaap של 3.15 דולר למניה. התחזית הראשונית לשנת הכספים הבאה היא להכנסות של 1.325 מיליארד דולר, צמיחה של כ-7% לעומת השנה הנוכחית, ורווח נקי של 3.5 דולר למניה.

אופנהיימר – מחיר יעד של 58 דולר לורינט; אפסייד של 25%

ורינט – מעלים תחזית ל-2018; האנליסטים אופטימיים

הבנקים שולטים במידע על הצרכנים, ולכן קל להם יחסית לבדוק אם הלקוח הוא לקוח טוב או מסוכן. הם יכולים במהירות לבדוק את יכולת ההחזר של ההלוואה שהלקוח מעונין בה, הם יכולים לקבוע בפשטות את הריבית שהם מוכנים לספק ללקוח על פי המידע עליו – ההיסטוריה שלו, נכסיו וחובותיו ועוד. היתרון הזה של הבנקים הולך להצטמצם. המידע הזה יעבור וישמש גם גופים חוץ בנקאיים.

כיום שאתם לוטקחים הלוואה מגוף חוץ בנקאי, הוא מתקשה לרוב לבדוק את ההיסטוריה שלכם (אלא אם אתם לקוחות שלו) ולכן הוא מוסיף לריבית כמה אחוזים על "פרמיית סיכון". סוג של תוספת סיכון בגין חוסר ידע. אלא שכאשר המידע יהיה נגיש, לקוחות טובים עשויים לקבל ריביות טובות גם במערכת הוץ בנקאית.

כבר ב-2016 עבר בכנסת לפני כשנתיים חוק נתוני אשראי שמטרתו לרכז למאגר מידע אחד את כל הנתונים הפיננסיים של ציבור משקי הבית. המאגר הזה, שצפוי להתחיל לפעול באפריל 2019 כולל למעשה את כל הנתונים הנדרשים כדי לקבוע מה דירוג האשראי של הלקוח.המידע הזה יהיה זמין לכל גוף הפיננסי שממנו מבקש הלקוח לקבל הלוואה, ובהתאם יקבע הגוף מה גובה הריבית הרלוונטי לאותו לקוח.

ההערכה היא שהגברת השיתוף בנתוני אשראי צפויה לקדם תחרות בין מלווים על מתן אשראי, להגדיל את היקף האשראי המוצע ללקוחות, ולשפר את תנאי האשראי עבור צרכנים רבים.

בינתיים מי ששולט באשראי הצרכני הם הבנקים. הם מחזיקים 90% מהשוק ושני הבנקים הגדולים (פועלים ולאומי) מחזיקים את מרבית השוק, כ-60%. המשמעות היא שהלקוח הקטן סובל מחוסר נגישות לאשראי – הוא סובל מהריכוזיות, הוא סובל מחוסר התחרותיות.

על פי חוק נתוני האשראי המידע והנתונים הם שייכים ללקוח. אם יש מידע שמוכיח שלקוח הוא לקוח טוב, אזי ניתן להשתמש במידע הזה. בנק ישראל מקבל את המידע מהבנק, בנק ישראל שומר את המידע בשביל הצרכנים/ הלקוחות.

לקוח שמעוניין לקבל הלוואה מגוף פיננסי יאשר לגוף המסויים לקבל לגביו מידע מהמאגר. הגוף הפיננסי יפנה ללשכות אשראי – גוף מתווך שקיבל את אישור בנק ישראל, בבקשה לקבל את דירוג הלקוח. לשכת האשראי תעבד את הנתונים מהמאגר ותגיש אותם בתוך שניות לגוף הפיננסי בצירוף דירוג שהיא תקבע ללקוח. הגוף הפיננסי יכול להיעזר בדירוג, או לנתח בעצמו את הנתונים שקיבל ולהחליט לגבי ההלוואה.

עד עתה לא היה מידע כזה. היה מידע שלילי – קיימת אפשרות לקבל מידע על לקוח שמקורו בהוצל"פ, כונס הנכסים הרשמי ועוד.  במאגר החדש יהיה גם מידע חיובי על הלקוחות.

כך או אחרת, אל תסתמכו רק על דוח נתונים טוב, דירוג אשראי טוב. הגופים שמלווים לכם כסף רוצים להרוויח, ואתם צרייכם תמיד להתמקח על הריבית. תשתמשו בכלי הזה – ריבית ממוצעת על הלוואה מהבנקים – שיקלית, כך תדעו מה הריביות הממוצעות וכך תדעו מה לבקש/ לדרוש במשא ומתן מול הבנקים ומול הגופים הפיננסים הנוספים (חברות ביטוח, מימון ישר, חברות כרטיסי אשראי, הלוואות חברתיות ועוד).

דירוג אשראי אישי – מה זה? ואיך זה ישפיע עליכם?

מסגרת אשראי – כל מה שצריך לדעת

בשנתיים האחרונות ביטוח הרכב היה מוזל יחסית לשניםפ קודמות. בקופה של חברת הביטוח הממשלתית – קרנית נמצא עודף של 1.1 מיליארד שקל (כתוצאה מחישוב ביתר של ביטוחי החובה בעבר). לא ניתן היה להחזיר לאנשים את הכסף, ולכן הוחלט על הפחתה גורפת בביטוח הרכב.  אבל זהו – הכסף נגמר, וההנחה מתבטלת.

מדובר בפועל, על כספים שהצטברו ביתרת העודפים מהקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים שנמצאת בקרנית. הקרן הזו היתה אמורה להתקזז מול תשלומי הביטוח בפועל, וזה שיש בה יתרת זכות משמעה ששילמנו ביתר לאורך תקופה.

כך או אחרת, ההנחה כאמור נגמרה, וביטוח הרכב עשוי להתייקר ב-7%.

במקביל, התקבלה החלטה להוזיל את ביטוחי האופנועים תמורת העמסת חלק מהעלות על בעלי מכוניות פרטיות. כלומר, בעלי הרכב יסבסדו את האופנועים. למה הסבסוד? יו"ר הוועדה שטיפלה בעניין ח"כ רחל עזריה, הסבירה שכך שיעור המבוטחים בקרב רוכבי האופנועים יעלה –  "המטרה לגרום לרוכבים על אופנועים לעשות ביטוח. שמענו בדיוני הוועדה על נהגים רבים שמסכנים את חייהם ונוסעים ללא ביטוח, בגלל המחיר היקר. בטווח הזמן הקרוב הביטוח לאופנועים צפוי לעלות אף יותר, והחוק הזה נועד למנוע את ההתייקרות".

עד עכשיו הנהגים ברכב מימנו 6.5% מעלות הביטוח של האופנועים ועכשיו זה יעלה ל-8.5%. באמצע שנת 2020 תופחת ההעמסה לשיעור קבוע של 8%.

ביטוח רכב – כל מה שצריך לדעת

ביטוח לאופנוע – כל מה שצריך לדעת

הסוף לכפל ביטוחים? חברות הביטוח חויבו לבדוק בהר הביטוח לפני מכירת ביטוח חדש

אובר, חברת שיתוף הנסיעות המובילה בעולם,  הגישה תשקיף לקראת הנפקה ציבורית ראשונה (IPO) בבורסה האמריקאית. היא עשתה זאת בדיוק ביום בו המתחרה שלה – ליפט הכריזה על צעד דומה. אובר היא החברה שהמציאה למעשה את רעיון שיתוף הנסיעות ואחריה קמו מתחרות, לרבות חברת ליפט.

ההנפקה של אובר, שתצא לדרך, ככל הנראה, בשנה הבאה, צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות אי פעם של חברת טכנולוגיה. בגיוסים האחרונים שווי החברה עמד על  76 מיליארד דולר, ושווי זה, על פי הערכות אנליסטים, עשוי לעלות ל-120 מיליארד דולר ויותר לקראת ההנפקה בוול-סטריט.

אוּבֶּר האמריקאית מספקת בעצם שירות קריאת רכבים (Ride hailing service) דרך האינטרנט ברחבי העולם. הכל נעשה דרך האפליקציה – Uber, המאפשרת יצירת קשר לצורכי הסעה בתשלום בין נהגים לנוסעים. מדובר על רעיון בסיסי בכלכלה שיתופית – יצירת קשר בין נהגים לבין נוסעים פוטנציאליים. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת את החיבור בין הנהגים לנוסעים ומספקת גם את אמצעי התשלום, ובתמורה לכך גובה עמלה מתוך התשלום הכולל.

מדובר בשירות שהוא טוב כמעט לכולם – אנשים יכולים להוך ל"נהגי מוניות" ולהתפרנס מכל באופן מלא או חלקי. נוסעים יכולים ליהנות מנסיעות זולות. הבעיה – נהגי המוניות מפסידים את השוק שלהם. אבל זאת הכלכלה…

בהמשך לשירות הבסיסי אובר מציעה גם שירותים מתקדמים יותר –  UberX בו הנהגים משתמשים ברכבם הפרטי, UberXL לרכבים פרטיים גדולים, UberBlack למכוניות מהודרות לרבות לימוזינות, ו-UberSUV למכוניות שטח גדולות. כמו כן, מפעילה החברה שירות נסיעות משותפות (Carpooling) תחת המותג – UberPool, המאפשר לנוסעים עם מסלול נסיעה דומה לחלוק רכב ולשלם מחיר מוזל.

לחברה גם שירות מוניות בדומה לגט ורקסי – שירות UberTaxi, הזמין במספר ערים בעולם, לרבות תל אביב.

יאנדקס השיקה את שירות המוניות – תחום לגט ולרקסי

RAXI – אפליקציית הזמנת מוניות ללא עמלה

תחבורה בתל אביב – קאר2גו, גט טקסי, תחבורה ציבורית – מה עדיף? יתרונות וחסרונות

מגדל עלית הוא פרוייקט הדגל של מצלוואי. לחברה הנסחרת בבורסה יש 60% מהפרוייקט שנמצא בשלביו הסופיים. מדובר על מגדל של 30 קומות, 151 דירות, שנמצא בצמידות לצומת עלית בבורסה ברמת גן – מקום טוב לכל הדעות, מקום שצריך לעשות בו כסף.

מהדוחות הכספיים של מצלאווי עולה תמונה אחרת לגמרי.

פרוייקט הדגל הזה הפסיד בסה"כ (כולל הערכה לגבי ההמשך – עד הסיום הצפוי בחודשים הקרובים) סדר גודל של 33 מיליון שקל. מצלוואי מחזיקה בפרוייקט כ-60%, כך שההפסד שלה מסתכם בכ-20 מיליון שקל.

מהדוןחות של מצלאווי עולה כי ההכנסות הצפויות מהפרוייקט מסתכמות ב-324 מיליון שקל. ההכנסות שנחתמו אחראיות על 267 מיליון שקל, כך שהפרוייקט יחסית בסוף הדרך (ונראה שהדירות היוקרתיות עדיין לא נמכרו). הכנסות נכבדות, ללא ספק, אבל העלויות גבוהות יותר. סך העלות הכוללת בגין הפרוייקט מסתכמת בכ-357  מיליון שקל. מתוך סכום זה העלויות בגין הבנייה (כולל המימון) מסתכמות ב-265 מיליון שקל והעלויות בגין הקרקע, הפיתוח והפינוי מסתכמות בכ-92 מיליון שקל.

שורה תחתונה – פרוייקט באזור ביקוש, רכישת קרקע כבר לפני כמה שנים טובות, ועדיין – הפסד גדול – הפסד של כ-10% על המכירות. אז נכון, שרוב הקבלנים ברוב הפרויקטים מרוויחים, אבל הנה דוגמה לפרוייקט  והפסדי.

חברות הנדלן חוגגות – פרשקובסקי מוכרת יותר דירות; הרווחים עולים

במיטב דש מעריכים – הדשדוש בשוק הנדלן יימשך; צופים ירידה מתונה במחירים

מחיר למשתכן – האם הקבלנים מתאמים מחירים? ואיך האוצר מנסה להתגבר על כך?